שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פגש אתמול בוושינגטון את שר האוצר האתיופי אחמד שידה, במסגרת מהלך דיפלומטי כלכלי שמטרתו להעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל לבין אחת הכלכלות הצומחות ביותר באפריקה. במהלך הפגישה, שהתקיימה במסגרת ביקורו של סמוטריץ' בבירת ארצות הברית, הוסכם על קידום הזדמנויות כלכליות משותפות, והשר הישראלי הזמין את מקבילו האתיופי לביקור רשמי בישראל.

סמוטריץ' הגדיר את אתיופיה כמדינה ידידה קרובה עם אוכלוסייה צעירה וכלכלה בצמיחה מהירה, והדגיש כי קיים פוטנציאל עצום לשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, החקלאות, ההייטק והתשתיות. לדבריו, הקשרים הכלכליים בין ירושלים לאדיס אבבה יכולים להפוך לגשר של צמיחה אזורית, חדשנות וידידות בין העמים.

הפגישה מתקיימת על רקע נתונים כלכליים מרשימים שמציגה אתיופיה בשנים האחרונות. התמ"ג של המדינה צמח בכ-8% בשנת 2024, והתחזיות לשנת 2025 מצביעות על קצב צמיחה דומה של כ-7–8%. נתונים אלה מציבים את אתיופיה כאחת הכלכלות המתפתחות המובילות ביבשת האפריקאית, עם דגש על האצה משמעותית במגזר התעשייה ובמגזר השירותים, לצד המגזר החקלאי המסורתי שעדיין מהווה את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. צמיחה זו מתאפשרת הודות לרפורמות כלכליות רחבות היקף שמיישמת ממשלת אתיופיה, ובכללן פתיחת המשק להשקעות זרות, שיפור מערכת הבנקאות המקומית ומאמצים להפוך את המדינה לשער כלכלי מרכזי ליבשת אפריקה.

יחד עם זאת, התמונה הכלכלית מציגה גם אתגרים משמעותיים. האינפלציה באתיופיה נותרת גבוהה ועומדת על כ-13%, בעוד שהאבטלה הרשמית מגיעה לרמה של כ-19%. המדינה מתמודדת עם רמת הכנסה נמוכה לנפש, חוב חיצוני גבוה ומחסור במטבע זר, לצד תלות ניכרת ביבוא מזון ודלק. בנוסף, המתיחות הפוליטית והאתנית באזורים שונים במדינה פוגעת ביציבות הכלכלית וביכולת למשוך השקעות זרות. למרות קשיים אלה, לפי התחזיות, הממשלה האתיופית צפויה להמשיך בתהליך הרפורמות במטרה להפחית את האינפלציה, לעודד השקעות ולהגיע לצמיחה כלכלית יציבה שתשפר את רמת החיים של האוכלוסייה.

כך, אתיופיה מציגה שילוב מורכב של פוטנציאל כלכלי משמעותי לצד סיכונים גבוהים, כאשר ההצלחה העתידית של המשק תלויה בעיקר ביציבות המדינית וביכולת להמשיך ולקדם את תהליך הרפורמות הכלכליות.

היחסים בין ישראל לאתיופיה הם ארוכי שנים ונמצאים כיום במגמת התחזקות. יחסים דיפלומטיים מלאים כוננו כבר בתחילת שנות ה-60, והם חודשו בשנת 1989 לאחר הפסקה. עבור ישראל, אתיופיה מהווה הזדמנות משמעותית להעמקת השפעה אזורית ולשיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת המדינות המרכזיות במזרח אפריקה.

במישור הכלכלי, המדינה מהווה יעד טבעי לטכנולוגיות ישראליות, במיוחד בתחומים שבהם ישראל נחשבת למובילה עולמית. אתיופיה, כמדינה חקלאית ברובה, מתמודדת עם אתגרים של השקיה, ניהול מים ותלות באקלים, והיא זקוקה לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. חברות ישראליות כבר פועלות במדינה בפרויקטים של השקיה חכמה, ייצור מזון ופתרונות אנרגיה סולארית, והביקוש לפתרונות מסוג זה צפוי רק לגדול בשנים הקרובות.

מעבר לכך, נפתחו אפיקי שיתוף פעולה חדשים בתחומי בריאות, טכנולוגיה ורפואה דיגיטלית, וכן בענפי המינרלים והעיבוד התעשייתי. אתיופיה מעוניינת להעביר את כלכלתה משלב של יצוא חומרי גלם לשלב של עיבוד מקומי, ובכך ליצור ערך מוסף גבוה יותר. במקביל, קיים פוטנציאל משמעותי לפיתוח תשתיות, תחבורה ולוגיסטיקה, תחומים שבהם ישראל יכולה לתרום ידע הנדסי ומערכות מידע מתקדמות. שיתופי הפעולה הכלכליים מתפרסים על פני מגוון רחב של תעשיות וענפים, החל מחקלאות ומים, דרך אנרגיה ירוקה ומינרלים, ועד לטכנולוגיה מתקדמת ופתרונות דיגיטליים.

במישור המדיני, אתיופיה נחשבת שותפה חשובה לביטחון ולמדיניות הישראלית באפריקה. המדינה תורמת ליציבות האזורית, שומרת על יחסים דיפלומטיים יציבים עם ישראל, ומשמשת שער כלכלי לאפריקה התת־סהרה. בהקשר זה, העמקת הקשרים הכלכליים אינה רק עניין מסחרי, אלא גם חלק ממדיניות חוץ רחבה יותר של ישראל באזור.

משקיעים ישראליים הבוחנים הזדמנויות באתיופיה צריכים לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בפעילות במדינה. חוסר היציבות הפוליטית, האינפלציה הגבוהה והביורוקרטיה המקומית מהווים אתגרים משמעותיים שיכולים להשפיע על תשואה והצלחה של פרויקטים עסקיים.

למרות האתגרים, השילוב בין הצמיחה הגבוהה באתיופיה לבין החדשנות והטכנולוגיה הישראלית מציב פוטנציאל משמעותי לשיתופי פעולה הדדיים. הגישה הישראלית, כפי שמשתקפת מדברי שר האוצר, היא של שיתוף פעולה ארוך טווח המבוסס על אינטרסים משותפים, יחסי אמון מדיניים וכלכליים, וניצול הפוטנציאל הטמון בכלכלה הצעירה והצומחת של אתיופיה. הפגישה בוושינגטון מהווה צעד נוסף בהעמקת הקשרים, והיא עשויה להוביל לפתיחת ערוצי שיתוף פעולה חדשים בתחומים נוספים שטרם פותחו במלואם.

ההזמנה לביקור בישראל שהוצעה לשר האוצר האתיופי צפויה לקדם את המשך הדיאלוג ולגבש הסכמים קונקרטיים בתחומים שונים, תוך התמקדות ביצירת תשתית ליחסים כלכליים מתמשכים שיביאו תועלת הדדית לשתי המדינות.

צילום השר בצלאל סמוטריץ' מתוך רשת X (טוויטר) – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט סמוטריץ' פותח גשר כלכלי לאתיופיה הצומחת באפריקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ב-20 באוגוסט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, החלטה שכמעט עברה מתחת לרדאר הציבורי אך מסתירה מאחוריה תמונה כלכלית מורכבת של התאוששות זהירה על רקע אי וודאות גיאופוליטית מתמשכת.

ההחלטה להקפאת הריבית מגיעה בעיתוי רגיש כאשר המשק הישראלי מתאושש מההשפעות הכלכליות של מבצע "עם כלביא", אך עדיין נאבק עם השלכות רחבות יותר של המלחמה המתמשכת. לפי נתוני בנק ישראל, הפעילות הכלכלית במשק מתאוששת אמנם לאחר ירידה ניכרת במהלך המבצע, אך אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה נמשכת ומשפיעה על קבלת החלטות כלכליות.

התמונה המקרו-כלכלית מציגה משק שמתמודד עם התכווצות של 3.5% ברביע השני במונחים שנתיים, אך בנק ישראל מציין כי נתון זה אינו משקף את רמת הפעילות לאורך הרביע כולו בשל ההשפעה המהותית של מבצע "עם כלביא". בניכוי השפעות אלה, הצמיחה הייתה חיובית אם כי נמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק.

האינפלציה מהווה גורם מרכזי בהחלטת הוועדה. קצב האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים ירד ועמד ביולי על 3.1%, מעט מעל לגבול העליון של היעד. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.3% ובחודש יולי ב-0.4%, כאשר האינפלציה בחודשים האחרונים מתאפיינת בתנודתיות גבוהה. בניכוי אנרגיה ומזון, השיעור השנתי של האינפלציה עמד על 3.5%.

האינדיקטורים השוטפים למצב הפעילות הכלכלית מצביעים על חזרה מהירה של המשק לרמת פעילות הדומה לזו שהייתה טרם מבצע "עם כלביא". נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים על התאוששות מיידית בתום המבצע, ובנתוני הקצה הם שוהים ברמה גבוהה מרמתם טרם המבצע. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש יולי עלה, אולם טרם שב לרמתו ערב המבצע.

שוק העבודה נותר הדוק וחזר בקירוב למצבו טרם מבצע "עם כלביא". שיעור האבטלה הרחבה של גילאי 15 ומעלה עמד בחודש יולי על 3.5%, דומה לרמתו טרם המבצע. שיעור המשרות הפנויות עלה בחודש יולי ושב לרמתו טרם המבצע, בעוד ששיעור הנעדרים זמנית בשל שירות מילואים ירד משמעותית ועמד על 0.8%, עדיין מעל רמתו טרם המבצע. השכר הנומינלי במרץ-מאי גדל ב-4.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרביעון השלישי של 2023, בעוד שבמגזר העסקי הוא עלה ב-5%.

שוק הדיור מציג מגמות מעורבות. בארבעת החודשים האחרונים ירדו מחירי הדירות, וקצב עליית מחירי הדירות השנתי הוסיף להתמתן ועמד בחודשים מאי-יוני על 2.5%. רכיב שכר הדירה עלה בחודש יולי ב-3.3% במונחים שנתיים, כאשר בחוזים המתחדשים נרשמה עליה שנתית של 2.6%, ובחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר נרשמה עליה של 5.4%. בחודש יולי הועמדו משכנתאות בסך של כ-10.7 מיליארדי שקל, כאשר שיעורי הפיגורים במשכנתאות נותרו יציבים ברמה נמוכה.

המצב הפיסקלי מציג תמונה מדאיגה. הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בחודש יולי ב-4.9 אחוזי תוצר, ירידה של 0.2 נקודות אחוז מהחודש הקודם. על פי החלטת הממשלה, תקרת הגירעון בתקציב המדינה תגדל ל-5.2 אחוזי תוצר. בנק ישראל מזהיר כי ככל שהמלחמה תתעצם ותתארך, קיים סיכון שמגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, שהצמיחה תהיה מתונה יותר, ושהגרעון בתקציב והאינפלציה יהיו גבוהים יותר.

השווקים הפיננסיים משקפים את אי הוודאות הכלכלית. מאז החלטת הריבית האחרונה נרשם פיחות של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר ושל 0.9% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-0.8%. פרמיית הסיכון של ישראל התייצבה ברמה נמוכה בהשוואה לערב מבצע "עם כלביא", אך נותרה גבוהה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל".

מדדי המניות המקומיים רשמו ירידות שערים קלות בתקופה הנסקרת, זאת בשונה ממגמת העלייה בשווקים העולמיים, אם כי מתחילת השנה המדדים המקומיים בולטים לטובה. מרווחי האג"ח הממשלתי השקלי והדולרי עלו מעט, ותשואת האג"ח הממשלתית השקלית ל-10 שנים עלתה מעט בתקופה הנסקרת.

הסביבה הכלכלית הגלובלית מציגת תמונה מעורבת. קצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית נותר מתון, כאשר תחזית הצמיחה הגלובלית עלתה קלות ל-2.8%. אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים של ממשל ארה"ב נותרה גבוהה, אם כי החשש מהחרפה של מלחמת הסחר פחת מעט כתוצאה מהסכמות לגבי רמת המכסים שהושגו עם שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב.

בארה"ב התוצר התרחב ברביעון השני של השנה ב-3% במונחים שנתיים כאשר הצריכה הפרטית המשיכה להתמתן. נתוני שוק העבודה לחודש יולי היו חלשים, עם תוספת משרות נמוכה משמעותית מהתחזיות המוקדמות ועדכון חד מטה בנתוני מאי ויוני. הפד הותיר את הריבית ללא שינוי על רקע אי הוודאות במדיניות המכסים והחשש מהאצה באינפלציה, כאשר ההסתברות להפחתת ריבית לספטמבר נותרה גבוהה.

בנק ישראל מזהה מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד, ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע והרעה בתנאי הסחר העולמיים. על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

גיוסי ההון במגזר ההיי-טק דומים לרמתם טרם מלחמת "חרבות ברזל", מה שמעיד על יציבות יחסית במגזר המרכזי לכלכלה הישראלית. היבוא והיצוא עלו בחודש יולי לאחר ירידה בחודש יוני בהשפעת מבצע "עם כלביא" והמגבלות על ההובלה האווירית בעקבותיו.

ההחלטה להקפיא את הריבית משקפת את המאבק של בנק ישראל לאזן בין הצורך לתמוך בהתאוששות הכלכלית לבין השמירה על יציבות המחירים. החזאים צופים שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד בחודשים הקרובים, כאשר הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות סביב מרכز תחום היעד.

החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ב-29 בספטמבר, כאשר סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-3 בספטמבר. ההחלטה תושפע מהתפתחויות נוספות בזירה הגיאופוליטית, מהתנהלות האינפלציה ומקצב ההתאוששות הכלכלית, כאשר אי הוודאות הגיאופוליטית נותרה הגורם המרכזי המעצב את המדיניות המוניטרית בישראל.

הפוסט בנק ישראל קופא ריבית: המשק מתאושש בזהירות הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט ישראל 2025: יוקר המחייה מרסק את המעמד הביניים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט 2024 שנת הקריסה: הממשלה חיסלה את העם במחירי ענק +25% הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק ישראל פרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרבעון השני של 2023, המצביעים על גידול משמעותי בהיקף ההשקעות. לפי הדו"ח, שווי התיק עמד בסוף יוני על 5 טריליון ו-750 מיליארד שקל, עלייה של 65 מיליארד שקל לעומת סוף הרבעון הראשון.

הנתונים מראים כי האפיק המועדף על הישראלים הוא מזומן ופיקדונות, עם כמעט 2.1 טריליון שקל המוחזקים בעיקר בחשבונות עו"ש. במקום השני נמצאות השקעות בחו"ל, עם 1.18 טריליון שקל, ואחריהן אגרות חוב ממשלתיות ומק"מ של בנק ישראל, עם 1.06 טריליון שקל.

מניות הנסחרות בבורסה בישראל מהוות חלק משמעותי מהתיק, עם 668 מיליארד שקל. אגרות חוב קונצרניות סחירות מגיעות ל-397 מיליארד שקל, בעוד נכסים אחרים, כולל אגרות חוב קונצרניות לא-סחירות, מסתכמים ב-340 מיליארד שקל.

הנתונים מצביעים על מגמות מעניינות ברבעון השני. בעוד שערך המניות הישראליות בתיק ירד ב-8.5%, ההשקעות בחו"ל גדלו ב-6.1%. שינויים אלה משקפים את המגמות בשווקים הפיננסיים ואת העדפות ההשקעה המשתנות של הציבור הישראלי.

העלייה בנפח התיק הפיננסי והתמורות במבנהו מבליטות את נחיצות המעקב אחר מגמות בשוק ההון ואת השלכותיהם של גורמים כלכליים מקומיים וגלובליים על החלטות ההשקעה של הציבור הישראלי.

קרא עוד – לחץ כאן

הפוסט עלייה בהשקעות חו"ל: תיק הציבור מתרחב הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, פרסם את סקירתו הכלכלית השבועית, המתמקדת במצב הכלכלי בארצות הברית, אירופה וישראל. הסקירה מצביעה על מגמות מעורבות בכלכלות השונות.

בישראל, מדד אמון הצרכנים נמצא במגמת ירידה, ככל הנראה בעקבות המצב הביטחוני והחששות לגבי העתיד. למרות זאת, ציפיות האינפלציה של הציבור הישראלי דווקא התמתנו במקצת. פנינג מציין כי הגירעון במאזן הסחר של ישראל מתמתן באופן חריג, חלקו בשל סיבות חד-פעמיות כמו קיטון ביבוא, וחלקו בשל גורמים עקביים יותר. עם זאת, הוא צופה תיקון מסוים בחודש הבא.

בארצות הברית, לעומת זאת, נרשם שיפור קל בסנטימנט הצרכנים באוגוסט. זאת על רקע העלייה במדדי המניות ומחירי הדלק הנמוכים. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה מ-67.9 ל-69.0, שיא של ארבעה חודשים. פנינג מציין כי ירידת מחירי הדלק היא הגורם המשמעותי ביותר בשיפור זה.

הסקירה מצביעה על פער מעניין בין המשיבים הדמוקרטים והרפובליקנים בסקר. בעוד שהדמוקרטים הגיעו לשיא של חמישה חודשים ב-92.6 נקודות, הרפובליקנים ירדו ל-47.0 נקודות, שפל מאז נובמבר אשתקד. פנינג מעריך כי הפער נובע בעיקר מהשחיקה בפופולריות של טראמפ בסקרים.

בנוסף, הסקירה מתייחסת לציפיות האינפלציה בארה"ב, אשר מתמתנות בעיקר בטווחים הקצרים. הציפיות לשנה הקרובה ירדו ל-2.7%, שפל מאז דצמבר 2020, בעוד שהציפיות לטווח הארוך עלו מעט מ-3.0% ל-3.1%.

באירופה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הודיע על הורדת ריבית נוספת, מבלי לגרום לשינוי משמעותי בציפיות השוק. פנינג מציין כי הדבר מעביר את תשומת הלב להודעת הריבית הצפויה של הפד האמריקאי השבוע, אשר צפויה לכלול הורדה של 0.25% או 0.5%.

הסקירה של בנק מזרחי טפחות מציגה תמונה מורכבת של הכלכלה העולמית, עם מגמות שונות בין המדינות. בעוד שבארה"ב ניכרת התאוששות מסוימת, בישראל המצב מאתגר יותר, עם ירידה באמון הצרכנים וצפי לגידול בגירעון.

הפוסט מזרחי טפחות מתריע: הגירעון יגדל, אמון הצרכנים בשפל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעיצומה של תקופה כלכלית מאתגרת, מתחוללת סערה במשרד האוצר סביב הצעת החוק של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפריצת מסגרת תקציב 2024. ההצעה, שמקדמת הגדלה של 3.3 מיליארד שקל בהוצאה הממשלתית, מעוררת התנגדות חריפה מצד בכירי האוצר, המזהירים מפני השלכות כלכליות חמורות.

בדיון שהתקיים היום (רביעי) בוועדת הכספים של הכנסת, הציגו בכירי האוצר את עמדתם הנחרצת נגד המהלך. יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, הדגיש את המצב הכלכלי המורכב: "אנחנו בתקופה חריגה, יש תקדימים אבל לא כאלה. הצמיחה חלשה מאוד, המלחמה פגעה בצמיחה ב-2023, וביתר שאת בזו של 2024".

גרדוס הציג נתונים מדאיגים על הגירעון התקציבי, שצפוי לחרוג ב-175 מיליארד שקל מהתכנון המקורי בשנים 2023-2024. "הדבר הזה ישפיע על הצמיחה. יש אפילו ירידה ברבעון השני של 24 במגזר העסקי", הזהיר.

תמר לוי בונה, מ"מ סגן הממונה על האוצר, הסבירה כי הצעת החוק נועדה להגדיל את מגבלת ההוצאה בכ-3.5 מיליארד שקל, בעיקר לצורך מימון המשך פינוי תושבים מאזורי הסכנה בצפון ובדרום, וכן לתמיכה בחיילי המילואים.

אולם, הדרג המקצועי באוצר הציע חלופות שונות, כגון קיצוץ הוצאות בתקציב 2024 ושימוש בכספים קואליציוניים שטרם מומשו. ההתעלמות מהמלצות אלה מעוררת ביקורת חריפה.

גרדוס הדגיש את הסיכונים הכרוכים בהגדלת החוב הלאומי: "העיניים של חברות הדירוג עלינו, והשוק כבר יותר פסימי מחברות הדירוג. צריך לעבוד בצורה מדודה וזהירה כי זה יכול להחמיר". הוא הזהיר כי עלות החוב מתייקרת, וכי הפרמיה על אגרות החוב הישראליות גבוהה מאוד ביחס לארה"ב.

"כבר בתקציב 25 שיובא לפה בעוד מספר חודשים, אנחנו צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ-7 מיליארד שקל לעומת התקופה שלפני המלחמה", אמר גרדוס. "החוב הגדול והיקר פוגש אותנו כבר בתקציב השנה בכ-3.8 מיליארד שקל".

למרות האזהרות החמורות, שר האוצר סמוטריץ' נעדר מהדיון בוועדה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הסביר כי השר התנצל על היעדרותו בשל דיון ביטחוני והבטיח להגיע בשבוע הבא.

בכנסת, מסר השר סמוטריץ' הצהרה: "אני מברך את חברי הכנסת שהתעלו לגודל השעה באחריות והעבירו את הגדלת מסגרת ההוצאה לטובת המשך מימון המפונים ותוכנית המילואימניקים." הוא הדגיש כי "תיקוני התקציב יאפשרו את התנאים המחויבים להמשך רציף של המלחמה נגד מבקשי רעתנו".

המחלוקת בין הדרג המקצועי לבין ההנהגה הפוליטית מדגישה את המתח בין הצורך לתמוך באוכלוסיות הנפגעות מהמלחמה לבין החשש מפגיעה ביציבות הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל. בעוד שסמוטריץ' מדגיש את הצורך המיידי בתמיכה בחזית ובעורף, בכירי האוצר מזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של הגדלת החוב הלאומי.

ככל שהדיונים על תקציב 2024 מתקדמים, נראה כי המתח בין שיקולים כלכליים לבין צרכים ביטחוניים ואזרחיים דחופים ימשיך ללוות את קובעי המדיניות. האתגר העומד בפניהם הוא למצוא איזון עדין בין מתן מענה לצרכים המיידיים של המלחמה לבין שמירה על יציבות כלכלית ארוכת טווח, שתאפשר לישראל להתמודד עם אתגרי העתיד.

הפוסט בכירי האוצר מתריעים: "סמוטריץ' מוביל למשבר כלכלי הופיע לראשונה ב-מעקב.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה השבוע תוספת תקציבית של מיליארדים למערכת הביטחון ולסיוע למפונים, בזמן שהגירעון בתקציב המדינה מזנק לשיאים חדשים. האם הממשלה מובילה את ישראל לקריסה כלכלית?

בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך להבטיח ש"הכל בסדר" ושהכלכלה הישראלית "חזקה ויציבה", הנתונים בשטח מספרים סיפור אחר לגמרי. ועדת הכספים של הכנסת אישרה השבוע העברה של כ-21 מיליארד שקלים למשרד הביטחון, ועוד כ-396 מיליון שקלים להמשך הסיוע למפונים מהצפון ומהדרום. זאת, בזמן שהגירעון בתקציב המדינה מזנק לרמות שלא נראו מזה שנים.

לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע לשיעור מדאיג של כ-8.1% מהתוצר – עלייה חדה של 0.4 נקודות אחוז בחודש אחד בלבד. מתחילת השנה נצבר גירעון של כ-72.1 מיליארד שקלים, וב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר מגיע לסכום אסטרונומי של 155.2 מיליארד שקלים.

המשמעות היא ברורה: הממשלה מוציאה הרבה יותר ממה שהיא מכניסה, והפער רק הולך וגדל. בחודש יולי בלבד נרשם גירעון של 8.5 מיליארד שקלים, לעומת 0.6 מיליארד בלבד ביולי אשתקד. ההוצאות גדלו ב-32.8% מתחילת השנה, בעוד ההכנסות עלו ב-3.1% בלבד.

הממשלה ממשיכה להגדיל את ההוצאות בקצב מסחרר, מבלי שיש לה מקורות מימון אמיתיים. זה כמו משק בית שממשיך לקנות ולבזבז בלי חשבון, כשהוא כבר שקוע עמוק במינוס.

אז מאיפה יבוא הכסף? שמועות על העלאת מיסים

בעוד שבכירים במשרד האוצר מנסים להרגיע ומבטיחים ש"הכל תחת שליטה", גורמים בכירים במערכת הכלכלית מזהירים כי ללא צעדים דרמטיים, המשק הישראלי עלול להידרדר למשבר חמור. אם הממשלה לא תתעשת ותתחיל לנהוג באחריות תקציבית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של יוון לפני עשור.

על רקע המצב המדאיג, גוברות השמועות על כך שהממשלה מתכננת להעלות מיסים בקרוב. אין ספק שבשלב מסוים הממשלה תיאלץ להעלות מיסים כדי לכסות את הגירעון העצום. השאלה היא רק מתי זה יקרה ועל מי זה ייפול. כרגיל, סביר להניח שהמעמד הבינוני יספוג את מרבית הנטל.

במשרד האוצר מכחישים בתוקף את השמועות על העלאת מיסים, אך מקורות בכירים במשרד מודים בשיחות סגורות כי "כל האפשרויות נמצאות על השולחן". בין היתר נשקלות אפשרויות כמו העלאת מע"מ, ביטול פטורים ממס, והעלאת מס ההכנסה לשכירים ועצמאים.

ביטחון vs כלכלה: האם אפשר לעשות הכל?

הממשלה ממשיכה להזרים מיליארדים למערכת הביטחון ולסיוע למפונים. אין ספק שמדובר בצרכים חיוניים, אך אי אפשר להתעלם מהשאלה – מאיפה יבוא הכסף? הממשלה מתנהגת כאילו יש לה מכונת דפוס של שטרות, כמו גם בסוף החשבון יגיע לאזרחים.

לאן מועדות פנינו?

אם המגמה הזו תימשך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במיתון עמוק תוך שנה-שנתיים. הממשלה חייבת לגבש תכנית כלכלית רצינית, שתכלול קיצוצים נרחבים לצד צעדים לעידוד הצמיחה.

בני אדם כבר מרגישים את זה בכיס. המחירים עולים, הריבית על המשכנתא זינקה וכו'.

נדמה כי בעתיד הקרוב תיאלץ הממשלה לקבל הכרעות הרות גורל ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת על מנת לייצב את המצב הכלכלי. השאלה הניצבת בפנינו היא – האם תימצא בה העוז לפעול בנחישות, או שמא תוסיף להתחמק מאחריותה ולהעמיק את הגירעון? התשובה לשאלה זו תכריע במידה ניכרת את גורלה הכלכלי של ישראל בשנים הבאות.

הפוסט הגירעון מתפוצץ: הממשלה מובילה למשבר כלכלי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

במסגרת ההחלטה, אושרה העברה של כ-21 מיליארד שקלים למשרד הביטחון. סכום זה מיועד למימון מגוון הוצאות ביטחוניות, אשר הפכו הכרחיות נוכח המציאות הביטחונית המורכבת. בנוסף, הקצתה הוועדה כ-396 מיליון שקלים להמשך הסיוע למפונים מהצפון ומהדרום עד סוף חודש ספטמבר.

יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, הדגיש את הדחיפות שבאישור התקציב: "הוצג בפנינו כי אם לא נאשר את התקציב הזה, לא יוכלו להמשיך לממן את המפונים מהצפון. זו חובתנו". דבריו משקפים את ההכרה בצורך המיידי להבטיח את המשך הסיוע לאזרחים שנאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המצב הביטחוני.

החלטת הוועדה מדגישה את המחויבות של ממשלת ישראל לספק מענה כולל לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים כאחד. מצד אחד, התקציב המאושר למשרד הביטחון נועד לחזק את יכולות ההגנה והמבצעים של צה"ל. מצד שני, הסיוע למפונים מבטא את הדאגה לרווחתם של האזרחים שחייהם הושפעו ישירות מהמצב הביטחוני.

אישור התקציב מעיד על המורכבות של המצב הנוכחי, המחייב השקעה משמעותית הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט האזרחי-הומניטרי. זהו צעד משמעותי בניסיון להתמודד עם השלכות המלחמה המתמשכת, תוך שמירה על חוסנה של החברה הישראלית ועל ביטחונם של אזרחי המדינה.

חרף זאת, משרד האוצר מפרסם נתונים מדאיגים ביותר, המעידים על גירעון עצום בקופת המדינה.

הגירעון המצטבר בשנים-עשר החודשים האחרונים התרחב בכ-0.4 נקודות אחוז והגיע לשיעור של כ-8.1% מהתוצר המקומי הגולמי.

הגירעון החודשי עמד על סך של כ-8.5 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת חודש יולי אשתקד, אשר הסתיים בגירעון של כ-0.6 מיליארדי שקלים חדשים בלבד. מראשית השנה הנוכחית נצבר גירעון בסך כ-72.1 מיליארדי שקלים חדשים. בשנים-עשר החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-155.2 מיליארדי שקלים חדשים.

בעקבות שינויים בהתפלגות ההוצאות השוטפות והוצאות המלחמה, צפויה מגמת הגידול בגירעון להימשך עד לתום הרבעון השלישי של השנה, ולאחר מכן חזויה מגמת ירידה בגירעון, בהינתן התרחיש המרכזי הצפוי.

בחודש יולי נרשמו הכנסות בסך כ-40.9 מיליארדי שקלים חדשים. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-277.8 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת כ-269.4 מיליארדי שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-3.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

בחודש זה נרשמו הוצאות בסך כ-49.4 מיליארדי שקלים חדשים. הוצאות הממשלה מראשית השנה עמדו על כ-349.8 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת כ-263.4 מיליארדי שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-32.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

הפוסט מיליארדים לביטחון ולמפונים: הכנסת מאשרת תקציב-ענק הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

משרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה, והחקלאות הודיעו אתמול (יום חמישי) על פרסום מכרז תחרותי לחלוקת מכסות פטורות ממכס לייבוא דבש. המכרז מתמקד באריזות לצרכן בגדלים של עד 1.5 ק"ג, בהיקף כולל של 500 טון.

על פי הודעת המשרדים, מטרת המהלך היא להוביל להוזלה משמעותית במחירי הדבש בשוק המקומי. בהליך דומה שנערך בשנה שעברה על ידי משרד החקלאות, נרשמה ירידת מחירים של כ-60%, מכ-45 שקל לקילו לכ-20 שקל לקילו.

תוצאות המכרז צפויות להתפרסם עד יום חמישי בשבוע הבא, זאת במטרה לאפשר ייבוא מהיר של צנצנות הדבש לפני חגי תשרי. ראש השנה, החל בעוד כחודש, מהווה את אחת התקופות העמוסות בצריכת דבש בישראל.

נתונים שפורסמו מצביעים על כך שהצרכן הישראלי הממוצע צורך בין 650 ל-700 גרם דבש בשנה. לשם השוואה, באירופה הצריכה השנתית הממוצעת עומדת על כקילו וחצי לאדם. שיא הצריכה בישראל נרשם בתקופת ראש השנה ובחודשי החורף, בין נובמבר לפברואר.

המהלך להוזלת מחירי הדבש מצטרף לשורה של צעדים שנוקטת הממשלה בניסיון להתמודד עם יוקר המחיה. בחודשים האחרונים נרשמו עליות מחירים במגוון מוצרים ושירותים, מה שהוביל לביקורת ציבורית ולקריאות לפעולה מצד הממשלה.

גורמים בענף המזון מעריכים כי הורדת מחירי הדבש עשויה להשפיע גם על מחירי מוצרים נלווים הנצרכים בתקופת החגים. עם זאת, הם מדגישים כי יש להמתין לתוצאות המכרז ולבחון את ההשפעה בפועל על המחירים בחנויות.

משרד החקלאות מסר כי הוא ממשיך לעקוב אחר מגמות המחירים בשוק המזון ובוחן צעדים נוספים להורדת יוקר המחיה. במקביל, ארגוני צרכנים קוראים לממשלה להרחיב את המהלכים גם למוצרי מזון נוספים הנצרכים בתקופת החגים.

עם פרסום תוצאות המכרז בשבוע הבא, צפויה להתבהר התמונה באשר להיקף הירידה המשוערת במחירי הדבש ולמועד הגעתם של המוצרים המוזלים אל רשתות השיווק. צרכנים ובעלי עסקים בתחום המזון ממתינים בדריכות לראות כיצד ישפיע המהלך על השוק בפועל, בסמוך לתקופת הרכישות המוגברת לקראת מועדי ישראל.

הפוסט מכרז ממשלתי להוזלת הדבש לקראת החגים הופיע לראשונה ב-מעקב.