רעידת אדמה בבית הדין הבינלאומי: כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הוצא לחופשה מנהלית בעקבות האשמות חמורות בתקיפה מינית. על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, ההחלטה התקבלה לאחר שנחשפו עדויות מטלטלות על התנהגותו, שכוללות האשמות בניסיון אונס ותקיפות מיניות חוזרות ונשנות.

תחקיר מקיף שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" חשף את הפרשה המזעזעת ובדק את הקשר בין האשמות אלו לבין החלטתו השנויה במחלוקת להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים ישראלים נוספים. התחקיר מצביע על תזמון מעורר שאלות, שמעלה חשד כבד כי חאן פעל ממניעים אישיים בהחלטותיו המשפטיות הדרמטיות נגד ישראל.

המתלוננת בפרשה היא עורכת דין כבת 30 ממלזיה, שעבדה עם חאן ונהגה לנסוע עימו במסגרת תפקידה. בעדותה המפורטת, שנחשפה בתחקיר, מתגלה תמונה מדאיגה של התנהגות פסולה ופוגענית. לפי העדות, חאן ניצל את מעמדו הרם כדי לתקוף אותה מינית במהלך נסיעות רשמיות למדינות שונות, כולל ניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז, ואף בביתו הפרטי בהאג, שנמצא בבעלות אשתו.

העדות מפרטת כיצד בדצמבר 2023, בעיצומם של דיונים קריטיים במטה האו"ם בניו יורק, הגיעה המתלוננת לסוויטה של חאן במלון הילטון מילניום הסמוך למטה, על מנת "להרגיעו" לאחר שהחל להשתלח בצוות שלו. על פי עדותה, באותו הערב הוא החל לגעת בה באופן מיני, ובהמשך לקח את ידה, משך אותה אל המיטה, הפשיט אותה וכפה את עצמו עליה. המתלוננת תיארה בפני החוקרים תחושה של מלכודת: "הוא תמיד מחזיק אותי ומוביל אותי למיטה", סיפרה והוסיפה: "הרגשתי שאני לכודה".

הפרשה מקבלת ממד נוסף ומטריד במיוחד לאור ההקשר הפוליטי והלחצים שהופעלו על חאן בתקופה זו. על פי העדות, חאן היה נתון ללחץ כבד מצד גורמים פרו-פלסטיניים ומדינות החברות בבית הדין, שדחפו אותו לנקוט בצעדים נגד בכירים ישראלים. פעילים פרו-פלסטיניים החלו לסמן אותו כ"מי שמאפשר רצח עם", ולמעשה דחקו אותו לעימות ישיר מול ישראל וארצות הברית.

בכירים בבית הדין דיווחו כי המתלוננת נמצאה במצב רגיש במיוחד: היא לא רצתה לעזוב את תפקידה החשוב בארגון העוסק בזכויות אדם, ודאגה שלא תוכל לשלם את החשבונות הרפואיים של אמה החולה בסרטן. בנוסף, היא הביעה חשש מפני תגובת נקם מצד חאן, שלפי העדויות ניסה להפעיל עליה לחץ למשוך את התלונה.

הנקודה המטרידה ביותר בפרשה היא התזמון: שבועיים וחצי בלבד לאחר שחאן למד על ההאשמות נגדו, הוא קיבל את ההחלטה המפתיעה והדרמטית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שהוצא צו מעצר נגד מנהיג שנבחר באופן דמוקרטי במדינה מערבית – מהלך שארצות הברית ניסתה למנוע במשך חודשים.

הקשר בין התלונה נגד חאן לבין החלטתו להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים מתחזק לאור עדות מטרידה נוספת: בשיחה מוקלטת שנמצאת בידי צוות החקירה העצמאית של האו"ם, חאן נשמע מזהיר את המתלוננת כי "התלונה תפגע בהליך הצדק עבור הקורבנות – שנמצא על סף התקדמות. תחשבי על צווי המעצר". עדות זו מעלה חשד כבד שחאן השתמש בהליכים משפטיים בינלאומיים כאמצעי להגן על עצמו ולהרתיע את המתלוננת.

אף שחאן הכחיש כי החלטתו בנושא הצווים הישראליים קשורה לתלונות נגדו, התזמון והנסיבות המחשידות, לצד ביטול נסיעתו המתוכננת לישראל ולרצועת עזה, מעלים שאלות קשות לגבי טוהר שיקוליו המקצועיים והאתיים. התנהלותו זכתה לגיבוי ממדינות אנטי-ישראליות בבית הדין הבינלאומי, שככל הנראה היו מוכנות לתמוך בו במידת הצורך.

כעת, האו"ם חוקר אם חאן ניסה לאיים או לנקום במתלוננת ובבכירים אחרים שדיווחו על מעשיו. בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח בנושא ממשרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים, שיוגש לדירקטוריון בית הדין הבינלאומי. פיטוריו של חאן יצריכו רוב בקרב 125 המדינות החברות בבית הדין.

הפרשה המתפתחת מטילה צל כבד על אמינותו ויושרתו של בית הדין הבינלאומי בהאג, ומעלה תהיות לגבי תקפותם של צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה נתניהו ובכירים ישראלים אחרים. התנהלותו של מי שאמור להיות שומר הסף העליון של החוק הבינלאומי, מעוררת ספקות חמורים לגבי יכולתו של בית הדין לשפוט באופן הוגן וחסר פניות, במיוחד בסכסוך הישראלי-פלסטיני הרגיש.

בעוד שחאן טען כי צווי המעצר נגד הבכירים הישראלים נבעו משיקולים משפטיים טהורים, הקשר בין האשמות התקיפה המינית החמורות נגדו לבין החלטותיו המשפטיות השנויות במחלוקת, מצביע על אפשרות מטרידה שמדובר בניסיון נואש להסיט את תשומת הלב מהתנהגותו הפסולה ולגייס תמיכה פוליטית שתגן עליו.

הוצאתו לחופשה מנהלית מהווה צעד ראשון בלבד, וגורמים משפטיים בינלאומיים קוראים כעת לחקירה מקיפה ושקופה של כל הטענות נגדו. עם זאת, נזקי החלטותיו כבר נגרמו, והשלכותיהן על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ועל המאבק בטרור כבר מורגשות.

בישראל מגיבים בזהירות לפרשה המתפתחת, אך גורמים רשמיים מציינים כי האשמות אלו מחזקות את הטענה ארוכת השנים של ישראל, שבית הדין הבינלאומי מּונע משיקולים פוליטיים ולא משפטיים. בכירים ישראלים טוענים כי הפרשה רק מוכיחה עד כמה צדקה ישראל בהתנגדותה לסמכות השיפוט של בית הדין בענייניה.

תומכי ישראל בזירה הבינלאומית כבר קוראים לבטל את צווי המעצר שהוצאו על ידי חאן, בטענה שהם הוצאו משיקולים זרים ובמסגרת ניסיון אישי של התובע להגן על עצמו מפני האשמות חמורות. העובדה שחאן בחר להוציא צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים דווקא בעיצומה של מלחמתה של ישראל בטרור, ובזמן שהיה תחת לחץ כבד בשל האשמות בתקיפה מינית, רק מחזקת את החשד שמדובר במהלך מחושב שנועד לשרת את האינטרסים האישיים שלו.

גורמים משפטיים בינלאומיים מציינים כי במקרה שיוכח קשר בין האשמות התקיפה המינית לבין החלטתו להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, יהיה זה אחד המקרים החמורים ביותר של ניגוד עניינים וניצול לרעה של סמכות בהיסטוריה של המשפט הבינלאומי.

בעוד שהאו"ם וגופי חקירה עצמאיים ממשיכים לחקור את הפרשה, נראה כי עתידו המקצועי של חאן תלוי על בלימה. מה שברור כבר עכשיו הוא שהפרשה הזו משליכה באופן ישיר על אמינותם של ההליכים המשפטיים שיזם נגד ישראל, ומחזקת את הטענה שמדובר במערכת פוליטית ולא משפטית.

הפרשה המתפתחת ממחישה עד כמה חשוב להתייחס בחשדנות להחלטות בית הדין הבינלאומי, במיוחד כשמדובר בסכסוך מורכב וטעון כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התנהלותו של חאן מדגישה את הסכנה שבמתן סמכות בלעדית לגוף בינלאומי שעלול להיות מושפע משיקולים פוליטיים ואישיים, ומחזקת את עמדתה של ישראל שהיא חייבת לשמור על זכותה להגן על עצמה ועל אזרחיה, גם במחיר של ביקורת בינלאומית.

עדכון שעה אחרונה: גורמים בבית הדין הפלילי הבינלאומי אמרו כי קארים חאן עוזב זמנית את תפקידו בעקבות החקירה נגדו וההאשמות שניסה לנקום באנשי צוות שתמכו במתלוננת, ועל רקע ההערכה שיוטלו סנקציות אמריקניות נוספות. עדיין לא ברור מה תהיה ההשפעה על צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט.

קרדיט: התובע בהאג כרים קאן – צילום: שאטרסטוק, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג- צילום: רויטרס

הפוסט תובע האג שרדף את נתניהו מואשם בתקיפות מיניות חמורות הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטתו של חאן עוררה תגובות קשות בקרב בעלות בריתה של ישראל. ארצות הברית, על פי הדיווחים, הפסיקה את שיתוף הפעולה עם בית הדין בהאג, בעוד בריטניה איימה בקיצוץ המימון למוסד. צעדים אלה משקפים את המתח הגובר בין המדינות המערביות לבין בית הדין הבינלאומי, ומעלים שאלות לגבי יכולתו של המוסד לפעול באופן אפקטיבי בזירה הבינלאומית.

מומחים לדין בינלאומי מדגישים כי החלטתו של חאן מעוררת תהיות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בבית הדין ומידת האובייקטיביות שלו. הם מציינים כי ביטול הביקור המתוכנן ברצועת עזה מונע מבית הדין את האפשרות לאסוף ראיות ישירות מהשטח, דבר שעלול לפגוע באמינות הממצאים והמסקנות.

בישראל, ההתפתחות האחרונה נתפסת כניצחון דיפלומטי מסוים, אך גם כאתגר משמעותי ליחסי החוץ של המדינה. גורמים רשמיים בירושלים הדגישו את נכונותה של ישראל לשתף פעולה עם גופים בינלאומיים, תוך שמירה על זכותה להגן על אזרחיה מפני טרור.

בעוד שהמשבר הנוכחי מדגיש את המורכבות של הזירה המשפטית הבינלאומית, הוא גם מעלה שאלות רחבות יותר לגבי תפקידם של מוסדות בינלאומיים בהתמודדות עם סכסוכים מורכבים. ההתפתחויות הקרובות צפויות להשפיע לא רק על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, אלא גם על עתידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ועל היחסים בין מדינות המערב למוסדות הצדק הגלובליים.

צילום: פיטר דה-יונג

הפוסט משבר דיפלומטי: החלטת התובע בהאג מעוררת סערה בינלאומית הופיע לראשונה ב-מעקב.