בשנתיים וחצי האחרונות, הפעילות המשולבת של גדודי החי"ר עם חיל האוויר הוכיחה את עצמה ככלי קריטי בשדה הקרב. החל מפינויי פצועים, דרך חיפוי אווירי ועד הנעת לוחמים במהירות – זהו בדיוק המענה המבצעי שתרגלו לאחרונה צוות הניוד בפלוגה המסייעת של גדוד 202 יחד עם טייסות התובלה 103 ו-131. התרגיל, שהוגדר כהצלחה מבצעית, תוכנן וסוכם על ידי סגן מפקד הגדוד (הסמג"ד) והטייס המוביל, אשר חברותם האישית נרקמה עוד בימי שירותם המשותף בבה"ד.

"טסנו זוג מטוסי 'קרנף'. בבטן של שניהם המתינו ההאמרים, ובתוכם עשרות צנחנים. התקדמנו בחושך, בגובה נמוך, אל עבר מנחת מאולתר. כשנגענו בקרקע, הכלים יצאו במהירות, והלוחמים פרקו מהם בשטח הפתוח". כך מתאר סרן ד', טייס 'קרנף' בטייסת 131, את רגעי השיא של התרגיל המשותף עם צוות הניוד בפלוגה המסייעת של גדוד הצנחנים 202.

הצורך המבצעי בשילוב הכוחות ברור: במקרים שבהם נדרש שינוע כוחות רגליים במהירות מרבית, או לחלופין הקפצת צוותים לאירוע מתפרץ, מטוסי התובלה של חיל האוויר מהווים פתרון אידיאלי. עם זאת, פעולה מורכבת מסוג זה דורשת סנכרון מדויק ומורכב בין הכוחות הקרקעיים לאלו שבשמיים. בדיוק את המיומנות הזו תרגלו הלוחמים והטייסות לפני כשבועיים.

במהלך החודשים האחרונים נמצא גדוד 202 בפעילות מבצעית עצימה בשג'עייה, שם מבצעים הלוחמים פשיטות ממוקדות נגד ארגון הטרור חמאס, לצד עבודות הנדסה וחבלה נרחבות.

"אנחנו מתמקדים כרגע בשני מאמצים מקבילים", מסביר רס"ן פ', סמג"ד 202 בצנחנים. "מצד אחד ממשיכים את הפעילות השוטפת מול התוואים התת-קרקעיים, מבני הטרור וחיסול המחבלים שחוצים את הקו הצהוב. מצד שני, מנצלים את הזמן לאימונים ותרגילים בתחומים שונים, כמו זה למשל".

הקשר המבצעי שהוביל לתרגיל הנוכחי נבט לראשונה בבה"ד 1, שם הכירו שני החברים הקרובים – רס"ן פ' וסרן ד', בתקופה שבה ד' הטייס עוד שירת כקצין בחיל התותחנים. "יום אחד פ' שלח וואטסאפ, ושאל אם הפלוגה יכולה להגיע אלינו לאימון משותף, ואני כמובן נעניתי בחיוב", נזכר סרן ד'. "משם המשכנו לתהליך ההכנות והאישורים, ובנינו יחד את התוכנית".

"השלב הראשון היה למצוא מועד שבו שנינו פנויים, ואף אחת מהיחידות לא בפעילות. הגדוד היה צריך לרדת מכוננות וכך גם אנחנו", משחזר הטייס. "בהמשך בנינו את המתווה – כשהמטרה היא ששני הצדדים ירוויחו ממנו. מבחינת הלוחמים, רצינו לתרגל פריקה והעמסה כמה שיותר פעמים, ובתנאים מאתגרים".

עבור צוותי האוויר, המיקוד המרכזי היה טיסה בסביבה מורכבת ומאיימת: מנחת ארעי, חשיכה מוחלטת, טיסה בגובה נמוך ונסיבות קיצון המחייבות קבלת החלטות קריטיות בזמן אמת. התרחישים המורכבים הללו לא יועדו רק עבור הטייסים, אלא נבנו במיוחד גם עבור פקחי ההעמסה, הנווטים והמכוננים של הטייסות.

הפרטים הפרקטיים של התרגיל תוכננו בקפידה רבה. "קבענו דרך אילו שדות ונתיבים אוויריים נטוס, איפה ננחת ונתמקם", ממשיך סרן ד'. "הבנו שיהיה הכי נכון ומועיל אם הפלוגה תצא מהפעילות בעזה לבסיס חצרים, תתחבר אלינו – ומשם 'נמריא' יחד".

התרגיל עצמו יצא אל הפועל עם רדת ערב, אף על פי שהלוחמים החלו בהכנות המקדימות והטקטיות כבר משעות הבוקר. "נפגשנו עם פקחי ההעמסה ואנשי חטיבת המרום, והתאמנו על העמסת הלוחמים על ההאמרים ולתוך המטוסים", מגולל רס"ן פ'. "עברנו על איך מרתקים את כלי הרכב לרצפת הקרנף, איך הנהגים צריכים לעלות ולרדת מהרמפה בצורה נכונה, והכנו אותם מנטלית – כי זה יכול להיות אירוע מלחיץ".

בחשות החשיכה, החלו רכבי ההאמר לנוע לעבר מטוסי הקרנף, טיפסו על הרמפות, וכבש המטוס נסגר מאחוריהם. "תוך דקות הם כבר היו באוויר", משחזר הטייס. "סביב השעה 22:00 נחתנו ללא אורות, בשטח המדבר הפתוח, במנחת ארעי שהוקם רגעים לפני כן. הכובד של המטוסים היה אלמנט מאתגר גם הוא, שכן נחיתה במשקל כבד דורשת טכניקה מיוחדת".

לאחר שהלוחמים ביצעו את סבבי הפריקה וההעמסה מספר פעמים בשטח, אספו אותם זוג מטוסי 'הרקולס' באותה השיטה והטכניקה המבצעית, והם שבו למנחת המוצא. על מנת לנצל את התנאים המבצעיים הייחודיים עד תום, טסו כלי הטיס בדרכם חזרה בגובה נמוך במיוחד מעל פני הקרקע.

עם השלמת התרגיל המורכב, ביצעו הצוותים תחקירים פנימיים מעמיקים, סיכמו את המהלכים וגיבשו לקחים מבוססים. במקביל, קיימו שני הכוחות – יחידת החי"ר וצוותי האוויר – שיח משותף ופתוח, במסגרתו החליפו ביניהם דגשים מקצועיים שעלו מהשטח ונקודות לשיפור ממשקי העבודה ההדדיים.

"במהלך המלחמה, ראינו מקרים בהם הפעילות בין שתי היחידות הייתה קריטית בשדה הקרב", מדגיש רס"ן פ'. "החל מהזנקת המטוסים לעוטף עזה, דרך התמרונים השונים ברצועה, ועד ההקפצות של הכוחות לצפון. לכן התרגיל הזה והחלפת המסקנות שלאחריו כל כך קריטיים – בשביל לשמר ולשפר את השפה המשותפת והיכולת שלנו לפעול יחד, ואני בטוח שזו לא תהיה הפעם האחרונה".

הפוסט לוחמי הצנחנים וטייסות התובלה בתרגיל מבצעי הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוח מבקר המדינה 2026: כישלון מערכתי חריף באכיפת החוק לאיסור צריכת זנות והמאבק בסחר בבני אדם; רשויות החוק מותירות אלפי נשים, גברים וקטינים ללא הגנה.

07.07.2026 – דוח ביקורת נוקב וחסר תקדים שמפרסם מבקר המדינה חושף כשל מערכתי עמוק, מתמשך וחמור מצד רשויות אכיפת החוק ומשרדי הממשלה בישראל, בהתמודדות עם תופעת הזנות והמאבק בסחר בבני אדם לצורכי מין. הדוח, המבוסס על ביקורת מקיפה שנערכה בין החודשים דצמבר 2024 ליולי 2025, קובע כי חוק איסור צריכת זנות, שנחקק לפני כמעט שש שנים במטרה לחולל מפנה היסטורי ולהגן על האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, כמעט ואינו נאכף בפועל וטרם עלה על מסילת יישום אפקטיבית.

על פי ממצאי הדוח, כ-12,000 נשים וגברים (אשר 95% מהם הן נשים) הנמצאים במעגל הזנות בישראל חווים פגיעה יומיומית קשה בכבודם, בחירותם ובשלמות גופם. הנתונים המדאיגים ביותר נוגעים לקטינים: על פי הערכות משנת 2025, בין 3,000 ל-5,000 קטינים וקטינות מצויים כיום במעגל הזנות, זאת לעומת הערכה משנת 2014 שעמדה על כ-1,300 קטינים. נתון זה משקף זינוק דרמטי ומזעזע בהיקף הפגיעה בילדים ובני נוער. עוד עולה מהנתונים כי גיל הכניסה הממוצע למעגל זה עומד על 13 עד 14 בלבד, כאשר האומדן המצטבר של התשלומים עבור צריכת זנות בישראל נאמד בכ-1.3 מיליארד שקלים חדשים.

המבקר מדגיש כי על מדינת ישראל מוטלת חובה חוקתית ומוסרית ראשונה במעלה להגן על כבוד האדם, על חירותו ועל שלמות גופו. מחויבות זו, המהווה אבן יסוד במאבק בסחר בבני אדם ובצריכת זנות, אמורה להנחות את עיצוב המדיניות בתחומי החקיקה, האכיפה והטיפול החברתי. אולם, ממצאי הדוח מצביעים על פערים עמוקים ועל חשש כבד לתת-אכיפה בולטת ומקוממת של עבירות אלו, המהוות פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות, וזאת בניגוד גמור להתחייבויותיה הבין-לאומיות של המדינה.

קריסת מערך האכיפה: צניחה חדה בהטלת קנסות

במשך שנים רבות אסר חוק העונשין בישראל לבצע פעילויות נלוות לזנות, כגון סרסרות, החזקת מקום לשם זנות, הבאת אדם לידי מעשה או עיסוק בזנות וניצול קטינים. עם זאת, עצם צריכת שירותי זנות מבגירים לא נאסרה בחוק. נקודת המפנה הגיעה בשנת 2019 עם פרסומו של חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2019. החוק נכנס לתוקף ביולי 2020 כהוראת שעה לחמש שנים, בליווי מחקר הערכה לבחינת יעילותו. ביוני 2025 החליטה הכנסת להותיר את החוק כהוראת שעה למשך חמש שנים נוספות.

למרות חשיבותו של החוק ככלי מרכזי לשינוי נורמות חברתיות ולהפחתת הביקוש לזנות, המבקר חושף כי החל משנת 2023 מסתמנת מגמה חריפה של ירידה באכיפה המינהלית. בשנים 2022 עד 2023 חלה צניחה חדה של כ-70% במספר הקנסות שהטילה המשטרה בגין צריכת זנות (מ-3,004 קנסות ל-902 בלבד). מגמת דעיכה זו נמשכה, ובשנים 2023 עד 2024 נרשמה ירידה נוספת של כ-58%, כאשר מספר הקנסות הגיע לשפל של 378 קנסות בלבד, הפחתה כוללת של כ-87% לעומת שנת 2022. אומנם בשנת 2025 חל גידול מסוים במספר הקנסות, אך מספרם עדיין קטן בהרבה (בכ-65%) בהשוואה לנתוני שנת 2022, והפעילות נותרה דלה ומצומצמת.

חמור מכך, הביקורת העלתה כי האכיפה מבוצעת באופן סלקטיבי ובלתי שוויוני ברחבי הארץ. רובם המוחלט של הקנסות בשנים 2021 עד 2025 הוטלו על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד, מתוך מאות תחנות הקיימות במדינת ישראל: תחנת זבולון, תחנת ראשון לציון ותחנת שרת בתל אביב.

לעומת זאת, במחוזות הדרום, הצפון וירושלים הוטלו אפס קנסות בשנת 2024 בגין צריכת זנות. זאת, אף שבידי המשטרה הצטבר מידע מפורט על כתובות החשודות כזירות זנות פעילות בתחומי שיפוטם של מחוזות אלה, ואף שהתקבלו דיווחים רבים מצד הציבור למוקד 100 על "מטרדי זנות". הדוח קובע כי ממצאי המיפוי המשטרתי של זירות הזנות לא הוטמעו בקרב גורמי השטח, והמשטרה כשלה במיצוי המידע המודיעיני והאזרחי שברשותה לצורך הכוונת פעולות האכיפה.

מאות זירות זנות פעילות – 13 בתי בושת בלבד נסגרו

ממדי תת-האכיפה מקבלים ביטוי מוחשי וקשה בנתונים הבאים: בשנת 2024 היו בידי משטרת ישראל ידיעות על למעלה מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות פעילות ברחבי הארץ, כאשר מאות מתוכן סווגו ברמת מהימנות מודיעינית גבוהה או בינונית. כ-40% מכתובות אלו אותרו במחוז תל אביב. למרות היקף המידע הנרחב, בפועל סגרה המשטרה בשנת 2024 רק 13 בתי בושת בכל רחבי המדינה. בסך הכל, בארבע שנים (2022-2025), נסגרו 60 בתי בושת בלבד. המבקר מציין כי חרף גידול מסוים שנרשם בשנת 2025 (סגירת 29 בתי בושת), מספר המקומות שנסגרו נותר זעום ואינו נותן מענה הולם להיקף התופעה המשגשגת.

המצב אינו טוב יותר גם בגזרת הלחימה המקוונת. השימוש ברשת האינטרנט ובמרחב הווירטואלי כפלטפורמה מרכזית לשידול לזנות, סרסרות, ניצול וצריכת זנות הלך והתרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות. רשויות האכיפה ערות לאתגר הניכר ולפערים הטכנולוגיים והמשפטיים בתחום זה כבר משנת 2018, אך הטיפול בנושא נמצא חסר ולא אפקטיבי. מאז חקיקת החוק למניעת עבירות באמצעות אתר אינטרנט בשנת 2017, הוצאו 95 צווי סגירה בלבד לאתרי אינטרנט העוסקים בתחום.

כישלון ההליך השיקומי ומחסור חריף בכוח אדם

אחת מתכליותיו המרכזיות של חוק איסור צריכת זנות היא הקניית ידע והגברת המודעות לנזקים הנגרמים לנמצאים במעגל הזנות, וזאת באמצעות הליך שיקומי-חינוכי המוצע כחלופה לתשלום הקנס. אולם, הביקורת מגלה כי חלופה זו נכשלה כמעט לחלוטין ביישום: שיעור הנקנסים אשר השלימו את השתתפותם בהליך החלופי בשנים 2022 עד 2025 עמד על 111 בני אדם בלבד – נתון המהווה 2% בלבד מכלל 5,345 הקנסות שהוטלו בתקופה זו.

הדוח מייחס את כשלי האכיפה הללו גם לניהול לקוי, להיעדר קביעת יעדים ולמחסור חמור במשאבים. נמצא כי מאז כניסת החוק לתוקף ועד שנת 2025, משטרת ישראל לא קבעה כלל יעדי אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) ארציים בנוגע למספר הקנסות שיש להטיל בגין צריכת זנות. בנוסף, קיים נתק מוחשי בין הנהלים הכתובים לנעשה בשטח; בנוהל המשטרתי נקבעה חלוקת אחריות מפורטת בין גורמי המטה, המחוז והתחנה, אך גורמים במשטרה עצמה העידו בפני המבקר כי הנוהל אינו מיושם בפועל ואין התאמה בין הגורמים המוגדרים בו לבין המבצעים בשטח.

במקביל, המשטרה רושמת כישלון גם בפיצוח פרשיות מורכבות של סחר בבני אדם. בשנים 2022 עד 2024 עמדה המשטרה בכ-40% בלבד מהיעד שהיא עצמה קבעה לפיצוח פרשיות אלו, כאשר גם הישג דל זה הושג כמעט אך ורק הודות לפעילותו של מחוז אחד בלבד מתוך שבעת מחוזות המשטרה.

המבקר מותח ביקורת קשה על ייבוש המשאבים של היחידות הייעודיות: חוליית הסחר בבני אדם במטה הארצי, שאמונה על משימות רבות וקריטיות למאבק בתופעה, סבלה נכון ליולי 2025 ממחסור ניכר בכוח אדם והועסקה בה קצינה אחת בלבד. כמו כן, חל עיכוב מתמשך בהקמת מחלקי המוסר במחוזות המשטרה ובאיושם, דבר שפגע קשות ביכולת המשטרה לנהל מאבק רציף ועקבי.

הסכנה הבין-לאומית: החשש מסנקציות אמריקאיות

הדוח מזכיר כי למדיניות האכיפה של ישראל ישנן גם השלכות מדיניות וכלכליות כבדת משקל במישור הבין-לאומי. החל מאמצע שנות התשעים נחשפה בישראל תופעה חמורה של סחר בנשים לצורכי מין. מכוח החוק האמריקאי להגנה על קורבנות סחר (TVPA) משנת 2000, מפרסמת מחלקת המדינה של ארה"ב דוח שנתי (TIP report) המדרג את מדינות העולם על פי פעולותיהן בהיבטי הגנה, אכיפה ומניעה. דוח הבכורה משנת 2001 דירג את ישראל במקום הנמוך ביותר, דירוג שאיים לערער את יחסיה הכלכליים והמדיניים עם ארה"ב.

בעקבות הלחץ הבין-לאומי, נקטה ישראל בעבר צעדים נרחבים: חתמה על אמנות בין-לאומיות, הסדירה אשרות לקורבנות, הרחיבה את ההגדרות החוקיות של עבירות הסחר, החמירה את הענישה והקימה את יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. צעדים אלו נשאו פרי, והחל משנת 2012 עלתה ישראל לדירוג העליון בדוח האמריקאי.

אולם, בשנת 2020 התהפכה המגמה וישראל הורדה לדרגת הביניים, בה היא נמצאת גם כיום, דבר המציב אותה בסיכון ממשי לירידה לדירוג התחתון, המלווה בסנקציות נרחבות. ההורדה בדירוג נומקה, בין היתר, בהפחתת מספר החקירות וכתבי האישום, בעיכובים ממושכים בזיהוי קורבנות, בהיחלשות חוליית הסחר במשטרה ובמדיניות לקויה כלפי עובדים זרים המגבירה את פגיעותם. ירידה זו הובילה לקבלת החלטת הממשלה 1862 בשנת 2022, שכללה תוכנית יישום לאומית רב-שנתית, אך ממצאי המבקר כעת מוכיחים כי יישום התוכנית לוקה בחסר.

חריגה מסמכות ברשות האוכלוסין ופגיעה בקורבנות

פרק חמור במיוחד בדוח עוסק ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. הביקורת העלתה ליקויים קשים באופן שבו החילה הרשות את סמכותה למתן אשרות שהייה בישראל עבור קורבנות סחר בבני אדם שאינם בעלי אזרחות ישראלית – אשרות שנועדו להגן עליהם ולמנוע את החזרתם למעגל הניצול.

נמצא כי הליך קבלת ההחלטות ברשות התבצע לעיתים בניגוד לנהלים ותוך חריגה מסמכות, תוך התניית אישור החזרה לארץ של קורבנות מוכרים בתנאים שאין להם אחיזה בחוק. עמדת המתאמת ביחידת התיאום במשרד המשפטים, כפי שהוצגה בדוח, קובעת כי רשות האוכלוסין פועלת באופן בלתי סביר ובניגוד להחלטות הממשלה. התנהלות זו, כך על פי הדיווח, פוגעת קשות בקורבנות, מובילה לדחיקתם החוזרת למעגל הזנות, ומסבה נזק כבד לניהול התיקים הפליליים נגד הסוחרים, תיקים שבהם משקיעה המדינה מאמץ ומשאבים רבים.

בנוסף, משרד המשפטים כשל בקידום הרחבת טווח העבירות שבגינן ניתן לחלט כספים לטובת קרן החילוט הייעודית לתמיכה במאבק בסחר בבני אדם ובהחזקה בתנאי עבדות. חרף החלטת הממשלה משנת 2022, הרחבה זו לא קודמה, ובכך נמנעו משאבים כספיים חיוניים מהמאבק בתופעה.

משימות שלא בוצעו והיעדר תיאום ממשלתי

הביקורת, שכללה ביקורים במקלטים, במרפאת לוינסקי ובנמל התעופה בן גוריון, לצד שיחות ישירות עם נשים שורדות זנות וקורבנות סחר, מעלה כי יחידת התיאום הממשלתית במשרד המשפטים לא השלימה משימות קריטיות, חצי שנה בלבד לפני תום התקופה שהוגדרה ליישום התוכנית הלאומית הרב-שנתית:

1. היעדר שיתוף פעולה: לא הוסדר שיתוף הפעולה והעברת המידע בין מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין לבין משטרת ישראל, דבר המונע סינרגיה במאבק בסחר.

2. אי-הרחבת מוקד הפניות: פעילותו של מוקד פניות הציבור הייעודי לנושא הסחר בבני אדם לא הורחבה כפי שנדרש בהחלטת הממשלה.

3. היעדר תוכניות הכשרה: יחידת התיאום לא גיבשה תוכנית הכשרה שנתית, מקצועית ובין-משרדית עבור הגופים הציבוריים השותפים למאבק.

עיקרי המלצות המבקר

כדי לתקן את המצב הקיים ולמנוע פגיעה נוספת בחיי אדם, מציג מבקר המדינה שורה של המלצות דחופות למערכת אכיפת החוק ולמשרדי הממשלה:

• למשטרת ישראל: חובה לנקוט פעולות מידיות להגברת אכיפה יעילה, עקבית ורוחבית של חוק איסור צריכת זנות לצורך חיזוק ההרתעה. המשטרה נדרשת להטמיע ולמצות את המידע המודיעיני והאזרחי שברשותה, לרבות דיווחי מוקד 100, כדי לכוון את הכוחות לשטח. על המשטרה להתאים את המשאבים למשימותיה של חוליית הסחר בבני אדם, להשלים את הקמת מחלקי המוסר ולאיישם באופן מלא. כמו כן, יש לוודא הלימה מוחלטת בין נוהלי האכיפה לנעשה בשטח, ואם נדרש – לגבש מודל הפעלה חלופי ולמנות גורם אחראי ייעודי לעניין זה במחוזות ובתחנות.

• למרחב המקוון: על המשטרה, הפרקליטות, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים לגבש לאלתר תוכנית ייעודית ומשותפת להתמודדות עם זירות הזנות והשידול באינטרנט, ולהגביר את פעילות האכיפה הדיגיטלית.

• לרשות האוכלוסין וההגירה: להקפיד באופן מלא ודווקני על מתן אשרות שהייה לכל קורבן סחר בבני אדם בהתאם לסמכויותיה ובכפוף לנהליה, ללא חריגה או התניית תנאים בלתי חוקיים, במטרה להגן על זכויותיהם ולעודדם לשתף פעולה בהליכים הפליליים.

• לנוהל איומים וסיכונים: על המשטרה, בשיתוף יחידת התיאום ומשרד הרווחה, להשלים עד לסוף שנת 2026 את גיבושו של נוהל רוחבי להערכת דרגת האיום והמסוכנות הנשקפים לקורבנות במדינות מוצאם, אשר יכלול מנגנון מוסדר להעברת מידע רלוונטי בין הגופים.

• לצוות-העל הממשלתי: מוצע כי צוות-העל בראשות היועצת המשפטית לממשלה ישקול קביעת יעדי אכיפה ברורים ונוקשים בעניין עבירות סחר בבני אדם והעבירות הנלוות להן, ויקדם אכיפה משולבת בקרב כלל הרשויות.

סיכום הדוח: מבקר המדינה חותם את הדוח בקביעה כי אופן התמודדותן של רשויות המדינה עם תופעות אלו הוא המדד המרכזי למחויבותה של ישראל לערכיה המוצהרים, לשלטון החוק וליישום חקיקה שנועדה להגן על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. בחלוף שש שנים מכניסת החוק לתוקף, הפעולות שבוצעו אינן מספקות, ויישומו של המערך למאבק בסחר ולהגנה על הקורבנות לוקה בחסר. הגברת האכיפה ושילוב זרועות מקיף הם תנאי הכרחי על מנת שהמדינה תעמוד בחובותיה המוסריות, החוקתיות והבין-לאומיות ותמנע פגיעה אנושה נוספת בנפשם ובגופם של אלפי בני אדם.

קראו את הדו"ח המלא – לחצו כאן

הפוסט מבקר המדינה 2026: קריסת אכיפת חוק הזנות הופיע לראשונה ב-מעקב.

מבצע רחב היקף של משטרת ישראל הגיע הבוקר (שלישי) לסיומו עם חשיפתה של פרשיית "הנווד" – פעילות מבצעית חסרת תקדים של יחידת להב 433, שבמסגרתה הופעל לראשונה סוכן סמוי בקרב המגזר הבדואי. הפעילות המורכבת הובילה להפללתם של 45 יעדים, בהם 20 יעדי פשיעה משמעותיים, ולתפיסת כמויות גדולות של אמצעי לחימה וסמים.

הבוקר ביקרו השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, וראש אח"מ, ניצב בועז בלט, במטה להב 433. במהלך הביקור קיבלו השלושה סקירה מקיפה מראש להב 433, ניצב מני בנימין, שעמד על פרטי החקירה הסמויה, עיקרי הממצאים והפעילות המבצעית בשטח. במסגרת המפגש הוצגו בפני הבכירים הממצאים הרבים שנתפסו לאורך הפעילות, ובהם 25 אקדחים, ארבעה רובי סער מסוג M16 וכחצי קילוגרם של סם מסוג קוקאין.

מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, הדגיש בדבריו את נחישות המשטרה במאבק נגד תופעת הנשק הבלתי חוקי והצהיר: "כל רובה שהוחרם, הוא ירי שנמנע. כל אקדח שהוצא מהרחוב, הוא חיים שהצלנו". המפכ"ל הוסיף והבהיר כי המשטרה לא תשלים עם המצב הקיים: "לא נקבל מציאות של נשק בלתי חוקי ברחובות. לא נאפשר לארגוני הפשיעה להאמין שהם חזקים מהמדינה. נגיע לכל עבריין, בכל מקום ובכל זמן".

השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, הביע את הערכתו העמוקה לכלל הגורמים והשותפים שלקחו חלק במבצע המורכב. בדבריו ציין השר כי הפעילות מייצגת את הרוח החדשה של הארגון: "ככה נראית משטרה יוזמת, התקפית ומקצועית – שמנחיתה מכת מחץ על הפשיעה".

חשיפת פרשיית "הנווד" מסמנת עליית מדרגה משמעותית במאבק המשטרתי בפשיעה החמורה ובסחר באמצעי לחימה בלתי חוקיים במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בפרט. השימוש התקדימי בסוכן סמוי של להב 433 בתווך זה מוכיח יכולת חדירה מודיעינית עמוקה, שצפויה להוביל להגשת כתבי אישום רבים נגד גורמים מחוללי פשיעה מרכזיים בתקופה הקרובה.

צילום: דוברות המשטרה, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט מבצע "הנווד": מכה אנושה לתעשיית הנשק והסמים הופיע לראשונה ב-מעקב.

גל פוליטי ותקשורתי רחב התעורר בעקבות הודעה משותפת וחריגה שפרסמו ראשי מפלגות וארגונים מהאופוזיציה והמרכז שמאל ברשת החברתית X. על ההצהרה חתומים ראש הממשלה ה-14, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד; יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', אלוף (במיל') וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן; יו"ר 'ביחד' נפתלי בנט; יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן; יו"ר 'ישר!' גדי איזנקוט; חבר הכנסת חילי טרופר; ותנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל.

בהודעה המשותפת, אשר הופצה במקביל על ידי המנהיגים השונים, קוראים החתומים לחברי הכנסת של הקואליציה להפגין אחריות לאומית ולבלום את החקיקה: "אנו, ראשי המפלגות החתומות מטה, קוראים לחברי הכנסת של הקואליציה לנהוג באחריות ולא להצביע בעד פגיעה קשה בצה״ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ״ל. רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהייה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים".

לצד הלחץ הפוליטי וההצהרות התקיפות, המהלך מעורר פולמוס ציבורי ומורכבות פוליטית משמעותית בשני צידי המתרס. מנגד לקריאות החריפות, נשמעות טענות מוסדרות המבקרות את השימוש במונחים דוגמת "רשימות קלון". לפי גישה זו, חשיבותו של צה"ל וכשירותו ברורות לכלל הציבור, והניסיון לנהל את המדינה ואת סוגיית הגיוס הרגישה באמצעות איומים וסימון חברי כנסת אינו משרת את המטרה. המצדדים בקו זה מדגישים כי הפתרון להגדלת היקף המשרתים ושמירה על אחדות העם יושג באמצעות הידברות, פתרונות אמיתיים וחיבור בין חלקי החברה, ולא דרך הסתה או קמפיינים פוליטיים המייצרים כותרות בזמן מלחמה.

במקביל, המהלך מייצר טלטלה פוליטית פנימית בגוש הימין. חתימתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, המציג את עצמו כאיש ימין וכנציג של המחנה הלאומי, על כרוז משותף לצד דמויות כמו יאיר לפיד ויאיר גולן, מעוררת קושי תדמיתי ניכר. גורמים פוליטיים מצביעים על כך ששותפות זו עם מפלגות המזוהות עם המרכז-שמאל מטשטשת את ההבדלים האידיאולוגיים בין המחנות השונים, ומעלה תהיות בקרב חלק ממצביעי הימין לגבי מידת מחויבותו של בנט לייצוג הגוש השמרני.

ההתלכדות של דמויות ביטחוניות בכירות, בהן סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן המוביל את המפלגה הדמוקרטית-ליברלית, מדגישה את עומק השבר בסוגיית השוויון בנטל. עם זאת, שאלת הלכידות הלאומית אל מול צורכי הביטחון נותרת במוקד הדיון, כאשר המערכת הפוליטית נדרשת להכריע בין התבצרות בעמדות לבין חתירה להסכמות רחבות במציאות ביטחונית מורכבת.

הפוסט הצהרת בנט עם גולן: סוף למחנה הלאומי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה חדשה ומסקרנת מסעירה את עולם התקשורת והמדיה בישראל: היוצר, התסריטאי והבמאי נאור ציון עמל בימים אלה על הפקתו של סרט דוקומנטרי חושפני ונוקב בשני חלקים, הנושא את השם הטעון "האמת היא הצהוב החדש". הפרויקט המסקרן מסמן באופן ישיר ומובהק את אחת הדמויות המזוהות ביותר עם העשייה העיתונאית בשנים האחרונות, אדוה דדון, כמי שעומדת במרכזה של חשיפה חסרת תקדים.

קרא עוד – לחץ כאן

על פי הצהרותיו של ציון, היצירה הדוקומנטרית נולדה והתפתחה בעקבות תחקיר עצמאי מעמיק ואיסוף קפדני של עדויות שהגיעו לידיו לאורך תקופה. הסרט עתיד להציג שאלות קשות ונוקבות בנושאי תקשורת, כוח, אמת עיתונאית וגבולות זכות הציבור לדעת. בשלב זה, פועל היוצר לגיוס משאבים ומימון להשלמת שלבי ההפקה, העריכה, הליווי המשפטי והפצת היצירה. ציון מדגיש בנחישות את מחויבותו המוחלטת לעצמאות מערכתית מלאה ולאי-תלות בגופים מסחריים או בגורמים בעלי אינטרס זר.

קרא עוד – לחץ כאן

בפרסומים רשמיים שהעלה לאחרונה ברשתות החברתיות, העלה ציון את רף המתח והציג פנייה ישירה ופרובוקטיבית המכוונת נגד אדוה דדון, לצד אופירה אסייג. ציון פרסם את המונה (שעון עצר) של השתיים, וצירף הבטחה דרמטית לפיה הסרט יציג מציאות שונה לחלוטין מזו המשתקפת על המסך: "דוקו של אמת מזעזעת בשני חלקים שיחשוף את כל מה שאתם לא יודעים על השתיים הללו".

הפרויקט השאפתני של ציון אינו מסתפק רק בהצגת ביקורת, אלא מבקש להוות אלטרנטיבה תקשורתית אמיצה, המעמידה למבחן את אמינותם של מוקדי הכוח במדיה הממסדית. הבחירה להתמקד בדדון ובשיטות הפעולה המיוחסות לה מסמנת מאבק חסר פשרות על חופש היצירה ועל זכותו של הציבור לקבל תמונה מלאה ונקייה מאינטרסים. המשך התקדמותו של המיזם צפוי לרכז עניין ציבורי ומשפטי רב בתקופה הקרובה.

לתמיכה ב-BeActive – לחצו כאן

הפוסט האמת המזעזעת: הדוקו של נאור ציון שמפרק את אדוה דדון הופיע לראשונה ב-מעקב.

כבר כמעט שנתיים אני עובד על תחקיר מקיף בעניינה של משפחת זכרין. במהלך עבודתי נחשפתי, לטענת בני המשפחה, להתנהלות המעוררת שאלות קשות מצד עיריית ראשון לציון כלפי משפחה המגדלת ילד עם צרכים מיוחדים. זהו אחד התחקירים המורכבים ביותר שערכתי, והוא עדיין בעיצומו. אני מקפיד לבחון כל מסמך, עדות ופרט בטרם הפרסום, משום שהציבור זכאי לקבל תמונה מלאה, מדויקת ומבוססת עובדות.

התחקיר, המתנהל זה קרוב לשנתיים, מעלה חשד למסכת ממושכת של התעללות נפשית ומילולית, התעמרות בירוקרטית ונקמנות ממסדית מצד עיריית ראשון לציון והעומד בראשה, כלפי משפחת זכרין, המגדלת ילד עם צרכים מיוחדים. הממצאים שנאספו עד כה מציירים תמונה מדאיגה של מערכת עירונית, אשר אמורה לשמש משענת לאוכלוסיות מוחלשות, אך על פי החשד פעלה כלפיהן באופן כוחני ופוגעני.

ראשיתה של הפרשה בדרישה חוקית ולגיטימית של בני משפחת זכרין לקבלת הנחה בתשלומי הארנונה, שלה הם זכאים, לטענתם, על פי דין, בשל מצבו הרפואי של בנם. אלא שהגשת הבקשה והערעור שבא בעקבותיה סימנו, לטענתם, את תחילתו של מאבק בירוקרטי ממושך ומתיש. במקום לזכות במענה ענייני ובאוזן קשבת, נתקלה האם, אישה בעלת השכלה גבוהה, במה שתיארה כהתנהלות אטומה ופוגענית מצד העירייה. לדבריה, התחושה הייתה כי מדובר בהתעמרות מכוונת, עד שלבסוף התמוטטה בבכי וזעקות שבר במסדרונות עיריית ראשון לציון.

על פי ממצאי התחקיר, לאחר מאבק ממושך נאלצה העירייה להעניק למשפחה הנחה מסוימת, אותה מגדירים הגורמים המעורבים כ"עלובה". אלא שמיד לאחר מכן, החל מהלך המעלה חשד כבד לנקמנות ממוקדת: עיריית ראשון לציון שינתה באופן פתאומי את סיווג הבניין שבו מתגוררת המשפחה לרמת דירוג "א+", דבר שהוביל לייקור דרסטי ומידי של תשלומי הארנונה. צעד זה ננקט באופן בלעדי נגד הבניין של משפחת זכרין, בעוד שהבניינים הסמוכים נותרו ללא שינוי. כתוצאה מכך, ההנחה החוקית שקיבלה המשפחה קוזזה לחלוטין, והם נאלצים לשלם סכומים זהים לאלו ששילמו ללא ההנחה. מהלך זה אף הוביל לתסיסה ולכעס מצד יתר שכני המשפחה בבניין, שנפגעו כלכלית בשל רצון העירייה להתנקם במשפחה שדרשה את זכויותיה.

חמור מכך, התחקיר חושף כי עובדי עירייה ייחסו למשפחה שטחי נכס פיקטיביים שאינם קיימים כלל בדירתם, כגון רישום כוזב של "מרפסת בקומה שנייה". בנוסף, מנהלת בכירה בעירייה התבטאה באופן מקומם והטיחה האשמות קשות, לפיהן המשפחה כביכול "מתעשרת" על חשבון הילד בעל הצרכים המיוחדים.

שיאה של הפרשה התרחש לאחרונה באירוע חריג בבניין עיריית ראשון לציון. במהלך האירוע נשאו הוריו של הילד דברים בפני הנוכחים, ברגע טעון וקשה מבחינה נפשית, אשר המחיש את עומק המצוקה שעמה מתמודדת המשפחה. לטענתם, חרף חומרת המצב, התנהלות גורמי העירייה שיקפה אדישות מוחלטת, כאשר סוגיית גביית הארנונה עמדה במוקד, ללא התחשבות מספקת בנסיבותיהם החריגות.

כאשר נדרשו בכירי העירייה להשיב לשאלות שהופנו אליהם, נרשמה, לטענת המשפחה, הימנעות גורפת ממתן תשובות: דוברת עיריית ראשון לציון עזבה את המקום, ואילו היועצת המשפטית נמנעה מלהעניק התייחסות או המלצה משפטית בסוגיה.

במהלך האירוע התפתח גם עימות נוסף, כאשר עובדת ניקיון שהייתה במקום התעמתה עם הנוכחים, באופן שלטענת המשפחה יצר פרובוקציה מכוונת והסיט את הדיון מן הטענות שהועלו באשר להתנהלות גורמי העירייה.

משפחת זכרין, שעוברת תקופה ממושכת של התעללות נפשית ומילולית קשה מצד נציגי העירייה, הוגדרה על ידי גורמי המקצוע כ"קורבן של המערכת". התחקיר המורכב, שנמשך חודשים ארוכים בשל הצורך בביסוס העובדות והצבתן במקום המדויק, צפוי להתפרסם במלואו בקרוב ולעורר טלטלה עזה במסדרונות השלטון המקומי.

לאור הממצאים הקשים, סימני השאלה המוסריים וההתנהלות הכוחנית כלפי משפחה המתמודדת עם גידול ילד בעל צרכים מיוחדים, מופנית אצבע מאשימה ישירה לעבר ראש העירייה וחברי מועצת העיר, אשר נדרשים כעת לתת דין וחשבון לציבור ולהתבייש על התנהלות המערכת שבראשה הם עומדים.

בקרוב תפורסם במלואה סדרת התחקירים בנושא. לטענת מערכת "מעקב", במשך קרוב לשנתיים לא התקבלה כל התייחסות מדוברות עיריית ראשון לציון לפניותיה החוזרות ונשנות. בנוסף, בתיעוד המצולם ניתן לראות כי דוברת העירייה עזבה את המקום במהלך האירוע, מבלי להשיב לשאלות שהופנו אליה.

הפוסט חשד לנקמה אכזרית: עיריית ראשון לציון עשקה משפחת ילד נכה הופיע לראשונה ב-מעקב.

שי ליפמן, שעבד בבנק ההשקעות Value Base, הודה והורשע בשורה ארוכה של עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד • על פי הסדר הטיעון, עותרים הצדדים לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל וקנסות כספיים. האישום חושף: פעל באופן סדרתי תוך ניצול נגישותו למידע רגיש ושימוש בחשבון הבנק של הוריו כדי להסתיר את פעילותו הפסולה

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיעה היום, בהתאם להודאתו, את שי ליפמן, אנליסט בכיר לשעבר בבנק השקעות, בעבירות חמורות של שימוש במידע פנים, תרמית בניירות ערך, ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. הודעה רשמית על כך נמסרה לציבור מטעם דוברות משרד המשפטים.

במסגרת הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים, הוגש כתב אישום מתוקן על ידי עורכות הדין ניצן וולקן ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. על פי ההסדר, עתרו הצדדים לבית המשפט בבקשה להטיל על ליפמן עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, לצד סנקציות כספיות משמעותיות בגובה של 275,000 שקלים.

מכתב האישום המתוקן, שבו הודה ליפמן באופן מלא, עולה תמונה קשה של ניצול שיטתי של כוח ומעמד. במסגרת תפקידו כאנליסט בבנק ההשקעות Value Base (ווליו בייס), עסק ליפמן, בין היתר, בניתוח מעמיק של פעילותן של חברות נדל"ן ציבוריות, פרסום אנליזות והערכות שווי אודותיהן, וכן בייעוץ ובליווי עסקאות של חלק מהן. תפקיד רגיש זה הקנה לו נגישות גבוהה ביותר למידע פנימי, סודי ובעל השפעה מכרעת על חברות ציבוריות ועל מהלכיהן העסקיים העתידיים.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, קבעה בהחלטתה כי ליפמן ניצל לרעה את מעמדו המקצועי הרם ואת האמון הרב שניתן בו, וסחר בניירות ערך של חברות שונות באופן פסול ואסור. מכתב האישום עולה כי הפעילות הפלילית התחלקה לשני דפוסי פעולה מרכזיים: בשלושה מקרים שונים, ביצע ליפמן עסקאות מסחר בניירות ערך של חברות ציבוריות מתחום הנדל"ן, תוך שהוא עושה שימוש ישיר במידע פנים רגיש שאליו נחשף מתוקף תפקידו וקשריו המקצועיים ההדוקים עם אותן חברות.

בדפוס הפעולה השני, אשר חזר על עצמו באחד עשר מקרים נוספים, רכש ליפמן ניירות ערך של חברות ציבוריות בסמוך ממש לפני מועד פרסום אנליזות חיוביות ואוהדות שכתב אודותיהן. ליפמן פעל במכוון כדי להסתיר מהציבור וממעסיקיו את העובדה שהוא מחזיק באופן אישי בניירות הערך של אותן חברות, כמו גם את כוונתו המפורשת למכור את אחזקותיו אלו מיד עם עליית שער נייר הערך בעקבות הפרסום החיובי.

במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות כי ליפמן ניצל, באופן שיטתי וסדרתי, את מעמדו ותפקידו בווליו בייס לצורך הפקת רווחים, בניגוד גמור לנהלי בית ההשקעות, וכי הענישה בעבירות ניירות ערך, ובעבירות שימוש במידע פנים בפרט, צריכה להיות חמורה ומרתיעה על מנת להגן על ציבור המשקיעים ואמונו בשוק ההון.

כדי להסוות את מעשיו ולעקוף את המנגנונים האמונים על תקינות המסחר, ביצע ליפמן את פעולותיו האסורות תוך הפרה בוטה של נהלי חברת ווליו בייס הנוגעים למסחר של עובדי החברה בניירות ערך, ותוך שימוש מניפולטיבי בחשבון הבנק של הוריו. על פי ממצאי החקירה, פעילות אסורה ומתוכננת זו הניבה לליפמן רווח אישי ישיר של כ-225,000 שקלים.

תיק חמור זה, אשר חושף פגיעה קשה באמון ובנורמות ההתנהגות המצופות בשוק ההון, נחקר באופן מקיף על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, והוביל בסופו של דבר להרשעתו הפלילית של האנליסט הבכיר.

הפוסט שי ליפמן הורשע בהסדר טיעון; הצדדים עותרים למאסר הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרשת הפנצ'רייה בעפולה מסתעפת: חשד כי עובד במקום התחזה לשוטר ברשתות החברתיות.

מערכת "מעקב" ממשיכה לחקור את שרשרת האירועים סביב בית העסק "פנצ'ריה סאלם עפולה" (המוכר גם כ"צמיגי סאלם ואחיו"). ככל שהבדיקה העיתונאית מעמיקה, מתברר כי המציאות בשטח מורכבת ואינה עולה בקנה אחד עם התמונה המלאה שמסר בעל העסק בשיחותיו הראשוניות עם המערכת.

כזכור, בשיחה מוקדמת טען בעל העסק כי אינו בוחן את עברם הפלילי של עובדיו, אך הצהיר במקביל כי אין בקרבם אנשים בעלי רקע אלים.

אלא שממצאים חדשים שהגיעו לידי מערכת "מעקב" חושפים מציאות שונה. בבית העסק מועסק צעיר ערבי, אשר על פי החשד נקשר בעבר לאירועים המפרים את החוק. על פי מידע שהגיע למערכת, העובד היה מעורב בעבר באירוע של אלימות ואיומים כלפי אישה. על פי מקורות במשטרת ישראל, מדובר בשוטר לשעבר אשר פוטר משורות הארגון בעקבות אותה תקרית אלימה. חרף הרקע האמור, הוא ממשיך להוות חלק ממצבת העובדים בפנצ'רייה, דבר שעל פי התנהלות בעל העסק אינו מעורר קושי.

אולם הפרשה אינה נעצרת כאן. העובד משתמש בפרופיל הפייסבוק הרשמי והפרטי שלו תחת השם "אייל ח'אלדיייי" (כאשר על פי התרשמות משמו בערבית, שם משפחתו הוא ככל הנראה אלח'אלדי).

נכון לתאריך 12.07.2026, בפרופיל זה עדיין מצוין כי הוא מועסק במשטרת ישראל, ואף מופיעות בו תמונות שלו כשהוא לבוש במדי הארגון. בעקבות ממצאים אלו, התעורר חשד מבוסס לעבירה פלילית של התחזות לעובד ציבור – עבירה חמורה לפי החוק המקומי, שכן שוטר מוגדר כעובד ציבור לכל דבר ועניין. בעניין זה אף נפתח נגדו תיק משטרתי שמספרו 306267/2026, הכולל חשד מוגדר להתחזות לשוטר.

חומרת החשדות מקבלת משנה תוקף נוכח הוראות החוק המפורשות. סעיף 283 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי אדם המתחזה לעובד ציבור, כאשר אותו עובד נדרש מכוח תפקידו לבצע פעולה או להיות נוכח, או מציג את עצמו בכזב כעובד ציבור ומתיימר מכוח תפקידו לבצע פעולה או להיות נוכח במקום – דינו עד שלוש שנות מאסר.

התנהלות זו מעלה תהיות מורכבות גם בנוגע לחובת הדיווח והושטת העזרה. בעל העסק מסר בעבר למערכת כי עובדיו בחרו שלא ליצור קשר עם המשטרה במהלך אירועים קודמים – התנהלות תמוהה כשלעצמה מצד עסק המבקש לפעול כחוק. והנה, מתברר כי במקום מועסק אדם המציג עצמו ברשתות החברתיות כשוטר, ומחזיק לכאורה במודעות מוגברת להליכי אכיפת החוק בשל עברו בארגון. נוכח אירוע אלים קודם בעל רקע לאומני, שבו הותקף מר לוי בן ה-65, ספג זעזוע מוח ונותר מדמם במקום תוך השמעת קריאות גנאי וגרימת נזק לרכוש, מצופה היה מכל אדם – ובפרט ממי שמציג עצמו כאיש חוק – להזעיק עזרה מיידית.

אי הזמנת כוחות הביטחון בנסיבות אלה עשויה לעלות כדי עבירה על חוק "לא תעמוד על דם רעך", התשנ"ח-1998.

לפי חוק זה, אם אדם רואה לנגד עיניו אדם הנמצא עקב אירוע פתאומי בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, חלה עליו חובה להושיט עזרה ככל שהוא יכול לעשות זאת ללא סיכון ממשי לעצמו או לאחרים. לפי סעיף 4 לחוק, העונש על הפרת חובה זו הוא קנס כספי. מאחר שהחוק אינו נוקב בסכום ספציפי, חל קנס ברירת המחדל לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, שעומד כיום על סך של עד 14,400 ש"ח.

נדבך נוסף בפרשה נוגע להודעות שנשלחו לאחרונה ברשת החברתית. העובד, המציג עצמו כ"אייל", שלח למשתמשת פייסבוק שהגיבה לאחד מפרסומי המערכת הודעות בעלות אופי מאיים הכוללות כוונות להגשת תביעות לשון הרע, תוך שהוא מדגיש את היותו שוטר. בין היתר כתב לה: "צילמתי הכל ואנחנו נפגש בבית המשפט".

נוכח סימני השאלה הרבים סביב מעמדו הרשמי, פנתה מערכת "מעקב" באופן ישיר לאותו עובד בבקשה לקבלת תגובה מפורטת. הפנייה העיתונאית נשלחה בתאריך 11.07.2026 בשעה 21:24 (מוצאי שבת), וכללה שאלות נוקבות: האם הוא מועסק בפנצ'ריית סלאם בעפולה, האם שירת או משרת כעת במשטרת ישראל, מהי תגובתו לטענות בדבר אלימות ואיומים בעבר כלפי אשתו, האם השם "אייל" הוא שמו האמיתי, ומהי תגובתו לחשד ששלח הודעות מאיימות לגולשת. בשעה 21:49 התקבלה תגובתו הקצרה והחריגה, שנכתבה בלשון זו (במקור): "לא מועניין לשתף פעולה ואל תפנה אליי הבנתה".

יצוין כי חרף הפנייה הרשמית שהציפה בפניו את הטענות המיוחסות לו, העובד בחר שלא לשנות דבר בפרופיל הפייסבוק שלו והוא ממשיך להציג עצמו כשוטר פעיל. המערכת מוסיפה לברר מול הגורמים המוסמכים את סטטוס העסקתו, שכן המידע בדבר פיטוריו בעבר מהמשטרה נשען כעת על מקורות פנימיים, ועם קבלת המסמכים הרשמיים הם יובאו לידיעת הציבור. גם לבית העסק "פנצ'ריה סאלם עפולה" נשלחה פנייה עיתונאית רשמית לקבלת תגובה, אך הנהלת המקום בחרה שלא להגיב לממצאים.

פניות אלו נעשו בהתאם לחובות האתיקה העיתונאות ופסיקות בית המשפט העליון, המורות על מתן זכות תגובה הוגנת, אף שאין חובה חוקית מצד הגורמים להשיב להן.

נזכיר כי ביום 8 ביולי 2026 פרסמה מערכת "מעקב" כתבת תחקיר מקיפה שעסקה באירוע התקיפה שאירע בפנצ'רייה בעיר עפולה ובנסיבות הטיפול בו. במסגרת התחקיר, תיעדו כתבי המערכת את השתלשלות העניינים החל מיום האירוע ב-6 ביולי 2026 ועד לימים שלאחר מכן. הכתבה סקרה באופן כרונולוגי ועובדתי את מצבו הרפואי של הקורבן, ביקורים בתחנת המשטרה, פניות לדוברות המשטרה ולגורמים רפואיים, וכן שאלות שעלו בנוגע להתנהלות גורמי אכיפת החוק והעיכוב במעצר החשוד, קרא עוד.

לאורך כל הדרך, הקפידה מערכת "מעקב" להפריד בין עובדות מוצקות לבין טענות המצויות עדיין בבדיקת הרשויות, והדגישה כי אין להסיק מסקנות שאינן מבוססות על ממצאי חקירה רשמיים. כמו כן הובהר, כי אין בממצאים שנאספו כדי לייחס לבעל העסק מניע גזעני, וכי הטיפול המשפטי מתמקד במעשיו הפליליים של החשוד בתקיפה. המערכת תמשיך לעקוב אחר התפתחות החקירה בתיק ההתחזות ותביא את הממצאים המלאים בפני הציבור.

הפוסט חשד בפנצ'ריית עפולה: עובד במקום מתחזה לשוטר הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתבה מקיפה של מערכת "מעקב" חושפת שרשרת ליקויים חמורים ברשת המרכולים הבינלאומית קרפור בישראל, הנעים בין הפרות תברואה בוטות בדלפקי המזון הרגישים ביותר, חשדות להונאה בכשרות, ועד לגילויי אלימות ותוקפנות פיזית ומילולית מצד אנשי צוות כלפי לקוחות המבקשים לברר על אודות שמירת היגיינת המזון. התיעודים המדאיגים מציגים תמונת מצב מורכבת הדורשת התערבות דחופה של רשויות האכיפה.

במסגרת פעילותה השוטפת לבחינת רמת השירות והבטיחות ברשתות השיווק, ביצעה מערכת "מעקב" תיעוד ממושך ורציף שנמשך זמן מה בסניף רשת קרפור בעיר כפר סבא. הממצאים שנחשפו במצלמות המערכת מעלים חשש כבד להפרת הנחיות משרד הבריאות ולהיעדר פיקוח ניהולי מינימלי על עובדי הדלפק.

במוקד התיעוד עומדת עובדת המועסקת בדלפק הגבינות של הסניף, אשר נצפתה פועלת בניגוד מוחלט לכללי ההיגיינה הבסיסיים ביותר. העובדת תועדה כשהיא מנקה את משטחי העבודה והשולחנות באמצעות כפפות חד-פעמיות, ומיד לאחר מכן, ללא החלפת הכפפות כנדרש, ניגשת ישירות לחיתוך ואריזה של גבינות המיועדות למכירה לציבור הרחב. מדובר בפעולה המהווה מצע ישיר לזיהום צולב של מוצרי מזון מוכנים לאכילה.

חומרת האירוע הגיעה לשיאה כאשר הלקוח פנה אל העובדת בשאלה לגיטימית ופשוטה: "מדוע את לא מחליפה כפפות?". במקום להעניק מענה מקצועי, לחדול מהעבודה ולפעול לפי הנהלים, עצרה העובדת לאלתר את שירות הלקוחות והגיבה בתוקפנות קשה. על פי התיעוד, העובדת נהגה באלימות מופגנת וניסתה לתקוף באופן פיזי את הפונה.

התנהגות חריגה ותוקפנית זו מעלה תהיות קשות באשר לתרבות הארגונית, נהלי גיוס כוח האדם והכשרת העובדים ברשת, כאשר פנייה צרכנית בסיסית בנושאי בריאות הציבור נענית באלימות פיזית ומילולית. תגובה זו מעלה את השאלה האם מדובר בכשלים המושפעים מרקע תרבותי.

הנחיות משרד הבריאות למניעת זיהומים

על פי הנחיותיו הרשמיות של משרד הבריאות בנושא היגיינה ובטיחות מזון, עובדים המטפלים במזון מחויבים להקפיד באופן מחמיר על מניעת זיהום צולב. ההנחיות מדגישות כי כפפות חד-פעמיות אינן מהוות תחליף לשטיפת ידיים, ויש להשתמש בהן באופן מושכל ותקין כדי שלא יהפכו בעצמן למקור זיהום תברואתי.

עיקרי הנחיות משרד הבריאות לחבישת כפפות:

• חובה לשטוף ידיים היטב במים וסבון לפני לבישת כפפות חד-פעמיות.

• יש להחליף כפפות בכל פעם שהן מתלכלכות, נקרעות או לאחר כל מגע במקור זיהום פוטנציאלי (כגון כסף, מכשיר טלפון נייד, אשפה או משטחי עבודה שאינם מחוטאים).

• בעת מעבר בין סוגי מזון שונים, ובייחוד בין מזון גולמי למזון מוכן לאכילה, חלה חובה להחליף כפפות למניעת העברת חיידקים.

• חל איסור מוחלט לגעת במזון מוכן לאכילה בכפפות ששימשו לפעולה אחרת העלולה לזהם את המזון.

• גם במהלך עבודה ממושכת WITH כפפות, יש להקפיד על שטיפת ידיים סדירה במקרים הנדרשים.

בנוגע ספציפית לדלפקי גבינות ומעדניות בסופרמרקטים, מבהירות ההנחיות כי אם העובד עוסק בחיתוך ואריזת גבינות בלבד, ומבלי לגעת בכסף, בקופה, בטלפון או במשטחים מזוהמים, אין חובה מצד משרד הבריאות להחליף כפפות בין לקוח ללקוח. עם זאת, ברגע שהכפפות באו במגע עם משטח עבודה שאינו נקי או שקיים חשש כי הזדהמו – חלה חובה סטטוטורית להחליפן מיד בטרם המשך הטיפול במזון. במקרה הנדון בכפר סבא, ניקוי השולחן עם הכפפות חייב את החלפתן המיידית.

ממצאים קודמים: חשד למצגי שווא והפרות חוק באור יהודה

אין זו הפעם הראשונה שבה מערכת "מעקב" חושפת מחדלים חמורים ברשת קרפור. ב-12 בינואר 2025 פרסמה המערכת כתבה שעסקה בסניף הרשת באור יהודה. במהלך ביקור ותיעוד שביצע צוות המערכת במקום, נמצאו ליקויים מבניים ותברואתיים רבים אשר העלו חשש כבד להטעיית צרכנים, הפרות בתחום התברואה וחריגות מחוק הגנת הצרכן וחוק איסור הונאה בכשרות.

על פי ממצאי אותה כתבה, בסניף אור יהודה הוצג בפני קהל הצרכנים מצג לפיו המקום פועל תחת השגחת כשרות מלאה. ברם, ממידע רשמי שנמסר למערכת "מעקב" על ידי נציג מוסמך של רבנות אור יהודה, עלה כי תעודת הכשרות הרשמית של הסניף פקעה ביום 31 בדצמבר 2024 ולא חודשה. משמעות הדבר היא כי למועד פרסום הכתבה – 12 בינואר 2025 – פעל הסניף פתוח לציבור ללא תעודת כשרות בתוקף, תוך עבירה לכאורה על חוק איסור הונאה בכשרות, הקובע כי אין להציג עסק מזון ככשר ללא תעודה תקפה.

עוד תיעד צוות "מעקב" באותו ביקור מפגעים תברואתיים חריפים, ובכללם הימצאותם של זבובים וחרקים על מוצרי מאפה פתוחים בהם לחמים, פיתות וחלות המיועדים לשיווק. כמו כן, נמצאו ליקויי ניקיון ואחזקה כלליים בסניף, כאשר בשירותי הסניף לא נמצאו סבון או נייר טואלט – תנאי בסיסי לשמירה על היגיינת עובדי המזון. בנוסף, מוצרים רבים הוצגו על המדפים ללא סימון מחירים כדין, בניגוד מוחלט להוראות המחייבות של חוק הגנת הצרכן. קרא עוד

קרא עוד – לחץ כאן

תגובות הרשת והליכי האכיפה

במסגרת הכתבה באור יהודה, פנתה מערכת "מעקב" לרשת קרפור לקבלת תגובה רשמית. הרשת בחרה להשיב באופן לקוני וטענה כי "יש תעודה והסניף כשר וכל הרשת כשרה". זאת, למרות שבפני הנהלת הרשת הוצגו הוכחות חד-משמעיות הכוללות צילום של תעודת הכשרות שפג תוקפה והקלטת שיחה מפורשת עם נציג הרבנות המקומית המאשר את פקיעתה.

בעקבות פניית המערכת למשרד הבריאות, מסרה באותה עת דוברת המשרד, שירה סולומון, תגובה רשמית לפיה בעקבות הממצאים שהועברו, תבוצע במקום ביקורת תברואתית מקיפה של מפקחי המשרד, ובהתאם לממצאים בשטח יישקלו צעדי אכיפה מנהליים ומשפטיים מתאימים נגד הרשת.

המשפטן עו"ד צבי זגלשטיין, שנדרש לממצאי הכתבות, ציין כי הצטברות הממצאים – הכוללת מצגי שווא בנושאי כשרות, ליקויים תברואתיים חמורים והפרת חובת סימון המחירים – מצדיקה התערבות מיידית של הרשויות המוסמכות ובדיקת עומק מקיפה. לדבריו, היעדר סימון מחירים לצד הטעיה מודעת בנושא כשרות עשויים, בנסיבות המתאימות, להקים עילה מוצקה להגשת תביעה ייצוגית בשם הצרכנים שנפגעו.

רשת קרפור בחרה שלא להגיב למערכת "מעקב" אודות האירוע והליקויים שנחשפו בסניף כפר סבא, ככל הנראה לנוכח העובדה כי התיעוד המצולם מדבר בעד עצמו ומציג מציאות עובדתית שאינה משתמעת לשני פנים. המערכת תמשיך לעקוב ולדווח.

הפוסט תקיפה ב"קרפור": אקט כוחני למניעת תיעוד עיתונאי של כשל תברואתי הופיע לראשונה ב-מעקב.

בכנס חירום רב משתתפים שהתקיים אמש (9.7.2026), והוגדר כאירוע הגדול ביותר מסוגו בשנתיים האחרונות, התגבש קו תקיף ובלתי מתפשר נגד האכיפה הבררנית המפלה לרעה את מחנה הימין. הכנס, שבהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, איחד שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת סביב המאבק על דמותה של ישראל ועל השוויון בפני החוק.

במרכז הערב, רמי בן יהודה הציף בפני סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, את המציאות המקוממת בפתחו של ביתו. בן יהודה תיאר את שהתרחש אמש, כאשר מפגיני שמאל צבאו על מעון השר מטווח של פחות מ-10 מטרים, תוך רמיסה גסה של פסיקת בג"ץ הקובעת מרחק מינימלי של 300 מטרים. "אני מאוד אוהב את שר המשפטים, ואתמול הייתי ליד ביתו", תיאר בן יהודה. "אנשים הפגינו פחות מ-10 מטרים מהבית שלו. פתאום זה חוקי להפגין?".

השר יריב לוין אישר את הדברים ואישר כי המפגינים אכן קרסו אל מעבר למגבלות החוק ללא כל אכיפה נגדם. בן יהודה הטיח בשר את האמת המרה: "לשמאלנים יש חוק נפרד". השר לוין השיב לו בקצרה ובנחרצות: "זה ברור".

הדיון הוסט במהירות למלחמה על חופש הביטוי, כאשר בן יהודה חשף את ניסיונות השמאל להשתמש במערכת המשפט ככלי להשתקה פוליטית. בן יהודה, העומד במוקד תביעת דיבה מצד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט – תביעה אותה הגדיר כ"תביעת השתקה" בפרסומיו ל"מעקב", קרא לשר להעביר חקיקה דחופה שתבלום את המגמה. "השמאל רוצה לסגור לנו את הפה", טען בן יהודה, "אני מבקש מכבוד השר להעביר חוק נגד תביעות השתקה, כי זה בלתי נסבל".

הקהל בכנס, שהפגין סולידריות מלאה עם בן יהודה, הגיב במחיאות כפיים סוערות. השר לוין קיבל את הדברים והציב אותם בקונטקסט לאומי רחב: "זה בדיוק כמו שאמרת. אני חושב שזה מאבק על שוויון, מאבק על הדמוקרטיה האמיתית. אני חושב שאכיפה בררנית היא פשע".

המסר מהכנס הדהד בבירור: מערכת אכיפת החוק איבדה את אמון הציבור הימני, שמרגיש כיצד הצד השני פועל בדרקוניות בחסות החוק, בעוד פעילי הימין נרדפים. כפי שהדגיש בן יהודה, ישראל ניצבת לפני הבחירות הגורליות ביותר בתולדותיה, והתחושה בקרב הנוכחים היא שזהו רגע האמת שבו יש לעצור את הדורסנות המוסדית ולהחזיר את המשילות לידיים הנכונות.

הפוסט אכיפה בררנית: רמי בן יהודה במסר לשר לוין על דין נפרד הופיע לראשונה ב-מעקב.