ביום 5 בפברואר 2026 התקיים דיון קדם משפט בבית משפט השלום בראשון לציון, במסגרת התביעה האזרחית שהגישו אריאל ואורנה בן ברוך נגד מספר נתבעים, ובהם גם אני, עיתונאי במערכת "מעקב", המופיע בכתב התביעה כנתבע 3.

במהלך הדיון נדחתה בקשת התובעים למתן צו איסור פרסום ארעי, לאחר שבית המשפט קבע כי אינו סבור שיש מקום למתן צו בשלב זה של ההליך. הדיון הוקלט בהחלטת בית המשפט, והפרוטוקול צפוי להתפרסם לאחר תמלולו.

ההליך מתנהל בעקבות כתבה שפורסמה באתר "מעקב" בפברואר 2025, אשר עסקה בעניינו של כלב בשם ארתור, אשר ככל הנראה הוזנח לאחר שנמסר לאימוץ – דבר המעורר, לכאורה, טענות לחוסר אחריות כלפי בעל חיים שנמסר למשפחה לאחר הליך האימוץ.

קראו את הכתבה שפורסמה בפברואר 2025, אשר עומדת במוקד התביעה – לחצו כאן

התובעים, מר אריאל בן ברוך וגב' אורנה בן ברוך, טענו בכתב התביעה כי מדובר בפרסומים פוגעניים. מנגד, במערכת "מעקב" (הנתבע 3) נמסר בכתב ההגנה כי מדובר בתחקיר עיתונאי מבוסס, שנערך מתוך עניין ציבורי ותוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית.

הצו שלא ניתן: קדם המשפט והבקשה שנדחתה

ביום 5 בפברואר 2026 התקיים קדם משפט בתיק האזרחי המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון. התובעים, אריאל ואורנה בן ברוך, באמצעות בא כוחם עו"ד גיא אופיר, ביקשו מבית המשפט להוציא צו איסור פרסום ארעי נגד הפרסומים הקשורים לתיק.

מדובר בצו חריג, שמטרתו למנוע פרסום עוד בטרם הוכרעה המחלוקת המשפטית לגופה. ואולם, בתום הדיון קבעה כב' השופטת רבקה ארד כי אינה סבורה שיש מקום למתן הצו בשלב זה, והבקשה נדחתה.

החלטה זו מותירה את ההליך במסלולו הרגיל, ללא מגבלות פרסום ארעיות. הדיון כולו הוקלט בהחלטת בית המשפט, והפרוטוקול צפוי להתפרסם לאחר תמלולו.

למעשה, מדובר באחד המוקדים המרכזיים של קדם המשפט, שכן הבקשה לצו איסור פרסום עמדה בלב טענות התובעים. דחייתה משקפת, ככל הנראה, את עמדת בית המשפט שלפיה אין הצדקה להגבלת הפרסומים בשלב מקדמי זה. משכך, בשלב זה לא יוסתר דבר מעיני הציבור, והכתבה מוסיפה לעמוד במוקד עניין ציבורי ממשי. בהקשר זה נדגיש כי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ויסודות הדמוקרטיה נשענים, בין היתר, על חופש העיתונות וחופש הביטוי.

תעודת העיתונאי: הטענה שהועלתה והבדיקה באולם

אחת הטענות המרכזיות שהועלו בכתב התביעה נגעה למעמדו של הנתבע 3 כעיתונאי. במסמך נטען כי הנתבע מציג עצמו כעיתונאי חוקר, אך בפועל אינו מחזיק בתעודת עיתונאי, ובכך מטעה את הציבור.

במהלך הדיון, לבקשת בית המשפט, הוצגה תעודת עיתונאי בתוקף. לאחר עיון בתעודה ציינה השופטת כי היא רואה תעודת עיתונאי תקפה, והסוגיה ירדה מסדר היום. לפי המתואר, הדבר נרשם גם בפרוטוקול.

מערכת "מעקב" רואה בכך הפרכה של אחת הטענות המרכזיות שנכללו בכתב התביעה, ומציינת כי לבית המשפט נמסר מידע שגוי ומטעה.

עו"ד גיא אופיר מסר בכתב התביעה נתונים שאינם נכונים, באופן שפגע בשם הטוב, ועל כן, בעתיד הקרוב תוגש תלונה נוספת ללשכת עורכי הדין לאחר פרסום הפרוטוקול. זאת, בנוסף לתלונה מס' 268/25, אשר הוגשה בעבר ונתמכה בתצהיר.

לא יעלה על הדעת כי עורך דין, חבר לשכת עורכי הדין, ימסור לבית המשפט מצג שווא בוטה, מבלי שבדק את העובדות, ובכך יציג תמונה שקרית כאילו הייתה אמת.

התביעה: טענות לפגיעה מתמשכת

הרקע לתביעה נעוץ בכתבת הכלב ארתור שפורסמה באתר "מעקב" בפברואר 2025, אשר עסקה במקרה שבו, ככל הנראה, הוזנח הכלב לאחר אימוצו ונמצא משוטט ללא השגחה, כאשר המשפחה המאמצת דחתה את הטענות ופנתה לערוצים משפטיים בעקבות הסיקור התקשורתי – קרא עוד.

ביום 23 במרץ 2025 הגישו התובעים תביעה אזרחית לבית משפט השלום בראשון לציון נגד מספר נתבעים, ובהם גם הנתבע 3, הנני ככתב מערכת "מעקב". התביעה הוגשה באמצעות עו"ד גיא אופיר, ועוסקת בטענות לפרסומים פוגעניים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות.

לפי כתב התביעה, הפרסומים כללו תכנים פוגעניים ושקריים, אשר הופצו במספר פלטפורמות וגרמו, לפי הנטען, לפגיעה בשמם הטוב של התובעים, בפרטיותם ובשגרת חייהם.

במסמך מתואר רצף פרסומים לאורך תקופה, הכולל כתבות, פוסטים ותיעוד מקוון, אשר לטענת התובעים יצרו דפוס מתמשך של פגיעה. לכתב התביעה צורפו קישורים, צילומי מסך ותיעוד חזותי שנועדו להמחיש את הפרסומים.

התביעה מבקשת סעד כספי בגין עילות שונות, ובהן לשון הרע, פגיעה בפרטיות ונזקים נוספים, שלטענת התובעים נגרמו עקב הפרסומים.

כתב ההגנה: ככל הנראה מדובר בתביעת השתקה קלאסית

בכתב ההגנה שהוגש מטעמי, כנתבע 3, נטען כי מדובר בתביעת לשון הרע חסרת בסיס, שמטרתה להשתיק פעילות עיתונאית חוקרת בעלת עניין ציבורי.

לפי הנטען בכתב ההגנה, הכתבה נשוא התביעה התבססה על תחקיר מקצועי שכלל ראיונות עם נציגי העמותה, תיעוד חזותי של מצבו של הכלב, חוזה האימוץ, הקלטות ועדויות של מתנדבים.

בכתב ההגנה נטען כי כל העובדות שפורסמו הן אמת, וכי הפרסום נעשה בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית. עוד צוין כי ניתנה לתובעים זכות תגובה מלאה בטרם הפרסום, אך הם בחרו שלא למסור גרסה עובדתית או ראיות נגדיות.

הנני, כנתבע 3, מעלה מספר הגנות משפטיות, ובהן הגנת "אמת בפרסום" וטענת תום לב, לצד הטענה כי מדובר בתביעה בעלת מאפיינים של תביעת השתקה. בין היתר מצוין סכום התביעה – 300 אלף שקלים – אשר, לטענת הנתבע, אינו נתמך בראיות לנזק ממשי.

עוד נטען על ידי כי התובעים לא הציגו מסמכים רפואיים, כלכליים או אחרים המעידים על נזק, וכי דרישת הפיצוי נועדה להפעיל לחץ כלכלי ופסיכולוגי על עיתונאי.

עוד צוין בכתב ההגנה כי הנתבע מצוי בהליכי פשיטת רגל ואינו מסוגל לממן הגנה משפטית רחבה, וביקש מבית המשפט להביא נתון זה בחשבון.

הצעה פומבית לראיון בבית המשפט שנדחתה – אך עדיין בתוקף

האחריות העיתונאית מחייבת פנייה לנושא הכתבה וקבלת תגובה. למשפחת בן ברוך נמסרה פנייה טלפונית וכן פנייה בכתב, אולם המערכת נחסמה ולא נמסרה עד היום תגובה עניינית. לצד זאת צוין בכתבה כי הטענות המרכזיות בכתב התביעה משקפות, ככל הנראה, את גרסתה של משפחת בן ברוך לאירועים.

השיחה עם מר אריאל בן ברוך, אשר פורסמה בכתבה מיום 23.02.2025, מלמדת כי דאז סירב למסור תגובה

חובתנו העיתונאית לשוב ולפנות לקבלת תגובה, זכותם של בני המשפחה שלא להשיב, ואין בידי מערכת "מעקב" אפשרות לכפות מסירת תגובה. עם זאת, משלא נמסרת תגובה, אין מקום להלין על כך שפורסמה גרסה שאינה גרסתם.

ביום 5 בפברואר 2026, בפני כבוד השופטת רבקה ארד, הציעה מערכת "מעקב" לראיין את התובעים באולם בית המשפט, או לחלופין לאחר הדיון, ולפרסם את גרסתם במלואה. יודגש כי, כעניין שבעובדה, גם במהלך קדם המשפט נדחתה ההצעה, הן מצד בני המשפחה והן מצד בא כוחם, עו"ד גיא אופיר.

ההצעה נרשמה בפרוטוקול, וכאשר יתקבל תמלולו תפורסם ההצעה לציבור. למעשה, ההצעה לקיים ראיון מצולם עם המשפחה נותרה בתוקפה.

המשך ההליך: הכרעה טרם ניתנה

נכון למועד קדם המשפט מיום 5 בפברואר 2026, טרם ניתנה הכרעה בתיק. בית המשפט דחה את הבקשה לצו איסור פרסום ארעי, וההליך צפוי להימשך.

הדיון הבא נקבע ליום 15 באוקטובר 2026 בבית משפט השלום בראשון לציון. עד אז יימשכו ההליכים המקדמיים, ורק בסיומם תינתן הכרעה בשאלות העובדתיות והמשפטיות העומדות בלב המחלוקת.

בשלב זה, קובע בית המשפט כי אין מקום להגביל את הפרסומים באמצעות צו ארעי, וההליך ימשיך להתברר עד לפסק דין סופי.

נ.ב

אילו היה מדובר בילד, סביר להניח כי רשויות הרווחה והאכיפה היו מתערבות לאלתר. משפחה שהייתה מאפשרת לילד לשהות חודשים ארוכים ברחוב הייתה נתונה לחקירה, לסנקציות חמורות ואף להוצאת הילד מחזקתה. אולם כאשר מדובר בכלב, לעיתים נדמה כי הרגישות הציבורית פוחתת והאדישות גוברת – על אף שמדובר ביצורים חיים, בעלי לב, רגשות וצרכים בסיסיים שאינם נופלים בערכם המוסרי.

מערכת "מעקב" רואה עצמה כמי שמעניקה קול לכלב ארתור – יצור חי בעל אישיות, אופי וזכות לקיום בכבוד. בעל חיים אינו יכול להגיש תלונה במשטרה או לפנות לבית המשפט, ועל כן תפקידם של עיתונאים ופעילי עמותות להצלת בעלי חיים הוא לשמש עבורו פה, קול ומגן. מדובר, הלכה למעשה, במצילי חיים הפועלים מדי יום כדי להעניק לבעלי חיים הגנה, טיפול והזדמנות חדשה.

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994, מטיל על בעלי כלבים ומחזיקים בבעלי חיים חובות ברורות לדאוג לרווחתם ולצרכיהם הבסיסיים. החוק אוסר על התעללות, הזנחה ונטישה, ומחייב אספקת מזון, מים, מחסה וטיפול רפואי בעת הצורך. הפרת הוראות החוק עלולה להיחשב עבירה פלילית, שעונשה קנסות ואף מאסר, בהתאם לחומרת המקרה ולנסיבותיו. נוסף על כך, חוזי אימוץ מהווים מסמך משפטי מחייב, המטיל על המאמצים אחריות מתמשכת לדאוג לשלומו ולביטחונו של הכלב.

בעמותת "חיות ואנחנו" ממתינים כיום כ-300 כלבים לבית חם. הציבור מוזמן לפנות לעמותה, להכיר את הכלבים, ולאפשר לאחד מהם לפתוח פרק חדש של חיים בטוחים ומוגנים – לתמיכה בבעלי חיים ולאימוץ – לחצו כאן.

הפוסט בקשת עו"ד גיא אופיר לצו איסור פרסום נדחתה בפרשת הכלב שהוזנח הופיע לראשונה ב-מעקב.

• דים אמור 

מה שהתרחש בימים שלאחר מכן חושף תמונה מטרידה של חוסר אחריות משווע. ארתור נמלט מביתה של משפחת בן ברוך, כשהגרסאות לבריחה משתנות באופן תמוה – פעם מדובר בהשתחררות מרצועה, ופעם בקפיצה מעל הגדר. מרגע זה החלה מסכת התעלמות מזעזעת מצד המשפחה המאמצת, שעומדת בניגוד מוחלט לחובותיה החוקיות והמוסריות.

במשך חצי שנה תמימה שוטט ארתור ברחובות נס ציונה, כשהוא חשוף לסכנות, רעב, ופגעי מזג האוויר. העמותה, שנמצאת במרחק של מאות קילומטרים, נאלצה להשקיע סכומי כסף עצומים בניסיונות להציל את חייו: רחפנים, מלכודות מקצועיות, מצלמות מעקב, ואספקת מזון קבועה – הכל במימון העמותה. סמדר אסא עצמה נסעה לפחות עשר פעמים מעפולה לנס ציונה, מרחק של מאות קילומטרים, בניסיון נואש להציל את הכלב.

והיכן הייתה משפחת בן ברוך בכל התקופה הזו? הם לא טרחו אפילו לעשות משמרת אחת כדי לתפוס את הכלב שלהם. לא סייעו במימון מאמצי ההצלה, לא השתתפו בחיפושים, ולא הביעו כל דאגה לגורלו של ארתור. זוהי התנהגות שעולה לכדי עבירה פלילית על פי חוק צער בעלי חיים, אשר העונש בגינה הינו קנס או מאסר בפועל. למידע נוסף אודות החוק הנך מוזמן ללחוץ כאן

בזמן ששוטט ברחובות, ארתור ניזון ממזון שהושאר עבורו בלילות על ידי מתנדבי העמותה. מצבו הלך והידרדר, כשהקולר שענד הלך והתהדק סביב צווארו ככל שגדל, יוצר פצעי לחץ מסוכנים שהיו עלולים להביא למותו. רק לאחר חצי שנה של מאמצים בלתי פוסקים, ובעלות כספית עצומה, הצליחה העמותה ללכוד את ארתור ולהצילו ממוות בטוח.

כשעומתו עם הטענות הקשות, תגובתם של בני משפחת בן ברוך הייתה מקוממת. במקום לקחת אחריות על מעשיהם, הם בחרו להכחיש את כל העובדות ולטעון כי מדובר בשקרים.

יתרה מכך, חלף התמודדות עם האישומים החמורים שהועלו כנגדם, בחרו הללו להפנות חומרים הנוגעים לחוק הגנת הפרטיות ולחוק איסור לשון הרע – מהלך שקוף בעליל שנועד להסיט את תשומת הלב מן ההזנחה הפושעת אשר ביצעו. יש להבהיר כי ניסיון להפחידנו באמצעות תביעת השתקה נועד לכישלון, באם תוגש תביעה שכזו על-ידי משפחת בן ברוך. אולם, שליחת החומרים המשפטיים האמורים מרמזת, ככל הנראה, על כוונותיהם.

האזינו לשיחה המוקלטת עם אריאל בן ברוך:

חשוב להדגיש כי עמותת "החיות ואנחנו" הינה גוף בעל מוניטין ומעמד מכובד בתחום הצלת בעלי החיים. במסגרת ביקורת עיתונאית מקיפה שנערכה בעמותה, נמצא כי התנהלותה הינה ללא רבב. העמותה רשמה הצלחות משמעותיות בתחום האימוץ, ואני, בתפקידי כעיתונאי המבקר, זכיתי להיווכח בכך באופן אישי עת אימצתי את הכלבים ריקו ובוצ', אשר שוהים כיום בביתם החדש ונהנים מחיים מיטביים.

כעת שוקלת העמותה לנקוט בהליכים משפטיים נגד משפחת בן ברוך. על פי חוק צער בעלי חיים, הזנחת בעלי חיים היא עבירה חמורה הכוללת אי מתן מזון ומים בכמות מספקת, החזקת בעל חיים בתנאים לא ראויים, ואי מתן טיפול רפואי לבעל חיים חולה או פצוע. בנוסף, על פי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, חוזה האימוץ שנחתם מחייב את הצדדים לקיימו בתום לב ובדרך מקובלת – חובה שהופרה באופן בוטה על ידי משפחת בן ברוך. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; קראו את החוק כאן

סיפורו של ארתור הוא תזכורת מטלטלת לאחריות הכבדה הכרוכה באימוץ בעל חיים. הוא חושף את הפער העצום בין אלה שמקדישים את חייהם להצלת בעלי חיים, לבין אלה ש\רואים בהם צעצוע שניתן להשליך כשנמאס ממנו. ארתור אמנם ניצל, אך המחיר ששילמה העמותה – הן במשאבים והן בכאב לב – היה כבד מנשוא.

התנהלותה של משפחת בן ברוך מעוררת תהיות חמורות בדבר אחריותם של מאמצי בעלי חיים ובאשר לאכיפה הרופפת של חוקי הגנת בעלי החיים במדינת ישראל. הייתכן כי משפחה תוכל להפקיר יצור חי לגורלו, להתעלם משוועתו במשך מחצית השנה, ולהימלט מכל סנקציה? התשובה לשאלה נוקבת זו תלויה בהליכים המשפטיים אשר העמותה שוקלת ליזום בעניין.

הפוסט משפחת בן ברוך הפקירה כלב למוות בנס-ציונה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט אכיפת חוק הכלבים המסוכנים נכשלה: המצב מחמיר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הגשמים העזים שפקדו את הארץ בימים האחרונים יצרו מצב חירום בכלביית עמותת "חברים לחיים" במושב חירות. כמאה כלבים נמצאים בסכנה מיידית בעקבות ההצפות הקשות שפגעו במתחם העמותה, המעמידות אתגר חדש בפני הארגון שכבר נאבק בתופעת נטישת הכלבים בישראל.

"הכלבים שלנו, שנאבקים ממילא לחיים טובים ובטוחים יותר, עומדים עכשיו בפני סכנת חיים ממשית", מדווחים בעמותה. המצב החמור מדגיש את הצורך הדחוף במציאת פתרונות מיידיים, כאשר העמותה קוראת לציבור הרחב להתגייס למבצע חירום של אימוץ ואומנה.

המאבק בתעשיית הסחר בכלבים

תעשיית הסחר בכלבים בישראל פועלת באופן חוקי, אך מאחורי הקלעים מסתתרת מציאות קשה. בחוות גידול רבות, כלבות מוחזקות בתנאים קשים ולא הומניים, כשהן משמשות כמכונות להמלטת גורים. התנאים הירודים, הצפיפות והיעדר טיפול רפואי נאות הפכו לתופעה נפוצה בתעשייה זו.

יתרונות האימוץ מעמותות

האימוץ מעמותות מציע מספר יתרונות משמעותיים:
• הצלת חיים ישירה של כלבים הנמצאים בסיכון
• עלויות נמוכות יותר, כולל חיסונים ועיקור
• מגוון רחב של כלבים המתאימים לסגנונות חיים שונים
• תרומה למאבק בתופעת הנטישות והסחר הלא מוסרי

קריאה לפעולה מיידית

העמותה מבקשת סיוע במספר דרכים:
• אימוץ או אומנה זמנית לכלבים
• תרומות של שמיכות וציוד
• תרומות מזון
• סיוע בהפצת המידע ברשתות החברתיות

"זה הרגע שלנו להיות הקול שלהם", מדגישים בעמותה, "כי הם לא יכולים לעשות את זה לבד".

מעבר למשבר המיידי, אימוץ כלבים מעמותות מהווה צעד משמעותי בשינוי תרבותי רחב יותר. מחקרים מראים כי כלבים מאומצים מפתחים קשר מיוחד עם משפחותיהם החדשות, וכי האימוץ תורם לצמצום תופעת הנטישה והגידול הבלתי מבוקר.

"כל אימוץ הוא לא רק הצלת חיים של כלב בודד, אלא גם צעד לקראת חברה מוסרית ואחראית יותר. העמותה מדגישה כי גם מי שאינו יכול לאמץ באופן קבוע, יכול לתרום משמעותית דרך אומנה זמנית או תמיכה חומרית.

המצב החירום הנוכחי מדגיש את החשיבות של מערך האימוץ והתמיכה בעמותות להצלת בעלי חיים. הציבור מוזמן ליצור קשר עם עמותת "חברים לחיים" לקבלת מידע נוסף על דרכי הסיוע האפשריות.

ליצירת קשר עם העמותה (תרומות, שיתופי פעולה, התנדבות או אימוץ) – לחץ כאן

צילום: Eyal Eckhaus, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט הצפות בכלבייה: קריאה נואשת להצלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

האם ידעתם שכלבים שחורים מחכים זמן רב יותר למשפחה מאמצת? תופעה זו, המכונה "תסמונת הכלב השחור", היא תוצאה של דעות קדומות חסרות בסיס. למעשה, צבע הפרווה של הכלב אינו מעיד דבר על אופיו, נאמנותו או התאמתו למשפחה.

הכירו את מיקה – דוגמה מושלמת לכך שיופי מגיע בכל הצבעים. מיקה היא כלבה שחורה מקסימה בת ארבע, ככל הנראה אקיטה מעורבת, שמחכה כבר זמן רב למשפחה שתעניק לה את הבית החם לו היא ראויה.

סיפורה של מיקה מתחיל כשהגיעה אלינו כגורה קטנה ומתוקה. למרות שאומצה בתחילה, המשפחה שבחרה בה לא הייתה מתאימה, והיא הוחזרה לבית המחסה. מאז, היא ממתינה בסבלנות למשפחה שתראה את האוצר האמיתי שהיא – מעבר לצבע פרוותה השחורה.

למה מיקה היא בדיוק הכלבה בשבילכם?

– היא נבונה, חזקה ואמיצה
– מגלה אהבה גדולה לילדים ולבני אדם
– מסתדרת נהדר עם כלבים זכרים
– עברה עיקור, חיסונים ומשובבת
– בעלת אופי מושלם למשפחה איכותית

פרטי אימוץ:
– מיקה נמצאת בבית מחסה בחסות עמותת "החיות ואנחנו" סמוך לעפולה
– האימוץ מיועד למשפחות שבהן המאמצים בני 25 ומעלה
– חובה להגיע עם כל בני המשפחה לאימוץ
– ניתן לאמץ בכל יום, כולל שישי ושבת, בתיאום מראש
– שעות ביקור: 10:30-12:30

ליצירת קשר וקביעת פגישה: 054-3057717
– ימים א-ה: 08:00-17:00
– שישי-שבת: 08:00-13:00

• עמוד בפייסבוק – לחץ כאן

כלב שחור הוא לא רק כלב – הוא חבר נאמן לחיים. בואו להכיר את מיקה ותנו לה הזדמנות להראות לכם כמה אהבה היא יכולה להעניק. אימוץ כלב שחור הוא לא רק מעשה של הצלת חיים, אלא גם הזדמנות לשבור סטיגמות ולהוכיח שאהבה אמיתית מגיעה בכל הצבעים.

עזרו לנו להפיץ את הסיפור של מיקה כדי שתמצא את המשפחה המושלמת עבורה. יחד נוכל לשנות את הגורל של כלבים שחורים ולהעניק להם את הבית החם שהם כל כך ראויים לו.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט למה דווקא כלב שחור? סיפורה המרגש של מיקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

כבוד שר החקלאות,

בחודשים האחרונים אנו עדים לעלייה מדאיגה במקרי התעללות בבעלי חיים ובתקריות של תקיפות כלבים. חקירה מעמיקה שערכנו במערכת "מעקב" חושפת תמונה עגומה של מציאות בה כל אדם יכול להחזיק כלב, גם מגזע מסוכן, ללא כל הכשרה או פיקוח.

המציאות המדאיגה

"מעקב" חושף:
– עלייה של 40% במקרי נטישת כלבים בשנה האחרונה
– עשרות דיווחים שבועיים על תקיפות כלבים
– מאות תלונות על התעללות בבעלי חיים
– היעדר פיקוח אפקטיבי על אימוץ והחזקת חיות מחמד

הפתרון המוצע

אנו קוראים לאמץ את המודל הגרמני המוכח, הכולל:

ישיון חובה לבעלי כלבים
– הכשרה בסיסית באילוף ובהתנהגות כלבים
– לימוד חוק צער בעלי חיים
– רישיון מיוחד לבעלי כלבים מגזעים מסוכנים
– פיקוח שוטף על בעלי הרישיון

מהפכה בתחום האימוץ

– סל אימוץ חובה הכולל הדרכה מקצועית
– הסמכת עמותות לביצוע ההכשרות
– מעקב אחר המאמצים בתקופה הראשונה
– אפשרות לשלילת זכות האימוץ במקרים של התעללות

הדרך ליישום

המהלך המוצע מחייב:
– תיקון חקיקה מתאים
– הקצאת תקציבים להכשרת מדריכים
– שיתוף פעולה עם העמותות והרשויות המקומיות
– מערך פיקוח ואכיפה אפקטיבי

אנשים מאמצים כלבים בלי להבין את המחויבות, ואז זורקים אותם כשזה נהיה קשה. רוב התקיפות של כלבים נובעות מהיעדר אילוף מתאים. חובת הכשרה תמנע את רוב המקרים האלה.

בדומה למודל המצליח בגרמניה, מוצע להנהיג בישראל מערכת רישוי והכשרה להחזקת כלבים. על פי ההצעה, בעלי כלבים מגזעים המוגדרים כמסוכנים יחויבו בקבלת רישיון מיוחד, שיינתן רק לאחר השתתפות בהכשרה מקצועית.

ההכשרה תכלול לימודי התנהגות כלבים, אילוף בסיסי והכרת חוק צער בעלי חיים. במקביל, כל המאמצים החדשים יחויבו בהשתתפות ב"סל אימוץ" שיכלול הדרכה מקיפה בנושא גידול וטיפול בבעלי חיים.

העלות המוערכת לרישיון תנוע בין 300 ל-500 שקלים, בהתאם לסוג הכלב. סל האימוץ, שיכלול את ההדרכות הנדרשות, צפוי לעלות כ-300 שקלים. במקרים של מאמצים ותיקים או אימוץ מרובה, תישקל הקלה בדרישות ההכשרה.

המהלך המוצע צפוי להיכנס לתוקף בתוך שישה חודשים מרגע אישורו, כאשר בשלב הראשון תחול חובת הרישוי רק על בעלי כלבים מגזעים מסוכנים. בהמשך תישקל הרחבת החובה לכלל הכלבים.

העלות הכלכלית

התוכנית המוצעת כוללת:
– רישיון בעלות של 300-500 ₪
– סל אימוץ במחיר של כ-300 ₪
– אפשרות למימון חלקי למעוטי יכולת
– פטור מהכשרות חוזרות למאמצים ותיקים

קריאה לפעולה

אדוני השר, המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. בידיך ההזדמנות להוביל שינוי היסטורי בתחום רווחת בעלי החיים בישראל. המודל המוצע הוכיח את עצמו בעולם, והגיע הזמן ליישם אותו גם כאן.

אנו במערכת "מעקב" קוראים לך להוביל מהלך זה בדחיפות. הציבור מחכה לפתרון, ובעלי החיים זקוקים להגנה. נשמח לסייע בקידום היוזמה ולהציג בפניך את מלוא הממצאים מהתחקיר שערכנו.

הפוסט רישיון לכלב: המודל שימנע התעללות הופיע לראשונה ב-מעקב.

"היא חיכתה לו בכל יום, שמחה בבואו, העניקה אהבה אינסופית. חמש שנים של נאמנות מוחלטת נמחקו ברגע אחד של חוסר לב", מספרת ענבר הראל, פעילת זכויות בעלי חיים.

הכלבה, שהפכה לסמל של נטישה חסרת מצפון, הגיעה לכלבייה העירונית מיד לאחר שילדה חמישה גורים. במקום לתמוך בה ברגעיה הקשים, בעליה החליטו להתנער מאחריות ולנטוש אותה יחד עם הגורים הטריים.

ממשבר למשבר

"הגורים מצאו בתים חמים. אבל סיפורה של האם רחוק מסוף מאושר", אומרת הראל. כאשר סוף סוף נמצאה משפחה מאמצת, תאונה בלתי צפויה הובילה לפציעת המשפחה המאמצת, ושוב הכלבה עמדה בפני איום של חזרה לכלבייה.

"היא ענקית עדינה, הכלבה הכי יפה שראיתם מימיכם. מאוזנת, טובת לב, מסתדרת עם כולם. היא פשוט זקוקה להזדמנות אמיתית לאהוב ולהיות נאהבת", מתארת הראל את הכלבה.

מחקרים מראים כי אימוץ כלב לא רק מציל חיים, אלא גם מפתח אחריות ומעניק תחושת משמעות.

"כל יום בכלבייה הוא עוד יום של לב שבור. אנחנו מחפשים אדם עם לב גדול, שמוכן להעניק לה את מה שהיא ראויה לו – בית לתמיד", אומרת הראל.

למרות הטראומה שחוותה, הכלבה לא איבדה את אמונתה באנושות. היא עדיין מחכה לאותו אדם שיראה בה את מה שהיא באמת – נשמה טהורה הראויה לאהבה אמיתית.

למעוניינים להעניק בית חם ואוהב: 054-0454225 050-5715880

*אדישות הורגת יותר מאכזריות

צילום: ענבר הראל

הפוסט זרקו אותה אחרי שילדה: בגידה שפלה! הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעולם שבו לעתים קרובות אנו מרגישים מנותקים זה מזה, אימוץ כלב יכול להיות מקור לחברות, אהבה ונאמנות שאין שני לה. כלבים הם לא רק חיות מחמד; הם חברים אמיתיים, בני משפחה, ומקור לתמיכה רגשית. אימוץ כלב הוא לא רק מעשה של חמלה כלפי בעל חיים נזקק, אלא גם השקעה בבריאות הנפשית והפיזית שלנו ותרומה משמעותית לחברה הישראלית בכללותה.

המצב בישראל

למרבה הצער, המציאות בישראל היא עגומה עבור כלבים רבים. מדי יום, מאות כלבים מורדמים בשל מחסור במשאבים ובבתים מאמצים. זוהי תופעה מצערת שניתן למנוע על ידי העלאת המודעות לחשיבות האימוץ והגברת הנכונות של משפחות לפתוח את בתיהן ולבן לכלב נזקק.

היתרונות של אימוץ כלב

1. חברות נאמנה: כלבים ידועים בנאמנותם חסרת התנאים. הם מספקים אהבה, תמיכה רגשית ושמחה לחיי בעליהם.

2. שיפור הבריאות הפיזית: בעלי כלבים נוטים להיות פעילים יותר פיזית, דבר המוביל לשיפור בבריאות הכללית.

3. תמיכה נפשית: כלבים יכולים לסייע בהפחתת מתח, חרדה ודיכאון. נוכחותם מרגיעה ומעניקה תחושת ביטחון.

4. לימוד אחריות: עבור ילדים ומבוגרים כאחד, טיפול בכלב מלמד אחריות, אמפתיה וטיפול באחר.

5. שיפור החיים החברתיים: כלבים יכולים לשמש כ"שוברי קרח" חברתיים, מסייעים ביצירת קשרים עם אנשים אחרים בשכונה או בפארק.

האתגר של הכלבים השחורים

אחת הבעיות המצערות בתחום אימוץ הכלבים היא התופעה הידועה כ"תסמונת הכלב השחור". משום מה, כלבים בעלי פרווה שחורה נוטים להיות פחות מבוקשים לאימוץ. הסיבות לכך מגוונות, החל מאמונות טפלות ועד לעובדה שקשה יותר לצלם אותם בצורה טובה לתמונות אימוץ.

חשוב להדגיש כי צבע הפרווה אינו מעיד על אופיו של הכלב. כלבים שחורים יכולים להיות חכמים, נאמנים ואוהבים בדיוק כמו כלבים בצבעים אחרים. אימוץ כלב שחור יכול להיות הזדמנות נהדרת לשבור סטיגמות ולהעניק בית אוהב לכלב שאולי היה נשאר במקלט זמן רב יותר.

כיצד אימוץ כלבים תורם למצב במדינה

1. הפחתת מספר הכלבים המורדמים: כל כלב שמאומץ הוא כלב שניצל מהמתת חסד. אם כל משפחה בישראל הייתה מאמצת כלב אחד, מספר הכלבים המורדמים היה יורד דרמטית.

2. חיסכון במשאבים ציבוריים: אחזקת כלבים במקלטים עולה כסף רב. אימוץ מפחית את העומס על מערכות הרווחה לבעלי חיים.

3. שיפור הבריאות הציבורית: בעלי כלבים נוטים להיות בריאים יותר, מה שיכול להפחית את העומס על מערכת הבריאות.

4. חיזוק הקהילה: כלבים יכולים לחבר בין אנשים ולחזק את הקשרים הקהילתיים.

5. חינוך לערכים: אימוץ כלב מלמד ערכים חשובים כמו חמלה, אחריות וכבוד לכל צורות החיים.

כיצד לעודד אימוץ כלבים

1. העלאת מודעות: יש לקיים קמפיינים ציבוריים להעלאת המודעות לחשיבות האימוץ ולמצבם של כלבים במקלטים.

2. הקלות במיסוי: ניתן לשקול הקלות מס למשפחות המאמצות כלבים ממקלטים.

3. תוכניות חינוך: שילוב תוכניות חינוכיות בבתי ספר על חשיבות האימוץ והטיפול האחראי בבעלי חיים.

4. שיתופי פעולה עם עסקים: עידוד עסקים להיות ידידותיים לכלבים ולתמוך באימוץ.

5. שיפור תהליך האימוץ: הפיכת תהליך האימוץ לנגיש וידידותי יותר למשפחות המעוניינות.

אימוץ כלב הוא מעשה של חמלה, אהבה ואחריות חברתית. זוהי הזדמנות להעניק בית חם לחבר נאמן ובו בזמן לתרום לשיפור המצב בישראל. כל כלב שמאומץ הוא חיים שניצלו, משפחה שהתעשרה באהבה, וצעד קטן לקראת חברה טובה יותר.

אם אתם שוקלים להכניס חבר חדש למשפחה, אנא שקלו לאמץ כלב ממקלט. זכרו, אין הבדל בין כלב שחור, לבן או מנומר – כולם ראויים לאהבה ולבית חם. יחד, נוכל ליצור עתיד טוב יותר עבור הכלבים שלנו ועבור החברה הישראלית כולה.

הפוסט אימוץ כלבים: חברות נאמנה ותרומה לחברה הופיע לראשונה ב-מעקב.

עבור לוחמי יחידת עוקץ, הקשר עם הכלבים הוא הרבה יותר מסתם שותפות מבצעית. זהו קשר עמוק, כמעט בלתי ניתן לתיאור במילים, שנרקם בין אדם לחיה במהלך אימונים מפרכים, משימות מסוכנות ורגעים של חיים ומוות.

רס"ל ב' ורס"ל ע', שני לוחמים מנוסים ביחידת עוקץ, חוו על בשרם את הכאב הבלתי נתפס של אובדן חבר על ארבע. הם מספרים על הקשר המיוחד שהיה להם עם גנדי וצ'רלי, הכלבים שליוו אותם במשך שנתיים של שירות מסור ומסוכן.

"מהרגע שהצטוותנו, הפכנו לגוף אחד", מספר רס"ל ב' בעיניים דומעות. "גנדי היה יותר מסתם כלב עבורי. הוא היה השותף שלי, החבר הכי טוב שלי, החצי השני שלי". רס"ל ע' מהנהן בהסכמה ומוסיף: "עם צ'רלי, הרגשתי שאני יכול לכבוש את העולם. הוא נתן לי ביטחון שאי אפשר לתאר במילים".

הקשר בין הלוחמים לכלביהם מתחיל כבר בשלבי ההכשרה הראשוניים. במשך חודשים ארוכים, הם מתאמנים יחד, לומדים להכיר זה את זה ובונים אמון הדדי שיעמוד במבחן בשדה הקרב. "זה תהליך מדהים", מסביר רס"ל ב'. "אתה רואה איך הכלב הופך מיצור זר לחלק בלתי נפרד ממך".

אך הקשר העמוק הזה מגיע עם מחיר כבד. הסכנה המתמדת שמלווה את פעילות היחידה מרחפת גם מעל ראשי הכלבים. "תמיד ידענו שזה יכול לקרות", אומר רס"ל ע' בקול חנוק. "אבל אף פעם לא באמת מוכנים לזה".

הרגע הנורא הגיע ביום גשום ברצועת עזה. במהלך פעילות מבצעית, צ'רלי זיהה איום ונכנס לבניין כדי לנטרל אותו. "שמעתי את היריות ואת היללה שלו", משחזר רס"ל ע' ברעד. "באותו רגע ידעתי שאיבדתי אותו". גם גנדי נפל באותו יום, תוך כדי הצלת חיי לוחמים.

האובדן הותיר צלקת עמוקה בלב שני הלוחמים. "זה כאב שקשה להסביר למי שלא חווה אותו", אומר רס"ל ב'. "זה כמו לאבד חבר, אח, חלק ממך". רס"ל ע' מוסיף: "לקח לי זמן להבין שאני לא אראה יותר את צ'רלי רץ לקראתי בבסיס".

למרות הכאב העצום, שני הלוחמים בחרו להמשיך ולתרום ליחידה בדרך ייחודית. הם הפכו למאלפים של הכלבים החדשים שמגיעים ליחידה. "זו הדרך שלנו להנציח את גנדי וצ'רלי", מסביר רס"ל ב'. "אנחנו מעבירים את כל מה שלמדנו מהם לדור הבא של הכלבים".

העבודה עם הכלבים החדשים מביאה איתה רגשות מעורבים. מצד אחד, היא מזכירה להם את האובדן הכואב. מצד שני, היא נותנת להם תחושת משמעות ושליחות. "כל פעם שאני רואה כלב חדש לומד משהו, אני מרגיש שגנדי היה גאה בי", אומר רס"ל ב' בחיוך קל.

הסיפור של רס"ל ב' ורס"ל ע' הוא רק קצה הקרחון. ביחידת עוקץ, כמו ביחידות כלבנים אחרות בצה"ל ובעולם, ישנם עוד רבים שחוו אובדן דומה. "זה חלק מהמחיר שאנחנו משלמים", אומר מפקד היחידה. "אבל אנחנו לא שוכחים אף אחד מהגיבורים שלנו – לא על שתיים ולא על ארבע".

היחידה מקיימת טקסי זיכרון שנתיים לכלבים שנפלו בקרב, ושמותיהם חקוקים על אנדרטה מיוחדת בבסיס. "זו הדרך שלנו להגיד תודה", מסביר המפקד. "הם נתנו את חייהם כדי להציל את שלנו".

עבור רס"ל ב' ורס"ל ע', הזיכרון של גנדי וצ'רלי ימשיך ללוות אותם לאורך כל חייהם. "הם לימדו אותנו מה זו נאמנות אמיתית", אומר רס"ל ע'. "אני מקווה שנצליח להיות ראויים לאהבה שהם נתנו לנו".

בעוד הם ממשיכים בעבודתם החשובה ביחידה, שני הלוחמים נושאים איתם מסר חשוב: "אל תקחו שום דבר כמובן מאליו", אומר רס"ל ב'. "תאהבו את היקרים לכם – על שתיים או על ארבע – בכל רגע שיש לכם".

סיפורם של רס"ל ב' ורס"ל ע' הוא תזכורת עוצמתית לקשר המיוחד שיכול להיווצר בין אדם לחיה, ולמחיר הכבד שלעיתים נדרש לשלם במלחמה על הגנת המולדת. הוא גם מדגיש את החשיבות של הכרת תודה והוקרה לכל אלה – אנשים וחיות כאחד – שמקריבים את חייהם למען ביטחוננו.

הפוסט אובדן על ארבע: הכאב העמוק של לוחמי עוקץ בפרידה מכלביהם הגיבורים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

כלבים אוהבים אותך כפי שאתה, לא משנה מה המעמד החברתי שלך, איך אתה נראה או כמה כסף יש לך בחשבון הבנק. הם מעניקים אהבה ללא תנאי.

מחקרים מראים כי בעלות על כלב יכולה להפחית לחץ, לשפר בריאות לבבית ולהגביר תחושות של אושר ושביעות רצון. הקשר עם כלב מספק תחושת שייכות ומטרה, דבר החיוני לבריאות הנפשית שלנו.

בהזמנות זו, קורא לציבור לשקול אימוץ כלב, אם אתם מחפשים חבר אמיתי ונאמן, אמצו כלב. תקבלו לא רק חיית מחמד, אלא חבר לחיים.

כל כלב ראוי לבית אוהב, האימוץ מציל חיים ומעשיר את חייהם של המאמצים.

בעולם של אי-ודאות, נראה כי אהבתם הבלתי מסויגת של כלבים מציעה נחמה ויציבות שרבים מחפשים. אימוץ כלב הוא לא רק מעשה של חסד, אלא השקעה באושר שלך.

הפוסט חברות על ארבע: למה אימוץ כלבים הוא מתכון לאושר הופיע לראשונה ב-מעקב.