הפוסט בגדו בצה"ל תמורת דולרים: הם צילמו בכיפת ברזל הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב התייחסה לנושא הענישה על סיוע לאויב האיראני במהלך מלחמה, כשהביעה את דעתה כי יש להטיל עונש מוות על אזרחים ישראלים שסייעו לאיראן, כולל מסירת פרטים על מיקום נפילת טילים ומיקומי בסיסים צבאיים ומוסדיים. היא הדגישה את האפשרות החוקית לכך בהתאם לסעיף 99 לחוק העונשין, הקובע כי העונש על סיוע לאויב בזמן מלחמה הוא מיתה או מאסר עולם.

לדבריה, "עונש מוות לאזרחים ישראלים יהודים שסייעו לאויב האיראני וזה לגמרי אפשרי. המסייע לאויב בזמן מלחמה דינו מיתה או מאסר עולם כקבוע בסעיף 99 לחוק העונשין". גוטליב הביעה דאגה מריגול בחסות איראן ואמרה כי מדובר רק ב"קצה הקרחון".

שורת אזרחים ישראלים חשודים בהעברת מידע רגיש לאיראן, הכולל פרטים על מיקום נפילות טילים, בסיסי צה"ל וכו'. על פי חוק העונשין הישראלי, מעשים אלו מוגדרים כסיוע לאויב במלחמה.

החשודים המעורבים בפרשה הם: אזיז ניסנוב, אלכסנדר סדיקוב, ויאצ'סלב גושצ'ין, יבגני יופה, יגאל ניסן, ושני קטינים שזהותם לא פורסמה.

סעיף 99 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, קובע במפורש כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם". החוק מגדיר "סיוע" ככולל מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, גם אם בעת מסירת המידע לא התנהלה מלחמה.

הפעלת סעיף זה והטלת עונש מוות על הבוגדים והמרגלים עשויה להוות גורם הרתעה משמעותי כנגד פעילות ריגול עתידית לטובת האויב.

מן הראוי כי בית המשפט הנכבד יכריע בדבר אשמתם של החשודים בביצוע העבירות החמורות המיוחסות להם.

בנוסף, ב-19 בספטמבר 2024 הוגש כתב אישום חמור נגד מוטי (מרדכי) ממן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכולל האשמות בעבירות ביטחוניות חמורות. על פי כתב האישום, ממן מואשם במגע עם סוכן זר ובכניסה למדינת אויב ללא היתר, פעולות הנחשבות לפגיעה בביטחון המדינה.

החקירה שהובילה להאשמות נוהלה על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והיחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל). ממן, איש עסקים ישראלי, התגורר תקופה ממושכת בטורקיה וניהל קשרים עם גורמים ממוצא טורקי ואיראני. באפריל 2024, תיווכו אנדריי פארוק אסלן וג'ונייד אסלן מפגש בינו לבין איש עסקים איראני בשם אדי, במטרה לקדם עסקאות ביניהם.

ממן הגיע לעיר Samandag שבטורקיה, שם נפגש עם נציגים של אדי. באירוע נוסף במאי 2024, נפגש שוב עם אותם נציגים, והוברח ברכב דרך הגבול היבשתי מטורקיה לאיראן. שם, הוא נפגש עם אדי ועם אדם נוסף בשם חאג'ה, שהוצג כפעיל במנגנוני הביטחון של איראן.

הפוסט ח"כ טלי גוטליב: עונש מוות למשתפי פעולה עם איראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

החשודים, כולם יהודים תושבי חיפה והצפון, כוללים חייל עריק ושני קטינים. על פי החשד, הם הופעלו על ידי סוכנים איראניים במשך למעלה משנתיים וביצעו משימות מודיעיניות רגישות.

זהות החשודים:
1. אזיז ניסנוב
2. אלכסנדר סדיקוב
3. ויאצ'סלב גושצ'ין
4. יבגני יופה
5. יגאל ניסן
6-7. שני קטינים שזהותם לא פורסמה

על פי הממצאים, החשודים ביצעו מאות משימות איסוף מידע על מתקנים ביטחוניים רגישים ברחבי הארץ, כולל:

1. בסיסי חיל האוויר, בדגש על בסיסי נבטים ורמת דוד
2. בסיסי חיל הים
3. נמלים
4. מיקומי מערכות כיפת ברזל
5. תשתיות אנרגיה, כולל תחנת הכוח בחדרה
6. מחנה הקריה בתל אביב
7. בא"ח גולני

החשודים תיעדו וצילמו את האתרים הללו, והעבירו את המידע לשני סוכנים איראניים המכונים "אלחאן" ו"אורחן". בנוסף, הם קיבלו מהמפעילים מפות של אתרים אסטרטגיים נוספים.

לפי גורמי הביטחון, החשודים היו מודעים לכך שהמידע שהם מעבירים פוגע בביטחון המדינה ועלול לסייע לאויב במתקפת טילים אפשרית. בתמורה לפעילותם, קיבלו החשודים תשלום של מאות אלפי דולרים, חלקם באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.

הפעילות כללה גם איסוף מידע על אזרחים ישראלים ספציפיים, כולל ביצוע מעקבים. במקרה אחד, נעצרו חלק מחברי הרשת בעת ניסיון לאסוף מודיעין על אזרח ישראלי. גורמי הביטחון מעריכים כי האיראנים תכננו לפגוע באותו אדם.

לצורך ביצוע משימותיהם, החשודים רכשו ציוד מתקדם וייעודי בהנחיית הסוכנים האיראניים.

פרקליטות המדינה מדגישה כי מדובר באחת הפרשות החמורות ביותר שנחקרו בשנים האחרונות. הפרשה מלווה באופן צמוד על ידי ראש הצוות הביטחוני בפרקליטות מחוז חיפה, עו"ד שלי ברזילי-זאבי, עו"ד עינב איטסקו גולד, והמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, אלון אלטמן.

כתב האישום, הצפוי להיות מוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ביום שישי, יכלול שורה של עבירות ביטחוניות חמורות. פרשה זו מצטרפת למספר מקרים נוספים שנחשפו לאחרונה, חלקם כבר הובילו להגשת כתבי אישום ובקשות מעצר עד תום ההליכים.

פרקליטות המדינה מדגישה כי היא מנהלת מאבק בלתי מתפשר נגד כל מי שמבקש לפגוע בביטחון המדינה. החקירה והמעצרים מדגישים את האיום המתמשך של פעילות ריגול זרה בישראל ואת המאמצים המתמשכים של גורמי הביטחון לסכל איומים אלה.

התפתחות זו מעלה שאלות רבות לגבי היקף פעילות הריגול האיראנית בישראל ויעילות מנגנוני ההגנה הקיימים. היא גם מדגישה את הצורך בערנות מתמדת מצד הציבור ורשויות הביטחון כאחד.

ככל שיתפתח המשפט, צפוי שייחשפו פרטים נוספים על היקף הפעילות והנזק הפוטנציאלי שנגרם לביטחון המדינה.

הפוסט כתב אישום חמור: 7 ישראלים נחשפו כמרגלים איראניים הופיע לראשונה ב-מעקב.