דים אמור

בעוד העולם ממשיך להסתובב על צירו, היום הרביעי בנובמבר 2025 הביא עמו שרשרת ארוכה של אירועים משמעותיים שמעצבים את המציאות הגיאופוליטית, הכלכלית והחברתית בכל יבשות העולם. מקלפיות הבחירות בארה"ב ועד לשדות הקרב באוקראינה, מהמשברים ההומניטריים באפריקה ועד לפריצות דרך מדעיות במעבדות המחקר המובילות, היום מציג תמונה מורכבת של עולם בתנועה מתמדת.

בארצות הברית התקיים היום יום הבחירות המקומיות והמדינתיות, בשנה שאינה כוללת בחירות לקונגרס. מרוצי המפתח בניו יורק, ניו ג'רזי ווירג'יניה מושכים תשומת לב ארצית ונבחנים כמדד מהימן לאקלים הציבורי בשנה השנייה לכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. במקביל, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי לעדכון מכסי ההדדיות מול סין, צעד שמגיע בעקבות הסדר כלכלי שנחתם ב-30 באוקטובר. ההסדר כולל התחייבויות סיניות להקלה בשליטת יצוא קריטיים ורכישות חקלאיות אמריקאיות, ונראה כי משקף ניסיון לאזן את היחסים הכלכליים המורכבים בין שתי המעצמות.

בחזית המזרחית של אירופה, הקרבות באוקראינה אינם פוסקים. קרבות עירוניים עזים מתרחשים בעיר פוקרובסק שבדונצק, כאשר רוסיה טוענת להידוק טבעת הלחץ סביב העיר, בעוד אוקראינה מדווחת על לחימה מתמשכת בתוך ההריסות. עיר נוספת שנשחקת במחיר אנושי וחומרי כבד, כשכל בית ורחוב הופכים לזירת קרב. במקביל לסבל בשטח, הנשיא זלנסקי מברך על חבילת ההרחבה של הנציבות האירופית לשנת 2025, צעד שמסמל את המסלול האירופי שאוקראינה ממשיכה לשאוף אליו גם בעיצומה של מלחמה קשה. בכירים באיחוד האירופי מדגישים התקדמות משמעותית, אך גם מציבים דרישות קשיחות בנושא שלטון החוק.

הנציבות האירופית פרסמה היום את דוח ההרחבה השנתי לשנת 2025, מסמך מקיף שמתווה את עתיד ההרחבה של האיחוד. מונטנגרו, אלבניה, מולדובה ואוקראינה מסומנות כמדינות המתקדמות ביותר בתהליך, עם יעד אפשרי של קבלה לאיחוד עד שנת 2030. עם זאת, הדוח אינו מתעלם מבעיות: הוא כולל אזהרות חדות לגבי נסיגות דמוקרטיות בסרביה ובגאורגיה. הנציבות מבהירה כי לא יהיו קיצורי דרך בתהליך ההצטרפות, והמדינות המועמדות יידרשו לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים.

במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית ישראלית ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב הבינלאומית. גורם בכיר בחמאס טען היום להסכמה עם הרשות הפלסטינית על הקמת ועדה זמנית לניהול רצועת עזה בשם הרשות. הדיווח מגיע בעיצומן של מחלוקות פנימיות עמוקות והמשך המגעים הבינלאומיים להסדרה. במקביל, לפי דיווח אוסטרלי, וושינגטון מקדמת רעיון להקמת כוח ייצוב בעזה עד שנת 2027 כחלק מתכנית רחבה יותר בשיתוף האו"ם, אם כי הפרטים עדיין מתגבשים ומדובר ברעיון שטרם גובש לכדי תכנית מפורטת.

באסיה, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג קרא היום להעמקת שיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, תשתיות, חקלאות וחלל, לצד דחיפה לפיתוח בינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ופיתוח ירוק. בניתוח נפרד, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על ירידה משמעותית בפליטות הפחמן של סין במחצית הראשונה של 2025, ירידה שמיוחסת להשקעות מסיביות בטכנולוגיות ירוקות. באוסטרליה, ראש שירות הביטחון והמודיעין האוסטרלי הוציא אזהרה חריגה: לפחות שלוש מדינות מוכנות לבצע התנקשויות בשטח אוסטרליה, והאזהרה כללה גם התייחסות לניסיונות גניבת סודות הקשורים לשותפות הביטחונית AUKUS. ביפן, לשכת הקבינט מסרה על מסיבות עיתונאים יומיות בנושאי מדיניות, בעוד סגן שר החוץ קיבל משלחת של תכנית שלום ובנייה, עדכון שגרתי אך המשקף המשך דיפלומטיה אזורית פעילה.

בקנדה, הממשלה הפדרלית פרסמה היום את תקציב 2025 שכותרתו "קנדה החזקה", התקציב הראשון של ראש הממשלה מארק קרני. לפי רויטרס, הגירעון התקציבי מוכפל בניסיון לבלום חיכוכים סחר מול ארצות הברית ולהמריץ השקעות פנימיות. במקביל, קנדה משתתפת בתרגיל הצבאי טליסמן סאבר באוסטרליה, כחלק מהידוק שותפויותיה באזור האינדו-פסיפיק.

באפריקה, המשבר בסודאן מחריף. ארגוני זכויות אדם קוראים היום למושב חירום של מועצת זכויות האדם בג'נבה בעקבות נפילת העיר אל-פאשר לידי כוחות RSF, לצד דיווחים קשים על פשעי מלחמה ואלימות אתנית. במערב אפריקה, ארגון ההגירה הבינלאומי משיק יוזמה אזורית לשיפור המענה לנעדרים במסלולי הגירה, בשיתוף פעולה עם ממשלות האזור.

בתחום המדע והרפואה נרשמו היום מספר פריצות דרך משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת סידני מיפו "מפת כאב" בגזע המוח, מחקר שיכול להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לכאב שאינם מבוססים אופיאטים. במכון ויל קורנל, חוקרים הצליחו לחסום מקור רדיקלים חופשיים באסטרוציטים, צעד שצמצם דלקת והגן על נוירונים ויכול להוות יעד תרופתי חדש למחלות דמנציה. מדעני מכון ווייק-פורסט הדגימו דרך "להטביע" תאי סרטן באמצעות הפרעה לפינוי פסולת חמצנית בתא, גישה שעשויה להוליד כיווני טיפול חדשים במחלות ממאירות. במישור הטכנולוגי, משרד האנרגיה האמריקאי חידש מימון בהיקף 625 מיליון דולר לחמשת מרכזי המחשוב הקוונטי הלאומיים, כאשר מעבדת ברוקהייבן מפרטת יעדי חומרה וארכיטקטורות מודולריות. בסין, דיווחים מצביעים על יעד לפריצות דרך בהידרוגן ירוק בתכנית החומש ה-15 שתחל ב-2026.

בתחום התרבות והבידור, המוזיקה העולמית ממשיכה להרגיש את ההשלכות של המלחמה בעזה. מחאות, קריאות לחרם ודיונים סוערים לקראת האירוויזיון 2026 ממשיכים לטלטל את עולם הפופ והמוזיקה הקלאסית, כך מסכם העיתון הצרפתי לה מונד את תמונת המצב המורכבת.

בספורט האירופי, הערב הניב תוצאות מפתיעות בליגת האלופות: ליברפול הפסידה לריאל מדריד 1-0, אתלטיקו מדריד נכנעה לאוניון סן-ז'ילואז 3-1, ארסנל ניצחה את סלאביה 3-0, פ.ס.ז' הפסידה לבאיירן מינכן 2-1, וטוטנהאם השפילה את קופנהגן 4-0.

בתחום האנטישמיות, דוחות מעודכנים של גופים ישראליים ובינלאומיים מדגישים מגמת עלייה מתמשכת באנטישמיות מאז 2023, עם מעקבים רציפים הזמינים לציבור. בחזית הדיפלומטית, מלך ספרד מתכנן ביקור מדיני נדיר בבייג'ינג בין ה-10 ל-13 בנובמבר, איתות להעמקת קשרים כלכליים על רקע מתיחות בין סין לאיחוד האירופי. סין הארכה את פטור הויזה למדינות נוספות, ויפן מאותתת על רצון להגיע לפסגה עם צפון קוריאה בסוגיית החטופים היפניים.

יום אחד בעולם, שרשרת ארוכה של אירועים שמתחברים זה לזה ויוצרים את הפסיפס המורכב של המציאות הבינלאומית בשנת 2025.

צילומים מתוך מקורות: CNN, ABC, AP, Reuters, The Times of Israel, The Guardian – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט העולם סוער: קרבות באוקראינה, אסון הומניטרי בסודאן והתרחבות האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-מעקב.

יבגניה גוטסול, מושלת המחוז האוטונומי הפרו-רוסי גאגאוזיה במולדובה, נעצרה אתמול כשניסתה להימלט מהמדינה לרוסיה. רשויות החוק במולדובה האריכו את מעצרה ב-20 יום, בעוד החשדות נגדה מצביעים על קבלת מימון ממוסקבה במטרה לערער את השלטון המרכזי במדינה.

מעצרה של גוטסול מתרחש על רקע המתיחות הגוברת לקראת הבחירות הפרלמנטריות הצפויות בקיץ הקרוב במולדובה, בחירות שנתפסות כהכרעה גורלית להמשך דרכה של המדינה הקטנה השוכנת בין רומניה לאוקראינה. גוטסול, שנפגשה עם הנשיא פוטין לפני כשנה, חשודה בהיותה חלק ממאמצי השפעה רוסיים שמטרתם לשבש את תהליך האינטגרציה של מולדובה עם האיחוד האירופי.

גאגאוזיה, המחוז האוטונומי עליו שלטה גוטסול, קיבל את מעמדו המיוחד לאחר משאל עם שנערך ב-1994. המחוז, ששטחו מצומצם יחסית – 1,820 קמ"ר בלבד – מאכלס כ-150 אלף תושבים ונחשב לאזור בעל נטייה פרו-רוסית מובהקת. מיקומו האסטרטגי בדרום מולדובה והזהות התרבותית הייחודית של תושביו הפכו אותו למוקד מאמצי השפעה של מוסקבה לאורך השנים.

הנשיאה מאיה סאנדו, שנבחרה לאחרונה לתקופת כהונה שנייה ברציפות, מובילה מדיניות תקיפה של אינטגרציה עם האיחוד האירופי, תהליך שנתפס כעוגן תקווה עבור מולדובה – מדינה קטנה וענייה המבקשת לשפר את מצבה הכלכלי והפוליטי. מדיניות זו עומדת בניגוד חריף לאינטרסים של רוסיה באזור, המעוניינת לשמר את השפעתה במרחב שנחשב בעיניה ל"חצר האחורית" שלה.

ההחלטה האמיצה של רשויות החוק במולדובה לעצור דמות בכירה כמו גוטסול משקפת את המאבק המתמשך של המדינה בהשפעה זרה על מערכות הבחירות שלה. לפי הדיווחים, גוטסול ניסתה לפנות לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאחר מעצרה, בבקשה שיתערב לטובתה, אולם נראה שהקרמלין לא הצליח – או לא היה מעוניין – להושיט לה יד.

האירוע מצטרף לשורה ארוכה של מתחים בין מולדובה לרוסיה בשנים האחרונות, כאשר קישינב מאשימה את מוסקבה בניסיונות חוזרים ונשנים להתערב בענייניה הפנימיים ולחבל בדרכה לאינטגרציה מלאה עם האיחוד האירופי. מומחים לאזור מעריכים כי מעצרה של גוטסול מהווה רק קצה הקרחון של רשת השפעה רוסית נרחבת במדינה.

הנשיאה סאנדו הצהירה לא פעם כי מולדובה מתמודדת עם "מלחמה היברידית" מצד רוסיה, הכוללת מניפולציה תקשורתית, לחץ אנרגטי, וניסיונות לערער את היציבות הפוליטית. בחירות הקיץ הקרוב נתפסות כצומת קריטי בו תיבחן יכולתה של המדינה להתנגד ללחצים אלו ולהמשיך בדרכה המערבית.

כעת, עם מעצרה של גוטסול לשלושה שבועות לפחות, הרשויות במולדובה מקוות להשלים את החקירה ולחשוף את מלוא היקף המעורבות הרוסית בפוליטיקה המקומית. החוקרים מתמקדים במקורות המימון ששימשו את גוטסול, כמו גם בקשריה עם גורמים רוסיים שונים.

באשר למולדובה, הניצבת בצומת דרכים היסטורי בין המזרח למערב, המאבק בהשפעה זרה מהווה נדבך מהותי במאמציה לבסס את ריבונותה ועצמאותה. בשבועות ובחודשים הקרובים, עם התלהטות מערכת הבחירות, צפויים ניסיונות נוספים להטות את דעת הקהל המקומית – ותגובת הרשויות לפרשת גוטסול מעידה על נחישותן להתמודד עם איומים אלו.

בד בבד, האיחוד האירופי מוסיף לתמוך במאמצי השילוב של מולדובה, רואה בה מועמדת פוטנציאלית לחברות, ומעניק לה סיוע כלכלי ופוליטי רב-משמעות. המאבק על עתידה של מולדובה נמצא בעיצומו, ופרשת יבגניה גוטסול ממחישה את המורכבות והאתגרים הניצבים בדרכה אל אירופה.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט פוטין התעלם: גוטסול נרקבת בכלא מולדובה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בטקס היסטורי שנערך היום, חנך שר החוץ גדעון סער את שגרירות ישראל במולדובה – צעד המסמן התפתחות משמעותית ביחסים בין שתי המדינות. זוהי הפעם הראשונה מאז כינון היחסים הדיפלומטיים ב-1992 שישראל מקימה נציגות דיפלומטית קבועה במדינה המזרח אירופאית.

בטקס הפתיחה החגיגי השתתפו שר החוץ הישראלי גדעון סער וסגן ראש הממשלה ושר החוץ המולדבי מיהאי פופשוי. "זהו רגע היסטורי שמציין אבן דרך ביחסים בין המדינות," אמר סער בנאומו. "מולדובה היא מדינה ידידותית לישראל, והמדיניות שלנו תהיה לחזק את מערכות היחסים עם החברות שלנו".

במסגרת ביקורו במולדובה, נפגש סער גם עם ראש ממשלת מולדובה, דורין רצ'אן. בפגישה דנו השניים בחיזוק שיתופי הפעולה במגוון תחומים, ביניהם חקלאות, חדשנות ותיירות. בנוסף, הדגישו המנהיגים את מחויבותם המשותפת לערכים דמוקרטיים ולמאבק באנטישמיות.

שר החוץ המולדבי, מיהאי פופשוי, הדגיש כי פתיחת השגרירות מסמנת "פרק חדש בשותפות" בין המדינות. במהלך המפגש בין שרי החוץ נדונו אפשרויות לשיתופי פעולה בתחומי הביטחון, טכנולוגיה, סייבר, חקלאות ואנרגיה.

היחסים בין ישראל למולדובה החלו עם הכרתה הרשמית של ישראל בעצמאות מולדובה בשנת 1991, בעקבות התפרקות ברית המועצות. שנה לאחר מכן, ב-1992, כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות. מולדובה פתחה את שגרירותה בישראל ב-1994, בעוד ישראל יוצגה עד כה על ידי שגריר נייד שאינו תושב המדינה.

ההחלטה על פתיחת השגרירות הישראלית במולדובה התקבלה על ידי שר החוץ סער בדצמבר 2024, כחלק ממדיניות חיזוק הקשרים הדיפלומטיים של ישראל. פתיחת השגרירות צפויה לסייע בהידוק היחסים הבילטרליים ובקידום אינטרסים משותפים בין שתי המדינות.

צילום: רשת (X) Mihai Popșoi

הפוסט שגרירות ישראל במולדובה נחנכה: הישג לממשלת נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.