בין האישומים הקשים ב-2021 על יחס מזלזל, ניצול וסלידה מהקהילה הגאה – לבין הודעת החזרה הנלהבת ב-2026: מה באמת עומד מאחורי הזיגזג החריף של שרת הקליטה לשעבר מול אביגדור ליברמן ו"ישראל ביתנו"?

תהפכות בראי הזמן: 2021 מול 2026

• 2021 (ההתקפה): "ליברמן דיקטטור, סולד מהומואים, מנצל וזורק. לא היה מוכן להגיע לאירועים של הקהילה הגאה".

• 2026 (החזרה): "אני חוזרת עם אותם ערכים, לפנינו בחירות גורליות. שוב אתכם, ללא דרישה לתפקיד".

המערכת הפוליטית רושמת פרק נוסף בזיכרון הטווח הקצר של נבחרי הציבור: סופה לנדבר, כהונתה הממושכת בת 13 השנים כחברת כנסת ושרת העלייה והקליטה מטעם "ישראל ביתנו", מציגה תפנית מרהיבה. מי שבעבר הלא רחוק בחרה לפתוח חזית חזיתית, חריפה וחסרת תקדים נגד יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, מצהירה כעת על חזרתה לשורות התמיכה במפלגה לקראת הבחירות.

מתקפת ה"דיקטטור": ההאשמות הקשות מנובמבר 2021

בשנת 2021, לאחר שנדחקה מחוץ לרשימת המפלגה לכנסת ה-24 ולאחר פרישתה מהזירה הארצית, שיגרה לנדבר חצי ביקורת קטלניים לעבר המפלגה ומנהיגה. בראיונות ובמתקפות פומביות כינתה את ליברמן במפורש "דיקטטור", והאשימה אותו בדפוס פעולה שיטתי של "מנצל וזורק" כלפי חברי סיעתו. על יחסו לקהילה הגאה הוסיפה חברת הכנסת לשעבר אמירה נוקבת: "הוא לא היה מוכן להגיע לאירועים שלהם… ליברמן דיקטטור, סולד מהומואים".

צילום מתוך הרשתות החברתיות, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

תגובת "ישראל ביתנו" באותה עת לא איחרה לבוא והייתה חריפה לא פחות. במפלגה הדפו בביטול את הטענות וטענו כי לנדבר פועלת ממניעי נקם אישיים: "היא ממירה כעסים ותסכולים אישיים מכך שלא שובצה לרשימה – לשקרים והשתלחויות". הקרע נראה באותם ימים מוחלט ובלתי ניתן לאיחוי, כאשר לנדבר קראה בגלוי לציבור שלא להצביע לליברמן בשום אופן.

2026: הסליחה, השכחה והמחיקה

חלפו מספר שנים, והטונים הלוחמניים התחלפו בטקסטים של פיוס והתיישרות. בפוסט מיוחד שפרסמה ברוסית, הודיעה שרת הקליטה לשעבר כי החליטה לשוב ולתמוך במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן.

"אני חוזרת עם אותם ערכים, עם אותה אהבה לאנשים ועם אותו רצון לעבוד ביושר ובמסירות. חברים, אני שוב אתכם. לפנינו בחירות גורליות", כתבה לנדבר בהודעתה.

לנדבר ממהרת להבהיר כי אין בכוונתה לדרוש מקום ברשימה או לשוב לכס הכנסת, וכי היא "אינה מבקשת דבר לעצמה". בדבריה הודתה כי בעבר נפגעה מהתנהלות המפלגה, אך טענה כי בחנה מחדש את מעשיה והחליטה "לא לתת לעלבון להכתיב את ההחלטות". לדבריה, בעת הזו יש להניח בצד מחלוקות ושאיפות אישיות ולהתמקד בעתיד המדינה, תוך שהיא מבהירה כי עמדותיה נותרו עמדות ימין.

מזיגזג מקומי לאומי: המסלול הפוליטי של לנדבר

אין זו הפעם הראשונה שבה לנדבר מציגה גמישות פוליטית יתרה. לאחר פרישתה מהזירה הארצית, פנתה לזירה המקומית והתמודדה בבחירות במועצת העיר אשדוד. בתחילה הצטרפה לסיעתה של הלן גלבר באופוזיציה, אך תוך זמן קצר עשתה מעבר חד אל תוככי קואליציית ראש העיר יחיאל לסרי.

החזרה הנוכחית לזרועות "ישראל ביתנו" מעלה תהיות קשות באשר למשקלן של מילים בפוליטיקה הישראלית: האם ההאשמות הקשות על "דיקטטורה" וזלזול היו אכן רק תסכול אישי כפי שטענה המפלגה, או שמא החזרה הנוכחית מוחקת כבמטה קסם עמדות עקרוניות? התשובה נותרה בידי הבוחר.

הפוסט מ"דיקטטור שונא" לחיבוקים חמים: תאטרון הצביעות של לנדבר וליברמן הופיע לראשונה ב-מעקב.

גל פוליטי ותקשורתי רחב התעורר בעקבות הודעה משותפת וחריגה שפרסמו ראשי מפלגות וארגונים מהאופוזיציה והמרכז שמאל ברשת החברתית X. על ההצהרה חתומים ראש הממשלה ה-14, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד; יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', אלוף (במיל') וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן; יו"ר 'ביחד' נפתלי בנט; יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן; יו"ר 'ישר!' גדי איזנקוט; חבר הכנסת חילי טרופר; ותנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל.

בהודעה המשותפת, אשר הופצה במקביל על ידי המנהיגים השונים, קוראים החתומים לחברי הכנסת של הקואליציה להפגין אחריות לאומית ולבלום את החקיקה: "אנו, ראשי המפלגות החתומות מטה, קוראים לחברי הכנסת של הקואליציה לנהוג באחריות ולא להצביע בעד פגיעה קשה בצה״ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ״ל. רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהייה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים".

לצד הלחץ הפוליטי וההצהרות התקיפות, המהלך מעורר פולמוס ציבורי ומורכבות פוליטית משמעותית בשני צידי המתרס. מנגד לקריאות החריפות, נשמעות טענות מוסדרות המבקרות את השימוש במונחים דוגמת "רשימות קלון". לפי גישה זו, חשיבותו של צה"ל וכשירותו ברורות לכלל הציבור, והניסיון לנהל את המדינה ואת סוגיית הגיוס הרגישה באמצעות איומים וסימון חברי כנסת אינו משרת את המטרה. המצדדים בקו זה מדגישים כי הפתרון להגדלת היקף המשרתים ושמירה על אחדות העם יושג באמצעות הידברות, פתרונות אמיתיים וחיבור בין חלקי החברה, ולא דרך הסתה או קמפיינים פוליטיים המייצרים כותרות בזמן מלחמה.

במקביל, המהלך מייצר טלטלה פוליטית פנימית בגוש הימין. חתימתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, המציג את עצמו כאיש ימין וכנציג של המחנה הלאומי, על כרוז משותף לצד דמויות כמו יאיר לפיד ויאיר גולן, מעוררת קושי תדמיתי ניכר. גורמים פוליטיים מצביעים על כך ששותפות זו עם מפלגות המזוהות עם המרכז-שמאל מטשטשת את ההבדלים האידיאולוגיים בין המחנות השונים, ומעלה תהיות בקרב חלק ממצביעי הימין לגבי מידת מחויבותו של בנט לייצוג הגוש השמרני.

ההתלכדות של דמויות ביטחוניות בכירות, בהן סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן המוביל את המפלגה הדמוקרטית-ליברלית, מדגישה את עומק השבר בסוגיית השוויון בנטל. עם זאת, שאלת הלכידות הלאומית אל מול צורכי הביטחון נותרת במוקד הדיון, כאשר המערכת הפוליטית נדרשת להכריע בין התבצרות בעמדות לבין חתירה להסכמות רחבות במציאות ביטחונית מורכבת.

הפוסט הצהרת בנט עם גולן: סוף למחנה הלאומי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

החגיגה בלשכת ראש הממשלה הסתיימה עוד בטרם החלה. טל גלבוע, מי שהייתה אמורה להיכנס בנעליים הגדולות והחורקות של מערך הדוברות ברחוב עזה, מצאה עצמה מחוץ למשחק. המינוי, שנראה היה כעובדה מוגמרת, קרס בקול תרועה רמה אל מול סערה ציבורית חסרת תקדים וחשיפת התכתבויות בעלות אופי גזעני בוטה.

"רוסים מגעילים": ההתכתבות שטרפה את הקלפים

הדרמה הגיעה לשיאה כאשר יו"ר "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן, פרסם פוסט חריף ברשתות החברתיות ובו חשף התכתבויות המיוחסות לגלבוע, בהן היא משתמשת בביטוי הפוגעני והגזעני "רוסים מגעילים".

ליברמן לא חסך בשבטו ותקף את התנהלות הלשכה: "לאחר שערורייה רועמת בעקבות דליפת התבטאויות בעלות אופי גזעני, סיים את תפקידו דובר ראש הממשלה, זיו אגמון. לכאורה, ניתן היה לצפות כי ראש הממשלה ינקוט משנה זהירות ויגלה הקפדה יתרה בבחירת הדובר הבא. ואולם, טל גלבוע – אשר טרם הספיקה להתבסס בתפקידה – כבר הספיקה לעורר סערה נוספת".

בציטוט המהדהד את דברי חז"ל, הוסיף ליברמן: "'המלך ניכר בפמלייתו' – ועל כן, דומה כי אין מקום לתימהון".

ברשת X החריף חבר הכנסת את הטון וקבע: "בלשכת נתניהו תנאי הקבלה זה לשנוא מרוקאים ורוסים, אבל לתמוך בקטארים".

התגובה מהצד השני לא איחרה לבוא. רועי שפרניק, בן זוגה של גלבוע, פרסם בתגובה תמונה של ליברמן לצד ח"כ מנסור עבאס וכתב: "ליצן של התנועה האסלאמית. לא שכחנו".

מערכת "מעקב" פנתה למר שפרניק בשאלה האם הפוסט מהווה תגובה ישירה לחשיפת ההתכתבויות של זוגתו, אך נכון למועד הפרסום, תגובתו לא התקבלה.

לשכה בנפילה חופשית: הכיסאות המוזיקליים של נתניהו

נפילת מינויה של גלבוע אינה אירוע מבודד, אלא חוליה נוספת בשרשרת של עזיבות וטלטלות בלשכה הנחשבת בעיני רבים כ"קורסת". גלבוע הייתה אמורה להחליף את זיו אגמון, ששבר שיא שלילי וסיים את תפקידו לאחר שמונה חודשים בלבד בעקבות סערת ציטוטים גזעניים משלו.

המצב הארגוני סביב ראש הממשלה נראה כעת בכי רע. נתניהו מתנהל ללא ראש סגל קבוע, ללא דובר רשמי וללא ראש מל"ל. "המצב בלשכה לא פשוט בכלל", מסר גורם המעורה בפרטים ל"מעקב". בעוד ישראל ניצבת מול מערכות גורליות מול איראן וארה"ב, השלד הניהולי מורכב מאנשי אמונו הוותיקים של נתניהו – טופז לוק, עופר גולן ויונתן אוריך – שחלקם נחשבים "שחוקים" לאחר שנים של עבודה אינטנסיבית.

עוד נמסר ל"מעקב" ממקור בלשכת ראש הממשלה כי לא התקבלה החלטה סופית בעניין מינויה של טל גלבוע, וכי בשלב זה התקיים דיון ראשוני בלבד. על פי אותו מקור, הוגשו מסמכים רלוונטיים אשר היו מצויים בהליכי בדיקה, אולם פרטי ההליך דלפו לתקשורת בשלב מוקדם.

עוד צוין כי בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה, ירד המינוי מן הפרק. כן נטען כי במסגרת הבדיקה עלה כי לא צורפו למסמכים אסמכתאות המעידות על עמידה בדרישות ההשכלה המקובלות לתפקיד דוברות, הכוללות, בין היתר, תואר ראשון, רצוי בתחום התקשורת.

המידע נמסר מפי גורם המעורה בפרטים, אשר ביקש להישאר בעילום שם.

בנוסף, אותו מקור טען כי ההדלפה לתקשורת בוצעה, לדבריו, מתוך שיקולים פנימיים, וכי בלשכה מועסקים גורמים בעלי עמדות פוליטיות מגוונות – עניין אשר, לטענתו, עשוי היה להשפיע על פרסום המידע.

תיק העבודות של המועמדת: מ"האח הגדול" ועד להשמצת משפחות חטופים

מינויה של גלבוע עורר התנגדות עזה לא רק בשל ההתבטאויות נגד יוצאי ברית המועצות, אלא בשל היסטוריה רצופה באמירות מעוררות מחלוקת. גלבוע, שזכתה לחשיפה ציבורית כזוכת העונה השישית של "האח הגדול" וכאקטיביסטית טבעונית קיצונית, צברה אויבים בקרב קהלים רבים.

בעבר התבטאה נגד הקהילה הגאה בטענה כי "אין קהילה כזאת, אל תאכלו את השקרים האלה". חמור מכך, היא לא היססה לתקוף אימהות לחטופים המוחזקים בעזה שהפגינו למען עסקה, וכינתה אותן בכינוי המזעזע "זונות של קורבנות". גם בתוך עולם האקטיביזם הטבעוני, המזוהה איתה ביותר, הסתכסכה גלבוע עם פעילים שטענו כי השפילה אותם.

נראה כי עבור גלבוע, ששירתה בעבר כקצינת ת"ש בדרגת סרן ושימשה כיועצת לרה"מ לענייני זכויות בעלי חיים, הדרך ללב הקונצנזוס הפוליטי נחסמה סופית. למרות הגיבוי שקיבלה משפרניק, שבירך אותה רק שלשום על המינוי המיועד, המציאות הטיחה את המינוי אל קרקע המציאות.

משבר אמון ניהולי

הלשכה הריקה ברחוב עזה משקפת משבר עמוק. הניסיון למנות דמויות פרובוקטיביות כמו גלבוע, שמטען ההתבטאויות שלהן כבד מנשוא, מעלה שאלות קשות לגבי תהליך סינון כוח האדם בסביבת ראש הממשלה. בעת שבה נדרשת מקצועיות ודיפלומטיה, נראה כי הלשכה עסוקה בכיבוי שריפות פנימיות ובהתמודדות עם השלכותיהן של אמירות גזעניות.

מערכת "מעקב" פנתה לטל גלבוע לקבלת תגובה על ביטול המינוי ועל ההתכתבויות שנחשפו, אך תגובתה לא התקבלה עד לרגע זה.

צילום ראשי מתוך עמוד הפייסבוק של טל גלבוע – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט "רוסים מגעילים": מינוי הדוברת הגזענית בוטל – טל גלבוע מחוץ לשכת נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

התפתחויות ביטחוניות דרמטיות בזירה האזורית והמערכה הצבאית נגד איראן משפיעות גם על הזירה הפוליטית בישראל. סקר מנדטים ראשון שנערך לאחר פתיחת הלחימה מצביע על שינוי משמעותי במפת התמיכה הציבורית: מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושמת התחזקות ניכרת, בעוד חלק מהמפלגות המרכזיות באופוזיציה מציגות ירידה חדה בכוחן האלקטורלי.

על פי סקר חדש שפורסם באתר "זמן ישראל", האירועים הביטחוניים והמבצע הצבאי רחב ההיקף, שנוהל במסגרת מתקפה משולבת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, משנים באופן ישיר את המפה הפוליטית בישראל. הסקר, שנערך לאחר פרוץ הלחימה, מצביע על עלייה משמעותית בתמיכת הציבור במפלגת הליכוד.

על פי נתוני הסקר, לו הבחירות לכנסת היו נערכות כיום, מפלגת הליכוד הייתה זוכה ל-31 מנדטים, נתון המציב אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר משאר המתמודדות. הנתונים משקפים התחזקות ביחס לתקופות קודמות וממקמים את הליכוד בעמדת כוח ברורה בזירה הפוליטית.

במקביל להתחזקות הליכוד, הזירה האופוזיציונית מציגה פיצול בכוחותיה. בראש המחנה ניצב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, אשר מפלגתו מקבלת לפי הסקר 15 מנדטים. מיד אחריו מדורג הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמפלגתו זוכה ל-14 מנדטים.

שתי מפלגות שהיו בעבר מעמודי התווך של האופוזיציה מציגות היחלשות ניכרת. מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד מקבלת על פי הסקר 6 מנדטים בלבד – נתון המהווה ירידה משמעותית ביחס לתוצאות שהשיגה בעבר. גם מפלגת "כחול לבן" בראשות בני גנץ מציגה ירידה חדה, והיא מתקרבת לסף אחוז החסימה עם 4 מנדטים בלבד.

בקרב המפלגות הבינוניות נשמרת יציבות יחסית. מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת 10 מנדטים וממשיכה לשמור על כוחה בזירה הפרלמנטרית. המפלגות החרדיות שומרות אף הן על בסיס תמיכה משמעותי: ש"ס מקבלת 9 מנדטים ויהדות התורה 7 מנדטים.

מפלגת "הדמוקרטים" מקבלת על פי הסקר 8 מנדטים, בעוד מפלגת "עוצמה יהודית" זוכה ל-6 מנדטים. ברשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נרשמים 5 מנדטים, מספר זהה לזה של מפלגת רע"ם.

הנתונים המלאים של מפת המנדטים לפי הסקר מציגים את התמונה הבאה:

הליכוד – 31 מנדטים

בנט – 15 מנדטים

איזנקוט – 14 מנדטים

ישראל ביתנו – 10 מנדטים

ש"ס – 9 מנדטים

הדמוקרטים – 8 מנדטים

יהדות התורה – 7 מנדטים

עוצמה יהודית – 6 מנדטים

יש עתיד – 6 מנדטים

רע"ם – 5 מנדטים

חד"ש-תע"ל – 5 מנדטים

כחול לבן – 4 מנדטים

הסקר מצטרף לשורה של מדדים פוליטיים שנערכים בתקופות של מתיחות ביטחונית ומעידים לעיתים על שינוי בדפוסי התמיכה הציבורית. במציאות הישראלית, אירועים ביטחוניים רחבי היקף משפיעים לא אחת גם על הזירה הפוליטית ועל מידת האמון הציבורי בהנהגה.

נכון לשלב זה, מדובר בסקר ראשון שנערך לאחר פרוץ הלחימה, והוא מציג תמונת מצב ראשונית של המגמות בציבור הישראלי בתקופה ביטחונית רגישה במיוחד. השאלה האם המגמות המשתקפות בו יישמרו לאורך זמן או ישתנו עם התפתחויות נוספות בזירה האזורית והפוליטית, צפויה להתברר רק בסקרים הבאים.

הפוסט סקר חדש: הליכוד בראשות נתניהו מתחזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן פתח השבוע במתקפה חסרת רחמים על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהוא מאשים אותו בטיפוח מכוון של חמאס לאורך שנים ובהובלת מדיניות שהביאה לטבח ה-7 באוקטובר. בפוסט חריף שפרסם ברשת X, מציג ליברמן רשימת אישומים קשים נגד נתניהו, החל משחרור יחיא סינוואר ועד להעברת מאות מיליוני דולרים לארגון הטרור.

"במשך שנים ארוכות נתניהו טיפח את חמאס – והיום כולנו משלמים את המחיר", פותח ליברמן את התקפתו. הוא מזכיר את עסקת שליט מ-2011, שבמסגרתה שוחרר סינוואר יחד עם 1,026 מחבלים נוספים, בניגוד לעמדתו של ליברמן אז. זה רק תחילת רשימת הטענות הקשות שמציג ליברמן כנגד מדיניותו של נתניהו כלפי חמאס.

המתקפה הקשה ביותר של ליברמן מתמקדת במבצע "צוק איתן" בשנת 2014. לטענתו, הוא דרש אז לכבוש את כל רצועת עזה ולמגר את חמאס, אך נתניהו בחר לעצור את המבצע ולהעדיף הסדר עם ארגון הטרור. ליברמן מציין שנתניהו אף התגאה בכך בספרו "ביבי: סיפור חיי", והוא מפנה את הקוראים לעמוד 466 בספר כהוכחה לטענותיו.

בין השנים 2016-2018, כשכיהן ליברמן כשר הביטחון, הוא מציין שהתריע שוב ושוב בפני נתניהו מפני הסכנה הגוברת מחמאס. ב-21 בדצמבר 2016 העביר ליברמן לנתניהו מסמך מפורט שבו דרש לצאת למכה מקדימה נגד הארגון. במסמך זה, כך טוען ליברמן, הוא התריע במפורש על כוונת חמאס לחדור לשטח ישראל באמצעות כוחות נוח'בה, לכבוש יישובים, לקחת בני ערובה ולזעזע את הציבור הישראלי – תיאור שמזכיר באופן מצמרר את אירועי ה-7 באוקטובר.

לטענת ליברמן, נתניהו מנע שוב ושוב את ביצוע סיכולים ממוקדים נגד ראשי חמאס, ועל כך מעידים גם בכירים במערכת הביטחון. השיא הגיע בישיבת קבינט שהתקיימה בקריה ב-13 בנובמבר 2018, שבה, בניגוד לדרישת ליברמן לצאת למערכה לחיסול חמאס, העביר נתניהו החלטה על הפסקת אש. יתר על כן, הוא הודיע על החלטתו ללכת במדיניות "ההסדרה" ולהעביר מאות מיליוני דולרים במזומן מקטאר לארגון הטרור.

למחרת אותה ישיבה, ב-14 בנובמבר 2018, הודיע ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. במסיבת העיתונאים שהתקיים אז, אמר ליברמן: "ההחלטה על הפסקת אש עם חמאס היא כניעה לטרור. אתם קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך". דבריו אלו נשמעים היום כנבואה מדויקת על מה שהתרחש ב-7 באוקטובר.

כמעט שנתיים לאחר הטבח, מציין ליברמן, ראש הממשלה עדיין לא הצליח להחזיר את כל החטופים ואינו מסוגל להכריע ולנצח את חמאס. הוא מביא לחיזוק טענותיו את דברי השר בצלאל סמוטריץ' מ-9 באוגוסט 2025: "איבדתי את האמון שראש הממשלה יכול ורוצה להוביל את צה"ל להכרעה וניצחון".

ליברמן מסיים את התקפתו בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה תהיה להקים ועדת חקירה ממלכתית. שם כל האחראים, ונתניהו בראשם, יצטרכו לתת את הדין. לאזרחי ישראל מגיע לדעת את האמת. לא נוותר על כך".

ברם, ליברמן אינו חסין, וגם עליו מוטחת ביקורת נוקבת. כאשר כיהן בקואליציה בממשלת נפתלי בנט, הוא עצמו נהג באופן דומה למדיניות שהוא מבקר כיום. השאלה המתבקשת היא מה ההבדל בין תקופת כהונתו לבין המדיניות הנוכחית. הדבר מעלה את השאלה האם מדובר בביקורת אמיתית מתוך אחריות ציבורית, או שמא בתחילתו של קמפיין בחירות מוקדם של ליברמן, במיוחד לאור הסקרים האחרונים המעניקים לישראל ביתנו 5-9 מנדטים בלבד.

מתקפתו של ליברמן משקפת את עוצמת המתח המחריף במערכת הפוליטית בישראל. אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה המתמשכת מציבים מחדש שאלות נוקבות באשר לאחריותם של מקבלי ההחלטות לאורך השנים. בין אם מדובר בחשבון נפש כן ובין אם בתמרון פוליטי מחושב, דבריו של ליברמן מחזירים אל מרכז הדיון הציבורי את השאלה הבוערת: כיצד ייתכן שארגון טרור הצליח להוציא אל הפועל את הטבח הקשה והאכזרי ביותר בתולדות המדינה, ומי יישא באחריות על שורת ההחלטות שהובילו לאסון זה.

צילום מאתר הכנסת, בהתאם לשימוש המותר לפי סעיף 27א'

הפוסט ליברמן: נתניהו יצר את מפלצת החמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט אריתראים יגורשו? הכנסת תומכת ללא מתנגדים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט אולטימטום מישראל ביתנו: "כל מתנגד לגירוש – ייחשף" הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסקר, שנערך בין התאריכים 3-5 באוגוסט (2024), כלל מדגם של 923 משתתפים מעל גיל 18, המייצגים מגוון אוכלוסיות, מוצאים ואזורים בישראל. התוצאות מצביעות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי, כאשר חלק מהמפלגות חוות עלייה מפתיעה בתמיכה, בעוד אחרות מאבדות קרקע.

הליכוד בראשות בנימין נתניהו ממשיך להוביל עם 44% תמיכה, מה שמעיד על יציבות ואמון מתמשך מצד הציבור. עם זאת, ההפתעה הגדולה של הסקר היא העלייה המשמעותית בתמיכה במפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן, אשר זוכה ל-15% תמיכה. זאת למרות הירידה שחוותה המפלגה בעבר, מה שמרמז על שינוי מגמה ואפשרות להפתעות בבחירות הבאות.

מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר גם היא מציגה עלייה מרשימה עם 13% תמיכה, מה שמחזק את מעמדה בגוש הימין. מנגד, "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד חווה ירידה ומקבלת רק 9% תמיכה, נתון שעשוי להדאיג את מחנה המרכז-שמאל.

מפלגות נוספות שזכו לייצוג בסקר כוללות את מפלגת העבודה עם 6% תמיכה, ש"ס עם 5%, הציונות הדתית ומרצ עם 3% כל אחת, וחד"ש ורע"ם עם 2% תמיכה משותפת.

התוצאות מצביעות על מגמה ברורה של התחזקות הימין. העלייה בתמיכה ב"ישראל ביתנו" ו"עוצמה יהודית" מהווה אינדיקציה לשינויים אפשריים במפה הפוליטית.

התוצאות עשויות לשקף אי-שביעות רצון מהמצב הפוליטי הנוכחי ורצון לשינוי בקרב הציבור הישראלי.

בעוד שהסקר מספק תובנות מעניינות, הוא גם מעלה שאלות לגבי הדינמיקה הפוליטית המשתנה בישראל ומה היא מבשרת לעתיד. ככל שמועד הבחירות הבא יתקרב, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות המגמות הללו ולראות כיצד הן ישפיעו על הנוף הפוליטי הישראלי.

הפוסט גוש הימין מתחזק: סקר חדש מצביע על 65% תמיכה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ההצעה באה בעקבות גילויים מטרידים לפיהם כ-30 מחבלים מארגוני טרור כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי. על פי החוק המוצע, כל מי שאינו תושב ישראל והורשע בעבירת טרור יאבד את זכאותו לקבלת כל קצבה מהמדינה, כולל קצבאות המשולמות לבני משפחתו.

"זהו סוף למחדל ההזוי", אמרה ח"כ מלינובסקי. "לא ייתכן שמחבלים שפגעו באזרחי ישראל ימשיכו ליהנות מכספי משלם המסים הישראלי".

עם זאת, מתנגדי החוק טוענים כי הוא עלול לפגוע בזכויות אדם בסיסיות ולהוביל להחרפת המתיחות באזור. "יש לבחון את ההשלכות של חוק כזה בקפידה," אמר אחד המתנגדים.

הצעת החוק צפויה לעבור עוד שלבי חקיקה לפני שתהפוך לחוק מחייב. בינתיים, היא מעוררת דיון ציבורי נוקב על האיזון בין ביטחון לאומי לבין זכויות אדם, ועל האחריות של המדינה כלפי אלו שפגעו בה.

ח"כ יוליה מלינובסקי:

"הצעת החוק לשלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם עברה בקריאה טרומית!

הצעת החוק לשלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם שהגשת עברה ברוב של 30 בעד מול 7 מתנגדים בקריאה טרומית במליאת הכנסת. לאחר החשיפה על המציאות השערורייתית שכשלושים מחבלים מהחמאס ומהגא"פ מקבלים קצבאות מביטוח לאומי הצעת החוק שמטרתה לשים סוף למחדל הזו מקודמת בכנסת.

על פי הצעת החוק כל מי שאינו תושב ישראל והורשע בעבירת טרור שבית המשפט קבע שהיא מעשה טרור, יאבד את זכאותו לקבלת כל קצבה המשולמת לו ולבני משפחתו מקופת מדינת ישראל. הצעת החוק תשים סוף למחדל ההזוי שאזרחי מדינת ישראל משלמים מכספי המיסים שלהם למחבלים צמאי דם שניסו לרצוח אותנו.

המציאות הזו היא המשך ישיר לקונספציה שהייתה כאן במשך שנים רבות. הגיע הזמן שנצעק די ושינקטו צעדים אופרטיבים בחקיקה להלכאה העצמית הזו".

הפוסט סוף לקצבאות למחבלים: הכנסת אישרה הצעת חוק מהפכנית הופיע לראשונה ב-מעקב.

כתב דים אמור, שעסק בתחקיר על פעילות מיסיונרית באשדוד, ניסה לראיין את כצנלסון במשרדו בעירייה. כצנלסון, שלטענת אמור סירב להשיב על שאלותיו, הגיש תלונה במשטרה בטענה כי הותקף על ידי העיתונאי וכי בוצעה עבירת הסגת גבול כאשר אמור צילם אותו במשרדו.

משטרת ישראל ערכה חקירה יסודית בעקבות התלונה, במהלכה נחקר אמור. בסיום החקירה התלונה נסגרה, כנראה אין כל בסיס לטענותיו של כצנלסון, וכי צילום של נבחר ציבור בשטח עירוני הוא פעולה חוקית ולגיטימית.

פרשה זו מעלה שאלות חשובות לגבי שקיפות ואחריותיות של נבחרי ציבור. על נבחרי ציבור להיות נגישים לתקשורת ולהשיב על שאלות הנוגעות לתפקידם הציבורי.

זוהי תזכורת חשובה לכך שנבחרי ציבור חייבים להיות פתוחים לביקורת ולשאלות מהתקשורת. למעשה, הגשת התלונה היא ניסיון להשתיק עיתונאים ולפגוע בחופש העיתונות.

בינתיים, אמור ממשיך בתחקיר על פעילות מיסיונרית באשדוד, כאשר במוקד החקירה עומדת לכאורה תמיכתו של כצנלסון בארגונים מיסיונריים נוצריים הפועלים להמרת דתם של יהודים. כמו כן, עולות שאלות לגבי תהליך קבלת האישורים למבנים המשמשים ארגונים אלה בעיר.

אירוע זה מדגיש את החשיבות של יחסי אמון בין נבחרי ציבור לתקשורת, ואת הצורך בדיאלוג פתוח ושקוף לטובת הציבור. נראה כי הפרשה תמשיך להדהד בזירה הציבורית באשדוד ומחוצה.

בעבר פרסמנו כתבה:
העיתונאי דים אמור הגיע ללשכתו של כצנלסון כדי לשאול שאלות בנוגע לכנסייה הפועלת באשדוד, אשר לטענתו עוסקת בהמרת דת של יהודים לנצרות. אמור טען כי ניסה ליצור קשר עם כצנלסון ועם גורמים נוספים בטלפון, אך נתקל בסירוב לשתף פעולה, מה שהוביל אותו להגיע פיזית למשרדי העירייה – קרא עוד

הפוסט סערה בעיריית אשדוד: תלונת נגד עיתונאי נסגרת לאחר חקירה משטרתית ״לא נמצאו ראיות״ הופיע לראשונה ב-מעקב.