מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

כנראה שהפצת המידע המטעה נעשתה בכוונה תחילה ובמחשבה תחילה, במטרה לעורר סערה בקרב הציבור, להטות את דעת הקהל, להשפיל את כבודו של טרוני ולפגום במוניטין רב השנים שלו ובשמו הטוב.

(ראוי לציין כי הפצת מידע שקרי אינה פוגעת רק בצדדים המעורבים ישירות, אלא מערערת את אמון הציבור במערכת המשפט ובאמצעי התקשורת כאחד)

התקשורת "על אוטומט": כשלי העיתונות הישראלית

כלי תקשורת מובילים, ביניהם מעריב, וואלה, חמ"ל, מאקו, אייס ו-YNET, פרסמו את הידיעות המטעות מבלי לבדוק את המסמכים המקוריים. אף לא אחד מהם טרח לעיין בפרוטוקולים או בהכרעת הדין. התקשורת הסתמכה באופן עיוור על דברי עורכי הדין, בהנחה שכללי האתיקה המקצועית ימנעו מהם למסור מידע כוזב.

דמות שנויה במחלוקת: מיהו סמיון גרפמן?

סמיון גרפמן, שבעברו הורשע בפלילים, מוכר בציבור בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת. לאחרונה נחשפו טענות קשות נגדו מצד כריסטינה סומורוקוב (כריסטינה סומורוקוב מסרה בעדותה למערכת "מעקב" כי גרפמן ביצע בה מעשי אונס מספר פעמים). בנוסף, התגלו מקרים של אי תשלום לעובדים בתקופת מסע הבחירות שלו, כאשר התמודד לראשות הממשלה.

בנוסף, עורך הדין גיא אופיר פנה לשופטת בתלונה על פרסומיי ב"מעקב", כתבות אמת אודותיו (משום מה טען שכתבותיי אינן משקפות אמת, דבר תמוה). עם זאת, כבוד השופטת ענת יהב אפשרה את המשך נוכחותי באולם בתפקידי העיתונאי, והבהירה שלא לפרוטוקול כי למר דים אמור שמורה הזכות המלאה לפרסם כתבות.

מצדי, הבהרתי לעורך הדין גיא אופיר כי אם לדעתו כתבותיי אינן משקפות אמת, הוא רשאי להגיש תביעה משפטית. כמו כן, העמדתי אותו על דבר כזביו.

ניסיונו להתלונן על פועלי לא נחל הצלחה יתרה. אמנם ניכר כי גיא אופיר היה חפץ להשתיקני, אך במדינת חוק הדבר אינו פשוט כלל ועיקר (ראוי לציין את ניסיונו).

ניסיונותיי לראיין את סמיון גרפמן נענו בשתיקה רועמת.

באופן דומה, עורך הדין גיא אופיר נמנע מלהגיב ולהתראיין.

הפוסט עו"ד גיא אופיר שיקר: טרוני מעולם לא הורשע באיומי רצח הופיע לראשונה ב-מעקב.

התנהלות זו מעלה שאלות נוקבות על רמת העיתונות בישראל. האם זה המצב אליו הגענו? האם די בקריאת פוסט ברשתות החברתיות כדי לגבש דעה עיתונאית? האם זו הדרך שבה מצפים מעיתונאים מקצועיים לפעול?

במכתב תגובה מנומס אך נוקב, הוזמנה גולדנברג-שטרן להעלות את רמתה המקצועית ולהקפיד על קריאה מעמיקה של חומרי המקור, במקום להסתמך על "פרסומים שטחיים". המכתב הדגיש את החשיבות של שמירה על סטנדרטים עיתונאיים בסיסיים.

הפוסט עיתונאות זולה במעריב: ליאורה גולדנברג-שטרן חסרת ערך תקשורתי הופיע לראשונה ב-מעקב.

עימות חריף נתגלע בין מני אסייג ושי גולדן, על רקע הופעתו של גולדן בכיכר החטופים. האירוע התרחש ימים ספורים לאחר שדווח על עזיבתו את ערוץ 14.

במהלך השבת, גולדן, שכיהן כמגיש וכתב בערוץ 14, הגיע לכיכר החטופים ונשא דברים בהם מתח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתגובה, פרסם אסייג פוסט נוקב ברשתות החברתיות בו הודיע על חסימת גולדן בכל הפלטפורמות.

"זהו, כרגע חסמתי אותך בכל הפלטפורמות", כתב אסייג, "ואתה כבר לא תוכל לכתוב לי ולהתבכיין לי עד כמה המחנה הקפלניסטי שונא אותך ומטנף עליך, ועל זה שלא שיערת עד כמה רע ואכזרי יכול להיות המחנה הזה, שאפילו כניסה לתל אביב לא אפשר לך".

אסייג המשיך והתייחס לביקורת על ראש הממשלה: "זה לגיטימי לבקר את נתניהו, אבל לעשות את זה מול האנשים ששורפים לנו את הרחובות, שמחוללים כאוס ואנרכיה, שמתפרעים, שמסיתים, שתוקפים שוטרים, שמוציאים מאות מיליונים (כנראה מקרנות זרות) על תעמולה ארסית ורעילה שמחזקת את האויבים שלנו".

בהמשך דבריו, התייחס אסייג לעברו של גולדן בערוץ 14: "והכי עלוב שזה מול אותה כנופיה שמתוכה יצאו אותם אלה, שניסו לשרוף את ביתו של נציג הבעלים של הערוץ שעבדת בו, והיווה עבורך בית כשכל 'החברים' הקפלניסטים שלך החרימו ונידו אותך".

התפתחות נוספת בפרשה התרחשה כאשר אתר מעריב פרסם כתבה על האירוע תחת הכותרת "'בוגדני ובזוי': מני אסייג תוקף את שי גולדן לאחר שנאם בכיכר החטופים".

בתגובה, מסר מני אסייג: "בכל טקסט הביקורת שחיברתי על גולדן, לא נמצא צמד המילים 'בוגדני ובזוי' אולם זו הכותרת של מעריב אונליין", כתב אסייג ברשומה נוספת, והוסיף: "איזו תקשורת נחותה יש לנו!".

הפוסט 'תקשורת פח': אסייג חושף את השקר של מעריב הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד הארץ מתכוננת לציון יום השנה לאירועי השבעה באוקטובר, מתחוללת סערה בעולם הבידור הישראלי. שני טקסים מתוכננים – האחד ממלכתי והשני אלטרנטיבי – ואמנים מובילים נקרעים בין הצדדים, כאשר השאלה המרכזית נותרת: האם זה באמת שווה את המחיר?

השרה מירי רגב, שמפיקה את הטקס הממלכתי למרות ביקורת ציבורית נרחבת, טוענת כי סגרה כבר מספר אמנים בולטים, ביניהם עדן בן זקן ושולי רנד. אולם, מקורות קרובים לבן זקן מסרו למערכת "מעקב" כי טרם נחתם חוזה עם הזמרת הפופולרית. "לא ברור מדוע שמה של עדן מופיע בעיתונים," אמר גורם המקורב לבן זקן. "אין עדיין שום הסכם חתום".

השאלה המטרידה ביותר היא עלות הטקס לציבור. בזמן שמאות משפחות מתקשות לרכוש מצרכי יסוד כמו לחם וחלב, האם נכון להשקיע סכומי עתק באירוע שכזה? פנינו לשרה רגב בבקשה לקבל מידע על העלויות הצפויות של הטקס, כולל שכר האמנים המשתתפים, אך עד לרגע זה לא התקבלה תגובה.

במקביל, משפחות העוטף עזה מתכננות טקס אלטרנטיבי בפארק הירקון. רותם סלע וחנוך דאום כבר נבחרו להנחות את האירוע, ושמועות מדברות על מגעים מתקדמים עם אמנים בכירים כמו אביב גפן ושלמה ארצי. האם הטקס האלטרנטיבי מהווה מחאה לגיטימית או שמא הוא תורם לפילוג נוסף בחברה הישראלית בזמן רגיש זה?

המתיחות הניכרת בין שני הטקסים חושפת מאבק עמוק ומהותי יותר בקרב החברה הישראלית. מחד גיסא, ניצבת השאיפה לאחדות ולזיכרון ממלכתי מכובד. מאידך גיסא, עומד הצורך הבוער של משפחות הנפגעים להביע את כאבן העמוק בדרכן הייחודית. אביב גפן, אשר לכאורה מצוי בשיח עם מארגני הטקס החלופי, ידוע בביקורתו הנוקבת כלפי הממסד. האם בחירתו להשתתף בטקס זה מהווה הצהרה פוליטית נחרצת או שמא היא משקפת העדפה אמנותית גרידא?

המנהל, של נן זקן, הגיב בזעם לשאלות בנושא. "אין שום דבר סגור", צעק בטלפון לפני שניתק את השיחה בכעס. עם זאת, הוא הוסיף כי "נכון להיום היא לא תופיע, והחוזה עדיין לא נחתם".

יתר על כן, מנהלים הצהירו כי מירי רגב לא שוחחה עם עדן בן זקן, דבר המעורר תמיהה.

נתנאל מויאל, יחצ"ן נוסף של בן זקן, חיזק את הדברים ומסר: "לא דיברו איתנו באופן רציני על הופעות של עדן בטקס. לא סוכם דבר".

בנוסף, מויאל הכחיש בתוקף את הדיווחים על מריבה בין בן זקן לאביב גפן. "זה פייק", אמר. "אין שום סכסוך ביניהם".

הציבור ממתין לראות כיצד יתפתחו הדברים ומי אכן יופיע בטקס הרגיש והחשוב הזה.

הפוסט רגב שיקרה? בן זקן לא בטקס הממלכתי הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט מבזקי חדשות (04.08.2024) – מעקב הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר חדש שפורסם על ידי מערכת "מעריב" מצביע על עלייה של שלושה מנדטים לגוש הקואליציה, המביאה אותו לסך של 53 מנדטים. נתון זה מהווה שינוי דרמטי בנוף הפוליטי הישראלי, שהיה מוטה לטובת האופוזיציה מאז פרוץ המלחמה.

הסקר, שנערך על ידי מכון לזר מחקרים בשיתוף Panel4All, מגלה כי מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה לעלייה של שני מנדטים. עלייה זו מביאה את הליכוד לשוויון מנדטים עם המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, תוצאה שלא נראתה מאז הטבח בדרום הארץ.

נראה כי הנאום, שזכה לתשומת לב תקשורתית נרחבת, הצליח לחזק את תדמיתו של נתניהו כמנהיג בעל השפעה בינלאומית ויכולת לגייס תמיכה למען ישראל בזירה העולמית.

המפלגות הערביות, על פי הסקר, זוכות ל-10 מנדטים, מה שמציב אותן בעמדת מפתח בכל תרחיש פוליטי עתידי. תוצאה זו מדגישה את חשיבותן הגוברת של המפלגות הערביות בפוליטיקה הישראלית ואת הפוטנציאל שלהן להשפיע על הרכב הממשלה הבאה.

ד"ר מנחם לזר, מנהל הסקר, מציין כי "התוצאות מצביעות על שינוי מגמה משמעותי בדעת הקהל הישראלית. ההתחזקות של הקואליציה, ובמיוחד של הליכוד, מראה כי הציבור מעריך מחדש את ביצועי הממשלה לאור האתגרים הביטחוניים והדיפלומטיים הנוכחיים".

עם זאת, מומחים מזהירים כי המצב הפוליטי עדיין נזיל ועשוי להשתנות במהירות בהתאם להתפתחויות בשטח. ההתקדמות במאמצי שחרור החטופים, ההצלחה בהשגת יעדי המלחמה בעזה, והיכולת לשמור על תמיכה בינלאומית – כל אלה עשויים להשפיע על דעת הקהל בשבועות ובחודשים הקרובים.

בסופו של דבר, הסקר מדגיש את המורכבות של המערכת הפוליטית הישראלית ואת הצורך בבניית קואליציות רחבות כדי להבטיח יציבות שלטונית. עם התקרב מועד הבחירות הבאות, צפויה להתגבר תשומת הלב הציבורית לסקרים אלה ולמשמעויותיהם הפוליטיות ארוכות הטווח.

(הסקר נערך בתאריך: 26/07/2024)

הפוסט סקר מנדטים: זינוק בתמיכה בקואליציה לראשונה מאז 7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט מבזקי חדשות (01.08.2024) – מעקב הופיע לראשונה ב-מעקב.

*בתאריך ה-31.07.24 אירעה תקלה באתר, אשר בעטיה נמחקו המבזקים. לפיכך, הם שוחזרו ועודכנו מחדש היום (01.08).

הפוסט מבזקי חדשות (31.07.2024) – מעקב הופיע לראשונה ב-מעקב.