זו הייתה אמורה להיות פעילות רגילה במעון יום. ליצן הגיע לבדר את הילדים, והגננת הכינה את המצלמה כדי לתעד רגעים משמחים. אבל מה שהתרחש ביום שבת השבוע עבר כל גבול של הגיון וצלח קווים אדומים בסיסיים בטיפול בילדים.

מורן ברכה, אם לילד במעון, הגישה תלונה במשטרה לאחר שלטענתה ליצן קשר את בנה לכיסא והדביק לו דבק על הפה במהלך הפעילות. הסיבה? הילד קם מהמקום פעמים רבות, והליצן החליט לפתור את ה"בעיה" בדרך שמזעזעת.

"בואי נקשור אותו לכיסא ונצלם לאמא"

לדברי האם, הגננת סיפרה לה כי הליצן אמר: "בואי נקשור אותו לכיסא, נצלם לאמא ונגיד שסוף סוף הצלחנו להושיב אותו". ואכן, הגננת צילמה את הילד הקשור ושלחה את התמונה לקבוצת הווטסאפ של הורי הגן.

"הלב שלי נשבר והדמעות שלי לא מפסיקות לרדת עד עכשיו, לא מצליחה להתאושש מהתמונה הזאת", כתבה האם בפוסט פייסבוק שעורר סערה ציבורית. "אחרי שצרחתי עליה היא מחקה את התמונות שלו מהקבוצה בטענה שאני חלילה לא ארגיש לא נעים".

המקרה חושף במלוא חריפותו את הבעיות המבניות במערכת החינוך לגיל הרך. מדובר לא רק במעשה בודד של שיקול דעת לקוי, אלא בכישלון מערכתי שמערב מספר רמות: הליצן שביצע את המעשה, הגננת שהשתתפה בו וצילמה, המנהלת והמפקחת שטיפלו בתגובות מזלזלות.

תגובות זלזוליות מהרשויות החינוכיות

התגובות של נציגי המערכת החינוכית מעידות על תרבות ארגונית מטרידה. המנהלת טענה שהמעשה נמשך "לשנייה" בלבד, כאילו משך הזמן הוא הבעיה העיקרית. המפקחת, שאמורה לייצג סמכות פיקוח עליונה, כינתה את המקרה "בדיחה לא מוצלחת" ונטענה ש"נעשתה טעות".

"כאילו הם שברו איזשהו חפץ בטעות", מגיבה האם בכאב. התגובות הללו מעידות על חוסר הבנה יסודי של חומרת המעשה ושל הפגיעה הפסיכולוגית שנגרמת לילד כשמגבילים אותו בכוח בסביבה שאמורה להיות בטוחה עבורו.

קשירת ילד לכיסא והדבקת דבק על פיו אינם "טעות" או "בדיחה לא מוצלחת". מדובר במעשה שעלול להיחשב כהתעללות בקטין ותקיפה, ובוודאי כהפרה חמורה של זכויות הילד לכבוד, לביטחון ולשלמות גופנית.

מה בין "בדיחה" לבין פגיעה חמורה?

האירוע המדובר מזעזע בכל קנה מידה. קשירת ילד לכיסא והדבקת דבק על פיו, אפילו "בצחוק", אינם אלא פגיעה חמורה בכבודו, בזכויותיו ובבטחונו של הילד. מה עוד כאשר הצוות החינוכי אינו פועל בהסכמה לפעולה זו, אלא מתעד אותה ואף מפיץ אותה להורים, מבלי לחשוב על ההשלכות הנפשיות.

התייחסויות קלילות ואפילו מזלזלות כגון "בדיחה לא מוצלחת" אינן מתקבלות על הדעת ומסכנות את רווחת הילדים. הן משדרות מסר שהפגיעה בילדים אינה נושאת תוצאות ראויות, ויוצרות מתכון למחדלים חוזרים.

מערכת נטולת בקרה ופיקוח

המקרה מאיר באור חד את הבעיות המבניות במערכת החינוך לגיל הרך. איך אפשר שליצן חיצוני, שלא עבר בדיקות ביטחון מעמיקות, יקבל גישה לילדים? איך אפשר שגננת תשתתף במעשה כזה ואף תצלם אותו? איך אפשר שמנהלת ומפקחת יזלזלו בחומרת המקרה?

יוליה ברזני מטעם מיזם "שומרת הטף" מציינת: "המקרה הזה חושף בפנינו את הסכנה שגלומה במסגרת חינוכית נטולת נהלים מסודרים ושגרות עבודה איתנות – מקום שיכול במהרה להפוך לאזור חשוך, שבו הילדים לא מקבלים את ההגנה והבטחון להם הם ראויים. אין זמן לזלזל יותר: על הרשויות המקומיות לקחת אחריות מלאה, להעצים את הצוותים החינוכיים, להעניק להם הכשרות יומיומיות וללוות אותם בתמיכה בלתי מתפשרת – רק כך נוכל להבטיח שהילדים שלנו יגדלו בסביבה שמכבדת, שומרת ומחבקת".

• "שומרת הטף" – מיזם להגן על זכויות ילדים, בראשות הגב' הדס חכימי, מתמקד בטיפול ומסגרות חינוכיות

הדברים מעלים שאלות קשות על איכות ההכשרה של צוותים חינוכיים, על מנגנוני הפיקוח הקיימים ועל התרבות הארגונית במעונות יום. אם גננת מנוסה לא מבינה שקשירת ילד היא מעשה בלתי מקובל, מה זה אומר על ההכשרה שקיבלה ועל הנחיות העבודה במעון?

שאלות קשות לרשויות

במסגרת בדיקת המקרה, מערכת "מעקב" פנתה הן למשטרת ישראל והן למשרד החינוך בשאלות חדות. למשטרה נשאלו שאלות על סטטוס החקירה, מהלך איסוף הראיות והגנה על הילד הנפגע. למשרד החינוך הופנו שאלות על נהלי הפיקוח, ההכשרה של צוותים והטיפול במקרה הספציפי.

• פנייה למשטרת ישראל
  הפנייה כללה שאלות מכריעות בדבר סטטוס התלונה שהוגשה על ידי האם, מהלך החקירה שהחלה, מעמדם המשפטי של המעורבים, והצעדים שננקטים על מנת להגן על הילד מפגיעה עתידית.

המערכת דרשה לדעת אם התקיימה חקירה, מי החוקרים הממונים, האם נלקחו עדויות מהמעורבים – כולל הילד עצמו, האם נתפסו ראיות כגון התמונות ושליחתן בקבוצות הוואטסאפ, ומה מעמדם המשפטי של הליצן, הגננת ומנהל המעון. כמו כן, התבקשה התייחסות לשאלה כיצד מטפלים במשטרה בעדות קטין במקרים מסוג זה, האם נעשה שימוש בעובדים סוציאליים או פסיכולוגים, ומה תהליך השמירה על בטחון הילד בהמשך.

• פנייה למשרד החינוך
  המשרד התבקש להתייחס לעמדתו לגבי האירוע, האם קשירת ילד לכיסא נחשבת למעשה מקובל או פסול במסגרת חינוכית, מהם הנהלים הקיימים למניעת מקרים כאלה, איך נבחרים ומפוקחים אנשי צוות חיצוניים כמו ליצנים, ואיך מתבצעת הכשרת הצוותים בנושא זכויות הילד.

בנוסף, משרד החינוך התבקש למסור אם נעשתה בדיקה במעון והאם ננקטו צעדים כלפי הצוות המעורב, וכן אם יש כוונה לבצע שינויים או להחמיר נהלים בעקבות האירוע. המשרד התבקש גם לפרט את מדיניות הפיקוח והפיקוח על תיעוד פעילויות במעונות.

מדובר בשאלות שהתשובות עליהן יקבעו האם המקרה יטופל כאירוע חריג שיוביל לתיקונים מערכתיים, או כ"תאונת עבודה" שתישכח במהרה. ההורים והציבור רשאים לדעת מה הצעדים שננקטים כדי למנוע הישנות של מקרים דומים.

הפגיעה בילד – מעבר לפיזי

חשוב להבין שהפגיעה בילד במקרה זה חורגת מהגבלה הפיזית. ילד שנקשר לכיסא על ידי מבוגרים במקום שאמור להיות בטוח עבורו, עלול לפתח טראומה שתלווה אותו זמן רב. האמון הבסיסי שלו במבוגרים ובמסגרת החינוכית נפגע, והוא עלול לפתח חרדות וקשיים התנהגותיים נוספים.

הצילום של הילד הקשור והשליחה לקבוצת ההורים מחמירים את הפגיעה. מדובר בהשפלה פומבית של קטין, במעשה שעלול להיחשב כפגיעה בפרטיותו ובכבודו. העובדה שהגננת מחקה את התמונות רק לאחר מחאת האם מעידה על חוסר הבנה של חומרת המעשה.

המקרה דורש תגובה מערכתית מקיפה. לא מספיק לטפל בגורמים הספציפיים – יש צורך בבחינה מחודשת של נהלי העבודה, ההכשרה והפיקוח במעונות יום ברחבי הארץ.

כפי שמציינת ברזני: "על הרשויות המקומיות לקחת אחריות מלאה, להעצים את הצוותים החינוכיים, להעניק להם הכשרות יומיומיות וללוות אותם בתמיכה בלתי מתפשרת – רק כך נוכל להבטיח שהילדים שלנו יגדלו בסביבה שמכבדת, שומרת ומחבקת".

הציבור זכאי לתשובות ברורות מהרשויות. איך יתכן שמקרה כה חמור התרחש ללא שום מנגנון בקרה? מהם הצעדים שננקטים נגד המעורבים? איך מתכוונים למנוע הישנות של מקרים דומים?

משרד החינוך חייב להציג תכנית פעולה מקיפה שתכלול חיזוק נהלי הפיקוח, שדרוג ההכשרה של צוותים חינוכיים והקמת מנגנונים יעילים לטיפול בתלונות. המשטרה חייבת לחקור את המקרה בצורה יסודית ולהבהיר מהם הכללים המשפטיים הנוגעים לטיפול בילדים במסגרות חינוכיות.

המקרה הזה אינו יכול להיות נשכח כאירוע חריג. הוא חייב להוות נקודת מפנה בטיפול במערכת החינוך לגיל הרך, מערכת שבה נתונים הילדים הכי פגיעים בחברה שלנו. הזמן לפעולה הוא עכשיו, לפני שמקרה הבא יתרחש.

בנוגע לליצן שקשר ילד, משרד החינוך מגיב לנו:

בהתייחס לאירוע החריג במעון בהר חומה:
משרד החינוך מבהיר: מדובר באירוע חריג ביותר שבמרכזו מטפלת במעון. התיעודים שפורסמו מעלים חשש כבד להתנהלות החוצה כל גבול מקצועי, ערכי וחינוכי. מאחר שהנושא מצוי בחקירת משטרת ישראל, המשרד מנוע מלהרחיב עליו מבחינה תקשורתית. המשרד מלווה את הורי הפעוט ויפעיל את כל האמצעים שבסמכותו בהתאם לממצאי החקירה.

בנוסף, נמסר למערכת "מעקב" מטעם גורמי משטרת ישראל כי התיק נפתח והחקירה מתנהלת באופן יסודי ומקצועי. המשטרה מתייחסת ברצינות רבה למקרה זה, כמו גם לכל מקרה אחר שבו עולה חשד לעבירה על החוק. בחקירה מעורבים חוקרים מקצועיים, ביניהם גם חוקרים המתמחים בגיל הרך.

נכון לעכשיו, לא ניתן למסור פרטים נוספים אודות החקירה, לרבות שמו של הליצן, זאת מאחר שהמשטרה אינה מוסרת מידע על מהלכי החקירה. עם זאת, התיק פתוח ומתקיימת בו חקירה פעילה. נוסף על כך, הפיקוח על המקרה נמצא בידי עיריית ירושלים ומשרד החינוך, ועל כן ניתן לפנות אליהם לשאלות הנוגעות לפיקוח, למצלמות וכיוצא בזה.

ברור כי המשטרה חוקרת את הנושא לעומק ולוקחת ברצינות כל תלונה שהוגשה, ובמקרה הנוכחי התלונה הוגשה על ידי אמו של הילד.

התעללות בגני ילדים – כבר שגרה?

לצערנו, אין זה מקרה יחיד. אנו בצוות "מעקב" חשפנו לא מעט סיפורים אודות התעללויות בגני ילדים, ליווינו הפגנות רבות ופתחנו הליכים משפטיים נגד הגננות המעורבות.

באחד המקרים הבולטים, מופיע "משפחתון הפרח" בניהולה של הגב' שני רגינסקי מעפולה. בית המשפט קבע כי בגן זה אירעו התעללויות חמורות, וניתן צו סגירה מטעם משרד החינוך. למרות זאת, תיעדנו כי "משפחתון הפרח" מפרסם פעילות ומגייס ילדים לקייטנה – זאת אף על פי צו הסגירה. בעקבות תיעוד חד־משמעי וסיקור עיתונאי, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החינוך, שענה במכתב רשמי: "משרד החינוך מבהיר כי למשפחתון 'הפרח' ניתן בעבר צו סגירה מנהלי וצווי סגירה שיפוטיים, אשר תוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעל נגדו במלוא הסמכויות העומדות לרשותו".

גב' שני רגינסקי סגרה את מספרי הטלפון והמיילים של מערכת "מעקב", ולכן לא הצלחנו לקבל תגובה רשמית מדוע, על אף הצו, דף העסקי של משפחתון "הפרח" ממשיך לפרסם פעילות.

• עיין בכל הכתבות הנוגעות לגן הילדים המנוהל על ידי גב' שני רגינסקי – לחץ כאן

מקרה נוסף תועד בחדרה, אשר כלל גם הפגנה וגם הליך משפטי – שבו מעורבת הגב' לבנה שם טוב, שנעצרה בעקבות חשיפת ההקלות שבגן, והייתה במעצר.

• קרא בעיון את כל הכתבות המתייחסות לגן הילדים המנוהל בידי גב' לבנה שם טוב – לחץ כאן

לצערנו, מקרים מסוג זה אינם נדירים כלל. תועדו עשרות מקרים של התעללויות בגני ילדים, אך נראה כי למשטרה אין די זמן וכוח אדם לטיפול הראוי בהם. בעוד המשטרה מטפלת במקרים אלה בצורה חלקית בלבד, הפרקליטות נמנעת מלהגיש כתבי אישום כנדרש. לעיתים נדירות בלבד, וככל הנראה, מקרים מועטים בלבד מגיעים לדיון בבתי המשפט. כמו כן, נראה כי גם משרד החינוך אינו מחזיק ביכולת הנדרשת לטיפול הולם במקרים אלו – וכל זאת על חשבון עתיד ילדינו.

אין מקום לוויתורים כשמדובר בבטחונם ורווחתם של ילדים. המסר חייב להיות ברור: כל מי שפוגע בילד במסגרת חינוכית יישא באחריות המלאה למעשיו, וכל מערכת שמזלזלת במקרים כאלה תעמוד לדין של הציבור.

עדכון (12.08.2025 | 21:20):

הפוסט כישלון מערכת החינוך: התעללות במעונות חושפת מציאות אפלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

לקראת פתיחת גני הילדים בחודש ספטמבר, פרסמה הדס חכימי — מייסדת מיזם "שומרת הטף" — פוסט חשוב ומעורר דאגה. בפוסט, שפורסם ב־3 באוגוסט 2025, מזהירה חכימי את ההורים מפני "נורות אדומות" מהותיות, אשר חובה להבחין בהן מבעוד מועד, עוד בטרם רישום הילדים למסגרות החינוך.

חכימי, שהקדישה את פעילותה לזיהוי ומניעת פגיעות בילדים במסגרות חינוכיות, מציינת כי הפוסט מבוסס על עובדות וכרוכות שנחשפו לאורך שנות פעילותה. היא מתייחסת להודות לפעילים, לצוות ולעורכי הדין שמסייעים בפעילות הארגון.

בראש רשימת ההמלצות של חכימי עומדת דרישה מההורים לוודא שהמסגרת מאפשרת הסתגלות מתאימה, כאשר ההורים נוכחים עם הילד בצורה המאפשרת להם ולילד להרגיש בטוח. לדבריה, זהו תנאי בסיסי שלא ניתן לוותר עליו.

נקודה קריטית נוספת שעליה מדגישה חכימי היא חובת הבדיקה של רישיון המסגרת. "לא להתבייש לבקש להציג לכם", היא כותבת, ומציינת כי ניתן לבדוק זאת באתר משרד החינוך. במקביל, חכימי דורשת מההורים לוודא שבמקום מותקנות מצלמות ולבקש לראות מתי הותקנו, כולל הצגת אישור מטכנאי.

בדיקת הצוות מהווה נושא מרכזי בהמלצותיה של חכימי. היא דורשת מההורים לבדוק את שמות הצוות בגן, כולל שמות משפחה, ולברר שאין להם רישום או עבר פלילי. בהקשר זה היא ממליצה על עורך הדין איתן סבג כפלילייסט מצוין.

נקודה שחכימי מגדירה כ"נורה אדומה" קריטית היא נושא הכניסה החופשית לגן. לדבריה, חיוני שיהיה להורים קוד כניסה חופשי לגן, ובשום אופן לא להסכים לצלצל בפעמון ולהמתין שיפתחו. "זה לא תקין וזאת נורה אדומה שאסור להתעלם ממנה", היא מדגישה.

עבור הורים שטרם נרשמו למסגרת ועדיין בחיפושים, חכימי ממליצה להגיע להתרשמות בזמן פעילות בלבד ופשוט לשבת ולהתבונן מהצד כמה שיותר. היא מדגישה על חשיבות ההשקפה גם בזמן אוכל והרדמות, ומזהירה לא להגיע בזמן שאין ילדים בגן. "בכל זאת, אתם לא שוכרים דירה – אתם הולכים להפקיד את הדבר הכי יקר לכם בעולם", היא מסבירה.

בנושא החוזה, חכימי מציינת פרט חשוב – לבדוק שהחוזה מאפשר קבוצת הורים בווטסאפ ללא צוות, ולוודא שאין הסכם סודיות בחוזה.

חכימי מזהירה במיוחד מפני מסגרות פיראטיות, בעיקר מטפלות בבתים. לדבריה, מסגרות אלו מתנהלות ללא מצלמות, ללא רישיון בטענה שמתחת לשבעה ילדים הן לא צריכות רישיון. היא מציינת כי משפחתונים בבתים מנוהלים לרוב על ידי מטפלת אחת או על ידי בני זוג, אמא ובת, או אמא ואחות, קשר משפחתי שלדבריה פחות מומלץ מכיוון שבקשר משפחתי יש גם "קשר שתיקה".

לדברי חכימי, אלו רוב המסגרות שמוקלטות ויוצאות לא תקינות ובכל זאת ממשיכות לפעול במשך שנים, כי כשאין מצלמות – אין ראיות. "וגם כשיש ראיות הן חייבות לעמוד ברף הפלילי שקבוע בחוק – מכות ועוד קצת", היא מוסיפה.

חכימי מפרטת סימני אזהרה שעליהם הורים צריכים לשים לב: ילד שחזר עם חבלה בגוף, סיפר שמישהו בגן עושה לו כואב, התחיל להראות סימני מצוקה או חל בו שינוי התנהגותי קיצוני. בין הסימנים היא מציינת הפרעות שינה המלוות בהתעוררויות, צרחות ובכי בלילה, סירוב לישון לבד, שינוי קיצוני באוכל כגון רעב או צמא מוגבר, וחוסר תיאבון מתמשך.

במקרה של חשד לפגיעה בילד, חכימי מזהירה בחריפות: "לעולם לא לפנות למנהלת הגן או לצוות המטפל ולבקש ממנו לצפות במצלמות, כי הן עלולות ולצערי הן גם עושות את זה – למחוק את המצלמות".

במקום זאת, היא ממליצה להשאיר פנייה בפייסבוק או באינסטגרם של הארגון, ורק לאחר קבלת מענה וליווי למלא טופס דיווח חריג למפקחת של משרד החינוך בבקשה לפתוח מצלמות, או כמובן להגיש מיד תלונה במשטרה. לדבריה, אסור למנהלת הגן לפתוח מצלמות אם הגן לא בחר במסלול של צפייה אונליין או בצפייה שבועית.

בסוף הפוסט, חכימי מודה לשותפתה יולי ברזני, למעצבת הלוגו ויקטוריה טנטסר, ולמנהלות קבוצות הווטסאפ של "שומרות הטף" שנפתחו כבר בחלק מהערים: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, כפר סבא, הוד השרון, חדרה/אור עקיבא, ירושלים, באר שבע, הרצליה/רמת השרון, רעננה, עפולה, ראש העין, לוד, רמלה, אור יהודה, יהוד ורחובות.

חכימי מודיעה כי בשבועיים הקרובים יפתחו קבוצות נוספות בראשון לציון, נס ציונה, פתח תקווה, נתניה, פרדס חנה כרכור וחולון. היא מסיימת בהודיה לבתאל הליפקס דויב "על כל מה שאת עבור הילדים, איזה מזל יש לנו שאת איתנו ואיזה מזל יש להם שאת כאן עבורם".

הפוסט של חכימי מגיע בעיתוי קריטי, כאשר אלפי הורים בישראל מתכוננים לרשום את ילדיהם למסגרות חינוכיות לקראת שנת הלימודים החדשה. ההמלצות שלה, המבוססות על ניסיון רב שנים בתחום זיהוי ומניעת פגיעות בילדים, מהוות מדריך מעשי להורים המבקשים להבטיח את בטיחות ילדיהם במסגרות החינוכיות.

אנו, בצוות "מעקב", ליווינו שני הליכים משפטיים שנוהלו נגד מיזם "שומרת הטף". בשני המקרים מדובר בגננות שהפעילו לחץ משפטי כלפי מייסדת המיזם, הגב' הדס חכימי, וכן כלפי הפעילה והתומכת יוליה ברזני — שהפכה ברבות הזמן לחלק בלתי נפרד מן המיזם.

ההליך הראשון נגע לשני רגינסקי מעפולה. בפסק הדין שניתן בעניינה, נקבע כי בגן שבבעלותה, "משפחתון פרח", בוצעו מעשי התעללות בילדים. רגינסקי הייתה בין אלו שניסו להפעיל לחץ משפטי על חכימי, על ברזני ועל הורי הילדים — מהלך חסר בושה וחמור בפני עצמו — אך לבסוף הפסידה בהליך המשפטי.

בית המשפט אף חייב אותה בהוצאות, ובאותו פסק דין נקבע כאמור כי אירעו בגן מקרים חמורים של פגיעה בילדים. בעקבות זאת, ניתן צו לסגירת הגן. עורך הדין איתן סבג, שייצג את חכימי וברזני, הבהיר לרגינסקי ולצוותה המשפטי את גבולות הגזרה של שלטון החוק — לעיתים, כך נראה, מי שמשלם — לומד. לבסוף, ולאחר מאבק משפטי ממושך, הגן נסגר והצדק יצא לאור.

בנוסף, בכל הנוגע לצו שניתן בעניינה, נקבע בו על סגירת הגן "משפחתון פרח" שבבעלותה של גב' רגינסקי. ככל הנראה, תוקפו של הצו נמשך עד לחודש ספטמבר 2025. ואולם, נדמה כי אין כל יראת כבוד כלפיו: בעמוד העסקי של "משפחתון פרח" פורסם לאחרונה תוכן המעיד, לכאורה, על פעילות מתוכננת כבר במהלך חודש אוגוסט.

אם אכן קיים צו תקף לסגירת המקום, קיימת חובה משפטית לציית לו. פרסום המעיד על פעילות בניגוד להוראות הצו עלול להיחשב כהפרה של הדין.

• לקריאת הכתבות במלואן – הקלק כאן

ההליך השני עסק בלבנה שם-טוב מחדרה. גם כאן נרשם ניסיון להשתיק את פעילותן של חכימי וברזני, עת שם-טוב פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרתה הברורה של הבקשה הייתה להשתיק ביקורת ולהרתיע מפעולה ציבורית. אולם בית המשפט דחה את הבקשה, ולא הוציא את הצו. זמן קצר לאחר מכן, ולאחר פתיחת הליך פלילי בעניינה של שם-טוב, היא נעצרה. כיום, הגן שבראשותה סגור.

• לצפייה בכתבות – יש ללחוץ כאן

תגובות:

גב' שני רגינסקי חסמה את גישת מערכת "מעקב", ועל כן לא נתקבלה תגובתה.

משרד החינוך מבהיר: למשפחתון "פרח" ניתן בעבר צו סגירה מנהלי, וכן צו סגירה שיפוטי, שתוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעיל נגדו את מלוא הסמכויות העומדות לרשותו.

צילום ראשי (תמונות) מתוך עמוד "שומרת הטף" והדס חכימי בפייסבוק, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט אזהרה דחופה לקראת פתיחת הגנים: "נורות אדומות" במעונות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית המשפט בחדרה האריך היום (חמישי) את מעצרה של הגננת לבנה שם טוב, החשודה בהתעללות בפעוטות חסרי ישע. שם טוב, שהובאה לדיון מבית מעצר קישון שם שהתה במהלך הלילה, תישאר במעצר לפחות עד יום ראשון הקרוב.

למרות ניסיונות באי כוחה להציגה כאישה נעימה וטובת לב, לאחר צפייה בסרטונים שהוצגו בפניו, קבע בית המשפט כי יש הצדקה להארכת המעצר. במקביל, נודע כי עובדת נוספת מצוות הגן נחקרה בתחנת המשטרה בחדרה בקשר לפרשה.

חשיפת הפרשה הגיעה לאחר מאבק ממושך של הורי הגן, אשר הפגינו במשך חודשיים מול שערי המוסד החינוכי. למרות התלונות החוזרות ונשנות, בדיקות שערך משרד החינוך במקום הסתיימו במסקנה כי "הכל תקין". זהו אינו המקרה הראשון בו קביעות משרד החינוך עומדות בסתירה לממצאים המתגלים בהמשך בבית המשפט.

את הפרשה חשפה הדס חכימי, יוזמת "שומרת הטף". בתגובה לחשיפה, ניסתה שם טוב להשתיק את חכימי ואת יוליה ברזני, פעילה נוספת, באמצעות הגשת בקשה לצו הטרדה מאיימת לבית המשפט. ואולם, בית המשפט דחה את הבקשה על הסף, תוך שהוא מדגיש כי מותר להפגין ולפרסם תכנים בנושא.

נוכח התמהמהות המשטרה בפתיחת חומרי התיעוד ובחקירת הפרשה, הדס חכימי, יוליה ברזני והורי הגן לא נרתעו והתמידו במחאתם הנחושה. התנהלות הרשויות בכל הנוגע לחשדות בדבר התעללות בפעוטות לקתה בחסר ובהיעדר רצינות ראויה. המאבק המתמשך מול הנהלת הגן והרשויות המוסמכות נובע מהיעדר נכונות מצד כל הגורמים המעורבים ליטול אחריות על המתרחש.

במהלך עצרת המחאה שהתקיימה ביום שישי האחרון (22.11) בסמוך למתחם הגן, בעת שמילאתי את תפקידי העיתונאי ותיעדתי את המתרחש, נעצרתי באורח שרירותי ואלים על ידי השוטר יניב שקורי. המעצר, אשר התבצע בניגוד לכל דין ותוך הפרה בוטה של חופש העיתונות, קיבל את אישורו של סגן מפקד תחנת חדרה, משה כהן. נסיבות המעצר והאופן האלים בו בוצע מעלים תהיות כבדות משקל באשר להתנהלות כוחות השיטור במקום.

מן הנראה כי נקיטת צעדים לריסון התקשורת והשתקת החשדות בדבר אלימות במעון היום נתפסה כפתרון נוח יותר, שכן הציבור תדיר מפנה אצבע מאשימה כלפי המשטרה ותובע את התערבותה. על רקע זה, ניתן להניח כי השוטר יניב שקורי בחר בדרך של כבילתי ואחזקתי במעצר למעלה מתשע שעות – ככל הנראה במטרה להרתיע ולהשתיק את קולי כעיתונאי.

כתבה: ערוץ 12

בעקבות מעצר בלתי חוקי והתנהלות פוגענית שהתרחשו בתחנת המשטרה בחדרה, הדהד סיפור מעצרי בערוצי התקשורת הארציים, הגיע לפתחה של אגודת העיתונאים, ועורר את התערבותה של המחלקה לחקירות שוטרים. רק בעקבות התהודה התקשורתית הנרחבת, החלה המשטרה לבחון את צילומי מצלמות האבטחה בגן – זאת על אף שתיק החקירה היה פתוח מחודש ספטמבר 2024 ונותר ללא התקדמות משמעותית. השתלשלות האירועים מעלה תהיות באשר לקשר בין הדברים – אם מדובר בצירוף מקרים גרידא או שמא בקשר סיבתי מובהק.

עורך דינה של שם טוב, גיא מימון, נמנע מלהגיב לכתבה זו.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי אפקטיביות מנגנוני הפיקוח של משרד החינוך על מסגרות לגיל הרך, ומדגישה את חשיבות המעורבות ההורית והפעילות החברתית בהגנה על שלומם של פעוטות במסגרות חינוכיות.

המשטרה ממשיכה בחקירת המקרה. גורמים המעורים בפרטי החקירה מסרו כי ייתכן שבימים הקרובים ייחשפו ממצאים נוספים.

הפוסט נעצרה גננת לבנה שם טוב בחשד להתעללות בפעוטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בספטמבר 2024 נפתחה חקירה בעקבות תלונות חמורות שהובאו לידיעת הגברת הדס חכימי, מייסדת היוזמה החברתית "שומרת הטף". תיעוד קולי שהועבר לעיונה חשף, על פי החשד, אירועים מדאיגים של השפלת פעוטות, התפרצויות זעם והרמת קול, כאשר ברקע נשמעים קולות בכיים של ילדים רכים בשנים.

על פי דיווחים שהגיעו למערכת "מעקב", תלונות קודמות שהוגשו נגד הגן נסגרו ללא חקירה מעמיקה. מנגד, משרד החינוך, האחראי על הפיקוח במוסד החינוכי, עומד על עמדתו כי "הכל תקין בגן" – הן בהתייחס לתלונות שהוגשו בשנים האחרונות והן בבדיקות העדכניות שנערכו במקום.

הפער המטריד בין תלונות ההורים החוזרות ונשנות לבין עמדת משרד החינוך מעלה תהיות בדבר אפקטיביות מנגנוני הפיקוח והבקרה על גני ילדים פרטיים.

ההקלטות מ"גן לבנה" נחשפו בפני הציבור. המפגינות הדס חכימי, יוליה ברזני וחן חלינסקי

התפתחות החקירה

החקירה, שהחלה בחג סוכות, קיבלה תאוצה משמעותית לאחר חשיפה תקשורתית. על פי דוברות המשטרה, "שוטרי מחוז חוף מתחנת חדרה פתחו בחקירה לפני כשלושה שבועות לאחר קבלת דיווח… עם קבלת הדיווח, שוטרי התחנה הגיעו לגן הילדים והחלו מייד בפעולות חקירה ואיסוף ראיות וממצאים".

בתמונה מתועדת ההפגנה

המשטרה אספה את כל מצלמות האבטחה מהגן, ולאחר צפייה בחומרים, הגיעו השוטרים לביתה של החשודה ועצרו אותה לחקירה. בהתאם לממצאי החקירה, תישקל בקשה להארכת מעצרה בבית המשפט.

מעצר עיתונאי בסיקור מחאת הורים מעורר סערה ציבורית

במהלך סיקור עיתונאי של מחאת הורים מחוץ לגן ילדים ביום שישי האחרון, נעצרתי שלא כדין בעת מילוי תפקידי. השוטר יניב שקורי ביצע את המעצר, בגיבויו של סגן מפקד תחנת חדרה, משה כהן.

הוחזקתי במעצר למעלה מתשע שעות, פרק זמן חריג בהתחשב בנסיבות. לאחר שחרורי, פרטי המעצר הגיעו לערוץ 12 ועוררו הדים תקשורתיים נרחבים. המקרה הצית דיון ציבורי סוער בנושא גבולות כוחה של המשטרה אל מול זכויות יסוד דמוקרטיות, ובפרט חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

מעצרי, שנתפס כפגיעה בחופש העיתונות, מעלה שאלות נוקבות לגבי מדיניות האכיפה המשטרתית ושיקול הדעת המופעל בשטח.

חשיפה: נעצרה גננת בחדרה בחשד לאלימות כלפי פעוטות

המשטרה אישרה היום כי עצרה גננת מחדרה בחשד להפעלת אלימות כלפי ילדים בגן בו עבדה. האישור התקבל בעקבות פניית מערכת "מעקב" לדוברות המשטרה בנוגע לתיק מספר 448565/2024.

בתגובה מהירה שהתקבלה מדוברות המשטרה, אושר דבר מעצרה של הגננת, כאשר יש לציין כי לא הוטל צו איסור פרסום על הפרשה.

לפיכך, בעקבות פנייתנו בעניין תלונה מספר 448565/2024 בנוגע ל"גן לבנה", התקבלה תגובה מדוברות המשטרה על מעצר הגננת.

עיריית חדרה: "הנושא מצוי בחקירת משטרה. המחלקה לגיל לידה עד שלוש באגף החינוך והשירות הפסיכולוגי-חינוכי בעיריית חדרה מעניקים ליווי ומענה מקצועי להורי וילדי הגן בהתאם לצורך".

תגובת משרד החינוך (עדכון 28.11.2024):
לאור החקירה המשטרתית המתנהלת בנושא, לא נוכל להתייחס לפרטים בשלב זה. המשרד יפעל בהתאם לממצאים.

החקירה נמצאת כעת בשלבים מתקדמים, כאשר החשודה נחקרת בתחנת המשטרה. טרם נמסר אם תוגש בקשה להארכת מעצרה.

הפוסט דרמה בגן פרטי בחדרה, זהות הגן נחשפת בכתבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפני זמן מה הגיעו לידי הגברת הדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף", תלונות חמורות מאת הורים מודאגים. תיעוד קולי שהועבר לידיה חושף מקרים מטרידים בגן הילדים, ובהם השפלת פעוטות, הטחת צעקות והתפרצויות זעם, תוך הישמע קולות בכי מן הילדים. מן התיעוד המצמרר עולה חשש ממשי להתעללות בחסרי ישע.

חשיפה תקשורתית הובילה להאצת החקירה

לפני כחודשיים נחשפה פרשה מטלטלת, עת החלה מערכת "מעקב" בחקירה מעמיקה בעקבות חשדות חמורים להתעללות בפעוטות בגן הילדים. בעיצומו של התחקיר העיתונאי, התכנסו הורים נסערים למחאה נוקבת מול שערי הגן. ואולם, ניסיונות התיעוד העיתונאי של המחאה הציבורית הובילו למעצרי, בעת שהגעתי למלא את תפקידי המקצועי בסיקור המחאה.

השוטר יניב שקורי, בגיבוי סגן מפקד תחנת חדרה משה כהן, הורה על מעצרי. שהייתי במעצר למעלה מתשע שעות רצופות, עד אשר חשיפת הפרשה בערוץ 12 עוררה הדים תקשורתיים נרחבים.

הפוסט גננת נעצרה בחדרה: חשד להתעללות בילדי הגן הופיע לראשונה ב-מעקב.