המילים 'מיצינו' אינן נכתבות בחלל ריק. הן מהדהדות ברחובותיה המפולגים של נוף הגליל ומשתקפות גם בנתוני סקר שנערך בפייסבוק, נתונים המעידים, ככל הנראה, על מגמה של אי שביעות רצון בקרב חלק מהציבור. עבור תושבים רבים, כך עולה מתגובותיהם ומהשתתפותם בסקר, העיר שהייתה פעם ביתם מזוהה כיום עם תחושות של שלטון כוחני, תביעות השתקה ונטל כבד המוטל על הקופה הציבורית.

מערכת "מעקב", אשר ניהלה ומנהלת לא פעם ולא פעמיים תחקירים מעמיקים על הניהול הכושל של ראש העירייה, רונן פלוט, מביאה כעת את תמונת המצב המלאה. מדובר במסכת מתמשכת של הידרדרות, כישלונות ניהוליים, וניסיונות בלתי פוסקים לסתום פיות של עיתונאים ותושבים המעזים להשמיע ביקורת לגיטימית נגד המערכת העירונית שאליה הם משלמים את מיסיהם וארנונתם.

קראו את כל התחקירים בנושא נוף הגליל – לחצו כאן

במוקד הסערה הנוכחית עומדים שני סקרים פוליטיים מקיפים שביצענו במערכת "מעקב" בקשר לבחירות המקומיות. הנתונים, התגובות וקולות הרשת חושפים מציאות דרמטית: רוב מוחלט של בעלי העמדה הברורה בעיר מראים לרונן פלוט את הדרך החוצה, ומביעים מיאוס עמוק כלפי מה שנראה, לכאורה, כסממנים של משטר דיקטטורי במסגרתו הכסף הציבורי מנוצל למלחמות אישיות נגד האזרח הקטן.

השבר הדמוגרפי: הפוליטיקה של כהונת פלוט

בשנים האחרונות משנה נוף הגליל את פניה לבלי הכר, ותהליכים אלו רשומים ישירות על שמו של ראש העירייה, רונן פלוט. העיר, שבמשך עשורים התאפיינה ברוב יהודי מוצק ובשורשים היסטוריים עמוקים, חוותה תהליך מואץ של שינוי דמוגרפי, עד שאיבדה כמעט לחלוטין את הרוב היהודי בה, העומד כיום על כ-51% בלבד.

להורדת הדו"ח – לחצו כאן

נתונים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח מחקר אקדמי המבוסס על נתוני הלמ"ס, המראה כי אך בינואר 2015 מנתה אוכלוסיית נצרת עילית (כיום נוף הגליל) 40,312 תושבים, מתוכם כ-78.3% יהודים וכ-21.7% בלבד ערבים.

לעיון ולהורדת הדו"ח המלא – לחצו כאן

הזינוק החד בשיעור האוכלוסייה הערבית – מ-22% לפאתי ה-50% – אינו יד המקרה. זוהי תוצאה ישירה של המדיניות הפוליטית שמובילה הנהגת העירייה הנוכחית. מדיניות זו הובילה לנטישה המונית של משפחות צעירות, לקריסה מוחלטת של המרקם הדמוגרפי המקורי, ולמציאות שבה הקהילה היהודית נותרת עם זיכרונות ושורשים בלבד, ללא עוגני משיכה אמיתיים לאוכלוסייה.

תעשיית תביעות ההשתקה: לאן הולך כסף הארנונה?

כאשר מנהלים עירייה באמצעות פחד, הדרך הקלה ביותר להתמודד עם ליקויים היא לנסות ולסגור את הפה לעיתונאים ולתושבים, במקום לתקן את הדורש תיקון. רונן פלוט ועיריית נוף הגליל פיתחו, כך נדמה, תחביב של ממש: הגשת תביעות משפטיות נגד תושבי העיר המפרסמים ביקורת.

לאחרונה נחשף ניסיון מצד ד"ר שוכרי עואודה, סגן ראש עיריית נוף הגליל, להגיש תביעת דיבה נגד מערכת "מעקב". ואולם, בהמשך בחר סגן ראש העיר שלא להמשיך בניהול ההליך, והתביעה לא הגיעה לכדי הכרעה שיפוטית.

הליך זה מצטרף לשורה של מאבקים משפטיים שנוהלו בשנים האחרונות נגד גורמים ביקורתיים בעיר. במקביל, הליכים משפטיים שנוהלו נגד מקסים פלסטון ויוסי אבוטבול הסתיימו בהפסדי העירייה ובחיובה בהוצאות משפט.

הליכים אלה ממומנים מן הקופה הציבורית, הנשענת על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר. כאשר העירייה מפסידה בהליכים משפטיים, המשמעות היא כי הוצאות המשפט והחיובים הכספיים מוטלים בסופו של דבר על התקציב הציבורי.

ראש העירייה אוהב מאוד את השכר הגבוה שהוא מרוויח, והעירייה תחת הנהגתו מגלה ככל הנראה אובססיביות בגביית כספים מהתושבים. עבור פלוט ושותפיו לעירייה, כספם של תושבים כמו מקסים פלסטון אינו מסריח, ממנו הם מתעשרים ונהנים מתנאי שכר מופלגים. אולם, כאשר פלוט בוחר להשפיל את מר פלסטון, לפגוע בשמו הטוב ולנהל נגדו מאבקים, הוא כנראה שכח עובדה בסיסית אחת: אנשים כמו מר פלסטון הם אלו שמשלמים את משכורתו ואת משכורתם של שותפיו לחוג השלטון.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

שכרו של ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט, עומד על כ-50 אלף ש"ח בחודש.

מן הראוי לשוב ולהדגיש כי שכר זה ממומן מכספי הציבור, באמצעות תקציב העירייה, תקציבי משרד הפנים ותקציבי מדינת ישראל. מקורות תקציביים אלה נשענים, בין היתר, על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר וכלל אזרחי המדינה, ובהם גם מקסים פלסטון ותושבי נוף הגליל כולם.

משכך, תפקידו של ראש עיר הוא לפעול למען כלל התושבים ללא הבדל, לשרת את האינטרס הציבורי, להקשיב לצורכי הקהילה ולזכור כי הסמכות הציבורית ניתנה לו מכוח אמון התושבים ומתוך מחויבות לרווחתם ולטובת העיר כולה.

הסקר המטלטל: הציבור אומר "מיצינו"

ב-5 ביוני 2026 פרסמה מערכת "מעקב" פוסט פתוח ברשת החברתית פייסבוק, שנועד לבחון את עמדת הציבור בצורה ישירה, שקופה ומכבדת. השאלה שהוצגה לתושבים הייתה פשוטה: "אם הבחירות לראשות העיר היו מתקיימות היום, האם הייתם תומכים ברונן פלוט לכהונה נוספת?".

התוצאות שהתקבלו הולידו רעידת אדמה פוליטית במסדרונות העירייה. בעוד שפלוט זוכה לתמיכה של כ-49.3% בלבד, רוב מוחלט של המשיבים – 50.7% – בחרו להביע התנגדות מפורשת למדיניותו, לדרכו הפוליטית, או שהציגו עמדה ניטרלית המעדיפה מועמד אחר.

המשמעות היא חד משמעית: רוב הציבור אינו רוצה לראות את רונן פלוט ממשיך בתפקידו כראש העיר.

החשיפה של הסקר הייתה חסרת תקדים והגיעה לכ-20,000 בני אדם. הנתון המפתיע ביותר, המעיד על העניין הציבורי העצום וחוסר השקט האזרחי בעיר, הוא שמעל 97% מהצופים בפוסט אינם נמנים עם עוקביו הקבועים של העמוד:

• עוקבים: 509 בני אדם (2.6%)

• שאינם עוקבים: 19,061 בני אדם (97.4%)

---

ניתוח דמוגרפי מדויק של קהל הצופים חושף כי רובם המכריע הם אנשים צעירים, המהווים את גרעין העבודה והמשפחה של העיר (גילאי 25-54 מהווים כ-76.7% מכלל הצופים):

• גיל 35–44: 31.9% (כמעט שליש מהצופים)

• גיל 25–34: 24.5%

• גיל 45–54: 20.3%

• גיל 55–64: 11.2%

• גיל 65 ומעלה: 8.3%

• גיל 18–24: 3.8%

הנתונים מוכיחים כי שכבת הגיל הצעירה והיצרנית בעיר היא זו שעוקבת באדיקות ובדאגה אחר המתרחש, ומביעה את מחאתה השקטה והרועמת נגד השלטון הנוכחי.

קולות הרשת: "עיר מושחתת, התנהגות בזויה"

התגובות לסקר של מערכת "מעקב" לא הותירו מקום לספק. הציבור בנוף הגליל פתח את סגור ליבו והטיח ביקורת קשה וישירה בראש העיר ובמדיניותו הכוחנית.

אלכסנדרה לוין ביטאה את ייאושן של המשפחות הצעירות בעיר: "בכמה שנים לא הגענו לפינוי בינוי. כל מה שבונים עכשיו במחירים שווים למרכז וגבוהים ממגדל העמק ועפולה. לא נשארו משפחות עם ילדים קטנים, סוגרים גנים ולא בכל בית ספר השנה פותחים כיתה א'… אתם, ששמים לבבות וצועקים שאין ראש העיר יותר טוב כנראה לא יצאתם מהעיר המון שנים… דבר הכי חשוב לראש העיר זאת רכבת, השאלה האם אנחנו צריכים אותה".

התושב יובל אדרי תקף ישירות את האופי הניהולי והמוסרי של השלטון: "אין ספק שהוא דואג פה לכבישים תשתיות וכל המסביב, הבעיה היחידה שהוא מכתים את הדברים האלה ביחס האנושי כלפי התושבים. הוא תובע, חוסם, משפיל ביחד עם הסגן שלו את התושבים שרק רוצים תשובות הגיוניות ולהאיר את העיניים לטובת העיר! הכל מושחת בעירייה, הכל מושחת במועדון הכדורגל בחסות העירייה. הוא בעצמו מושחת… זה לא ראש עיר שיכול להמשיך ולכהן עם ההתנהגות הבזויה שלו".

אורן חק התרכז בנזקים הכלכליים היומיומיים שנגרמים לתושבים בשל רשלנות בתשתיות הבסיסיות: "הדבר הראשון שצריך לתקן בעיר… זה פסי ההאטה. אין אחידות ביניהם… חלק אי אפשר לעלות עליהם בלי לעשות נזק לרכב. כל כמה חודשים צריך לבדוק את הבולמים והקפיצים ברכב… משפחות עם 2-3 רכבים צריכים להוציא הרבה כסף על משהו שבעיר אחרת לא מוציאים עליו".

תושב נוסף, דניס טולדו, העלה תמונת מצב קשה של קריסה חברתית וביטחונית ברחובות העיר: "נוף הגליל היא הבית שלנו, ודווקא בגלל זה אסור לפחד לדבר על מה שכואב. יש מספיק מחליפים… גל העזיבה הוא לא המצאה. יותר ויותר צעירים ומשפחות מחפשים עתיד במקום אחר… חברה מפולגת, תחושת בדידות… רעש בלתי פוסק, אלימות ברחובות, וחשיפה של ילדים למצבים שאף ילד לא אמור לגדול בהם. יש תושבים שמרגישים שהרחובות מוצפים בסמים, שיש פחות מדי אכיפה… כשמכורים לא מקבלים מענה אמיתי, כל הקהילה משלמת את המחיר".

מקרים אנושיים קורעי לב נחשפו אף הם, כמו עדותה של שרית טל: "לנו הרסו את הבית והבניין וזרקו אנשים עם חוב ההריסה, כן חוב ההריסה על חשבון בעלי הדירות, כבר 5 שנים מנחם אריאב 9 ואין היתר בנייה, בלי בית".

התושבת ופא רואשדה הצביעה על מדיניות האכיפה הדרקונית: "מבחינת הדוחות שקיבלנו על שמאל וימין לא היה מוצדק, וכשהגשנו ערעור לא התחשבו בנו ובמיוחד רכב נכה. משקם העיר על חשבון התושבים". דברים אלו חזרו גם אצל אלי מישקרי: "התנהלות הפקחים על הפנים, אשכרה מרגישים שבאו לעבוד כי לקנוס אנשים. אפס שיקול דעת, מצלמים רכבים מרחוק ועוד מלא דברים מכעיסים".

אבי שק שיתף בהבטחות ריקות מתוכן שקיבל מראש העיר עצמו: "ישבתי עם רונן לפני שנתיים לערך, והבטיח לי שאוטוטו יש כביש עוקף כפרים לכיוון גולני… עד היום לא בוצע… זה נקרא לדאוג לתושבים!".

חסידי השלטון: אינטרסים אישיים או תמיכה עיוורת?

מערכת "מעקב" שומרת על הגינות עיתונאית ומציגה גם את קולות התמיכה שקיבל פלוט (כ-49%). בין המגיבים היו סוהיל שליאן ששיבח את עבודות הפיתוח, ודבורה שטיגליץ שציינה כי העיר שודרגה. אולם, מבט מעמיק לתוך פרופיל התומכים חושף תופעות מעניינות במיוחד המעבות את התחושה לגבי התנהלות המערכת המקורבת.

כך למשל, הגולש עובדיה סלע, אשר קבע בנחרצות כי פלוט הוא "ראש עיר מס' 1", מתגורר בכלל בעיר עפולה השכנה. התהייה העולה היא – מדוע מי שאינו משלם ארנונה בנוף הגליל ואינו חווה את מצוקותיה היומיומיות בוחר להלל את שלטונו של פלוט?

במקרה אחר, הגולש ראובן ברטפלד כתב בלהט: "אין ראש עיר כזה ולא יהיה, נוף הגליל זכתה". אלא שהבדיקה מעלה כי אשתו, כנרת ברטפלד, היא ככל הנראה עובדת בעיריית נוף הגליל, אשר מיהרה אף היא להגיב בפוסט בטקסט דומה: "איזה שאלה, רונן הוא ראש עיר מספר אחד והייתי שוב ושוב בוחרת בו". האם מדובר בדעה אובייקטיבית של תושבים, או שמא בפחד מאיבוד מקום העבודה או ברצון לרצות את ראש המערכת העוקב אחרי הפרסומים באובססיביות? התשובה נדמית ברורה מעליה.

הגולש Suleman Hamed סיכם את תמונת המצב השלטונית במילים מדויקות: "נכון שהפקחים לא מרחמים! אבל הוא החזק בנוף הגליל ונראה לי בכל הארץ". כוחנות ואפס רחמים כלפי האזרח, זהו כנראה כרטיס הביקור של השלטון הנוכחי.

מהפך בפתח? נתוני הסקר השני

אם לא די בנתוני פייסבוק הכלליים, מערכת "מעקב" מפרסמת כעת נתונים ראשוניים מסקר ממוקד נוסף שהסעיר את המערכת הפוליטית בעיר, תחת הכותרת: "תושבי נוף הגליל: האם הגיע הזמן לראות את מקסים פלסטון במועצת העיר?"

הנתונים שנאספו ונחשפו כבר ליותר מ-3,000 גולשים מציגים מגמה ברורה של דרישה לשינוי פרסונלי ומערכתי:

• תמיכה במקסים פלסטון: 50% מהמשתתפים.

• תמיכה ברשימה הקיימת של העירייה: 40.9% בלבד.

• ניטרליים / ללא עמדה: 9.1%.

כאשר מנתחים את בעלי העמדה הברורה בלבד (ללא הקולות הניטרליים), התמונה הופכת לחדה עוד יותר:

• מקסים פלסטון: 55%

• הרשימה הקיימת: 45%

מדובר ביתרון דרמטי של 10 נקודות אחוז לטובת מקסים פלסטון על פני הרשימה הממסדית הקיימת. מאחר שההצבעות והאינטראקציות ממשיכות להצטבר ברגעים אלו, הנתונים המלאים, המעודכנים והמדויקים ביותר יוצגו בכתבה נפרדת ומורחבת בהמשך.

נ.ב

בשלה העת כי רונן פלוט וחברי המועצה יקשיבו לרחשי הלב של השטח, יקיצו אל המציאות, ויבינו נכוחה כי ציבור התושבים תובע שינוי שורשי ויסודי באורחות ניהולה של העיר.

הבהרה לגבי סקר נוף הגליל: מגמות ברשת ואינן עובדות מוגמרות

בסקר המדובר נרשמו אלפי צפיות ומעורבויות, ומערכת "מעקב" השקיעה מאמצים רבים כדי לפנות לתושבי נוף הגליל ולשקף את עמדתם. עם זאת, מאחר שלא היה מדובר בסקר טלפוני מפוקח אלא במשאל פתוח ברשת החברתית פייסבוק, קיימת סבירות כי בין המשיבים היו גם מי שאינם תושבי העיר, משתמשים מזדמנים וכו'.

המערכת עשתה כל שביכולתה כדי להציג את הנתונים המדויקים והקרובים ביותר למציאות בהתאם לכלי המדידה הקיימים. יחד עם זאת, אין לראות בנתונים אלו עובדות מוגמרות או ממצאים חד משמעיים. מדובר בסקר רשת עצמאי המבוסס על פלטפורמת פייסבוק בלבד, ואין להשוותו או להתייחס אליו כאל סקר רשמי של גוף ממשלתי, סטטיסטי או מחקרי מוסמך.

הפוסט הלם בנוף הגליל: סקר דרמטי חושף מפולת ותיעוב ציבורי נגד רונן פלוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעיר נוף הגליל מתנהל בחודשים האחרונים עימות ציבורי משפטי מתמשך, העוסק בגבולות הביקורת האזרחית, באופי השימוש שעושה רשות מקומית בכלים משפטיים, ובשאלות של שקיפות, מידתיות והטלת עלויות על כתפי הציבור. ההתפתחויות בפרשה מעלות סימני שאלה כבדי משקל באשר להתנהלות העירייה בתקופת כהונתו של ראש העיר, רונן פלוט.

במרכז הפרשה עומדים מכתב התראה חריף, דרישה כספית מיידית ותביעה אזרחית בהיקף משמעותי, לצד טענות חמורות בדבר ניסיון להשתקת ביקורת ציבורית באמצעות איום כלכלי. צעדים אלה הופנו כלפי אזרח פעיל ומנהל קהילה מקומית ברשתות החברתיות, מקסים פלסטון.

מר פלסטון, תושב העיר ופעיל ציבורי, מנהל את קבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל!". סביב פרסומיו נשלח אליו מכתב התראה מטעם משרד עורכי הדין פדרבוש בן סימון, ובהמשך הוגשה נגדו תביעה אזרחית מטעם עיריית נוף הגליל. כלל הנראה, במסגרת תביעת השתקה נטען לכאורה ללשון הרע, לפגיעה בשמה הטוב של העירייה ונבחריה, וכן להצגת טענות חמורות כעובדות.

בצד ההליך המשפטי מתעוררות שאלות ציבוריות עקרוניות: האם רשאית רשות מקומית להצמיד "תג מחיר" לביקורת כבר בשלב מכתב ההתראה, האם אופן ההתקשרות עם ייצוג משפטי חיצוני נעשה בהתאם לדין, לרבות חובת מכרז או קבלת אישורים נדרשים; והיכן עובר הקו המבחין בין ביקורת חריפה ומוגנת לבין פרסום החורג מגבולות החוק. העירייה, על פי הטענות שנמסרו, בחרה בשלב זה שלא למסור תגובה מפורטת לפניות שהופנו אליה.

מכתב ההתראה מ-27.11.2025: דרישה כספית מיידית ואיום בתביעה עד 250,000 ש"ח 

ביום 27 בנובמבר 2025 נשלח למקסים פלסטון מכתב התראה ממשרד עורכי הדין פדרבוש בן סימון. המכתב, כפי שעולה מן המסמך שהוצג, אינו מתמקד רק בדרישות להסרת פרסומים או בהבהרות, אלא כולל רכיב כספי מפורש כבר בשלב ההתראה: דרישה לתשלום 25,000 ש”ח בתוך פרק זמן קצר, כתנאי להימנעות מנקיטת הליכים משפטיים בשלב זה.

לעיון במכתב המלא – לחצו כאן

במקביל, מציב המכתב איום מדורג בהגשת תביעה אזרחית בהיקף גבוה בהרבה: במסמך מצוין כי אם הדרישות לא ימולאו, סכום התביעה עשוי להגיע לסך של 250,000 ש"ח ואף מעבר לכך, תוך הדגשה שמדובר, לפי הנטען, בנזק מצטבר וכי כל פרסום נוסף עלול להיחשב החמרה.

המסר הפועל של מסמך כזה, כפי שמציגים זאת מבקרי המהלך, הוא כפול: מצד אחד – איום משפטי מלא; מצד שני – "מסלול יציאה" בתשלום מיידי והתחייבות לשתיקה או להימנעות מהמשך אזכור. גם אם מדובר בכלי משפטי מקובל במחלוקות לשון הרע, עצם הצבת דרישה כספית כבר בשלב ההתראה מחדדת את הממד המרתיע: לפני בדיקת טענות בבית משפט, לפני הכרעה עובדתית, ולפני שאלה עקרונית אחת – האם מדובר בביקורת מוגנת על רשות ציבורית.

בעיני פלסטון ותומכיו, זהו הלב של המחלוקת: לא רק ויכוח על ניסוח או עובדה, אלא שימוש בכלים משפטיים ו"מחיר" כספי כאמצעי לחץ כלפי אדם פרטי. מנגד, העירייה – על פי תמצית הטענות שהובאה – מציגה את הדברים כהגנה על שמה הטוב ועל תפקודה מפני פרסומים שהיא רואה בהם עובדות שקריות, משתלחות ופוגעניות.

הפוסט בקבוצה "מצילים את נוף הגליל!": טענות על מסים עירוניים, תמורה ציבורית ויחס לביקורת

הרקע להתראות ולהליך המשפטי קשור לפרסומים ברשתות החברתיות, ובפרט בקבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל!". מר מקסים פלסטון פרסם פוסט חריף שבו טען, בין היתר, כי העירייה שלחה אליו מכתב התראה בסכומים גבוהים בשל ביקורת על גביית "מס אשפה" ועל מדיניות תשלומים עירוניים, וכי מדובר, לשיטתו, במהלך שנועד להשתיק ביקורת ולהרתיע תושבים. לדבריו, מהלכים כגון "מס ביטחון" ושינוי בשיטת גביית הארנונה פוגעים בתושבים ובעסקים ומגדילים תשלומים, בעוד התמורה הציבורית, לטענתו, אינה ניכרת.

בפוסט הוא השתמש בשפה חזקה, לרבות כינויים והאשמות קשות נגד העירייה וראש העיר. חשוב להדגיש: חלק מהביטויים הללו הם טענותיו של פלסטון בלבד, אינם קביעה עובדתית, וממילא צפויים להיות בלב המחלוקת המשפטית – האם מדובר בהבעת דעה מוגנת, הגזמה רטורית לגיטימית, או ייחוס עובדות חמורות ללא ביסוס.

תגובות לפוסט שפורסם

מן הצד האזרחי, הפוסט משקף מתח מוכר ברשויות מקומיות: כאשר תושב מרכז קהילה דיגיטלית גדולה מפרסם ביקורת תקיפה על מיסוי עירוני, שיטות גבייה ומדיניות אכיפה – העירייה ניצבת בפני הכרעה: להתמודד בשיח, בהבהרות ובנתונים, או לבחור במסלול משפטי. המבקרים טוענים כי בחירה בכלים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר ברשות ציבורית, נושאת "אפקט מצנן" שעלול להרתיע גם אחרים מלהתבטא.

מר פלסטון אף טוען לאכיפה סלקטיבית: לטענתו, העירייה הגיבה כלפיו באופן חריף בשל מעמדו כמנהל הקבוצה ובשל היקף החשיפה, בעוד כלפי אחרים שנקטו ביטויים דומים לא ננקטו צעדים זהים. גם טענה זו, אם תעלה בבית משפט, תידרש לביסוס עובדתי.

התביעה שהוגשה בדצמבר 2025: קו ההגנה של העירייה מול טענת "תביעת השתקה"

הדרך המועדפת היא השתקה: הפעלת לחץ כלכלי באמצעות משאבים ציבוריים נרחבים העומדים לרשות עיריית נוף הגליל, במקום ניסיון כן לתקן טעויות, לברר טענות או לקיים דו שיח תרבותי וענייני. העירייה בוחרת, כך נראה, לפנות להליכים משפטיים כאמצעי מרכזי, במטרה להשתיק אדם שאינו אדיש. דבר אינו מתוקן, העיקר הוא ההשתקה והפעלת איום משפטי. בכירי הנהלת העירייה, ובהם ראש העיר רונן פלוט, ממתינים לכך שמר מקסים פלסטון יתיש את כוחותיו, את משאביו הכספיים ואת רצונו להמשיך במאבק, בשעה שפלוט עצמו מגיש נגדו תביעות נפרדות.

• בתביעה מעורב באופן אישי מר רונן פלוט, המכהן כראש עיריית נוף הגליל. מן המסמכים שנבחנו עולה כי מר פלוט אישר את ייפוי הכוח שניתן לעו"ד טלי בן סימון. מן המסמך שהגיע לידי מערכת "מעקב" עולה עוד כי עו"ד אושרה יצחקי, המשמשת כמשנה ליועצת המשפטית של עיריית נוף הגליל, אישרה את המסמך בחותמת העירייה. עם זאת, גם במסמך זה לא נמצא כל אזכור לאישור מטעם משרד הפנים, ולא צוינה זכייה במכרז פומבי כדין או קיומו של פטור חוקי מהליך מכרזי

על פי התיאור שנמסר, בחודש דצמבר 2025 הוגש כתב תביעה אזרחי מטעם עיריית נוף הגליל בבית משפט השלום נגד מר פלסטון. לפי עיקרי הטענות כפי שהובאו, העירייה טוענת כי מקסים פלסטון פרסם סרטונים, שידורים חיים ופרסומים פומביים שבהם יוחסו לעירייה, לראש העיר ולבכירים התנהלות עבריינית, שחיתות, סחיטה, פגיעה מכוונת בבעלי עסקים ואי חוקיות – והכול, לשיטת העירייה, תוך הצגה כעובדות ולא כהבעת דעה, ותוך שימוש בלשון משתלחת והכללות.

הסעדים המתוארים כוללים פיצוי כספי (לרבות סכום של 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, על פי התיאור שנמסר), וכן צווים להסרת תכנים, מניעת פרסומים עתידיים והתחייבות להימנע מפרסומים דומים. העירייה, כך נטען, מדגישה שהיא מכירה בחשיבות הביקורת הציבורית, אך טוענת שבמקרה זה נחצה הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה אסורה בשמה הטוב של רשות ציבורית ובנבחריה.

מן הצד השני, מקסים פלסטון מציג קו טיעון הפוך: לשיטתו, התביעה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה להתנקם בו ולהשתיק ביקורת. הוא טוען כי מכתב ההתראה נשלח גם בשלב שבו, לדבריו, טרם נחתם ייפוי כוח או טרם הושלמו היבטים פורמליים, וכי חלק מהטענות ביחס ללוחות הזמנים של הסרת הפוסט אינן מדויקות. הוא מוסיף כי התבטאויותיו התמקדו ב"מס הפסולת" ובהשפעות כלכליות על עסקים ותושבים, וכי בה בעת חשף לכאורה ליקויים סביבתיים חמורים – לרבות טענה לקיומו של “אתר פסולת פיראטי” בשטח המוניציפלי, והשלכת פסולת בידי קבלנים או עובדי אגף שפע.

עוד הוא טוען כי בתביעה נטען שמס הפסולת נועד לשמור על איכות הסביבה, בעוד שלפי בדיקתו הנטענת בספר התקציב לשנת 2026 הוצאות העירייה בתחום איכות הסביבה הן זניחות ביחס לתכלית המוצהרת. הוא מבסס מכאן טענה רחבה יותר: שמדובר במס המכוון בראש ובראשונה להכנסות ולצמצום גירעון – ולא למדיניות סביבתית. אלה טענות חריפות, ומטבען מחייבות אימות במסמכים רשמיים ובתגובה מוסמכת של הרשות.

כאן נכנסת שאלת "תביעת השתקה" למרחב הציבורי, גם אם לא בהכרח כשאלה משפטית מוכרעת: האם ההליך נועד באמת לתקן פגיעה בשם הטוב, או שמא מטרתו המעשית ליצור הרתעה, עלויות וסיכון כלכלי שיגרמו למבקר לשתוק. העירייה תטען, מן הסתם, כי מדובר בהגנה לגיטימית מפני שקר ופגיעה; פלסטון ותומכיו יטענו כי התוצאה האפקטיבית היא צינון הביקורת.

טענות למכרזים, אישורים ושימוש בכספי ציבור: השאלות שלא נענו

לצד הדיון בחופש הביטוי, מתעורר במקביל מישור נוסף בעל משקל ציבורי מובהק: סוגיית כספי הציבור וחובת השקיפות החלה על רשות מקומית.

בבדיקה עיתונאית שערכה מערכת "מעקב" לא אותר כל פרסום בדבר מכרז פומבי להתקשרות עם עורכת הדין המייצגת את עיריית נוף הגליל בהליך האמור. הבדיקה כללה עיון שיטתי במאגר המכרזים הרשמי באתר עיריית נוף הגליל, שבו מתועדים לאורך השנים מאות מכרזים והתקשרויות, אולם לא נמצא בו כל אזכור למכרז רלוונטי הנוגע לייצוג המשפטי נשוא הבדיקה.

מעבר לממצאי הבדיקה ולפרסומי מערכת "מעקב", מקור בעירייה אישר למערכת כי לא פורסם כל מכרז פומבי ביחס להתקשרות האמורה. עוד מסר המקור כי ההתקשרות עם עורכת הדין טלי בן סימון נעשתה, לטענתו, שלא במסגרת הליך מכרזי סדור, ובנסיבות המעוררות שאלות באשר לאופן קבלת ההחלטה, מקור הסמכות להתקשרות והבסיס המשפטי שעליו נשענה.

במסגרת פנייה ישירה של מערכת "מעקב" לעו"ד טלי בן סימון, נשאלה האם הייצוג המשפטי של העירייה נעשה בעקבות זכייה במכרז כדין. תגובתה לעיתונאי הייתה: "תמשיך לחפש". בהמשך נשאלה האם הייצוג ניתן בתשלום, והשיבה כי אינה פועלת בהתנדבות וכי היא מקבלת שכר עבור עבודתה. לשאלה מדוע, נוכח קבלת כספי ציבור, נמנעה ממסירת מענה ענייני לפניות העיתונאיות, השיבה כי אינה מעוניינת לשוחח, ולאחר מכן ניתקה את השיחה.

הימנעות זו ממענה פומבי אינה מפיגה את הספקות, אלא להפך, מעצימה את השאלות הציבוריות המתבקשות: האם אכן התקיים מכרז כנדרש בדין; אם לא, האם ניתן פטור כדין, ועל סמך איזו סמכות; מהו היקף ההתקשרות ומהי העלות המוטלת על קופת הציבור. שאלות אלו, הנוגעות לשקיפות, למינהל תקין ולשימוש בכספי ציבור, נותרות בשלב זה ללא מענה ברור.

בהקשר זה הודגש גם כי באתר העירייה מפורסמים מכרזים רבים בתחומים שונים, אולם לא נמצא בו פרסום המתייחס להתקשרות נשוא ההליך.

בנוסף, הועלתה טענה נוספת שטרם זכתה להבהרה: בבדיקה שנערכה מול מקור של "מעקב" במשרד הפנים לא נמצאה אינדיקציה לכך שהוגשה בקשה לאישור לניהול תביעה אזרחית נגד אזרח, ככל שנדרש במקרים מסוימים על פי הדין. גם אם טענה זו תתברר בסופו של דבר כבלתי מדויקת או כבלתי רלוונטית לנסיבות ההליך הקונקרטי, עצם העלאתה מחדדת את נקודת הכובד העקרונית: הכללים החלים על רשות מקומית שונים בתכלית מן הכללים החלים על "לקוח פרטי". רשות מקומית פועלת מכוח סמכות ציבורית, עושה שימוש בכספי ציבור, וכפופה לחובות מוגברות של שקיפות, הנמקה ומידתיות.

מר  פלסטון מצדו מוסיף טענה חריפה נוספת על תפקוד מנגנוני הבקרה בעירייה. לדבריו, הוא פנה למבקר העירייה בנוגע לטענות סביב פסולת, וקיבל תשובה שמפנה אותו למוקד העירוני; הוא רואה בכך, לטענתו, התחמקות ממילוי תפקיד ביקורת פנימי. הוא מוסיף כי פנה לדוברת העירייה ולא קיבל מענה. אלו טענות שיש להן משמעות ציבורית, אך גם הן מחייבות תגובה רשמית והצגת מסמכים, אם העירייה מבקשת להפריך אותן.

טלי בן סימון והצל האתי מעל מאבקי הרשויות

עו"ד טלי בן סימון ניצבת בשנים האחרונות בלב עימות מתמשך בין רשויות מקומיות לבין ביקורת ציבורית, כאשר סוגיות של שקיפות, מימון ציבורי ועלות הייצוג המשפטי מצויות במוקד הדיון. פעילותה המקצועית, הכוללת ייצוג רשויות מקומיות ונבחרי ציבור בהליכים משפטיים מול תושבים ופעילים אזרחיים, מעוררת שאלות עקרוניות באשר לאופן השימוש בכספי ציבור ולהיקף חובת הגילוי החלה על גופים שלטוניים כלפי הציבור.

במרכז הביקורת הציבורית עומדות פרשות שנחשפו במהלך שנת 2024, אשר העלו תהיות בדבר אתיקה מקצועית, שקיפות מנהלית והגבול הדק שבין הליך משפטי אישי לבין הליך הממומן, במישרין או בעקיפין, מכספי ציבור. בפברואר 2024 פורסמה כתבה שעסקה בהתנהלות עיריית בת־ים וראש העיר דאז אל מול ביקורת ציבורית חריפה. במסגרת אותה פרשה הוזכרה טלי בן סימון כמי שליוותה משפטית תביעת לשון הרע שהוגשה נגד פעיל ציבור.

אחד המוקדים המרכזיים בפרשה נגע לאופן ניהול ההליך המשפטי: התביעה הוצגה כתביעה אישית, אולם על פי הפרסומים, האגרה המשפטית שולמה בידי עורכת הדין. נתון זה עורר שאלות כבדות משקל, שכן לפי כללי לשכת עורכי הדין והפסיקה הנוהגת, כאשר נבחר ציבור מגיש תביעה אישית, מימון האגרה וההליך אמור להיעשות מכיסו הפרטי. תשלום אגרה בידי עורך הדין עצמו הוצג בפרסומים כעניין בעייתי המחייב בירור, הן במישור האתי והן במישור הציבורי.

גם במהלך שנת 2025 ממשיכים לעלות מקרים שבהם עו"ד בן סימון מייצגת רשויות מקומיות במכתבי התראה, בדרישות כספיות בהיקפים ניכרים ובהליכים משפטיים נגד אזרחים המבקרים מדיניות עירונית. כך, בין היתר, עלו טענות בדבר הליך שננקט נגד מקסים פלסטון, אשר על פי הפרסומים, ייתכן שנוהל ללא מכרז פומבי או ללא רמת שקיפות מספקת. הביקורת הציבורית אינה מופנית לעצם הזכות של רשות מקומית להסתייע בייצוג משפטי, אלא לאופן הפעלתו: שימוש בכלים משפטיים הממומנים מכספי ציבור, מבלי שניתן לציבור גילוי מלא בדבר עלויות הייצוג, תשלום האגרות, שכר הטרחה ותנאי ההתקשרות.

יודגש כי עו"ד בן סימון אינה מואשמת בעבירה פלילית. עם זאת, מעמדה המקצועי והיקף פעילותה מציבים אותה במרכזו של דיון ציבורי רחב, הבוחן עד כמה רשויות מקומיות רשאיות לעשות שימוש בכספי הציבור לצורך ניהול מאבקים משפטיים מול תושביהן, ועד כמה הציבור זכאי לדעת מהו המחיר הכלכלי של הליכים אלה, ובשם מי הם מנוהלים.

יצוין עוד כי בעבר הוגשה תלונה ללשכת עורכי הדין בעניינה של עו"ד בן סימון, אולם ככל הידוע, התיק נסגר ולא ננקטו צעדים משמעתיים. ואולם, סגירת ההליך המשמעתי אינה חותמת את הדיון הציבורי, אלא מחדדת את הפער בין המישור המשמעתי אתי לבין שאלות רחבות יותר של מנהל תקין, שקיפות ואחריות ציבורית.

בתמונה הכוללת, תחת הנהגת ראש העיר רונן פלוט, מתכנסים שלושה קווי מתח: מיסוי ותשלומי חובה מול תמורה ציבורית; ביקורת דיגיטלית חריפה מול תגובת רשות; והדילמה הגדולה של 2025 בשלטון המקומי – האם עירייה יכולה להרשות לעצמה להילחם בתושב באמצעים משפטיים כבדי משקל, כאשר ברקע ניצבות שאלות על היקף עלויות, מנגנוני התקשרות, והאפקט המצנן על שיח דמוקרטי בעיר.

עיריית נוף הגליל בחרה בשלב זה שלא להגיב בהרחבה לפניות שהופנו אליה. בהיעדר תגובה, מתקבע במרחב הציבורי נרטיב אחד בלבד – זה של התושב הפעיל – והוא ממשיך לייצר הד ציבורי בקהילה המקומית. גם מנקודת מבטה של הרשות, מדובר בבחירה שיש לה מחיר: שתיקה ממוסדת אל מול טענות מפורטות אינה מאפסת את הסיפור, ולעיתים אף פועלת להעצמתו.

המשך הפרשה צפוי להתברר בשני מישורים: בבית המשפט, בשאלה האם הפרסומים חרגו מן המותר ומהן ההגנות שיחולו; ובמישור הציבורי, בשאלה האם עיריית נוף הגליל תספק לציבור תשובות מלאות על ההתקשרות המשפטית, עלויות הייצוג, ותכלית המדיניות שבמוקד הביקורת. בינתיים, הקונפליקט סביב מקסים פלסטון אינו עוד ויכוח מקומי בפייסבוק – אלא סימפטום למאבק רחב יותר על יחסי הכוח בין שלטון מקומי לבין תושבים שמסרבים להיבהל ממכתב התראה.

נ.ב

בסופו של יום, תושבי נוף הגליל זכאים לדעת לאן מנותבים כספי הציבור הנגבים מהם בארנונה ובמסים נוספים. זוהי זכות בסיסית של הציבור לדעת מהי עלות הייצוג המשפטי וכמה כסף מושקע במאבקים משפטיים נגד מבקרי עיריית נוף הגליל.

כספים אלה יכלו, לכל הפחות, לשמש להקלה בנטל הארנונה או לסיוע לנזקקים; ואולם, העירייה בוחרת, לכאורה, להפנות משאבים ציבוריים להליכים שניתן היה למנוע באמצעות דיאלוג ענייני ומכבד עם מבקריה.

מדובר במציאות אבסורדית, אך מעל לכל – לציבור עומדת הזכות המלאה לדעת לאן מופנים כספיו.

צילום של רונן פלוט, מתוך עמוד הפייסבוק האישי שלו, שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט עיריית נוף הגליל, בראשות רונן פלוט, פועלת להשתקת מבקרים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

ולדימיר (וובה) ז"ל, תלמיד כיתה ח' בן 14 מנוף הגליל, שם קץ לחייו לפני כשבועיים. מה שהוצג תחילה כ"נפילה מגובה רב" מתגלה כיום כטרגדיה שהייתה ניתנת למניעה – סיפור קשה על ילד עולה שעבר חרם והתעללות ממושכת, על מערכת חינוך אדישה, ועל רשויות שלא היו שם כשנדרשו. במערכת "מעקב" ערכנו היום (רביעי) ראיון בלעדי עם הוריו של ולדימיר, שחושפים תמונה מזעזעת של מערכת שכשלה בכל רמה.

לפי עדות ההורים, ולדימיר עבר בשנים 2024 ו-2025 חרם קשה, התעללות נפשית, קללות, איומים, השפלות על ידי תלמידי בית הספר, ואף אלימות פיזית קשה. הכל התחיל, לדבריהם, מבנות בית הספר שהתחילו להרביץ לולדימיר ולצחוק על שם המשפחה שלו. האם של ולדימיר ניסתה רבות לדבר עם בנה ופנתה למחנך שלו, ואף שמרה את כל ההתכתבויות איתו – כך מספרים ההורים.

לפני כשלוש שנים עלתה המשפחה לישראל מרוסיה. ולדימיר היה ילד מדהים, ממושמע, עזר בבית ואהב ספורט. אך המשפחה עברה אתגרים רבים של עלייה ולא ציפתה שבנות בבית הספר יהיו אכזריות כלפי ילד עולה חדש, כך מספרת אימו למערכת "מעקב". במהלך העלייה ובעת החרם, המשפחה לא קיבלה עזרה מטעם עובדים סוציאליים, רווחה או עיריית נוף הגליל. השיחות מול מורי בית הספר והמחנך לא הובילו לשום שינוי.

החרם החל ביוזמת הבנות, אך בהמשך הצטרפו גם הבנים, ויחד הפכו את חייו של נער עולה חדש בן 14 למסכת של התעללות מתמשכת, וכבר בשנת 2025 ולדימיר התקשה להתמודד לבדו מול בני הנוער האלימים בבית הספר "אורט שרת" שבנוף הגליל. הוא סירב ללכת לבית הספר, ונעדר פעמים רבות במסגרת חופשות מחלה. למעשה, האישורים הרפואיים לכך מצויים בידי ההורים, כך מספרת האם. לדברי האב והאם, ולדימיר היה חוזר מבית הספר עם חבלות קשות, ושוב השיחות עם מורי בית הספר היו ללא מענה. האם מספרת שניסתה לארגן לו פסיכולוג מטעם בית הספר, אך ללא הצלחה. המחנך של ולדימיר אף עשה סוג של חרם לאימו עצמה – שנה שלמה לא הכניס אותה לקבוצת הווטסאפ של הורי הכיתה.

אמו של ולדימיר מתארת שחלק מהילדים היו אכזריים, וכל ניסיון לפנות למורים לא הועיל. יש לקחת בחשבון את המנטליות והתרבות של עולים חדשים שגם ככה קשה להם בישראל שכל דבר בה חדש. משרד הקליטה והעובדים הסוציאליים לא היו שם, לא היו בכלל. אבסורד שמשרד קיים על חשבון הציבור וכלל לא עושה ליווי לעולים – זה לא מקרה יחיד. מערכת "מעקב" תיעדה מקרים רבים, וכמעט כל עולה חדש יכול להעיד שלא פגש את נציגי משרד הקליטה בעת הקשה בחייהם. כלל לא ברור מדוע משרד זה קיים אם הוא בשום פנים ואופן לא עושה את עבודתו.

אימו של ולדימיר מספרת שהמורה, כנראה, ניסה לברוח מאחריות. זמן קצר לאחר הטרגדיה מסר שלא שמע על הסיפור ושהאם לא שלחה לו מסרונים. האם מספרת שכשהיא נתנה לו לראות את ההתכתבויות איתה, המורה אמר "נכון, נכון, זה היה".

בשנת 2025 הכיר ולדימיר ילד נוסף שלמד עמו בבית הספר. הילד "החבר" הזה היה לוחץ עליו במיוחד ושולח לו הודעות מטרידות. בשלב מסוים התערבו ההורים וביקשו מהילד, באמצעות שיחת טלפון, לא ליצור קשר עם ולדימיר ולא ללחוץ עליו. האם מספרת שה"חבר" מבית הספר עשה מניפולציות על ולדימיר ועשה לו סוג של טרור.

בשנת 2025 מתבררת עובדה מצערת: הילד נעדר מבית הספר תקופה ממושכת, באופן רשמי ובשל חופשות מחלה חוזרות – אך איש מן הגורמים המקצועיים לא טרח לברר את הסיבה האמיתית. העובדים הסוציאליים והנהלת בית הספר לא פעלו לבדיקת מצבו, והמורים הסתפקו באמירות כלליות על חובת נוכחות. אף נציג רווחה, יועצת או פסיכולוג מטעם בית הספר לא הגיע לבית המשפחה כדי להבין מה עובר על ילד בן 14, עולה חדש, שנעדר שוב ושוב ממסגרת הלימודים (במקרים של חופשת מחלה ממושכת, ייתכן שהמשפחה דווקא זקוקה לעזרה ותמיכה, אך האדישות של המערכות חוגגת בעידן החדש של 2025. לעיתים נדמה כי אנו חיים לא בישראל, אלא באפגניסטן).

אם הרשויות היו מתערבות ולא היו מתעלמות מהילד, מהדיווחים של הורים על החרם, ההתעללות הנפשית והפיזית, מחופשי המחלה, מהמצוקה הנפשית והאתגרים הקשים של הילד – אולי היה ניתן למנוע את האסון.

אסון הוא שלכל אותם ילדים אכזריים, שכלל הנראה התעללו בנער בן 14 בבית הספר, יש כנראה הורים לא פחות אכזריים – שהרי ילדים באים מהבית. אך האסון הגדול אף יותר הוא אדישותן של הרשויות, החוגגת לנגד עינינו, בעוד הילד שם קץ לחייו.

גם עיריית נוף הגליל בניהולו של רונן פלוט הייתה חייבת לפקח על בית הספר ומערכת החינוך בעיר. בסופו של דבר, משרד הרווחה, משרד החינוך, עיריית נוף הגליל, משרד הקליטה, בית הספר – כל אלו מקומות ממשלתיים והם בכשל נוראי ורציני.

הסיפור לראשונה התפרסם ברדיו "קול רגע". לתחנת הרדיו משטרת ישראל מסרה: "אין חשד לפלילים" (נכון ל-12.11.2025).

אמו של ולדימיר סיפרה כי בנה סבל מהתעללות קשה בבית הספר, וכי על תלונותיה לא ניתנה כל התייחסות. לדבריה, הילדים היכו אותו בראשו באמצעות רגליהם – תחילה היו אלו בנות, ובהמשך הצטרפו גם בנים. המכות נמשכו הן בשטח בית הספר והן בדרכו הביתה. האם מתארת את ולדימיר כילד חכם במיוחד, שחשב והביע את עצמו כבוגר בן שמונה עשרה. ביום הטרגדיה חיבקה אותו, נישקה אותו, הם שכבו יחד במיטה – וכשעה וחצי לאחר מכן ולדימיר כבר לא היה בין החיים. הוא היה רק בן ארבע עשרה.

אימו של ולדימיר מציינת שוב ושוב שהמורים היו אדישים. הילד התחיל לעבור חרם עקב שם המשפחה שלו – לילדים זו הייתה סיבה טובה להתחיל להתעלל בילד עולה.

אלבינה, דודתו של ולדימיר, מסרה כך ביום רביעי (12.11): "היום הייתה לי הזכות לדבר ברדיו על הנושא הכי כואב שיש. החרם שגרם לאובדן של האחיין היקר שלי. ילד בן 14 עדין ורגיש, שם סוף לחיים שלו אחרי חרם קשה שעבר. ילד עם חיוך טוב שאיבד תקווה רק כי אחרים החליטו לצחוק עליו. בחרתי לדבר, כי אסור לשתוק. כי כל מילה, כל צחוק קטן, כל התעלמות יכולים להרוס ילד מבפנים. מאחורי כל מסך יש נשמה ויש לב שבור שאף אחד לא רואה. אני מתחננת להורים, תהיו ערניים. תסתכלו בעיניים של הילדים שלכם, תקשיבו לשתיקות ותבחינו בשינויים. ואל ההורים של הילדים המחרימים – זה בידיים שלכם. תחנכו לאהבה, לאחריות, לחמלה, לקבלת האחר. תלמדו את הילדים שלכם שצחוק על חשבון מישהו אחר זה לא 'סתם'. אם מה שקרה לו יציל אפילו נשמה אחת זה שווה הכל. תודה רבה לתוכנית רדיו קול רגע על ההזדמנות להשמיע קול בשם כל הילדים השקטים".

משטרת ישראל אינה עונה למערכת "מעקב".

גם מבית הספר "אורט שרת" בנוף הגליל, שבו למד ולדימיר, לא נמסרה כל תגובה עד כה.

משרד החינוך מבהיר: "מדובר במקרה טרגי וקשה. עם היוודע המקרה נפתחה בדיקה מקיפה של כלל הנסיבות, ונכון לעת הזו לא נמצא כל ממצא המעיד על קשר בין האירוע לבין חרם בבית הספר. הנושא נמצא בחקירת המשטרה, והגורמים המקצועיים ממשיכים ללוות את המשפחה, את צוות בית הספר והתלמידים. מפאת צנעת הפרט, לא נוכל לפרט מעבר לכך".

שוב מדובר בילד עולה חדש שעבר חרם בבית ספר, ככל הנראה. עולה חדש שלא מצא את עצמו חברתית מכל הבחינות וסבל מהצקות. עכשיו נשאלת השאלה: איפה הייתה הרווחה? איפה היו המורים והנהלת בית הספר? איך לא שמו לב לזה? איך לא נתנו מסגרת נוספת לאותם ילדים שעלו ארצה ולא מצליחים להסתגל למציאות בישראל ובמיוחד למערכת החינוך? יש פה חשד, כנראה, לרשלנות קשה מצד מערכת החינוך, ומישהו צריך לתת לזה תשובות.

לפי הודעות המשפחה, הם לא קיבלו ייעוץ משפטי רלוונטי וטוב. מערכת "מעקב" קישרה את המשפחה עם עורך דין יהושע רובין, שידאג לתת למשפחה ייעוץ ראוי וטוב על זכויותיהם.

והנה פרדוקס: בית הספר אורט "שרת" נוף הגליל זכה בפרס החינוך הארצי. במקביל לתקופה שבה הילד עבר סיוט בבית הספר, חבר מועצת העיר ונבחר ציבור מיכה קופין היה חלק מסגל המורים ועבד שם כמורה למתמטיקה. מר קופין לא ענה למערכת "מעקב" שהתקשרה אליו.

עיריית נוף הגליל החליטה, ככל הנראה בהוראת ראש העיר, לא להגיב למערכת "מעקב".

רונן פלוט חסם את מערכת "מעקב".

פעיל חברתי, מקסים פלסטון, מסר כך:

"אכן אירוע קשה ביותר שקרה לאחרונה בנוף הגליל.
במקרה יצא לי להיות נוכח באירוע הקשה הזה ושאלתי את עצמי למה שילד בגיל צעיר יעשה מעשה שכזה?
לאחר בירור קצרצר הבנתי שהילד עבר חרם והתעללות מצד תלמידים בבית הספר שצחקו עליו והשפילו אותו אם זה באלימות מילולית ואם זה פיזית!
חשוב לציין שמדובר בילד עולה חודש שגם ככה קשה לו כי לא פשוט להיות עולה חדש וישר להסתגל למדינה חדשה ובטח שלמערכת החינוך בארץ.
מדובר בהתעללות ממושכת שהילד עבר והיו כאלה שידעו מזה ולא עשו דבר!
נשאלת השאלה איפה היו הרווחה?!
איפה היתה הנהלת בית הספר והמורים שהתעלמו מזה ככל הנראה?
איפה היתה העיריה בעניין הזה?
לא יכול להיות שילד יעבור התעללות שכזאת ואף אחד לא עושה דבר!
לדעתי יש על הרשות ועל מערכת החינוך לספק מסגרות נוספות לתלמידים עולים חדשים על מנת שיוכלו להסתגל לחברה הישראלית בישראל ושיוכלו למצוא את עצמם פה.
נראה כך שקולטים עולים וישר זורקים אותם למים העמוקים ולא תמיד זה רעיון חכם.
חשוב לציין שראש העיר פלוט דאג לתת לכל העולים מענה ראוי ודאג למה שהם צריכים בתקופה שבה התחילה המלחמה באוקראינה ורוסיה.
זה לא פעם ראשונה שילדים מתאבדים לאחר שעברו חרם בישראל ולדעתי משרד החינוך חייב לעשות משהו בנידון כי זה לא יכול להמשך יותר!!
על משרד החינוך לתת תשובות בנושא כי יש פה חשד לרשלנות חמור ביותר!
ילד בן 14 לא מתאבד סתם ככה!
על מערכת החינוך בעיר ובכל הארץ לחשב מסלול מחדש לגבי כל הנושא הזה וימציאו פתרון הולם למכת מדינה הזאת ובנוסף ידאגו לתת פתרון יחד עם הרשויות המקומיות כדי שלאותם ילדים והורים יהיה מי שישמע אותם באמת ויהיה איתם במצבים הקשים!".

הסיפור הזה מעלה שאלות כואבות על אחריות – אחריותם של מורים שלכאורה היו אדישים, של מערכת חינוך שלא הגיבה, של עובדים סוציאליים שלא היו נוכחים, של משרד הקליטה שלא עשה את עבודתו, של עירייה שכנראה לא פיקחה, ושל נבחרי ציבור שאינם עונים.

הכשל הוא רב מערכתי, והתוצאה – חיים שאבדו.

ילד בן 14 שאיבד תקווה בשל אלימות, השפלה וחרם. ילד שמערכות שלמות, שהיו אמורות להגן עליו – נכשלו בו.

הפוסט ילד בן 14 התאבד כנראה עקב חרם, התעללות ואלימות בבית הספר הופיע לראשונה ב-מעקב.

רונן פלוט, ראש עיריית נוף הגליל, חויב השבוע בתשלום הוצאות משפט בסך 13,000 שקלים לשני תושבי העיר, לאחר שתבע אותם בתביעת לשון הרע על סך 300,000 שקלים. התביעה הוגשה בעקבות פרסום ביקורת פוליטית כלפי ראש העיר במהלך תקופת הבחירות לרשויות המקומיות, אולם לבסוף נמחקה, שכן ראש העיר לא שילם את האגרה הנדרשת להמשך ניהול ההליך.

התביעה הוגשה בתאריך 29 בינואר 2024 נגד מקסים פלסטון, פעיל חברתי בעיר, ויוסף אביטבול, מנהל קבוצת פייסבוק בשם "מצילים את נוף הגליל". פלסטון נתבע בגין פרסום פוסטים בהם הביע ביקורת על החלטתו של ראש העיר לכלול ברשימתו נציגים ערבים שהביעו תמיכה בפלסטין. אביטבול נתבע רק בשל העובדה שהוא מנהל את הקבוצה בה פורסמו הפוסטים הביקורתיים.

את רונן פלוט ייצגו עורכי הדין אורי הברמן וגיא כהן ממשרד שרקון בן עמי ושותפים. מקסים פלסטון יוצג על ידי עורך הדין יהושע רובין, ואילו יוסף אביטבול יוצג על ידי עורכי הדין דב הירש ודורינה קורין הירש.

התביעה התבססה על שני פרסומים עיקריים של פלסטון. הראשון היה פוסט בפייסבוק שבו כתב: "מי שבוחר בפלוט למועצת העיר שידע שהוא גם בוחר ברשימה הערבית למועצה שהם לא מתביישים בתמיכתם בפלסטין ובעזה!! רק נקודה למחשבה. פוסט של סגן ראש העיר שוכרי עואודה נו זה שיושב עם פלוט בקואליציה". הפוסט כלל גם תמונות של ד"ר עואודה שוכרי עם דגלי פלסטין.

הפרסום השני היה סרטון בטיק טוק עם תמונה של רונן פלוט ועליה הכיתוב: "קול לרונן פלוט למועצת העיר = תומכי פלסטין במועצת העיר!!".

רקע: מועצת העיר נוף הגליל – בין פרופילים מזויפים לתמיכה בפלסטין

מועצת העיר נוף הגליל כוללת מספר דמויות שעוררו לאורך השנים מחלוקת ציבורית ותגובות רבות בנוגע להתנהלותן. אחד מהם הוא חבר המועצה דוד שינאן, שלפי טענות שעלו, יצר לכאורה פרופילים מזויפים ברשת החברתית פייסבוק – ככל הנראה בהנחייתו של ראש העיר, רונן פלוט. הפרופילים הללו שימשו, על פי הטענות, כדי להשפיל תושבים או משתמשים שפרסמו ביקורת על העירייה או על ראש העיר.

• לקריאת תחקיר בנושא – לחץ כאן

ד"ר ראיד גטאס, חבר מועצת העיר, עורר השנה סערה ציבורית חריגה, לאחר שפרסם ברשתות החברתיות כי ברצועת עזה מתבצעת "השמדת עם". דבריו עוררו תגובות קשות, ותושבים רבים ראו באמירה זו פגיעה חמורה בלוחמי צה"ל ובמאבק שמנהלת ישראל נגד טרור. בעקבות הפרסום התקיימה בעיר הפגנה רבת משתתפים במחאה על הדברים. ראוי לציין כי אחיו, באסל גטאס, הורשע בעבר בעבירות של סיוע למחבלים.

• לקריאת הכתבה – לחץ כאן

ד"ר עואודה שוכרי, אשר שימש בעבר כסגן ראש העיר ומכהן בתפקיד זה גם כיום, אינו מסתיר את הזדהותו עם העניין הפלסטיני, ולעיתים קרובות מצטלם כשהוא אוחז בדגלי פלסטין – גם בתחומי מדינת ישראל. מעבר לכך, שוכרי מצטלם גם לצד סמלים קומוניסטיים ותמונות של יוסיף סטלין – שליט טוטליטרי אשר נושא באחריות לרצח מיליוני בני אדם ברחבי ברית המועצות לשעבר. בנוסף, מתעוררות שאלות מהותיות בנוגע לחריגות בנייה הקיימות, לכאורה, בביתו הפרטי.

• לקריאה מלאה של הכתבה, לחץ כאן

המציאות הזאת במועצת העיר מעניקה הקשר חשוב לביקורת שהביע מקסים פלסטון בפוסטים שלו. כאשר פלסטון כתב על קשר בין בחירה ברונן פלוט לתמיכה בפלסטין במועצת העיר, הוא התייחס למציאות קיימת ומוכחת של חברי מועצה שאכן תומכים בפלסטין ומביעים עמדות פוליטיות קיצוניות.

בנוסף לכך, עולות שאלות לגבי התנהלות דוברות עיריית נוף הגליל. מתחקיר קודם עלה כי הדוברות מבצעת בקשות אישיות של ראש העיר רונן פלוט, דבר שמהווה עבירה משמעותית. דוברות עירייה אמורה לפרסם אך ורק מידע הקשור לעירייה ולא לבצע שירותים אישיים לראש העיר – מה שמהווה ניצול של כספי ציבור ומשאבי ציבור למטרות פרטיות.

המכלול הזה של התנהלויות בעייתיות במועצת העיר ובעירייה מעניק הקשר רחב יותר למקרה של התביעה נגד הפעילים החברתיים. במקום לטפל בבעיות האמיתיות במועצה ובעירייה, ראש העיר בחר להתמקד בהשתקת הביקורת הציבורית נגדן.

נסיונות להסתיר את כתב התביעה

כאשר פנתה מערכת "מעקב" לראש העיר כדי להבין את הבסיס המשפטי לתביעה ואת הנזק הכלכלי הנטען בסכום של 300,000 שקלים, רונן פלוט סירב למסור את כתב התביעה המלא. זאת למרות שלפי חוק לשון הרע, הפיצוי הקבוע הוא עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק, ולכל סכום מעל לכך נדרשת הוכחת נזק ממשי.

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (נוסח עדכני נכון ליום: 18-09-2023) – לחץ כאן

מהחלקים שהתקבלו מכתב התביעה עולה כי הפרסומים שעליהם התבססה התביעה אינם מכילים לשון הרע ברורה, אלא נראים יותר כביקורת פוליטית לגיטימית וחופש ביטוי. זאת במיוחד לאור העובדה שד"ר עואודה שוכרי, שכיהן כסגן ראש העיר, אכן מצטלם בתמונות עם דגלי פלסטין ואף עם סמלי קומוניזם ותמונות של סטלין.

מקסים פלסטון מסר בראיון למערכת "מעקב": "במהלך תקופת הבחירות לרשויות המקומיות פרסמתי פוסט, שבו כתבתי כי מי שבוחר ברונן פלוט צריך לדעת שיישבו עמו בקואליציה חברי מועצה התומכים בפלסטין. בעקבות כך, ראש העיר הגיש נגדי תביעה בטענה ללשון הרע והכפשת שמו, אף שמדובר בביקורת פוליטית לגיטימית לחלוטין".

פלסטון הוסיף: "בתביעה נטען גם כי נגרם לו נזק — וזאת למרות שזכה ב-98% מקולות הבוחרים, וסוקר בהרחבה בכלי התקשורת הארציים. עולה השאלה: אם כך, היכן בדיוק הנזק? בפועל, לאחר הבחירות, ראש העיר אכן צירף לקואליציה את הרשימה הערבית, שחבריה הביעו תמיכה פומבית בפלסטין ויצאו בגלוי נגד מדינת ישראל. כלומר, הביקורת שהבעתי לא זו בלבד שהייתה לגיטימית — אלא גם התבררה כנכונה".

השופט המליץ לסגת מהתביעה

בהליך קדם המשפט ציין השופט דניאל קירס כי המדובר בביקורת פוליטית לגיטימית, שאין בה משום לשון הרע. השופט אף המליץ לתובע לשקול את המשך ההליך ולשקול נסיגה ממנו. למרות זאת, ראש העיר בחר להמשיך בתביעה – אך לא השלים את תשלום יתרת האגרה הנדרשת לצורך קיומו של שלב ההוכחות. עקב כך, כך נמסר ל"מעקב" מפי מקסים פלסטון, נמחקה התביעה.

בנוסף לכך, בית המשפט חייב את ראש העיר לשלם 13,000 שקלים הוצאות משפט לנתבעים, שנאלצו לשכור ייצוג משפטי כדי להתמודד עם תביעה שהוגשה נגדהם על ידי ראש העיר – דמות בעלת כוח ויוקרה בעיר.

לאחר שהתביעה נמחקה, ראש העיר לא ויתר והגיש בקשה לבית המשפט לביטול מחיקת ההליך. בבקשה זו טען כי האגרה לא שולמה עקב "המלחמה עם איראן" ביום 13 ביוני 2025. אולם השופט דניאל קירס ציין בהחלטתו מיום 23 ביוני 2025 כי המועד האחרון לתשלום האגרה היה 8 ביוני 2025, מועד שבו לא הייתה שום מלחמה עם איראן. השופט דחה את הבקשה ולא קיבל את נימוקיו של ראש העיר. בכך העביר מסר ברור למר פלוט: תקנות בית המשפט מחייבות כל אדם, גם אם הוא מכהן כראש עיר – ואין איש נעלה מהדין.

עורך הדין יהושע רובין, שייצג את מקסים פלסטון, מסר למערכת "מעקב": "לדעתי, מדובר בתביעה משוללת כל יסוד. היא כנראה לא תוגש פעם נוספת. היא הוגשה בתור תביעת השתקה. מעניין לבדוק אם היא מומנה מכספי הרשות המקומית או מכיסו האישי של ראש העיר. אם מדובר בכסף מהקופה הציבורית, מן הראוי שראש העיר יחזיר את מלוא ההוצאה בגין התביעה – אגרה ושכר טרחת עורך דין – לקופת העירייה".

רובין הוסיף: "ככל שמדובר בכספים מקופת העירייה, הרי ההליך בניגוד לחוק, כי הרי יש צורך בהעסקה של ייצוג חיצוני בהליך, לפי חוזר משרד הפנים, ובעיריית נוף הגליל לא ממנים ייצוג חיצוני לפי החוזר. בכדי להקשות בירור העלות של הייצוג החיצוני – איפוא משרד הפנים בנידון".

עורך הדין דב הירש, שייצג את יוסף אביטבול, פרסם פוסט בפייסבוק שבו כתב: "ראש העיר נצרת עילית שוב הפסיד למשרדנו וישלם עוד 13,000 שקלים. רונן פלוט שוב הפסיד למשרדנו בתיק לשון הרע. לפני הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, הוא תבע בלשון הרע שני תושבי העיר שמתחו עליו ביקורת פוליטית על חבירתו לרשימות ערביות למועצת העיר. בדיון הראשון, בית המשפט הבהיר לו שהוא לא יצא טוב מהתביעה הזאת, אז הוא העדיף לא לשלם אגרה ולהפסיד טכנית. בהפסד הקודם היה חיוב בהוצאות בסך 14,000 שקלים. הפעם 'רק' 13,000 שקלים".

כשביקורת פוליטית פוגשת תביעות יקרות

עו"ד יהושע רובין מעלה שאלות מהותיות בנוגע לכספי הציבור ולתביעת ההשתקה, ואולם בשלב זה מערכת "מעקב" אינה מחזיקה במידע בנוגע למקור תשלום האגרה עבור התביעה שהגיש רונן פלוט — האם מתוך כספי הציבור או מכיסו האישי. בהתאם לדברי עו"ד רובין, המקרה מעלה תהיות רבות באשר לשימוש בכספי הציבור ולהתנהלותה של עיריית נוף הגליל. בתחקיר קודם, לאחר שקיבלנו מידע לפיו רונן פלוט מנצל את מחלקת הדוברות לטובת עניינים אישיים, עולה חשד לכאורה לניצול כספי ציבור למטרות פרטיות.

כאשר פנתה מערכת "מעקב" לראש העיר רונן פלוט לקבלת תגובה, נשלחו אליו מספר שאלות: "כראש רשות ציבורית, כיצד אתה מסביר את העובדה כי לא קיימת את תקנות בית המשפט, דבר שהוביל לבזבוז זמן שיפוטי יקר? האם סברת כי תוכל להגיש תביעות ולא לשאת בהשלכותיהן הכלכליות במקרה של דחייתן? עוד עולה השאלה – האם מדובר היה בתביעת השתקה? כך לפחות נטען בכתב ההגנה. האם תוכל להעביר לי את כתב התביעה המלא לשם בדיקה עיתונאית?"

תשובתו של ראש העיר הייתה קצרה: "תמסור לחברך שהחגיגה מוקדמת".

המקרה מדגים את הדילמות הניצבות בפני רשויות מקומיות בנוגע לגבולות הביקורת הפוליטית וחופש הביטוי. התביעה שהוגשה בסכום של 300,000 שקלים נגד תושבים שהביעו ביקורת פוליטית לגיטימית עלולה להיתפס כניסיון להשתיק ביקורת ציבורית. זאת במיוחד כאשר התביעה הוגשה על ידי בעל תפקיד ציבורי בעל כוח ויוקרה נגד אזרחים פרטיים.

העובדה כי השופט המליץ לראש העיר לסגת מהתביעה, ובנוסף לכך נקבע כי לא שולם תשלום האגרה הנדרש להמשך ההליך, כפי שהועלה על ידי מר פלסטון, מעוררת תהיות בנוגע למניעים האמיתיים שעמדו מאחורי הגשת התביעה. האם כוונת התביעה הייתה באמת השגת פיצוי על נזק שנגרם, או שמא מדובר בניסיון להפחיד ולהשתיק תושבים שהביעו ביקורת?

השאלה הכלכלית אינה פחות חשובה. הואיל והתביעה נכשלה וראש העיר חויב בתשלום הוצאות משפט, עולה השאלה האם ההוצאות על התביעה – כולל שכר טרחת עורכי הדין המכובדים שייצגו אותו – מומנו מכספי העירייה או מכיסו הפרטי. אם מדובר בכספי ציבור, הרי שהשימוש בהם לתביעה אישית נגד תושבי העיר מעלה שאלות אתיות ומשפטיות כבדות משקל.

(עו״ד רובין בוחן בשעה זו מי שילם את האגרה הראשונה — האם מדובר בעיריית נוף הגליל, במר רונן פלוט עצמו או בעורכי דינו. זהות הגורם אשר יישא בתשלום הוצאות המשפט תתברר במועד שבו יידרש התשלום בפועל)

ככל הנראה, המקרה מדגיש במובהק את חשיבותה של עצמאות מערכת המשפט ואת עמידותה בפני לחצים פוליטיים. השופט דניאל קירס לא הסתפק במחיקת התביעה בלבד, אלא דחה גם את הניסיון המאוחר של ראש העיר לחדש את ההליך, תוך שהוא משדר מסר ברור ועקרוני – תקנות בית המשפט חלות על כולם ללא יוצא מן הכלל, לרבות נושאי תפקידים ציבוריים.

בסופו של דבר, התביעה שנועדה כביכול להגן על כבודו של ראש העיר הביאה לתוצאה הפוכה – חיוב בתשלום הוצאות משפט ופגיעה במוניטין. התושבים שנתבעו זוכו בסופו של דבר, והביקורת הפוליטית שהביעו לא רק שהוכרה כלגיטימית אלא אף התבררה כמדויקת, כאשר ראש העיר אכן כלל ברשימתו נציגים ערביים שהביעו תמיכה בפלסטין.

צילום ראשי: בית המשפט (צילום מעקב)
מר רונן פלוט – צילום מתוך דף הפייסבוק הרשמי של ראש העיר, בהתאם להוראות סעיף 27א'

הפוסט ראש עיר תבע תושבים והפסיד: חויב באלפי שקלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות תחקיר שפורסם במערכת "מעקב" נחשף כי ד"ר ראיד גטאס, רופא עצמאי בכללית וחבר מועצת נוף הגליל, הואשם בהתבטאות חמורה נגד מדינת ישראל בעת שהוא ממשיך לשרת את הציבור וליהנות ממשאבי המדינה. התגובה החריפה של שר הבריאות אוריאל בוסו לא איחרה להגיע.

"שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות," נמסר רשמית מלשכת השר. "השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

הסערה התעוררה לאחר שגטאס פרסם פוסט ביום הניצחון על גרמניה הנאצית, בו כתב: "בהזדמנות זו, נותר רק לקוות שהאנושות תלמד את הלקח… ובפרט ממלחמת רצח העם בעזה." התזמון המקומם – ביום המציין את נפילתם של שישה מיליון יהודים – הגביר את חומרת ההתבטאות והוביל לגל של ביקורת ציבורית.

לקריאת התחקיר – לחצו כאן

המקרה מעלה שאלות קשות בנוגע למערכת הבריאות ותפקידה בחברה הישראלית. לא מדובר רק בפוסט בודד, אלא בדפוס התנהגות מדאיג. לגטאס קשרים משפחתיים ונרטיביים שמעוררים תהיות: אחיו, באסל גטאס, הורשע ב-2017 בהברחת טלפונים למחבלים ביטחוניים והביע לאחרונה עמדות קשות נגד ישראל. בנוסף, אשתו של ד"ר גטאס עובדת בבנק מרכזי ברמאללה, הקשור למוסדות הרשות הפלסטינית.

תגובתו של שר הבריאות מדגישה עמדה נחרצת – מערכת הבריאות חייבת להישאר מחוץ למגרש הפוליטי. המשמעות היא ברורה: אנשי מקצוע במערכת הבריאות נדרשים להפריד בין דעותיהם האישיות לבין תפקידם המקצועי, במיוחד כאשר מדובר בהתבטאויות שעלולות לפגוע במרקם החברתי העדין ובאמון הציבור במערכת.

קופת חולים כללית הודיעה כי תבחן את הנושא בהתאם לנהליה. "לכללית נהלים ברורים בנוגע להתבטאויות מסוג זה. הנושא ייבדק," נמסר מהקופה. ברקע, מאות תושבים כבר דורשים את הדחתו של גטאס ממועצת העיר.

ד"ר גטאס מצדו טען כי הפוסט לא יועד כנגד צה"ל והודיע כי לא יחזור בו מדבריו – עמדה שרק מחריפה את המשבר. במקביל, השתיקה מצד ראש העיר רונן פלוט ושאר חברי המועצה מעוררת תהיות וממשיכה להגביר את התסיסה הציבורית.

ההתפתחויות האחרונות מצביעות על החרפה נוספת במשבר. מקסים פלסטון, פעיל חברתי, קרא להפגנה המונית מול עיריית נוף הגליל. "לא שותקים מול ההסתה", נכתב בקריאה להפגנה. "די להסתה מצד נבחרי ציבור! תומכים בצה"ל ובכוחות הביטחון ודורשים את פיטוריו של ראיד גטאס!". הקריאה מדגישה את חומרת ההתבטאויות שכונו "חמורות, מסוכנות וחציית קו אדום".

פלסטון הוסיף טענות על אכיפה בררנית: "כשאני העזתי להביע עמדה אחרת נעצרתי, נחקרתי, וניסו לתפור לי תיק. ומנגד, חברי מועצה כמו גטאס או שוכרי עואודה שממשיך לכהן למרות עבירות בנייה והסתה ממשיכים בתפקיד כאילו כלום. אין תגובה. אין חקירה. אין מעצור".

הנושא מעמיד במרכזו דילמה יסודית בחברה דמוקרטית: האם נבחר ציבור – ובפרט איש מקצוע במערכת הבריאות – רשאי ליהנות ממשאביה של המדינה, ובה בעת להאשים אותה בפשעי מלחמה? והאם קיים גבול ברור בין חופש הביטוי לבין הסתה?

גורמים במשרד הבריאות מדגישים כי עמדתו של השר בוסו ברורה וחד-משמעית. השר, שמוביל קו נחרץ בנושא, דורש לשמור על מערכת הבריאות כמרחב א-פוליטי שמטרתו העיקרית היא הצלת חיים ושמירה על בריאות הציבור. "התבטאויות מסוג זה פוגעות באמון הציבור במערכת הבריאות ועלולות לפגוע בתפקודה", אמרו גורמים המקורבים לשר.

ההפגנה המתוכננת והחקירה הפנימית בכללית מצביעות על כך שהפרשה רחוקה מסיום. מעקב אחר התפתחויות העניינים חושף מתח גובר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. חלק מהציבור רואה בהתבטאויות של גטאס פגיעה בלתי נסבלת בערכי המדינה ובחיילי צה"ל, בעוד אחרים מדגישים את חשיבות חופש הביטוי.

שר הבריאות ממשיך לעמוד על עמדתו הנחרצת: מערכת הבריאות חייבת להתמקד בהצלת חיים ובשמירה על בריאות הציבור, ולא לשמש כזירה לוויכוחים פוליטיים. מסר זה, שזוכה לתמיכה נרחבת, מדגיש את החשיבות של שמירה על מערכת בריאות מקצועית שעומדת מעל למחלוקות פוליטיות ומשרתת את כלל אזרחי ישראל ללא הבדל.

צילומים מרשת X של שר הבריאות ומדף הפייסבוק של ד"ר ראיד גטאס – בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט בוסו מגנה התבטאויות גטאס: חומרה רבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב" חושף: ראש העיר נוף הגליל רונן פלוט, המכונה "הבוס", וסגנו דוד שינאן, לכאורה מנהלים מערך של פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות במטרה לתקוף מבקרים ולהשתיק ביקורת ציבורית. עובדי עירייה על חשבון משלם המיסים מגויסים למאמץ.

בתחקירנו המעמיק אשר ערכנו נחשפה התנהלות מטרידה ומעוררת דאגה בצמרת עיריית נוף הגליל. מסמכים והתכתבויות אשר הגיעו לידי המערכת חושפים כיצד, לכאורה, סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, בהכוונתו של ראש העיר, מר רונן פלוט, מפעיל מערך מתוחכם של פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות. זאת במטרה להתנכל למבקרי ציבור ולגולשים המעזים להביע ביקורת על אודות התנהלותה של העירייה.

המידע הגיע לידי "מעקב" ממקור בכיר בעיריית נוף הגליל, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לנקמה. "אני מפחד פחד מוות", התוודה המקור בפניי, "אחרי שהעניין יתפוצץ אני אמחק את הפרופיל הזה ואשמיד את מכשיר הטלפון שלי". דבריו חושפים את האווירה הקשה השוררת בעירייה, בה לטענתו, "ראש העיר הוא אדם נקמן".

התחקיר חושף כיצד לכאורה דוד שינאן פנה לדובר העירייה יגאל סטוליירוב ולחברי מועצה נוספים בבקשה להקים פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, שמטרתם הייתה לתקוף את מבקרי העירייה ובראשם מקסים פלסטון, פעיל חברתי ומנהל קבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל".

מקסים פלסטון, תושב מן השורה, מתואר על ידי מקורותינו כאדם שמאתגר באופן קבוע את העירייה בהצפת מחדלים ומנהל מאבק עיקש למען שקיפות ומנהל תקין בעיר. בין היתר, הוא מבקר את סדרי העדיפויות של ראש העיר ומדיניותו. בתגובה, לפי התחקיר, הוא הפך ליעד מרכזי למתקפה מאורגנת של פרופילים מזויפים המופעלים לכאורה בידיעת ובהנחיית בכירי העירייה.

המשמעות היא חמורה: עובדי ציבור, המקבלים משכורת מכספי משלם המיסים, מגויסים לכאורה למטרות פוליטיות אישיות, תוך שימוש לא חוקי במשאבי העירייה. יתרה מכך, לפי מקור בכיר נוסף בעירייה, דוברות העירייה מנהלת גם את הדף האישי של ראש העיר – עוד דוגמה לניצול לרעה של משאבי ציבור ועובדי ציבור לטובת מטרות אישיות-פוליטיות של נבחרי ציבור.

זיוף פרופילים: הקנוניה העירונית

בהתכתבותו הראשונית, ככל הנראה פנה סגן ראש העיר דוד שינאן אל מיכה קופין בתלונה כי האחרון יצר פרופיל ברשת החברתית 'פייסבוק', אשר הוביל לחסימת פרופיל בדוי אשר היה בשימושם.

מניתוח חילופי הדברים ביניהם עולה לכאורה כי השניים קבעו פגישה, ובעקבות זאת העביר נבחר הציבור וחבר מועצת העיר רשימה מפורטת של הפרופילים המזויפים לידיו של סגן ראש העיר דוד שינאן.

פרט משמעותי נוסף הינו כי מיכה קופין הודיע לשינאן על שהותו בשירות מילואים, אך ציין במפורש כי בתאריך18.02.2025 ישהה בביתו. כמו כן, ביקש קופין לדעת: "מתי תשהה מחר במשרדי העירייה? ברצוני לשוחח עמך בנוגע לסוגיה זו" (בהתייחסו ליצירת זהויות בדויות) – לכאורה.

במהלך התכתובת הנדונה, הוזכר מסמך מאת מר מקסים לפסטון וכן הוזכר שמה של גברת ענת (המשוערת כנראה, הגברת ענת טובול).

אנו חושפים חלק מן הפרופילים המזויפים, אשר כנראה נוצרו על ידי נבחרי הציבור של נוף הגליל:

• נדגיש כי לחלק מן הפרופילים יש את אותו "אב" – דהיינו את אותה כתובת מזהה (ID 284882215), אשר הינה מספר ייחודי במערכת פייסבוק בדומה לכתובת IP, והיא שייכת באופן בלעדי למערכת פייסבוק – זוהי הונאה מוחלטת אשר נעשתה, בין היתר ולא רק, על ידי אדם אחד.

(נציין כי הנתונים פורסמו על ידי מערכת "מעקב" ונערכו על ידי עיתונאי, ולא על ידי איש מקצוע מתחום המחשבים)

סגן מנצל דובר לזיופי פרופילים

ההתכתבות השנייה הינה עם מר יגאל סטוליארוב (דובר), קרי עובד בעיריית נוף הגליל אשר זכה במכרז לביצוע עבודת דוברות עבור העירייה.

אולם, כפי הנראה, סגן ראש העיר דוד שינאן מנצל את העובד לטובתו האישית, ולכאורה מבקש ממנו ליצור פרופילים מזויפים (ראו לאן מופנים כספי הציבור הנגבים מארנונה, מיסים וכדומה) – התנהלות זו הינה חריגה ביותר ומהווה עבירה חמורה.

התכתבות שלילית ואי דיווח

בהתכתבות השלילית אשר הומצאה לרשותנו מתועדת לכאורה תקשורת בין סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, לבין מר מיכאל חסלר.

חרף סירובו המפורש של מר חסלר לשתף פעולה בעניין זה, כפי הידוע לנו, לא הוגש כל דיווח רשמי בנידון, וזאת על אף קיומה של חובת דיווח סטטוטורית בעניין מסוג זה.

"מעקב" פנתה לעורך הדין יהושע רובין, שהסביר כי התנהלות זו עשויה להוות עבירה על מספר סעיפים בחוק העונשין, ביניהם: בידוי ראיות (סעיף 238), שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244), שימוש לרעה בכוח המשרה (סעיף 280), מרמה והפרת אמונים (סעיף 284), הפרת חובה חקוקה (סעיף 286), תחבולה (סעיף 416) והתחזות כאדם אחר (סעיף 441).

כיצד פרופילים מזויפים פועלים

אנו מביאים בזאת לפני הציבור ראיות ותיעוד נוספים המעידים על האופן שבו מערכות אוטומטיות ("בוטים") פועלות באופן עוין כלפי האזרחים אשר מעזים להשמיע קול ביקורתי.

למותר לציין כי כלל הפרופילים הבדויים היו, לכאורה, בהתכתבות ישירה עם סגן ראש העיר, מר דוד שינאן.

יש בכך משום אבסורד, ואף פרדוקס מובהק, כי סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, פרסם לא מכבר רשומה ציבורית בנושא פרופילים מזויפים, וזאת, כפי הנראה ולכאורה, מתוך היכרותו האישית והמעמיקה עם התופעה.

לצורך התחקיר, "מעקב" פנתה לכל המעורבים בפרשה. הניסיון לקבל תגובה מראש העיר רונן פלוט נתקל בדחייה מיידית. "תעשה לי טובה, תעזוב אותי", השיב פלוט לפניית "מעקב", וחסם מיד את מספר הטלפון של הכתב – פעולה המהווה לכאורה עבירה על החוק, המחייב את נבחרי הציבור לא לחסום את הציבור.

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

גב' ענת טובול, חברת המועצה, טענה בשיחתה עם 'מעקב' כי לא הייתה מודעת כלל לנושא.

מיכה קופין, חבר מועצה נוסף, הכחיש כל מעורבות באומרו בשיחת טלפון כי "דבר לא היה".

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

מיכאל חסלר, חבר מועצה מטעם "יש עתיד", התחמק משיחה טלפונית ממשית עמי כעיתונאי "מעקב". בתחילה ביקש לדחות את השיחה לשעה 18:00, אך כאשר ניסיתי ליצור עמו קשר בשעה היעודה, גיליתי כי חסלר חסם אותי – מה שמעיד לכאורה על חוסר אמינות ואף מהווה עבירה על החוק.

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

חשנו שנבחר הציבור ישית חסימה עלינו באמצעות הטלפון, אך באפליקציית הוואטסאפ לא הוטלה חסימה שכזו. לפיכך, שיגרנו אליו מסרון (18:11): "שלום לך, מיכאל. בשיחתנו הקודמת התחייבת לשוב ולשוחח, ואף להשיב בשעה 18:00, אך שוב אינך זמין — דבר שהיה, למרבה הצער, בגדר צפוי. עם זאת, אין זה מן הראוי כי נבחר ציבור ינהג בדרך של שקר. נודע לי כי הגעת ללשכתו של רונן פלוט בעירייה, וייתכן שאף קיבלת מעין הנחיה שלא להשיב.
מאחל לך ערב נעים".

חסלר נתפס בכזב – זוהי הדוגמה לדור הצעיר של המפלגה "יש עתיד".

התחקיר חושף דפוס פעולה מדאיג בעיריית נוף הגליל: כאשר מקור מהימן בעירייה מדווח על ישיבה דחופה שנערכה בין חסלר, פלוט והדוברת אורנה יוסף בוחבוט, כנראה בקשר לפרשה, מיד לאחר פניית "מעקב". פניית "מעקב" לחסלר בנושא זה נותרה ללא מענה.

לפי התחקיר, כנראה המטרה המרכזית של הפעלת הפרופילים הפיקטיביים הייתה ליצור מצג שווא של ויכוח ציבורי לגיטימי. זאת, על מנת להעמיד פנים שקיימים תומכים רבים של פלוט ומדיניותו, בעוד שבפועל רוב התגובות התומכות הגיעו מאותם פרופילים מזויפים. התגובות כללו לעתים עלבונות והכפשות כלפי פלסטון ותושבים אחרים שהעזו לבקר את התנהלות העירייה.

לצורך העניין, גם יגאל סטוליירוב, סגן דוברת העירייה המופקד על ניהול המדיה החברתית של העיר ואף משמש כדובר, אליו פנה לכאורה שינאן בבקשה להקים פרופילים פיקטיביים, השיב בלקוניות ל"מעקב" כי הוא "במילואים".

"מעקב" פנתה גם לדוברות העירייה בבקשה לתגובה רשמית על הפרשה המתגלגלת. ב-21.4.2025 נשלחה פנייה מפורטת למנהלת הדוברות, אורנה יוסף בוחבוט, אשר אישרה בשעה 16:35 כי קיבלה את המכתב, אך טענה כי היא ב"סיור". עד למועד פרסום תחקיר זה, למרות חובתה כעובדת ציבור להשיב לפניות התקשורת, לא התקבלה תגובה רשמית של העירייה לטענות הקשות.

בפנייה הרשמית, "מעקב" העלתה שורה של שאלות נוקבות לגורמים השונים בעירייה, כולל ראש העיר, סגנו, מנהלת הדוברות, וחברי המועצה המעורבים בפרשה. השאלות התייחסו לנושאים מרכזיים כגון: הפעלת פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, שימוש במשאבי ציבור לניהול עמודים אישיים של נבחרי ציבור, הנחיות לעובדי ציבור לבצע פעולות שאינן חלק מהגדרת תפקידם הרשמית, ופגיעה אפשרית באמון הציבור.

תחקירנו מעלה תמונה מדאיגה של המצב הפוליטי בנוף הגליל; למעשה, תחת הנהגתו של רונן פלוט, לכאורה התגבשה מערכת הפועלת להשתקת ביקורת באמצעים מעוררי תהייה מבחינה אתית וחוקית כאחת.

מקורותינו מציינים כי המצב הפוליטי בעיר מדאיג במיוחד – לפלוט יש רוב מוחלט במועצת העיר, עם 11 מנדטים לסיעתו, 2 מנדטים לסיעה דתית התומכת בו, ו-4 מנדטים לסיעה ערבית הנמצאת בקואליציה שלו. כך, מתוך 17 מנדטים במועצה, כולם נמצאים בקואליציה, ואין כל אופוזיציה משמעותית בעיר. כתוצאה מכך, כל החלטות המועצה מתקבלות פה אחד, ללא ביקורת או פיקוח משמעותי.

בנוסף, מתגלה תמונה קשה בנוגע להתנהלות עיריית נוף הגליל כלפי מבקריה: כנגד מקסים פלסטון, פעיל חברתי בולט המותח ביקורת על ראש העיר ומדיניותו, הוגשו תביעות בסכומים ניכרים – עד כה, בסך מצטבר של כ-760 אלף שקלים. בין התובעים נמנים ראש העיר רונן פלוט עצמו, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וסגן ראש העיר עואודה שוכרי.

משמעות הדבר היא כי פלסטון נאלץ להוציא עד כה למעלה מ-60 אלף שקלים על הגנה משפטית, כאשר כמעט כל שכרו מוקדש למימון מאבקו הציבורי.

יתרה מזו, הוא נושא במחיר אישי כבד מבחינת בריאותו, איתנותו הנפשית והתמודדותו עם פרסומים פוגעניים המיוחסים לדוד שינאן.

מה שמתגלה כאן הוא לכאורה מערכת שלמה שנועדה להשתיק ביקורת ציבורית, באמצעות שימוש בפרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, תביעות אסטרטגיות נגד אזרחים מבקרים, ושימוש בעובדי ציבור למטרות פוליטיות אישיות.

לצורך הבנה מלאה של מפת הכוחות בעיר, חשוב לציין את הרקע הפוליטי של המעורבים הראשיים בפרשה: דוד שינאן הוא חבר מפלגת "הליכוד"; דוד מיכה שייך אף הוא למפלגת "הליכוד"; מיכאל חסלר הוא חבר מפלגת "יש עתיד"; ורונן פלוט, שבעברו שימש כמנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, כמנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות, וכמנכ"ל הכנסת, היה בעבר חבר מפלגת "העבודה" והיום משתייך למפלגת "הליכוד" ומכהן כראש העיר נוף הגליל.

"מעקב" ממשיכה לעקוב אחר התפתחות הפרשה וקוראת לגורמי אכיפת החוק לבחון את הממצאים המדאיגים שעלו בתחקיר זה. התנהלות זו, אם תתברר כנכונה, מהווה פגיעה חמורה בערכי השקיפות, האתיקה והדמוקרטיה, ומחייבת את התערבותם של גורמי הפיקוח והאכיפה.

למעשה אני כעיתונאי במערכת "מעקב" מודע לחשיבות העליונה של חופש הביטוי והביקורת הציבורית בשדה הדמוקרטי. המאבק נגד אמצעים המכוונים להשתקת ביקורת ציבורית לגיטימית ימשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות העיתונאי שלנו, למען הגנה על עקרונות השקיפות, הדמוקרטיה, וזכותו הבלתי מעורערת של הציבור לדעת.

תגובות:

חלק מן התגובות פורסמו במהלך הכתבה, דוברת עיריית נוף הגליל לא טרחה להשיב (השתיקה המדברת), מפלגת "יש עתיד" קיבלה פנייה וטרם הגיבה, מפלגת "הליכוד" גם היא לא מסרה תגובה.

מר מקסים פלסטון מסר ל"מעקב":

"כבר תקופה ארוכה נחשפתי לחשבונות פיקטיביים המגיבים בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל ומנסים להכפיש אותי ואת הקבוצה שלי בפומבי,יכול רק לנחש שמדובר באנשים שלא אוהבים את הביקורות שלי וביקורות של תושבי העיר על המתרחש בעיר מכל הבחינות!

הופתעתי לשמוע שסגן ראש העיר לכאורה מנהל חשבונות פיקטיביים נגדי ונותן הוראות לעובדי עיריה שזה חמור מאוד ולנבחרי ציבור להגיב נגדי!
ברגע שהכתבה תתפרסם אסתכל על החומר ואשקול את צעדיי".

התצלומים המובאים להלן נלקחו מדפי הפייסבוק של רונן פלוט, מיכאל חסלר, דוד שינאן ומיכה קופין, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

-אנו במעקב-

הפוסט "קרטל ההשתקה": כך מחסלים ביקורת בנוף הגליל – בשיטות אפורות הופיע לראשונה ב-מעקב.

שיטת הבונוסים והלחץ המופעל על פקחי העירייה בנוף הגליל חושפת מערכת שנויה במחלוקת של אכיפת חניה ותנועה. לפי מידע שהגיע למערכת, פקחים מקבלים תמריצים להגביר את מתן הדוחות, תחת פיקוח צמוד של ראש העיר רונן פלוט.

מספר פקחים יצרו קשר עם מערכת החדשות שלנו והעבירו מסרים והתכתבויות מתוך קבוצת הוואטסאפ הפנימית של מחלקת הפיקוח העירוני, בה חברים גם ראש העיר רונן פלוט ומנכ"ל העירייה. המסרים חושפים לכאורה תמונה מדאיגה של לחץ מתמשך מצד הדרג הניהולי הבכיר בעירייה להגביר את קצב חלוקת הדוחות והקנסות לתושבי העיר.

"קנסות לתושבי העיר 'מתנה'", כך לטענת הפקחים דרש ראש העיר באחת הישיבות. ממידע שהגיע לידינו, נראה כי קיים יעד יומי של 3,000-4,000 שקלים בדוחות, ואי עמידה ביעדים גוררת שיחות ואף שימועים. חמור מכך, לפי עדויות הפקחים, העירייה מעניקה בונוסים ומתנות לפקחים המנפיקים כמות גבוהה של דוחות – תמריץ בעייתי במיוחד שעלול להוביל לאכיפת יתר.

הפקחים שיצרו קשר עם המערכת תיארו מצב בו הם נמצאים תחת לחץ מתמיד, כשהם חשים שאין להם אפשרות להפעיל שיקול דעת עצמאי (כך לפי עדויות הפקחים שפנו אלינו בייאושם). אחת הדוגמאות שהובאה: פקח מצלם רכב באופן שלא יראו את הנהג, גם כאשר הנהג נמצא ברכב באופן חוקי (למשל להורדת נוסע), והדוח נשלח בדואר – בהנחה שהנהג לא יזכור את הנסיבות המדויקות שבועיים לאחר האירוע.

על פי המידע שהגיע לידינו, המצב החמיר במיוחד בתקופת הקורונה. בזמן שתושבים רבים נותרו ללא עבודה או בחל"ת, ועסקים נאבקו לשרוד, ראש העיר לכאורה הנחה את הפקחים להגביר את האכיפה ולחלק יותר דוחות הן לתושבים והן לבעלי עסקים.

באחת ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ, ראש העיר נראה מביע אי שביעות רצון מיום שבו חולקו מעט דוחות, כותב: "מה קורה הפקחים בחופש היום?". באירוע אחר מתקופת הקורונה, ראש העיר הנחה לכאורה את הפקחים להסתובב בעסקים ולתת 'דוחות מתנה'.

כאשר פקח היה נתפס באי מתן קנס, ככל הנראה בשל הפעלת שיקול דעת, מנכ"ל עיריית נוף הגליל דאז, עדי מלכה, הגדיר את המצב כ"כישלון טוטלי" ויצר סביב העניין דרמה משמעותית.

קיים תיעוד לשיחה המעיד כי פקח שנמנע ממתן קנס נקלע למצב בעייתי, וכי אף ראש העיר בכבודו ובעצמו התערב בנושא. באותה תקופה, מדובר היה בקנס בסכום העולה על 700 ש"ח. נראה כי ראש העיר, בהיעדר עיסוקים אחרים, עסק בפיקוח על פקח שנמנע ממתן דוחות או בבחינת היקף הדוחות שניתנו על ידו.

אין זה ברור מדוע מנכ"ל עיריית נוף הגליל וראש העיר גילו מעורבות כה עמוקה, אף אם פקח שגה בשיקול דעתו. תמוהה היא העובדה כי ננקטה השגחה דקדקנית אחר תנועותיהם של הפקחים.

השקר של מונטיצ'לו

בעת פנייתנו למנהל הפיקוח העירוני, מר אילן מונטיצ'לו, לקבלת התייחסותו בנושא מדיניות הקנסות ובחירות ועד העובדים, התרחש אירוע תמוה – מונטיצ'לו ניסה להתחמק מהשיחה באמצעות התחזות לאדם אחר, בטענה כי התקשרנו למספר שגוי. התנהלות זו מעוררת שאלות מהותיות לגבי יושרו של האיש המופקד על מערך אכיפת החוק העירוני.

זעמם של עובדי הפיקוח העירוני נבע גם כן מהתרחשות נוספת: במהלך שנת 2024 התקיימו בחירות ליושב ראש ועד העובדים, ומרבית העובדים לא העניקו את תמיכתם למר מונטיצ'לו, אשר דורג במקום השלישי בהעדפות הבוחרים. העובדים סברו כי הגיעה העת לחילופי הנהגה בוועד, אולם למרות זאת, מונטיצ'לו נבחר בסופו של תהליך לתפקיד, חרף העובדה שלא זכה בתמיכה הראשונית של העובדים.

מתברר כי בעיריית נוף הגליל מתקיים הליך בחירה מדורג: תחילה נבחרים שבעה נציגים, ומתוכם נבחר יושב ראש הוועד. בדרך זו הצליח מר מונטיצ'לו לשוב ולהיבחר לתפקיד, בעוד שהעובדים הביעו העדפה ברורה לגברת נורית אטיאס.

במהלך שיחתנו הטלפונית עם מונטיצ'לו ביקשנו להבין את מנגנון הבחירות ואת הסיבות לבחירתו מחדש על אף חוסר התמיכה הראשונית בו. בעקבות שיחה זו עם מר מונטיצ'לו, אשר התאפיינה בחוסר כנות, פנינו בהמלצתו לגברת אטיאס. היא אישרה כי אכן זכתה בתמיכת מרבית העובדים, אך הבהירה כי על פי נהלי הבחירה, השבעה שנבחרו לוועד הם שהיו אמורים להצביע ליושב הראש – ובהצבעה זו לא זכתה בתמיכה הנדרשת, על אף שקיבלה את רוב קולות העובדים בשלב הראשון.

(נציין כי גב' אטיאס הפגינה מקצועיות רבה והייתה מרשימה בדינמיות שלה לאורך השיחה. היא השיבה בכנות לכל השאלות שנשאלה, ואין זה פלא כי העובדים רוחשים לה הערכה רבה)

על מנת להאזין לשיחה המוקלטת, לחץ כאן:

מדוע מקרה אילן מונטיצ'לו חריג?

חומרת מקרה מונטיצ'לו נעוצה בהיותו עובד ציבור המפר את חובת האמינות והיושרה. כאשר עובד ציבור מתגלה כמשקר, נפגעת אמון המערכת המשפטית המעניקה משקל מיוחד לעדויות עובדי ציבור.

בתפקידו כמנהל פקחים ויו"ר ועד העובדים, מונטיצ'לו נדרש לשמש מופת לאמינות. התנהגותו מערערת את יסודות האמון הציבורי ומציבה סימן שאלה על מערכת האכיפה. מקרה זה מהווה דוגמה חריגה במיוחד לפער המדאיג בין האחריות הציבורית לבין ההתנהלות בפועל.

אין תועלת בהטעיה, שקרים או בדיית עובדות שאינן קיימות. הנוהל התקין מחייב הפניית שאלות לגורם המוסמך – מחלקת הדוברות העירונית, המתוקצבת מכספי ציבור בדיוק למטרה זו.

אימוץ גישה זו מונע את הצורך בהמצאות ושקרים בשיח, ומבטיח תקשורת מקצועית ואמינה. דבקות במסלולי התקשורת הרשמיים משרתת את האינטרס הציבורי ושומרת על יושרת המערכת המוניציפלית.

בתגובה לפנייתנו, אישרה דוברות עיריית נוף הגליל כי אכן הוענקו תגמולים והטבות לפקחים אשר הנפיקו דוחות רבים, וכי מר אילן מונטיצ'לו, ככל הנראה, בחר להשמיע דברי כזב באוזני העיתונאי במהלך שיחתם הטלפונית.

מצב זה מעלה שאלות קשות לגבי האופן שבו נאכף החוק בנוף הגליל. כנראה מערכת אכיפה הפועלת תחת לחץ ומתגמלת פקחים על כמות הדוחות, עלולה ליצור עיוותים באופן שבו מתבצעת האכיפה. אם הפקחים מרגישים שעליהם "לדפוק" תושבים כדי לעמוד ביעדים או לקבל בונוסים, קיים חשש שהם עלולים לתעדף דוחות על פני הפעלת שיקול דעת ראוי.

השוואה שערכנו מגלה כי בערים אחרות, כמו ירושלים, ראש העיר דווקא משתדל להפחית את כמות הדוחות ומנחה להתחשב בתושבים. גישה שונה זו מדגישה את הבעייתיות בהתנהלות בנוף הגליל.

זעם תושבים נגד קנסות יתר

תושבים רבים בנוף הגליל הביעו את זעמם על מדיניות האכיפה הנוקשה. בקבוצות הפייסבוק של נוף הגליל מופיעים פוסטים רבים ומאות תגובות בנושא, כך לפי עדותה של חברת הקבוצה.

כפי שציינה Racheli Tohar Taktok:

"אין ספק שהמצב הזה בלתי נסבל, ויותר מדי תושבים כבר מביעים את חוסר שביעות הרצון שלהם. דוחות זה כלי חשוב כשיש צורך אמיתי באכיפה, אבל השאלה היא – האם מדובר כאן באכיפה מוצדקת או פשוט ניסיון למלא את קופת העירייה על חשבון התושבים?
אם יש כל כך הרבה אנשים שמתלוננים על דוחות לא מוצדקים, אולי הגיע הזמן לבדוק את המדיניות מחדש?
במקום להפוך את העיר למכונת קנסות, למה שלא ישקיעו בפתרונות חניה ראויים, סימונים ברורים, או לפחות מתן התראות לפני מתן דו"ח?
תושבים כאן משלמים ארנונה גבוהה ולא מקבלים תמורה מספקת – אולי הגיע הזמן להפנות את המשאבים לשיפור התשתיות ולא רק לריבוי קנסות?
המאבק הזה לגיטימי לחלוטין, ושווה לבדוק האם יש דרך משפטית להתמודד עם ההיקף החריג של הדוחות בעיר. מה דעתכם?"

עדויות נוספות מתושבים אחרים מחזקות את התחושה הקשה. כך לדוגמה:

כפי שציין Michael Avreh: "זה העיריה שלנו!! רק דוחות להכניס יש תחרות מי עושה יותר".

כפי שציין Anatoly Brodsky: "זה לא חשוב… שומר חוק או לא… אני שלמתי 750 שח תוך שבוע ימים…. אין עם מי לדבר… בית משפט הוצאות עורך דין… להלחם עם מערכת…"

כפי שציינה Karin Broitman: "קיבלתי בדיוק את אותו הדוח, לרגע חשבתי שזה תמונות שלי… רואים בתמונות שאני יושבת באוטו והייתי שם בדיוק 2 דק… אבל מה לעשות שצריך כסף בעירייה זה בא על חשבון התושבים".

כפי שציין Sasha Lacinov: "פקחים לא נותנים לעמוד אפילו חצי דקה, להוריד או להעלות בן אדם, לא מאפשרים לחכות לחניה שתכף מתפנה. מה זה היחס הזה, כולנו בני אדם. כנראה יש להם פקודה להביא כמה שיותר כסף לעירייה….."

לכבוד ראש העיר והסגל הבכיר בעיריית נוף הגליל, מצורף בזאת קישור לקבוצת הפייסבוק (לחץ כאן), המציגה את מכלול התגובות בנושא (יצוין כי חלק מן התגובות הושמטו בשל תוכנן הבוטה והבלתי הולם).

סגן ראש העיר שינאן נתפס חונה בניגוד לחוק

תושבי נוף הגליל תיעדו שסגן ראש העיר מר דוד שינאן בעצמו חונה כפי שהוא רוצה, ומר מקסים פלסטון חשף את המקרה, כך כתב בפייסבוק:

"אף אחד אינו חסין מהחוק גם נבחרי ציבור! לאחר שראינו את רכבו של ראש העיר חונה על שתי חניות בניגוד לחוק אתמול הגיע לידי דיווח מתושבים על סגן ראש העיר דוד שינאן שחונה בניגוד לחוק! אותו סגן שאחראי על תיק הבטחון ונותן לפקחים הוראות! ניתן לראות שסגן ראש העיר חונה באדום לבן ובנוסף חנה את רכבו צמוד למעבר חציה ומפריע להולכי רגל! ומגביל שדה ראייה לנהגים הנכנסים והיוצאים. מעניין מה היה קורה אילו והיה מדובר בתושב פשוט, סביר להניח שהיה מקבל דוח ישר ובלי משחקים! נשמח לתגובת העירייה או הדוברות בנושא הנ״ל".

לאחר זמן קצר סגן ראש העיר מר דוד שינאן נאלץ לקחת אחריות כמו כן פרסם הודעה לציבור:

"ערב טוב חברים יקרים, כאן דוד שינאן סגן ראש העיר להלן התייחסותי: ראשית ברצוני להודות לכותב הפוסט שצילם את רכבי והסב את תשומת לבי לעבירה שביצעתי. אני לוקח אחריות מלאה וברגע שראיתי את התמונה בפוסט, ביקשתי ממנהל הפיקוח לרשום לי דו״ח בגין העבירה שביצעתי, ושילמתי את הדו״ח מכיסי הפרטי (ראו אסמכתא מצורפת לתשלום). טעיתי ואני מתנצל על כך. אעשה ככל שביכולתי להקפיד יותר, לשים לב יותר ובעיקר לשמש דוגמה ראויה לעובדי העירייה ולכלל ציבור התושבים. טעיתי. ועל טעויות משלמים. שלכם, דוד שינאן סגן ראש העיר".

כמו כן דוד שינאן צירף קבלה שהדוח שולם.

תושבים הגיבו בתוך הפוסט של סגן ראש העיר מר דוד שינאן:

Asher Edry: "זה שלקחת אחריות לא מוציא אותך נקי מעצם ביצוע העברה שנעשתה ביודעין ולא בטעות תמימה, כי שיכרון הכח היהרות והשחצנות שלך היא זו שהביאה אותך לחנות איפה שבא לך. הרי אתה 'סגן ראש העיר' מי יכול עלי. אז מסתבר שיכולים גם יכולים. ואם בזה ששילמת את הקנס והודת אז יצאת צדיק אז זהו שממש לא".

Katia Per: "למי אכפת ששילמת דוח? התלונות בקבוצה הן על פקחים שנותנים דוחות על ימין ועל שמאל. מורידה את סבתא שלי שניה ליד הקופת חולים, עוברת ניידת מצלמת תוך כדי נסיעה ואז מגיע דוח בדואר. עובר קצת את הקו בחניה – דוח. שם מוזיקה באוטו – דוח. שישי-שבת בשכונות מגורים – דוחות. אני מכירה אישית בן אדם שקיבל 3 אלף שח דוחות על חניה בשבועיים ומה היה החטא שלו?! שפתח עסק של אוכל בעיר הזו ועושה לכם משלוחים. אבל לצערו הוא לא גר בעיר ולא יכול לעשות תו חניה כאן אבל מה לשלם ארנונה לעיריה אלפי שקלים על 30 מטר עסק זה אתם יודעים לקחת".

ענאן קארולין: "מצד אחד כל הכבוד מצד שני הקשת על המון אנשים קשי יום. קצת חמלה הבנה תאמין לי אין כמו התושבים בנוף הגליל. הם בחרו בך שתעזור להם. הגעת למעלה בזכותם. לסיכום אל תשפוט לא תשפט".

בנוסף תושבי נוף הגליל תיעדו רכב של פקחי עיריית נוף הגליל "ניידת אכיפה" חוסמת נתיב תנועה, כמובן על זה פקחי עיריית נוף הגליל כבר היו רצים לתת קנס גבוה, מעניין אם נהג הניידת רשם לעצמו את הקנס?

פקחים בעירייה, שביקשו להישאר בעילום שם מחשש לאבד את מקום עבודתם, סיפרו כי הם נקרעים בין הרצון לבצע את עבודתם באופן מקצועי לבין הלחץ מלמעלה. "אנחנו בסך הכל רוצים לעשות את העבודה שלנו בצורה הוגנת. אבל כשיש לחץ מתמיד לתת עוד ועוד דוחות, ויש פקחים שמקבלים בונוסים על זה, זה יוצר אווירה לא בריאה", אמר אחד מהם.

המצב בנוף הגליל מעלה שאלות עקרוניות לגבי האופן שבו צריכה להתנהל מערכת אכיפה עירונית. האם תפקידה לשרת את הציבור, לשמור על הסדר ולמנוע מפגעים, או להוות מקור הכנסה לעירייה? האם ראוי לתמרץ פקחים על כמות הדוחות שהם מחלקים?

קנסות ודוחות צריכים להיות כלי להרתעה ולהכוונה להתנהגות חוקית, ולא מטרה בפני עצמה או אמצעי לאיזון תקציבי.

תושבי נוף הגליל ראויים למערכת אכיפה הוגנת, שקופה ואפקטיבית, שמטרתה העיקרית היא לשמור על איכות החיים בעיר, ולא למלא את קופת העירייה על חשבון התושבים.

אנו קוראים לכל פקח או עובד עירייה שיש בידיו מידע נוסף בנושא, ליצור עמנו קשר. פרטיותם תישמר.

תגובה מטעם עיריית נוף הגליל:

להלן תגובת דוברת עיריית נוף הגליל, אורנה בוחבוט לשאלותיך, לפי סדר הצגתן:

1. יעדים כמותיים  (4000 שח) ולחצים על פקחים מצד ראש העיר: להד״ם – לא היה ולא נברא.

ראש העיר מקיים מעת לעת ישיבות עבודה עם גורמי הפיקוח בעירייה -,שיטור עירוני /חנייה/ פיקוח כללי, בנושא מדיניות העירייה והדגשים על נהלי עבודה – הקפדה על יחס ראוי כלפי התושבים, הופעה מכבדת  והקפדה על איסור העמדת רכב פיקוח בשטחים אסורים. כל שאר הדברים שציינת בדבר לחצים ויעדים כנותיים הם המצאות שקריות, ככל הנראה של פקח שבזמנו פוטר מהעיירה ומאז מפעם לפעם מעלה פוסט בנדון שהוצג  גם בקבוצת פייסבוק ״מצילים״ וכעבור זמן קצר נמחק על ידו.

2. בונוסים-  מבדיקה  שערכנו עולה כי בונוס באמצעות תווי קניה ( לא כסף) ניתן באופן חריג וחד פעמי על ידי ועד העובדים (ולא על ידי ראש העיר/הנהלת העירייה) בתקופת הקורונה בלבד, וזאת על רקע ביצוע הנחיות  הבריאות שעוגנו בחוק בתקופה הנ״ל.  כזכור לך בתקופת הקורונה  כל בתי העסק  חויבו בהתניית חבישת מסיכה, אחזקת ג'ייל כפפות בכניסה וכו' . על פקחי העירייה הוטלו משימות חדשות אלה ועל מנת לעודד אותם החליט וועד העובדים להעניק לארבעה פקחים שעסקו בעבודה זו תווי קניה ע"ס 1000 שקלים בלבד.  יודגש כי העידוד ( בונוס ) הנ"ל ניתן גם ברשויות אחרות בתקופת הקורונה ואין לו שום קשר לדוחות חניה אלא אך ורק בהקשר להנחיות הבריאות.

3. ⁠מעורבות ראש העיר בהנחיית הפקחים – ראש העיר מתווה מדיניות לפיה פועלת עבודת העירייה על כל אגפיה. מעת לעת ראש העיר מקיים ישיבות עבודה עם גורמי המקצוע השונים בעירייה – חינוך, רווחה, הנדסה , ביטחון ופיקוח  במטרה לחדד את קווי המדיניות. במפגשים עם הפקחים חודדו נהלי ההקפדה על דרך ארץ , סובלנות, מתן דוגמה ויחס ראוי לכלל התושבים והאזרחים. בשום אופן לא שאר הדברים שציינת.

4.בנוגע לנהלים – הקפדה על ביצוע חוק באופן שווה לכולם. חשוב לציין כי ראש עיר איננו מוסמך לבטל דו״ח כלשהו, וכל פונה בנושא זה מתבקש לפנות בכתב ליועצת המשפטית שהינה הגורם היחיד הסוברני להחליט על צדקת הדו״ח.

הליך הבחירות לוועד העובד נוהל ופוקח על ידי הסתדרות העובדים, לא הנהלת העירייה או מי מטעמה.  בכל שאלה בנושא נא לפנות להסתדרות מרחב העמקים. בנוגע לתגובתו של יו"ר וועד העובדים,הוא היה בטוח שמדובר במתיחת פורים. חג שמח לך.

-אנו במעקב-

הפוסט מארב העירייה: בונוסים לפקחים, קנסות לתושבים בהוראת רה"ע הופיע לראשונה ב-מעקב.

אנו מפרסמים לכם את הפוסט כלשונו, ללא שינוי:

הפוסט הפוגעני של שינאן חושף תמונה מטרידה של נבחר ציבור המשתמש במעמדו לפגיעה בתושב. "אתה מנסה לסכסך ביני לבין חברי המועצה," כתב שינאן, "אתה לעולם לא תצליח כמו שלא הצלחת עד היום בכלום. אתה יכול לספר מה הההצלחות שלך בחיים? מה בעצם אתה מסוגל לעשות חוץ מלשבת בבית ולכתוב פוסטים ותגובות?".

מדוע נבחר ציבור המכהן בתפקיד רם-מעלה מרשה לעצמו להתבטא בזלזול כה בוטה כלפי תושב העיר משלם המיסים? מניין שאב את הסמכות להשפיל תושב ולפרסם נגדו דברי לעג ילדותיים ובלתי ראויים למעמדו?

נראה כי מר שינאן מתיימר לשמש כאחראי על ההומור בנוף הגליל, בעודו נוטל לעצמו את החירות להשפיל בפומבי תושב משלם מיסים – עד כדי הגדרת פעיל חברתי כ'בדיחה'.

יתרה מזאת, מר שינאן פגע בפרטיותו של מר פלסטון בחשפו, ללא כל סמכות וללא רשות, פרטים אודות אי-שירותו במילואים. ראוי לציין כי סגן ראש העיר אינו מוסמך כלשכת גיוס או כנציג צה"ל. מר פלסטון אכן התגייס לצה"ל ושוחרר מטעמי בריאות, ובעקבות חשיפת המידע נאלץ להתמודד עם שאלות פולשניות מצד הציבור בנושא אישי זה.

בנוסף, טענתו השגויה של מר שינאן כי מר פלסטון אינו מתנדב מהווה עיוות של האמת, שכן ידוע כי הלה פועל בהתנדבות כפעיל חברתי וחושף סוגיות ציבוריות חשובות בעיר. ואולם, גם לו הייתה טענה זו נכונה – היכן נקבע כי התנדבות היא תנאי לאזרחות ראויה? האם אזרח המתנדב נעלה על רעהו? לא ידוע לנו על חובת התנדבות במדינת ישראל.

מעורר תהייה כיצד מעז נבחר ציבור להתבטא באופן שכזה. האם מנהל סגן ראש העיר רישום של תושבים מתנדבים, המוגדרים בעיניו כאזרחים מן המעלה הראשונה? ומה באשר לתומכיו שאינם מתנדבים?

תושבים מותחים ביקורת על סגן ראש העיר

התושבים לא נשארו אדישים. "האם לפקחי העיר והשיטור העירוני יש תפקיד מסוים בעיר חוץ מלתת דוחות ולגרום לאנשים לברוח מהעיר?" כתב רביד פייגרסון בתגובה. "האם אתה ראית את רב הבאמפרים בעיר שהם שבורים? סגן ראש העיר היקר, ב-10 שנים האחרונות מה קרה לעיר? בית ספר שרת היה מלא! כיום? בניין אחד שחציו ריק!".

יובל אדרי הוסיף: "מקסים איש משכמו ומעלה ועושה המון לטובת יהודים שנשארו בעיר, בניגוד אלייך ולעוד כמה מהעירייה. במקום לבוא בטענות אל אזרח ותושב העיר, אולי תבוא בטענות לבוס הגדול שלך? שמבצע עברה פלילית בכך שמתקשר לאנשים לטלפון הפרטי? שחוסם אנשים בפייסבוק הציבורי, מה שפוגע בחופש הביטוי!".

אבגני גרינברג העלה שורת ליקויים בניהול העיר: "כול הכבישים בעיר שבורים, וגם איפה שלא אז יש במפרים שחורגים מכול תקינה! פיגור חריג בפרוייקט 'הנופית', הפשיעה עולה לגבהים חדשים. הוטל מס ביטחון ובפועל מקצצים שעות עבודה לפקחים! הפארק העירוני עדיין סגור".

• הבהרה: התגובות הכתובות בפוסט זה תועדו במועד פרסומן בקבוצה הציבורית. במסגרת התחקיר העיתונאי, פנינו לסגן ראש העיר לקבלת התייחסותו לטענות שהועלו, ברם הלה בחר להימנע מתגובה. יובהר כי השימוש בתגובות אינו מצריך אישור, שכן הן פורסמו מלכתחילה במרחב הציבורי.

בעקבות הפרסום הפוגעני, עורך הדין יהושע רובין שלח מכתב התראה לשינאן בדרישה לפיצוי כספי.

משלא נענה המכתב, הוגשה תביעת דיבה בסך מאה ושלושים אלף שקלים חדשים.

מעיון בכתב התביעה עולה כי סגן ראש העיר פגע בשמו הטוב של תושב העיר, מר מקסים פלסטון. לכתב התביעה צורפו ראיות, נספחים ותשתית עובדתית מוצקה, המעידים על הפגיעה בשמו הטוב של מר פלסטון. עוד נטען בכתב התביעה כי לסגן ראש העיר לא תעמוד הגנת 'אמת דיברתי', שכן פרסומיו הפוגעניים מהווים לשון הרע. מאחר וכתב ההגנה טרם הוגש, נבצר מאיתנו להביא ציטוטים מתוכו.

פנינו למר שינאן לקבלת תגובתו, אך הלה סירב להשיב ואף חסם את גישתנו אליו. בנוסף, פנייה כתובה שנשלחה לסגן ראש העיר לא זכתה למענה. ראוי לציין כי קיימת פסיקה חד-משמעית של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, האוסרת על נבחרי ציבור לחסום את הציבור, ובין היתר אסור לחסום עיתונאי המבקש להביא אמת לידיעת הציבור. בכך ביצע סגן ראש העיר עבירה נוספת.

יתרה מזאת, דוברות עיריית נוף הגליל, המתוקצבת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור במטרה לשמש כצינור תקשורת עם התקשורת, קיבלה את פנייתנו אך בחרה שלא להגיב עליה. זוהי עדות נוספת להתנהלות בלתי תקינה של מחלקת העירייה, כאשר דפוס השתיקה מעורר תהיות באשר לניסיון הסתרה אפשרי.

מצער לגלות כי בנוף הגליל, חוקי מדינת ישראל, לפחות אלו הנוגעים לשקיפות, מתן מענה, הצגת עמדה וקיום החלטות בג"ץ, נראה כי נתפסים כהמלצה בלבד. עם זאת, מעניין לציין כי החוקים הנוגעים לקבלת כספי הציבור מיושמים במלואם – אבסורד של ממש.

מן הראוי להדגיש כי בתפקידי כעיתונאי, אין בסמכותי להכריע בשאלות משפטיות. מלאכת הבירור וההכרעה בסוגיות לשון הרע, פגיעה בשם הטוב ואומדן הנזק מסורה לבית המשפט. תיעדנו את המקרה ונמשיך לסקר את הדיונים המשפטיים, אשר פתוחים לציבור הרחב.

ראוי כי תושבי העיר יפקדו את אולם הדיונים, על מנת להתוודע לנסיבות התביעה כנגד סגן ראש העיר, להאזין לעמדתו ולהתעדכן בפסק הדין בבוא העת.

נמשיך לעקוב ולדווח על ההליך המשפטי מראשיתו ועד לסיומו.

הפוסט סגן ראש העיר בצרות והסתבך עם תושבים? הופיע לראשונה ב-מעקב.