מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

כוחות הביטחון עצרו היום רכב ובו תשעה נוסעים שב"חים בכביש 6, סמוך למחלף כפר קאסם, בעקבות חשד לאירוע ביטחוני. האירוע התרחש לאחר מרדף שהתנהל מכיוון ירושלים למרכז הארץ. על פי הודעת המשטרה, כל יושבי הרכב נעצרו והועברו לחקירת גורמי הביטחון הרלוונטיים בהתאם לממצאים בשטח. חבלן משטרה ביצע סריקות ברכב לשלילת המצאות פריטי אמל"ח.

העצורים, שנתפסו עם נשקים שלופים על ידי אנשי כוחות ביטחון, ובהם סוכני שב"כ, הועברו להמשך חקירה. התיעוד הדרמטי מהאירוע הראה את כוחות הביטחון פועלים במהירות ובנחישות לעצור את החשודים.

במקביל, צה"ל דיווח על שורת פעולות נגד ארגוני הטרור. מוקדם יותר היום תקף צה"ל וחיסל באמצעות כלי טיס את המחבל מחמד עדנאן מנצור, מפקד הארטילריה של מרחב א-טייבה בארגון הטרור חיזבאללה. על פי דובר צה"ל, מנצור הוביל והוציא לפועל מתווי ירי רבים למרחב הגליל העליון במהלך המלחמה.

בנוסף, צה"ל ושב"כ תקפו במהלך הלילה במרחב חאן יונס את המחבל חסן עבד אל פתאח מחמד אצליח מארגון הטרור חמאס. על פי ההודעה המשותפת לדובר צה"ל ודוברות שב"כ, אצליח, שפעל במסווה של עיתונאי ובעל חברת תקשורת, הינו מחבל בחטיבת חאן יונס של ארגון הטרור חמאס. הוא פשט לשטח הארץ והשתתף בטבח הרצחני של הארגון ב-7 באוקטובר ולאורך הטבח תיעד והעלה לרשתות מעשי בזיזה, שריפה ורצח.

בכלי תקשורת הודגש כי טרם התקיפות ננקטו, כנראה, צעדים רבים כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק, תצפיות מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף. לכאורה, אמצעים אלו נועדו להבטיח פגיעה מדויקת במטרות תוך הימנעות מפגיעה באוכלוסייה אזרחית.

במקרה נוסף דווח כי לוחמים ירו על שלושה מחבלים שיידו סלעים על כביש בשומרון. כתוצאה מהירי, אחד מהמחבלים חוסל ושניים נפצעו.

לפי דיווחים, בעקבות המטח אתמול לדרום הארץ, צה"ל תקף בדרום לבנון ובשורת מוקדים ברצועת עזה. על פי הדיווחים, "לפחות 20 נהרגו" בתקיפות אלו.

צה"ל ושב"כ הודיעו כי ימשיכו לפעול להסרת כל איום על אזרחי מדינת ישראל ועל כוחות צה"ל.

אירועים אלו מתחוללים על רקע המתיחות המתמדת באזורנו והמערכה המתמשכת אל מול ארגוני הטרור בזירות המגוונות. כוחות הביטחון מוסיפים לפעול בדריכות מוגברת לנוכח האיומים המרובים, ומפעילים מגוון אמצעים לשם סיכול פעילות טרור ומניעת פגיעה באזרחי המדינה.

האירוע בנתיבי כביש שש משקף את המשך מאמציהם הבלתי נלאים של כוחות הביטחון לנטרל איומים פוטנציאליים ולהבטיח את שלום אזרחי ישראל, זאת במקביל לפעילות המבצעית הנמשכת בזירות השונות. בעוד חקירת האירוע בנתיבי כביש שש מתנהלת במלוא המרץ, התבקש הציבור להישמע להנחיות כוחות הביטחון ולגלות ערנות מוגברת למתרחש בסביבתו.

המידע אודות האירועים בכביש 6 מבוסס אך ורק על עדכונים מאמצעי התקשורת ותיעודים אשר הועלו לרשתות החברתיות. עד כה, לא התקבל מידע רשמי מכוחות הביטחון והמשטרה.

הפוסט דרמה בכביש 6: מרדף אחר חשודים בטחוניים הופיע לראשונה ב-מעקב.

מליאת הכנסת אישרה אתמול (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשלילת קצבאות הביטוח הלאומי ממחבלים. החוק, שיזם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, מבטל פרקטיקה ארוכת שנים שאפשרה למחבלים מורשעים, אזרחי או תושבי ישראל, לקבל קצבאות מהמדינה גם לאחר שביצעו פיגועי טרור.

"עשינו סוף לטירוף", הצהיר כץ לאחר אישור החוק. "הצעת החוק החשובה שלי עברה, ומחבל לא יראה יותר שקל אחד ממדינת ישראל." כץ הדגיש את האבסורד שבמצב הקודם: "מצב שהיה שמחבל שרצח יהודי היה מקבל כסף ממדינת ישראל הוא הזוי ולא נתפס".

עד לחקיקת החוק החדש, מחבלים מורשעים החזיקו בזכאות לשורה ארוכה של קצבאות מהביטוח הלאומי, שסכומן הכולל יכול היה להגיע לאלפי שקלים בחודש. בין הקצבאות: קצבת נכות, סיעוד, קצבת לידה, דמי לידה, קצבת שארים, דמי שארים, חיסכון ארוך טווח לכל ילד, קצבת ילדים, דמי קבורה, ביטוח אבטלה, ומענק לימודים להורה עצמאי.

יתרה מכך, על פי המצב החוקי הקודם, אשתו של מחבל הייתה זכאית להבטחת הכנסה כתוצאה מכניסתו לכלא, ומקבלת תשלומים מהמדינה בזמן ריצוי עונשו.

החוק החדש מחולל שינוי דרמטי במצב זה. הוא קובע שלילה מוחלטת של כל הקצבאות ממחבלים אשר הורשעו ברצח, ניסיון לרצח, ועבירות טרור חמורות. בנוסף, החוק שולל גם את הזכאות להבטחת הכנסה מאשת המחבל כתוצאה מכניסתו לכלא.

מדובר בצעד משמעותי בהתמודדות המדינה עם הטרור, ובמניעת מצב בו כספי משלמי המיסים הישראלים משמשים לתמיכה כלכלית במי שפעלו נגד אזרחיה. החוק מסמן קו ברור בין אזרחים שומרי חוק הזכאים לקצבאות מתוקף חוק הביטוח הלאומי, לבין מי שבחרו בדרך הטרור.

ההצבעה על החוק התקיימה בצל גל הטרור שפקד את ישראל בשנים האחרונות, והמשבר הביטחוני המתמשך. התמיכה הרחבה שקיבל החוק משקפת קונצנזוס בקרב חברי הכנסת לגבי הצורך לנקוט באמצעים נחרצים כנגד טרור.

עם זאת, יש לציין כי החוק מתמקד במחבלים שהם אזרחי או תושבי ישראל, שכן רק אלה היו זכאים מלכתחילה לקצבאות מהביטוח הלאומי. החוק לא עוסק בסוגיית התגמולים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם, אשר מהווה סוגיה נפרדת בזירה המדינית והביטחונית.

חקיקה זו מצטרפת לשורה של צעדים שנקטה ישראל בשנים האחרונות כדי להילחם בטרור גם בהיבט הכלכלי, כולל חוק קיזוז כספי טרור מכספי הרשות הפלסטינית, וחוקים אחרים שנועדו לצמצם את התמריצים הכלכליים לטרור.

אישור החוק משקף את עמדת המחוקק הישראלי שלפיה אין להעניק הטבות כלכליות למי שפעל לפגוע במדינה ובאזרחיה, ומסמן מדיניות ברורה יותר ביחס לזכויות הסוציאליות של מורשעים בטרור. עתה, לאחר אישור החוק, ייבחן יישומו בשטח והשפעתו על מערכת הביטוח הלאומי ועל ההתמודדות הכוללת עם תופעת הטרור.

צילום: knesset

הפוסט לא עוד כסף ציבורי למחבלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשעה 22:39 (יום חמישי) מסר דובר צה"ל כי אירע תקרית חריגה עם גורמים עוינים במרחב כפר חוסאן שבגוש עציון, במהלכה השליכו מפגעים אבנים לעבר כלי רכב ישראליים אשר נעו באחד מצירי התנועה המרכזיים באזור.

על פי הודעת דובר צה"ל, האירוע התרחש כאשר כלי רכב ישראליים שנעו על ציר אזרחי מרכזי במרחב הכפר חוסאן שבחטיבת עציון הותקפו על ידי מספר מפגעים, אשר השליכו לעברם אבנים. כתוצאה מאירוע חריג מן הסוג הזה נפצע אזרח ישראלי באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים (יש לציין כי מדובר באירוע על רקע לאומני לכל דבר ועניין).

מיד עם קבלת הדיווח על האירוע, כוחות הביטחון הוזעקו למקום והחלו בסריקות נרחבות במרחב אחר המחבלים שביצעו את הפיגוע. נכון לשעת פרסום כתבה זו, הכוחות ממשיכים בסריקות ובמאמצי איתור החשודים.

כביש 375, העובר סמוך לכפר חוסאן, משמש דרך מרכזית עבור אזרחים ישראלים המתגוררים ביישובי גוש עציון ונוסעים לכיוון ירושלים ובחזרה. בשנים האחרונות התרחשו לאורך הכביש מספר אירועי טרור, כולל יידויי אבנים, בקבוקי תבערה וירי לעבר כלי רכב ישראליים.

כוחות צה"ל והשב"כ ממשיכים בפעילות מבצעית נרחבת לאיתור המחבלים ולמניעת פיגועים נוספים במרחב.

צילום: ארכיון דובר צה"ל

הפוסט מחבלים יידו אבנים; אזרח נפצע ליד חוסאן הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחבל מיחידת הנוח'בה של חמאס, שנטל חלק בטבח הנורא של 7 באוקטובר, הובא אמש לבית החולים קפלן ברחובות לביצוע בדיקות רפואיות מקיפות – מה שעורר זעם וכאב עמוק בקרב הצוות הרפואי. המחבל, שהגיע תחת אבטחה כבדה מבסיס שדה תימן בו הוא מוחזק במעצר, סבל מסחרחורות וכאבי ראש שהעלו חשש לאירוע מוחי.

במסגרת הבירור הרפואי, עבר המחבל בדיקות הדמיה מתקדמות הכוללות MRI ו-CT. לאחר שהתברר כי לא עבר שבץ, הוחזר למתקן המעצר. אולם נוכחותו בבית החולים יצרה משבר בקרב הצוות הרפואי, כאשר סניטר סירב באופן נחרץ לקחת חלק בטיפול במחבל.

האירוע הדרמטי הגיע לשיאו כאשר אחת מעובדות בית החולים, שאיבדה את אחיינה בטבח 7 באוקטובר, התמוטטה נפשית כשהבינה שהמחבל נמצא במחלקה. עמיתיה לעבודה נחלצו מיד לעזרתה.

על פי הנהלים הרשמיים של משרד הבריאות, בתי החולים בישראל מחויבים להעניק טיפול רפואי למחבלים במקרים בהם הטיפול הנדרש אינו זמין במתקני הכליאה. מערכת הבריאות מנהלת מדיניות של סבב בין בתי החולים השונים, כאשר בימים האחרונים דווח על טיפול במחבלים גם בבית החולים השרון ובאיכילוב.

זהו נושא טעון עבור בתי החולים, המתמודדים עם מורכבויות מול מטופלים ואנשי צוות, לצד מחויבותם לטפל בכל אדם", כך נמסר מבית החולים לכלי התקשורת.

המקרה ממחיש את הקונפליקט העמוק שבין חובתם המקצועית של הצוותים הרפואיים לבין הטראומה הקולקטיבית והפרטית שפקדה את העם בישראל בעקבות מתקפת הטרור חסרת התקדים בהיסטוריה. בעוד הצוותים הרפואיים נקראים למלא את שבועתם המקצועית, הם עצמם נאבקים עם תהום הכאב והזעזוע נוכח הזוועות שביצעו המחבלים.

פרשה זו מציפה דילמות מוסריות כבדות משקל באשר למחיר הנפשי והערכי שמשלמים אנשי הרפואה, הנדרשים להושיט יד מרפא למבצעי פשעים נגד האנושות, בשעה שהם עצמם או יקיריהם נפלו קורבן למעשי הזוועה הללו.

הפרדוקס מתעצם לנוכח העובדה שבעוד חטופינו משוועים לטיפול רפואי בסיסי בשבי, אנו בישראל מעניקים טיפול רפואי מתקדם למחבלים – טיפול שעלותו מגיעה לעשרות אלפי שקלים מכספי משלם המסים – כאשר אותם מחבלים עשויים להשתחרר בעסקה עתידית זו או אחרת.

צילום: מחבל נוח'בה במתקן השב"ס (ארכיון). צילום: דוברות שב"ס

הפוסט משרד הבריאות מחייב: צוותי בתי החולים יטפלו במחבלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

ההצעה באה בעקבות גילויים מטרידים לפיהם כ-30 מחבלים מארגוני טרור כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי. על פי החוק המוצע, כל מי שאינו תושב ישראל והורשע בעבירת טרור יאבד את זכאותו לקבלת כל קצבה מהמדינה, כולל קצבאות המשולמות לבני משפחתו.

"זהו סוף למחדל ההזוי", אמרה ח"כ מלינובסקי. "לא ייתכן שמחבלים שפגעו באזרחי ישראל ימשיכו ליהנות מכספי משלם המסים הישראלי".

עם זאת, מתנגדי החוק טוענים כי הוא עלול לפגוע בזכויות אדם בסיסיות ולהוביל להחרפת המתיחות באזור. "יש לבחון את ההשלכות של חוק כזה בקפידה," אמר אחד המתנגדים.

הצעת החוק צפויה לעבור עוד שלבי חקיקה לפני שתהפוך לחוק מחייב. בינתיים, היא מעוררת דיון ציבורי נוקב על האיזון בין ביטחון לאומי לבין זכויות אדם, ועל האחריות של המדינה כלפי אלו שפגעו בה.

ח"כ יוליה מלינובסקי:

"הצעת החוק לשלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם עברה בקריאה טרומית!

הצעת החוק לשלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם שהגשת עברה ברוב של 30 בעד מול 7 מתנגדים בקריאה טרומית במליאת הכנסת. לאחר החשיפה על המציאות השערורייתית שכשלושים מחבלים מהחמאס ומהגא"פ מקבלים קצבאות מביטוח לאומי הצעת החוק שמטרתה לשים סוף למחדל הזו מקודמת בכנסת.

על פי הצעת החוק כל מי שאינו תושב ישראל והורשע בעבירת טרור שבית המשפט קבע שהיא מעשה טרור, יאבד את זכאותו לקבלת כל קצבה המשולמת לו ולבני משפחתו מקופת מדינת ישראל. הצעת החוק תשים סוף למחדל ההזוי שאזרחי מדינת ישראל משלמים מכספי המיסים שלהם למחבלים צמאי דם שניסו לרצוח אותנו.

המציאות הזו היא המשך ישיר לקונספציה שהייתה כאן במשך שנים רבות. הגיע הזמן שנצעק די ושינקטו צעדים אופרטיבים בחקיקה להלכאה העצמית הזו".

הפוסט סוף לקצבאות למחבלים: הכנסת אישרה הצעת חוק מהפכנית הופיע לראשונה ב-מעקב.

"תיעוד מזוויע.מחבל ראשון ערף ראשה של חיילת תצפיתנית, אחז בראשה כשהוא יורק על פניה.מחבל נוסף חתך את איבר מינו של לוחם גולני כשהוא בחיים.
המחבל הראשון אחז ביד שמאל את ראש החיילת, ביד ימין את איברו של החיילו…
ביצע בהם מין אוראלי מזוויע.בזמן שחייל חיי והם מעלים את זה בטלגרם לייב וברשתות.

חיילות נאנסו חיות וגופות, ראשים נערפו ואז הוצתו הגופות לבלי הכר.

לכן ביקשו DNA לשם זיהוי גופות.

זה תיאור עדין, למה שנעשה בלוחמי גולני התעללו במיוחד, הציתו את הפצועים כשהם חיים", כך מסרה בפייסבוק ד״ר ענת מוברמן.

הפוסט מסרים קשים: מחבל ערף ראשה של חיילת תצפיתנית וירק על פניה. מחבל נוסף חתך את איבר מינו של לוחם גולני כשהוא בחיים הופיע לראשונה ב-מעקב.