חדשות 12 (N12) עומדים במרכז עימות תקשורתי חריג עם משטרת ישראל, לאחר פרסום כתבה שעסקה בפעילות כוחות הביטחון בכפר תראבין שבנגב. המשטרה מאשימה את הערוץ ואת אתר החדשות בפרסום סיקור חלקי, מגמתי ומטעה, אשר לטענתה אינו משקף את מהלך האירועים המלא ופוגע בלגיטימציה הציבורית של פעילות השוטרים והלוחמים בשטח.

הכתבה, שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 ועודכנה למחרת, עסקה בפעילות משטרתית בכפר תראבין ונשאה את הכותרת: "לא נותנים לנו לפעול בתראבין: שוטרים בורחים מעימות – ומקבלים הנחיות רופסות ממפקדים | חשיפה".

לטענת המשטרה, כבר ברמת הכותרת מוצג מסגור חד משמעי המייצר תודעה של כישלון מבצעי, נסיגה ואובדן שליטה, מבלי שניתנת לצופה האפשרות להיחשף למכלול הנתונים המבצעיים שהובילו לסיום הפעילות במקום.

הסיקור, מתמקד כמעט באופן בלעדי בשלב יציאת הכוחות מן הכפר, תוך התעלמות מהשלבים שקדמו לכך: מטרת הפעולה, משכה, היקף ההתנגדות בשטח, תנאי הסיכון, שיקולי הפיקוד והנהלים המבצעיים שעל פיהם פעלו הכוחות. בחירה עריכתית זו יוצרת, לפי עמדת המשטרה, תמונה חלקית המובילה את הצופה למסקנה משתמעת של "בריחה", מבלי לבחון האם מדובר בסיום יזום של משימה לאחר השגת יעדיה.

מעבר למסגור החלקי, הכתבה עושה שימוש בשפה טעונה ובדימויים רגשיים חריפים במיוחד, כגון "בריחה", "השפלה" ו"אובדן משילות", מבלי להציג ניתוח מקצועי של דוקטרינת פעולה, שיקולי בטיחות או נוהלי עבודה באזורים מאתגרים. השפה הדרמטית מחליפה ניתוח אנליטי ומעמיק, ומעצימה אפקט רגשי על חשבון הצגת עובדות והקשרים מבצעיים.

במוקד ביקורת נוספת עומד, לטענת המשטרה, טשטוש הגבול בין סיקור ביטחוני לבין ביקורת פוליטית. הכתבה קושרת בין האירועים בתראבין לבין מדיניות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציגה את הפעילות המשטרתית כחלק מנרטיב רחב יותר של ביקורת על תפקוד המשטרה תחת אחריותו. לטענת גורמים במשטרה, הקישור הפוליטי נעשה מבלי להבהיר לצופה היכן מסתיים הדיווח העובדתי והיכן מתחילה פרשנות בעלת אופי ציבורי פוליטי, ובכך נפגעת האובייקטיביות העיתונאית.

הכתבה יוצרת רושם מערכתי רחב על בסיס אירוע נקודתי, כאשר מן המקרה הספציפי נגזרות מסקנות כלליות על תפקוד המשטרה בנגב כולו, מבלי להציג נתונים השוואתיים, רצף אירועים, או הקשר רחב יותר של פעילות אכיפה באזור. לפי המשטרה, אופן הצגה זה עלול להטעות את הציבור ולבסס תפיסה כוללת שאינה נשענת על תמונה מלאה.

את הכתבה בחדשות 12 ערך העיתונאי אלמוג בוקר, המוכר לציבור ככתב העוסק דרך קבע בענייני ביטחון. ואולם, לפי תגובת המשטרה, בפרסום האמור לא הופעלה עיתונאות אחראית: לטענתה, חומר עובדתי מהותי שפורסם על ידה והציג תמונה שונה מן המתוארת בכתבה – לא נכלל בפרסום, מסיבות שלא הובהרו. במשטרה סבורים כי מדובר בהשמטה מכוונת, אשר תרמה, לשיטתם, להצגת נרטיב חד צדדי הפוגע בגוף האוכף. עוד נמסר כי המשטרה רואה בפרסום חלק ממגמה רחבה יותר של סיקור ביקורתי, אשר במקרה זה חרג, לטענתה, מגבולות הדיווח המאוזן.

בתגובה לכתבה מסרה משטרת ישראל הודעה חריגה בניסוחה. בהודעה נכתב: "מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות ‘בריחת’ הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים".

לצד ההודעה פרסמה המשטרה סרטון מלא של הפעילות, שלטענתה מציג רצף מבצעי שונה מזה שהוצג בכתבה, ומדגים סיום משימה יזום ולא נסיגה תחת לחץ. המשטרה טוענת כי פרסום הסרטון נועד לחשוף את הפער בין המציאות המבצעית לבין האופן שבו הוצגה לציבור במסגרת הסיקור הטלוויזיוני.

צילום דוברות המשטרה, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים; הסרטון המלא אשר לא פורסם בידי N12

ביום 2 בינואר 2026 פרסמה דוברות משטרת ישראל הודעה נוספת, שבה חידדה את עמדתה. בהודעה נכתב כי הכתבה ששודרה הציגה "תמונה חלקית ומגמתית", תוך התמקדות ביציאת הכוחות בלבד, וכי הסרטון שפרסמה המשטרה נועד "להעמיד דברים על דיוקם" ולהציג לציבור את ההתרחשות בשלמותה. לדברי הדוברות, הסרטון ממחיש כי לוחמי חטיבת סה"ר וכוחות השיטור של המחוז הדרומי פעלו בכפר תראבין במקצועיות, בנחישות ובהתאם למצופה מהם, בניגוד לרושם שנוצר בעקבות הסיקור.

בהמשך ההודעה ציינה המשטרה כי במקביל לפעילות הגלויה נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרות הסדר, באמצעים גלויים וסמויים, וכי המשטרה תפעל להביא את העבריינים לדין. עוד הודגש כי אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית מבוקרת הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכי הצגתם כהיעדר משילות משקפת, לשיטתה, חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון.

למערכת N12 ולעיתונאי אלמוג בוקר נמסרה גם תגובת משטרת ישראל. בתגובה הרשמית נמסר כדלקמן:

"ממשטרת ישראל נמסר:
'מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות “בריחת” הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל – הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים. במקביל נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרת הסדר, באופן גלוי וסמוי, והמשטרה תשים ידיה על העבריינים ותביאם לדין.

בנוסף, אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכל פרשנות אחרת וניסיון להציג שיקולי בטיחות מבצעיים כהיעדר משילות מעידים על חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון, והציבור מוזמן להתעדכן. כלל האמצעים עומדים לרשות הלוחמים והשוטרים, וככל שקיים חסר – הוא מסופק במיידי. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמקצועיות נגד כל גורם אלים, תוך שמירה על חיי השוטרים והאזרחים כאחד".

בקריאה מקצועית של תגובות המשטרה, במסגרת פרשנות מערכת "מעקב", עולה כי מדובר בתגובות טעונות, מתגוננות ואף תוקפניות, שנועדו, לשיטתה של המשטרה, להתמודד עם פגיעה תדמיתית חמורה. על פי פרשנות זו, אין המשטרה מסתפקת בהכחשת פרטים עובדתיים גרידא, אלא פועלת לערעור הלגיטימציה העיתונאית של הפרסום עצמו, באמצעות הצגתו כ"מגמתי" וככזה ש"מטיל דופי".

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עיתונאי מחזיק בראיות מסוימות ומפרסם אך ורק חלק מהן, מציאות זו עשויה להיחשב כהטעיית הציבור, ואף ניתן לפרשה, בנסיבות מסוימות, כעבירה אפשרית על חוק איסור לשון הרע, נוכח פגיעה בשם הטוב ופרסום אי אמת, הפוגעים, בין היתר, במשטרת ישראל, בשוטרים שהיו במקום ובשר איתמר בן גביר.

עוד נטען בפרשנות כי השימוש בביטויים טעונים כגון "לילות כימים", "פעילות תקדימית ועוצמתית" ו"ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים" משקף ניסיון לייצר חומת מגן מוסרית סביב השוטרים והלוחמים, וכי המאבק המרכזי הוא על השפה עצמה: דחיית המונח "בריחה" והחלפתו בנרטיב של "סיום משימה" ו"עזיבה מבוקרת". בנוסף, נטען כי האמירה שלפיה פרשנות אחרת מעידה על חוסר הבנה של עבודת כוחות הביטחון מהווה האשמה מרומזת בחוסר מקצועיות עיתונאית.

העימות בין משטרת ישראל לבין חדשות 12 מדגיש מחלוקת עמוקה סביב אופן סיקור אירועים ביטחוניים רגישים, שאלות של מסגור, איזון, והגבול שבין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין פרסום שעלול, לטענת המשטרה, להטעות את הציבור ולפגוע באמון בכוחות האכיפה.

אמירות ועובדות שלא פורסמו ב-חדשות 12

נקודה נוספת שלא הובאה בפרסום של N12 היא תגובותיו הפומביות של השר איתמר בן גביר, אשר מסר לציבור התייחסות ישירה וחד משמעית לאירוע.

ביום 28.12.2025 פרסם השר ברשת X את הדברים הבאים:
"בסיור משילות בתראבין. יהיה חוק וסדר בנגב – אנחנו בעלי הבית כאן!"

וכן הוסיף:
"מי שלא מרוצה – שילך לשתות מים בעזה".

רשת X

בהמשך לכך, ביום 31.12.2025, פרסם השר בן גביר ברשת X הודעה נוספת, ובה כתב:

"תארבין. הבוקר, יחד עם המשמר הלאומי וכוחות המשטרה. בפעם השלישית השבוע ובפעם ה-28 בנגב בחודשיים האחרונים. אנחנו לא מתכוונים למצמץ – מי שלא נורמטיבי אנחנו נכסח אותו, המשטרה תטפל בו, המשמר הלאומי יכריע אותו!".

בקריאה פרשנית של התבטאויותיו הפומביות של איתמר בן גביר, ניתן לזהות קו עקבי של מימוש הבטחות פוליטיות והפגנת נוכחות שלטונית בשטח. בניגוד לגישות שנקטו ממשלות קודמות, ובפרט בתקופת ממשלת נפתלי בנט, בן גביר בוחר להגיע פיזית לזירות חיכוך מורכבות, להצהיר הצהרות ברורות ולפעול באופן גלוי, גם במחיר ביקורת ציבורית ותקשורתית.

מן האמירות עולה תפיסת משילות חד משמעית, המבקשת לשדר מסר של ריבונות, אכיפת חוק ואי היסוס מול תופעות של אלימות, עבריינות והפרת סדר. בעיני תומכיו, מדובר בגישה אמיצה שאינה מסתפקת בדיווחים מרחוק או בהודעות כלליות, אלא מתורגמת לפעולה רציפה בשטח, בשיתוף המשטרה והמשמר הלאומי.

עוד ניתן לראות בדבריו המשך ישיר להצהרותיו טרם הבחירות – הבטחות בדבר החזרת תחושת הביטחון, חיזוק הנוכחות הממשלתית בנגב והפסקת מדיניות ההכלה. מנקודת מבט זו, בן גביר מצטייר כשר הפועל בהתאם לקו שהציג לבוחריו, ללא ניסיון לריכוך מסרים או הסתתרות מאחורי ניסוחים דיפלומטיים, ובכך מחזק בעיני תומכיו את אמינותו הפוליטית.

פרסום חלקי וערעור אמון הציבור בחדשות 12

כאשר עיתונאי זה או אחר מפרסם תמונה חלקית בלבד – ובמקרה זה אלמוג בוקר – אין מדובר אך ורק בפגיעה בעיתונאות ובזילות המקצוע, אלא גם בזלזול ממשי בצופי החדשות, בקהל של חדשות 12, במעריצים ובציבור רחב של בני אדם המאמינים, לעיתים באמון עיוור, לתכני הערוץ.

לכל עיתונאי עומדת זכותו לפרש את המציאות מנקודת מבטו, אולם עד ליום 04.01.2026 ניתן היה לפרסם שורה ארוכה של עדכונים, ובפרט נוכח העובדה שמאז 28.12.2025 חלפו ימי חדשות רבים, שבמהלכם לא פורסמה גרסה עדכנית או משלימה. לטענת המערכת, לערוץ 12 קיימת אג'נדה ברורה הפועלת נגד השר איתמר בן גביר, תוך ניסיון להכפיש שמות של פוליטיקאים ממחנה הימין – גם במחיר השפלת שוטרים, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה בשר מכהן בממשלת ישראל.

למען הבהירות יודגש: אין חולק כי בן גביר אינו דמות מושלמת, וכי קיימים לגביו לא מעט כשלים וביקורות. בדומה לכך, גם משטרת ישראל מחויבת לביקורת ציבורית ונדרשת לבחינה מתמדת של התנהלותה – ואף מערכת זו פרסמה לא אחת ביקורת קשה הן על השר והן על המשטרה. ואולם, הביקורת חייבת להיעשות בדרך ראויה, תוך הבחנה מדויקת בין טענות לעובדות, ותוך היצמדות קפדנית לאירוע עצמו ולנתונים המוכחים בלבד.

נ.ב

עיתונאי פועל מתוך מטרה אחת ויחידה – מימוש זכותו של הציבור לדעת את האמת, שהיא תכלית העל של המקצוע. העיקרון המנחה, הנלמד ומוטמע בכל הכשרת עיתונאים – "זכות הציבור לדעת" – אינו סיסמה ריקה, אלא מושג מהותי שמרכיבו המרכזי והמחייב הוא האמת עצמה.

הצילום באדיבות עמוד הפייסבוק הרשמי של אלמוג בוקר, ונעשה בו שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

ערוץ 12 בחר שלא למסור תגובה לפניית המערכת, ואילו העיתונאי אלמוג בוקר לא העביר את תגובתו עד למועד פרסום הדברים.

-אנו במעקב-

הפוסט אלמוג בוקר מסלף? לפי המשטרה: כתבתו ב-N12 מטעה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ביום רביעי האחרון התקבלה אליי הודעת טקסט בלתי צפויה. אדוה דדון, כתבת ערוץ 12 בעלת 186 אלף עוקבים, שלחה אליי מסרון מאיים ומשפיל בעקבות כתבה עיתונאית שפרסמתי במערכת "מעקב".

"שלום דים, מה שכתבת עליי מהווה לשון הרע חמור ודיבה, על משהו שבכלל לא נאמר. אם לא תסיר את הפוסט השקרי, לא אהסס לתבוע אותך. תמיד היית שרלטן, זה לא מפתיע אותי, אבל הפעם לא אשתוק. נסה אותי. לא תהיה התראה נוספת. ערב נעים" – כך נוסחה הודעתה. המסרון הועבר לתיבת הספאם שלי וזוהה על ידי רק למחרת.

מהו המעשה העיתונאי שגרם לכתבת בכירה של ערוץ מרכזי לפנות אליי בלשון מעין זו? ביום 4 בנובמבר 2025 פרסמתי כתבה תחת הכותרת "כתבת ערוץ 12 – לוביסטית של הפצ'רית? אדוה דדון מעוררת סערה". הכתבה עסקה באירוע שהתרחש בהופעה ציבורית של חנה לסלאו, ליהי טולדנו, מיה דגן ומיקי מוכתר, במסגרתה התארחה דדון והתבטאה בפומבי בהתייחס לפרשת הפצ'רית יהודית.

לקריאת הכתבה המלאה – לחץ כאן

על פי הדיווח שפורסם תחילה בעיתון ישראל היום ובעשרות כלי תקשורת נוספים, השמיעה דדון באותו מעמד: "לעומת הנוכלים שאני רודפת אחריהם, אנסים וגנבים, קשה לי לראות את מה שנעשה לפצ'רית. היא תישפט ותיענש כי הפרת אמונים היא עבירה רצינית, אבל תזכרו כמה היא תרמה. ובסוף צריך לשפוט כל עבירה לגופה". דבריה אלה הצתו את האולם, אחד הנוכחים צעק לעברה בחריפות, והקאסט אף עזב את הבמה לזמן קצר.

הכתבה שלי נבנתה על יסוד הדיווחים שפורסמו כבר, תוך הוספת פרשנות מערכתית ושאלות ביקורתיות. העליתי את השאלה האם ראוי לעיתונאית להביע עמדות מפורשות כל כך בנושא שנוי במחלוקת כשהיא עומדת על במה ציבורית, שוב מודגש: שאלתי הייתה כיצד התרחש שינוי תפקידים מעין זה – כיצד עיתונאית חוקרת הופכת, לכאורה, למעין לוביסטית של נאשמת בעיצומה של פרשה ציבורית פעילה. ואף הוספתי סימן שאלה בסופה! ציינתי במפורש בכתבה כי היא מבוססת על חומר עיתונאי שפורסם תחילה בישראל היום, וכי מדובר בשילוב של סיקור תקשורתי ופרשנות מערכתית.

טרם הפרסום עברה הכתבה בדיקה משפטית קפדנית. עורך דין בחן את הטקסט ואישר את פרסומו. לאחר קבלת הודעתה של דדון, נבדקה הכתבה פעם נוספת. המסקנה המשפטית נותרה זהה: בכתבה לא נמצא כל רכיב של לשון הרע. היא מכילה דעה עיתונאית, ידיעה, סיקור ודיווח, לצד שאלות ביקורתיות לגיטימיות – אך אין בה לשון הרע.

תגובתה של דדון העלתה בפני שאלות מהותיות. ראשית, ציפיתי מכתבת ערוץ מרכזי לרמה מקצועית נעלה יותר, ולא לניסיון להשפיל עיתונאי זוטר עקב כתיבה ביקורתית. ייחוס הכינוי "שרלטן" לאדם אינו מקובל בשום מערכת יחסים מקצועית, במיוחד בתקשורת שבה חופש הביטוי אמור להיות ערך יסוד. מדוע כתבת ערוץ 12 נמצאת במצוקה כזו? ומדוע היא סבורה כי רשאית לפנות לעיתונאי אחר בניסוח משפיל?

ההסבר עשוי להיות פשוט יחסית: כתבת ערוץ 12 מודעת היטב לעובדה שיש לה מאות אלפי עוקבים, כוח משמעותי בערוץ מרכזי, ועבר תקשורתי מרשים בקשת. לפיכך, היא נוקטת באיומים תוך הסתמכות על פער ההשפעה התקשורתית. האם גישה זו מוסרית? האם מותר להקטין עיתונאי אחר אשר מבצע את תפקידו העיתונאי? מה עלה בגורלו של חופש הביטוי? האם כוח תקשורתי מקנה רישיון להשתקת קולות ביקורתיים?

שאלה נוספת המעסיקה אותי: נניח שלאחר אחד התחקירים בתוכנית "הנוכלים" של ערוץ 12, שבה דדון ממלאת תפקיד מרכזי, היא הייתה מקבלת מסרון אישי הכולל קללות והשפלות – כיצד הייתה מגיבה? הרי תוכנית "הנוכלים" חושפת אנשים בפני הציבור ומתייגת אותם כ"נוכלים", לעיתים טרם ניתן פסק דין סופי או גזר דין המכריע בדבר היותם נוכלים. מדוע כאשר מדובר בביקורת עליה, הכללים משתנים בבת אחת?

קיים גם היבט אירוני לעניין זה. נתקבלה אצלי מחמאה עקיפה מדדון: כתבת ערוץ 12 עוקבת באופן סדיר אחר כתבות "מעקב" וקוראת אותן, ועל פי הודעתה היא חושבת כבר זמן מה שאני "שרלטן". עובדה זו מצביעה על כך שהיא נכנסת לאתר שלנו באופן קבוע. תודה רבה, גברת דדון – כל כניסה להאתר חשובה לנו, וכל תגובה מעין זו רק מקדמת את האתר. בזכות המחלוקת הזו, האתר קיבל עשרות אלפי כניסות בימים האחרונים. זו מוניטיזציה מצוינת.

ידוע שאני עיתונאי בעל דעות ימין, עולה מאוקראינה, ושירתתי בעבר בחטיבת גבעתי, בגדוד שקד, ברצועת עזה . האם אני מוגדר כ"שרלטן" בשל השקפת עולמי הפוליטית? או אולי בשל מוצאי? או בגלל השירות הצבאי שלי? ייתכן שהכינוי נובע מכך שאני עיתונאי אמיץ שאינו חושש לשאול שאלות חודרניות? ערוץ 12 מפרסם תכנים קשים גם על ראש הממשלה, וככל הנראה חושבים בערוץ זמן רב שהוא אינו ראוי לתפקידו. לפיכך, העובדה שדדון עוקבת אחריי וחושבת שאני "שרלטן" אינה מטרידה אותי כלל. היא מוזמנת לכתוב כתבה חוקרת על האתר "מעקב" ועליי אישית – זה רק יביא לנו תועלת תקשורתית.

דדון טוענת כי פרסמתי תוכן "על משהו שבכלל לא נאמר", אולם מדובר בסיקור חדשותי שפורסם בעשרות כלי תקשורת. האם היא שלחה הודעה דומה לעיתון ישראל היום? לאתר אייס? למאיר אדוני, שעליו פורסמה בישראל היום כתבה נוספת תחת הכותרת "פוסטמה: מאיר אדוני נגד אדוה דדון"? אם היא מגישה תביעה גם נגדו, אגיע לתמוך בו בדיונים המשפטיים.

באשר לאיום "אם לא תסיר את הפוסט השקרי, לא אהסס לתבוע אותך. תמיד היית שרלטן, זה לא מפתיע אותי, אבל הפעם לא אשתוק. נסה אותי. לא תהיה התראה נוספת" – ודאי שלכל אדם במדינה דמוקרטית זכות לפנות לערכאות. בית המשפט ברחוב ויצמן 1 בתל אביב פתוח בפניה, וגברת דדון מוזמנת להגיש תביעת לשון הרע. בית המשפט ייתן דעתו המשפטית על הכתבה שפורסמה במערכת "מעקב".

אדוה דדון, בוגרת אוניברסיטת בר אילן בהצטיינות במדע המדינה ובעלת תואר שני בפילוסופיה, מדע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב, שירתה בעברה כקצינת מבצעים וכקצינת דוברות בחיל האוויר, והשתחררה מצה"ל בדרגת סגן. על פי הנתונים המופיעים בוויקיפדיה, היא צברה השכלה אקדמית רחבה אך לא למדה תקשורת באופן פורמלי. ייתכן שמהשירות הצבאי נותרה בה הנטייה לדבר בשם אחרים – אם כי זו, כמובן, רק פרשנות אישית.

בשלב זה של הדברים, איני חש חשש כלשהו. דדון, וכל ערוץ או עיתונאי אחר, לא יצליחו לסתום את פי. אני אמשיך לכתוב כתבות בעלות חשיבות ציבורית. איני חושש מהכוח, מהממון, מהקשרים או מההשפעה של גברת דדון. אם תבחר להגיש תביעה משפטית – ניפגש בכותלי בית המשפט.

זהו אינו עניין אישי. מדובר בעקרונות יסוד. זהו עניין של חופש הביטוי העיתונאי. זוהי השאלה האם עיתונאי בעל פלטפורמה גדולה רשאי להשתיק עיתונאי עצמאי באמצעות איומים משפטיים וקללות אישיות. זוהי השאלה האם עיתונאי רשאי להפעיל ביקורת עיתונאית כלפי עיתונאי אחר על רקע התבטאויותיו הפומביות. ואני מאמין איתן שהתשובה לשאלה האחרונה היא חיובית ברורה וחד משמעית.

ערוץ 12 לא פרסם עד כתיבת שורות אלה תגובה רשמית לאירוע זה. השאלות נותרות פתוחות ומחכות למענה: האם ביקורת עיתונאית כלפי עיתונאי אחר היא לגיטימית? האם כוח תקשורתי מצדיק נקיטת איומים כנגד קולות ביקורתיים? והאם חופש הביטוי חל באופן שוויוני על כל העיתונאים, או שמא קיימים עיתונאים הנתונים מעל לביקורת?

נ.ב.

גב' אדוה דדון, כתבת ערוץ 12, כינתה אותי "שרלטן" – אמירה שמקוממת כשלעצמה. אך האבסורד גדל נוכח העובדה שדווקא הערוץ שבו היא מועסקת, ערוץ 12 (קשת | מאקו), השתמש בשתי תמונות שצילמתי באופן בלתי חוקי, תוך הפרת זכויות יוצרים מובהקת: בפעם הראשונה ללא מתן קרדיט, ובפעם השנייה ללא קבלת אישור וללא רכישה – כנהוג בתחום התקשורת.

מדובר, אפוא, בסוג של גניבה של עבודותיי ופרי עמלי (שבהן השקעתי מאמצים רבים כדי לצלם), לא רק במובן המשפטי אלא גם במובן הערכי. בושה להשתמש ביצירות של אדם ולהטיח בו עלבונות – זה לא רק חוסר יושרה, אלא שרלטנות לשמה.

כפי שאומרים: "הפוסל – במומו פוסל".

• עובדות וראיות לעבירה:

ביום 21 בדצמבר 2022 פורסמה באתר מאקו כתבה שעסקה בכתב תאגיד השידור הציבורי כאן 11, מר דניאל אלעזר. את הכתבה פרסם הכתב גיל משעלי, וזאת ללא מתן קרדיט, ללא קבלת אישור שימוש, ואף ללא פנייה מוקדמת או מינימלית לבעל הזכויות.

הצילום שבמוקד הכתבה שייך לי ולמערכת "מעקב", והוא פורסם לראשונה ביום 1 באוגוסט 2022. התצלום צולם על ידי בבית המשפט, במסגרת סיקור פרשותיו של כתב כאן 11, מר דניאל אלעזר.

בתאריך 28 במרץ 2025, פורסמה באתר מאקו כתבה מאת הכתב שמעון איפרגן, שכותרתה: "השריפה התבררה כהסחה: רצח מסתורי בווילה בקיסריה".

שוב, גם בכתבה זו נעשה שימוש בתצלומים שצילמתי בעצמי, וזאת מבלי שנעשתה אליי כל פנייה מוקדמת, מבלי שהתבקש אישור או ניתנה רשות שימוש – פשוט נעשה שימוש בעבודתי מבלי ליידע אותי.

התמונות הללו פורסמו לראשונה באתר "מעקב" ביום 6 בינואר 2025, במסגרת תחקיר מקורי שערכתי. לשם כך נסעתי לקיסריה תוך נטילת סיכון אישי, במטרה לתעד אדם מסוכן ובעל רקע עברייני חמור. נגדו הוגשו תלונות רבות – בגין אונס, הונאה, מרמה, תקיפות ואיומים – אך רובן נסגרו על ידי המשטרה מבלי שננקטו צעדים של ממש. ניהלתי מאבק ממושך מול תחנת משטרת נתניה, ואף פניתי למח"ש ולעיריית נתניה – ברם דבר לא השתנה.

למשל, גם באותן נסיבות לא נראתה שם גב' אדוה דדון, וגם לא הכתב שמעון איפרגן או מי מכתבי מאקו, N12, קשת, כאן 11 או רשת 13. לאיש מהם, כך נראה, לא היה אכפת מה עשה אריק בן דרור לאלפי קורבנותיו.

וכרגיל, כאשר מדובר במציאות מסוכנת באמת – ה"כתבים" של קשת מעדיפים להישאר במשרדים, ולהסתפק, ככל הנראה, ב"להלוות" את תצלומיהם של אחרים – ללא אישור, ללא רשות, וללא כל פנייה לבעל הזכויות.

אף כתב לא נכח במקום בעת ביצוע התחקיר, וגם לא המשטרה או כל גורם אחר – ואני עצמי נחשפתי לאיומים ולנזק בריאותי במהלך הסיקור, בעוד אריק בן דרור המשיך לכאורה בביצוע הונאות חמורות.

(קרא את התחקירים  לחץ כאן).

במדינת מאקו – או אם לדייק, "הרפובליקה של קשת ערוץ 12" – נדמה כי נוהגים שם על פי מערכת חוקים עצמאית משלהם. חוק זכויות היוצרים של מדינת ישראל, ככל הנראה, אינו חל על ה"פריבילגים" של המערכת.

אין כל צורך, לשיטתם, לפנות אל עיתונאי המחזיק בזכויות בלעדיות על צילומיו ולבקש את אישורו, כאילו מדובר בחומר ציבורי הפתוח לשימוש חופשי.
נראה שבמערכת מאקו השתרשה תחושת חסינות מופרזת – תפיסה שלפיה הכול מותר להם, גם כאשר מדובר בעבודתו העיתונאית המקורית והבלעדית של אחר.

ואם לא די בכך – דווקא אני, מוצג כ"שרלטן"; בעוד שאלה המשתמשים ביצירות שלי ללא אישור וללא קרדיט, ואף מפרים את חוק זכויות היוצרים, זוכים להכרה ולבמה ציבורית.

צילום ראשי: גב' אדוה דדון – צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 12. השימוש בתמונה נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים.

הפוסט אדוה דדון, ערוץ 12, משתיקה עיתונאי: איומים וקללות חריפות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד הוועדה הישראלית למדרוג מפרסמת מדי יום את נתוני הצפייה בטלוויזיה, המשמשים כלי מרכזי בידי מפרסמים בבואם להחליט היכן להשקיע את תקציב הפרסום שלהם, כמעט אף אחד אינו בודק את תנועת הגולשים באתרים של אותם ערוצים. הנתונים הטלוויזיוניים מתועדים ומנותחים היטב ומאפשרים להבין אילו תוכניות זוכות לחשיפה רחבה ובאילו ערוצים מצוי קהל יעד פוטנציאלי, אך המציאות הדיגיטלית נותרת ברובה חסומה, מעורפלת ולעיתים מוצגת בפני מפרסמים בצורה חלקית או מטעה. במערכת 'מעקב' החליטו לשנות זאת ולספק לראשונה תמונה מלאה ושקופה של תעבורת הגולשים באתרי ערוץ תשע, ערוץ אחת עשרה, ערוץ שתים עשרה, ערוץ שלוש עשרה, ערוץ ארבע עשרה וערוץ חמש עשרה.

כאשר מפרסמים פונים למחלקות המכירות של הערוצים, הם נתקלים לא פעם בנתונים חלקיים, מטעים או שאינם מבוססים כלל. בפועל, קיימים מפרסמים הפועלים רק באתרי הערוצים, לצד כאלה המשלבים פרסום גם בטלוויזיה. אך הציבור והעסקים כמעט שאינם נחשפים למידע אמין על תנועת הגולשים – מי באמת נכנס לאתר, מאילו מדינות, ובאיזה היקף. הבדיקה שנערכה באמצעות מערכת SimilarWeb מאפשרת לכל אדם להיכנס, להירשם ולוודא את אמיתות הנתונים בעצמו, ומספקת תמונה מדויקת ומבוססת נתונים על המתרחש בפועל ברשת הישראלית.

הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומפתיעה. ייתכן שאתר ישראלי נהנה ממספר כניסות גבוה, אך רובו מגיע דווקא מצרפת או מארצות הברית. עבור בעל עסק ישראלי שמבקש לפנות לקהל מקומי, נתון כזה עשוי להפוך את ההשקעה לפרסום מיותרת לחלוטין. במערכת 'מעקב' מספקים נתונים מדויקים גם על משך השהייה באתר – כמה שניות או דקות בממוצע נשאר הגולש. זהו נתון קריטי שכן אתר עשוי לרשום מיליוני כניסות בחודש, אך אם המשתמשים יוצאים ממנו לאחר שתי שניות בלבד, סיכויי החשיפה לבאנרים או לתוכן פרסומי כמעט ואפסיים.

בנוסף, הבדיקה בחנה את מקורות התנועה – האם הגולשים הגיעו דרך חיפוש בגוגל, דרך רשתות חברתיות כמו פייסבוק או X, או בשל חשיפה אורגנית של תוכן שהפך ויראלי. ניתוח כזה מאפשר לבעלי עסקים להתאים את קמפיין הפרסום לפלטפורמות שבהן נמצא קהל היעד האמיתי שלהם.

הנתונים שנאספו עבור חודש ספטמבר 2025 מציגים תמונת מצב ברורה של המאבק על המקום הראשון ברשת הישראלית. במקום הראשון, ללא מתחרה אמיתי, ניצב אתר מאקו של ערוץ שתים עשרה עם 34.06 מיליון כניסות, המציג עליה של כאחוז וחצי לעומת החודש הקודם. זהו נתון מרשים המעיד על דומינציה ברורה בנוף הדיגיטלי הישראלי. במקום השני מופיע אתר ערוץ ארבע עשרה עם 14.26 מיליון כניסות ועליה דרמטית של למעלה מארבעה עשר אחוזים, המעידה על צמיחה משמעותית בקהל הגולשים שלו. במקום השלישי ניצב אתר תאגיד השידור הישראלי, ערוץ אחת עשרה, עם 9.645 מיליון כניסות ועליה של למעלה משלושה עשר אחוזים. במקום הרביעי מצוי אתר ערוץ שלוש עשרה עם 7.534 מיליון כניסות, אך הנתון המדאיג הוא ירידה חדה של למעלה מאחד עשר אחוזים לעומת החודש הקודם. במקום החמישי ממוקם אתר ערוץ חמש עשרה, i24news, עם 4.508 מיליון כניסות ועליה זעירה של אחוז ושבריר. במקום השישי והאחרון נמצא אתר ערוץ תשע עם 2.106 מיליון כניסות וירידה של כשניים וחצי אחוזים.

אתר מאקו של ערוץ שתים עשרה הוא הערוץ המרכזי של קשת, אחת מזכייניות הטלוויזיה הגדולות בישראל. קשת היא הגוף שמפעיל את הערוץ ומחזיק בכל מותגי התוכן המשויכים אליו – חדשות, בידור, ריאליטי וסדרות. מאקו הוא האתר הרשמי של קשת וכל התוכן הדיגיטלי של הרשת, כולל שידורים חיים, תכניות וידאו על פי דרישה וכתבות חדשותיות, מתפרסם באתר זה. מותג החדשות של קשת שתים עשרה, N12, הוא יחידת החדשות הדיגיטלית והטלוויזיונית של החברה, וכל התכנים החדשותיים של הערוץ משודרים בטלוויזיה ונמצאים גם באתר תחת תת המותג N12. הלוגו של N12 מופיע על התוכן החדשותי גם באתר מאקו וגם בשידורים הטלוויזיוניים כדי לבדל בין חדשות לבין תכנים בידוריים.

הנתונים המפורטים של אתר מאקו לחודש ספטמבר 2025 מציגים תמונה של עוצמה דיגיטלית משמעותית. עם 34.06 מיליון כניסות ועליה של אחוז וחצי לעומת החודש הקודם, האתר שומר על המקום הראשון ללא עוררין. משך השהייה הממוצע באתר עומד על ארבע דקות ושלושים ותשע שניות, נתון המצביע על מעורבות בינונית אך עקבית של הגולשים. כל מבקר צופה בממוצע ב-2.66 עמודים לביקור, מה שמעיד על רמת עניין סבירה בתכנים. אחוז היציאות המיידיות, המכונה Bounce Rate, עומד על 42.98 אחוזים, כלומר כמחצית מהגולשים נשארים באתר ומתעניינים בתכנים נוספים. חלוקת התנועה הגיאוגרפית מציגה שכמעט תשעים ושניים אחוזים מהגולשים מגיעים מישראל, בעוד שרק כשלושה וחצי אחוזים מגיעים מארצות הברית, פחות מאחוז מתאילנד, ואחוזים זעירים מגרמניה וקנדה. זהו נתון חיובי מאוד עבור מפרסמים ישראלים המעוניינים להגיע לקהל מקומי.

פילוח מקורות התנועה לאתר מאקו חושף דפוסים מעניינים. כמעט ארבעים ואחד אחוזים מהגולשים נכנסו ישירות לאתר, כלומר הקלידו את כתובת האתר, לחצו על סימנייה או הגיעו מקישור שלא מזוהה. זהו אינדיקטור למותג חזק ומוכר שאנשים פונים אליו באופן אקטיבי. כשלושים וחמישה אחוזים הגיעו דרך חיפוש אורגני בגוגל או מנועי חיפוש אחרים, מה שמעיד על נוכחות דומינטית בתוצאות החיפוש ועל מיקום גבוה במנועי החיפוש. כשישה עשר ושלושת רבעי אחוזים הגיעו דרך הפניות מאתרים אחרים, כשני עשיריות האחוז הגיעו מפרסומות באנרים, כשבעה אחוזים הגיעו דרך רשתות חברתיות, וכמעט ואין כניסות דרך קישורים שנשלחו במיילים. המשמעות היא שלמעלה מששבעים וששה אחוזים מהתנועה מגיעה ישירות או מחיפוש אורגני, נתון גבוה מאוד שמעיד על מותג מוכר ויציב.

התנועה מרשתות חברתיות מציגה שכמעט שני שלישים מהגולשים שהגיעו מרשתות באו מפייסבוק, המהווה את הרשת המרכזית שמביאה טראפיק למאקו. כשמונה עשר אחוזים מהכניסות הגיעו מיוטיוב, כנראה מקישורים או סרטונים שמפנים לאתר. בערך שבעה אחוזים מהתנועה הגיעה מטוויטר, כששה אחוזים הגיעו דרך וואטסאפ וורסיית הדפדפן, רק כשני אחוזים הגיעו מאינסטגרם, וכשלושה אחוזים מיתר המקורות. המסקנה היא שפייסבוק היא מקור התנועה החזק ביותר של מאקו והאתר תלוי בה מאוד להפצת תכנים. יוטיוב במקום השני מוסיף חשיפה משמעותית, ואינסטגרם כמעט לא מביאה תנועה ישירה, אולי משום שהקישורים שם מוגבלים.

החוזקות של אתר מאקו ברורות – מדובר במותג הדומינטי בנוף הדיגיטלי הישראלי עם תנועה עצומה הנמדדת בעשרות מיליוני כניסות בחודש. הנאמנות של הקהל גבוהה מאוד, כפי שמעידה התנועה הישירה הגבוהה ואחוז הישראלים הגבוה מבין הגולשים. הנוכחות בגוגל חזקה מאוד ומבטיחה זרם קבוע של גולשים חדשים. עם זאת, קיימות גם חולשות – זמן השהייה הממוצע נמוך יחסית, כשארבע דקות וחצי בלבד, מה שמצביע על כך שהגולשים לא נשארים זמן רב באתר. התלות בפייסבוק להפצת תכנים היא גבוהה ועלולה להפוך לבעיה אם הפלטפורמה תשנה את האלגוריתמים שלה. הנוכחות החלשה באינסטגרם מהווה הזדמנות שהאתר לא מנצל, וההיעדרות המוחלט של פרסום ממומן עשוי להצביע על הזדמנויות צמיחה שלא מנוצלות.

להורדת הדוח – נתוני הערוץ, לחצו כאן

 אתר רשת שלוש עשרה, ערוץ שלוש עשרה, ממוקם במקום הרביעי עם 7.534 מיליון כניסות, אך הירידה החדה של למעלה מאחד עשר אחוזים לעומת החודש הקודם מעוררת דאגה. זמן השהייה הממוצע באתר גבוה יותר מזה של מאקו ועומד על שש דקות וחמישים שניות, המעיד על מעורבות גבוהה יותר של הגולשים. מספר העמודים לביקור גבוה אף יותר ועומד על 3.51 עמודים, מה שמצביע על עניין משמעותי בתכנים. אחוז היציאות המיידיות נמוך יחסית ועומד על 38.7 אחוזים, כלומר כששישים אחוזים מהגולשים נשארים ומתעניינים בתכנים נוספים. התנועה הגיאוגרפית מציגה שכתשעים וארבעה אחוזים מהגולשים מגיעים מישראל, אחוז גבוה אף יותר מזה של מאקו, מה שמצביע על התמקדות חזקה יותר בקהל הישראלי. רק כשני אחוזים מגיעים מארצות הברית ואחוזים זעירים ממדינות נוספות.

מקורות התנועה לאתר ערוץ שלוש עשרה מציגים תמונה שונה מעט מזו של מאקו. כשלושים ושישה אחוזים מהכניסות הן ישירות, נתון נמוך יותר מזה של מאקו אך עדיין משמעותי. כמעט חמישים אחוזים מהכניסות מגיעות מחיפושים בגוגל, נתון גבוה משמעותית מזה של מאקו והמעיד על נראות חזקה במנועי חיפוש. שלושה וחצי אחוזים מגיעים מהפניות מאתרים אחרים, שליש אחוז מפרסומות באנרים, כעשרה אחוזים מרשתות חברתיות ושלושה עשיריות האחוז ממיילים. כמעט חמישים אחוזים מהגולשים מגיעים דרך חיפוש בגוגל, כלומר האתר נהנה ממיקום גבוה במנוע החיפוש וממותג מוכר. שלושים ושישה אחוזים נוספים נכנסים ישירות, מה שמעיד על קהל קבוע. פחות מחמישה עשר אחוזים מגיעים מכל שאר הערוצים יחד. האתר לא משקיע בקמפיינים ממומנים אלא נשען כמעט לגמרי על כוח המותג והחשיפה האורגנית.

התנועה מהרשתות החברתיות לאתר ערוץ שלוש עשרה מציגה פיזור מעניין. שליש מהתנועה החברתית מגיעה מפייסבוק, נתון נמוך יחסית לעומת מאקו. כשמונה והעשרים אחוזים מהכניסות החברתיות מקורן ביוטיוב, נתון גבוה משמעותית לעומת מאקו. תנועה לא מבוטלת של כשבעה עשר וחצי אחוזים מגיעה מוואטסאפ, דבר שמצביע על שיתוף חזק בין משתמשים, בעיקר של תכנים ויראליים או חדשות דרמטיות. כשישה ושמונה עשיריות האחוז מגיעים מאינסטגרם, אחוז קטן אך משמעותי יותר מזה של מאקו. כשישה ושלושה עשיריות האחוז מגיעים מטוויטר, וכשמונה אחוזים מיתר הרשתות. פייסבוק ויוטיוב שולטות יחד בכשישים ואחד אחוזים מכל התנועה מהרשתות החברתיות, מה שמראה שהמותג נשען בעיקר על פלטפורמות וידאו וחדשות מסורתיות. וואטסאפ מפתיעה עם נתח גבוה מאוד, המעיד על מעורבות קהילתית והפצה מפה לאוזן. אין נראות משמעותית לטיקטוק, מה שמרמז על פחות נוכחות בקרב קהל צעיר.

החוזקות של אתר ערוץ שלוש עשרה כוללות זמן שהייה גבוה מאוד של כמעט שבע דקות, המעיד על תכנים איכוtiים שמעניינים את הגולשים. התמקדות ישראלית חזקה מאוד עם כתשעים וארבעה אחוזים גולשים ישראלים. נוכחות דומינטית בגוגל עם כמעט חצי מהתנועה מחיפוש אורגני. הפצה חזקה בוואטסאפ המעידה על תכנים משותפים. החולשות כוללות ירידה דרמטית בתנועה של למעלה מאחד עשר אחוזים, דבר שמעורר שאלות על איבוד קהל או תחרות מתגברת. תלות יתר בגוגל עם כמעט חמישים אחוזים מהתנועה, דבר שעלול להפוך לבעיה אם האלגוריתמים ישתנו. תנועה כללית נמוכה יחסית לעומת המובילים, עם פחות משמונה מיליון כניסות בחודש. היעדר פרסום ממומן לחלוטין.

להורדת הדוח – נתוני הערוץ, לחצו כאן

 אתר ערוץ ארבע עשרה ממוקם במקום השני עם 14.26 מיליון כניסות ועליה דרמטית של למעלה מארבעה עשר אחוזים, המהווה את הצמיחה המרשימה ביותר מבין כל הערוצים. זמן השהייה הממוצע באתר הוא הגבוה מכולם ועומד על שבע דקות ושלושים ושש שניות, המעיד על מעורבות גבוהה מאוד. מספר העמודים לביקור עומד על 3.35, נתון גבוה המצביע על עניין משמעותי. אחוז היציאות המיידיות עומד על 43.15 אחוזים, דומה למאקו. התנועה הגיאוגרפית מציגה שכתשעים ואחד וחצי אחוזים מהגולשים מגיעים מישראל, כחמישה אחוזים מדרום אפריקה, כאחד וחצי אחוזים מארצות הברית ואחוזים זעירים ממדינות נוספות. התנועה מדרום אפריקה מעניינת ועשויה להצביע על קהל יוצאי דרום אפריקה המתעניינים בתכני הערוץ.

מקורות התנועה לאתר ערוץ ארבע עשרה מציגים תמונה של קהל נאמן במיוחד. כמעט ארבעים ושישה אחוזים מהגולשים מגיעים ישירות לאתר, הנתון הגבוה ביותר מבין כל הערוצים, המעיד על קהל קבוע שמכיר את האתר היטב. כארבעים וארבעה אחוזים מהתנועה מגיעים ממנועי חיפוש, בעיקר גוגל. כשלושה אחוזים מגיעים מהפניות מאתרים אחרים. כשבעה אחוזים מגיעים מרשתות חברתיות. אין כמעט כניסות דרך דיוור. האתר מתבסס בעיקר על קהל נאמן שמגיע ישירות ועל תנועה אורגנית ממנועי חיפוש, עם נוכחות מתונה ברשתות החברתיות אך כמעט ללא שימוש בפרסום ממומן או בדיוור.

התנועה מהרשתות החברתיות לאתר ערוץ ארבע עשרה מציגה תמונה ייחודית לחלוטין. הפלטפורמה המרכזית היא טוויטר עם כארבעים אחוזים מכל התנועה החברתית, כמעט מחצית, נתון המצביע על פעילות גבוהה מאוד בטוויטר ועל קהל שמגיב שם לתכנים החדשותיים. כמעט רבע מהתנועה החברתית מגיעה מיוטיוב. שיעור גבוה במיוחד של כעשרים ואחד ושלושת רבעי אחוזים מגיע מוואטסאפ, המשמעות היא שגולשים רבים משתפים כתבות בקבוצות, מה שיוצר מעגל הפצה טבעי. כחמישה עשר אחוזים מגיעים מפייסבוק, נתון נמוך יחסית. כמעט אפס תנועה מאינסטגרם, מה שמצביע על פעילות דלה בפלטפורמה זו. ערוץ ארבע עשרה נשען בעיקר על טוויטר להפצת התכנים שלו. וואטסאפ ויוטיוב מהווים ערוצי הפצה חשובים נוספים, בעוד שפייסבוק שומרת על רמת פעילות בינונית ואינסטגרם כמעט לא רלוונטית. רוב הקהל החברתי מגיע דרך שיח ציבורי ופוליטי בטוויטר ודרך שיתופים פרטיים בוואטסאפ.

החוזקות של אתר ערוץ ארבע עשרה בולטות במיוחד – צמיחה דרמטית של למעלה מארבעה עשר אחוזים, המהווה את הצמיחה החזקה ביותר מכולם. זמן השהייה הגבוה ביותר מכל הערוצים, כשבע דקות וחצי, המעיד על תכנים איכותיים ומעניינים במיוחד. נאמנות קהל חזקה מאוד עם כמעט ארבעים ושישה אחוזים תנועה ישירה. נוכחות דומיננטית בטוויטר המעידה על השפעה ברשת החברתית הפוליטית. החולשות כוללות תלות מאוד גבוהה בטוויטר, שעלולה להפוך לבעיה אם הפלטפורמה תשנה את האלגוריתמים. נוכחות חלשה מאוד באינסטגרם. היעדר פרסום ממומן לחלוטין שעשוי לאפשר צמיחה נוספת. הנתח הבינלאומי הקטן יחסית לעומת הפוטנציאל.

להורדת הדוח – נתוני הערוץ, לחצו כאן

אתר תאגיד השידור הישראלי, כאן אחת עשרה, ממוקם במקום השלישי עם 9.645 מיליון כניסות ועליה משמעותית של למעלה משלושה עשר אחוזים. זמן השהייה הממוצע באתר עומד על ארבע דקות ועשרים ושלוש שניות, דומה למאקו אך נמוך מערוץ שלוש עשרה וארבע עשרה. מספר העמודים לביקור עומד על 3.01. אחוז היציאות המיידיות הוא הנמוך מכולם ועומד על שלושים ושישה אחוזים בלבד, המעיד על מעורבות גבוהה של הגולשים. התנועה הגיאוגרפית מציגה שכתשעים ושניים אחוזים מהגולשים מגיעים מישראל, כאחד ושמונה עשיריות האחוז מארצות הברית, כאחוז ורבע מיפן בצורה מפתיעה, וחצי אחוז מקנדה ומגרמניה. התנועה מיפן מעניינת ועשויה להצביע על תכנים בינלאומיים או קהל יפני המתעניין בתכני התאגיד.

מקורות התנועה לאתר כאן אחת עשרה מציגים תמונה מאוזנת. כארבעים ואחד אחוזים מהגולשים נכנסים ישירות לאתר, נתון גבוה המעיד על מותג חזק וקהילת גולשים שחוזרת לאתר ביוזמתה. כמעט מחצית מהתנועה, כארבעים ושמונה אחוזים, מגיעה דרך חיפוש אורגני, בעיקר מגוגל, המשמעות היא שאנשים מחפשים ביטויים הקשורים לתאגיד ולוחצים על תוצאות החיפוש הלא ממומנות. זהו המקור המרכזי לתנועה המראה על נראות גבוהה במנועי חיפוש. כשלושה אחוזים מגיעים באמצעות אתרים אחרים שמקשרים לאתר. כשבעה וחצי אחוזים מגיעים מרשתות חברתיות. אחוז כמעט אפסי מתנועה שנובעת מאימיילים. האתר נשען בעיקר על חיפוש אורגני וכניסות ישירות שיחד יוצרות כמעט תשעים אחוזים מכלל התנועה, מה שמעיד על אמון, הרגל שימוש קבוע ותדמית ציבורית חזקה.

התנועה מרשתות חברתיות לאתר כאן אחת עשרה מציגה תמונה ייחודית. המקור הגדול ביותר לתנועה החברתית הוא יוטיוב עם יותר מארבעים ושניים אחוזים, מעיד על פעילות תוכן וידאו חזקה וקשר ישיר בין הערוץ הטלוויזיוני לפלטפורמת הווידאו. כשלושים ואחד אחוזים מהתנועה מגיעה מפייסבוק, כולל קישורים מהעמוד הרשמי, שיתופים של כתבות וסרטונים, המראה שפייסבוק עדיין משמשת כערוץ מרכזי להפצת תכנים. כשישה עשר אחוזים מהתנועה נובעת מטוויטר, מעיד על פעילות עקבית של התאגיד בציוצים של כתבים וחדשות בזמן אמת. כחמישה אחוזים נובעים משיתופים דרך וואטסאפ בדפדפן. כשני אחוזים מגיעים מדיסקורד, אחוז קטן אך מעניין. כשלושה אחוזים מיתר המקורות. כאן אחת עשרה שומר על נוכחות חברתית חזקה במיוחד ביוטיוב ובפייסבוק שיחד מהווים כשבעים ושלושה אחוזים מהתנועה החברתית. פעילות בטוויטר מוסיפה השפעה בזמן אמת. וואטסאפ מהווה ערוץ שיתוף משמעותי.

החוזקות של אתר כאן אחת עשרה כוללות צמיחה חזקה של למעלה משלושה עשר אחוזים. אחוז היציאות המיידיות הנמוך ביותר מכולם, רק שלושים ושישה אחוזים. נוכחות חזקה מאוד ביוטיוב המביאה תנועה משמעותית. איזון טוב בין מקורות תנועה שונים. החולשות כוללות זמן שהייה נמוך יחסית, כארבע דקות וחצי בלבד. תנועה כוללת בינונית של כתשעה וחצי מיליון כניסות בחודש. תלות בגוגל ליותר ממחצית התנועה. היעדר פרסום ממומן לחלוטין.

להורדת הדוח – נתוני הערוץ, לחצו כאן

אתר ערוץ חמש עשרה, i24news, ממוקם במקום החמישי עם 4.508 מיליון כניסות ועליה זעירה של כאחוז ושבריר. מדובר בערוץ חדשות בינלאומי המשדר תכנים רבים בשפות זרות. התנועה הגיאוגרפית מציגה תמונה שונה לחלוטין מכל שאר הערוצים – רק כחמישה עשר אחוזים מהגולשים מגיעים מישראל, בעוד שיותר מחמישים אחוזים מגיעים מצרפת, כתשעה וחצי אחוזים מארצות הברית, כשני אחוזים מקנדה וכאחוז ושלושת רבעי אחוזים מבריטניה. זוהי תמונה הפוכה לחלוטין מכל שאר הערוצים והיא מצביעה על אופי בינלאומי של הערוץ. עבור מפרסמים ישראלים המבקשים להגיע לקהל מקומי, אתר זה כמעט ואינו רלוונטי, שכן רק כחמישה עשר אחוזים מהגולשים הם ישראלים.

מקורות התנועה לאתר i24news מציגים דומיננטיות של כניסות ישירות. כמעט מחצית מהגולשים, כארבעים ותשעה אחוזים, נכנסים לאתר ישירות, המעיד על מותג מוכר ונאמנות קהל גבוהה. יותר מארבעים אחוזים מהתנועה מגיעה ממנועי חיפוש, בעיקר גוגל. כלומר משתמשים מחפשים חדשות או מונחים בינלאומיים ומגיעים דרך תוצאות חיפוש טבעיות ללא פרסום ממומן. חלק קטן של כשלושה ושלושת רבעי אחוזים מגיע מאתרים אחרים. כחמישה אחוזים מגיעים מרשתות חברתיות. אחוז זניח מאוד של תנועה מגיע מדיוור ישיר. האתר מתבסס בעיקר על כניסות ישירות וחיפושים אורגניים, ומראה נאמנות גבוהה של קהל קבוע וצמיחה אורגנית טבעית. היקף נמוך של תנועה ממומנת או חברתית מעיד על דגש על תוכן חדשותי עצמאי ולא שיווקי.

התנועה מרשתות חברתיות לאתר i24news מציגה שכמעט מחצית, כארבעים וארבעה אחוזים, מהתנועה שמגיעה מרשתות חברתיות מגיעה מפייסבוק, המקור המרכזי של גולשים חברתיים לאתר, המצביע על קהל ותיק ומעורבות גבוהה בפוסטים וכתבות. כעשרים ושבעה אחוזים מהתנועה החברתית מגיעה מטוויטר, מדובר בקהל שמתעדכן בחדשות בזמן אמת ומגיב במהירות, בעיקר באנגלית. כעשרה וחצי אחוזים מהתנועה מגיעה מאינסטגרם, בעיקר דרך סטוריז ופוסטים ויזואליים. כתשעה אחוזים מהתנועה מגיעה מרדיט, נתון משמעותי יחסית לאתר חדשות המעיד שהכתבות משתפות בדיונים בינלאומיים בפורומים. כחמישה ושלושת רבעי אחוזים מגיעים מיוטיוב. כשלושה אחוזים מיתר המקורות. האתר מקבל את עיקר התנועה החברתית מפייסבוק וטוויטר שיחד מהווים יותר משבעים אחוזים מהתנועה החברתית, מצביע על פעילות חזקה בערוצים הקלאסיים של חדשות בזמן אמת, עם נוכחות מתונה אך קיימת גם באינסטגרם, רדיט ויוטיוב.

החוזקות של אתר i24news כוללות קהל בינלאומי רחב עם נוכחות בצרפת וארצות הברית. נאמנות גבוהה של קהל עם כמעט חמישים אחוזים תנועה ישירה. נוכחות חזקה בפייסבוק ובטוויטר הבינלאומיים. החולשות בולטות במיוחד – רלוונטיות מאוד נמוכה למפרסמים ישראלים עם רק חמישה עשר אחוזים גולשים ישראלים. תנועה כוללת נמוכה יחסית של פחות מחמישה מיליון כניסות בחודש. צמיחה כמעט אפסית של רק אחוז אחד. היעדר פרסום ממומן לחלוטין.

להורדת הדוח – נתוני הערוץ, לחצו כאן

אתר ערוץ תשע ממוקם במקום השישי והאחרון עם 2.106 מיליון כניסות וירידה של כשניים וחצי אחוזים. מדובר בערוץ ישראלי אך המשדר ומפרסם תכנים בשפה רוסית בלבד. זמן השהייה הממוצע באתר הוא הגבוה ביותר מכל הערוצים ועומד על שמונה דקות ושתי שניות, נתון מרשים המעיד על מעורבות גבוהה מאוד של הגולשים. מספר העמודים לביקור עומד על 3.51, גבוה מאוד. אחוז היציאות המיידיות הוא הגבוה ביותר מכולם ועומד על כמעט חמישים אחוזים, מה שמראה שחלק גדול מהגולשים עוזבים מיד. התנועה הגיאוגרפית מציגה שכשישים ושמונה וחצי אחוזים מהגולשים מגיעים מישראל, כתשעה אחוזים מארצות הברית, כחמישה אחוזים מאוסטרליה, כשלושה ושלושת רבעי אחוזים מאוקראינה וכשלושה וחצי אחוזים מקנדה. המשמעות היא שכשליש מהגולשים אינם מישראל, נתון הגבוה מכל הערוצים הישראליים למעט i24news.

מקורות התנועה לאתר ערוץ תשע מציגים תמונה ייחודית. יותר ממחצית מהגולשים, כחמישים ושניים וחצי אחוזים, מגיעים ישירות לאתר, הנתון הגבוה ביותר מכל הערוצים הישראליים, המעיד על מותג חזק או קהל קבוע מאוד. כמעט שלושה עשר אחוזים מהתנועה מגיעים מחיפושים אורגניים בגוגל, נתון נמוך יחסית לעומת כל שאר הערוצים. כמעט שליש מהתנועה, כעשרים ושבעה וחצי אחוזים, מגיעה מאתרים אחרים שמפנים לאתר, נתון גבוה מאוד שמצביע על נוכחות בפורטלים רוסיים או אתרים אחרים. כמעט שבעה אחוזים מגיעים מרשתות חברתיות. כמות כמעט לא מורגשת מגיעה דרך אימיילים. האתר מקבל את עיקר תנועתו ממבקרים ישירים ומקישורים מאתרים אחרים, עם נתח בינוני של חיפושים אורגניים ופעילות מתונה ברשתות חברתיות.

התנועה מרשתות חברתיות לאתר ערוץ תשע מציגה שיותר ממחצית, כחמישים וחמישה אחוזים, מכל הכניסות שמגיעות דרך רשתות חברתיות הן מפייסבוק, המקור המרכזי של ערוץ תשע ברשתות. כמעט רבע מהתנועה, כעשרים וארבעה אחוזים, מגיעה מיוטיוב. כארבעה עשר אחוזים מהתנועה מגיעים מרדיט, נתון יחסית גבוה המעיד על שיתופים או דיונים בפורומים בינלאומיים. כארבעה אחוזים מגיעים מוואטסאפ. אחוז קטן יחסית של כשלושה אחוזים מגיע מטוויטר. פחות מרבע אחוז מיתר הפלטפורמות. ערוץ תשע מקבל את רוב החשיפה החברתית מפייסבוק ויוטיוב שתיהן אחראיות לכשמונים אחוזים מהתנועה החברתית. רדיט מהווה ערוץ חשוב נוסף, בעוד שטוויטר ווואטסאפ מוסיפות תרומה מצומצמת. נוכחות הערוץ ברשתות מבוססת בעיקר על קהל רוסי בפייסבוק וצופים ביוטיוב, עם חשיפה בינלאומית מסוימת דרך רדיט.

החוזקות של אתר ערוץ תשע כוללות זמן שהייה הגבוה ביותר מכולם, כשמונה דקות, המעיד על תכנים איכותיים במיוחד שמעניינים את הקהל הרוסי. נאמנות קהל גבוהה מאוד עם כחמישים ושניים אחוזים תנועה ישירה. נוכחות חזקה בפייסבוק הרוסי. החולשות בולטות – תנועה כוללת נמוכה מאוד, הנמוכה מכולם, עם רק כשני מיליון כניסות בחודש. ירידה בתנועה של כשניים וחצי אחוזים. רלוונטיות מוגבלת למפרסמים ישראלים עם רק כשישים ושמונה אחוזים גולשים ישראלים. תלות גבוהה בהפניות מאתרים אחרים. נוכחות חלשה מאוד בגוגל עם רק כשלושה עשר אחוזים תנועה אורגנית. היעדר פרסום ממומן לחלוטין.

להורדת הדוח – נתוני הערוץ, לחצו כאן

הנתונים המלאים מציגים תמונה ברורה של הנוף הדיגיטלי הישראלי. מאקו של ערוץ שתים עשרה שולט ברשת הישראלית עם כשלושים וארבעה מיליון כניסות, יותר מפי שניים מהמקום השני. ערוץ ארבע עשרה צומח במהירות עם כארבעה עשר מיליון כניסות ועליה של למעלה מארבעה עשר אחוזים. כאן אחת עשרה גדל אף הוא עם כמעט עשרה מיליון כניסות ועליה של כשלושה עשר אחוזים. ערוץ שלוש עשרה מאבד קהל עם כשבעה וחצי מיליון כניסות וירידה של למעלה מאחד עשר אחוזים. i24news נשאר סטטי עם כארבעה וחצי מיליון כניסות אך כמעט כולן בינלאומיות. ערוץ תשע נמצא בתחתית עם כשני מיליון כניסות ונתון שמתמקד בעיקר בקהל דובר רוסית.

המסקנות עבור מפרסמים ברורות. למפרסמים המבקשים חשיפה מקסימלית לקהל ישראלי, מאקו הוא הבחירה המובילה עם למעלה משלושים מיליון כניסות ישראליות. למפרסמים המחפשים מעורבות גבוהה וזמן שהייה ארוך, ערוץ ארבע עשרה וערוץ שלוש עשרה מציעים זמני שהייה ארוכים יותר. למפרסמים המעוניינים בקהל פוליטי פעיל, ערוץ ארבע עשרה עם הדומיננטיות שלו בטוויטר הוא בחירה מצוינת. למפרסמים המבקשים קהל צעיר שצורך וידאו, כאן אחת עשרה עם הנוכחות החזקה ביוטיוב יכול להיות רלוונטי. למפרסמים בינלאומיים, i24news מציע חשיפה בצרפת ובארצות הברית אך כמעט לא רלוונטי לשוק הישראלי. למפרסמים המבקשים להגיע לקהל דובר רוסית, ערוץ תשע הוא הבחירה היחידה אך עם תנועה נמוכה יחסית.

בסופו של דבר, הנתונים שמערכת 'מעקב' מציגה מאפשרים להבין מי מוביל את עולם התוכן הישראלי ברשת ואילו אתרים כמעט ואינם נצפים. מדובר במידע קריטי שכמעט ולא היה זמין עד כה לציבור ולמפרסמים, ושחושף את הפער בין הדימוי הציבורי של הערוצים לבין המציאות הדיגיטלית שלהם. הנתונים מאפשרים לבעלי עסקים להתאים את קמפיין הפרסום לפלטפורמות שבהן נמצא קהל היעד האמיתי שלהם, להבין מי באמת צופה, מאיפה מגיעים הגולשים וכמה זמן הם נשארים, ומעניקים תמונה אמינה ושקופה של השוק הדיגיטלי הישראלי.

הפוסט מאקו וערוץ 14 שוברים שיאים: 3 ערוצים בהתמוטטות דיגיטלית הופיע לראשונה ב-מעקב.

כנראה שהפצת המידע המטעה נעשתה בכוונה תחילה ובמחשבה תחילה, במטרה לעורר סערה בקרב הציבור, להטות את דעת הקהל, להשפיל את כבודו של טרוני ולפגום במוניטין רב השנים שלו ובשמו הטוב.

(ראוי לציין כי הפצת מידע שקרי אינה פוגעת רק בצדדים המעורבים ישירות, אלא מערערת את אמון הציבור במערכת המשפט ובאמצעי התקשורת כאחד)

התקשורת "על אוטומט": כשלי העיתונות הישראלית

כלי תקשורת מובילים, ביניהם מעריב, וואלה, חמ"ל, מאקו, אייס ו-YNET, פרסמו את הידיעות המטעות מבלי לבדוק את המסמכים המקוריים. אף לא אחד מהם טרח לעיין בפרוטוקולים או בהכרעת הדין. התקשורת הסתמכה באופן עיוור על דברי עורכי הדין, בהנחה שכללי האתיקה המקצועית ימנעו מהם למסור מידע כוזב.

דמות שנויה במחלוקת: מיהו סמיון גרפמן?

סמיון גרפמן, שבעברו הורשע בפלילים, מוכר בציבור בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת. לאחרונה נחשפו טענות קשות נגדו מצד כריסטינה סומורוקוב (כריסטינה סומורוקוב מסרה בעדותה למערכת "מעקב" כי גרפמן ביצע בה מעשי אונס מספר פעמים). בנוסף, התגלו מקרים של אי תשלום לעובדים בתקופת מסע הבחירות שלו, כאשר התמודד לראשות הממשלה.

בנוסף, עורך הדין גיא אופיר פנה לשופטת בתלונה על פרסומיי ב"מעקב", כתבות אמת אודותיו (משום מה טען שכתבותיי אינן משקפות אמת, דבר תמוה). עם זאת, כבוד השופטת ענת יהב אפשרה את המשך נוכחותי באולם בתפקידי העיתונאי, והבהירה שלא לפרוטוקול כי למר דים אמור שמורה הזכות המלאה לפרסם כתבות.

מצדי, הבהרתי לעורך הדין גיא אופיר כי אם לדעתו כתבותיי אינן משקפות אמת, הוא רשאי להגיש תביעה משפטית. כמו כן, העמדתי אותו על דבר כזביו.

ניסיונו להתלונן על פועלי לא נחל הצלחה יתרה. אמנם ניכר כי גיא אופיר היה חפץ להשתיקני, אך במדינת חוק הדבר אינו פשוט כלל ועיקר (ראוי לציין את ניסיונו).

ניסיונותיי לראיין את סמיון גרפמן נענו בשתיקה רועמת.

באופן דומה, עורך הדין גיא אופיר נמנע מלהגיב ולהתראיין.

הפוסט עו"ד גיא אופיר שיקר: טרוני מעולם לא הורשע באיומי רצח הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסרטון שהוסר עסק בסיפורו הכואב של החייל עידן אוחנה, שנפצע קשה בקרב. הכתבה כללה ראיון בלעדי עם אמו של אוחנה וצילומים מקוריים שבוצעו על ידי צוות "מעקב". לא נעשה כל שימוש בחומרים השייכים למאקו.

הפוסט מאקו הלשינו: התרגיל המסריח נגד המתחרים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט מבזקי חדשות (04.08.2024) – מעקב הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט מבזקי חדשות (01.08.2024) – מעקב הופיע לראשונה ב-מעקב.

*בתאריך ה-31.07.24 אירעה תקלה באתר, אשר בעטיה נמחקו המבזקים. לפיכך, הם שוחזרו ועודכנו מחדש היום (01.08).

הפוסט מבזקי חדשות (31.07.2024) – מעקב הופיע לראשונה ב-מעקב.