לפני שנתיים בדיוק, ב-21 בספטמבר, פרסם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודעה לציבור שבה קרא לשיקום מדינת ישראל ולהחזרת החטופים. ההודעה, שפורסמה בעיצומו של משבר פוליטי וביטחוני, הדגישה את הצורך בשינוי מהותי במערכת הפוליטית הישראלית.

לפיד הדגיש בהודעתו כי "השיקום שלנו צריך להתחיל בעסקת חטופים. בלי זה לא נוכל להחלים". הוא המשיך והצביע על הצורך בשינוי במערכת הפוליטית כצעד השני בתהליך השיקום, באומרו: "אנחנו צריכים מרחב פוליטי אחר. זו הדרך להתחיל את השיקום הישראלי".

השיקום שלנו צריך להתחיל בעסקת חטופים. בלי זה לא נוכל להחלים. המקום השני שצריך להתחיל את השיקום שלנו, הוא במערכת הפוליטית. אנחנו צריכים מרחב פוליטי אחר. זו הדרך להתחיל את השיקום הישראלי. זה לא בשמים, זה אפשרי, יש עם מי לעשות את זה, ואנחנו נעשה את זה. pic.twitter.com/nqHLP05RjV

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 21, 2024

בנוסף להודעה זו, לפיד פרסם ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא האשים את נתניהו ב"הפקרות בדרום ובצפון" במשך 11 חודשים, והדגיש את הצורך הדחוף להחזיר את 101 החטופים הביתה. לפיד טען כי נתניהו מתעלם מסוגיה קריטית זו.

לפיד הוסיף ביקורת נוקבת על התנהלותו של נתניהו בתקשורת, באומרו: "רק אחרי הצלחות מבצעיות אתה רץ לתקשורת". הוא סיכם את דבריו בהאשמה חמורה: "אתה אחראי על האסון הגדול בתולדות המדינה. זו המורשת שלך".

הצהרותיו של לפיד מן הסוג הזה משקפות את המתיחות הפוליטית ההולכת וגוברת בישראל באותה עת, ואת הביקורת הנוקבת על התנהלות הממשלה בסוגיות ביטחוניות ומדיניות. הן אף מדגישות את מרכזיותה של סוגיית השבויים בשיח הציבורי הישראלי, ואת הקריאה לשינוי יסודי במערכת הפוליטית.

בחלוף שנתיים מאז פורסמו הודעות אלו, השיח הציבורי בישראל עודנו ממוקד בסוגיות שהועלו על ידי לפיד, ובהן ביטחון המדינה, השבת השבויים, ואופייה של המערכת הפוליטית הישראלית. הצהרות אלו מהוות ציון דרך משמעותי בשיח הפוליטי הישראלי ובעימות המתמשך בין הקואליציה לאופוזיציה.

הכיצד התנהל לפיד בעת כהונתו בממשלת בנט? האם לא נקט עמדה נחרצת כנגד החמאס? היכן ניצבה עמדתו באותה תקופה?

צילום מתוך עמוד הפייסבוק יאיר לפיד

הפוסט נתניהו מפקיר את החטופים: לפיד תוקף בחריפות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בראיון מיוחד ל"מעקב", חושפת נעמה, בת דודתו של החטוף איתי סבירסקי, את התסכול העמוק והכאב המפלח של משפחות החטופים.

"איתי נחטף בקיבוץ בארי והוא נרצח בשבי", פותחת נעמה את דבריה, קולה רועד מכאב. "עדיין יש אנשים שהם בחיים וחובה לשחרר אותם. עדיין אין הסכם".

סבירסקי, בן 38, היה בביקור אצל אמו בקיבוץ בארי בבוקר ה-7 באוקטובר כאשר פרץ הטבח. מחבלי חמאס רצחו את אמו, פצעו את איתי בידו, וחטפו אותו לרצועת עזה. סיפורו הטרגי הוא אחד מני רבים שמטלטלים את החברה הישראלית מאז אותו יום שחור.

נעמה ויינברג מאשימה את הממשלה בהזנחת החטופים: "ברור לכולנו שהיו הזדמנויות להסכם, גם לפני שבועיים. הדם של החטופים על נתניהו, הדם של החטופים על הקבינט ונתניהו". היא מוסיפה בכאב, "החטופים היו יכולים לחזור, איתי יכול היה לחזור. אני מרגישה בגידה של הממשלה".

הביקורת של נעמה מתמקדת בעיקר בראש הממשלה בנימין נתניהו: "נתניהו פעם אחר פעם מפיל את ההסכם. איך המדינה יכולה להמשיך לחיות כאשר החטופים לא נמצאים פה? איך אנחנו נגיע לחגים? האזרחים חייבים להזכיר לממשלה מה היא האחריות שלה".

נעמה מעלה גם ביקורת חריפה על התנהלות המדינה ביום הפיגוע: "ב-7.10 לא הייתה מדינה. בקיבוץ בארי לא היה צבא ולא היה כלום, המון שעות לא היה שם צבא. זאת ההפקרה המוחלטת. זה זלזול בחיי אדם".

בסיום הראיון, נעמה כמעט מתמוטטת, דמעות בעיניה: "איתי כבר לא יהיה פה", היא אומרת בקול שבור.

פרשת משפחת סבירסקי ממחישה את המחיר הכבד אשר משפחות החטופים נושאות על כתפיהן. בעוד הממשלה מוסיפה להשקיע מאמצים בשחרור החטופים, מהדהדת השאלה הבלתי נמנעת: כיצד היה כל אחד מאיתנו פועל אילו היה אח או אם שלו בשבי ארגון הטרור חמאס?

זעקת המחאה של משפחות החטופים מוסיפה להדהד ברחובותיה של מדינת ישראל, בעודם מפצירים בממשלה לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה להשבת יקיריהם לחיק המולדת. עבור משפחות דוגמת זו של איתי סבירסקי, כל יום חולף מהווה פרק זמן נוסף של סבל בל יתואר.

בעוד המשא ומתן מתמשך, הציבור הישראלי נותר חצוי בין התקווה לשיבת החטופים לבין החשש מן המחיר הכבד אשר יידרש לשלם בעבור שחרורם. ברם, עבור המשפחות, המסר נהיר וחד-משמעי: יש לנקוט בכל פעולה אפשרית על מנת להשיב את החטופים לביתם, ובאופן מיידי.

הפוסט דם החטופים על ידי נתניהו: זעקת משפחות השבויים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהתאם לנתונים רשמיים, התייקרות הארנונה תגרום לגידול של כ-1.9 מיליארד שקלים בסך תשלומי הארנונה הכוללים בשנת 2025. משקי הבית יאלצו לשלם כ-0.9 מיליארד שקלים נוספים, בעוד המגזר העסקי יישא בנטל של כמיליארד שקלים. העלייה הדרמטית הזו מצטרפת לשורת העלאות שבוצעו בשנים האחרונות באמצעות "הטייס האוטומטי" – נוסחת עדכון תעריפי הארנונה המבוססת על מדדים כלכליים.

למעשה, בעשור האחרון גדלו תעריפי הארנונה בישראל ביותר מ-20% בשל "הטייס האוטומטי". עם זאת, הממשלה החליטה שלא להקפיא את העלאת התעריפים השנה, למרות קריאות של גורמים כלכליים מובילים, ובכך מכבידה עוד יותר על הציבור הישראלי.

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, הזהיר כי "ממשלה יכולה למנוע התייקרות זו על ידי הקפאת ה'טייס האוטומטי' שמעלה את תעריפי הארנונה מדי שנה". אולם, קריאותיו נפלו על אוזניים ערלות, והממשלה נראה שאינה מתכוונת לנקוט צעדים כדי להקל על הנטל הכלכלי הגובר על אזרחי המדינה.

התייקרות הארנונה משקפת את המצב הכלכלי הקשה בישראל, שם יוקר המחיה ממשיך לגדול בקצב מסחרר. הציבור נאלץ להתמודד עם עלויות חיים גבוהות יותר, בעוד השכר הממוצע נשחק בהדרגה. גל ההתייקרויות האחרון, הכולל גם את הארנונה, צפוי להעמיק את המצוקה הכלכלית של משקי בית רבים ולפגוע בכוח הקנייה שלהם.

בצד התעשייה והעסקים בישראל, העלייה בארנונה תהווה נטל כבד נוסף על רקע סביבה עסקית מאתגרת. יצרנים ובתי עסק כבר נאלצים להתמודד עם יוקר חומרי גלם, עלויות ייצור גבוהות והאטה בביקושים, וההתייקרות הצפויה בארנונה עלולה להוריד עוד מפעילותם ורווחיותם.

לסיכום, ההחלטה להעלות את תעריפי הארנונה בשיעור שיא של 5.3% בשנת 2025, מהווה צעד לא פופולרי נוסף מצד הממשלה שיפגע באזרחים ובעסקים כאחד. בשעה שמחירי היסוד ממילא טופסים והמצב הכלכלי מאתגר, ההתייקרות הנוספת צפויה להגדיל את הנטל הכלכלי ולהכביד על רווחתם של משקי הבית והיציבות העסקית במדינה.

הפוסט מכה כלכלית קשה לישראלים: הארנונה מזנקת לשיעור שיא של 17 שנה הופיע לראשונה ב-מעקב.