החל מיום 1 בינואר 2026 נכנס לתוקפו חוק בתי המשפט (תיקון מס’ 106), התשפ"ו-2025, הקובע הסדרה מחמירה של צילום והקלטה בתחומי בתי המשפט בישראל. בהתאם לתיקון, חל איסור על צילום אדם באולמות הדיונים ובשטחי בתי המשפט, הן על ידי הציבור הרחב והן על ידי עיתונאים, אלא בכפוף להגשת בקשה בכתב ולקבלת אישור שיפוטי מפורש מראש.

עד כניסת התיקון לתוקף, ההסדר המשפטי הבחין בין אולם בית המשפט לבין יתר חלקי המבנה. הצילום נאסר באולם הדיונים בנוכחות שופט, למעט מקרים שבהם ניתנה החלטה שיפוטית מראש או כאשר הוגשה בקשה ייעודית לצילום דיון שאושר על ידי בית המשפט. לעומת זאת, בפרוזדורים, בלובי, במעברים, בחניונים ובשטחים ציבוריים אחרים במבנה בית המשפט, לא חל איסור גורף על צילום.

תיקון 106 מחולל שינוי מהותי במצב הקיים. החל מראשית שנת 2026 נאסר צילום בתחומי בתי המשפט גם מחוץ לאולמות הדיונים. עם זאת, ההסדרה אינה מוחלטת, ויש לעמוד על אופן היישום המדויק של ההוראות: התקנות קובעות איסור על צילום ופרסום תמונתו של חשוד באולם בית המשפט טרם הגשת כתב אישום, למעט חריגים מצומצמים וייחודיים. תכלית האיסור היא הגנה על פרטיות החשוד, על זכויותיו ועל טוהר ההליך ההוגן, תוך ניסיון לאזן בין עקרונות אלה לבין חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

ביום 19 בינואר 2026 פנתה מערכת "מעקב" לדוברות בתי המשפט בבקשה להבהרה באשר למצב המשפטי החדש, ובפרט לשאלה האם אכן מדובר בתיקון חוק מחייב ומהו היקף האיסור. בתשובת הדוברות נמסר כי אכן חל איסור צילום בהתאם לתיקון 106 לחוק בתי המשפט.

עוד הובהר כי חל איסור לצלם חשוד באולם בית המשפט או בשטחים הסמוכים לו לפני הגשת כתב אישום, אלא אם התקבל לכך אישור מפורש. אישור זה יכול להינתן רק בהחלטה שיפוטית בכתב, על ידי שופט, או בהסכמת החשוד עצמו. אישור מנהלי או אישור דוברותי אינם מהווים עוד תחליף להחלטה שיפוטית.

החוק חל על כלל הערכאות: בתי משפט שלום, מחוזי ועליון, בתי הדין לעבודה, לשכות ההוצאה לפועל וכן על בתי הדין הדתיים. בכל אלה נאסר צילום באולמות הדיונים ללא אישור שיפוטי, וההסדר החדש מחיל סטנדרט אחיד על כלל מערכת השפיטה.

לצד האיסור הכללי, נקבע מנגנון מסודר לקבלת היתר לצילום דיון.

החל מ-1 בינואר 2026, כל צילום באולם בית המשפט מחייב הגשת בקשה רשמית וקבלת החלטה שיפוטית מראש. ההליך כולל שלושה שלבים ברורים: בשלב הראשון יש למלא את הטופס הרשמי "בקשה לצילום באולם בית המשפט". בשלב השני יש להגיש את הבקשה באמצעות מערכת "נט המשפט" או ישירות במזכירות בית המשפט. בשלב השלישי מתקבלת החלטה שיפוטית, כאשר יודגש כי אישור דוברות בתי המשפט או כל גורם מנהלי אחר אינו מספיק עוד.

החוק כולל חריג מצומצם שלפיו ניתן להתיר צילום ללא בקשה מוקדמת כאשר מדובר בצילום מזדמן, שאינו מתמקד באדם מסוים ואינו פוגע בכבוד האדם. עם זאת, חריג זה אינו חל על צילום חשודים או על צילום בעל אופי ממוקד.

תיקון 106 אושר בדצמבר 2025 בקריאה שלישית בכנסת ה-25. מדובר בהצעת חוק פרטית שמספרה פ/3786/24, אשר נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. את ההצעה יזמו חברי הכנסת איתן גינזבורג, אפרת רייטן מרום, מירב בן ארי, שמחה רוטמן ובועז טופורובסקי.

בדברי ההסבר לחוק נקבע כי מטרתו היא להסדיר באופן ברור את סוגיית הצילום והפרסום בבתי המשפט, ובפרט למנוע פגיעה בפרטיותם ובשמם הטוב של חשודים בשלבים מוקדמים של ההליך הפלילי. התיקון מבקש לאזן בין עקרון פומביות הדיון וחופש העיתונות לבין זכותו של אדם להליך הוגן ולשמירה על כבודו.

תחילת החוק נקבעה ל-30 ימים מיום פרסומו ברשומות, והוא נכנס לתוקף במלואו ביום 1 בינואר 2026. בהתאם לכך, כל צילום בתחומי בתי המשפט מחייב היערכות מוקדמת, בקשה מסודרת והכרעה שיפוטית, וההסדר שהיה נהוג בעבר אינו חל עוד.

הערת מערכת מטעם "מעקב" ואזהרה מקצועית:

יש לנהוג משנה זהירות בצילום בקומת המעצרים ובחדרי ההמתנה, בעת הבאת חשודים. לא כל מעצר או דיון בהארכת מעצר מעידים על הגשת כתב אישום; לעיתים מדובר בשלב חקירתי בלבד, שבו המשטרה והפרקליטות טרם גיבשו כתב אישום.

כך גם ביחס לדיונים מקדמיים: במקרים מסוימים מתקיימים דיונים שבמהלכם בלבד מתברר אם יוגש כתב אישום אם לאו. זהירות מיוחדת נדרשת גם בקובלנות פליליות, שכן לעיתים מתקיים תחילה דיון בבקשה לאישור הגשת הקובלנה, בטרם הוגשה בפועל. במצבים אלה האדם הוא בגדר חשוד.

בהקשר זה יש לוודא הקפדה מלאה על תקנה 106, הקובעת איסור על צילום ופרסום תמונתו של חשוד באולם בית המשפט טרם הגשת כתב אישום, למעט חריגים מצומצמים. תכלית האיסור היא הגנה על פרטיות החשוד, על זכויותיו ועל טוהר ההליך ההוגן, תוך איזון עם חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

הפוסט איסור מחמיר על צילום בבתי המשפט הופיע לראשונה ב-מעקב.

התבטאות חריפה של הרב יצחק יוסף, ממנהיגיה הבולטים של מפלגת ש"ס והרב הראשי לשעבר, מעוררת סערה במערכת הפוליטית. במהלך שיעור שהעביר, התבטא הרב יוסף בנחרצות נגד גיוס חרדים לצה"ל, כשהוא מדגיש כי "גם מי שבטלן – אסור לו ללכת לצבא".

בדבריו, שאותם ביקש במפורש להקליט, הסביר הרב יוסף את עמדתו תוך הסתמכות על ניסיון משפחתי. "אין דבר כזה. כי אחיו של מרן היו בחורי ישיבות, הלכו לצבא והתקלקלו. כולם נהיו חילונים", אמר הרב, בהתייחסו לאחיו של אביו המנוח, הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

התגובות הפוליטיות לא איחרו לבוא. שר החוץ גדעון סער הגיב בחריפות: "דבריו של הרב יצחק יוסף מהווים הצדקה להשתמטות משירות בצה"ל ולכן הם ראויים להוקעה". סער הוסיף כי בדברי הרב יש "משום פגיעה בבני תורה רבים המשרתים בצה"ל ונלחמים בשדות המערכה", והדגיש כי "רבים מהם נפלו בשנה החולפת על הגנת המולדת שהיא קידוש ה'".

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, הצטרף לביקורת והתייחס להיבט הממלכתי של הדברים: "קריאה להשתמטות בזמן מלחמה, ועוד ממי שקיבל משכורת מהמדינה בתפקיד ממלכתי רשמי, היא חציית קו אדום שמסכנת את הדמוקרטיה ומערערת את עתידנו". לפיד קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר יריב לוין להגיב לדברים, באומרו כי היעדר גינוי מצדם יהווה "פגיעה חמורה וזלזול בוטה בלוחמי צה"ל, בפצועים ובהרוגים של השנה האחרונה".

חברת הכנסת מירב בן ארי מיש עתיד מתחה ביקורת על היעדר תגובה מספקת מצד גורמים פוליטיים מסוימים, וטענה כי "אף אחד לא יגנה אותו, את מגן הבטלנים". במקביל, חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד קרא לפתוח בחקירה נגד הרב יוסף בעקבות דבריו.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט לפיד וסער נגד הרב יוסף: "פגיעה בלוחמי צה"ל" הופיע לראשונה ב-מעקב.