דים אמור

בנק ישראל פרסם במרץ 2026 את הדוח השנתי לשנת 2025 – מסמך מקיף הסוקר את מצב המשק הישראלי בשנה שהתאפיינה בהמשך הלחימה מאז אוקטובר 2023 ובהשלכותיה הכלכליות הרחבות. הדוח מציג תמונה מורכבת של כלכלה הפועלת בתנאי חירום ממושכים, אשר מצליחה להפגין עמידות יחסית, אך במקביל חווה שחיקה מתמשכת ביסודותיה.

על פי הנתונים, המשק הישראלי רשם בשנת 2025 צמיחה של 2.9%, שיפור משמעותי בהשוואה לצמיחה של 1% בלבד בשנת 2024. גם התוצר העסקי הציג התאוששות, עם עלייה של 3.2%. עם זאת, קצב הצמיחה נותר נמוך מהמגמה ארוכת הטווח, כאשר אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מגבלות היצע חריפות בשוק העבודה.

הדוח מצביע על מחסור נרחב בכוח אדם, שנבע בין היתר מגיוס מילואים רחב ומהיעדרות עובדים פלסטינים. מציאות זו יצרה שוק עבודה "הדוק", המאופיין בשיעורי אבטלה נמוכים לצד לחצי שכר משמעותיים, אשר השפיעו על פעילות המגזר העסקי ועל קצב ההתאוששות הכולל.

בגזרת המחירים נרשמה התמתנות: האינפלציה בשנת 2025 עמדה על 2.6% ונכנסה לטווח היעד, לאחר שבחלק מחודשי השנה חרגה ממנו. לפי הדוח, ההתמתנות נבעה משילוב של מדיניות מוניטרית מרסנת, ייסוף השקל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. במקביל, בנק ישראל שמר לאורך רוב השנה על ריבית גבוהה יחסית של 4.5%, ורק לקראת סופה החל בתהליך הפחתה הדרגתי, תחילה ל-4.25% ובהמשך ל-4% בינואר 2026.

לצד ההתייצבות המאקרו-כלכלית, הדוח מדגיש את המחיר הכבד של המלחמה. הפגיעה המצטברת בתוצר מאז תחילתה מוערכת בכ-8.6% תוצר, שהם כ-175 מיליארד שקלים. כאשר בוחנים את הנתונים דרך רווחת האזרחים, ההפסד מגיע לכ-35 אלף שקלים לנפש בממוצע לאורך התקופה.

גם בזירה הפיסקלית נרשמה מורכבות. הגירעון התקציבי ירד לרמה של 4.7% מהתוצר, אך נותר גבוה ביחס לרמות שאפיינו את השנים שקדמו ללחימה. במקביל, יחס החוב לתוצר עלה ל-68.5%, נתון המשקף עלייה ניכרת ומעורר חשש להמשך מגמת התרחבות החוב.

הדוח מציין כי הירידה בגירעון הושגה בעיקר באמצעות העלאות מסים וצמצום הוצאות, אך מזהיר כי הגירעון המבני עדיין גבוה מהרמה הנדרשת לייצוב יחס החוב. המשמעות היא כי ללא צעדים נוספים, קיים סיכון להמשך עלייה ביחס החוב גם בשנים הקרובות.

במקביל, המערכת הפיננסית ושוקי ההון הציגו ביצועים חיוביים יחסית. מחירי המניות עלו, היקף האשראי התרחב והסיכון הפיננסי נותר נמוך יחסית. נתונים אלו משקפים חזרה חלקית של אמון המשקיעים, בין היתר על רקע התמתנות הלחימה במהלך השנה.

עם זאת, הדוח מדגיש שורה של אתגרים מבניים ארוכי טווח. בין היתר מצוינים פריון עבודה נמוך, צורך בהגדלת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אוכלוסיות מסוימות, והצורך בהשקעות משמעותיות בתשתיות ובהון אנושי. סוגיות אלו מקבלות משנה תוקף על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן הבינה המלאכותית, אשר צפויות להשפיע על מבנה שוק העבודה ועל דרישות המיומנות בעתיד.

נוסף על כך, מצביע הדוח על שינוי במאזן ההגירה. בשנים 2024-2025 נרשמה מגמה שלילית, עם עלייה במספר הישראלים העוזבים את הארץ. מדובר בהתפתחות בעלת השלכות פוטנציאליות הן על שוק העבודה והן על הביקוש לדיור, וכן על קצב הצמיחה העתידי.

בתוך כך, שאלת שוק הדיור מקבלת ביטוי עקיף דרך תנאי המאקרו והביקוש. ההערכה כי נכסים הכוללים ממ"ד זוכים לביקוש גבוה יותר מתחדדת על רקע המציאות הביטחונית, אף כי הדוח אינו מציג אומדן כמותי ישיר לפערי המחירים. עם זאת, עצם השינוי בדפוסי הביקוש משקף התאמה של משקי הבית לסיכונים ביטחוניים מתמשכים.

בסיכומו של דבר, דוח בנק ישראל לשנת 2025 מתאר כלכלה השומרת על יציבות יחסית גם תחת תנאי מלחמה ממושכים, אך עושה זאת במחיר כלכלי וחברתי משמעותי. לצד נתוני התאוששות, הדוח מצביע על שחיקה מצטברת ועל הצורך בצעדים אסטרטגיים ארוכי טווח – הן בתחום הפיסקלי והן בתחומי התעסוקה, הפריון וההשקעה בהון אנושי – כדי לבלום את מגמות הסיכון ולהבטיח יציבות כלכלית בשנים הבאות.

לעיון בדוח המלא – לחצו כאן

הפוסט כמה שווה ממ"ד: הפער במחירי דירות הופיע לראשונה ב-מעקב.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף ממצאים מדאיגים על מצב המיגון בישראל, כאשר מיליוני תושבים עדיין נותרים ללא הגנה מספקת מתקיפות אוויריות. הדוח החדש, שנמסר לראש הממשלה, לשר לביטחון הלאומי ולפיקוד העורף ימים ספורים לפני תחילת המערכה עם איראן, מגלה כי המצב לא השתפר משמעותית למרות אזהרות קודמות.

לפני חמש שנים כבר התריע מבקר המדינה כי 2.6 מיליון תושבים בישראל חיים ללא ממ"ד או מקלט. הבדיקה החדשה שנערכה במהלך מלחמת חרבות ברזל מעלה כי הבעיה לא נפתרה, והפערים נותרו משמעותיים ביותר.

הדוח מצביע על שלושה כשלים מרכזיים במערך ההגנה האזרחית. ראשית, מיליוני תושבים עדיין חיים ללא מיגון הולם מפני תקיפות אוויריות. שנית, מקלטים ציבוריים רבים ברחבי הארץ אינם תקינים ואינם מספקים הגנה אמינה. שלישית, אין מיפוי מדויק של התושבים שחסר להם מרחב מוגן, מה שמקשה על מתן פתרונות ממוקדים.

ממצאי הבדיקה נחשפו דווקא בעת שישראל מתמודדת עם איומים מרובי חזיתות, כאשר העורף הישראלי ספג מאות תקיפות מיום תחילת המלחמה. המבקר בדק את ביצועי הרשויות המקומיות בניהול המיגון האזרחי בזמן הלחימה ומצא כי הן ממשיכות להיאבק עם בעיות תשתית בסיסיות.

מבקר המדינה הפנה קריאה דחופה לממשלה: "אני קורא לראש הממשלה ולשרים – חשוב מאוד לוודא שניתן מענה לעורף. עורף חזק הוא חיוני למדינת ישראל". דבריו מדגישים את החשיבות הקריטית של חיזוק ההגנה האזרחית בתקופה בה ישראל מתמודדת עם איומים מורכבים מכמה חזיתות בו זמנית.

הדוח מעלה שאלות קשות על מידת ההכנה של המדינה להגנה על אזרחיה, במיוחד לאור העובדה שהאזהרות על הבעיה הועלו כבר לפני חמש שנים. טיוטת הדוח שהועברה לגורמים הבכירים בממשלה ובמערכת הביטחון מהווה קריאת השכמה לטיפול דחוף בבעיה שעלולה לסכן את חיי מיליוני ישראלים.

גרפיקה: "מעקב"

הפוסט 2.6 מיליון ישראלים עדיין ללא מיגון הופיע לראשונה ב-מעקב.