בצל המתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן והמלחמה המתמשכת באוקראינה, התכנסו היום ראשי מדינות G7 לפסגה חריגה בעיירה קננאסקיס שבפרובינציית אלברטה הקנדית. הפסגה, שמתקיימת על רקע חילוקי דעות חדים בין הנשיא טראמפ לבין בעלות בריתו האירופיות, עמדה במוקדה הסוגיה האיראנית וההתמודדות הבינלאומית עם המשבר הרוסי-אוקראיני.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע לפסגה ישירות מביקור דיפלומטי מתוקשר בגרינלנד, שם נפגש עם ראש ממשלת דנמרק וראש ממשלת גרינלנד. הביקור, שנתפס כמהלך דיפלומטי מחושב, נועד להביע תמיכה ברמה הגבוהה ביותר בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של האי הארקטי. מעבר לכך, הביקור נתפס כמסר ברור ומיידי לנשיא טראמפ, שהביע בעבר עניין רב ברכישת גרינלנד ואף לא פסל שימוש בכוח צבאי להשגת מטרה זו, למרות שהאי נמצא תחת ריבונות דנמרק, בעלת בריתה של ארצות הברית.

המתיחות בין טראמפ לבין האיחוד האירופי מתבטאת בשורה של נושאים מרכזיים. האירופיים דוחקים בהקשחת העמדה כלפי רוסיה על רקע סירובה להסכים להפסקת אש באוקראינה, ומעוניינים לקדם סבב סנקציות נוסף שיכלול הורדה נוספת של תקרת מחיר הנפט הרוסי. המהלך נועד למנוע מרוסיה ליהנות מעליית מחירי הנפט העולמיים, שזינקו בעקבות הלחימה בין ישראל לאיראן ומכניסים כעת הון עתק לקופת המדינה הרוסית.

הנשיא טראמפ המחיש את עומק המחלוקת עם אירופה בנוגע ליחס כלפי רוסיה, כשמתח ביקורת על החלטת G8 לסלק את רוסיה מהארגון בעקבות סיפוח חצי האי קרים במרץ 2014. במהלך הדיונים אמר טראמפ: "זו הייתה טעות גדולה. לא הייתם עושים את המלחמה הזו. פוטין מדבר איתי, הוא לא מדבר עם אף אחד אחר כי הוא נעלב כשהוא סולק מה-G8". דבריו של טראמפ, שנתפסים כהגנה על הנשיא הרוסי, מדגישים את הפער בין עמדתו לבין זו של בעלות הברית האירופיות, שרואות בסילוק רוסיה מהארגון מהלך הכרחי במסגרת הענישה על הפרת החוק הבינלאומי.

מחר צפוי להגיע לקנדה הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כאורח כבוד, והוא ייפגש עם טראמפ ועם שאר המנהיגים. הגעתו של זלנסקי צפויה להוסיף מימד נוסף לדיונים, במיוחד לאור העמדות השונות בנוגע למהלך הרצוי להתמודדות עם האגרסיה הרוסית.

אולם, המלחמה בין ישראל לאיראן היא זו שעומדת במוקד המרכזי של הדיונים. מנהיגי G7 ניסחו הצהרה הקובעת בבירור כי לישראל זכות מלאה להגן על עצמה וכי אסור לאיראן להחזיק בנשק גרעיני. ההצהרה, שנועדה לשקף עמדה מאוחדת של המערב בנוגע למשבר המזרח תיכוני, נתקלה בהתנגדות בלתי צפויה מצד הנשיא טראמפ, שסירב לחתום על הנוסח המוצע.

התנגדותו של טראמפ להצהרה היא בעלת משמעות דיפלומטית רחבה, במיוחד לאור העובדה שישראל נחשבת לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית במזרח התיכון. הסירוב מעורר שאלות לגבי עמדתו של הנשיא האמריקני בנוגע לטיפול במשבר האיראני ועלול להקשות על יכולת המערב לגבש חזית מאוחדת מול איראן.

סערת המכסים שיזם טראמפ מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות לדיונים. המכסים, שמטילים לחץ כלכלי על בעלות הברית האירופיות, מחריפים את האקלים הדיפלומטי ומקשים על הגעה להסכמות בנושאים אחרים. השילוב של המתיחות הכלכלית עם חילוקי הדעות בנושאי ביטחון יוצר אתגר משמעותי למארגני הפסגה.

הפסגה בקננאסקיס חושפת את עומק הסדקים בחזית המערבית בתקופה קריטית זו. בעוד העולם מתמודד עם משברים מרובים – מהמלחמה באוקראינה ועד המתיחות במזרח התיכון – הקושי להגיע להסכמות בין בעלות הברית מטיל צל כבד על יכולת המערב להוביל תגובה מתואמת ויעילה לאתגרים הבטחוניים של הזמן הנוכחי.

מדוע טראמפ לא חתם?

לפי המסרים שהגיעו מתוך פסגת G7, נראה כי ההצהרה או ניסוח ההצהרה המקורי אינם מדויקים. מדינות G7 הביעו רצונן שהנשיא טראמפ יחתום על הסכם להפסקת האש בין ישראל לאיראן, אך הנשיא סירב לעמוד על הדרישה, עזב את הפסגה בטרם עת, ושב לוושינגטון.

צילום: AP

הפוסט טראמפ התנגד לחתום על הצהרת G7 הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט סער למקרון: "פרס לטרור" בהכרה פלסטינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור 

בהצהרה מפתיעה חשף נשיא צרפת עמנואל מקרון כי פריז צפויה להכיר במדינה פלסטינית כבר בחודש יוני הקרוב, במסגרת ועידה משותפת עם סעודיה שתיערך בניו יורק. ההכרזה, ששודרה בערוץ הצרפתי France 5, מהווה שינוי משמעותי במדיניות הצרפתית ועשויה להשפיע באופן דרמטי על יחסי הכוחות באזור.

"אנחנו חייבים להתקדם לעבר הכרה במדינה פלסטינית, ונעשה זאת בחודשים הקרובים", הצהיר מקרון בריאיון. הנשיא הצרפתי הדגיש כי המהלך נועד להוביל לתהליך הכרה הדדי, שבמסגרתו גם מדינות התומכות בפלסטינים יכירו בזכות הקיום של ישראל. "המטרה שלנו היא לסיים את תהליך הכרה הדדי של כמה מדינות", הוסיף מקרון, והבהיר: "אני עושה זאת משום שאני מאמין שבשלב מסוים נכון, ומשום שאני רוצה גם להשתתף בדינמיקה קולקטיבית שחייבת לאפשר לכל אלו שמגנים על פלסטינים להכיר בישראל – משהו שרבים מהם לא עושים".

לדברי מקרון, הכרה במדינה פלסטינית "תאפשר לנו להיות ברורים במאבקנו נגד מי ששוללים את זכותה של ישראל להתקיים – מה שקורה עם איראן – ולהתחייב לביטחון קולקטיבי באזור". הצהרה זו מהווה המשך ישיר לעמדתו של מקרון עוד משנת 2017, אז הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות ואמר כי "נמשיך במאמצינו יחד עם האו"ם כדי למצוא פתרון של שתי מדינות, ישראל ופלסטין, שיחיו זו לצד זו במסגרת גבולות שיוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית". באותה הזדמנות אף ציין מקרון כי "ירושלים תהיה הבירה של שתי המדינות".

תגובת ישראל לא איחרה לבוא. שר החוץ גדעון סער הגיב בחריפות להצהרתו של מקרון וטען כי "'הכרה חד צדדית' במדינה פלסטינית דמיונית על ידי מדינה כלשהי במציאות המוכרת לכולנו לא תהיה אלא פרס לטרור וחיזוק לחמאס". לדבריו, "דברים מעין אלה לא רק שלא יקרבו את השלום, הביטחון והיציבות באזורנו – אלא להיפך: ירחיקו אותם".

אולם עופר ברונשטיין, היועץ הישראלי של נשיא צרפת לענייני המזרח התיכון והסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהיה מעורב בהחלטה של צרפת להודיע כי תכיר במדינה פלסטינית, מציג תמונה שונה לחלוטין. לטענתו, "הוועידה שמובילות צרפת וסעודיה ביוני – שבמסגרתה תוכרז הכרה במדינה פלסטינית – היא מהלך מדיני שנבנה מתוך ראיית עומק של האינטרסים האזוריים, ובראשם האינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של ישראל".

ברונשטיין מדגיש כי "אין כאן ניסיון ללחוץ על ישראל או להכתיב לה תנאים – להפך: מדובר ביצירת מסלול חדש שיחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי, ירחיב את מעגלי השותפות, ויחליש את חמאס ומוקדי הקיצון". לדבריו, "הנשיא מקרון – שקרא לשחרור מיידי של כל החטופים, לפירוק חמאס מנשקו ולהפסקת הלחימה – מדגיש שהפתרון טמון במהלך מדיני אחראי, עם רשות פלסטינית מתחדשת, בתיאום עם מדינות האזור, ולא בהנצחת עימות שאין לו מוצא צבאי".

בהרחבה על המדיניות הצרפתית, מוסיף ברונשטיין כי "מקרון קרא בפומבי למדינות ערביות נוספות להכיר בישראל – לא כוויתור, אלא כהכרה בעובדה שיציבות האזור תלויה בשילוב כוחות מתון מול הקצנה דתית ולאומית. ההכרה בפלסטין מלווה בדרישה מפורשת לחזור להעברת הסיוע ההומניטרי לעזה – לא כהתגמשות, אלא כאמצעי לייצוב השטח והחזרת השליטה לידי גורמים אחראיים".

בסיום דבריו, מדגיש ברונשטיין נקודה מרכזית: "צרפת לא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית ריקה מתוכן, אלא במדינה שתצמח מתוך מנגנון משותף לשיקום עזה – לפי תוכנית ערבית ובינלאומית מגובשת, כולל זו שהצגתי לנשיא – ומחויבת לביטחון ישראל". הוא מדגיש כי "זו איננה מחווה חד-צדדית – זהו צעד אסטרטגי שנועד לשרת את האינטרסים של ישראל לפני הכול, ולמנוע הסלמה אזורית בלתי נשלטת". בנימה אופטימית הוא מוסיף כי "כמי שמעורב בתהליך, אני משוכנע שהדבר הראשון שהמדינה הפלסטינית החדשה תהיה חייבת לעשות הוא להכריז על הכרה במדינת ישראל".

צרפת, אם תממש את הצהרתו של מקרון ותכיר במדינה פלסטינית בחודשים הקרובים, תצטרף לשורה הולכת וגדלה של מדינות שכבר הכריזו על צעד דומה. בחודש יוני האחרון הודיעה ארמניה כי היא מצטרפת ל-147 חברות אחרות באו"ם המכירות במדינה פלסטינית. באותו חודש הודיעו גם ארבע מדינות אירופיות על הכרתן בפלסטין, למרות התנגדות ישראלית חריפה: נורבגיה, אירלנד, ספרד וסלובניה.

התגובה הרשמית של ישראל למגמה זו הייתה ברורה – חברי הכנסת הצביעו ברוב גדול בעד הצהרה ולפיה כנסת ישראל מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית.

יש לציין כי גם בצרפת עצמה יש קולות המתנגדים למהלך. בחודש יוני אשתקד אמר מנהיג הימין הקיצוני בצרפת ז'ורדן ברדלה, ממפלגת "האיחוד הלאומי", כי "למדינה פלסטינית יש זכויות אך גם התחייבויות". עם זאת, הוא הבהיר כי "הכרה במדינה פלסטינית בשלב זה תהיה הכרה בטרור, והכרה פוליטית בארגון הקורא באמנה שלו להשמדת מדינת ישראל".

הצהרתו של מקרון מגיעה בתקופה רגישה במיוחד במזרח התיכון, כאשר המתיחות ממשיכה לעלות והמאמצים הדיפלומטיים להשגת הסכם להפסקת אש והסדר אזורי נמשכים במלוא המרץ. ההכרה הצרפתית במדינה פלסטינית, אם אכן תתממש ביוני, עשויה להוות תמריץ למדינות נוספות לנקוט צעד דומה, ולהשפיע באופן משמעותי על המשא ומתן המתנהל באזור.

לצעד זה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, על יחסיה עם צרפת ומדינות אירופה האחרות, ועל האפשרות להתקדם לעבר הסדר מדיני כולל במזרח התיכון. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם הכרה במדינה פלסטינית אכן תוביל להכרה הדדית של מדינות ערב בישראל, כפי שמקווה מקרון, או שמא תגביר את המתיחות והסיכונים הביטחוניים באזור, כפי שחוששים בישראל.

בין כך ובין כך, המציאות המורכבת במזרח התיכון מחייבת את כל הצדדים המעורבים לפעול בזהירות ובאחריות. האם הכרתה של צרפת במדינה פלסטינית תהיה צעד לקראת שלום או שמא תוביל להסלמה נוספת? התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה בצעדים שינקטו כל הצדדים בחודשים הקרובים, ובראשם ישראל, הרשות הפלסטינית, צרפת ומדינות ערב המעורבות בתהליך.

הפוסט מקרון: צרפת תכיר במדינה פלסטינית ביוני הקרוב הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

על פי דיווחים בתקשורת הצרפתית, שלושה נערים בגילאי 12 עד 14 נעצרו בחשד למעורבות באונס הברוטלי. החשודים, שאחד מהם היה חברה לשעבר של הקורבן, לכאורה תקפו את הילדה לאחר שגילו כי הסתירה את יהדותה. הקורבן העידה כי הותקפה במבנה נטוש בסוף השבוע שעבר, כאשר התוקפים היכו והשפילו אותה תוך כדי השמעת הערות אנטישמיות. בדיקה רפואית אישרה את האונס.

בתגובה לאירוע המזעזע, כאלף מפגינים, רובם מהקהילה היהודית, התאספו בכיכר העירייה של פריז. ההפגנה, שאורגנה על ידי הארגון #stopantisemitisme, ביטאה את הזעם והכאב העמוק של הקהילה היהודית בצרפת. המפגינים נשאו שלטים עם כיתובים כגון "בצרפת של 2024 ילדונת נאנסת כי היא יהודייה" ו"די לאלימות נגד יהודים".

תושבת פריז, שהשתתפה בהפגנה, שיתפה את תחושותיה: "אי אפשר להמשיך ככה. יש לי ילדות בגיל הזה. איך נחיה? נתעורר כל בוקר ונשאל את עצמנו אם איזה מטורף יסחוב את הבת שלי להאנגר ויאנוס אותה? אנשים צריכים להתעורר ולהבין מה קורה סביבם".

האירוע עורר גינויים נרחבים מצד פוליטיקאים צרפתים מכל קצוות הקשת הפוליטית. אפילו נציגים מהימין הקיצוני הצטרפו לגינויים, כאשר אחד מהם ציין כי קיימת "אווירה אנטישמית מאז 7 באוקטובר", בהתייחסו להתקפת חמאס על ישראל ותוצאותיה.

מקרה זה מדגיש את המתח הגובר בצרפת סביב סוגיית האנטישמיות, במיוחד לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון. צרפת, המדינה עם האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר באירופה, התמודדה בשנים האחרונות עם עלייה במספר התקריות האנטישמיות, מה שהוביל לדאגה גוברת בקרב הקהילה היהודית.

הממשלה הצרפתית, בתגובה לאירוע ולמחאה הציבורית, הבטיחה לנקוט בצעדים נוספים למיגור האנטישמיות ולהגנה על הקהילה היהודית. שר הפנים הצרפתי הצהיר כי המשטרה תגביר את נוכחותה באזורים בעלי אוכלוסייה יהודית גדולה ותחזק את האבטחה סביב מוסדות יהודיים.

ארגונים יהודיים בצרפת קראו לפעולה מיידית ומקיפה נגד האנטישמיות, כולל חינוך מוגבר לסובלנות בבתי הספר והטלת עונשים חמורים יותר על פשעי שנאה. הם גם דרשו שיפור בדיווח ובמעקב אחר תקריות אנטישמיות, כדי לאפשר תגובה מהירה ויעילה יותר.

בינתיים, הקהילה היהודית בקורבואה, שבה התרחש האונס, מתמודדת עם הלם וכאב עמוקים. מנהיגי הקהילה ארגנו פגישות תמיכה לחברי הקהילה ומציעים סיוע פסיכולוגי למשפחת הקורבן ולאחרים שנפגעו מהאירוע.

האירוע המזעזע הזה ממחיש את הצורך הדחוף בפעולה משותפת של הממשלה, מערכת החינוך והחברה האזרחית למאבק באנטישמיות ובכל צורה של שנאה ואפליה. בעוד שהחקירה ממשיכה והמחאה הציבורית גוברת, נותר לראות כיצד צרפת תתמודד עם האתגר המורכב של הגנה על אזרחיה היהודים ושמירה על ערכי החירות, השוויון והאחווה שהיא כה מתגאה בהם.

צילום: ladepeche

הפוסט ילדה נאנסה בגיל 12 כי היא יהודייה הופיע לראשונה ב-מעקב.