ישראל חוגגת היום את חג שמחת תורה, והפעם החגיגות מלוות במשמעות מיוחדת כאשר החטופים שחזרו בחיים יכולים לחגוג את המועד עם משפחותיהם. ברחבי הארץ מתקיימות חגיגות המסורת של המועד, עם ריקודים בספרי התורה ואירועי שמחה שנמשכים לאורך היום.

בעיר בת ים מתעד צוות "מעקב" את חגיגות שמחת תורה המתרחשות במהלך היום. תושבי העיר רקדו ונהנו מהחג, כאשר במרכז האירועים ניצב הרב לאון כהן, שנתן ברכה לעם ישראל, לחיילים, לשוטרים ולמילואימניקים. הברכה המיוחדת של הרב כהן מדגישה את האווירה הייחודית של החג השנה, על רקע המצב הביטחוני והשמחה על שובם של החטופים.

שמחת תורה הוא מועד יהודי שמקורו במנהג, והוא מציין את סיום מחזור הקריאה השנתי בתורה ואת התחלתו של מחזור חדש. ביום זה קוראים את פרשת השבוע האחרונה בתורה, פרשת וזאת הברכה, ומיד אחריה את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת בראשית. מעגליות זו מסמלת את הרצף הנצחי של לימוד התורה והקשר התמידי של העם היהודי למקורות המסורת שלו.

בארץ ישראל נוהגים לציין את שמחת תורה בכב בתשרי, בחג שמיני עצרת, ואילו בחוץ לארץ נוהגים לציינו למחרת, בכג בתשרי, ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת. הבדל זה בין המנהגים משקף את המסורת ההלכתית של חגיגת ימים טובים בארץ ישראל לעומת התפוצות.

מנהג ארץ ישראל הקדום היה לסיים את מחזור קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי. חכמי בבל היו אלה שחידשו את המנהג לסיים את קריאת ספר התורה בשלמותו מדי שנה. מנהג בבל התחבר עם מנהג הקליר לקרוא את פרשת וזאת הברכה בשבת שאחרי שמיני עצרת. עם התפשטותו של מנהג בבל בעולם היהודי כולו, ואף בארץ ישראל, התפשט גם מנהג חגיגות שמחת תורה, והוא התקבע בשמיני עצרת או ביום טוב השני שלו.

השם "שמחת תורה" עצמו עבר תהליך התפתחות היסטורי לאורך מאות בשנים. לפני שהשתרש השם הנוכחי, בסידורו של רב עמרם גאון החג כונה בפשטות "יום שני של שמיני עצרת", ואצל רב האי גאון הוא כונה "תשיעי לחג". קיימת תשובה המיוחסת לאחד הגאונים ובה מופיע הביטוי "יום שמחת תורה", אך ככל הנראה נוסח זה הוא תוספת מאוחרת לחיבור המקורי.

השם "שמחת תורה" מופיע בספר החילוקים מתחילת המאה השמינית כתיאור לשמחה שעשו בגמר קריאת ספר התורה. שם נאמר שבני בבל עושים שמחת תורה בחג הסוכות. אולם ככינוי מלא לחג מופיע השם לראשונה במאה האחת עשרה ביהדות ספרד אצל הריץ גיאת, שתיעד את המנהגים והחגיגות של היום המיוחד הזה.

רבי יצחק בן רבי יהודה אבן גיאת כתב כי נוהגים ביום זה, הואיל ובו מסיימים את קריאת התורה, להרבות בקילוסין ובהידורין לכבוד ספר התורה, ולאמר דברי שבח והודיה לכבודם של ספרי התורה. לדבריו, מיני שבחות ושמחות רבות נוהגים לעשות ביום זה, ומכאן שמו – יום שמחת תורה.

תיאור זה משקף את אופיו החגיגי והייחודי של היום, שהפך לאחד המועדים העליזים והשמחים ביותר בלוח השנה העברי, המאופיין בריקודים עם ספרי התורה, בשירה ובשמחה גדולה הנמשכת שעות ארוכות בקהילות רבות ברחבי הארץ והעולם היהודי כולו.

הפוסט ישראל חוגגת שמחת תורה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעת האחרונה מתעוררות תהיות חמורות באשר לאופן התנהלותו של מוסד "ברכת כהן", אשר משכנו ברחוב חלמית 7 בבת ים. המוסד, הנחזה כפועל למען מטרות צדקה ומונהג על-ידי הרב לאון כהן, ואשר בין היתר מספק מזון במחיר מופחת לנצרכים, מצא עצמו במוקד סערה ציבורית בעקבות חשיפתן של מספר הפרות חמורות בדפוסי פעילותו. מסתבר כי מאחורי מעטה הדת וה"כיפה" מסתתרות תופעות של אלימות ובריונות.

"מוסדות ברכת כהן" מתיימר להיות מוסד ללא כוונת רווח, המפעיל מעין מרכול או מתחם למכירת מזון במחירים מוזלים (בין השאר, מוצרי מזון שהתקבלו כתרומה למוסד). בין כתליו נמכרים, בין היתר, מוצרי חלב, בשר וביצים – כל זאת, על פי החשד, בהיעדר אישור ופיקוח מטעם משרד הבריאות.

בשיחה שקיימה מערכת "מעקב" עם בר לאון כהן, יו"ר הארגון, הוא עצמו הודה כי אין בידי הארגון אישור ממשרד הבריאות למכירת מזון. פנייה למשרד הבריאות אישרה כי אכן לא ניתן אישור כזה ל"מוסדות ברכת כהן".

חומרת העניין ברורה: מדובר בסיכון בריאותי פוטנציאלי לציבור הרוכשים, שכן ללא פיקוח ואישורים מתאימים, לא ניתן להבטיח את איכות ובטיחות המזון הנמכר. יתרה מזאת, העובדה שמדובר במוצרים רגישים כמו חלב, בשר וביצים, מעלה את רמת הסיכון.

בעקבות הממצאים, הוגשה תלונה לרשם העמותות. משרד הבריאות, מצדו, מסר כי העניין נמצא בטיפול ומטופל על ידי מחוז תל אביב.

ברם, אין הפרשה מסתכמת בחשדות להפרת תקנות בריאות הציבור. כאשר אנוכי, בתפקידי כעיתונאי, ניסיתי לתעד את הפעילות במתחם (במסגרת חובתי המקצועית – שכן לציבור הזכות לדעת), הותקפתי באלימות חריגה בחומרתה. למעשה, המתקפה בוצעה בידי שליח מטעם אביו של הרב לאון כהן (אבי הרב כהן נוכח במוסד מדי יום). כתוצאה מן התקיפה, נאלצתי להתפנות באמבולנס לבית החולים וולפסון, והוגשה תלונה רשמית במשטרה.

בריון טען שאסור לצלם במרחב הציבורי. בנוסף, ניתן לראות את אביו של הרב לאון כהן משלח את הבריון לעברי.

בשלב מסוים הצליח הבריון להשבית את מצלמתי וגרם לי לחבלה ביד, ככל הנראה במטרה להנחיל לי לקח בדבר הימנעות מצילום.

מקרה זה מעלה תהיות נוספות לגבי דרכי הפעולה של הארגון ומידת נכונותו לשקיפות ולביקורת ציבורית. יתרה מזאת, הוא מעלה חשש כבד לגבי הקשרים שיש לארגון עם גורמים שונים, כולל, על פי הטענות, עם המשטרה המקומית ועיריית בת ים.

בהקשר זה, ראוי לציון כי במהלך התקרית בה הותקפתי, עלה בידי לתעד עובד עירייה אשר הניח את רכבו בחניית נכים ללא התג הנדרש, ונטל מן המקום כמות נכבדה של ביצים. פנייה שהופנתה למחלקת דוברות עיריית בת ים בעניין זה טרם זכתה למענה עד לשעה זו.

מעניין לתהות איזה קנס היה מטיל השיטור העירוני על אזרח מן השורה אשר היה מחנה את רכבו במקום המיועד לנכים. נזכיר לעובד השיטור העירוני: נהג אשר יחנה את רכבו בחניית נכים ללא תו נכה תקף, דינו יהא קנס בסך אלף שקלים חדשים בתוספת ארבע נקודות חובה. בתי המשפט מתייחסים לעבירה זו כאל אחת מארבע העבירות החמורות ביותר, ולפיכך אינם מקלים ראש בעניין ונוהגים לפסוק כי על נהג שאינו מחזיק בתו נכה להתייחס כאילו חומות בצורות מקיפות את חניית הנכה, חומות אשר שעריהן ייפתחו אך ורק בפני אדם המחזיק בתו נכה כדין.

נציין עוד עניין אשר זועק לשמיים ולא ניתן להחריש לגביו: תקיפה והשבתת מכשיר הצילום שברשותי כעיתונאי, המהווה הפרה בוטה של החוק, בוצעה לנגד עיניו של עובד העוטה מדי השיטור העירוני!

מעבר לסוגיות הבריאותיות והאלימות, עולות גם שאלות לגבי ההתנהלות הכספית של הארגון. "מעקב" הזמין את דוחות העמותה וכעת הם נבדקים על ידי רואה חשבון מומחה. בין היתר, מנסים לברר מי היא חברת הביטוח המבטחת את הארגון במקרה של מזון מקולקל, ומהי ההתנהלות הכספית המדויקת של העמותה. רואה החשבון של "מוסדות ברכת כהן" סירב להגיב לשאלות בנושא.

עניין נוסף ראוי לציון אשר נוגע לסוגיית האישורים. גורמים בעיריית בת ים מתקשים להשיב לשאלותינו בדבר זהות הגורם אשר העניק אישור לבניית המבנה. מקור מהימן מסר לנו כי קיימות בעיות הקשורות למבנה זה. לפיכך, הגשנו בקשה לפי חוק חופש המידע לעיריית בת ים ואנו ממתינים לתשובה רשמית. הרב לאון כהן, בתפקידו כיושב ראש הארגון, בחר להתעלם מן השאלות הנוגעות למבנה, לביטוחים, לאישורי בנייה וכיוצא באלה.

בתגובה לפניית "מעקב", מסר הרב לאון כהן, יו"ר הארגון:

"ידידי היקר שלום וברכה, מבין שלקחת אותנו כפרויקט ואינני מבין מדוע. לא מוצא סיבה לפגוע במאות ניצולי שואה ובקשישים המגיעים לקחת סלי מזון, אוקראינים, חבר העמים, הקהילה האתיופית, ילדים רעבים וכד'. אנו מתנדבים במסגרת ובברכה ועושים הכל לטובת סיוע יום יומי לתת למשפחות הנ"ל לחיות בכבוד. אדוני פנה אלי ב-8 לאוגוסט בבעיה שהייתה עם אחד המתנדבים במקום וטיפלתי במהרה בעניין. עכשיו אני מבין שאדוני בהמשך למה שהיה ממשיך לחפש שאלות נוספות, אשר כלל לא קשורות למקרה שלך באופן אישי. אני רואה את הדבר כרצון אישי שלך לפגוע במקום ללא שום רצון לבדוק באמת או להגיע למקום. להזכירך שהיית במקום במשרדי האישי לפני כחודשיים וגם לפני והשיחה הייתה מאוד נעימה ואף רצית לסייע לנו. מעריך את עזרתך ומאחל ברכה וחג שמח לכבודו".

תגובתו זו של הרב לאון כהן מעוררת שאלות נוקבות נוספות. היא נמנעת מהתייחסות ישירה לטענות החמורות שהועלו, ותחת זאת מבקשת להציג את הפנייה העיתונאית כניסיון אישי לפגוע במוסד. יתר על כן, ההתייחסות לאירוע האלים כ"בעיה עם אחד המתנדבים" אשר טופלה "במהרה" מעוררת חשש כבד באשר ליחסה של הנהלת המוסד לאלימות המופנית כלפי אנשי תקשורת.

הפוסט מוסדות ברכת כהן: מכירת מזון ללא פיקוח ותקיפת עיתונאי הופיע לראשונה ב-מעקב.