אירוע חמור התרחש לאחרונה באוניברסיטת לינאוס השוודית, כאשר אנשים רעולי פנים חדרו לחדר התפילה המוסלמי בקמפוס והניחו פיסות בשר חזיר – מאכל האסור באסלאם – בתוך ספרי הקוראן וכתבים קדושים אחרים. המעשה, הנתפס כפוגעני במיוחד עבור מאמיני האסלאם, עורר זעם בקרב הסטודנטים המוסלמים, שדרשו תגובה מיידית מהנהלת האוניברסיטה.

הנהלת המוסד האקדמי מיהרה לגנות את האירוע החמור, אך למרות מאמצי חקירה, טרם הצליחה לזהות את האחראים למעשה. האירוע מעלה שאלות מטרידות לגבי יחסי הקהילות השונות בתוך המוסד האקדמי, שנחשב לאחד המובילים בשוודיה.

אוניברסיטת לינאוס, שנוסדה בשנת 2010 בעקבות מיזוג בין אוניברסיטת וקשה ואוניברסיטת קלמר, נקראת על שמו של הטבעונאי השוודי המפורסם קרל לינאוס, אחד ממייסדי השיטה המודרנית לסיווג ביולוגי. המוסד פועל בשני קמפוסים מרכזיים – בערים וקשה וקלמר – ומציע מגוון רחב של תוכניות לימוד אקדמיות.

הקמפוס בוקשה, שהוא הגדול מבין השניים, מצויד בתשתיות מודרניות, מעונות סטודנטים, מעבדות מחקר וסביבה חברתית מפותחת. קמפוס קלמר, לעומת זאת, ממוקם בקרבת החוף ומתמקד בתחומי מדעי הים, אקולוגיה, ביולוגיה ותיירות. מיקומו הייחודי מאפשר תוכניות ייחודיות הקשורות למערכות אקולוגיות ימיות ולפיתוח בר-קיימא.

המוסד מתגאה במגוון הרחב של תחומי הלימוד המוצעים בו, הכוללים עסקים וכלכלה, מדעי המחשב וטכנולוגיות מידע, הנדסה, מדעי הטבע, מדעי החברה, מדעי הרוח, חינוך והוראה, אמנות ועיצוב, וכן מדעי הים והסביבה. במיוחד בולטות תוכניות הלימוד באנגלית, בעיקר לתארים מתקדמים, המושכות סטודנטים מרחבי העולם.

אוניברסיטת לינאוס (Linnaeus University) היא מוסד בעל אוריינטציה בינלאומית מובהקת, המשתתף בתוכניות חילופי סטודנטים כמו Erasmus+ ומקיים שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. כיום לומדים בקמפוסים שלה סטודנטים מיותר מ-80 מדינות, והסביבה הבינלאומית מהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה האקדמית.

האוניברסיטה שמה דגש מיוחד על חדשנות ויזמות, יישום מעשי של ידע ושיטות הוראה מתקדמות. הקמפוס בווקשה זוכה להכרה כאחד מהקמפוסים הירוקים ביותר בשוודיה, המציע תנאים אופטימליים ללימודים, מגורים ופעילויות פנאי.

במקביל לדיון על האירוע החמור בחדר התפילה, חשוב לציין כי ברשתות החברתיות מופיעות לעיתים טענות לא מבוססות לפיהן מעל 85% מהסטודנטים באוניברסיטת לינאוס הם מוסלמים. אולם, אין לטענות אלו ביסוס במקורות רשמיים או בנתונים סטטיסטיים אמינים.

העובדות מעידות אחרת: אוניברסיטת לינאוס, כמו כל האוניברסיטאות בשוודיה, היא מוסד ציבורי חילוני. בשוודיה לא נאסף מידע רשמי על השיוך הדתי של סטודנטים, שכן מדובר במידע אישי ורגיש. בנוסף, אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה מגוונת מבחינה אתנית ותרבותית, אך הרוב המכריע הם סטודנטים שוודים וסטודנטים ממדינות האיחוד האירופי. לכן, הטענות בדבר רוב מוסלמי משמעותי באוניברסיטה נובעות ככל הנראה מדיסאינפורמציה או פרשנויות מגמתיות חסרות בסיס עובדתי.

לפי נתוני מכון המחקר Pew Research Center משנת 2017, מוסלמים מהווים כ-8% מאוכלוסיית שוודיה, שמונה כ-10 מיליון תושבים. מדובר בכ-800 אלף אנשים, ובהתאם לתרחישים שונים של הגירה, שיעור זה עשוי לגדול עד 11%-30% עד שנת 2050. מחקרים אחרים מציעים הערכות נמוכות יותר, בין 6% ל-10% מהאוכלוסייה, כתלות בשיטת הספירה – האם סופרים רק מוסלמים דתיים או גם יוצאי מדינות מוסלמיות באופן כללי.

האירוע בחדר התפילה באוניברסיטת לינאוס אינו מתרחש בחלל ריק. הוא מתווסף לשורה של מתחים בין-תרבותיים המתרחשים במדינות סקנדינביה בשנים האחרונות, כשברקע ישנן שאלות מורכבות הנוגעות להגירה, אינטגרציה וזהות תרבותית ודתית. שוודיה, שנחשבה במשך שנים רבות למודל של סובלנות וקבלת האחר, מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים חדשים בתחום זה.

למערכת "מעקב" הנהלת האוניברסיטה מסרה כי היא ממשיכה לחקור את האירוע במלוא הרצינות, ובמקביל פועלת לחיזוק הדיאלוג הבין-תרבותי בקמפוס. נציגי הסטודנטים המוסלמים באוניברסיטה קוראים להגברת אמצעי האבטחה בחדרי התפילה ולהעלאת המודעות לחשיבות הכבוד ההדדי בין קבוצות דתיות שונות.

אוניברסיטת לינאוס היא דוגמה למוסד אקדמי מודרני, המשלב מצוינות אקדמית עם גישה בינלאומית ודגש על קיימות. האירוע החמור בחדר התפילה מהווה תזכורת לאתגרים הניצבים בפני חברות רב-תרבותיות, ולצורך בדיאלוג מתמיד ובבניית גשרים בין קהילות שונות.

הסטודנטים באוניברסיטה, יחד עם הסגל האקדמי והמנהלי, ממשיכים לקיים את שגרת הלימודים, בתקווה שהאחראים למעשה החמור יזוהו ויובאו לדין, וכי האוניברסיטה תצליח לשמור על אווירה של כבוד הדדי וסובלנות בין כל חברי הקהילה האקדמית.

הפוסט חילול ספרי קוראן באוניברסיטת לינאוס השוודית הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור 

הנתונים מצביעים על כך שבשנים האחרונות אכן חלה עלייה במספר המהגרים המוסלמים באירופה, רבים מהם מבקשי מקלט שנמלטו מסכסוכים אלימים באזורי מוצאם. עם זאת, גורמי ביטחון מזהירים מפני הכללות גורפות וטוענים כי מרבית הפליטים הם אזרחים תמימים הנרדפים במולדתם.

גרמניה

מנגד, קבוצות שמרניות מצביעות על עלייה בפשיעה ועברות אלימות שמיוחסות לקהילות מוסלמיות, ובמקרים מסוימים אף על קשרים לארגוני טרור. כך למשל, ב-2023 לא גורשו מגרמניה מעל 300 אלף מהגרים מוסלמים שאוכלוסייתם הכוללת נאמדת בכ-3 מיליון איש (בגרמניה התקבלה החלטה מדינית לגרש מעל 300 אלף ערבים). מדוע לא גורשו? שאלה טובה! הגירוש לא בוצע עקב החשש לאלימות ונדליזם מצדם של "הפליטים".

תומך חמאס באמסטרדם

אירופה עוברת תהליכי שינוי דמוגרפיים מרחיקי לכת, כאשר במדינות רבות קהילות מוסלמיות גדלות בקצב מהיר בהרבה מהאוכלוסייה הילידית. תהליך זה יוצר חשש מצד לאומנים לשימור הזהות התרבותית והמרקם החברתי המסורתי של היבשת.

ההיסטוריה הסוערת בין הנצרות לאסלאם, שריד מהתקופות הצלבניות, מוסיפה שמן למדורה וחלק מהציבור החרד מפני המשכו של "הכיבוש המוסלמי" לטריטוריות נוספות. יחד עם זאת, תומכי הקליטה טוענים כי אירופה הרבה יותר חזקה ומאוחדת כיום וכי הפחדים הללו חסרים בסיס.

עובדות ונתונים בשנת 2022 התגוררו ביבשת אירופה כ-26 מיליון מוסלמים, מדובר בקהילה גדולה ופרושה על פני כל רחבי היבשת.

המדינה האירופית בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר היא צרפת, שם חיים קרוב ל-6 מיליון מוסלמים המהווים 8.8% מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות אמנם עלה בצרפת מספר האירועים הביטחוניים והפיגועים שבוצעו על ידי מיעוט קיצוני זה, אך רובה המכריע של הקהילה המוסלמית חיה בשלום ורבים מבניה משולבים היטב במעגל העבודה והחברה.

מבחינת קצב הגידול הטבעי, אכן קהילות מוסלמיות צפויות לגדול במהירות רבה יותר בשנים הקרובות בשל שיעורי פריון גבוהים יותר.

חשוב לציין: בשנים האחרונות של כ-17% מקרב מבקשי המקלט באירופה היו בעלי רקע אסלאמי קיצוני, תומכי טרור.

שינויים דמוגרפיים ומגמות פוליטיות חדשות בבריטניה.

בשנים האחרונות, אנגליה חוותה שינויים דמוגרפיים משמעותיים שהשפיעו על מפת הכוחות הפוליטיים במדינה. גלי הגירה ממדינות מוסלמיות, בעיקר מפקיסטן ובנגלדש, שינו את הרכב האוכלוסייה באזורים עירוניים רבים.

בריטניה 2024

העיר ברטפורד, שוכנת בלב המטרופולין הלונדוני, היא דוגמה מובהקת לתהליך זה. לפי נתונים עדכניים, כ-40% מתושביה הם ממוצא מוסלמי, רובם ילידי פקיסטן ובנגלדש. בבחירות המוניציפליות האחרונות שנערכו באפריל 2024, התבטא השינוי הדמוגרפי בהישג פוליטי חסר תקדים – לראשונה זכתה מפלגה מוסלמית ברוב במועצת העיר.

מנהיג המפלגה, עלי חוסיין, שאביו היגר מפקיסטן בשנות השישים, הפך לראש עיריית ברטפורד. "זוהי נקודת ציון היסטורית עבור הקהילה המוסלמית בבריטניה", אמר חוסיין בנאום הניצחון שלו. "אנו נפעל בכבוד ובמסירות למען כלל תושבי העיר, ללא הבדל דת, גזע או מוצא".

מגמה דומה ניכרת גם בבירה לונדון. בבחירות לראשות העירייה שנערכו במאי 2024, נבחר וסאדיק חאן, ממוצא פקיסטני, לכהן כראש עיריית לונדון בפעם השלישית ברציפות. חאן, שזכה ב-55% מקולות הבוחרים, הודה בניצחונו לתמיכה הרחבה שנהנה ממנה בקרב קהילות המהגרים מבריטניה לשעבר.

עלי חוסיין, שהפך לראש עיריית ברטפורד

"לונדון היא עיר גלובלית וכוח משיכה להגירה מכל רחבי העולם", אמר חאן. "אני נרגש להמשיך ולשרת את כל תושביה, לקדם סובלנות וכבוד הדדי ולהפוך אותה לבירה שמקדמת שגשוג ואחדות לכולם".

ההצלחה הגואה של מועמדים ממוצא מוסלמי במרכזי הכוח הפוליטיים של בריטניה מציינת את השינויים הדמוגרפיים המרחיקי לכת המתחוללים במדינה. לכאורה, המגמה הזו נושאת עמה סיכונים ואתגרים – אך גם הזדמנויות לריבוי תרבותי אמיתי ועירוב חברתי משמעותי.

רק העתיד יוכיח אם בריטניה הרב-תרבותית תדע לממש את הפוטנציאל החיובי הגלום בתהליך זה, או שמא תמצא את עצמה שרויה בעימותים וקרעים חברתיים עמוקים. התשובה תלויה במידה רבה ביכולת המנהיגות לקדם אחדות, סובלנות וחתירה לטובת הכלל.

הפוסט מוסלמים באירופה – מציאות קשה! אירופה נחנקת ולא רואה אור בקצה המנהרה הופיע לראשונה ב-מעקב.