בכנס חירום רב משתתפים שהתקיים אמש (9.7.2026), והוגדר כאירוע הגדול ביותר מסוגו בשנתיים האחרונות, התגבש קו תקיף ובלתי מתפשר נגד האכיפה הבררנית המפלה לרעה את מחנה הימין. הכנס, שבהובלת עו"ד חיה מלול-גז, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, איחד שרים, חברי כנסת ואנשי תקשורת סביב המאבק על דמותה של ישראל ועל השוויון בפני החוק.

במרכז הערב, רמי בן יהודה הציף בפני סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, את המציאות המקוממת בפתחו של ביתו. בן יהודה תיאר את שהתרחש אמש, כאשר מפגיני שמאל צבאו על מעון השר מטווח של פחות מ-10 מטרים, תוך רמיסה גסה של פסיקת בג"ץ הקובעת מרחק מינימלי של 300 מטרים. "אני מאוד אוהב את שר המשפטים, ואתמול הייתי ליד ביתו", תיאר בן יהודה. "אנשים הפגינו פחות מ-10 מטרים מהבית שלו. פתאום זה חוקי להפגין?".

השר יריב לוין אישר את הדברים ואישר כי המפגינים אכן קרסו אל מעבר למגבלות החוק ללא כל אכיפה נגדם. בן יהודה הטיח בשר את האמת המרה: "לשמאלנים יש חוק נפרד". השר לוין השיב לו בקצרה ובנחרצות: "זה ברור".

הדיון הוסט במהירות למלחמה על חופש הביטוי, כאשר בן יהודה חשף את ניסיונות השמאל להשתמש במערכת המשפט ככלי להשתקה פוליטית. בן יהודה, העומד במוקד תביעת דיבה מצד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט – תביעה אותה הגדיר כ"תביעת השתקה" בפרסומיו ל"מעקב", קרא לשר להעביר חקיקה דחופה שתבלום את המגמה. "השמאל רוצה לסגור לנו את הפה", טען בן יהודה, "אני מבקש מכבוד השר להעביר חוק נגד תביעות השתקה, כי זה בלתי נסבל".

הקהל בכנס, שהפגין סולידריות מלאה עם בן יהודה, הגיב במחיאות כפיים סוערות. השר לוין קיבל את הדברים והציב אותם בקונטקסט לאומי רחב: "זה בדיוק כמו שאמרת. אני חושב שזה מאבק על שוויון, מאבק על הדמוקרטיה האמיתית. אני חושב שאכיפה בררנית היא פשע".

המסר מהכנס הדהד בבירור: מערכת אכיפת החוק איבדה את אמון הציבור הימני, שמרגיש כיצד הצד השני פועל בדרקוניות בחסות החוק, בעוד פעילי הימין נרדפים. כפי שהדגיש בן יהודה, ישראל ניצבת לפני הבחירות הגורליות ביותר בתולדותיה, והתחושה בקרב הנוכחים היא שזהו רגע האמת שבו יש לעצור את הדורסנות המוסדית ולהחזיר את המשילות לידיים הנכונות.

הפוסט אכיפה בררנית: רמי בן יהודה במסר לשר לוין על דין נפרד הופיע לראשונה ב-מעקב.

על רקע תחושות גוברות של קיפוח בקרב פעילי הימין, צפוי להיערך ביום חמישי הקרוב כנס חירום מיוחד בנתניה, תחת הכותרת: "הימין אומר: די!". הכנס, פרי יוזמתם של עו"ד חיה מלול, אלירן דהן ומר ויקטור שריקי, נועד להציב על שולחן הדיונים את סוגיית האכיפה הבררנית, המעסיקה בשבועות האחרונים את הציבור הימני בישראל.

לכנס צפויים להגיע נציגים בולטים מהמערכת הפוליטית והציבורית מהמחנה הלאומי. בין השמות המסתמנים ברשימת המשתתפים ניתן למצוא את השרים איתמר בן גביר, שלמה קרעי ויריב לוין. לצדם, צפויים לקחת חלק בדיונים חברי הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך, לצד דמויות ציבוריות ומשפטנים, בהם עו"ד יניב פרץ, נטלי דדון ומילן עמר.

מארגני הכנס מבהירים כי מטרת המפגש אינה רק הבעת מחאה, אלא יצירת אופק פעולה מוגדר. לדבריהם, הגיעו מים עד נפש בסוגיית ההתנהלות המערכתית מול פעילים פוליטיים מהימין. "הגיע הזמן להפסיק לשתוק, להפסיק להכיל ולהפסיק להשלים עם אכיפה בררנית ועם העוולות שפעילי הימין חווים פעם אחר פעם", מסרו המארגנים בהודעה רשמית.

הכנס צפוי לכלול דיונים מעמיקים בשיקוף הפגיעות והעוולות, כפי שהם מגדירים אותן, שלטענתם מופנות כלפי פעילי ימין. המארגנים מדגישים כי אין מדובר בהתכנסות סתמית, אלא בפורום שנועד לגבש דרכי פעולה ופתרונות מעשיים מול נבחרי הציבור, במטרה לשנות את המציאות המשפטית והתודעתית בשטח.

"מתוך הבנה כי נדרש צעד אקטיבי, החלטנו להרים את הכפפה ולקיים כנס מיוחד בהשתתפות אנשי ימין, פעילי שטח ומשפטנים מהמחנה", הוסיפו. "זה הזמן להתאחד, להשמיע קול ברור ולפעול למען צדק אמיתי".

האירוע בנתניה מסומן בקרב גורמים פוליטיים כנקודת מבחן למידת התיאום והאחדות בתוך המחנה הימני בסוגיית שלטון החוק והיחס לפעילי השטח. עצם השתתפותם של שרים בכירים, לצד פעילי שטח ומשפטנים, מעידה על ניסיון למנף את הכנס לכדי מנוף לחץ משמעותי במערכת הפוליטית.

לפרטים נוספים, לחצו כאן וקראו עוד.

להרשמה לכנס החירום – לחצו כאן.

צילום ראשי: נוצר באמצעות סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט כנס חירום: חזית מאוחדת נגד אכיפה בררנית הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב" מעלה שאלות באשר לחוקיות פעילותו של מיזם "האקדמיה לתקשורת" שמפעיל ערוץ 14. מבדיקת המערכת עולה כי למרות שימוש במונחים המזוהים עם לימודים אקדמיים, נציגי המיזם מודים בשיחות עם מתעניינים כי הלימודים אינם מקנים תואר אקדמי ואינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. במקביל, עלו סימני שאלה באשר לאופן הצגת המיזם לציבור, לגביית שכר הלימוד ולהכרה שניתנה לו על-ידי משרד העבודה. בעקבות הממצאים פנתה מערכת "מעקב" למשרד העבודה, למועצה להשכלה גבוהה, ללשכת סגן ראש הממשלה יריב לוין ולגורמים נוספים בבקשת תגובה.

ערוץ 14 הסתבך, וככל הנראה הפעם בענק. אחת הפרשות המשפטיות והציבוריות המורכבות והחמורות ביותר מתפתחת בימים אלה סביב אחד המיזמים המרכזיים של הערוץ. תחקיר מקיף ומבוסס של מערכת "מעקב" חושף כי המוסד אשר הקים הערוץ תחת השם היומרני "האקדמיה לתקשורת", פועל לכאורה ללא אישור המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) – דבר המהווה עבירה גסה וישירה על החוק, ובפרט על חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

במרכז הפרשה עומד מהלך שיווקי ופרסומי נרחב במסגרתו מציג ערוץ 14 לציבור הרחב מוסד לימודים חדש מטעמו. אלא שעל פי דין, המונח "אקדמיה" אינו מונח מדף שיווקי, אלא תואר סטטוטורי מוגן ומפוקח. סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע איסור חסר פשרות על שימוש במילה "אקדמיה" או נגזרותיה למוסד שלא קיבל את אישור המל"ג.

בנוסף להפרת חוק המל"ג, ממצאי התחקיר מעלים חשד כבד לעבירה חריפה על החוק המעגן את איסור הטעיית הציבור בישראל – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. סעיף 2 לחוק זה קובע איסור מוחלט וגורף על עוסקים לעשות כל מעשה או מחדל, לרבות במסגרת פרסומים פומביים, העלולים להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. השימוש המוצהר במילה "אקדמיה" על ידי גוף מסחרי, מייצר מצג אובייקטיבי כלפי הצרכן הסביר כאילו מדובר בלימודים המקנים הכרה אקדמית רשמית.

14,500 שקלים עבור חצי שנה – ללא נקודות זכות

במסגרת הדברים, ראיינו כתבי מערכת "מעקב" את נציגי המכירה הרשמיים של "האקדמיה לתקשורת" מטעם ערוץ 14, במטרה לבחון את המצגים המוצגים לאזרחים הפונים למוסד. נציגי המכירות השיבו לשאלות ישירות ואשרו באופן רשמי כי הם אכן "האקדמיה". מן העדויות והנתונים שנאספו עולה כי עלות מסלול הלימודים, האורך כחצי שנה בלבד, עומדת על סכום עתק של כ-14,500 שקלים חדשים.

עם זאת, כאשר נשאלו נציגי המכירות שאלות מקצועיות לגבי מהות הלימודים, נחשפה התמונה המלאה המבססת את החשד להטעיה. נציגת ערוץ 14 מסרה והודתה מפורשות כי התלמידים אינם מקבלים תעודה אקדמית, כי הלימודים אינם מקנים נקודות זכות לצורך תואר אקדמי כלשהו, וכי המוסד "אינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה".

הודאה זו חושפת באופן מוחלט קיומה של הטעיית הציבור ועבירה לכאורה על חוק הגנת הצרכן וחוק המועצה להשכלה גבוהה, ובפרט סעיף 21א' לחוק. מן המקורות המוסמכים במועצה להשכלה גבוהה התקבל אישור רשמי וסופי, הקובע כי המוסד והערוץ אכן אינם מוכרים על ידי המל"ג ואינם מחזיקים באישורים הנדרשים בחוק להצגת עצמם כאקדמיה.

חשיפה: ציר הקשרים הפוליטיים במשרד העבודה

התחקיר מקבל תפנית חדה ומטלטלת עם חשיפת נתון רשמי נוסף: נציגת המכירות של ערוץ 14 אישרה בשיחה כי אותה "אקדמיה" מוכרת באופן רשמי על ידי משרד העבודה של מדינת ישראל. נתון זה מעורר שורה ארוכה של שאלות קשות ונוקבות המופנות ישירות לעבר משרד העבודה: כיצד ייתכן שמשרד ממשלתי מעניק הכרה וגיבוי למוסד אשר לכאורה עובר על החוק, פועל ללא אישור המל"ג ומטעה את הציבור בישראל?

ההסבר האפשרי למצב תמוה זה עשוי להימצא בציר הקשרים הפוליטיים האופפים את הערוץ. בראש משרד העבודה עומד השר יריב לוין (סגן ראש הממשלה וממלא מקום שר העבודה). השר לוין ידוע ומזוהה פוליטית כדמות המקורבת מאוד להנהלה בערוץ 14 ומקיים עמם קשרים הדוקים.

עובדות אלו מציבות חובה ציבורית ראשונה במעלה לברר ולחקור באופן דחוף: האם קשריו הפוליטיים הענפים של הערוץ וקרבתו היתרה של השר יריב לוין להנהלה, הם שעמדו לזכותו של ערוץ 14 וסייעו לו לקבל אישורים ולהיות מוכר על ידי משרד העבודה – וזאת ללא כל הכשרה, סמכות או אישור מצד המועצה להשכלה גבוהה כנדרש על פי חוקי המדינה?

שתיקה בצמרת הממשל; הרשות השנייה: "העניין בטיפול"

כמתחייב מכללי האתיקה העיתונאית והמקצועית, פנתה מערכת "מעקב" לכל הגורמים המעורבים בפרשה על מנת לקבל את תגובתם הרשמית לממצאים.

• משרד העבודה: נשלחה פנייה רשמית ומפורטת לדוברות משרד העבודה – אך עד למועד זה טרם התקבלה כל תשובה או התייחסות לשאלות הקשות.

• המועצה להשכלה גבוהה: נשלחה פנייה רשמית לדוברת המועצה להשכלה גבוהה – וגם מטעמם אין תשובה עדיין.

מה פשר התעלמותה לכאורה של המועצה להשכלה גבוהה מפנייה עיתונאית העוסקת בנושא המצוי בליבת סמכויותיה? תהייה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה ששר החינוך, יואב קיש, מכהן גם כיו"ר המל"ג, מופקד על אכיפת חוק המועצה להשכלה גבוהה, וכי לממשלה מעורבות ישירה במינוי חבריה.

זאת ועוד, בעבר כבר פורסמו דיווחים על אודות קשרים הדוקים ויחסים חמים בין השר לבין ערוץ 14. בנסיבות אלו, מן הראוי כי המועצה ושר החינוך יספקו לציבור הסבר נהיר ושקוף באשר להיעדר המענה לפנייה העיתונאית האמורה.

• השר יריב לוין: נשלחה פנייה עיתונאית ישירה לסגן ראש הממשלה וממלא מקום שר העבודה, יריב לוין, בנוגע לקרבתו להנהלת הערוץ ומעורבותו במתן האישורים – השר לוין בחר שלא להגיב.

• בנוגע לשר יואב קיש: פנייה עיתונאית ישירה הופנתה לשר החינוך, יואב קיש, בדבר קשריו הקרובים עם הנהלת הערוץ ומעורבותו במתן האישורים – אולם השר בחר שלא להגיב.

• הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: הגוף המפקח על הערוץ השיב באופן רשמי לפניית המערכת. במענה שנשלח ישירות לדואר האלקטרוני של מערכת "מעקב", מסרה הרשות השנייה כי עניין זה נמצא בטיפול הרשות, וכי טרם התקבלו תוצאותיו הסופיות של הטיפול.

• התקבלה תגובה מטעם משרד החינוך: "פנייתך התקבלה ביחידה לפניות, לשכת השר. נתחיל את הטיפול בה בהקדם האפשרי".

נ.ב

תחקיר זה מציב מראה נוקבת אל מול התנהלותם של גופי השלטון בישראל, ומעלה תהייה מטלטלת המהדהדת בחלל הציבורי: האם הגענו לעידן שבו הקרבה המיניסטריאלית מייצרת מסלול עוקף חוק?

הממצאים שלפנינו משרטטים תמונה מדאיגה, לפיה, ככל הנראה, די בכך שערוץ 14 נהנה מרוח גבית ומחברים במסדרונות משרד החינוך ומשרד העבודה, כדי שיתאפשר למיזם מטעמו לפעול לכאורה בניגוד מוחלט להוראות הדין ולמצגי האמת הנדרשים מהאקדמיה.

השאלה הנוקבת העומדת לפתחנו היא האם מדובר כאן בציר קשרים פוליטי מתוזמן היטב שפעל לטובת הערוץ, או שמא בפספוס רשלני ומחדל פיקוחי עמוק של הרשויות, אשר עצמו עיניים והתירו לכלל זה להתרחש.

מערכת "מעקב" תמשיך לעמוד על המשמר ולדרוש תשובות ברורות, שכן הציבור זכאי לדעת היכן עובר הגבול בין קשרים לבין שלטון החוק.

צילום: השר יואב קיש והשר יריב לוין, מתוך אתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט קומבינת "האקדמיה" של ערוץ 14: האם הערוץ שיקר לציבור וככל הנראה עבר על החוק? הופיע לראשונה ב-מעקב.

הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (ראשון) לדיון היסטורי שצפוי לשים קץ לתקופה חסרת תקדים של 15 חודשים בהם בית המשפט העליון פעל ללא נשיא קבוע. על הפרק: מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון והשופט נועם סולברג למשנה לנשיא, בצל החרמה דרמטית מצד שר המשפטים והנציגים הקואליציוניים.

הדיון, שהתכנס לאחר עיכובים חוזרים ונשנים מצד שר המשפטים יריב לוין, מתקיים ללא נוכחותם של לוין עצמו, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. השופט עמית, המועמד לנשיאות, לא ישתתף בהצבעה על מינויו. למרות ההחרמה, צפויה הוועדה לאשר את המינויים ברוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברים.

המהלך עורר ביקורת חריפה בקרב חברי הקואליציה. השר שלמה קרעי תקף בחריפות את ההליך, וכינה אותו "דיקטטורה" ו"בריונות משפטית". בהודעה שפרסם טען כי "כינוס הוועדה נעשה בניגוד לחוק ותוך נטילת סמכותו של יו"ר הוועדה השר לוין בכוח הזרוע". קרעי הוסיף כי "מינויו אם חלילה יאושר, יהיה לא לגיטימי, חרפה למדינת ישראל, וכתם על הדמוקרטיה שלנו".

ח"כ טלי גוטליב הצטרפה למתקפה וקראה לשר המשפטים "להורות על כינוס בית הדין למשמעת לדיון בקובלנה שהגיש נגד יצחק עמית", והוסיפה באופן תקיף כי "עמית ייזכר לדיראון עולם כנשיא העליון שעמד לדין משמעתי, הורשע והודח בבושת פנים".

המינוי המתוכנן מגיע בעקבות פרישתה של הנשיאה אסתר חיות לגמלאות באוקטובר 2023, תקופה שסימנה את תחילתה של תקופה חסרת תקדים במערכת המשפט הישראלית. העיכוב במינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון משקף את המתיחות המתמשכת בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, שהגיעה לשיאים חדשים בשנה האחרונה.

אם יאושר המינוי, יצטרך השופט עמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים בתפקידו החדש, כולל שיקום היחסים עם הדרג הפוליטי והובלת מערכת המשפט בתקופה רגישה זו. במקביל, מינויו של השופט סולברג כמשנה לנשיא צפוי להוסיף נדבך משמעותי להנהגת בית המשפט העליון.

צילום: בית המשפט

הפוסט "הדיקטטורה כבר כאן": סערה פוליטית בהצבעה על נשיא העליון הופיע לראשונה ב-מעקב.

גל המינויים המסיבי במערכת המשפט – במסגרתו מונו 149 שופטים ורשמים המהווים כ-20% ממצבת התקנים – הוגש לציבור תחת הכותרת של "הסכמה רחבה" ועל מפלגתית. ואולם, ניתוח מעמיק של התנהלות הוועדה לבחירת שופטים ושל ממצאי תחקיר ynet (טובה צימוקי, 01.06.2024) מעלה תמונה שונה בתכלית: מאחורי מעטה ההסכמה הפורמלית פועל מנגנון משומן של וטו, פשרות, ודילים הפותחים פתח לתרבות של "יד לוחצת יד".

לקריאת הכתבה המלאה ב־ynet – לחצו כאן

במרכזה של שיטה זו בולט גם שמו של השופט אבנר יפרח, שמינויו מפורש במערכת כדוגמה מובהקת לאופן שבו זהות השופטים נקבעת עוד בטרם נפתחת ישיבת ההצבעה הרשמית.

השיטה: קודם סוגרים, אחר כך מצביעים

על פי הממצאים, הליך הבחירה השתנה מן היסוד. השליטה המלאה של שר המשפטים ויו"ר הוועדה, יריב לוין, בסדר היום, יצרה מציאות שבה שמו של מועמד אינו מועלה לדיון ללא הסכמות מוקדמות מאחורי הקלעים. את מלאכת התיווך והרכבת ה"חבילות" ניהל ח"כ יצחק קרויזר, שזז בין הקצוות – משר המשפטים והשרה אורית סטרוק ועד לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון דאז עוזי פוגלמן ונציגי לשכת עורכי הדין.

התוצאה: פתרונות יצירתיים בצורת ניוד תקנים ומינויים בפועל, שנרקמו במחשכים עד שנתפרו דילים לשביעות רצונם של כלל הגורמים הפוליטיים.

תופעה זו המחישה כיצד שיקולים מקצועיים עלולים להידחק מפני דילים פוליטיים. כך, למשל, קודמו חמישה שופטי שלום לבית המשפט המחוזי בניגוד לעמדתה המפורשת של "ועדת השתיים" – הגוף המייעץ המורכב משופטות בדימוס. בין הדוגמאות הובא קידומו של השופט רון סולקין, שבמשך שנים נמנע קידומו מטיעונים הנוגעים לכשירות מקצועית, אך זכה לקידום לבית המשפט המחוזי מרכז בעקבות אותה מסכת הסכמות.

אבנר יפרח והאוריינטציה השפיטת: פלורליזם או קומבינה פוליטית?

בתוך מארג זה מופיע שמו של השופט אבנר יפרח. יפרח, שיוצג בעבר כרשם בכיר, תושב בני ברק ובוגר הקריה האקדמית אונו, נבחר ב-9 במאי 2024 פה אחד לכהונת שופט בית משפט השלום במחוז תל אביב.

מינויו של יפרח הוצג על ידי השר לוין כדוגמה ל"פלורליזם" ולייצוג המגזר החרדי בלב המערכת המשפטית בתל אביב, לצד קידומו של השופט הדרוזי זאיד פלאח. ואולם, במבט מערכתי, הדגשת זהותו ואוריינטציית הרקע שלו משתלבת במגמה רחבה יותר: הכנסת שיקולי השקפה וזהות כסחורה נסחרת בשולחן המו"מ. גורמים בימין אף הערכו כי מנגנון הווטו וההסכמות אפשר להבטיח כי 30% עד 50% מהממונים יחזיקו באוריינטציה ימנית ובעלי תפיסה "לאומית", כפי שהצהירה בגלוי השרה סטרוק.

המשמעות המערכתית

אף כי ההליכים התנהלו במסגרת החוק ואין טענה לעבירה פלילית, הרי שמערכת הדילים הפוליטית מייצרת מציאות של שמור לי ואשמור לך. כאשר מינויו של אבנר יפרח נסגר פה אחד בהצבעה הגלויה, הדבר נעשה רק לאחר שהמועמדות עברה את מסננת הווטו והדילים המוקדמים מאחורי הקלעים.

כאשר זהות השופטים מעוצבת בעסקאות חליפין פוליטיות עוד בטרם נפתחת הדלת, הציבור נותר ללא סקירה אמיתית לגבי השיקולים שהובילו לבחירת האנשים שיחרצו את דינו. מינויו של יפרח עומד כסמל למערכת שבה ההסכמה הרחבה אינה אלא תוצר של מנגנון קומבינציות פוליטי עמוק.

נ.ב

הפוסט אבנר יפרח על כס השיפוט: שופט עצמאי או תוצר של דיל פוליטי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

מעל 100 אלף מפגינים בת"א, הפגנת ענק!

המחאה נגד המהפכה המשפטית שמקדם השר לוין.

תיעוד עיתונאי דים אמור | 14.01.2023

צילום: דים אמור

הפוסט מעל 100 אלף מפגינים בת"א, הפגנת ענק 14-01-2023. תיעוד עיתונאי דים אמור. הופיע לראשונה ב-מעקב.