חקירה פלילית נפתחה היום (1 בפברואר) ביחידה המרכזית של מחוז חוף במשטרת ישראל נגד עורך הדין אביחי אלקובי וכתב בתאגיד השידור הציבורי, דניאל אלעזר, בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור וקבלת דבר במרמה. החקירה עוסקת בטענות שלפיהן הוצע לאיש עסקים מתחום הקריפטו להימנע מפרסום תחקיר עיתונאי בעניינו, בתמורה לתשלום כספי בסך 200 אלף שקלים במזומן.

הפרשה החלה כאשר עורך הדין פנה לאיש העסקים, המוכר ברשת בכינויו ג'וני ביטקוין (יוני כהן), והציע כי תמורת תשלום במזומן לא תפורסם עליו כתבה עיתונאית. לפי הנטען, הסכום שנדרש עמד על 200 אלף שקלים, ונאמר כי הוא מהווה "תעריף" משותף לעורך הדין ולכתב התאגיד.

בבית של איש העסקים מר כהן תועדו דברים קשים. על פי התיעוד, בשעה 21:30 הגיע עו"ד אביחי אלקובי למקום על מנת לקבל סכום כסף במזומן, בסך של 200 אלף שקלים.

במהלך ביקור לקבלת שוחד הגיע עו"ד אביחי אלקובי לביתו של ג'וני ביטקוין. במסגרת הביקור ביקש ג'וני ביטקוין מעו"ד אלקובי לוודא כי הכתבה נגדו לא תתפרסם, ולשם כך ביקש ממנו ליצור קשר טלפוני עם דניאל אלעזר. זאת, לאחר שהתברר באמצעות עורך הדין כי סכום הכסף במזומן מצוי וממתין למסירה. במהלך השיחה אישר דניאל אלעזר כי הכתבה לא תפורסם.

יש לציין כי כלל האירועים תועדו במסגרת מהלך רחב ומבוקר, שבוצע, על פי הנטען, באישור המשטרה, לצורך יצירת תיעוד המעורר חשד לפעילות משותפת בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי, שבמסגרתה, לכאורה, נגבים כספים ומתקבלים כספי שוחד.

המערכת תפרסם בשלב זה רק חלק מצומצם מן הראיות, שכן החומרים מצויים בעבודת משטרת ישראל ואין אישור לפרסומם המלא. עם זאת, בידי המערכת מצויים חומרים נוספים שטרם פורסמו, אשר מהם ניתן להבין, לכאורה, כי דניאל אלעזר פועל באופן שיטתי לקבלת כספים בהיקפים של מאות אלפי שקלים, בשיתוף פעולה עם עו"ד.

צילום בלעדי של מערכת "מעקב": עו"ד אביחי אלקובי לצד כספים אשר, כלל הנראה, ביקש לקבלם כשוחד

שלבי הפרשה תועדו באמצעות מצלמות נסתרות, ובתיעוד נטלו חלק גם כוכבי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב, וכן לוחם ה-MMA ואיש הציבור חיים גוזלי. בין החומרים מצויים תיעודים של ספירת כספים ונטילת מזומנים, אשר מעלים, לכאורה, חשד לקבלת כספי שוחד.

מן השיחה שהתנהלה בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי עולה כי הכתבה נגד מר כהן הייתה ערוכה ומוכנה לפרסום כחלק השני של הפרשה, לכאורה לאחר שצוות שלם עמל על הכנתה תוך שימוש במשאבי ציבור, אולם בשלב מסוים התקבלה החלטה שלא לפרסמה.

עוד יצוין כי עוד בטרם פרסום החלק הראשון ביקש, על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי לקבל סכום כסף, אולם באותה עת סירב ג'וני ביטקוין לשלם, מתוך תחושה כי מתבצע, ניסיון לסחיטה וכי מופעלות עליו מניפולציות שנועדו להביא לקבלת תשלום במזומן.

גם בפעם השנייה לא התכוון ג'וני ביטקוין לשלם או להעביר שוחד לעובד ציבור. תחת זאת החל לתעד את המתרחש ולאסוף ראיות, לטענתו, לנוכח מה שהוא מתאר כניסיון מתמשך לסחוט ממנו כספים בידי עובד ציבור.

כיצד החלה הפרשה: ציר הזמן המלא

מערכת "מעקב" הגיעה לשטח לצורך תיעוד האירועים. בראיון מצולם, אשר בשלב זה אין אישור לפרסמו במלואו, טען מר כהן כי עורך הדין אביחי אלקובי שלח אליו הודעות שבהן נמסר כי צפוי להתפרסם "חלק שני" של תחקיר בעניינו, וכי לשם מניעת פרסומו נדרש תשלום כספי.

לטענתו, עורך הדין מסר כי מדובר בדרישה משותפת לו ולכתב התאגיד. עוד ציין כהן כי בעקבות החוויה הקשה שחווה, לדבריו, בעקבות פרסום החלק הראשון של התחקיר – אותו הגדיר כתחקיר שקרי בעניינו – החל לתעד באופן שיטתי כל שלב, לרבות האופן שבו, לטענתו, פעלו עורך הדין וכתב חדשות כאן 11 בניסיון לדרוש ממנו סכום של 200,000 שקלים במזומן.

על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי הוא שדחק בקיומה של הפגישה, במטרה לקבל סכום של 200 אלף ש"ח, ובתמורה לכך שחלקו השני של התחקיר לא יפורסם. בהתאם לכך נקבעה הפגישה ליום חמישי האחרון, בשעה 21:30.

בשעה היעודה הגיע עורך הדין לביתו של כהן בקיסריה, שם, המתין סכום של 200 אלף ש"ח במזומן. במהלך הביקור החל עורך הדין בספירת הכסף, בכוונה ליטול אותו עמו, אולם בשלב זה יצאו אל המקום כתבים וצלמים, והמהלך הופסק. עוד על פי אותו תיאור, עורך הדין אף ביקש לקיים ארוחה ולשתות יין, לכאורה לציון קבלת הכסף.

כנראה, עורך הדין איבד שיקול דעת מקצועי, והתנהל באופן שעלול להעמידו בלב פרשה חמורה של סחיטה, איומים וקבלת שוחד. למעשה, פרסום תחקיר שלילי ושקרי, כלל הנראה, עושה פגיעה נפשית קשה, טראומה עמוקה וכתם ציבורי ארוך טווח. מדובר במצב שבו דעת הקהל שופטת ומכריעה עוד בטרם התבררו העובדות לאשורן – תרחיש המתואר כסיוט מתמשך, ולא כהליך ציבורי תקין. חומרה מיוחדת נודעת למצבים שבהם איום בפרסום תחקיר שלילי נגד איש עסקים משמש, כלל הנראה, כאמצעי להפעלת לחץ פסול ואף לסחיטה כספית, וזאת כאשר מדובר בעיתונאי המועסק בגוף תקשורת ציבורי המתוקצב מכספי משלמי המיסים.

דניאל אלעזר: חשדות לדפוס שוחד שיטתי

חומרת הפרשה מתחדדת לנוכח מעמדו של הכתב כעובד ציבור, מדובר, כלל הנראה, בהעברת כספי שוחד באמצעות גורם מתווך – דפוס פעולה הנחזה כשיטתי.

הפרשה הנוכחית אינה מקרה בודד. מן החומרים שבידי המערכת עולה כי דפוס פעולה דומה הופעל, כלל הנראה, גם כלפי איש העסקים נתנאל מזור. בשנת 2024 נפתח במשטרת ישראל תיק חקירה פל"א 539391/2024 נגד הכתב, המצוי בטיפולה של תחנת מוריה בירושלים ונותר פתוח נכון למועד זה, בחשדות לקבלת שוחד, מתן שוחד לעובד ציבור, סחיטה ואיומים.

קרא עוד – לחץ כאן

באותו מקרה ניסה דניאל אלעזר, כתב חדשות כאן 11, לקבל ממזור תשלום כספי במעטפה, בתמורה להימנעות מפרסום תחקיר. מזור סירב להעברת הכספים, ולאחר מכן פורסם נגדו תחקיר אשר הוצג, כלל הנראה, כתחקיר שקרי. מנגד, גורם נוסף – מר מלכה – העביר, כלל הנראה, כספים למר אלעזר, ובהקשר זה לא פורסם תחקיר נגד מר מלכה. הדברים עולים מפרטי התלונה ומהחקירה הפלילית המתנהלת בירושלים.

חומרה מיוחדת נודעת לכך שמר מזור הגיש להנהלת הערוץ תלונה רשמית, שאליה צורפו שיחה מוקלטת – המהווה כלל הנראה תיעוד לדרישה לתשלום כספי בתמורה לאי פרסום תחקיר בחדשות כאן 11 – וכן צילומי מסך של התכתבויות, אשר הוגשו כראיות. חרף קבלת החומרים והפנייה הרשמית, אלה לא נבדקו באותה עת.

הדין קובע כי מקום שבו מתקבל מידע רשמי ותלונה רשמית בחשד לדרישת שוחד או לסחיטה, חלה על נושאי משרה בכירים ועובדי ציבור חובת דיווח מיידית למשטרה. אי עמידה בחובת דיווח זו מהווה עבירה על החוק.

בענייננו, גם מבלי להכריע אם בוצעה עבירת שוחד בפועל אם לאו, עצם אי הדיווח עומד בניגוד לחובה הקבועה בדין. על רקע זה נטען כי הנהלת כאן 11 פעלה להשתקת המקרה ולהסתרתו, במקום להעבירו לבירור רשויות האכיפה.

בשני המקרים פרסם דניאל אלעזר "תחקירים" שקריים, שהתבססו על תלונות של מספר מצומצם של לקוחות בלתי מרוצים, ולא על תשתית רחבה, מבוססת ומאומתת.

מערכת "מעקב" ממשיכה לתעד את שני המקרים האמורים, ותוסיף לתעד ולסקר כל מקרה דומה אם יובא לידיעתה בעתיד. גם המקרה הראשון יוסיף להיסקר עם התקדמות החקירה והבהרת ממצאיה.

אבסורד בולט בפרשה הוא שעו״ד אביחי אלקובי, המנהל קבוצת פייסבוק המוקדשת למאבק בנוכלים, תועד בפרשה כמי שפעל, כלל הנראה, בניגוד לדין.

החקירה המשטרתית מצויה בשלביה הראשוניים, וכל המעורבים בפרשה נהנים בשלב זה מחזקת החפות.

פרשת 200 אלף

מישל טרוני פרסם היום הודעה פומבית, שבה כתב:
"פרשת סחיטה חמורה המשאירה את המשטרה ועולם התקשורת בהלם. איש ציבור ועורך דין סוחטים אנשים עסקים ומאיימים על כולם. בקרוב תדעו מי זה.. כל ערוצי התקשורת על זה כרגע".

גם דניס צ'רקוב התייחס לפרשה ופרסם:
"פרשת 200 אלף.עו"ד אביחי אלקובי הגיע לקחת 200,000 ש״ח במזומן בתמורה לכך שדניאל אלעזר לא יפרסם כתבה שלילית על איש עסקים בערוץ כאן 11.
דניאל אלעזר תועד מאשר שלא תהיה כתבה".

חיים גוזלי מסר הודעה מפורטת, שבה נכתב:
"חקירה פלילית נפתחה היום (1.2) בימ"ר חוף נגד עורך דין מוכר וכתב בתאגיד השידור הציבורי בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור, וקבלת דבר במרמה. הפרשה החלה כאשר עורך הדין הציע לאיש עסקים מתחום הקריפטו כי בעבור 200,000 שקלים במזומן לא תעלה עליו כתבה. איש העסקים יחד עם כוכבי רשת מוכרים תיעדו את ספירת הכסף במצלמות נסתרות וגם את העיתונאי מכאן 11 מאשר בשיחת טלפון, לאחר העברת הכסף במזומן, כי "לא תהיה כתבה"".

בעקבות הפרסומים פרסם דניאל אלעזר פוסט תגובה, שבו כתב:
"אני מבין שיש סערה קטנה שאחראים לה כמה מושאי תחקיר שלי שכנראה מאוד התעצבנו על התחקירים נגדם ותביעת המיליון שהוגשה בשבוע שעבר, ועושים הכל בצורה שלא תעלה על הדעת במטרה לפגוע בי ובמוניטין שצברתי לאורך שנים. לכל מי שקיבל את הסיפור השקרי אני ממליץ להמתין טיפה, בקרוב מאוד כל הפרטים ייחשפו. תלונה במשטרה הוגשה וכן תביעה תוגדל ואלה יתווספו אנשים נוספים. במאמר מוסגר ובנימה אישית: ממליץ לחזור לתחקירים עליהם כדי להבין האם לקחת אותם ברצינות. המשך יבוא".

לא ניכנס להזיה שלפיה גוף ממשלתי, הפועל ומתקיים מכספי הציבור, רשאי לחסום את הציבור עצמו, שעה שמחלקת הדוברות ממומנת מכספי הציבור ונועדה להשיב לפניות עיתונאיות. לשם כך משלם הציבור מאות אלפי שקלים מדי חודש. סוגיה זו מהווה עניין לתלונה נפרדת בפני מבקר המדינה; בסופו של דבר, תלונות מצטברות – והנהלות נדרשות לבירור ולחקירה.

-אנו במעקב-

צילום של דניאל אלעזר מתוך אתר 'כאן 11', שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

לפעילות ולתיעוד קבלת כספי השוחד, כלל הנראה, ניתן אישור של משטרת ישראל – כך נמסר בעת האירוע.

הפוסט פרשת 200 אלף – חקירת סחיטה ושוחד: 'כאן 11' שותק ואף חוסם הופיע לראשונה ב-מעקב.

לא בכל יום מפרסמת מערכת "מעקב" חדשות שהיא מגדירה כחדשות טובות. אך במקרה זה, הגשת תביעת השתקה מצד כתב כאן 11, דניאל אלעזר, נגד מערכת "מעקב" ונגד גורמים נוספים, נתפסת במערכת כנקודת מפנה מהותית, בעלת חשיבות ציבורית רחבה. לא כהבעת חשש, אלא להפך: כאירוע שמחדד, את הצורך בבירור פומבי, פתוח ושקוף של דפוסי פעולה עיתונאיים, שימוש בכספי ציבור, ומנגנוני הרתעה משפטיים כלפי ביקורת תקשורתית.

המידע בדבר הגשת התביעה לא הגיע למערכת "מעקב" במסירה ישירה או רשמית. הידיעה נודעה למערכת דרך פרסום באתר "העין השביעית", אשר בחר לפרסם פרטים מתוך כתב תביעה שטרם נמסר כדין לנתבעים, מבלי לפנות אליהם לקבלת תגובה. מדובר בכשל עיתונאי מהותי: פרסום טענות משפטיות חד צדדיות, בטרם קיבל הצד המותקף את כתב התביעה עצמו, ובלא שניתנה לו הזדמנות להשיב.

מערכת "מעקב" מבהירה כי אין המדובר בהתנהלות ייחודית כלפיה, אלא בדפוס פעולה רחב יותר, אשר הופעל גם כלפי גורמים נוספים. כך, גם גורמים אחרים הנזכרים בתביעה, ובהם עו"ד אהב כהן, מישל טרוני ודניס צ'רקוב, לא התבקשו למסור את תגובתם טרם הפרסום. הימנעות זו מפנייה לקבלת תגובה מעוררת קושי עיתונאי מהותי, ופוגעת בעקרונות היסוד של עיתונות אחראית, זהירה ומאוזנת, המחויבת לבחינה מלאה של כלל העמדות הרלוונטיות בטרם פרסום.

במהלך עבודתנו על הכתבה התברר כי אתר "העין השביעית" מקיים זיקה למכון הישראלי לדמוקרטיה – גוף המצהיר על פעילותו לקידום ערכי הדמוקרטיה והשוויון בישראל. גילוי זה מעמיד בספק את אופן הפרסום, אשר נעשה, על פי התרשמותנו, בסטנדרט עיתונאי נמוך, ואינו מתיישב עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון שעליהם מצהיר המכון.

הקשר האמור נחשף אגב עבודת המערכת על הכתבה. מערכת "מעקב" תפרסם תחקיר נוסף ונפרד העוסק בזיקה זו ובהשלכותיה הציבוריות והעיתונאיות.

מה פורסם באתר "העין השביעית"

בחודש ינואר 2026 פרסם אתר "העין השביעית" כתבה שעסקה בגל תביעות לשון הרע ובהליכים משפטיים הנוגעים לפרסומים ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. במסגרת הכתבה צוין כי דניאל אלעזר, כתב תאגיד השידור כאן 11, הגיש ביום 20 בינואר 2026 תביעה על סך מיליון שקלים נגד מספר פעילי רשת, ובהם מישל טרוני ודניס צWרקוב. עוד נטען בפרסום כי התביעה כוללת טענות גם כלפי עו"ד אהב כהן, אשר ייצג את הנתבעים בהליכים קודמים, וכן כלפי אתר "מעקב". ואולם, לפרסום עצמו לא נודעה השפעה ציבורית ממשית, והוא לא זכה לסיקור או להדהוד מצד כלי תקשורת נוספים.

לפי הנטען בכתב התביעה, כפי שהובא בכתבה, אלעזר טוען לקיומו של "קמפיין הכפשה" שנוהל נגדו, הכולל פרסומים פוגעניים, כינויי גנאי, ואף טענות למעשה התחזות באמצעות חשבונות מזויפים ברשת. עוד נטען כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שלו.

ההליך המשפטי מצוי, נכון למועד הפרסום, בשלבים מקדמיים. טרם ניתנה בו הכרעה שיפוטית, ולא ניתן פסק דין. בנוסף, צוין קיומו של צו איסור פרסום, המגביל את היכולת לפרסם פרטים מלאים מתוך ההליך, לרבות טענות היסוד והראיות שצורפו לו.

לצד זאת, הזכיר אתר "העין השביעית" הליכים קודמים שהתנהלו בין אותם גורמים בשנים קודמות, לרבות קובלנה פלילית משנת 2021 וצו הרחקה משנת 2022, נתונים המעידים על מערכת יחסים משפטית מתמשכת ורבת-שנים.

שוב נציין כי הכתבה שפורסמה באתר "“העין השביעית" לוקה בחסר מהותי נוסף: הימנעות מהפניה ישירה לכתבות עצמן, אשר בעטיין הוגשה התביעה. מדובר בכתבות מסוימות שפורסמו באתר "מעקב" בנוגע לכאן 11 ולדניאל אלעזר, ואשר בעקבותיהן הוגשה נגד האתר תביעה כספית בהיקף של מיליון שקלים. חרף מרכזיותן של אותן כתבות להבנת ההליך המשפטי, בחרה הכתבה להתעלם מהן לחלוטין.

במסגרת הפרסום לא הוצגו ראיות כלשהן, לא פורטו עובדות רלוונטיות, ולא נזכרו הליכים משפטיים שהתנהלו בעניינו של דניאל אלעזר, לרבות פסקי דין שניתנו נגדו ואשר לא הוגש עליהם ערעור. פסקי דין אלה, על פי האמור בהם, כוללים קביעות שיפוטיות מהותיות בדבר הפרות חוק חמורות, וכן ביקורת שיפוטית נוקבת על מהימנות פרסומיו ככתב, קביעות שלהן אף נלווה חיוב כספי ששולם מכספי ציבור. חרף זאת, נתונים אלה – שהם עובדתיים, בני אימות ובעלי חשיבות ציבורית מובהקת – לא זכו לכל אזכור.

קרא עוד – לחץ כאן

בנוסף, לא צוינו תלונות שהוגשו במשטרה בעניינו של אלעזר, לרבות תלונות הנוגעות לחשדות חמורים, ובהם חשדות לקבלת שוחד ולסחיטה. כמו כן, נספחי כתב התביעה, אשר יש בהם כדי לשפוך אור על טענות הצדדים ועל התשתית הראייתית הנטענת, לא פורסמו ולא הובאו לעיון הציבור, באופן המונע בחינה ביקורתית מלאה של הדברים.

קרא עוד – לחץ כאן

במקביל, בחרה הכתבה לפרסם קביעות ושיפוט ערכי כלפי אתר “מעקב”, תוך הצגתו כמי שמפרסם, לכאורה, דברי שקר נגד מר דניאל אלעזר. ואולם, חרף חומרת הטענה, לא הוצגו כותרות הכתבות הרלוונטיות, לא צורפו צילומי מסך, ולא ניתנה לקוראים כל אפשרות לעיין בתוכן הפרסומים שבגינם נטען לקיומה של “הכפשה”. בכך נשללה מן הציבור האפשרות לבחון בעצמו את הטענות, להצליב נתונים ולגבש עמדה מושכלת ועצמאית.

התנהלות זו מעוררת תהיות כבדות משקל באשר לסטנדרט העיתונאי שננקט, ומעמידה בספק את היחס המיוחס לקהל הקוראים ולציבור התורמים, אשר מצופה ממנו לקבל מסקנות חמורות וחד־משמעיות מבלי שהונחה בפניו תשתית עובדתית מלאה, גלויה ושקופה.

הימנעות זו שוללת מן הציבור את האפשרות לעיין בחומר באופן בלתי אמצעי, להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולהכריע האם מדובר בביקורת עיתונאית לגיטימית או בפרסום החורג מגדרי הדין. בכך נפגעת לא רק זכות התגובה של הנתבעים, אלא גם זכותו הבסיסית של הציבור לדעת.

"העין השביעית": שקיפות מוצהרת מול סימני שאלה

אתר האינטרנט הפועל תחת המיתוג "העין השביעית | ביקורת תקשורת ועיתונות" אינו פועל כישות משפטית בשם זה, ואף אינו רשום תחת השם "העין השביעית". שמו המשפטי והארגוני של הגוף המפעיל את האתר הוא "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה", עמותה רשומה (ע"ר 580489540). פער זה בין המותג הציבורי לבין הזהות המשפטית יוצר, לכאורה, קושי ממשי עבור הציבור המבקש לאתר את הגוף ברשומות רשם העמותות או החברות, ומעלה שאלות באשר לשקיפות ולבהירות זהות המפעיל.

הלכה למעשה, מי שמחפש ברשומות הרשמיות גוף בשם "העין השביעית" אינו מוצא ישות כזו, אלא רק לאחר עיון בתנאי השימוש ובפרטים המשפטיים באתר מתברר כי מדובר בעמותה בשם "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה". מדובר במבנה תפעולי העלול להטעות את הציבור באשר לזהות הגוף העומד מאחורי הפרסומים.

האתר מצהיר, על פי פרסומיו שלו, כי פעילותו ממומנת אך ורק מכספי תרומות, הרצאות ומקורות מימון דומים.

על פי דיווחים פומביים, בשנת 2023 בלבד דווח על תרומות בהיקף של כ-5 מיליון שקלים. במקביל, על פי נתוני חשיפה מקובלים בענף, היקף התנועה לאתר עומד על מעט למעלה מ-170 אלף כניסות חודשיות – נתון חריג בנמיכותו ביחס לאתרי חדשות ותחקיר אחרים, ובפער בולט מהיקף התקציב שעליו מדווח האתר.

הפער בין סדרי הגודל התקציביים לבין רמת החשיפה בפועל מתחדד אף יותר בבחינת הזירה החברתית: פרסומי האתר זוכים, דרך שגרה, למספרים חד ספרתיים של לייקים ולעיתים אף פחות מכך – נתונים שאינם מתיישבים, בלשון המעטה, עם היקף המשאבים המדווח ועם טענות להשפעה ציבורית רחבה.

צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של "העין השביעית":

נתונים מצטברים אלה מעלים שאלות כבדות משקל באשר לאפקטיביות הפעילות, לזהות התורמים, למקורות המימון ולמבנה הכלכלי העומד בבסיס פעילות האתר.

עוד יודגש כי מתקיימת זיקה, ישירה או עקיפה, בין פעילות האתר לבין "המכון הישראלי לדמוקרטיה – לקידום דמוקרטיה ושוויון בישראל", זיקה אשר אף היא, לשיטת מבקריו, מחייבת גילוי מלא, מפורש ושקוף לציבור.

מבחינה אידאולוגית, האתר אינו מסתיר את עמדותיו הפוליטיות. פרסומיו מתאפיינים בקו ביקורתי חריף כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלותיו, וביקורת עקבית כלפי הימין הפוליטי. באתר מוצגת פעילות זו כמאבק מתמשך למען "שקיפות", תוך טענה כי הממשלה אינה פועלת בשקיפות מספקת כלפי הציבור.

במקביל, האתר מפרסם ביקורת קשה במיוחד כלפי ערוץ 14, אותו הוא מתאר, במקרים רבים, כגוף תעמולתי ולא כערוץ חדשות לגיטימי.

ציטוטים המובאים בכתבות שונות שפורסמו נגד ערוץ 14, הכוללים התבטאויות פוגעניות וציטוטים חריפים בעלי אופי של לשון הרע:

האתר מביע תמיכה במחאות ובהפרות סדר אזרחיות, לרבות חסימות צירי תנועה מרכזיים, מתוך תפיסה אידאולוגית הרואה בפעולות אלה אמצעי לחץ לגיטימי על השלטון. קו זה, כך נטען, מלווה בביקורת חריפה ולעיתים מסיתה כלפי מחנה הימין.

ואולם, מתגלה לכאורה פרדוקס מהותי בין הרטוריקה של "שקיפות" לבין התנהלותה הפנימית. לפי מידע שהובא בפנינו, העמותה אינה מחזיקה באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ומאז שנת 2023 לא הוגשו, לכאורה, דוחות כספיים ודוחות מילוליים לרשם העמותות ולמשרד המשפטים – חובה הקבועה בדין. אי הגשת דוחות אלה, אם אכן כך, מהווה הפרה של חובות סטטוטוריות בסיסיות שנועדו להבטיח שקיפות כלפי הציבור ורשויות הפיקוח.

העמותה אינה מפרסמת לציבור את רשימת תורמיה, וזאת בניגוד לרוח השקיפות שעליה היא מצהירה. כך, אתר המתהדר בשם "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה" מוצג, לטענת מבקריו, כמי שאינו עומד בעצמו בסטנדרטים של שקיפות ודיווח (הכוונה היא כי בדוחות הכספיים ובדוח המילולי מצוין המונח "תורמים" בלבד, ללא פירוט, זיהוי או הבחנה כלשהי באשר לזהותם, היקף תרומתם או מאפייניהם).

יובהר כי האמור לעיל אינו אלא טעימה ראשונית ממידע שנאסף, וכי פעילות אתר "העין השביעית" והעמותה העומדת מאחוריו עומדות במוקד תחקיר נפרד, מקיף ומעמיק, שיפורסם בהמשך.

בזכות פעולתו של דניאל אלעזר זכה אתר "העין השביעית" לתחקיר מעמיק מטעמנו. ביקורת על התקשורת אינה נחלתם הבלעדית של גורם אחד, וגם אנו נפעל לחשיפת המידע, להגברת השקיפות ולהמשך המעקב. כספים ציבוריים ותרומות שמקורן בציבור מחייבים רף עליון של שקיפות, אחריות ודין וחשבון לציבור.

הטענות כלפי דניאל אלעזר והקשרן הציבורי

מערכת "מעקב" סבורה כי התביעה שהוגשה נגדה אינה מתקיימת בחלל ריק. לשיטתה, מדובר במהלך הננקט על רקע שורת תחקירים שפרסמה באשר לפעילותו של דניאל אלעזר ככתב כאן 11. תחקירים אלה עסקו, בין היתר, במנגנוני מימון הייצוג המשפטי, בהליכי התקשרות שבוצעו שלא באמצעות מכרז, ובהוצאות כספיות אשר, לטענת המערכת, הושתו על הקופה הציבורית.

עמדת מערכת "מעקב" ברורה וטענותיה עקביות. במסגרת תיעוד מצטבר שנאסף לאורך שנים, בליווי הליכים משפטיים ובהסתמך על בדיקות במאגרים משפטיים ובמקורות פתוחים, עולה כי בעניינו של דניאל אלעזר התקיימו הליכים משפטיים רבים בעבר. בהליכים אלה נמתחה ביקורת שיפוטית על התנהלותו ועל פרסומיו, לרבות קביעות שיפוטיות מפורשות שלפיהן "אין אמת בפרסומים". עוד נקבע בפסקי דין שונים כי חויב בתשלום פיצויים בגין לשון הרע, וכי לאורך תקופות מסוימות פעל ללא תעודת עיתונאי תקפה.

מתוך פסק הדין בתיק 42864-07-21 נקבע כי דניאל אלעזר פגע בשמו הטוב של אדם, שלא כדין וללא הצדקה. התחקיר שביסוד ההליך פורסם במסגרת שידורי כאן 11, ובפסק הדין צוין כי הפרסום כלל השפלה של מושא הכתבה. ההליך המשפטי שהתנהל בעקבות הפרסום לווה בייצוג משפטי מטעם התאגיד, בעלות שנאמדת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור. חרף זאת, בפסק הדין חויב אך ורק דניאל אלעזר, כתב כאן 11, בתשלום פיצוי בגין לשון הרע.

אף שהאמת העובדתית התבררה בסופו של יום במסגרת ההליך המשפטי, הנזק לשמו הטוב של הנפגע כבר נגרם. ההליך הממושך – שנפתח בשנת 2021 והסתיים במתן פסק דין ביום 12.02.2025 – ממחיש את המחיר הכבד שגבה הפרסום. להלן מובאים ציטוטים מהותיים מתוך פסק הדין והחומר שבתיק:

בתיק אחר, תאד"מ 22816-12-22, קבע בית המשפט אף הוא כי מר דניאל אלעזר מסר פרסומים שאינם אמת. חרף זאת, ובניגוד להיקף ההליך, חויב אלעזר לבדו בתשלום פיצוי בסך 8,000 ש"ח. יודגש כי מדובר בפרסום אישי שבוצע באמצעות פרופיל פרטי ברשת X, ולא בפרסום מערכתי:

עם זאת, ההליך המשפטי לווה בייצוג משפטי שמומן, ככל הנראה, בהיקף של מאות אלפי שקלים, על חשבון המדינה. אף שהחיוב הכספי נפסק לחובתו האישית של דניאל אלעזר, בפועל את עלות פסק הדין וההליך נשא התאגיד.

גם במקרה זה נקבע כי דניאל אלעזר השפיל ופגע בשמה הטוב של אזרחית תמימה, אישה ואם, בעקבות פרסום פוסט | כתבה ברשת X. בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי אין אמת בפרסומים. ההליך המשפטי נפתח בשנת 2022 והסתיים רק סמוך לשנת 2025, בפסק דין מיום 09.12.2024 – פרק זמן הממחיש עד כמה ממושך, יקר ושוחק הוא המאבק לניקוי שם טוב שנפגע מפרסום שקרי.

ההליך מדגים כי טיהור שמו של אדם אינו עניין נגיש לכלל הציבור. הוא מחייב משאבים כלכליים משמעותיים, זמן ממושך ויכולת נפשית להתמיד בהתדיינות משפטית. במקרה זה, עמדה לנפגעת היכולת לממן ייצוג משפטי ולהופיע בפני בית המשפט. ואולם, יש להדגיש כי אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל כלל אינו רשאי להגיש תביעה, ומשמעות הדבר היא כי נפגעי פרסומים שקריים המצויים במצב כלכלי קשה עלולים להיוותר חסרי סעד משפטי לחלוטין.

מציאות זו מחדדת פער חמור: בישראל, בפועל, רק מי שמחזיק באמצעים כלכליים וביכולת לנהל הליך משפטי ממושך יכול לפעול לניקוי שמו הטוב, בעוד אחרים נאלצים לשאת לאורך שנים – ולעיתים לכל חייהם – את נטל ההשפלה והשקר, ללא אפשרות ממשית להשיב את כבודם.

מר אלעזר לא קיים פסקי דין שניתנו בעניינו, וכי אי קיום זה הוביל לפתיחת הליכי הוצאה לפועל, באופן המעלה, לשיטתה, חשש לביזיון בית המשפט.

בסופו של דבר התברר כי תאגיד השידור כאן 11 סילק, מכספי ציבור, חובות אישיים של דניאל אלעזר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. תופעה חריגה זו, הגובלת באבסורד ציבורי, מתקיימת בפועל חרף חומרתה. די להעלות על הדעת תרחיש היפותטי שבו משרד ראש הממשלה, או ראש הממשלה עצמו, היה עושה שימוש בכספי ציבור לצורך סגירת חוב פרטי שאינו שייך למדינה או ללשכתו – מהלך כזה היה מעורר סערה ציבורית מיידית.

אותו אלעזר עצמו פקד בעבר את הפגנות קפלן ותיעד מחאות נגד השלטון, אולם כאשר גוף שידור ממלכתי עושה שימוש בכספי הציבור כדי לסלק חוב אישי של עובד ציבור – דניאל אלעזר – במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מתקבל הדבר, לכאורה, כמעשה שבשגרה, ללא ביקורת ציבורית, מוסדית או תקשורתית. לשיטתנו, מדובר בהתנהלות חמורה, העולה כדי פגיעה בוטה בכללי המינהל התקין ובדין.

אם מבקר המדינה בוחר להתעלם מן הסוגיה, חובת העיתונות להצביע עליה כעל עבירה חמורה. ואם גם "העין השביעית" והמכון הישראלי לדמוקרטיה אינם מוצאים לנכון לעסוק בכך – הרי שלפנינו תשתית מלאה לתחקיר עצמאי העוסק בשאלה אחת ברורה: כיצד תאגיד שידור ציבורי משלם חוב פרטי של עובדיו מכספי הציבור. השאלה המתבקשת היא האם הביקורת מופעלת רק כאשר מדובר בראש הממשלה ובשרי הקואליציה, בעוד שכאשר מדובר בגוף תקשורתי המזוהה פוליטית – הכל מותר.

נכון לעת הזו, מתבהר מדוע בכתבת אתר "העין השביעית" לא הובאה ולו ראיה אחת מתוך כתב התביעה, לא הוצגה ולו כותרת אחת מכתבות מערכת "מעקב", ואף לא צורף צילום מסך מן הפרסומים עצמם. הצגת חומרים אלה הייתה מפנה את הציבור ישירות לאתר "מעקב" ולתחקירים המקיפים שאנו מפרסמים בנוגע לתאגיד השידור כאן 11 ולדניאל אלעזר.

מוקד עיסוקנו איננו שולי ואיננו אישי: השאלה המרכזית היא כיצד תאגיד שידור ציבורי מאפשר פרסומים שקריים, ומדוע הוא ממשיך להעסיק כתב חסר תעודת עיתונאי, אשר, לשיטתנו, מטעה את הציבור ומבזבז כספי ציבור. הפגיעה כאן חורגת בהרבה משמם הטוב של בני אדם בודדים או מהרס חייהם האישיים; אין מדובר רק בריבוי הקורבנות שנפגעו מפרסומים כוזבים, אלא בפגיעה עמוקה ומתמשכת בעיתונאות עצמה, ובכתם כבד המוטל על שמה ועל אמינותה.

בין השנים 2021 ל-2022, פעל אלעזר ללא תעודת עיתונאי תקפה:

להורדת מסמך רשמי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית – לחץ כאן

לאורך השנים יוחסו למר אלעזר התבטאויות פוגעניות וגסות כלפי הציבור וכלפי גורמים שונים, לרבות במסגרת תיעוד מצולם. במהלך ניסיון שערכתי לראיינו, הופנו כלפיי, כעיתונאי מערכת "מעקב", גידופים אישיים וביטויים מבזים, בהם כינויים כגון "נוכל", "שמן" ו"רמאי". התבטאויות אלה פוגעות בזולת, ועל פי פרשנות משפטית מקובלת עשויות לעלות כדי הפרת דיני לשון הרע.

העלויות הנוגעות לייצוג המשפטי ולתשלומי הפיצויים הושתו בפועל על כספי ציבור, במסגרת פעילותו של תאגיד השידור כאן 11, וזאת אף שפסקי הדין הטילו את החיוב על דניאל אלעזר באופן אישי ולא על התאגיד. יתרה מכך, תשלומים אלה בוצעו גם בגין פרסומים שנעשו מחשבונות פרטיים ברשת X, שאינם שייכים ואינם מזוהים עם תאגיד כאן 11.

לשם המחשה, משווה המערכת מצב זה לתרחיש שבו עיריית תל אביב הייתה נושאת בתשלום פיצויי לשון הרע שנפסקו נגד עובד עירייה זוטר, בגין פרסום פרטי, כוזב ופוגעני שביצע בחשבון אישי ברשתות החברתיות. השוואה זו, לשיטת המערכת, מדגישה את חוסר הסבירות הציבורי ואת חומרת השימוש בכספי ציבור לצורך כיסוי אחריות אישית שאינה קשורה לפעילות המוסדית.

חרף סגירת תיקים במשטרה וקביעות שיפוטיות שניתנו לטובת מושאי תחקיריו של אלעזר, לא פורסמו הבהרות פומביות, תיקונים או התנצלות כלשהי. מחדל זה, לשיטת המערכת, גרם לפגיעה מתמשכת בשמם הטוב של אנשים פרטיים ולנזק ממשי לעסקיהם ולחייהם המקצועיים.

קיימים ממצאים המעוררים חשד כבד לניסיונות פסולים לקבלת טובות הנאה או כספים, בהיקפים של אלפי שקלים, כתנאי להימנעות מפרסום תחקירים שליליים. טענות אלו נידונו בעבר במסגרת תחקיר שפורסם, ולטענת המערכת הן מתועדות בחומר שנאסף במהלך עבודת התחקיר.

במסגרת תביעת ההשתקה המתנהלת נגדנו ביוזמת דניאל אלעזר, יוזמנו עדים רלוונטיים וייבחנו הטענות האמורות בפני בית המשפט. בין היתר, יוזמנו עדים הנוגעים לטענות בדבר מתן שוחד, וכן עשרות נפגעים אשר, לטענתם, נפגעו ממעשיו של אלעזר ללא כל הצדקה. עצם ניהול ההליך פותח פתח לבירור עובדתי רחב, לחקירה פומבית של המעורבים ולהצגת מלוא התמונה בפני בית המשפט והציבור גם יחד.

מה רואה "מעקב" בתביעה: לא איום, אלא הזדמנות

הגשת התביעה אינה נתפסת כניסיון הרתעה, אלא כהזדמנות חסרת תקדים לבירור פומבי ומעמיק. לראשונה יתאפשר, במסגרת הליך משפטי סדור, לדרוש גילוי מסמכים, לזמן עדים, ולחקור תחת אזהרה, מעל דוכן העדים בבית המשפט, את כתב כאן 11 וכן גורמים בהנהלת הערוץ.

מערכת "מעקב" הגישה מאות פניות ושאלות רשמיות לגורמי כאן 11, ובהם הנהלת הערוץ, הדוברות, הייעוץ המשפטי, יחידת חופש המידע, פניות הציבור, מנכ"ל התאגיד, חטיבת החדשות, מבקרי הפנים והמחלקה המשפטית, וכן למבקר המדינה ולגורמי פיקוח נוספים.

בסך הכול נשלחו למעלה מ-200 שאלות שונות, שעסקו, בין היתר, בטענות לכאורה בדבר אי קיום מכרזים, שחיתות, לשון הרע, אי אפקטיביות של חטיבת החדשות, תפירת מכרזים, ניסיונות לקבלת שוחד בידי עובדי הערוץ, אי דיווח על ניסיונות לקבלת שוחד ועבירות נוספות על פי דין. זאת, אף במקרים שבהם חלה על הגורמים הרלוונטיים חובה חוקית למסור מענה מכוח חוק חופש המידע – מענה שלא ניתן בפועל.

שוב נציין כי פניות מערכת "מעקב" נותרו, ברובן המכריע, ללא כל מענה, או שנענו בתגובות פוגעניות ואישיות, שאינן הולמות גוף ציבורי ואינן עומדות בסטנדרטים המצופים מגוף הממומן מכספי ציבור.

לפיכך, עצם הגשת התביעה וההתנהלות בקו ההגנה, על רקע הצווים שניתנו, יובילו לזימון עדים ולהתייצבות גורמים רלוונטיים למתן עדות בבית המשפט, תחת אזהרה ובדוכן העדים. בכך נפתחה, הלכה למעשה, תיבת פנדורה: יידרשו תשובות, תיבחן התנהלות הנהלת הערוץ, ובכירים המעורבים, לכאורה, בהסדרים ובקומבינציות שונות, יעמדו לחקירה פומבית. הדברים יתבררו באולם הדיונים, יתועדו בפרוטוקולים הרשמיים, וההליך צפוי להיות טעון ובעל משמעות ציבורית רחבה.

עניינים שערוץ כאן 11 פעל במשך שנים להסתיר מן הציבור, לרבות הפרות דין מתמשכות ובכללן אי מתן מענה לבקשות לפי חוק חופש המידע, נחשפים כעת במלואם. לראשונה יידרשו בכירי הערוץ למסור תשובות ישירות וברורות באשר להתנהלותם: הם אשר נשאו בסילוק חובותיו של דניאל אלעזר בלשכת ההוצאה לפועל, הם אשר נמנעו מקיום הליכי מכרז כדין לייצוג המשפטי, והם אשר נתנו אישור לפרסומים משפילים ולביטויים בעלי אופי של לשון הרע וכו'. מכלול המעשים הללו עומד כעת לבחינה ציבורית ומשפטית מקיפה. תביעתו של אלעזר נגד מערכת "מעקב", אינה אלא מהלך אשר האיץ את חשיפת ההתנהלות כולה והציב אותה, לראשונה, תחת אור הזרקורים הציבורי.

ההליך המשפטי עשוי להוביל לחשיפת היקף ההוצאות הציבוריות, אופן קבלת ההחלטות בערוץ, וכן להציף שאלות מהותיות הנוגעות לאחריות מקצועית ואתית. במערכת "מעקב" סבורים כי השלכות ההליך אינן צפויות להצטמצם למקרה הפרטני, אלא עשויות להקרין על השיח הציבורי הרחב באשר לתפקידה של תקשורת ציבורית, לגבולות הכוח העיתונאי ולשימוש בהליכים משפטיים ככלי הרתעה. בהקשר זה, ובאירוניה שאינה נסתרת, מציינים במערכת כי עצם פתיחת ההליך – בזכות יוזמתו של מר דניאל אלעזר – היא אולי התרומה הציבורית המשמעותית היחידה שנרשמה מצדו.

תגובות:

מערכת "מעקב" פנתה למערכת אתר "העין השביעית" בבקשה לקבלת תגובה, אולם עד למועד פרסום הדברים לא התקבל כל מענה. עם זאת, ברשותנו תגובה רשמית קודמת של מערכת "העין השביעית" בנוגע לערוץ 14, אשר פורסמה בתחקיר מערכת "מעקב" ביום 21 ביולי 2024. במסגרת אותה תגובה נמסר מטעם "העין השביעית":

"ערוץ 14 מפרסם באופן קבוע שקרים, הסתה ותעמולה פוליטית".

 

בנוסף, נשלחה פנייה עיתונאית לדוברות כאן 11. הפנייה התקבלה, ודוברת התאגיד, גב' אדוה גלנטי, מסרה לנו בהודעת מסרון כי יש להפנות את הבקשה לגב' רוני וילדר, האחראית על תחום החדשות. בהתאם לכך הועברה הפנייה, בצירוף כלל השאלות והנתונים שפורסמו בכתבתנו, לגב' וילדר. חרף זאת, עד למועד זה לא נמסרה כל תגובה מטעמה.

יודגש כי מחלקת הדוברות של כאן 11 קיבלה את הפנייה ואת השאלות במלואן, אולם בפועל התקיים הליך של העברת אחריות פנימית ללא מתן מענה ענייני. הפנייה בוצעה תחילה באמצעות דואר אלקטרוני, ובהמשך הועבר המשך ההתכתבות ליישומון ווטסאפ פרטי של גורמי הדוברות, אך גם בדרך זו לא התקבלה תגובה מהותית.

"המכון הישראלי לדמוקרטיה: לקידום דמוקרטיה ושוויון בישראל" מסר בתגובתו כי מערכת "העין השביעית" אינה שייכת, לשיטתו, בשום אופן למכון.

מערכת "מעקב" מציינת כי תגובה זו מעוררת סימני שאלה מהותיים באשר לדיוק הדברים ולאופן הצגתם לציבור. סוגיה זו תיבחן ותתועד בהרחבה במסגרת תחקיר המשך, כפי שהובטח מראש.

-אנו במעקב-

הפוסט תביעת כתב כאן 11 פותחת חשבון ציבורי שלא נוח לערוץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט דניאל אלעזר וכאן 11 נתבעים ב-1.5 מיליון ש"ח הופיע לראשונה ב-מעקב.

באולם בית המשפט בתל אביב צפויה להישמע אחת הקובלנות הפליליות הטעונות והחריפות ביותר שנראו בישראל בשנים האחרונות. אתמול, בתאריך 1 ביולי 2025, הוגשה קובלנה פלילית נגד יוצר התוכן הישראלי קובי אמזלג, המפעיל את הערוץ הפופולרי "המנגל" ביוטיוב. הקובלנה, שהוגשה בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו בהתאם לסעיף 8 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מאשימה את אמזלג בפרסומים פוגעניים, בוטים ומכפישים כלפי ארבעה ידוענים ישראלים.

התובעים – דניס צ'רקוב, מישל טרוני, לוחם ה-MMA חיים גוזלי ואושיית הרשת ליאל קוצרי – מיוצגים על ידי עורכי הדין אהב כהן ומשרדו. בין המשיבים לקובלנה נכללת גם חברת YOUTUBE LLC, מה שהופך את המקרה הזה לפרשה ראשונה מסוגה בישראל שבה יוטיוב מהווה צד פורמלי בהליך פלילי.

עו"ד אהב כהן, המייצג את הקובלים (התובעים), מציין כבר בפתח הקובלנה כי "עסקינן בצבר התרחשויות אבסורדי, המזכיר תרחיש מתוך ספרות דיסטופית ולא מציאות ממשית". ואולם, במקרה זה, כך לשיטתו, מדובר במציאות עגומה.

לטענת הקובלים, קובי אמזלג — שהוגדר כעבריין מורשע — מקיים סדרת שידורי "לייב" ברשת, שבמהלכם הוא תוקף ומשמיץ דמויות ציבוריות מוכרות.

מודל עסקי מבוסס השפלה

הקובלנה חושפת דפוס התנהלות מטריד שבו אמזלג לכאורה הפך את הפגיעה האישית למודל עסקי. במהלך השידורים החיים, כך נטען, אמזלג מקלל, משמיץ ומבזה את הקובלים באופן חסר גבולות, תוך שהוא מבקש מעוקביו לתרום לו כסף ומצהיר שימשיך לקלל כל עוד יתרמו. באחד השידורים אף נאמר כי "אם יתרמו לי בין חמש לשבע אלף שקל בשעה – אמשיך לקלל את הבא בתור".

לטענת הקובלים, עושה אמזלג שימוש בפלטפורמת "DONATE" של יוטיוב לצורך גיוס כספים, תוך שהוא מעודד את הצופים — ובמיוחד קטינים — לצפות בשידוריו ולהעביר תרומות.

הקובלים מציינים כי מעבר לפגיעה הישירה בהם, התנהלותו של אמזלג יוצרת מודל כלכלי חדש ומסוכן, הנשען על שיימינג, השפלה וקללות כבסיס להכנסה. לדבריהם, "המבנה הכלכלי של הערוץ בנוי על כך שככל שהכפשות חמורות יותר — כך יזרמו יותר תרומות". בפועל, כך נטען, מדובר ב"תעשייה של פגיעה".

"גנבים, נבלות, ערסים" – שפת השידור הקיצונית

הקובלנה מונה ארבעה אישומים, שלכל אחד מהם מצורף פירוט קפדני הכולל ציטוטים משידורים חיים, הממחישים את חומרת הביטויים שנעשה בהם שימוש. כך למשל, בהתייחס למר דניס צ'רקוב, כינה אותו אמזלג, בין היתר, "בובת מין", "תרנגולת במחזור" ו"אפס עם פרצוף בתחת" – דברי גנאי קשים הפוגעים אנושות בכבודו ובשמו הטוב.

מישל טרוני זכה בין השאר לכינוי "כנופיית גנבים", "כלומניקים", ו"מזדיינים בתחת".

על לוחם ה-MMA, חיים גוזלי, אשר מכונה "בושה וחרפה" ו"עלוב נפש", אמר אמזלג: "מי בכלל ראה אותו לפני הקרב הזה?" נוסף לכך, כינהו "ליצן שנראה כמו שקית מרשמלו".

לגבי ליאל קוצרי, יוצא "האח הגדול", הושמעו ביטויים כגון: "מקבל בתחת", "בטוסיק של דנה אינטרנשיונל", יא חולני", "יא נחש" ו"הפרצוף טוסיק הזה".

ציטוטים אלה, שרק חלקם הובאו במסגרת הקובלנה, נאמרו בפומבי בשידור חי מול עשרות אלפי צופים, תוך לגלוג על מראה חיצוני, זהות מגדרית, נטייה מינית או מקצוע. התובעים טוענים כי חלק מהאמירות מהוות הומופוביה לשמה ופגיעה בקהילת הלהט"ב כולה.

סרטון נשלח למערכת 'מעקב' על ידי קובי אמזלג, שלטענתו מדובר בסרטון הומוריסטי בלבד

סרטון נשלח למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בהתאם להוראות סעיף 27(א)

סרטון הועבר למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

בין הכחשה לתביעות נגדיות

בראיון בלעדי עם אמזלג, הוא מציג גרסה שונה לחלוטין של האירועים. לטענתו, אין לו שום דבר נגד צ'רקוב וטרוני, והוא טוען שעשה רק סרטון סאטירי, ושעל כך לא מגישים קובלנה פלילית. באשר למר ליאל קוצרי, מדגיש אמזלג כי כלל לא התכוון לפגוע בו, וכי דבריו הובנו לפרשנות שגויה.

"הבעיה שלי איננה עם הקהילה הגאה, אלא עם מצעד הגאווה", הסביר. "הוא הפך למצעד הסוטים. לדעתי, זה אינו מייצג גברים הומוסקסואלים או נשים לסביות. מדובר בתופעה וולגרית ולא מכבדת. זו סטייה, ולא מצעד של גאווה". עם זאת, הבהיר כי זו דעתו האישית בלבד, ואינו מבין מדוע הוגשה נגדו קובלנה בשל כך. לדבריו, "אני מכבד כל אדם, ללא קשר למינו או לנטייתו המינית. אני מתמקד במשפחתי ובבלוג שלי, ולא באחרים".

• "בין גברים שחותמים חוזה – יש ציפייה למילה"

כך הסביר אמזלג את המתיחות עם חיים גוזלי, שנובעת לטענתו מהפרת הסכם עסקי שנחתם ביניהם לקידום ושיווק קרבות. לדבריו, ביצע את העבודה אך לא קיבל תמורה, ולכן בכוונתו להגיש תביעה נגד גוזלי. "הוא שיקר, לא עמד במילה שלו. זו אינה התנהגות ראויה בין גברים", טען והעביר למערכת עותק מן ההסכם.

לטענתו, המחלוקת בין אמזלג לחיים גוזלי שונה במהותה. בין השניים נחתם חוזה לשיתוף פעולה עסקי, שכלל קידום ושיווק אירועי קרבות, וגוזלי הפר את ההסכם בכך שלא עמד בתנאיו, שיקר ואף תקף אותו משפטית.

"קיבלתי חוזה, עבדתי עבורו – והוא לא שילם לי. במקום לקיים את ההסכם, החליט לתבוע", מסר אמזלג. עוד הוסיף: "חיים גוזלי פעל נגדי בדרך שאינה הולמת בין גברים; הוא נוכל ואדם חסר מילה".

אמזלג אף מסר למערכת עותק מן ההסכם, שנחשף לראשונה במסגרת כתבה זו, והודיע כי בכוונתו להגיש תביעה משפטית.

• "לא שונא – אפילו הצעתי למחוק את הסרטון"

כשנשאל האם הוא שונא את דניס צ'רקוב או את מישל טרוני, השיב: "ממש לא. אפילו פניתי לחבר המשותף שניסה לגשר בינינו והצעתי לטרוני כי אם הסרטון פוגע בו – אמחק אותו. גם בתוכנית 'ארץ נהדרת' נעשו קטעים סאטיריים על טרוני, ואף אחד לא תבע את התוכנית".

לטענתו, הקובלים – דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי וליאל קוצרי – כלל לא פנו אליו במכתב התראה, והוא גילה על הקובלנה הפלילית רק בעקבות פניית המערכת. "ככה לא מתנהגים", טוען אמזלג, "מדברים קודם, ולא רצים ישר לבית המשפט". הוא הוסיף: "אינני מבין מדוע מישל ודניס כל כך אוהבים לתבוע. זה נראה לי מוזר".

• "זו תביעת השתקה. הם פשוט מקנאים"

מר אמזלג טוען כי התביעה המופנית נגדו הינה תביעת השתקה, הנובעת מקנאה.

"אני בטוח שתובעים כאלה הם נוכלים, שכוונתם לפגוע בי", אמר. "אני לא חושש מבית המשפט. הצדק עמי, והם עוד ישלמו לי הוצאות. כשאקבל את הקובלנה, אשכור עורך דין ואלחם עד הסוף. זו תהיה מלחמה".

• אמזלג: מצליח, מעורב ומשפיע

קובי אמזלג הוא יוצר תוכן ישראלי, המפעיל את ערוץ היוטיוב הפופולרי "המנגל", המשדר תוכנית יומית בשידור חי בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 21:00 ל־00:30.

לטענתו, מדובר באחד הערוצים המצליחים בישראל. "אני מקבל מהיוטיוב הכנסות נאות, וכולם פשוט מקנאים. אינני מחפש מלחמות, אני רק רוצה לסייע," אמר.

אמזלג הוסיף כי הוא פועל עם נוער בסיכון, מרצה ומנסה להשפיע לטובה.

העמדה המשפטית: אמזלג נתבע ללא התראה

אמזלג מעיד כי לא נמסרה לו כל התראה מטעם התובעים, וכי על קיומה של הקובלנה הפלילית נודע לו אך ורק באמצעות התקשורת, כלומר דרך מערכת "מעקב". הוא מציע טענה כי טרוני וצ'רקוב נוטים להתדיינות שיפוטית ומאפיין נטייה זו כתמוהה. אמזלג מגדיר את התביעה כ"תביעת השתקה הנובעת מקנאה" וטוען כי התובעים הם "נוכלים". הוא מביע בטחון כי הצדק יצדק עמו, שהתובעים יישאו בהוצאות המשפט, וכי עם קבלת הקובלנה יפתח במאבק משפטי.

ברם, עו"ד אהב כהן מסר למערכת "מעקב" כי נשלח מכתב התראה מפורש אל מר קובי אמזלג. לדבריו, המכתב התקבל כדין, ועל כן נראה כי מר אמזלג מנסה כעת להציג מצג שווא או לשנות את גרסתו בדיעבד.

יחד עם זאת, פנינו אל מר דניס צ’רקוב בבקשה לקבל את עמדתו בנוגע לאירועים. בדבריו הבהיר כי לשיטתו, מר קובי אמזלג חצה קווים אדומים וכי מדובר בפגיעה חמורה בשמו הטוב.

עמדה דומה הביע גם מר מישל טרוני, שבדבריו לא הסתיר את מורת רוחו:
"קובי אמזלג יודע היטב את אשר עשה. הסרטונים שפרסם חצו את גבולות חופש הביטוי – מדובר בלשון הרע של ממש".

מר טרוני הוסיף: "טעות אינה נסלחת מעצמה – לעיתים יש לשלם את מחירה".

טרוני מסר כי הוא רואה בשליחותו הציבורית מחויבות מוסרית עמוקה לסייע לחלשים:
"זה הייעוד שלי – לעזור למי שידו אינה משגת, לתמוך במי שנפגע. אך במקרה הזה, קובי חצה קו ברור. הוא עצמו יודע היטב כי נהג שלא כשורה".

באשר למר ליאל קוצרי – יש לציין כי הלה סירב להתראיין. תחושת המבוכה ניכרה כבר מהשיחה הראשונה, כשהבהיר כי סוכנתו אוסרת עליו להשיב לשאלות עיתונאים. מדובר, ללא ספק, בתשובה יוצאת דופן, שהותירה רושם תמוה. בהתכתבויות שנערכו עמו לאחר מכן, הפגין קוצרי גישה לא נעימה – אך זכותו המלאה שלא לשתף פעולה. יש לקוות כי בעתיד ימצא את הדרך לקיים שיח תקשורתי ענייני ובוגר.

מר חיים גוזלי מסר למערכת "מעקב" את הדברים הבאים:
"קובי אמזלג, שקרן. הוא קיבל חוזה – אך לא חתם עליו. שמעתי בשידור חי שהוא טען שאני הבאתי לו את החוזה ונטלתי אותו בחזרה – שקר גמור. הוא קיבל את החוזה בהודעת 'וואטסאפ'. גם לשקר צריך לדעת".

סרטון הועבר למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

עו"ד כהן: נבחן תביעה אם תוגש

חיים גוזלי טוען כי קובי אמזלג משקר בכך שהוא טוען שלא רצה לחתום על ההסכם. כמו כן, גוזלי מציין כי אמזלג עצמו פרסם בשידור חי כי קיבל את ההסכם מידיו, בעוד שההסכם נשלח לו באמצעות 'וואטסאפ'.

עו"ד אהב כהן מסר למערכת "מעקב" כי אם אמזלג יגיש תביעה בעניין ההסכם, אשר ככל הנראה לא נחתם, הצדדים יבחנו את התביעה ויגיבו בהתאם. עם זאת, הוא הדגיש כי לא ניתן להתייחס לטענה שהועלתה בלבד, בטרם הוגשה תביעה רשמית.

עדויות ודרישת ענישה מקסימלית

אל הקובלנה צורפה רשימת עדים, ובה הקובלים עצמם, נציג מטעם חברת יוטיוב, וכן מספר עדים נוספים, ובהם גב' גלית אסייג-הקמון, מר צחי דינר ומר אורן קייזי. לדברי עורך הדין אהב כהן, מדובר בעדים שעשויים לתמוך בטענות הקובלים באשר לחומרת הפגיעה ולאופיין של ההתבטאויות.

הקובלים עותרים לבית המשפט להטיל על מר אמזלג את העונש המרבי הקבוע בחוק, לא רק לשם הרתעה אישית, אלא גם כדי להעביר מסר חד וברור ליוצרי תוכן נוספים: לא הכול מותר ברשת.

עוד מוסיף עורך הדין כהן, כי יש לשקול את מידת אחריותה של חברת יוטיוב בהפצת התכנים, במיוחד לנוכח מה שהוא מגדיר כ"הפרות מתמשכות ומכוונות לכאורה של תנאי השימוש וסטנדרטים קהילתיים".

השלכות על השיח הדיגיטלי

מההודעה לעיתונות שפורסמה על ידי התובעים עולה שזהו מאבק שחורג מהמקרה הפרטי. דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי וליאל קוצרי מאחדים כוחות נגד "היוטיובר והאסיר המשוחרר קובי אמזלג" תוך דרישה שהוא "ישוב לבית הסוהר, שם מקומו". במסגרת כתב הקובלנה נפרסו לא פחות מ-30 ציטוטים חריגים במיוחד, המהווים לשון הרע המחייבת עונש מאסר, לפי הקובלים, לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.

הקובלים מדגישים כי החשיבות שבקבלת הקובלנה חורגת מהמקרה הפרטי: "זהו מהלך חיוני להגנה על תקינות השיח הציבורי בישראל – במיוחד כאשר דמויות ציבוריות מוצגות כמטרה לגיטימית להשפלה וקללות, רק כי הן מוכרות". הם מציינים שזהו "מאבק על מה מותר ומה אסור לומר בפומבי, ובעיקר – על מה שאסור לעבור עליו בשתיקה".

"הודעה לעיתונות

דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי וליאל קוצרי מאחדים כוחות נגד היוטיובר והאסיר המשוחרר קובי אמזלג: "דורשים שישוב לבית הסוהר, שם מקומו"

במסגרת קובלנה פלילית שהוגשה היום (1.7.2025), עותרים ארבעת המשפיענים — דניס צ'רקוב, מישל טרוני, חיים גוזלי, ויוצא "האח הגדול" ליאל קוצ'רי — להטיל על מר קובי אמזלג, דמות מפוקפקת למדי אשר לאחרונה הפכה מוכרת במרשתת, עונש מאסר בפועל, לנוכח "דברי הבל יוצאי דופן בחומרתם."

במסגרת כתב הקובלנה, שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, נפרסו לא פחות מ־30 ציטוטים חריגים במיוחד, אשר לטענת הקובלים מהווים לשון הרע המחייבת עונש מאסר — בהתאם לסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.

מקצת מהאמרות החריגות, שלטענת הקובלים מהוות אף הומופוביה לשמה ופגיעה בקהילת הלהט"ב כולה:

"הבן אדם הזה דומה למדען גרעין לפיצוץ אטומי בתחת…"

"הבוגר לאוניברסיטה לקבלה בטוסיק על שם דנה אינטרנשיונל…"

"הבן אדם הזה דומה לעורלה של קנגורו…"

"יא נחש קוברה, יא פרצוף תחת… יא טפו… יא סמוכטה שאחרי פקט מרלבורו אדום יא מגעיל…"

"נראה כמו בובת מין בת ארבע…"

לנוכח התרברבותו של אמזלג כי הוא מצוי בהליכי פש"ר, וכי "לא ניתן לתבוע אותו", חברו ארבעת המשפיענים — המיוצגים כולם בידי אותו עו"ד, אהב כהן — לפתיחה בהליך קובלנה פלילית משותף, שמטרתו לשלוח את אמזלג חזרה "לבית הסוהר, שם מקומו", כדברי הקובלים.

תגובות הקובלים:

ליאל קוצרי:
"מדובר לא רק בכתב קובלנה בשם ארבעה אנשים — אלא בשם ציבור שלם אשר נפגע מאמרותיו ההומופוביות והחשוכות של אמזלג. צר לנו כי יש מי שמבקש להכפיש קהילה שלמה על מנת לגרוף לעצמו לייקים, כסף ובעיקר — תשומת לב אומללה."

מישל טרוני:
"לבחור שמשחק אותה עבריין ומכפיש קהילה שלמה — שמעתי שבבית הסוהר יש לא מעט חברי קהילה שישמחו לפגוש אותך."

דניס צ'רקוב:
"כשאיש קטן עושה צל גדול — סימן שהשמש שוקעת."

חיים גוזלי:
"בוכה מי שבוכה אחרון"

סרטון הועבר למערכת 'מעקב' על ידי דניס צ'רקוב, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

יוטיוב כצד לראשונה בהליך פלילי בישראל

המקרה דנן מתווה גבול חדש במפת ההלכה הפסוקה בישראל, ומשמש אבן בוחן ראשונה מסוגה להיקף מעורבותן האפשרית של תאגידי-על זרים בהליכים פליליים המתקיימים בתחומה. לראשונה, נרשמת הופעתה של חברת יוטיוב (גוגל) כצד מהותי במסגרת קובלנה פלילית שהוגשה בבית משפט ישראלי. עו״ד אהב כהן מטעים, ובדין, כי יש מקום לשקול בכובד ראש את שאלת אחריותה הישירה והעקיפה של החברה להפצתם של תכנים פוגעניים, במיוחד מקום שמדובר, לכאורה, בהפרות מתמשכות, שיטתיות ומתואמות של תנאי השימוש ושל הקווים המנחים הקהילתיים הקבועים בפלטפורמה.

בליבת ההליך ניצבת הסוגיה העקרונית: האמנם פלטפורמות טכנולוגיות רשאיות להתנער מאחריות לתוכן הנוצר ומתפרסם בתחומן, בשעה שתכנים אלה אינם רק פוגעניים על פי טיבם, אלא גם משמשים כלי לרווח מסחרי ישיר. הקובלנה, אפוא, איננה בוחנת רק את גבולות חופש הביטוי במרחב המקוון, אלא כורכת עמה את השאלה המתהווה והבוערת: עד היכן משתרעת חובת הפיקוח של פלטפורמות דיגיטליות על התכנים המופצים בשמן – אם בשתיקה ואם באישור משתמע.

הפוסט קובלנה פלילית נגד היוטיובר קובי אמזלג: "שישוב לכלא" הופיע לראשונה ב-מעקב.

מישל טרוני, האינפלואנסר המפורסם בעל כחצי מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, נמצא במרכז מחלוקת משפטית חריפה עם ענבל קסם, מנהלת עמותת "חוות השאנטי". במהלך ריאיון בלעדי שערך עם מערכת "מעקב", טרוני חושף את הקשיים שהוא חווה במשך חודשים ארוכים, כשלטענתו קסם מסיתה נגדו ברשתות החברתיות, מעלה פוסטים שליליים ומטרידה אותו ללא סיבה נראית לעין.

טרוני מתאר מצב של הלם מוחלט מול מה שהוא רואה כמתקפה חסרת בסיס. "אף פעם לא אמרתי דבר על גברת קסם או על העמותה שהיא מנהלת, שום דבר", הוא מדגיש. "כל הפוסטים, המכתבים והאיומים הגיעו פתאום ללא שום סיבה. לא זכור לי פוסט, תגובה או וידאו שפרסמתי רע על גב' קסם. קשה לי גם לנתח מדוע היא באופן אובססיבי פועלת נגדי".

הסכסוך הגיע לשיא כאשר טרוני טוען שקיבל מכתב התראה משפטי, אך לא בדרך המקובלת. "בכלל לא קיבלתי את כתב התביעה ואת מכתב התראה קיבלתי אך ורק באמצעות כתבים ומעריצים שלי – לא הייתה מסירה כדין", הוא מסביר. טרוני מוסיף שעל הגשת כתב התביעה נודע לו רק ממערכת "מעקב" שהתקשרה לראיין אותו.

במקביל למכתב ההתראה, אנשים התחילו לכתוב דברים שליליים נגד טרוני ברשתות החברתיות עוד לפני שהוא עצמו קיבל את המסמכים המשפטיים. מכתב התראה איננו פסק דין, אך נדמה כי הציבור כבר שפט אותו כאילו הורשע בבית המשפט".

פרסום פרטים אישיים ופגיעה בפרטיות

אחת הבעיות החמורות שהתגלו במהלך הכנת הכתבה היא פרסום פרטים אישיים של מישל טרוני על ידי גב' קסם. בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות, שבו חשפה את מכתב ההתראה, נכלל גם מספר הטלפון הנייד האישי של טרוני. על פי חוק הגנת הפרטיות, פרסום מידע אישי – דוגמת מספר נייד – ללא הסכמה מפורשת, מהווה עבירה על החוק.

בהתחשב בכך שלטרוני כ-500 אלף עוקבים, חשיפת מספר הטלפון האישי שלו הפכה אותו לנחלת ציבור רחב במיוחד. מדובר בפגיעה ממשית בפרטיותו ובשגרת יומו, שכן כל אדם — בין אם בתום לב ובין אם בזדון — יכול כעת לשלוח אליו הודעות. נוסף על כך, קיימת אפשרות שמספרו האישי ייאסף למאגרי מידע של חברות ספאם, העלולות להפיץ באמצעותו הודעות זבל, וירוסים ואף תכנים זדוניים בפורומים מקוונים.

גב' קסם פרסמה פוסט בפייסבוק שבו כתבה: "לידיעת הציבור: בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות אמירות שקריות ומכפישות כלפי עמותת חוות השאנטי וכלפיי באופן אישי. בעקבות זאת, נשלחה התראה משפטית לפני נקיטת הליכים בגין לשון הרע למישל טרוני. אני מחויבת לשקיפות מלאה בפעילות העמותה ולהגן על שמה הטוב ועל האמון שרכשנו לאורך שנים של עבודה מסורה למען בעלי חיים".

התגובות לפוסט של קסם היו חריפות כנגד טרוני. אור אורן כתב: "הוא כזה אפס… זה היה ברור שהוא יתהפך עלייך! חתיכת אפס שרימה משקיעים לפני כמה שנים ואין לו פרנסה אז הבסטי בטח משלם לו מהכסף שהוא רצח כלבים.. בושה של אדם!". תנעל בן שמעון הוסיף: "חתיכת אפס 2019 ידעתי שהוא צבוע שקרן. לא האמנתי בנוסף שהוא גם חלאה שמגן על תתי אדם שפלים". דיקלה מלכה כתבה: "עבריינים חסרי בושה!! מישל טרוני??!! יצא המרצע מהשק?! בושה להם!! Carma is a Beach".

• תיעוד של תגובות שליליות לפוסט שפרסמה גב' קסם

הרקע לסכסוך ועמדות הצדדים

טרוני מתאר את הרקע לסכסוך: "הקשר היחיד שלי עם אותה אישה החל לאחר שסיימתי מהלך מול מאור לוי, שבמהלכו הצלחתי להשיג ממנו התחייבויות משמעותיות לטובת הציבור ובעלי החיים – ביום אחד בלבד, בעוד שהיא לא הצליחה לעשות זאת במשך חודשיים. מאז אותו רגע אני נתון להתקפות אישיות, לפוסטים מסיתים, והיום גם לאיום מפורש".

טרוני מדגיש את פעילותו החיובית למען בעלי חיים: "אני תמיד עוזר ואוהב לעזור – עוזר ללא תמורה לכל העמותות – רק צריך לבקש, לא קיבלתי שקל מתוך העזרה לפעילות למען בעלי חיים". למרות זאת, הוא נשאר בהלם ולא מבין מה קסם רוצה ממנו ומדוע היא אגרסיבית נגדו.

לגבי הטענות המשפטיות, טרוני מסביר: "לא קיבלתי תביעה כזו מעולם, אלא קיבלתי עשרות פוסטים שרומסים את שמי מסיבה שלדעתי האישית פשוט גורפת לה לייקים וכנראה גם טרפיק לתרומות". הוא מבקש שיפרסמו את הסטורי המדובר כדי לראות "מי בעצם מלכלך על מי".

טרוני משגר מסר חד וברור: "לא לדאוג אם באמת אקבל תביעה. לא רק שהיא תפסיד כי אין לה על מה לתבוע אלא היא תקבל ממני תביעה אמיתית על ההסתה ופגיעה בשמי הטוב לאחר שניצחתי בבית המשפט בשנים האחרונות ערוצי תקשורת, כתבים והרבה שקרנים שניסו להכפיש את שמי ויצאו כולם מפסידים".

הצדדים המשפטיים

עורך הדין נמרוד האן, המייצג את קסם ועמותת "חוות השאנטי", מסר למערכת "מעקב": "אכן הוגשה תביעת לשון הרע בשם חוות השאנטי ובגרת ענבל קסם נגד מיכאל (מישל) טרוני, בעקבות פרסומים פוגעניים, כוזבים ומשמיצים אשר פורסמו בחשבון האינסטגרם של הנתבע, ושהכילו האשמות חמורות לגבי המניע ו'המניפולציות' של גברת קסם ועמותת 'חוות השאנטי' לגיוס תרומות".

עורך הדין האן הוסיף: "הפרסומים נועדו לפגוע בשמן הטוב של התובעות ולפגוע בהן באופן ישיר, ללא כל בסיס עובדתי או בירור מולן. ההגשה לבית המשפט נעשתה לאחר שנשלח לנתבע מכתב התראה שבו דרשנו ממנו להסיר את הפרסומים ולפרסם התנצלות פומבית, אך הוא לא פעל בהתאם". התביעה עותרת לפיצוי בסך 200,000 שקל, בנוסף לדרישה לפרסום התנצלות פומבית.

מהצד השני, עורך הדין אהב כהן, המייצג את טרוני, מסר למערכת "מעקב": "מרשי אינו מזהה כל פרסום המכיל לשון הרע שיוחס לו כנגד אדם כלשהו – דבר כזה מעולם לא התרחש. בנוסף, לאור העובדה שכתב התביעה טרם הגיע לידינו, לא ניתן להתייחס באופן מקצועי לטענות המשפטיות הנטענות".

עורך הדין כהן הדגיש: "באשר למכתב ההתראה – לא קיימת כל ראיה המצביעה על כך שהפרסום הנדון מתייחס לגברת הנזכרת, ואין בו כל תוכן המהווה לשון הרע. מרשי מעולם לא פרסם דבר נגד האדם הנטען". הוא הוסיף: "יוער כי גם אלמלא כך, ולאור העובדה שכספי העמותה מיועדים, כפי הנראה, למימון תביעות השתקה – קיים חשש ממשי כי הניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית נועד למנוע חשיפת עובדות אמיתיות ומבוססות".

סוגיות משפטיות מורכבות

הסכסוך מעלה שאלות משפטיות מורכבות בנוגע ללשון הרע ברשתות החברתיות. בראיה המרכזית שצורפה למכתב ההתראה לא מופיע שמה של ענבל קסם או שם העמותה "חוות השאנטי". עורך הדין האן טוען שגם אם לא פורסם שם, עדיין בני אדם יכולים להבין על מי מדובר ולקשר.

כעיתונאי שאינו משפטן, איני מתיימר לקבוע מסמרות בפרשנות המשפטית. עם זאת, מתעוררת אצלי תהייה עקרונית: כאשר בפוסט לא מופיע שמו של אדם, לא ננקב שם העמותה, ואף לא סומן תיוג כלשהו — כיצד ניתן לטעון כי הפוסט כוון באופן מובהק כלפי גורם מסוים?

הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שמישל טרוני מפרסם עשרות פוסטים מדי יום, ולעיתים אף באינטנסיביות תקשורתית גבוהה. נראה כי דווקא על רקע זה תתעורר קושי ממשי להצביע על פוסט מסוים ולטעון לזיהוי חד־משמעי של מושאיו.

נשאלת אפוא שאלה יסודית: אם וכאשר טרוני יכתוב, למשל, את המילה "מחבל" או "גנב" מבלי לציין שם או סימן מזהה, והקורא ידמיין — אף בתום לב — כי מדובר בו עצמו, האם יש בכך כשלעצמו עילה לתביעה?

אם כן, היכן עובר גבול ההיגיון והסבירות? דומה כי בית המשפט יתקשה להעניק משקל משפטי לטענה המבוססת על תחושת פנייה אישית שאינה מגובה בזיהוי אובייקטיבי.

עם זאת, כאמור, איני עורך דין. עו"ד האן, המתמחה בלשון הרע, וכן עו"ד אדם, הבקי היטב בהליכי משפט אזרחי, ודאי יוכלו לשפוך אור מקצועי על הסוגיה ולבחון אותה בהתאם להלכה הפסוקה.

במיוחד כאשר מר טרוני טוען כי מעולם לא הזכיר את שמה של האישה או את שם העמותה שלה. השאלה המשפטית המהותית היא האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע בהיעדר אזכור מפורש של שם.

מערכת "מעקב" קיבלה מעורך הדין האן מסמכים שכתוב עליהם "כתב התביעה" אך ללא מספר תיק. המסמכים שנמסרו אינם מוגשים רשמית (אין חותם של בית המשפט או מספר תיק). לא נמצאה תביעה ב"נט המשפט". במידה וכתב התביעה יוגש או במידה שיתקבל מספר תיק, מערכת "מעקב" תפרסם כתבה מפורטת יותר על התביעה והגנה של מישל טרוני.

גברת קסם סירבה להתראיין עם מערכת "מעקב" ואמרה שהיא מיוצגת ויש לדבר אך ורק עם עורך הדין נמרוד האן שמייצג אותה.

הסכסוך הנוכחי ממחיש את האתגרים הגוברים בפיקוח על תוכן המופץ ברשתות החברתיות, ואת הצורך המתמיד ביצירת איזון ראוי בין חופש הביטוי לבין ההגנה על שמו הטוב של הפרט.

הסוגיה צפויה להתברר בין כותלי בית המשפט, אשר יידרש להכריע בשאלות המשפטיות המורכבות שעולות לנוכח גבולות לשון הרע בעידן הדיגיטלי.

כך או כך, הדרך אל פסק הדין עודנה ארוכה. ככל שתוגש תביעה, נמשיך לעקוב ונעדכן בהתפתחויות – לרבות הגשת כתב התביעה, כתב ההגנה, וקיומם של דיונים שיפוטיים.

צילום ראשי: רועי שפרניק. השימוש בצילום נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

---

עדכון נכון לשעה 19:45 (24.06): מעו"ד האן התקבל מספר התיק מטעם בית המשפט, שלפיו ניתן לוודא כי התביעה אכן הוגשה ואושרה לרישום

הפוסט תביעת ההשתקה של ענבל קסם?! מישל טרוני לא ישתוק – הוא משיב אש הופיע לראשונה ב-מעקב.

דרמה במערכת המשפט, השופטת יהב קבעה כי הפרסומים על הרשעת טרוני היו שגויים וגרמו לנזק, עורך דינו דורש התנצלות ופיצויים נרחבים.

מישל טרוני יוצא למאבק משפטי נחוש נגד עורכי הדין גיא אופיר ועומר בללי, באמצעות עורך דין בכיר במערכת המשפט הישראלית. במוקד התביעה המתהווה ניצבים פרסומים אשר, על פי טענותיו של טרוני, היו שקריים ומעוותים, ואשר גרמו לפגיעה משמעותית במוניטין שלו. יתרה מזאת, בהכרעת הדין ציינה כבוד השופטת יהב כי הפרסומים המוטעים הסבו לטרוני נזק משמעותי.

במכתב התראה מפורט שנשלח לעורכי הדין אופיר ובללי, מציג עורך הדין אהב כהן, המייצג את טרוני, שורה של טענות חמורות. המכתב, שנשלח בהתאם לסעיף 31 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, חושף מערכת מורכבת של טענות המצביעות על פגיעה משמעותית במוניטין של טרוני.

הפרשה החלה ב-27.11.2024, כאשר לטענת עו"ד כהן, הופצו פרסומים רבים שהציגו מידע מוטעה לגבי הרשעתו של טרוני. הנקודה המרכזית במחלוקת נוגעת לטענה כי טרוני הורשע באיומים ברצח – טענה שלפי המכתב אינה מופיעה כלל בהכרעת הדין המקורית.

המפנה המשמעותי בפרשה התרחש ב-30.1.2025, כאשר השופטת יהב, במסגרת גזר הדין, התייחסה באופן ישיר לסוגיית הפרסומים. בהחלטה תקדימית, קבעה השופטת: "מצאתי להתחשב בנזק שנגרם לנאשם על ידי הפרסומים השגויים שפורסמו לאחר הכרעת הדין כפי שעלה מכתבות ופרסומים שהוצגו על ידי בא כוחו במהלך הטיעונים".

לטענת עו"ד כהן, מדובר בקביעה שיפוטית חסרת תקדים המתייחסת לשלושה היבטים מרכזיים:
1. הפצת פרסומים כוזבים
2. גרימת נזק ישיר למר טרוני
3. סילוף של דיון משפטי – עבירה שעונשה עד שישה חודשי מאסר על פי סעיף 251 לחוק העונשין

במכתב ההתראה מודגש כי הפרסומים הבעייתיים עדיין מופיעים באתרים שונים בניהולם של עורכי הדין, וזאת למרות גזר הדין הברור מחודש ינואר. יתרה מכך, נטען כי הופצה הודעה לעיתונות שהכילה מידע מסולף, אשר הובילה לכך שגופי תקשורת רבים אימצו את הגרסה השגויה של האירועים.

נקודה משמעותית נוספת שעולה מהמכתב היא העובדה שגופי התקשורת השונים הסתמכו על אמינותם המקצועית של עורכי הדין כמקור מידע. לפי המכתב, גורמי התקשורת הודו כי "לא סברו שעורך-דין יסלף תוצאותיו של דיון משפטי."

הפרשה מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שמדובר בשני תקדימים משפטיים משמעותיים:
1. ביטול הרשעה על ידי אותו גורם שיפוטי שנתן אותה מלכתחילה
2. ביקורת שיפוטית חריפה על סיקור תקשורתי במסגרת הליך תלוי ועומד

במסגרת מכתב ההתראה, מציב עו"ד כהן ארבע דרישות מרכזיות שיש למלא תוך 7 ימים:
1. פרסום הודעת תיקון ועדכון בכל הפלטפורמות בהן הופיעו הפרסומים המקוריים
2. הבהרה רשמית כי הרשעתו של טרוני בוטלה במסגרת גזר הדין מיום 30.1.2025
3. התנצלות פומבית על סילוף האמת והפרסומים השגויים
4. תשלום פיצוי בסך 100,000 ש"ח מכל אחד מעורכי הדין – סך כולל של 200,000 ש"ח

המכתב מדגיש כי אי-מילוי הדרישות עד לתאריך 13.2.2025 יוביל להגשת תביעה משפטית מקיפה. תביעה זו צפויה לכלול גם התייחסות לסוגיה נוספת ורגישה – ניגוד עניינים לכאורה, שכן משרד גיא אופיר ייצג בעבר את טרוני וצ'רקוב בעניינים הקשורים לכתב הקובלנה שהוגש נגדם.

המקרה מעלה שאלות משמעותיות בנוגע לאחריות עורכי דין בפרסום מידע הנוגע להליכים משפטיים, ומדגיש את החשיבות של דיוק בדיווח על תוצאות הליכים משפטיים. הפרשה מהווה תמרור אזהרה בכל הנוגע להשפעת פרסומים שגויים על מעורבים בהליכים משפטיים.

עו"ד כהן מציין כי אלמלא הוראות סעיף 31 לכללי האתיקה, המחייבות משלוח התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים נגד עורך דין, התביעה כבר הייתה מוגשת. כמו כן, המכתב מדגיש כי רק בזכות הוראות סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, חלק מהפרסומים השגויים תוקנו.

נכון למועד פרסום הכתבה, טרם התקבלה תגובתם של עורכי הדין אופיר ובללי למכתב ההתראה. התפתחויות נוספות בפרשה צפויות בימים הקרובים, עם תום המועד שהוקצב למילוי הדרישות.

מישל טרוני לתקשורת: "תשלמו על הכינוי רוצח"

בזאת מישל טרוני מוסר בראיון ל"מעקב" אזהרה נחרצת לכלל אמצעי התקשורת, לרבות "מאקו", "וואלה" ודומיהם: כל גוף תקשורת אשר פרסם את הכינוי "רוצח" יישא בתוצאות מעשיו. אין להשלים עם פרסום החלטות בית המשפט בטרם עיון מעמיק במסמכים הרשמיים ובהיעדר גזר דין חלוט. בהתנהלותם זו, למעשה חרצו דין בטרם ניתן פסק הדין.

מישל טרוני מוסר לסמיון גרפמן: "דבריך בבית המשפט היו שקר מוחלט, וכעת המערכת המשפטית מצויה לצדי". טרוני הוסיף בפנייתו לגרפמן כי האחרון נחשף כשקרן ומסית.

לאחר הדיון בתאריך 30.01.25 ביקשנו את תגובתם של גרפמן ועורך הדין גיא אופיר. בעת שמילאתי את תפקידי העיתונאי, עו"ד אופיר הגיב בקללות, בעוד גרפמן בחר בשתיקה – תגובה מתבקשת לנוכח קביעת בית המשפט בדבר מסירת מידע כוזב לתקשורת. לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

• בדקה 3:42 תגובתו של גיא אופיר, ובדקה 4:20 חתר גיא אופיר להשפלתי (צילום: 30.01.25)

הפוסט מישל טרוני פותח במלחמה: מכתב התראה נשלח לעו"ד גיא אופיר ובללי הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט "למלשינים אין תקווה": דניס צ'רקוב על פרשת גרפמן-טרוני הופיע לראשונה ב-מעקב.

משרד עורכי הדין של גיא אופיר הופתע כשבית המשפט חשף את האמת: הפרסומים המוקדמים היו שקריים והטעו את הציבור.

במהלך דרמטי שהותיר את סמיון גרפמן ומשרד עורכי הדין שלו בהלם מוחלט, החליט בית משפט השלום בתל אביב בתאריך 30.1.2025 לבטל את הרשעתו של מישל טרוני. ההחלטה המפתיעה חשפה שורה של התנהלויות בעייתיות מצד הקובל וצוות עורכי דינו, שמיהרו לחגוג ניצחון מדומה ולהפיץ מידע מטעה בתקשורת.

הפרשה, אשר עוררה סערה ברשתות החברתיות, החלה כקובלנה פלילית פרטית שהגיש גרפמן כנגד טרוני. מה שנדמה היה בראשיתו כניצחון מכריע של גרפמן, התברר לבסוף כחסר תוכן ומהות. העילות המרכזיות אשר הובאו בתביעה נסבו על שימוש בדיבור כוחני, חזות גברית ושרירית, ושימוש בביטויי עגה – טענות אשר נתגלו כמופרכות עד כדי אבסורד.

למעשה, בין שלל טענותיהם של גרפמן ופרקליטיו, הועלתה טענה המתבססת על חזותו החיצונית של טרוני, בנימוק כי הינו "בעל מראה חזק וכוחני". טענה זו מקבילה, כפי שציינו גורמים המעורים בפרטי התיק, להאשמת אישה בזנות אך ורק בשל הופעתה החיצונית המושכת (קרא עוד – לחץ כאן).

דוגמה נוספת לראיה שעלתה בתיק: במשפט שאמר טרוני בסרטון – "מה שלא הורג אותי מחשל אותי" – ראה גרפמן איום ברצח נגדו.

במהלך ההליך המשפטי, נחשפה שרשרת התנהלויות פסולות מצד משרד עורכי הדין של גיא אופיר ועורך הדין עומרי בללי. הללו לא נרתעו מהפצת מידע מטעה, ככל הנראה בניסיון לשרטט תמונה כוזבת של ההליך המשפטי. שיאה של התנהלות זו התרחש כאשר עורכי הדין פרסמו לציבור הודעה שקרית, לפיה הורשע מר מישל טרוני ב"איומים ברצח", בעוד שהמונח "רצח" לא הוזכר ולו פעם אחת בהכרעת הדין המקורית.

•תיעוד הכזבים החמורים מפי עורך הדין גיא אופיר ומר עומרי בללי, וכן הפצת הדברים אשר נעשתה בחודש נוב' 2024, כמו גם הטעיית הציבור הרחב, עוררו חשש כבד:

צילום של עו"ד גיא אופיר

(• קראו כתבה על בנושא הזה, ותבינו איך עו"ד גיא אופיר, סמיון גרפמן, ועו"ד עומרי בללי שיקרו לתקשורת ולציבור הרחב. קראו עוד בלחץ כאן)

השופטת ענת יהב, שדנה בתיק, הייתה נחרצת בהערכתה את העדויות. לגבי טרוני קבעה: "מדובר בעד אמין, שדיבר מחום ליבו ומתוך ראייתו שהוא הנפגע ממערכת היחסים. עדותו של הנאשם בכל הנוגע לכתב האישום המיוחס לו, הייתה מתלהמת, נרגשת מלאת אמוציות ופיזיות ויש לומר שאף לדבריו האמנתי, שהוא פגוע מאוד ממעשי מי שהיה חברו ומרגיש שנבגד על ידו".

לעומת זאת, עדותו של גרפמן זכתה לביקורת מצד השופטת: "לא ניתן להתעלם מחלקה של העדות שניסה הקובל להרחיק עצמו משאלות בנוגע לחקירותיו במשטרה ולנסות לעטות עליו דמות חסרת אמביציות, קנאות ועוד, דבר שלא מצאתי לקבל".

במהלך הדיונים, התגלה פער עצום בין הטענות המופרכות של גרפמן ועורכי דינו לבין המציאות בשטח. עורך דינו של גרפמן, עומרי בללי, הגיע לכדי אבסורד כאשר דרש מאסר בפועל עבור טרוני. לעומתו, עורך דינו של טרוני, אהב כהן, הצליח להוכיח לבית המשפט שמדובר בקובלנה חסרת בסיס שנועדה אך ורק לנקמה אישית.

בגזר הדין, השופטת יהב הדגישה: "לכל זאת, יש להוסיף כי הנאשם נעדר כל עבר פלילי, מתפקד באופן נורמטיבי ואף מהווה דוגמה ומודל לחיקוי עבור אנשים רבים, הדגיש בפניי שאינו מתכוון לשוב על מעשיו ונראה כי אכן הבין את הפסול במעשיו וכן מצאתי להתחשב בנזק שנגרם לנאשם על ידי הפרסומים השגויים שפורסמו לאחר הכרעת הדין".

התנהלותו של משרד עורכי הדין של גיא אופיר לאורך כל הדרך עוררה תהיות רבות. חלף מתן מענה לשאלות ראויות מטעם התקשורת, בחר אופיר להטיל דופי בכבודי, בעודי ממלא את תפקידי העיתונאי במסגרת שירות המילואים, כאשר ביקשתי לחשוף את העובדות לאשורן.

בהתנהגות המעוררת תהיות באשר לאמות המידה האתיות המקצועיות, מסר לי עורך הדין אופיר בזלזול: "לבת שלי יותר יותר עוקבים מה שיש לך, אתה קורא לעצמך עיתונאי, אתה בדיחה".

לא היה בידיעתי כי ערכו המקצועי של עיתונאי נמדד במספר עוקביו; לעתים האיכות היא המכרעת ולא הכמות. דומה כי בידי עורך הדין גיא אופיר מצוי מידע שגוי באשר למהות העיתונות המקצועית. תפקידו הנעלה של העיתונאי הוא להביא את האמת לציבור ולא לעסוק במרדף אחר עוקבים.

הוסיף והמשיך להשפילני לעיני עוברי אורח בהתנהלות מזלזלת באומרו: "אדם הפתטי הזה", בעודו מתעד את דמותי במכשיר הטלפון הנייד. בתוקף תפקידי העיתונאי, לא אחת נאלצתי לשאת מחיר כבד של השפלות וזלזול, ולדאבוני, אין בכך כדי להפתיעני עוד כאשר עורכי דין, באור יום ובראש חוצות, נוקטים בהתנהגות פוגענית הכוללת צילום, קללות והשפלות.

טרוני עצמו הגיב לביטול ההרשעה באמירה שהפכה לויראלית: "דבר ראשון, מה שלא הורג אותך מחשל אותך, מה שהורג אותך מחשל את אמא שלך. דבר שני, אנשים שמחו מהר מדי והקצינו את מה שהיה בבית המשפט. שיקרו לכל ערוצי התקשורת, אפילו בית המשפט ציין שהקצינו את מה שהיה בבית המשפט, בקרוב תדעו הכל. תפסיקו לשקר ולעשות מניפולציה כי בסוף יצאתם המפסידים הכי גדולים בעולם".

בעוד שגרפמן ועורכי דינו מנסים להתמודד עם התבוסה המשפטית המהדהדת, טרוני חגג את הניצחון עם שמפניה. זאת לאחר שעבר חודש של לינץ' תקשורתי אכזרי, שהתבסס על מידע שגוי שהופץ על ידי משרדו של עורך הדין גיא אופיר. כלי התקשורת, שפעלו כעדר והעתיקו את הפרסומים השקריים ללא בדיקה, נאלצו להודות בטעותם.

עורך דינו של טרוני, אהב כהן, מסר: "אנחנו מברכים על פסק הדין שניתן היום ועל ביטול הרשעתו של מישל. לא בכל יום אנו עדים לתוצאה משפטית שכזו, לפיה בית משפט מבטל הרשעה שהוא עצמו נתן, ואין לנו ספק כי פסק הדין עוד יילמד בפקולטות למשפטים – כמו גם בפקולטות לתקשורת".

כאשר עורך הדין גיא אופיר יצא מן הדיון ובידו גזר דין ללא הרשעה, התהדר בניצחון באומרו: "אם לא שמת לב ניצחנו". מעוררים הדברים תהייה – מהו אפוא הפסד בעיניו? אם זהו 'ניצחון' בעיני עורך הדין גיא אופיר, אנו במערכת "מעקב" מאחלים לו בכנות שפע 'ניצחונות' כגון אלה.

פרשה זו תיזכר לא רק כניצחון משפטי של טרוני, אלא גם כתמרור אזהרה לגבי הסכנות שבשימוש לרעה בהליכים משפטיים ובמערכת המשפט לצורך נקמנות אישית. היא גם מדגישה את חשיבות העיתונות החוקרת והאחראית, שמוכנה להתעמת עם כוח ולחשוף את האמת, גם כשהיא נתקלת בזלזול והשפלה מצד גורמים בעלי עוצמה במערכת המשפט.

מישל טרוני: "שיקרו לכם"; דניס צ'רקוב: "למלשינים אין תקווה"

בעקבות החלטת בית המשפט שלא להרשיע את מישל טרוני, הגיב דניס צ'רקוב באומרו: "תלמדו – אין תקווה למשלשנים, אין תקווה למשלנים". מישל טרוני, אשר ניכרה בו התרגשות עזה בתום הדיון, מסר: "שיקרו לכם בפנים ולא חכו לשמוע האם באמת יש הרשעה". עוד הוסיף בדבריו כי "עורך הדין אהב כהן הינו עורך דין מן המעלה הראשונה".

כך הסב סמיון גרפמן טרחה עצומה למישל טרוני בתיק אשר נפתח בשנת 2023, תיק שהיה רווי במניפולציות, כזבים, צווי איסור פרסום והשפלת עיתונאים – חומר ראוי לסרט תיעודי רחב היקף.לבסוף, בעוד מישל חוגג בשמפניה, נסוג גרפמן בבושת פנים לביתו.

מצער כי עורכי הדין גיא אופיר ועומרי בללי לא שמרו על אמות המידה המקצועיות, וככל הנראה התעוורו מהתקשורת והתהילה הזמנית והפיצו פרסומים כוזבים. כאשר האמת יצאה לאור, ואף כבוד השופטת ציינה את הכזבים, פגעו עורכי הדין בשמם הטוב במו ידיהם והתגלו כמפיצי שקרים. והנה כי כן – לעיתים הצדק יוצא לאור בבית המשפט, והזוכים חוגגים בשמפניה.

נ.ב.

הערה באשר להשפלות שחוויתי: המכאוב עמוק, האכזבה רבה והפגיעה ניכרת. אולם מכל אלה, כואבת במיוחד העובדה כי עורך הדין גיא אופיר קיבל חינוך המאפשר לו להתנהל באורח שכזה. העליתי את שאלותיי במישרין נוכח תיעוד הכזבים, ובייחוד לנוכח העובדה כי מדובר באדם אשר, אלמלא נחשפו השקרים, היה עשוי למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח או נידון לעבודות שירות. על כן ביקשתי להתחקות אחר מקור הכזבים.

ראוי לציין כי בגזר הדין, בית המשפט מתייחס לשקרים שהפיצו עורך הדין וכלי התקשורת. להלן ציטוט נדיר מפי כבוד השופטת ענת יהב מתוך גזר הדין:

"וכן מצאתי להתחשב בנזק שנגרם לנאשם על ידי הפרסומים השגויים שפורסמו לאחר הכרעת הדין כפי שעלה מכתבות ופרסומים שהוצגו על ידי בא כוחו במהלך הטיעונים".

-אנו במעקב-

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט מישל טרוני יצא ללא הרשעה: סמיון גרפמן חגג מוקדם מדי הופיע לראשונה ב-מעקב.

כנראה שהפצת המידע המטעה נעשתה בכוונה תחילה ובמחשבה תחילה, במטרה לעורר סערה בקרב הציבור, להטות את דעת הקהל, להשפיל את כבודו של טרוני ולפגום במוניטין רב השנים שלו ובשמו הטוב.

(ראוי לציין כי הפצת מידע שקרי אינה פוגעת רק בצדדים המעורבים ישירות, אלא מערערת את אמון הציבור במערכת המשפט ובאמצעי התקשורת כאחד)

התקשורת "על אוטומט": כשלי העיתונות הישראלית

כלי תקשורת מובילים, ביניהם מעריב, וואלה, חמ"ל, מאקו, אייס ו-YNET, פרסמו את הידיעות המטעות מבלי לבדוק את המסמכים המקוריים. אף לא אחד מהם טרח לעיין בפרוטוקולים או בהכרעת הדין. התקשורת הסתמכה באופן עיוור על דברי עורכי הדין, בהנחה שכללי האתיקה המקצועית ימנעו מהם למסור מידע כוזב.

דמות שנויה במחלוקת: מיהו סמיון גרפמן?

סמיון גרפמן, שבעברו הורשע בפלילים, מוכר בציבור בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת. לאחרונה נחשפו טענות קשות נגדו מצד כריסטינה סומורוקוב (כריסטינה סומורוקוב מסרה בעדותה למערכת "מעקב" כי גרפמן ביצע בה מעשי אונס מספר פעמים). בנוסף, התגלו מקרים של אי תשלום לעובדים בתקופת מסע הבחירות שלו, כאשר התמודד לראשות הממשלה.

בנוסף, עורך הדין גיא אופיר פנה לשופטת בתלונה על פרסומיי ב"מעקב", כתבות אמת אודותיו (משום מה טען שכתבותיי אינן משקפות אמת, דבר תמוה). עם זאת, כבוד השופטת ענת יהב אפשרה את המשך נוכחותי באולם בתפקידי העיתונאי, והבהירה שלא לפרוטוקול כי למר דים אמור שמורה הזכות המלאה לפרסם כתבות.

מצדי, הבהרתי לעורך הדין גיא אופיר כי אם לדעתו כתבותיי אינן משקפות אמת, הוא רשאי להגיש תביעה משפטית. כמו כן, העמדתי אותו על דבר כזביו.

ניסיונו להתלונן על פועלי לא נחל הצלחה יתרה. אמנם ניכר כי גיא אופיר היה חפץ להשתיקני, אך במדינת חוק הדבר אינו פשוט כלל ועיקר (ראוי לציין את ניסיונו).

ניסיונותיי לראיין את סמיון גרפמן נענו בשתיקה רועמת.

באופן דומה, עורך הדין גיא אופיר נמנע מלהגיב ולהתראיין.

הפוסט עו"ד גיא אופיר שיקר: טרוני מעולם לא הורשע באיומי רצח הופיע לראשונה ב-מעקב.

מישל טרוני, מאמן הכושר הנודע בהערכה רבה, חושף את נבכי הצלחתו ומחולל תמורה בתפיסה הרווחת בעולם הכושר הגופני. בריאיון ייחודי, מטעים טרוני את נחיצותו המכרעת של האימון האירובי בשילוב עם תזונה מיטבית ואימוני משקולות, ומעלה תובנות מפתיעות בדבר אורח חיים בריא ומאוזן.

"אימון אירובי הוא לא רק חשוב, הוא הכרחי. אנשים רבים מתמקדים רק בתזונה או באימוני כוח, אבל האמת היא שללא אימון אירובי, הירידה במשקל והשיפור בכושר הגופני יהיו מוגבלים מאוד", מדגיש טרוני.  לדבריו, האימון האירובי לא רק שורף קלוריות, אלא גם תורם לבניית השריר ומשפר את הבריאות הכללית.

מישל טרוני, שהפך את אורח החיים הבריא למשימת חייו, מקדיש כיום את כל זמנו לאימונים אישיים ואונליין. "זו לא רק קריירה, זו שליחות", הוא מסביר. "אני רואה כיצד אנשים משנים את חייהם לטובה דרך אימון נכון ותזונה מאוזנת".

"יש סטיגמה שבשר הכרחי לבניית שרירים, אבל זה פשוט לא נכון. אני חזק כמו סוס, והסוסים לא אוכלים בשר. זו הוכחה חיה שאפשר להיות חזק, בריא ומפותח גם בתזונה צמחונית", הוא מצהיר בביטחון.

טרוני גם חושף את תוכניותיו העתידיות לחזור לזירת התחרויות. "אני מתכונן לאתגר הבא," הוא אומר בהתרגשות. "זה דורש הכנה קפדנית, משמעת ברזל, ותזונה מדויקת".

בנושא השנוי במחלוקת של שימוש בסטרואידים בקרב בודי בילדרים, טרוני מציג גישה מאוזנת ואחראית. "חשוב להבין את הסיכונים והיתרונות", הוא מסביר.

"הדרך לכושר מושלם היא שילוב של אימון אירובי, תזונה נכונה ואימוני כוח. אין קיצורי דרך, אבל התוצאות שוות כל מאמץ. אני מזמין את כולם להצטרף אליי למסע המרתק הזה לעבר גוף בריא וחזק".

באמצעות גישתו הייחודית ובקיאותו המעמיקה, מישל טרוני ממשיך להוביל את המהפכה בתחום הכושר הגופני, בעודו מעודד את הבריות לאמץ אורח חיים בריא ומאוזן. הוא מוכיח כי בהדרכה נאותה, כל אדם מסוגל להגיע להישגים מרשימים בתחומי הכושר והבריאות.

יצירת קשר – לחץ כאן

הפוסט מישל טרוני: אימון האירובי שישנה את גופך הופיע לראשונה ב-מעקב.