סערה ברשתות החברתיות בעקבות תיעוד מעורר מחלוקת שפרסם פעיל השמאל הקיצוני, יזם ההייטק ואיש החינוך עמי דרור. דרור, המציג את עצמו דרך קבע כמי שנאבק למען מדינת ישראל הדמוקרטית וכמומחה למנהיגות, העלה לעמוד הפייסבוק הרשמי שלו סרטון המציג תקרית חריגה מתוך מצעד הגאווה.

בסרטון המדובר נראית אישה הלובשת חולצה בצבעי קשת הגאווה, שעליה מתנוסס הכיתוב באנגלית: "FCK BNGVR" (תרגום חופשי לעברית: "בן גביר תזד*ין"). על פי התיעוד, שוטרים שנכחו במקום ניסו להתערב ולעצור את מה שנחזה כפגיעה בשמו הטוב של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, וככל הנראה דרשו מהאישה להחליף את הלבוש הפרובוקטיבי. בתגובה לדרישת השוטרים, בחרה האישה להסיר את החולצה לחלוטין בפומבי.

אולם, לא רק התיעוד עצמו עורר תרעומת, אלא בעיקר הטקסט הנלווה שבחר מר דרור לצרף לפוסט. לצד הוידאו, כתב דרור בצורה חד-משמעית באנגלית:

"We will FCK BNGVR! It's a promise!" (ובתרגום לעברית: "אנחנו נדפוק את בן גביר! זו הבטחה!").

בין מחאה גאה להשפלת נבחר ציבור

פרסום הפוסט עורר מיד סימני שאלה קשים בנוגע לגבולות השיח הציבורי ולמטרותיו של מצעד הגאווה. קשה להבין כיצד אירוע שנועד לחגוג סובלנות, שוויון וזכויות פרט, הופך לפלטפורמה המנוצלת להשפלתו האישית של שר בממשלת ישראל באמצעות ביטויים בוטים וגסים. הניסיון לקשור בין השניים נותר עמום, ונראה כי הדבר יישאר בגדר תעלומה שאינה ניתנת להסבר רציונלי.

התגובות בקרב הציבור הרחב לא איחרו לבוא, והגולשים ברשת התפלגו לשני מחנות מרכזיים. מחד, גולשים רבים הביעו מחאה קשה וטענו כי מצעד הגאווה אינו המקום המתאים להפגנת וולגריות שכזו ולקידום אג'נדות פוליטיות אישיות מהסוג הנמוך ביותר. מאידך, היו מי שהגנו על המעשה וטענו כי מדובר בפלטפורמה לגיטימית לחלוטין להבעת עמדה פוליטית נחרצת, גם אם היא קיצונית.

המומחה למנהיגות שבוחר בקללות

הניגוד המובהק ביותר בפרשה זו נעוץ ברקע המקצועי והציבורי של עמי דרור. מדובר בדמות שאינה פועלת בחלל ריק: דרור מוכר כאיש חינוך, יזם הייטק מצליח ומי שנושא תכופות את דגל המנהיגות והערכים הדמוקרטיים. התנהלות זו מעלה תהיות קשות: כיצד מי שאמון על חינוך הדור הבא ועל הטמעת ערכי מנהיגות, בוחר להשתמש בשפה כה ירודה, הכוללת קללות והבטחות לפגיעה אישית, מעל גבי רשת חברתית רשמית? גם את הפער הזה, בין היומרה החינוכית לפרקטיקה המשתלחת, כנראה לא נצליח להבין.

בעקבות האירועים, פנה אתר החדשות "מעקב" למר דרור בפנייה רשמית וישירה, במטרה לקבל את התייחסותו והבהרותיו לסוגיה. במסגרת הפנייה הוצגו בפניו מספר שאלות, ובהן האם סגנון ביטוי מסוג זה עולה בקנה אחד עם שיח ציבורי מכבד; כיצד, לשיטתו, מתקשר המסר הפוליטי הבוטה לאירועי מצעד הגאווה; והאם, כאיש חינוך וכדמות ציבורית, הוא סבור שמדובר בדוגמה ראויה לחיקוי או בהתבטאות שנאמרה בלהט הרגע. עוד צוין בפנייה כי תגובתו, ככל שתתקבל, תפורסם במלואה וללא עריכה.

למרות הפנייה המקצועית וההזדמנות שניתנה לו להסביר את מניעיו או לחזור בו מן הסגנון המשתלח, מר עמי דרור בחר שלא להגיב. שתיקתו של מי שמתיימר להוביל שיח דמוקרטי ונאור, מדברת במקרה זה בעד עצמה.

נ.ב

הפיכת מצעד הגאווה לזירה של התנגחות פוליטית אישית והתבטאויות בוטות מעוררת תהיות באשר להבנת מהותו של המאבק לשוויון ולזכויות הקהילה הגאה. קהילת הלהט"ב אינה מקשה פוליטית אחת, ונטייה מינית או זהות מגדרית אינן מכתיבות השקפת עולם מדינית או פוליטית. בקרב חברי הקהילה ניתן למצוא את כלל גוני הקשת הפוליטית – מן הימין ועד השמאל.

עדות מובהקת לכך היא יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הנמנה עם הדמויות הבולטות במחנה הימין בישראל. אוחנה חבר בקואליציה שבה שותף גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, והשניים מקיימים שיתוף פעולה במסגרת פעילותם הציבורית והפוליטית. מציאות זו ממחישה כי השתייכות לקהילה הגאה אינה מחייבת עמדה פוליטית אחידה, וכי זהות אישית והשקפה פוליטית אינן בהכרח כרוכות זו בזו.

הניסיון של פעילי שמאל קיצוני לצבוע קהילה שלמה בצבע פוליטי אחיד, תוך שימוש בקללות, פרובוקציות זולות ואיומים ישירים נגד שרים בממשלה, אינו משרת אף קבוצה. התנהלות קיצונית מסוג זה אינה מקדמת זכויות או סובלנות – היא רק מייצרת אנטגוניזם מריר, מעמיקה את השסע הציבורי ופוגעת בראש ובראשונה בקהילה עצמה, שרבים מחבריה מסתייגים לחלוטין מסגנון אלים ומשתלח זה.

הפוסט הפרובוקציה שהפכה לאיום: "נדפוק את בן גביר! זו הבטחה!" הופיע לראשונה ב-מעקב.

כישלון בזירה הבינלאומית: הארגון העולמי מפקפק באגודה

הארגון ILGA העולמי, שמייצג את הקהילה הגאה בעולם, דחה את בקשת האגודה הישראלית לארח את הוועידה הבינלאומית ואף השעה אותה מחברות מלאה. זהו צעד דרמטי וחריג, שנומק באופן חד משמעי: "ההצעה הישראלית לא עומדת בקנה אחד עם מטרות הארגון". השעייתה של האגודה היא פגיעה במוניטין המקומי שלה ומערערת את יכולתה לייצג את ישראל בעולם.

ניהול בעייתי: 17 מיליון שקלים

בשנת התקציב האחרונה, עומד תקציב האגודה על סך של כשבעה-עשר מיליון שקלים חדשים, המורכב מכספי ציבור ותרומות כאחד. ברם, הביקורת הציבורית מתעצמת והולכת באשר לאופן ניהול המשאבים הכספיים.

נוכחותה במרחב המקוון מצומצמת להפליא, ופעילותה ברשתות החברתיות דלה ביותר. יתרה מזאת, קו הטלפון של האגודה אינו מאויש כלל, ופניות הציבור נותרות ללא מענה.

זאת ועוד, שירות התמיכה הטלפוני פועל במתכונת מצומצמת, ורבים מן הפונים מציינים כי השירות המוצע חופף לשירותים הניתנים על-ידי ארגונים מקבילים. כמו כן, חברי הקהילה מביעים את מורת רוחם נוכח היעדר הישגים מוחשיים בתחום קידום זכויותיהם ומעמדם.

הקהילה הלהט"בית בישראל מונה חברים רבים ומהווה נדבך משמעותי בחברה הישראלית. ואולם, נתוני הגלישה באתר האינטרנט של האגודה מצביעים על שיעורי כניסה נמוכים באופן משמעותי ביחס להיקף הקהילה.

עמוד הפייסבוק של האגודה, אשר מתנהלת בתקציב שנתי של כשבעה-עשר מיליון שקלים חדשים ונדרשת לקיים מגוון רחב של פעילויות, זוכה לתגובות דלות ביותר – בממוצע שמונה סימוני "לייק" בלבד לפרסום.

נתונים מדאיגים אלו מעידים, לכאורה, על היעדר כמעט מוחלט של פעילות משמעותית ועל חוסר מעורבות קהילתית בפעילות האגודה.

חרם פנימי: הקהילה המקומית מפנה עורף לאגודה

חברי קהילה רבים מביעים תחושת ניכור ואכזבה מהאגודה. הם מעידים כי פעילותה רחוקה מלהיות רלוונטית לצרכים ולבעיות האמיתיים של חברי הקהילה הגאה. מתחים נוספים נרשמים סביב צורת הפעילות באירועי הגאווה, שתוארו כ"מנוכרים" וכמסיבת ראווה שאינה מייצגת את כלל הקהילה. כתוצאה מכך, רבים – כולל אנשי ציבור ומובילי דעה מהקהילה – חשים בושה ואכזבה מכך שהאגודה אינה מצליחה לייצג אותם כראוי.

הומוסקסואל הלובש חוטיני – האם זה משדר מסר של מצעד הגאווה? מצעד הגאווה בישראל הוא אירוע המפחיד להגיע אליו עם ילדים קטנים, המתרחש למעשה כמו סדום ועמורה. יתרה מכך, אין זה מצעד, אלא אולי מסיבת גייז; אינו מצעד המוקדש, לדוגמה, לאפליה ולאי שוויון.

אין חולק כי ייתכן שהאגודה מקיימת פעילויות מסוימות, אך השפעתן על חברי הקהילה מוגבלת ואינה מורגשת דיה. מצב עניינים זה מוביל לתחושת תסכול עמוקה בקרב חברי הקהילה, אשר מצפים למעורבות משמעותית יותר ולהשפעה ניכרת על חייהם.

תגובה האגודה למען הלהט"ב:

1. השעיית האגודה מארגון ILGA העולמי – האם יש סיבות נוספות מעבר למצב הפוליטי?
השהיית האגודה בעקבות לחצים פוליטיים שהופעלו על הארגון מטעם קומץ ארגונים מבין 2000 ארגוני הלהט"ב החברים בארגון מרחבי העולם.

2. נשמעת ביקורת על הפיכת מצעד הגאווה לאירוע מסחרי ומיני מדי.
מצעד הגאווה הינו חגיגה של הזהות הלהט"בית ומחאה בשל העובדה כי זהותם המינית והמגדרית של להט"ב נתפסת כמקור לבושה והסתרה. כחלק אינהרנטי מהחברה הישראלית, אנו רגישים למצב והשנה המצעד לא התקיים כסדרו ושם על נס את תרומת קהילת הלהט"ב לחברה הישראלית.

3. טענות על התרחקות של חברי קהילה ישראלים מהאגודה וחרם פנימי מצידם – מדוע?
לא ידוע לנו על כזה דבר. האגודה מייצגת חלקים שונים ומגוונים בקהילת הלהט"ב מכלל קצוות החברה הישראלית, בנוסף למגוון ארגוני הלהט"ב הישראלים הפועלים עבור קשת הזהויות.

4. שאלות לגבי הפעילות בפועל של האגודה והשימוש בתקציב הממשלתי, למשל:

מה נעשה עבור פליטים להט"ב?
האגודה למען הלהט"ב תומכת ב"בית אל מים"- בית בטוח ללהט"ב מהחברה הערבית המופעל על ידי ערבים ישראלים להט"ב שעושים עבודת קודש עבור אוכלוסיה זו. בנוסף האגודה למען הלהט"ב מסייעת למבקשי מקלט פלסטינים וערביי ישראל אשר יש איום לחייהם בעקבות זהותם הלהט"בית ומסייעת במתן מקלט מדיני למבקשי המקלט והגנה על חייהם.

אילו מאבקים ממשיים מתנהלים כיום?
האגודה למען הלהט"ב עוסקת במגוון נושאים, ביניהם שירותי פרט מיועדים לקהילה, קליניקות ללהט"ב, קו קשב לסיוע נפשי, תחום קהילות המפעיל קהילות וקבוצות להט"ב ברחבי הארץ, מאבק על חקיקה להשוואת זכויות הקהילה הגאה, קשרי ממשל, פעילות מחקרית והסברתית בתחומים הללו.

הפוסט משבר עמוק: האגודה למען הלהט"ב מאבדת לגיטימציה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הזמר המוביל מפציץ: בייבי בום נוסף בבית לידר! הפעם זה מקומי ואישי – חברה קרובה נושאת את העובר. רגע אור בתקופה טעונה, הזוג חוגג הרחבת המשפחה בסטייל ישראלי. מי הפונדקאית המפתיעה? כל הפרטים הלוהטים בפנים.

הזמר והיוצר עברי לידר ובן זוגו יונתן הודיעו היום (04.10.24) כי הם מצפים לתינוק נוסף, שיהיה אח לבנם אלבי. בפוסט שפרסמו ברשתות החברתיות, השניים שיתפו את הבשורה המשמחת עם עוקביהם.

"שמחים לספר שהמשפחה שלנו מתרחבת ושיש לנו תינוק בדרך, אח לאלבי", כתבו לידר ובן זוגו. הם הוסיפו כי "על רקע השנה האחרונה והחדשה אלו ימים מלאים ברגשות מעורבים ומטבע הדברים, זוהי נקודת אור גדולה ומשמעותית עבורנו".

בניגוד להריון הקודם, הפעם ההליך מתקיים בישראל. לידר ציין כי זה מתאפשר הודות לפסיקת בג"ץ בנושא פונדקאות לזוגות מאותו המין. "תודה רבה לבג"ץ על הפסיקה החשובה הזו", כתב הזמר.

הפונדקאית שנושאת את העובר היא חברתם הטובה של בני הזוג, שחר מייזנר. לידר הביע את הערכתו כלפיה: "זה מרגש להיות קרובים כל כך לפונדקאית שהיא גם חברתנו הטובה שחר מייזנר ובעלה התומך והאהוב תומר. שחר, אנחנו מעריצים אותך על העוצמות, על נדיבות הלב ועל חברות האמת, ומאושרים שבחרת בנו להיות הפונדקאית שלנו ולשאת את העובר שלנו לתקופת ההריון".

לידר סיים את הפוסט בהבעת תודה עמוקה: "תודה על המתנה הכי גדולה שיש".

ההודעה על הרחבת המשפחה מגיעה בתקופה מורכבת עבור הזוג ועבור החברה הישראלית בכלל, כפי שמשתקף מדבריהם על "רגשות מעורבים". עם זאת, הם מדגישים את השמחה והמשמעות שמביא איתו התינוק החדש למשפחתם.

עברי לידר, מהזמרים והיוצרים המובילים בישראל, כבר אב לאלבי, בנו הבכור. ההודעה על ההריון החדש מהווה צעד נוסף בהרחבת משפחתו עם בן זוגו יונתן.

צילום: עמוד האינסטגרם Ivri Lider

הפוסט עברי לידר ובן זוגו: תינוק שני בדרך הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים, הזירה הציבורית בישראל סוערת בעקבות חשיפת התבטאויות הומופוביות של מפכ"ל המשטרה הנכנס, דני לוי. הדברים, שנאמרו בתחילת השנה כשלוי היה מפקד מחוז החוף, עוררו גל של ביקורת וזעם בקרב הקהילה הגאה ותומכיה.

על פי הדיווחים, לוי אמר בשיחה פרטית: "אני לא מסוגל לראות שני בחורים שהולכים ביחד ברחוב ונותנים ידיים או שני גברים שמתנשקים ככה בחוץ, זה מגעיל אותי". דברים אלו, שנחשפו במהדורה המרכזית אמש (ערוץ 12), מעלים שאלות קשות לגבי התאמתו של לוי לתפקיד הרגיש והחשוב של מפכ"ל המשטרה.

הקהילה הגאה לא נשארה אדישה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו הגיב בצורה חדה: "עלייה של 240% באלימות נגד להט"ב במרחב הציבורי בישראל בשנה האחרונה. את המציאות הזאת אנחנו נחושים לשנות". להב הרצנו אף פרסם תמונה שלו מתנשק עם בן זוגו, מעשה של מחאה ואהבה כאחד.

התבטאויות אלו מעלות חששות כבדים לגבי יחסה של משטרת ישראל לקהילה הגאה תחת הנהגתו של לוי. כיצד יוכלו שוטרים להט"בים לשרת תחת מפכ"ל שמביע דעות כאלה? ומה לגבי אמון הציבור במשטרה כגוף שאמור להגן על כל אזרחי המדינה?

היום, ה-17 בספטמבר, פרסם דני לוי הבהרה לדבריו, אך בחר שלא להתנצל. צעד זה רק מוסיף שמן למדורת הביקורת, כאשר רבים טוענים כי הבהרה ללא התנצלות אינה מספקת נוכח חומרת הדברים.

על רקע הפרשה, חשוב לציין את העלייה המדאיגה של 240% באלימות נגד להט"ב במרחב הציבורי בישראל בשנה האחרונה. נתון מטריד זה מדגיש את הצורך הדחוף במנהיגות משטרתית שתפעל נגד אפליה ואלימות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

עד כה, הממשלה נמנעה מלהגיב באופן רשמי לפרשה. שתיקה זו מעוררת תהיות לגבי עמדתה בנושא ומידת מחויבותה להגנה על זכויות הקהילה הגאה.

ארגוני זכויות להט"ב, ובראשם האגודה למען הלהט"ב בישראל, קוראים לממשלה ולמשטרת ישראל לנקוט בצעדים מיידיים. יו"ר האגודה, הילה פאר, התבטאה בחריפות במהדורה המרכזית של N12, דורשת תגובה רשמית והתחייבות לשינוי.

הפרשה סביב דני לוי מדגישה את הצורך הדחוף בשינוי תפיסתי בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. האם מפכ"ל המשטרה הנכנס מסוגל להוביל מערכת שתגן על כל אזרחי ישראל, ללא הבדל נטייה מינית או זהות מגדרית? זו השאלה שעומדת כעת במרכז השיח הציבורי, ורק הזמן יגיד אם לוי יצליח לשקם את האמון שנפגע או שמא יידרש שינוי בצמרת המשטרה.

בעוד הסערה ממשיכה, אנו ב"מעקב" ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות ונדווח על כל התפתחות בנושא.

צילומים: משטרת ישראל (תמונה ראשית), כתבה: ערוץ 12

הפוסט דני לוי: המפכ"ל ההומופוב שמבייש את המדים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעולם שלנו, שלעתים קרובות מלא במתח ומחלוקות, נדיר למצוא אישיות שמגשרת בין עולמות ומפיצה אור של אהבה וקבלה. הרב יגאל דובינסקי הוא בדיוק כזו אישיות – רב, חייל מילואים, ופעיל חברתי, שמשלב בין עולם הרוח לעשייה מעשית למען החברה הישראלית.

ביום הולדתו, זכינו לשוחח עם הרב דובינסקי ולשמוע על מסע חייו המרתק. בגיל 19 עלה לישראל, ומיד התגייס לצה"ל. הוא שירת בגולני ולקח חלק במבצעים בעזה בשנת 2003. גם היום, שנים לאחר שחרורו, הרב דובינסקי ממשיך לשרת כחייל מילואים בגבול לבנון, מתוך תחושת שליחות עמוקה.

לאחר עלייתו ושירותו הצבאי, מצא הרב דובינסקי את דרכו אל חב"ד. "החיבור לחב"ד היה טבעי עבורי", הוא מספר. "מצאתי בה דרך חיים שמשלבת רוחניות עמוקה עם מעורבות בחברה ועשייה למען הזולת". היום, הרב דובינסקי עומד בראש קהילה גדולה ומשגשגת, לצד היותו אב גאה לארבעה ילדים.

אחד הנושאים שהרב דובינסקי מדבר עליהם בלהט הוא חשיבות השירות הצבאי. "בצה"ל יש המון אנשים מכל גווני הקשת – שמאל וימין, דתיים וחילוניים. אבל כולם משרתים למען מטרה אחת – הגנה על מדינת ישראל ואזרחיה", הוא מסביר. "זו הוכחה חיה לכוחה של אחדות ולחשיבות של מטרה משותפת".

מה שבולט במיוחד בשיחה עם הרב דובינסקי הוא יכולתו המדהימה לסלוח ולראות את הטוב בכל אדם. הוא משתף אותנו באירוע שהתרחש לאחרונה, כאשר אישה שיכורה צעקה עליו ברחוב והאשימה אותו ב"טפילות". במקום להיעלב או לכעוס, הרב דובינסקי ניגש אליה, הרגיע אותה, והראה לה תמונות משירותו הצבאי. "היא מיד התנצלה", הוא מספר בחיוך. "זה מה שחב"ד מלמדת – לדבר בגובה העיניים, לכבד כל אדם, ולהפיץ אהבה".

הרב דובינסקי לא מסתפק רק בדיבורים – הוא פועל ללא לאות למען הקהילה. הוא מעביר שיעורי תורה לקבוצות מגוונות – צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, ולעתים גם בקבוצות מעורבות. "חשוב לי להנגיש את היהדות לכולם. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו להתחבר למסורת ולערכים  ", הוא מסביר.

הפוסט הרב הלוחם: מגולני לקהילה, מאהבה לאחדות הופיע לראשונה ב-מעקב.

ההמלצה הגיעה בעקבות התבטאויות שנויות במחלוקת של גולן, שנאמרו בימים שלאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

במוקד הפרשה עומדת הצהרתו של גולן בראיון לערוץ 14, שבו קרא "למחוק את עזה לגמרי, לא להשאיר שם אדם אחד". דבריו אלה, שנאמרו בעיצומו של הכאב והזעם הלאומי בעקבות הטבח, עוררו דיון סוער בציבור הישראלי ואף מצאו את דרכם למסמכי התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג.

ההמלצה של פרקליט המדינה מעלה שאלות מורכבות בנוגע לגבולות חופש הביטוי בישראל, במיוחד בעתות משבר לאומי. מחד, יש הטוענים כי דבריו של גולן חוצים את הקו האדום ומהווים הסתה מסוכנת. מאידך, תומכיו של הזמר טוענים כי מדובר בביטוי לגיטימי של כאב וזעם בעקבות אירועים טראומטיים.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תהיה זו שתכריע האם לפתוח בחקירה רשמית נגד גולן. החלטתה צפויה להיות בעלת השלכות משמעותיות, לא רק עבור גולן עצמו, אלא גם עבור הדיון הציבורי בישראל בנוגע לגבולות השיח הפוליטי והחברתי.

גולן, שידוע כאחד הזמרים המצליחים והאהובים בישראל, נמצא כעת במוקד סערה ציבורית שחורגת מעולם המוזיקה ונוגעת בשאלות יסוד של החברה הישראלית.

תגובת הציבור לפרשה מעורבת. בעוד שחלק מהציבור רואה בהמלצה לחקירה צעד נחוץ למניעת הסתה, אחרים רואים בה פגיעה בחופש הביטוי ו"רדיפה פוליטית".

מסערה לסערה: אייל גולן בעין הסערה הציבורית

בחודשים האחרונים, הזמר אייל גולן, מצא את עצמו במוקד של סערות ציבוריות חוזרות ונשנות. התבטאויות שנויות במחלוקת והתנהגות בעייתית על הבמה הובילו לביקורת נוקבת מצד הציבור ואף לחקירה משפטית.

ב-17 ביולי 2024, במהלך הופעה באשקלון, נזרק לעבר גולן בקבוק מים מכיוון הקהל. בתגובה ספונטנית, הזמר פנה לעבר הזורק ואמר: "בוא מאחורי הבמה, קוקסינל". התבטאות זו, הכוללת מילת גנאי המופנית לרוב כלפי הקהילה הלהט"בית, עוררה זעם רב ברשתות החברתיות ובתקשורת.

בתגובה ראשונית ברשתות החברתיות, גולן טען כי התכוון לומר "פחדן". אולם, הסבר זה לא הצליח לשכך את הביקורת, כאשר רבים תהו מדוע בחר להשתמש במילה פוגענית במקום לומר "פחדן" באופן ישיר. ההתבטאות נתפסה כביטוי של הומופוביה וכפגיעה בקהילה שלמה, ללא קשר לאירוע הספציפי של זריקת הבקבוק.

בעקבות הסערה, גולן מצא את עצמו נאלץ להתנצל פעמיים. תחילה פרסם התנצלות בסטורי באינסטגרם, ובהמשך, כאשר חזר להופיע באותה במה באשקלון, התנצל בשידור חי בפני הקהל. בהתנצלותו אמר: "האמת, הטרנסים והטרנסיות שאני מכיר הם אנשים מאוד אמיצים ויקרים, אנשים שעושים דרך ארוכה ומורכבת בחיים, כדי להיות מי שהם". התנצלות זו נתפסה על ידי חלקים בציבור כניסיון כן לתקן את הטעות, בעוד אחרים ראו בה צעד של יחסי ציבור בלבד.

לא חלף חודש, וב-18 באוגוסט 2024, מצא עצמו גולן במוקד של סערה נוספת.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט אייל גולן: ממלך לנאשם? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

החוק החדש, שנכנס לתוקף לאחרונה, קובע עונש מאסר של עד 12 שנים לחברי הקהילה הגאה ולתומכיהם, כולל עורכי דין המייצגים אותם. זורקין הביא כדוגמה מדינות כמו צפון קוריאה וסין, בהן קיימת חקיקה דומה, בניסיון להצדיק את המהלך הרוסי.

מומחים לזכויות אדם מתחו ביקורת חריפה על ההצהרות, וטענו כי הן מהוות ניסיון שקוף להסיט את האחריות מהממשל הרוסי ולהצית מתחים בין קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה.

בצ'צ'ניה, שהוזכרה בדבריו של זורקין, התרחשו בשנים האחרונות מעשי אלימות קשים נגד חברי הקהילה הגאה, כולל דיווחים על מעצרים המוניים ועינויים. למרות זאת, זורקין טען כי החקיקה החדשה נועדה "להגן על ערכי המשפחה המסורתיים" ולמנוע "פגיעה ברגשות הדתיים של המוסלמים".

יש לציין כי זורקין, שמונה לאחרונה לכהונה נוספת בת שש שנים כנשיא בית המשפט החוקתי, ידוע בעמדותיו השמרניות ובתמיכתו במדיניות הקרמלין. מינויו מחדש ב-25 בספטמבר 2023 נתפס על ידי מבקרים כאות לכך שרוסיה ממשיכה להתרחק מערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם.

ארגוני זכויות אדם בינלאומיים קראו לממשלת רוסיה לבטל את החוק המפלה ולהגן על זכויותיהם של כל אזרחיה, ללא קשר לנטייתם המינית או זהותם המגדרית. בינתיים, חברי הקהילה הגאה ברוסיה ממשיכים לחיות בפחד, כאשר רבים מהם שוקלים לעזוב את המדינה בחיפוש אחר מקלט במדינות מערביות.

הפוסט רוסיה מחריפה את המאבק נגד הקהילה הגאה: זורקין מאשים את המוסלמים בחקיקה הקיצונית הופיע לראשונה ב-מעקב.

הבקשה עוררה סערה בחברה השמרנית, והרשויות הגיבו באשפוזו של האיש במוסד פסיכיאטרי.

המקרה מדגיש את המתח בין ערכי זכויות אדם לבין נורמות חברתיות מסורתיות במדינה.

על פי דיווח אחרון, אדם פקיסטני מאושפז כעת בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שניסה להקים את המועדון ההומוסקסואלי הראשון במדינה.

האיש, שזהותו לא נחשפה, רואיין על ידי הטלגרף ביום ראשון זמן קצר לפני שאושפז. האיש הסביר כי הגיש בקשה לסגן נציב אבוטאבאד להקמת מועדון הומוסקסואלי, אותו כינה באופן זמני "מועדון לורנצו ההומוסקסואלי".

על פי הדיווח, הבקשה הסבירה כי המועדון נועד להיות "נוחות ומשאב גדול עבור רבים מההומוסקסואלים, הביסקסואלים ואפילו חלק מההטרוסקסואלים המתגוררים באבוטאבאד בפרט, ובחלקים אחרים של המדינה בכלל". הבקשה ציינה גם כי "לא יתקיימו יחסי מין הומוסקסואליים (או לא הומוסקסואליים) (מלבד נשיקות)".

לפי הדיווח, האיש נעצר לאחר מכן על ידי הרשויות והועבר לבית חולים פסיכיאטרי בפשאוור, המרוחק כ-200 קילומטרים מערבית לאבוטאבאד.

הפוסט ניסה לפתוח מועדון ללהט"ב – ונשלח לאשפוז פסיכיאטרי הופיע לראשונה ב-מעקב.

האירוע, שהתקיים במסגרת פסטיבל הגאווה השנתי של קייב, סימל את חזרתה של המסורת לאחר שנה של הפסקה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. המשתתפים, ביניהם חברי הקהילה הגאה, פעילי זכויות אדם, חיילים להט"בים, דיפלומטים זרים ואף נציג בכיר מהפרלמנט האוקראיני, הפגינו אומץ רב בהשתתפותם, על אף האיומים מצד ארגוני ימין קיצוני והסיכונים הביטחוניים.

"היה לנו ברור שעלינו לקיים את המצעד השנה, גם אם במתכונת מצומצמת, זוהי הצהרה חשובה על כך שהמאבק לשוויון זכויות ממשיך גם בזמן מלחמה. לא ויתרנו על הערכים שלנו", אמרה ילנה מורוזובה.

מסלול הצעדה, שנשמר בסוד עד הרגע האחרון מטעמי ביטחון, החל בסמוך לאחת מתחנות המטרו בעיר. המשתתפים, רבים מהם עטויי מסכות להגנה על זהותם, נשאו שלטים וקראו סיסמאות הקוראות לשוויון זכויות ולתמיכה בינלאומית במאבקה של אוקראינה. "רוסיה היא מדינת טרור", ו"תנו לנו נשק להגן על חירותנו" היו בין הקריאות שנשמעו.

במקביל למצעד, התקיימה בקרבת מקום הפגנת נגד של כמה עשרות פעילי ימין קיצוני, שמחו על קיום האירוע. למרות המתח, כוחות הביטחון הצליחו למנוע עימותים אלימים בין הקבוצות.

סגן יושב ראש הפרלמנט האוקראיני, דמיטרו גורין, היה הנציג הרשמי היחיד של הממשלה שהשתתף במצעד. נוכחותו סימלה תמיכה מסוימת מצד הרשויות, אך רבים בקהילה הגאה הביעו אכזבה מהיעדרם של בכירים נוספים.

דמיטרו גורין:

"היום התקיים מצעד הגאווה – אירוע של קהילת הלהט"ב עם שתי דרישות מדויקות:

חוק מספר 9103 בנושא שותפויות רשומות, אשר יאפשר לזוגות מאותו המין לרשום את יחסיהם.

חוק מספר 5488 למאבק באלימות על רקע הומופוביה.

מילוי דרישות אלו אינו עולה כסף – מדובר במספר הצבעות וחתימות.

שוב, אלו אינן דרישות לכספי תקציב. אלו דרישות להבטחת זכויות – למשפחה ולביטחון.

אנשים אינם יכולים להיות נתונים לאפליה על בסיס נטייתם המינית. ובאופן פשוט יותר, לאזרחים לא יכולות להיות פחות זכויות רק בגלל שהם אינם מוצאים חן בעיניכם.

שוויון זכויות – זה לקראת מה שאוקראינה האירופאית הולכת, ואנחנו כאומה נעשה הכל כדי להגיע לשם.

לכל אחד תהיה הזכות למשפחה.

לכל אחד יהיה הביטחון להיות מי שהוא.

כן, במצעד הגאווה היו אנשי צבא.

כן, במצעד הגאווה דרשו הקצאת נשק, ומאה דיפלומטים זרים ראו זאת".

"אנחנו מצפים ליותר תמיכה ממוסדות המדינה, גם אנחנו אזרחים הנלחמים על עתיד המדינה", אמר אחד הצועדים.

ארגון "קייב פרייד", שעמד מאחורי האירוע, הודה כי נאלץ להתפשר רבות מול דרישות הרשויות. "רצינו לקיים את המצעד בתחנות המטרו, אך הבקשה נדחתה. בסופו של דבר, הסכמנו למסלול המקוצר כדי להבטיח את קיום האירוע", הסבירה דוברת הארגון. "זו הייתה פשרה כואבת, אבל הכרחית כדי לשמר את המסורת ולבנות תשתית למצעדים גדולים יותר בעתיד".

האתגרים שניצבו בפני מארגני המצעד לא הסתכמו רק בהגבלות הרשמיות. בשבועות שקדמו לאירוע, ספגו פעילי הקהילה הגאה איומים רבים ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. "היו כאלה שאיימו לתקוף אותנו אם נעז לצאת לרחובות. אבל הפחד לא ירתיע אותנו. אנחנו כאן, אנחנו גאים, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה האוקראינית", סיפר אחד הפעילים.

למרות האווירה המתוחה והגשם שירד לאורך הבוקר, הצליחו המשתתפים לשמור על רוח חיובית ומלאת תקווה. רבים מהם ראו במצעד הזדמנות להדגיש את הקשר בין המאבק לשוויון זכויות לבין המלחמה הכוללת על ערכי הדמוקרטיה והחירות.

"כשאנחנו נלחמים ברוסיה, אנחנו נלחמים גם על הזכות שלנו לחיות בחברה פתוחה ושוויונית", אמרה מרינה, חיילת להט"בית שהשתתפה במצעד. "אני גאה להיות אוקראינית, גאה להיות לסבית, וגאה להגן על המולדת שלי".

עם תום המצעד, קראו המארגנים למשתתפים להתפזר בשקט ובמהירות, מתוך דאגה לביטחונם. רבים מהצועדים הביעו תקווה כי בשנה הבאה יתאפשר להם לקיים אירוע גדול ופתוח יותר, ללא הגבלות כה נוקשות.

"השנה הוכחנו שאנחנו מסוגלים לקיים את המצעד גם בתנאים הקשים ביותר. זה מעניק לנו כוח להמשיך במאבק. אנחנו מקווים שבקרוב תסתיים המלחמה, ונוכל לחגוג את הניצחון ואת החופש האמיתי – עבור כולם", סיכמה אחת המארגנות.

בסופו של דבר מצעד הגאווה השנתי בקייב, הסתיים לאחר דקות ספורות בלבד בשל התערבות אלימה של קבוצות רדיקליות.

האירוע, שנועד לקדם שוויון זכויות ולהביע תמיכה בקהילה הגאה באוקראינה, הפך במהרה לזירת עימות בין משתתפי המצעד לבין מפגינים קיצוניים.

השנה בלטה נוכחותם של עשרות חיילים וחיילות במצעד, המשרתים בכוחות המזוינים של אוקראינה ונאבקים על עצמאותה. נוכחותם העלתה שאלות נוקבות לגבי מושג הפטריוטיזם והגבריות בחברה האוקראינית. בעוד שהחיילים הגאים מקריבים את חייהם למען המולדת, הקבוצות הרדיקליות שהתנגדו למצעד נתפסות על ידי רבים כמי שמשרתות, גם אם שלא במודע, את האג'נדה של הקרמלין.

מארגני המצעד הביעו תסכול עמוק מהאירועים וטענו כי התוקפנות כלפי הקהילה הגאה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפותיה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי. "כיצד מצפים מאיתנו להשתלב באירופה כאשר איננו מסוגלים לכבד את הזכויות הבסיסיות של כלל אזרחינו?" שאל אחד המארגנים.

האירועים בקייב מדגישים את המתח המתמשך בין כוחות השינוי לבין אלו המבקשים לשמר את הסטטוס קוו. הם גם מעלים לדיון את השאלה כיצד חברה הנאבקת על עצמאותה מגדירה מחדש מושגים כמו גבורה, נאמנות ופטריוטיזם. בעוד שהמאבק הצבאי נמשך בחזית, נראה כי גם בעורף מתנהל קרב על דמותה העתידית של אוקראינה.

הגברים הקיצוניים אשר סוג של הרסו את המצעד טוענים להיותם "הגברים", אך כנראה לא גבריים דיים כדי להילחם עבור אוקראינה ולהתגייס.

נותר לא ברור מדוע ארגונים קיצוניים אלה כה מוטרדים מאחרים החיים בדרך שונה, אף כי חוקית.

שוב ושוב צליין: השנה, עשרות חיילים אוקראינים – גברים ונשים כאחד – המקריבים את חייהם למען אוקראינה ויום יום מוכנים למות עבור אותם "גברים" קיצוניים, השתתפו במצעד בקייב!

במקום להתגייס לצבא האוקראיני, "גברים" הרדיקליים בחרו לפגוע בחיילים הומוסקסואלים ובחיילות לסביות.

בסיומו של יום דרמטי זה, נותר ברור כי למרות הקשיים והמכשולים, קהילת הלהט"ב באוקראינה נחושה להמשיך ולהיאבק על זכויותיה, גם כאשר תשומת הלב הלאומית והבינלאומית מופנית בעיקר למאמץ המלחמתי. מצעד הגאווה בקייב, גם אם היה קצר ומוגבל, שלח מסר ברור: המאבק לשוויון אינו נעצר, גם לא בצל התותחים.

הפוסט תחת הגבלות חמורות ואיומים: מצעד הגאווה בקייב התקיים בצל המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

אחד המקרים הללו מערב את כוכב ה-MMA הישראלי ובעל החגורה השחורה בג'יו-ג'יטסו ברזילאי בדרגה חמישית, חיים גוזלי, ואת הלוחם הצ'צ'ני הבולט חמזאט צ’ימאייב. סיפור זה הוא תערובת של מיומנות לחימה, מחלוקת פוליטית והישרדות אישית.

חיים גוזלי, מצא את עצמו במוקד סערה לאחר פרסום שנוי במחלוקת ברשתות החברתיות. גוזלי כתב בפוסט את שמותיהם של ארבעה לוחמי UFC מוסלמים – חביב נורמגומדוב, איסלאם מחצ'ב, חמזת צ'ימאייב ובלאל מוחמד, ועל כן פוסט עורר במהירות תגובות רבות, כולל איומי רצח, במיוחד מצד תומך טרור חמזאט צ’ימאייב.

צ'ימאייב שלח איום רצח אישי לגוזלי, שהשיב לו בהצעה לקרב ג'יו-ג'יטסו בכללי סאבמישן בלבד:

איומי רצח וניסיון התנקשות.

האיומים הסלימו באופן דרמטי בעקבות הפוסט השנוי במחלוקת. לאחרונה, גוזלי שרד ניסיון התנקשות באוקראינה, אירוע המדגיש את חומרת העוינות כלפיו.

לדברי גוזלי, הוא, בנו אלעד, והמאמן שלהם בן אל חסיד הגיעו למלון סמוך לגבול הרומני לקראת תחרות MMA. זמן קצר לאחר הגעתם, הם היו יעד לניסיון התנקשות לכאורה. הקבוצה הצליחה להימלט לגג המלון, שם הם לא כל כך קיבלו סיוע מהמשטרה המקומית – קרא עוד

בעקבות החוויה המטלטלת, גוזלי פנה לרשתות החברתיות כדי להביע את תסכולו ודאגתו. גוזלי, הצביע על איומים מתמשכים ממקורות שונים ודמויות בולטות ב-MMA, תוך ציון ספציפי של חביב נורמגומדוב וחמזאט צ’ימאייב כמתזמרים אפשריים מאחורי ניסיון ההתנקשות.

למרות הסכנה, גוזלי נותר מתריס.

בתאריך ה-14.06 חמזאט צ’ימאייב התאשפז מרצונו במוסד רפואי. גורמים בסביבתו מסרו כי הוא עובר הערכה ומקבל טיפול.

נשיא ארגון ה-UFC האמריקאי, דיינה ווייט, הודיע על ביטול הקרב הבא של חמזאט צ’ימאייב, כך דווח בטנגרי ספורט (לפי דיווחים של חברי הלוחם, הוא סובל ממחלת הלב הגורמת להתכווצויותׂׂ).

יש לציין כי חמזאט צ’ימאייב היה אמור להתמודד מול האוסטרלי רוברט וויטאקר (25-7) בקרב המרכזי של אירוע ה-UFC בערב הסעודית ב-22 ביוני. במקום צ'ימאייב, יעלה לזירה אכרם אליסקרוב (15-1).

חשוב לזכור כי חמזאט צ’ימאייב תומך בחמאס – בגלוי ללא בושה, מכנה אותם "אחים" ומפרסם בפומבי תמונות עם דגל המדינה הלא קיימת פלסטין.

אין זה מפתיע שברוסיה ה"ידידותית", חמאס וחיזבאללה נחשבים לארגונים פוליטיים הנאבקים למען חירות. ועל כן, תומכי טרור, למשל כמו חמזאט צ’ימאייב (רוסיה, מחוז צ'צ'ניה) יכולים חופשי להיכנס לישראל ללא אשרות, שכן בין ישראל לרוסיה קיים הסכם כניסה ללא אשרות ויש קשרי תעופה.

בעניין זה, ח"כ שרן השכל בראיון למעקב, מסרה שיש לא מעט דיונים על ניתוק קשרים בינלאומיים עם רוסיה.

מלבד אזרחותו הרוסית, לצ'ימאייב יש גם אזרחות שוודית. הוא מאוד אוהב את רוסיה ואת צ'צ'ניה, אך מעדיף להתגורר בשוודיה.

בנוסף, צ'ימאייב הוא מעריץ של רמזן קדירוב (צ'צ'ניה, רוסיה) אשר השמיד יותר מ-10,000 הומוסקסואלים ונציגי הקהילה הגאה בצ'צ'ניה (ברוסיה אין סטטיסטיקה רשמית לגבי השמדת הומוסקסואלים וקהילת הלהט"ב; הנתונים נאספים על ידי ארגונים אירופיים להגנה על זכויות אדם).

יש לומר שאדון חמזאט צ’ימאייב שונא את אוקראינה ותומך במדיניות של פוטין ברצח אזרחים חפים מפשע באוקראינה.

(רוסיה הוכרזה על ידי האו"ם והאיחוד האירופי (2022) כמדינת טרור, ופוטין מבוקש על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג בגין פשעים באוקראינה)

נזכיר כי רוסיה תומכת בגלוי בחמאס, ובאוקטובר 2023 אירחה בהפגנתיות במוסקבה את מנהיגי חמאס ואיראן.

• קרא כתבה בנושא רוסיה – ישראל – לחץ כאן

גם כן, צ'ימאייב תמך בפומבי בפוגרומים פשיסטיים נגד יהודים בדאגסטן, זהו הפוגרום הראשון נגד יהודים במאה ה-21 (האירוע התרחש בשדה התעופה עם נחיתת מטוס מתל אביב – קראו עוד).

קרוב לוודאי שתומכך טרור צ'ימאייב לא יחזור עוד לספורט בגלל מחלת הלב!

הפוסט לוחם MMA חמזאט צ’ימאייב איים לרצוח את חיים גוזלי והתאשפז הופיע לראשונה ב-מעקב.