בת ים – דרמה משפטית התרחשה הבוקר (שלישי, 03.12.2025) מחוץ לאולמות בית משפט השלום בבת ים, כאשר עוד לפני פתיחת הדיון פרץ עימות חריף בין הצדדים לתיק לשון הרע. מישל טרוני ודניס צ'רקוב, התובעים בתיק, הטיחו בדניאל אלעזר: "אתה נוכל".

התביעה, שהוגשה עוד בשנת 2022 במסגרת תיק מספר 17184-02-22, מופנית נגד תאגיד השידור "כאן 11", נגד הכתב דניאל אלעזר ונגד רועי ינובסקי. התובעים דורשים פיצוי בסך מיליון וחצי שקלים בגין פרסום שלטענתם היה שקרי ופגע בהם. לפי התובעים, אלעזר פרסם כתבה שקרית עליהם, וטענתם מתבססת בין היתר על פסקי דין קודמים שקבעו כי פרסומים של אלעזר חסרו אמת.

הדיון שהתקיים היום בבית משפט השלום התמקד בסוגיות מהותיות הנוגעות לאופן ניהול ההליך. השופט עדי סומך, המופקד על התיק, בחן את בקשת הנתבעים להורות על גילוי מסמכים ולהעמיד רשימת עדים מעודכנת.

מן האווירה באולם עלתה תמיהה באשר לנסיבות שבהן פורסמה כתבה עיתונאית כבר בשנת 2021 ללא הצגת מסמכים תומכים, בעוד שהבקשה לגילוי מסמכים מוגשת רק בשנת 2025 – ארבע שנים לאחר מכן – לכאורה לצורך "הוכחת האמת" (על פי פרשנות מערכת "מעקב").

תמיהה זו מציפה את השאלה המרכזית: האם בעת פרסום הכתבה המקורית עמד לרשות תאגיד השידור "כאן 11" בסיס ראייתי מספק.

הנקודה שעלתה מעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לאחריות העיתונאית ולתקני העבודה הנהוגים בתאגיד השידור הציבורי. הרי עקרון היסוד בעיתונות אחראית הוא שפרסום צריך להתבסס על עובדות מוכחות ומסמכים תומכים בטרם פרסומו, ולא בעקבות תביעה משפטית. השופט ביקש להבין את הרציונל מאחורי בקשה לגילוי מסמכים בשלב כה מאוחר בהליך.

אלא שמאחורי הדיון המשפטי עצמו מסתתרת סוגיה מורכבת נוספת – שאלת העלויות הציבוריות והייצוג המשפטי של "כאן 11". התביעה מתנהלת כבר כשלוש שנים, והתובעים טוענים כי הנתבעים מושכים את ההליך לאורך זמן. את "כאן 11" מייצג משרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק, והשאלה המרכזית שעולה היא האם המשרד זכה במכרז כדין ובהתאם לחוק.

תאגיד השידור "כאן 11", כתאגיד ציבורי הפועל בתקציב של כמיליארד שקלים בשנה מכספי משלם המסים, מחויב על פי חוק לפרסם מכרזים פומביים למתן שירותי ייצוג משפטי. אולם לפי הטענות שהועלו, בשנים הראשונות של ניהול התיק לא נמצא מכרז פומבי שפורסם כדין. רק בשנת 2024, לפי המידע שמסר התאגיד עצמו, זכה המשרד במכרז – אך מסמכי המכרז עצמם לא הוצגו לציבור.

בקשות חוק חופש המידע שהוגשו ל"כאן 11" בעניין זה לא זכו למענה, ודוברות התאגיד נמנעת ממתן מידע. הסוגיה מתחדדת לאור העובדה שמשרד עורכי הדין ליבליך מוזר גליק אינו נחשב למשרד זול, וכל דיון, בקשה ונוכחות במשפט מתומחרים בעשרות אלפי שקלים שמשולמים מקופת הציבור.

כאשר התבקשה עורכת הדין טל ליבליך, המייצגת את הנתבעים, להתייחס לסוגיות המרכזיות שעלו במהלך הדיון, היא השיבה בצחוק. בתגובה שאלו התובעים: "מי מה את צוחקת?" וליבליך השיבה: "ממך".

תגובה זו מציבה סימני כובד באשר לרמת השקיפות ומידת האחריות הציבורית של משרד עורכי דין הנהנה מתשלומים משמעותיים מקופת הציבור.

ההיבט הכלכלי של התיק אינו מסתיים בשכר הטרחה השוטף. מסתבר כי "כאן 11" כבר שילם פיצויים בתיקים קודמים הקשורים לדניאל אלעזר. בשני תיקים אזרחיים – תאד"מ 10152-12-22 ותאד"מ 22816-12-22 – ניתנו פסקי דין בעניין פרסומים של אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר). בית המשפט קבע שאלעזר שיקר בפרסומים אלה וחייב אותו לשלם את הפיצויים אישית, ולא את התאגיד. ואולם, למרות שמדובר היה בפרסומים אישיים שלא שייכים לתאגיד, הכסף שולם בפועל מקופת "כאן 11", דהיינו מכספי הציבור.

בדיון עצמו הועלתה סוגיה נוספת: רשימת העדים. השופט עדי סומך ביקש מהצדדים לצמצם את רשימת העדים, שכן שני הצדדים מסרו רשימות ארוכות במיוחד. התובעים הביעו נכונות לצמצם את רשימתם, אולם עורכת הדין טל ליבליך, המייצגת את "כאן 11", סירבה לכך ואף התווכחה עם השופט. עמדה זו מעלה שאלות – כל עד נוסף פירושו שעות שיפוט נוספות, דיונים נוספים, ותשלומים נוספים מקופת הציבור, הן למשרד עורכי הדין והן לעדים עצמם.

השאלה המהותית העולה היא מדוע "כאן 11" זקוק לכמות כה גדולה של עדים. הרי אם הכתבה שפורסמה ב-2021 התבססה על מקורות מהימנים ועל עובדות מבוססות, די היה בהבאת אותם מקורות כעדים כדי להוכיח את האמת. רשימת עדים נרחבת עשויה להצביע על ניסיון לחפש בדיעבד תימוכין לכתבה שאולי פורסמה ללא בסיס ראייתי מספק.

לטענת התובעים, הכתבה של "כאן 11" הרסה את עסקם. לאחר פרסום התחקיר השלילי עליהם, העסק קרס. כעת, ככל הנראה, התאגיד מנסה לאתר אנשים שפנו לעסק לאחר פרסום הכתבה ודרשו החזר כספי, כדי להעיד נגד התובעים. אולם העדים הפוטנציאליים הללו פנו לעסק דווקא בעקבות הכתבה – ללא פרסומה אולי לא היו פונים כלל. שאלה היא האם ראוי להביא כעדים אנשים שתגובתם עצמה נגרמה מהפרסום השנוי במחלוקת.

השופט עדי סומך החליט כי רשימת העדים חייבת להיות מצומצמת, וביקש מהצדדים להגיש רשימה עדכנית להסבר מפורט לגבי כל עד, כדי למנוע מצב של גרירת רגליים בהליך. החלטה זו עשויה לייעל את ההליך ולמנוע בזבוז נוסף של זמן שיפוטי וכספי ציבור.

התיק מציב לדיון סוגיות יסוד הנוגעות לאיזון שבין חופש העיתונות לבין אחריותה, על השקיפות הנדרשת מתאגיד ציבורי, ועל השימוש בכספי ציבור להליכים משפטיים ממושכים. בעוד שחופש העיתונות הוא עמוד תווך בדמוקרטיה, הוא מגיע עם אחריות כבדה לפרסם רק עובדות מבוססות ומוכחות. כאשר מדובר בתאגיד ציבורי הנתמך בכספי משלמי מסים, רמת האחריות והשקיפות צריכה להיות גבוהה עוד יותר.

העימות שפרץ הבוקר מחוץ לאולם בית המשפט אינו אלא תסמין חיצוני למתחים העמוקים יותר הטמונים בתיק זה. מאחורי האשמות ההדדיות והצילומים, ניצבות שאלות של אמינות עיתונאית, אחריות ציבורית וניהול נכון של משאבי הציבור. התיק, שנמשך כבר שלוש שנים, עדיין רחוק ככל הנראה מסיומו, והשאלה היא מה יקבע בית המשפט בסופו של יום – האם הכתבה התבססה על בסיס ראייתי מוצק או שמא פורסמה בחופזה ופגעה באנשים שלא כדין.

הדיון הבא בתיק צפוי להתקיים לאחר הגשת רשימות העדים המעודכנות, ובית המשפט יידרש להכריע בשאלות מהותיות נוספות לפני תחילת שמיעת העדויות. עד אז, התובעים ממשיכים לטעון לפגיעה קשה בשמם הטוב ובפרנסתם, בעוד "כאן 11" והכתב דניאל אלעזר עומדים על כך שהכתבה פורסמה כדין ומתוך אחריות עיתונאית. המילה האחרונה תהיה לבית המשפט.

דניאל בחר שלא למסור תגובה, וגם דוברות "כאן 11" נמנעה מלהשיב לפנייתנו.

עו״ד טל ליבליך מסרה, נוסף על אמירותיה כגון "אתה מצחיק", "מביך" ו"תלמד משפטים", התייחסויות נוספות ברוח דומה.

פרשה חמורה נחשפת בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", כאשר פסק דין של בית המשפט חושף את התנהלותו הבעייתית של כתב התאגיד דניאל אלעזר. השופטת הבכירה נאוה ברוורמן קבעה בפסיקה תקדימית כי אלעזר פרסם לשון הרע, השפיל אדם ופרסם שקרים לציבור הרחב. בפסק הדין המדובר, שעוסק בתחקיר שגוי ושקרי שפורסם על ידי אלעזר ו"כאן 11", נחשפת תמונה מטרידה של עיתונאות חסרת אחריות במימון כספי ציבור.

הפרשה החלה כאשר שגב ישראל אפריאט, הגיש תביעה נגד תאגיד "כאן 11" ונגד דניאל אלעזר בתיק מספר 42864-07-21. התביעה הוגשה בעקבות תחקיר שפרסם אלעזר, בו הועלו האשמות חמורות בדבר שוחד והונאות שונות. בפסק דינה, השופטת ברוורמן לא חסכה את שבט ביקורתה מהתנהלות התאגיד והכתב.

"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל", קבעה השופטת בסעיף 42 לפסק הדין, והוסיפה כי "את הביטוי יש לפרש בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על-פי אמות מידה של 'האדם הסביר'".

הנזק שנגרם לאפריאט היה משמעותי. על פי סעיף 17 בפסק הדין, למעלה ממיליון איש צפו בכתבה השקרית. בעקבות הפרסום, מאות עוקבים נטשו את עמוד הרשת החברתית שלו, בעוד אלף עוקבים חדשים הצטרפו במטרה להכפיש ולקלל אותו. התוצאה הייתה פגיעה נפשית קשה, והתובע העיד כי הוא סובל מסיוטים עד היום.

בסעיף 50 לפסק הדין, מתייחסת השופטת ברוורמן לאופן שבו הוצג אפריאט: "ביני לביני, בנוגע לפרסום זה, צודק התובע כי הוא הוצג באור שלילי. אין די בטענת הנתבעים כי הפרסום מזכיר את התובע למשך זמן קצר, ואגבי, לשיטתם". השופטת מצאה כי בפרסום הייתה רמיזה כי התובע "הכשיר" חברה בתמורה לטובות הנאה – טענה אשר התבררה כחסרת בסיס.

חומרת המקרה מתעצמת נוכח התנהלותו של אלעזר בדוכן העדים, שם כינה את התובע "נוכל" ללא כל ביסוס משפטי. בסעיף 74 לפסק הדין נכתב: "במקרה דנן, כפי שהובא לעיל, נחה דעתי שהפרסום לא היה אמת, אך נתתי אמון בעדות אלעזר, כי האמין באמיתות הפרסום. אלעזר העיד שהוא חושב שהתובע שקרן, ושהוא נוכל".

ההתנהלות הבעייתית של אלעזר לא הסתכמה בכך. בתגובה למכתב התראה ששלח אפריאט, פרסם אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר) פוסט מזלזל ופוגעני. כפי שמצוטט בסעיפים 84-85 לפסק הדין: "ועכשיו השקרן הזה (שגב) גם שלח לנו מכתב איום לפני תביעה… הבנאדם מפיץ שקרים כי הוא יודע שגם אם יתבעו אותו לא יהיה לו מאיפה לשלם עם כל החובות שלו בהוצאה לפועל".

בתגובה לפרסום זה, קבעה השופטת בסעיף 88 כי "לא עומדת לאלעזר הגנה על פי החוק בנוגע לפרסום זה, ולבטח לא ניתן לומר שהפרסום נעשה בתום לב. נחה דעתי כי אלעזר התכוון לפגוע במידה גדולה יותר משהייתה סבירה".

הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע לשימוש בכספי הציבור. מר אלעזר זכה לייצוג משפטי רם-מעלה ממשרד ליבליך מוזר, כאשר ההוצאות המשמעותיות נישאו על כתפי משלמי המיסים. זאת חרף העובדה כי מדובר בהתנהלותו הפרטית של הכתב, לרבות פרסומיו ברשתות החברתיות, ולא במסגרת פעילותו העיתונאית בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11".

פסק הדין חייב את אלעזר בתשלום פיצויים בסך 15,000 שקלים. זהו לא המקרה הראשון בו נדרש אלעזר לפצות בגין פרסומים שקריים. במקרה קודם הוא חויב בתשלום של 8,000 שקלים, אך התשלום בוצע בסופו של דבר על ידי תאגיד השידור מכספי ציבור – קרא עוד

השופטת קבעה באופן חד משמעי בסעיף 94 לפסק הדין: "אין בלבי הספק כי האמירות שנאמרו על-ידי אלעזר כלפי התובע, בהקשרם, נאמרו על-מנת להשפילו ולבזותו בעיני הבריות". קביעה זו מצטרפת לשורה של החלטות שיפוטיות המטילות ספק בהתנהלות התאגיד וכתביו.

בסעיפים 53-55 לפסק הדין נקבע באופן ברור כי בפרסומי "כאן 11" יש לשון הרע. השופטת מצטטת את סעיף 3 בחוק הקובע כי "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות".

בסעיף 61 לפסק הדין, קבעה כבוד השופטת בפסיקתה המנומקת כי הכתבה אשר פורסמה אינה עולה בקנה אחד עם האמת העובדתית. ובלשונה המפורשת של כבוד השופטת: "אשר על כן, לא ניתן לומר, כי הרמיזה שבכתבה, הינה אמת". מכאן עולה כי הפרסום היה כוזב.

המקרה מעלה תהיות קשות לגבי התנהלות תאגיד השידור הציבורי. בעוד שעובדי ציבור אחרים נדרשים לשאת באחריות אישית למעשיהם, נראה כי ב"כאן 11" קיימת מערכת של הגנה והעברת אחריות לציבור משלמי המיסים. זוהי תופעה מטרידה במיוחד כאשר מדובר בגוף תקשורת ציבורי האמור לשמש כשומר סף ולפעול באחריות ובשקיפות.

תאגיד השידור 'כאן 11' נמנע מלדווח על פסק הדין האמור במהדורות החדשות שלו, ואף כתבו, אלעזר, מטעמים מובנים, לא פרסם התייחסות לכך ברשת החברתית X. אין זה מפתיע, שכן אין אדם נוטה לפרסם ברבים פסקי דין המטילים דופי בהתנהלותו העיתונאית ומייחסים לו פרסומי כזב (וזאת בפרט כאשר מדובר במספר פסקי דין ולא באחד בלבד).

שימו לב – בשנת 2021 פרסם תאגיד השידור 'כאן 11' תחקיר בעניינו של מר שגב ישראל אפריאט, אשר עסק בחשדות לשוחד והונאות. התחקיר הסב פגיעה חמורה לשמו הטוב, והשפלתו לא הסתכמה בפרסום בלבד, אלא נמשכה גם במהלך ההליכים המשפטיים, עת כונה "נוכל" ו"שקרן". באופן אירוני, בסופו של יום, דווקא כתב התאגיד, דניאל אלעזר, הוא שנקבע בפסק דין כי פרסם דברי שקר, וכל זאת במימון כספי ציבור.

מעבר לשאלת עלויות הטיפול המשפטי בתיקים הרבים המתנהלים נגד אלעזר, ראוי לציין כי הלה ממשיך לקבל שכר חודשי מקופת הציבור בהיותו עובד מדינה בתאגיד השידור 'כאן 11'. התנהלותו המשפילה כלפי מושא התחקיר באה לידי ביטוי הן בתחקיר עצמו, הן בפרסומיו האישיים והן בהתנהגותו בדיונים המשפטיים בנוכחות השופטת, עורכי הדין והקהל.

חרף האמור, אלעזר ממשיך בתפקידו בתאגיד השידור מדינת 'כאן 11', ללא קשר למספר פסקי הדין שניתנו בעניינו או תוכנם (תועדו מספר הליכים משפטיים, לרבות שלושה פסקי דין, כאשר בשניים מהם נקבע כי אלעזר פרסם דברי שקר, ובשלישי מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על הפרת חוק בתי המשפט בגין צילום בלתי מורשה באולם בית המשפט, כפי שצוין בפסק הדין).

על רקע זה, החלטתו של שר התקשורת שלמה קרעי לבחון מחדש את פעילות חטיבת החדשות של "כאן 11" מקבלת משנה תוקף. פסק הדין החמור מצטרף לשורה של מקרים המעלים ספק ביכולתו של התאגיד לשמור על סטנדרטים עיתונאיים ראויים תוך שימוש אחראי בכספי ציבור.

הפרשה כולה משקפת כשל מערכתי בפיקוח על עבודתם של עיתונאים בגופי תקשורת ציבוריים ומעלה שאלות נוקבות לגבי האחריותיות של עובדי ציבור בתפקידים תקשורתיים. העובדה כי תאגיד השידור ממשיך לממן הגנה משפטית יקרה במקרים של התנהלות פוגענית מצד כתביו מעידה על הצורך בבחינה מחודשת של נהלי העבודה והאתיקה בתאגיד.

לא הוגש ערעור על פסק הדין, ותאגיד השידור הציבורי "כאן 11", בהתאם למדיניותם המסורתית, נמנעו ממתן תגובה. מר דניאל אלעזר אף הוא בחר שלא להגיב. יצוין כי בהתייחסותו האחרונה, הטיח בי האשמות חמורות, כינה אותי "נוכל", "שקרן" ו"אדם הזקוק לטיפול", תוך שהוא מבזה אותי ברבים. בין היתר, הטיח בי עלבונות הנוגעים למראי החיצוני וכינה אותי "רמאי". התנהלות זו מעידה על רמת חינוכו.

הגשנו פנייה רשמית למשרד מבקר המדינה ולמשרד התקשורת, זאת בעקבות היעדר מענה מצד דובר התאגיד והתנהלות בלתי תקינה לכאורה בכל הנוגע לניהול כספי ציבור. הנושא נמצא כעת בבדיקה, וטרם התקבלה תשובה מהגורמים המוסמכים.