התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

בני גנץ, שר הביטחון ה-21 והרמטכ"ל ה-20, פרסם אתמול ברשת החברתית X פוסט חריף במיוחד נגד מה שכינה "הג'וביזם" – תופעת המינויים הפוליטיים שלטענתו הורסת את המדינה. בפוסט חריג בעוצמתו תקף יו"ר כחול לבן את הקואליציה הנוכחית והאשים אותה בכך שבמקום ללמוד לקח מהמלחמה ולתקן את המערכות שקרסו, היא ממשיכה להעמיק את תופעת המינויים הפוליטיים.

"ג'וביזם – המחלה שהורסת לנו את המדינה", כתב גנץ בפתיחת הפוסט, והוסיף כי "אחד הדברים שהמלחמה הזו חשפה – זה שהמדינה לא הייתה מוכנה לאתגר האזרחי". לדבריו, "השירות הציבורי ומשרדי הממשלה קרסו, והם חייבים ניעור רציני, לא עוד סידור ג'ובים".

גנץ הפנה ביקורת חריפה כלפי הפעולות שמתבצעות בכנסת בימים אלה. "אבל מה עושים בקואליציה בשבוע הראשון למושב הכנסת במקום ללמוד לקח ולהתחיל לעבוד?" שאל רטורית, והשיב: "מעבירים את חוק הג'ובים לדירקטורים וחוק שיאפשר להם למנות חברים לתפקידים בכירים". על פי דבריו, מדובר ב"עוד מינויים פוליטיים, עוד חבר מביא חבר".

בהמשך פוסטו, גנץ השווה בין שני סוגים של מינויים: "במקום למנות אנשים שיעבדו בשביל האזרחים – ממנים כאלה שיעבדו בשביל הפוליטיקאים", כתב, תוך שהוא מציב את האינטרס הציבורי מול האינטרס הפוליטי.

כדוגמה קונקרטית למחיר שתופעת הג'וביזם גובה מהמדינה, גנץ הפנה את הזרקור לתעשייה האווירית לישראל. "תראו מה קורה בתעשייה האווירית – החברה הביטחונית הכי גדולה בישראל, בלי יו״ר ובלי דירקטורים. הכול תקוע בגלל מאבקי כוח במרכז הליכוד", חשף גנץ. דבריו אלה מצביעים על שיתוק בחברה האסטרטגית ביותר למערכת הביטחון הישראלית, כאשר לטענתו מאבקים פנימיים במפלגה השלטת מונעים את מילוי התפקידים המרכזיים.

גנץ סיים את פוסטו במילה בודדת וחדה: "די". לאחר מכן פרט את דרישתו: "הגיע הזמן לעצור את הג׳וביזם. רק ממשלת הסכמות לאומית תוכל לשים לזה סוף, לנקות את הפוליטיקה מהאינטרסים, לצמצם את משרדי הממשלה ולבנות שירות ציבורי שאשכרה עובד עבור הציבור. עבור כולנו".

דבריו של גנץ מהווים קריאה מפורשת להקמת ממשלת חירום או ממשלת אחדות לאומית, תוך הצבת תופעת המינויים הפוליטיים כאחד המכשולים המרכזיים לתפקוד תקין של המדינה. הוא מציע שלושה צעדים מרכזיים: ניקוי הפוליטיקה מאינטרסים פרטיים, צמצום משרדי הממשלה, ובניית שירות ציבורי שיעבוד למען האזרחים ולא למען הפוליטיקאים.

הפוסט מצטרף לשורה של ביקורות שגנץ מפנה בתקופה האחרונה כלפי הממשלה הנוכחית, כשהפעם הוא בוחר להתמקד בסוגיה מבנית שמשפיעה על יכולת התפקוד של מוסדות המדינה. השימוש במונח "ג'וביזם" מהווה ניסיון ליצור תווית ביקורתית שתאפיין את תופעת המינויים הפוליטיים ותהפוך אותה לנושא שעל סדר היום הציבורי.

צילום של בני גנץ מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט גנץ מזעיק: "הג'וביזם הורס לנו את המדינה" הופיע לראשונה ב-מעקב.