התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

תומר וינר, קצין במילואים, פעיל חברתי וציבורי במפלגת יש עתיד מזה שמונה שנים ובחמש השנים האחרונות יו"ר צעירי יש עתיד, משמש גם כחבר מועצת העיר הרצליה ומדורג במקום הרביעי ברשימה. בימים האחרונים פרסם וינר סרטון שבו הוא מופיע במדי צה"ל, בדרכו לשירות מילואים, ומעלה שורה של טענות נגד מר מרדכי דוד.

בסרטון, שצולם כשהוא לבוש מדי צה"ל, מתייחס וינר להתבטאויות עבר של דוד, אשר לטענתו הכריז בעבר "נמות ולא נתגייס" – אמירה המזוהה עם התנגדות לשירות בצה"ל. לדבריו, כיום דוד מזוהה עם איסוף תרומות המוצגות כמיועדות לצה"ל, אך וינר מעלה בסרטון תהייה באשר לייעוד הכספים.

שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לטענת וינר, התרומות שנאספות לכאורה אינן מיועדות לצורכי הצבא, אלא משמשות, לדבריו, לתשלום למפגינים המגיעים עמו להפגנות ולהטרדת עיתונאים. הדברים נאמרים מפורשות בסרטון, שבו וינר מציג את גרסתו לאופן שבו נעשה שימוש בכספים שנאספים בשם תמיכה בצה"ל.

וינר מוסיף ומוסר כי לטענתו, דוד משדר מסר בעייתי לצעירים. לדבריו, צעירים מגיעים לבית מגוריה של לוסי אהריש, מגישה וכתבת בערוץ 13, לשם מחאה והטרדה. וינר מציג מקרה זה כדוגמה להתנהלות שלשיטתו אינה מתיישבת עם אחריות אזרחית נדרשת בעת חירום.

במהלך הסרטון מזכיר וינר את הרקע האידאולוגי של דוד בעבר, ומתייחס לתקופה שבה הוגדר, לדבריו, כ"חרדי" ואמר כי לא יתגייס. וינר מציין כי גם כיום, לשיטתו, דוד אינו מתגייס, ומעלה שאלות בדבר הפער בין הצהרות עבר לבין פעילות ציבורית עכשווית.

הסרטון שפרסם וינר מופץ בימים אלה ברשתות החברתיות ומעורר שיח ציבורי ער ונרחב בשאלות הנוגעות לגיוס לצה"ל ולשירות המילואים, להיקף ולייעוד תרומות לצבא, לעמדות אידיאולוגיות בזירת הלחימה ולמסרים המועברים לדור הצעיר בתקופה רגישה זו.

את הדברים מציג תומר וינר בשעה שהוא מצוי בשירות מילואים פעיל, תוך הדגשת מחויבותו האישית לביטחון המדינה ולמעורבות אזרחית וציבורית בעת חירום.

מרדכי דוד: שקר פוליטי במדים

מרדכי דוד מגיב בחריפות לטענות שהופנו כלפיו ואומר כי בכוונתו להשיב "טענה אחר טענה" לדברי תומר וינר, שלדבריו "לובש מדי צה״ל ועושה בהם שימוש פוליטי".

לדבריו, וינר מתעלם מן התמיכה הרחבה שהוא, דוד, מקבל מצד לוחמים בשירות פעיל. "תשעים אחוזים מלוחמי צה״ל שולחים לי ברכות ומחזקים אותי", טען, והדגיש כי מעולם לא השתייך לזרמים הקוראים "נמות ולא נתגייס". לדבריו, הניסיון לשייך אותו לאמירה זו הוא סילוף.

עוד התייחס דוד לסרטון שהופץ בעניינו, וציין כי בתיעוד עצמו ניתן לראותו, לדבריו, אוחז באייפון ולבוש חולצה שחורה – פרט שלטענתו מעיד כי מדובר היה בסרטון אקראי וחסר הקשר אידאולוגי. "זה היה סרטון שרציתי לצלם באופן סתמי", אמר, והגדיר את הטענות נגדו כ"שקר ראשון".

באשר לשאלת שירותו הצבאי, הבהיר דוד כי לא שירת בצה״ל, ולדבריו הסיבה לכך נעוצה בעברו הפלילי, שבעטיו, כך טען, לא גויס.

בהתייחס לטענות שלפיהן אינו תומך בחיילים בפועל, השיב כי הוא מקיים אירועי "על האש" לחיילים ומעניק להם סיוע ותמיכה. "תומר וינר אינו מעודכן", אמר, והוסיף כי חיילים רבים – לרבות כאלה המזדהים עם עמדותיו – שולחים לו מסרי עידוד וחיזוק.

צילום: ערוץ 14

מרדכי דוד מסר בהמשך כי לדבריו התחפש לחרדי במסגרת אותו סרטון, אך לא השתתף בהפגנה התומכת בקריאה "נמות ולא נתגייס". עוד טען כי האמירות המיוחסות לו סולפו ואינן משקפות את עמדתו, וכינה את וינר "אדם מגעיל".

צילום: מתוך הדף הרשמי של תומר וינר ברשת החברתית פייסבוק. השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק

הפוסט בדרך למילואים: תומר וינר תוקף את מרדכי דוד הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב פרסמה אתמול פוסט חריף ברשת X שבו היא קוראת לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחותה של הפיזיקאית שקמה ברסלר ו"דומיה", בטענה שהן מפירות את חובת האמונים למדינה. הפוסט של גוטליב מגיע על רקע ההתבטאויות הקיצוניות של ברסלר נגד הממשלה, אותן הגדירה גוטליב כ"מסיתה מסוכנת".

"חובה לשלול את אזרחותה של שקמה ברסלר ודומיה. וזה לגמרי אפשרי. שר הפנים חייב לפעול לאלתר לבטל את האזרחות של ברסלר וחבר מרעיה ערלי הלב", כתבה גוטליב בפוסט שזכה לתהודה רחבה ברשתות החברתיות. לטענת ח"כ הליכוד, ברסלר "פרסמה היום כי הממשלה היא דיקטטורה ג'יהאדיסטית", תוך שהיא מדגישה את חומרת ההאשמה: "קראתם נכון. להאשים בג'יהאד את הממשלה ולמעשה את רוב העם שתומך בה, זה מעשה הפרת אמונים חמור המקנה סמכות לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחות".

גוטליב, שמכהנת בכנסת כמעט שלוש שנים, ממשיכה להיות אחת הדמויות הבולטות והפרובוקטיביות בליכוד. היא לא הסתפקה בקריאה לפעולה נגד ברסלר, אלא הרחיבה את תקיפתה: "אגב, היא לא לבד. יש עוד כמה שמפרים את חובת האמונים שלהם למדינה. אם מיארה לא מעמידה אותם לדין על המרדה, הסתה מסוכנת, קריאה לסרבנות וסיוע לאויב בעת מלחמה, אין מנוס מפתרונות אחרים להיפרע ממי שפוגע אנושות בחוסנה של המדינה, בדמוקרטיה ובסדרי השלטון".

ח"כ גוטליב התבססה על סעיף 11(2) לחוק האזרחות, תוך הדגשה שהמסגרת החוקית קיימת: "ככתוב בחוק האזרחות – המפר אמונים שר הפנים רשאי לפנות לבימ״ש ולעתור לשלילת אזרחותו". היא סיימה את הפוסט בהצהרה נחרצת: "נמאס מאויבים מבית ומסייענים לאויב בעת מלחמה".

שקמה ברסלר-שוורצמן, פיזיקאית ישראלית ופרופסור חבר במכון ויצמן למדע המשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ, הפכה בשנים האחרונות לאחת הדמויות המרכזיות במחאה נגד הרפורמה המשפטית. היא הייתה מיוזמי מחאת הדגלים השחורים וממובילות המחאה, תוך השמעת ביקורת קשה על הממשלה. עמדותיה הרדיקליות והתבטאויותיה הקיצוניות הביאו אותה פעמים רבות למרכז הסערה הציבורית.

למרות שברסלר לא הגיבה באופן ישיר לפוסט של גוטליב, היא בחרה לשתף פוסט של ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, שמתח ביקורת חריפה על גוטליב. "טלי גוטליב נמצאת בכנסת כמעט שלוש שנים. במליאה כמו בוועדות – צווחת, מעוררת פרובוקציות ומהומות. מהות קיומה", כתב בליאק, חבר וועדת הכספים. "שום יוזמת חקיקה משמעותית, שום מהלך פרלמנטרי ראוי לציון. לא תמצאו אדם אחד שהיא סייעה לו במשהו".

בליאק המשיך בהתקפה: "עכשיו היא מציעה לשלול אזרחות לישראלים שמעבירים ביקורת על הממשלה, כמו בכל משטר פשיסטי. עוד דוגמא לאיזה פח אשפה הפך הליכוד בשנת 2025". שיתוף הפוסט של בליאק על ידי ברסלר נתפס כתגובה עקיפה להתקפה של גוטליב עליה.

המחלוקת ממחישה את עומק הקרע בחברה הישראלית: מחד, פעילי מחאה כדוגמת ברסלר מוסיפים להשמיע ביקורת נוקבת כלפי הממשלה ולעשות שימוש במונחים חריפים; ומאידך, חברי כנסת דוגמת גוטליב דורשים נקיטת צעדים דרסטיים כלפי מבקרי השלטון. הקריאה לשלילת אזרחות מציבה על סדר היום שאלות מהותיות באשר לגבולות חופש הביטוי והביקורת במשטר דמוקרטי.

גוטליב, שהפכה לאחת הדמויות המזוהות עם הקו הקשיח בליכוד, ממשיכה להעמיד את עצמה כמגינה על כבוד המדינה ומוסדותיה מפני מה שהיא רואה כמערכת הסתה וחתרנות פנימית. לעומתה, ברסלר וחבריה למחאה רואים עצמם כמגינים על הדמוקרטיה ושלטון החוק מפני מה שהם מגדירים כהשתלטות ברוטלית של הימין על מוסדות השלטון.

הפרשה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין חירות הביטוי לבין האחריות הציבורית, כאשר כל צד מאשים את יריבו בחציית הגבולות הלגיטימיים.

תומכיה של גוטליב רואים בדבריה אמצעי הגנה לגיטימי על המדינה מפני גורמים הנתפסים בעיניהם כאיום על יציבותה, ואילו מבקריה טוענים כי מדובר בניסיון פשיסטי להשתיק כל ביקורת על השלטון.

השאלה המרכזית העולה מן הפרשה היא עד כמה רחוקה החברה הישראלית מוכנה לשאת ביקורת קיצונית כלפי הממשלה, ומהם הכלים הדמוקרטיים הראויים להתמודדות עם הסתה והתבטאויות חריפות.

קריאתה של גוטליב לשלילת אזרחות מציבה אתגר משפטי ומוסרי כבד משקל בפני מערכת המשפט והחברה כולה.

לנוכח התמשכות ההפגנות ושחיקת הקונסנזוס הציבורי, מתחדדת תחושת הפולאריזציה הפוליטית, כאשר שני המחנות מקצינים עמדותיהם זה כלפי זה.

הפרשה מדגימה כיצד הפך השיח הציבורי בישראל לזירת התכתשות כמעט נטולת כללים, שבה המילים משמשות כנשק והביקורת מתגלגלת במהרה לעוינות אישית.

אולי הגיעה העת לשוב ולבחון את האפשרות לשלול אזרחות ממי שנתפסים כבוגדי המדינה. אך מיהו אותו "בוגד"? ומה יקרה אם מחר תקום ממשלת שמאל – האם תישלל אזרחותם של אנשי ימין? השאלה אינה רק פוליטית, אלא משפטית ועקרונית מן המעלה הראשונה.  

צילום של חברת הכנסת טלי גוטליב מאתר הכנסת, ותמונתה של גב' ברסלר מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלה – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט שלילת אזרחות לברסלר: ח"כ גוטליב דורשת פעולה מיידית הופיע לראשונה ב-מעקב.

שטרן הדגיש את אמונתו בחשיבותה של תקשורת פתוחה וחוקרת, אך הוסיף: "דווקא לאור זאת קיימת חשיבות עליונה שתהיה אמינה והוגנת. לחמתי גם לטובתה של התקשורת".

ח"כ שטרן חזר והדגיש את עמדתו בנושא הטרדות מיניות: "המסר שלי היה ונשאר ברור: נשים שעברו הטרדה מינית חייבות להרגיש חופשיות להתלונן ואף ישנה חשיבות רבה לעודדן לעשות כן. תמכתי בכך תמיד ומובן שאני תומך בכך גם היום".

שטרן סיפר כי רבים הזהירו אותו מפני העימות עם גיא לרר וחברת חדשות מובילה, אך הוא ראה בכך חלק משליחותו. "אני קורא בזאת לתקשורת למלא את שליחותה, לנפגעים שלא בצדק להילחם, ובעיקר לאנשים טובים להגיע לשליחות ציבורית ולהילחם ללא חשש וללא מורא", אמר.

בשיחה עם בן כספית וינון מגל, ציין שטרן: "לא היה כמעט כלי תקשורת שלא השתתף בחגיגה הזו".

פסק דין זה מהווה מכה קשה לערוץ 13, שכבר מתמודד עם הפסדים כספיים משמעותיים. הפגיעה במוניטין העיתונאי של הערוץ עלולה להחריף את מצבו הכלכלי.

ח"כ שטרן הודה לעורכי הדין שייצגו אותו, יוסי עבאדי ומנדי ברנדלר, וכן לעורכי הדין דני גבע ויובל ששון ממשרד מיתר ושות' על תמיכתם.

גיא לרר מגיב.

לרר ציין כי התביעה עסקה בשתי עדויות של נשים שטענו כי שטרן טייח תלונות על הטרדה מינית. לדבריו, "הפסדנו אתמול חלקית לאלעזר שטרן בתביעת הדיבה שלנו בעניין טיוח התלונות שלו על הטרדה מינית. כן, אותו אלעזר שטרן שהודה בעצמו ברדיו שגרס תלונות אנונימיות".

לרר מתח ביקורת חריפה על פסק הדין, ובמיוחד על התייחסותו של השופט ליאור גלברד לאמינות עדותה של אחת המתלוננות. לדבריו, "בלב פסק הדין עומד פקפוק של השופט ליאור גלברד בעדות אמינה מאוד בעיני של מתלוננת, רק בגלל שהיא – תחזיקו טוב – הצביעה עבור נתניהו."

לרר טען כי המתלוננת הציגה ראיות משמעותיות, כולל "תכתובת ישנה של הפסיכולוגית שלה שבה סיפרה על הטענות שלה כנגד שטרן, חודשים ארוכים לפני ששטרן בכלל העיד על עצמו ברדיו שהוא גרס תלונות אנונימיות וחודשים ארוכים לפני הכתבה שלנו".

אחד הנושאים המרכזיים שהעלה לרר היה ההתייחסות בפסק הדין לדעותיה הפוליטיות של המתלוננת. הוא ציטט מפסק הדין: "היתה הצדקה לערוך בירור אם לתת גילוי בדבר תמיכתה של החיילת בבנימין נתניהו והתנגדותה הנחרצת לממשלה בה כיהן שטרן".

לרר הגיב לכך בתדהמה: "רגע רגע, מה רצה השופט שנעשה? לשדר עדות של נפגעת, ואז לסייג? כי היא תומכת בנתניהו?! ברצינות?".

לרר ציין כי מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית הגיבו לפסק הדין. הוא כתב: "מרכזי הסיוע הודיעו שיצטרפו כידיד בית המשפט לערעור שלנו ועכשיו גם מי שמביא את סיפורן של הנפגעות מרגיש בזכותן שהוא לא לבד".

למרות הביקורת על פסק הדין, לרר הודה גם בטעות מצדו בהכנת הכתבה המקורית. הוא כתב: "כאשר ביקשנו את תגובתו של שטרן הוא הפנה אותנו לעדים שהיו, גם לדברי החיילת, בבירור שנעשה לחיילת. אחד מהם הוא מי שהחיילת התלוננה עליו ואחד הוא מפקדו. ניסינו להגיע למפקד ולא הצלחנו בגלל שם מוטעה שניתן לנו… זו הייתה טעות. מוטב היה, למען שלמות הסיפור ומתוך אמון בשיקול הדעת של הצופה, להביא את הכחשתם לאירוע, לצד גרסתה של הנפגעת".

לגבי הפיצויים שנפסקו, לרר כתב: "אני רואה בסכום שנפסק (כשליש מסכום התביעה) לטובת שטרן כתשלום אגרת כבוד, שאשלם בצער אך בגאווה, תמורת הזכות שניתנה לי מזה כשנים לעמוד לצד נפגעות גם בסיטואציות מורכבות".

לרר הודיע על כוונתו לערער על פסק הדין: "כמובן שנערער מהר ואני מאמין שגם נזכה בערעור". הוא הוסיף: "חשוב לזכור שאין לנו בית משפט אחר, אוהבים את פסיקותיו או לא. החוק ומייצגו – תמיד יהיו מעל לכל מבחינתי – תמיד אתכופף מולם בהכנעה".

פסק דין זה מדגיש את החשיבות של בדיקה מעמיקה ואחראית של העובדות לפני פרסום, במיוחד כאשר מדובר באישי ציבור ובתקופות רגישות כמו מועמדות לתפקיד בכיר. מעבר לכך, המקרה מעורר תהיות באשר לאיזון העדין שבין חירות העיתונות לבין השמירה על כבודו ושמו הטוב של הפרט, ומדגיש ביתר שאת את הנחיצות בקיומם של אמות מידה נעלות בתחום האתיקה העיתונאית.

הפוסט גיא לרר: מלך הרייטינג או מלך השקרים? 410 אלף על פה גדול הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בין התאריכים 3-5 באוגוסט (2024), כלל מדגם של 923 משתתפים מעל גיל 18, המייצגים מגוון אוכלוסיות, מוצאים ואזורים בישראל. התוצאות מצביעות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי, כאשר חלק מהמפלגות חוות עלייה מפתיעה בתמיכה, בעוד אחרות מאבדות קרקע.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו ממשיך להוביל עם 44% תמיכה, מה שמעיד על יציבות ואמון מתמשך מצד הציבור. עם זאת, ההפתעה הגדולה של הסקר היא העלייה המשמעותית בתמיכה במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, אשר זוכה ל-15% תמיכה. זאת למרות הירידה שחוותה המפלגה בעבר, מה שמרמז על שינוי מגמה ואפשרות להפתעות בבחירות הבאות.

מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר גם היא מציגה עלייה מרשימה עם 13% תמיכה, מה שמחזק את מעמדה בגוש הימין. מנגד, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד חווה ירידה ומקבלת רק 9% תמיכה, נתון שעשוי להדאיג את מחנה המרכז-שמאל.

מפלגות נוספות שזכו לייצוג בסקר כוללות את מפלגת העבודה עם 6% תמיכה, ש"ס עם 5%, הציונות הדתית ומרצ עם 3% כל אחת, וחד"ש ורע"ם עם 2% תמיכה משותפת.

התוצאות מצביעות על מגמה ברורה של התחזקות הימין. העלייה בתמיכה ב"ישראל ביתנו" ו"עוצמה יהודית" מהווה אינדיקציה לשינויים אפשריים במפה הפוליטית.

התוצאות עשויות לשקף אי-שביעות רצון מהמצב הפוליטי הנוכחי ורצון לשינוי בקרב הציבור הישראלי.

בעוד שהסקר מספק תובנות מעניינות, הוא גם מעלה שאלות לגבי הדינמיקה הפוליטית המשתנה בישראל ומה היא מבשרת לעתיד. ככל שמועד הבחירות הבא יתקרב, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות המגמות הללו ולראות כיצד הן ישפיעו על הנוף הפוליטי הישראלי.

הפוסט גוש הימין מתחזק: סקר חדש מצביע על 65% תמיכה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

"אם גלנט וגנץ הם בעצם אותו אדם או לפחות שלוחה (פרוקסי) אחד של השני, למה צריך את שניהם? ובעיקר, למה צריך אחד מהם כשר הביטחון בממשלה שלנו?" כתב קרעי, מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקידם ונחיצותם של השניים בקבינט הביטחוני.

דבריו של קרעי משקפים מתיחות גוברת בתוך הקואליציה, במיוחד סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות. ההשוואה בין גלנט לגנץ, שניהם בעלי רקע צבאי בכיר, מעלה שאלות לגבי חלוקת הסמכויות והאחריות במערכת הביטחון.

בתאריך ה-15.07 קרעי גם כן תקף את יאיר לפיד:

"לפיד מכר אותנו לחזבאללה בחינם, ואז עולה להסית בכנסת, ביום ז'בוטינסקי, לא פחות, כאילו שהוא בהפגנה קפלן.
הוא לא מבין שבאמירה ״בן ערב בן נצרת ובני״, ז׳בוטינסקי לא התכוון לאוייב שרוצה להשמיד אותנו, אלא למי שנאמן למדינת היהודים.".

ערוץ 99, תוכן ע"פ סעיף 27א'

צילום: שלמה קרעי, מתוך עמוד הפייסבוק שלמה קרעי, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט שר התקשורת קרעי מעלה ספקות לגבי תפקידם של גלנט וגנץ בממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.

במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה.

דים אמור || 07.04.2024

בנימין נתניהו: 29%

בני גנץ: 21%

איתמר בן גביר: 11%

נפתלי בנט: 10%

אביגדור ליברמן: 6%

יאיר לפיד: 4%

אריה דרעי: 2%

איילת שקד: 1%

______________

16% לאיש או אישה שאר לעולם לא היה (הייתה) בפוליטיקה.

*סקר אנונימי (נעשה בטלגרם), 201 בני אדם נשאלו והוזמנו להצביע (מגזרים שונים, דעות שונות, לאום שונה, מעל גיל 18 ובין הגילאים 18-85).

הפוסט במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה. הופיע לראשונה ב-מעקב.

בתאריך ה- 14.02.2024 התקיים מפגש ליברמן / ברביבאי, לפני הבחירות לראשות העיר (בית ציוני אמריקה (ת"א)).

בין היתר במפגש עם אורנה ברביבאי ליברמן דיבר על דת ומדינה, כבוד ושוויון, יוקר המחיה ועל המחויבות לשמור את תל אביב כעיר ליברלית!

דים אמור || 15.02.2024

ליברמן על אורנה ברביבאי, חל"ת בקורונה, מלחמה בדרום ואתגרים בצפון:

אביגדור ליברמן: "במדינת ישראל יש בלבול עצום מה זה ימין ומה זה שמאל":

ליברמן מסביר באיזה מן אופן ניתן להוזיל משמעותית את הדיור להשכרה בתל אביב, כלומר חובה לבנות דירות מטעם עיריית תל אביב בתמיכה ממשלתית, הדירות האלו יהיו אך ורק להשכרה! קיים מודל!

הפוסט אביגדור ליברמן: "כאשר נסיים את המלחמה בדרום, מחכה לנו אתגר משמעותי ודרמטי בצפון". הופיע לראשונה ב-מעקב.