בשנים האחרונות הפכה סוגיית חזירי הבר בחיפה לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בשיח העירוני והסביבתי בישראל. על פי נתונים שנאספו מדוחות רשמיים, פרסומים תקשורתיים ומסמכים ציבוריים, במהלך שלוש השנים האחרונות נורו והומתו בעיר מאות חזירי בר, במסגרת מדיניות שמוגדרת רשמית כפעולות "דילול", אך נתפסת על ידי גורמים רבים כהשמדת בעלי חיים בקנה מידה רחב.

הצלבת הנתונים מצביעה על מגמה ברורה: עלייה חדה במספר ההמתות, ובעיקר בשנת 2024, שבה נרשמה קפיצה דרמטית בהיקף הירי. אמנם אין מקור אחד שמציג טבלה רשמית ומלאה לכל שנה בנפרד, אך שילוב הנתונים ממספר מקורות מאפשר להרכיב תמונת מצב כללית.

על פי הנתונים שנאספו, בשנת 2024 נורו למוות כ-664 חזירי בר בעיר. בשנת 2023 הומתו כ-118 חזירים, ואילו בשנת 2022, בין מרץ לדצמבר בלבד, הומתו כ־122 חזירים. בסיכום של שלוש השנים האחרונות, בין 2022 ל־2024, מגיע מספר החזירים שהומתו בחיפה לכ-904 פרטים.

בחלק מהמקרים מדובר בירי, ובאחרים בלכידה ולאחר מכן המתה, אולם בשיח הציבורי כל הפעולות הללו נכללות תחת המונח הרשמי "דילול". דוח מבקר המדינה מציג נתון נוסף, שלפיו בין ינואר 2020 לנובמבר 2024 ניצודו 865 חזירים, כאשר חלק גדול מהמספר הזה מיוחס לשנת 2024 בלבד – נתון הממחיש את הזינוק החד בהיקף הפעולות בשנה האחרונה.

הדיון הגיע גם לכנסת. ב-25 בפברואר 2025 קיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות ח"כ יוסף טייב, דיון בנושא הירי בחזירי הבר בחיפה והסביבה. הוועדה הביעה מורת רוח מהיקף הירי וקראה לעירייה למצות חלופות לפני שימוש באמצעים קטלניים, כך שהירי יהפוך לאמצעי אחרון בלבד.

במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם בחודש מאי 2024 הגיע מספר מקרי הירי לשיא של 207 בתוך חודש אחד, ולאחר מכן נרשמה ירידה הדרגתית עד למספרים חד ספרתיים בפברואר 2025. נציג רשות הטבע והגנים ציין כי בחודשים האחרונים ניכרת ירידה משמעותית, וכי בסוף ינואר 2025 הומתו שבעה חזירים בלבד. לדבריו, הרשות אינה מעוניינת בהמתה, והיא נוקטת בה רק במקרים שבהם אין ברירה, כאשר מדובר בחיה שאיבדה פחד מבני אדם ומהווה סכנה.

יוזמת הדיון, ח"כ יסמין פרידמן, הציגה תמונות של חזירים פצועים וטענה כי מאז אפריל 2024 נורו מאות חזירים ללא מיצוי אמצעים אחרים. לטענתה, הירי אינו פותר את הבעיה ואף עלול לעודד ריבוי נוסף.

ברם, נציגת הייעוץ המשפטי של עיריית חיפה ציינה כי העירייה מפעילה תקציבים לגידור, סניטציה והסברה, וכי נרשמה ירידה חדה בתלונות הציבור ובדרישות לפיצוי בגין נזקים. עוד נמסר כי בית המשפט המחוזי קבע כי הירי בתחומי העיר חוקי.

בתום הדיון דרש יו"ר הוועדה להדק את הפיקוח על הציידים, לפרסם לציבור את הנחיות הירי של רשות הטבע והגנים ולהעביר לוועדה את דוחות הפעולה של הפקחים.

המצב בחיפה משתלב בתמונה רחבה יותר ברמה הארצית. נתונים שנמסרו במסגרת בקשת חופש מידע מצביעים על כך שבחמש השנים האחרונות נהרגו בישראל יותר מ-90 אלף חזירי בר ותנים במסגרת פעולות דילול. בעשור האחרון נורו גם עשרות אלפי עופות, שפנים ודורבנים.

על פי הנתונים, בין השנים 2015 ל-2025 נורו כ-2,500 דורבנים, כ-4,500 שפנים, וכן עשרות אלפי יונים, אנפות בקר ועורבים אפורים. חלק מהירי נועד למנוע התפשטות מחלות, חלקו להגנה על גידולים חקלאיים, וחלקו לצמצום השפעת מינים מסוימים על מינים המצויים בסכנת הכחדה.

עם זאת, גם בתוך רשות הטבע והגנים קיימת הכרה בכך שמדיניות הדילול אינה פותרת את בעיית ריבוי היתר, ולעיתים אף עלולה להחריף אותה. לפי גורמי הרשות, במקרים מסוימים דילול תנים באזור מסוים אפשר לתנים מאזורים אחרים לחדור לאותו שטח, לרבות פרטים שנשאו מחלות.

גורמים אקדמיים ברשות מציינים כי הדילול הוא אמצעי משלים בלבד, וכי הפתרון המרכזי צריך להתבסס על סניטציה, פינוי פסולת ופגרים, וגידור אזורים רגישים. לדברי אנשי מקצוע, כמויות גדולות של מזון המפוזר בשטחים ציבוריים ובאתרי פסולת הן גורם מרכזי לריבוי חזירי בר ותנים בקרבת אזורי מגורים.

ארגוני בעלי חיים מציגים עמדה חריפה עוד יותר. לטענתם, פעולות הדילול אינן רק בלתי יעילות, אלא גם גורמות להרג מיותר של בעלי חיים, מבלי לספק פתרון ארוך טווח. לדבריהם, מחקרים מצביעים על כך ששיטות הומניות, כגון סניטציה יעילה, גידור ושינוי התנהגותי של הסביבה האנושית, עשויות להיות יעילות יותר.

בתוך כך, סוגיית הירי בלב אזורים מיושבים מעוררת ביקורת נוספת. בחיפה אושרו פעולות ירי גם בסמוך לאזורים עירוניים, דבר שעורר מחלוקת ציבורית וחשש לבטיחות התושבים. מבקרי המדיניות טוענים כי אישורי הירי ניתנים בקלות יחסית, וכי הגופים האמונים על הגנת חיות הבר אינם פועלים די הצורך למציאת חלופות.

הנתונים המצטברים מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, רשויות המדינה מציגות את הדילול כאמצעי נקודתי להתמודדות עם סכנות, מחלות ונזקי חקלאות; מצד אחר, גורמים מקצועיים וארגוני בעלי חיים מצביעים על כך שמדובר בפתרון זמני בלבד, שאינו מטפל בשורש הבעיה ואף עלול להחריף אותה.

כך, בתוך שלוש שנים בלבד, מתקרב מספר החזירים שהומתו בחיפה לאלף פרטים – נתון שממשיך לעורר מחלוקת ציבורית חריפה ולחצים פוליטיים לבחינה מחודשת של המדיניות. הדיון הציבורי, המשפטי והפרלמנטרי בנושא עדיין נמשך, והסוגיה נותרת פתוחה.

עיריית חיפה, במימון כספי הציבור, בחרה להגיש תביעת השתקה נגד מערכת "מעקב", ולשם כך שכרה לא פחות מ-35 עורכי דין. סכום התביעה עומד על כחצי מיליון שקלים, כאשר האגרה לבדה מסתכמת באלפי שקלים, וזאת עוד בטרם מובאות בחשבון עלויות ניהול ההליך ושכר הטרחה המשפטי, הכול מכספי משלמי הארנונה.

לכאורה, ראש העיר נפגע מן הפרסומים שבהם נטען כי בתחומי חיפה מתבצע הרג של בעלי חיים. הדיון נקבע ליום 15.05.2026 בבית המשפט, ופעילים נקראים להגיע, להביע תמיכה במערכת ולהשמיע את קולם. את קולם של בעלי החיים, תישא מערכת "מעקב" באולם הדיונים.

לא שיערנו כי יונה יהב רגיש עד כדי כך – אך מה בדבר בעלי החיים שנורו והושמדו? המסר, כפי שמציגים פעילים: רצח הוא רצח, השמדה היא השמדה, והרג הוא הרג.

נ.ב:

הרג בעלי חיים נעשה באישור רשות הטבע והגנים. לבעלי החיים אין גורם שמגן עליהם באופן מלא, וחוק צער בעלי חיים, שאמור להעניק להם הגנה, אינו אפקטיבי בפועל.

שוב נדגיש: רשויות וגופים שאמורים להגן על בעלי החיים מעניקים בפועל אישורים לרצח ולהשמדה, בעוד כספי הציבור מופנים למהלכים אלה. כך נוצר מצב שבו הציבור סבור כי רשות הטבע והגנים מצילה בעלי חיים, אך בעיניי מדובר באשליה בלבד.

הפוסט תחת יונה יהב: פועלת מכונת רצח והשמדת בעלי חיים הופיע לראשונה ב-מעקב.

עיריית חיפה, בניהולו של ראש העיר יונה יהב—האמון גם על שמירת כספי הציבור—ניהלה הליך משפטי כנגדי, אשר הסתיים בתוצאה מביכה במיוחד עבור העירייה. השופטת כאמלה ג'דעון מחקה את התביעה באופן חד־משמעי וקבעה בפסק דינה: "לאחר עיון בבקשה, ובהעדר תגובה מטעם התובעת עד היום בהתאם להחלטה מיום 19.08.2025, הנני מורה על מחיקת התביעה". ולפיכך, ראוי לשאול: כיצד מנוהלים כספי הציבור בחיפה תחת הנהגתו של יונה יהב?

פרשה מתמשכת בת כשנה באה השבוע אל סיומה הדרמטי, עם החלטת בית המשפט למחוק את התביעה שהגישה עיריית חיפה נגד הח"מ – במילוי תפקידו העיתונאי – ונגד מערכת "מעקב", בסכום של חצי מיליון ש"ח. תביעה זו, אשר עוררה ביקורת ציבורית נוקבת והוגדרה כ"תביעת השתקה", הוגשה בעקבות פרסום תחקיר במערכת "מעקב", שחשף את פעילות ציד חזירי הבר בתחומי העיר חיפה ואת מכירת בשרם בניגוד לחוק.

ביום 4 בספטמבר 2025 פרסמה השופטת כאמלה ג'דעון את פסק דינה הסופי. בפסק הדין נקבע במפורש כי ככל הנראה עיריית חיפה הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו, ועל כן נמחקה התביעה. עוד הדגישה השופטת כי על אף החלטתה מיום 22 ביולי 2025, אשר חייבה את העירייה להגיש את עמדתה באשר להמשך ההליך, בחרה התובעת להתעלם מהוראות בית המשפט. המאבק למען חופש הביטוי נוהל בעקביות ובנחישות – והוכרע בסופו של דבר בניצחון מובהק בבית המשפט.

התביעה נוגה מזעזע של בזבוז כספי ציבור. עיריית חיפה שילמה אלפי שקלים כאגרת בית משפט והעסיקה לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק. כל זאת כדי לתבוע עיתונאי שחשף פעילות בעייתית בניהול כספי הציבור ובטיחות התושבים. העיתונאי דים אמור, שייצג את עצמו בבית המשפט, הצליח להביס את מערכת המשפטנים הענקית של העירייה.

המקרה החל בתחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" וחשף פרקטיקות מטרידות בפעילות הציד של חזירי הבר בחיפה. התחקיר העלה כי במסגרת מבצע "דילול" שיזמה עיריית חיפה, חזירי בר נצודו ללא אבחנה – כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים. הממצא המדאיג ביותר היה הגילוי כי קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 שקל, מה שהפך את המבצע העירוני לעסק רווחי עבור הציידים.

התחקיר חשף כיצד בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית הגיע לצלחות התושבים, למרות שעיריית חיפה עצמה טענה כי החזירים נושאים מחלות מסוכנות כמו עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. התחקיר העלה גם שאלות קשות לגבי תהליכי המכרזים והפיקוח על הקבלנים שהועסקו בפעילות הציד.

במסגרת התחקיר נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול". הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, תוך הפרת ההסכם עם רשות הטבע והגנים שחייב התמקדות בחזירים זקנים וחולים בלבד. התושבים דיווחו על יריות בלילה ועל נוכחות ציידים רעולי פנים באזורים מאוכלסים, מה שעורר חששות ביטחוניים.

התגובה של עיריית חיפה לתחקיר הייתה חריפה. במקום להתמודד עם הממצאים ולהסביר את התנהלותה, בחרה העירייה לתבוע את העיתונאי ואת מערכת "מעקב" בחצי מיליון שקל. התביעה זוכה לביקורת רחבה כ"תביעת השתקה" – ניסיון לחסום ביקורת עיתונאית באמצעות לחץ כלכלי ומשפטי.

בכתב ההגנה שהוגש ביום 10 באפריל 2025 הוצגו טיעונים עקרוניים החורגים מעבר למחלוקת הקונקרטית. נטען כי מדובר בתביעת השתקה מובהקת, אשר תכליתה למנוע ביקורת ציבורית חופשית ולפגוע בעקרון חופש העיתונות. עוד הודגש כי כלל הפרסומים נשענו על מקורות מהימנים, מסמכים רשמיים ודיונים פומביים שנערכו בכנסת.

ההגנה הצביעה על כך שאין כל הוכחה לנזק שנגרם לעירייה מהפרסומים, וכי סכום התביעה מופרך ובלתי מידתי. עוד נטען כי עצם השימוש בכספי ציבור למימון תביעה שמטרתה השתקת עיתונאי הוא חמור כשלעצמו ועומד בסתירה לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

הטיעונים המשפטיים בהגנה התמקדו בהגנות המוכרות בחוק איסור לשון הרע: אמת בפרסום ותום לב. ההגנה הדגישה כי הנושא נדון באופן פומבי בכנסת, שם חברי כנסת שונים התריעו על ליקויים חמורים בניהול משק החי בחיפה. כאשר הנושא נדון פומבית בכנסת, אין מקום לטעון כי פרסומים עיתונאיים בנושא מהווים לשון הרע.

במהלך ההליכים המשפטיים התגלתה תמונה מביכה של ניהול כספי הציבור בעיריית חיפה. העירייה שילמה אגרות בית משפט, הוציאה עשרות אלפי שקלים על שכר טרחת עורכי דין, והקצתה משאבים נרחבים למאבק משפטי שכל מטרתו הייתה השתקת ביקורת עיתונאית. כל זאת במקום להתמודד עם הבעיות שהועלו בתחקיר ולשפר את הפיקוח על פעילויות העירייה.

המקרה עורר דיון רחב על השימוש בתביעות השתקה כנגד עיתונאים בישראל. גורמים משפטיים ציינו כי מדובר בתופעה מדאיגה שבה גופים ציבוריים מנצלים את יתרון הכוח הכלכלי שלהם כדי להרתיע עיתונאים מלעסוק בביקורת. השימוש בכספי ציבור למימון תביעות כאלה מחמיר את הבעיה ויוצר תמריץ מעוות לגופים ציבוריים.

התנהלותה של עיריית חיפה במהלך ההליך המשפטי לא הייתה פחות בעייתית מן התביעה גופה. מן ההתנהלות המשפטית של העירייה ניתן להסיק בבירור כי הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו. התעלמות זו מהוראות בית המשפט משקפת יחס מטריד כלפי מערכת המשפט וכלפי כללי המשחק הדמוקרטיים.

ביום 22 ביולי 2025 הורתה השופטת כאמלה ג'דעון לעיריית חיפה להגיש את תשובתה באשר להמשך ההליך. בהמשך, ביום 19 באוגוסט 2025, ניתנה החלטה נוספת מטעם בית המשפט. על אף זאת, בחרה העירייה להתעלם מההחלטות החוזרות – התנהלות שהובילה בסופו של דבר למחיקת התביעה.

דרך פעולה זו מעוררת תהיות קשות באשר למידת הכבוד שרוחשת העירייה למערכת המשפט ולשלטון החוק. הימנעות ממסירת תשובה למספר החלטות מהווה ביטוי של זלזול בבית המשפט, בבזבוז כספי הציבור ובפגיעה בזמן השיפוטי היקר – וביתר שאת נוכח העובדה שעיריית חיפה היא שיזמה את ההליך מלכתחילה ועל כן הייתה מחויבת להגיב לו.

המקרה שלפנינו ממחיש ביתר שאת את הצורך החיוני בהגנה על חופש העיתונות מפני ניסיונות השתקה. התחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" עסק בסוגיות ציבוריות מהותיות מדרגה ראשונה: ניהול כספי הציבור, בטיחות המזון, פיקוח על פעולות הרשויות, ניהול מרכזים עירוניים, הגנה על בעלי חיים, וכן פיקוח על קבלנים מטעם העירייה. הניסיון להשתיק את העיתונאי שחשף ליקויים אלה מהווה פגיעה ישירה בזכות היסוד של הציבור לדעת.

התחקיר חשף לא רק בעיות בניהול פעילות הציד אלא גם מחדלים מערכתיים בפיקוח הממשלתי. משרד החקלאות נמנע מלקחת אחריות על הנושא והעביר את הטיפול לרשות הטבע והגנים. מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות. מעגל העברת האחריות הזה יצר מצב שבו אף גורם לא לקח אחריות מלאה על הפיקוח והבטיחות.

הממצאים העלו חששות בריאותיים חמורים. אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות כפי שטענה עיריית חיפה, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית ללא כל פיקוח? השאלה הזו נותרה ללא מענה משמעותי מצד הרשויות. התחקיר חשף כשל מערכתי בפיקוח על בטיחות המזון ועל ציד בעלי חיים.

בנוסף לסיכונים הבריאותיים האפשריים, חשף התחקיר גם חששות כבדי משקל בתחום הביטחוני. תושבי חיפה דיווחו על ירי חי באזורים מיושבים ועל נוכחותם של ציידים רעולי פנים. מצב זה עלול לשמש כר נוח לניצול בידי גורמים עוינים, שכן מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים תמימים. מדובר בפרצה ביטחונית חמורה, אשר אינה זוכה למענה הולם ולבחינה רצינית מצד הרשויות המוסמכות.

העלויות הכלכליות של פעילות הציד לא פורסמו במלואן, אך ההערכות מדברות על מאות אלפי שקלים שהוצאו מתקציב הציבור. לצד זה, עלויות התביעה המשפטית – אגרות בית משפט, שכר טרחת עורכי דין, וזמן עבודה של עובדי הציבור – הוסיפו עוד עשרות אלפי שקלים לחשבון שמשלם הציבור. כל זאת כדי לנסות להשתיק עיתונאי שחשף בעיות ציבוריות.

התוצאה הסופית של המקרה מהווה ניצחון עקרוני לחופש העיתונות בישראל. מחיקת התביעה שולחת מסר ברור כי לא ניתן לנצל את מערכת המשפט כדי להרתיע עיתונאים מלמלא את שליחותם. בית המשפט הוכיח כי הוא מכיר בתופעה של תביעות השתקה ומוכן לפעול נגדה.

הנני כעיתונאי, אשר ייצג את עצמו מול מערכת המשפטנים של עיריית חיפה (מבלי להסתייע בעורך־דין), מוכיח כי האמת ותום הלב עשויים לגבור אף על יתרון כוח משמעותי. ניצחון זה אינו אישי בלבד, אלא מהווה הישג עקרוני לכל עיתונאי הנאבק בניסיונות השתקה מצד גופים רבי־עוצמה.

המקרה מדגיש את החשיבות של עיתונות חקרנית עצמאית בשמירה על האינטרסים הציבוריים. התחקיר של מערכת "מעקב" הצליח לחשוף בעיות משמעותיות שלא זכו לטיפול מצד הרשויות הרלוונטיות. ללא הפרסום העיתונאי, סביר להניח שהבעיות היו נמשכות ללא פיקוח ציבורי.

• קרא את סדרת התחקירים על חזירי הבר ועל ראשית התופעה – לחץ כאן

בנוסף לפרסום התחקיר (ולנוכח עמידתם הבלתי־מתפשרת של הפעילים בחיפה), זכה הנושא להתייחסות במליאת הכנסת, שם העלו חברי כנסת שונים שאלות נוקבות באשר להתנהלות העירונית. דיונים אלה תרמו להעמקת המודעות הציבורית לסוגיה והפעילו לחץ ממשי על הרשויות לשפר את מנגנוני הפיקוח והאכיפה. בכך באה לידי ביטוי דוגמה מובהקת לתפקיד החיוני של העיתונות ככלב השמירה של הציבור.

צילום מתוך אתר הכנסת – לצפייה בדיון לחץ כאן

ולכן, אין מדובר בתחקיר אישי או בהבעת דעתי כעיתונאי בלבד. ההשלכות של המקרה חורגות בהרבה מגבולות הסכסוך הספציפי שבין עיריית חיפה לעיתונאי, ומעוררות שאלה עקרונית על חופש הביטוי והעיתונות. מקרה זה יוצר תקדים חשוב המחזק את ההגנה על חופש העיתונות בישראל, ומאותת לגופים ציבוריים כי עליהם לשקול היטב את צעדיהם בטרם ינסו להשתיק ביקורת עיתונאית באמצעות תביעות משפטיות יקרות ומרתיעות.

המקרה מדגים גם את חשיבותה של התמיכה הציבורית בעיתונות עצמאית. מערכת "מעקב", ואני כעיתונאי, מפגינים אומץ בעמידה מול לחץ כבד מצד גוף ציבורי רב־עוצמה. תמיכה ציבורית במצבים כגון אלה היא תנאי חיוני לעידוד עיתונאים נוספים להמשיך ולמלא את שליחותם הציבורית.

הפרשה מעוררת גם שאלות על התנהלותם של פוליטיקאים מקומיים בעידן הרשתות החברתיות ותקשורת דיגיטלית. הנגישות של מידע ויכולת הפרסום המהירה מחייבות רמת שקיפות ואחריותיות גבוהה יותר מבעבר. ניסיונות להשתיק ביקורת נתפסים יותר ויותר כלא לגיטימיים בעיני הציבור.

יוזכר כי עיריית חיפה לא הסתפקה בהגשת התביעה נגד העיתונאי, אלא אף נמנעה מלתת מענה ישיר לשאלות שהועלו בתחקיר. התנהלות זו משקפת בעיה עמוקה יותר ביחסה של הנהלת העירייה לשקיפות ולאחריותיות כלפי הציבור. דמוקרטיה בריאה מחייבת כי גופים ציבוריים יהיו נכונים לביקורת ויחשפו בפני הציבור את המידע הנוגע להתנהלותם.

הניצחון בבית המשפט הוא רק חלק מהמאבק הרחב יותר על שקיפות ואחריותיות ציבורית. כדי שהניצחון יהיה משמעותי באמת, נדרש מעקב מתמשך של הציבור על התנהלות הרשויות ותמיכה בעיתונות עצמאית. רק באמצעות פיקוח ציבורי מתמיד ניתן להבטיח ששירותים ציבוריים יינתנו ברמה הראויה.

התנהלות העירייה בפרשה זו ממחישה כיצד כספי ציבור עלולים להתבזבז כאשר רשויות ציבוריות בוחרות לפעול מתוך אגו פגוע, תחת לפעול מתוך אחריותיות כלפי הציבור. העלויות הכלכליות של ההליך המשפטי הן אך קצה הקרחון של בעיה רחבה יותר – חוסר נכונות אמיתית להתמודד עם ביקורת בונה ולפעול לשיפור הביצועים.

אכן, הציבור הישראלי נהנה מחופש עיתונות חזק יחסית, אולם זכות זו אינה מובנת מאליה. התנהלות העירייה בפרשה זו מזכירה לנו עד כמה חיוני לשמור עליה, ולתמוך בעיתונאים הנוטלים על עצמם סיכונים אישיים כדי לחשוף אמיתות בעלות חשיבות ציבורית. הניצחון בפרשה זו איננו רק של העיתונאי, אלא של כל אזרח המאמין בחשיבות השקיפות והאחריותיות הציבורית.

פסק הדין בבית המשפט מחק לא רק תביעה משפטית אלא גם ניסיון להשתיק את הקול הביקורתי. החזירים, כפי שצוין בהתחלה, אכן ניצחו – לא רק בהישרדותם מפני ציד לא מבוקר, אלא גם בהוכחה שהאמת חזקה יותר מניסיונות ההשתקה. הצדק נעשה, והעיתונות הישראלית יצאה מחוזקת מהמבחן הזה.

צילום יונה יהב: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של ראש העיר, האחראי למדיניות ההרג (בעלי חיים), השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט תחת כהונת יונה יהב: עיריית חיפה בזבזה מאות אלפים לשווא הופיע לראשונה ב-מעקב.

בימים האחרונים נחשף מקרה מטריד ברחובות הדר חיפה. שלושה חתולים נמצאו מתים בנסיבות חשודות באזור הרחובות רמב"ן ורש"י, כשהסימנים מעידים על הרעלה מכוונת. התושבים המבוהלים נתקלים בחומת אטימות כאשר הם מנסים לקבל מענה מהרשויות, כשהמשטרה מפנה אותם לעירייה, והעירייה בחזרה למשטרה.

"אחד מהחתולים צרח והחל לפרכס, הוא פשוט התעוות, קרס ומת. אנחנו פוחדים שעוד חתולים ימותו", מספרת תושבת חיפה, אלכס ורניגורה, למערכת "כלבו". גב' ורניגורה תיארה כיצד בתוך פחות משבוע התגלו שלוש גופות של חתולים באותו אזור. תחילה, חתול אחד נמצא ללא רוח חיים על הכביש, ללא סימנים של פגיעת רכב. זמן קצר לאחר מכן התגלתה גופה נוספת, וביום חמישי האחרון נמצאה חתולה שלישית מתה.

לדברי התושבים, מקרי המוות המסתוריים החלו להתגלות כאשר אחת השכנות מצאה חתול שוכב על הכביש. "חשבנו שהוא בטח נדרס למרות שלא היו סימנים לכך, ורק יום לפני הוא עוד היה בסדר", מספרת ורניגורה. "יום אחרי זה, פתאום חתולה אחרת שוכבת מתה באותו מקום, וגם עליה אין סימני פגיעה. מישהי בקבוצה של הרחוב כתבה 'מה זה, הבוקר ראיתי אותה והיא היתה בסדר גמור'. חשבנו שוב שמדובר בחוסר מזל ושהיא נדרסה".

אך המקרה השלישי הבהיר לתושבים שמדובר בתופעה חמורה יותר. "אחת מהשכנות כתבה לי שעוד חתול מת", מתארת ורניגורה. "יש לנו שכנה עם חצר, והיא תמיד מאכילה שם חתולים. היא סיפרה שהיא האכילה את כל החתולים ב-5:00 בבוקר והכל היה בסדר, ושעה אחרי זה אחד מהחתולים התחיל לצרוח ולפרכס, הוא פשוט התעוות, קרס ומת". עדות זו מעלה חשד כבד להרעלה מכוונת של החתולים.

בעוד תושבי השכונה מודאגים מהסכנה המרחפת מעל חיות הרחוב, הם נתקלים במחסום ביורוקרטי מתסכל במאמציהם לקבל סיוע. ורניגורה מספרת כי פנתה למשטרה, אך נענתה שהנושא לא בסמכותה אלא בסמכות עיריית חיפה. "התקשרתי למוקד העירוני 106, ואמרו לי לפנות למשטרה", היא ממשיכה, "אמרתי להם שהמשטרה הפנתה אותי אליהם. המוקדנית אמרה שלא ידוע להם על פיזור רעל או פיתיונות בסביבה וביקשנו שישלחו וטרינר שיסרוק את השטח. אבל אמרו לנו שבסוף השבוע הם עובדים במתכונת מצומצמת ושאין את מי לשלוח. אנחנו פוחדים שעד יום ראשון עוד חתולים ימותו".

התופעה המטרידה בהדר מעלה שאלות נוקבות לגבי יחסה של עיריית חיפה לבעלי החיים בעיר. בעת האחרונה, עיריית חיפה עצמה מובילה מדיניות אגרסיבית נגד חזירי הבר בעיר, מדיניות שזוכה לביקורת רבה מארגוני זכויות בעלי חיים. האם מדיניות זו מעבירה מסר שלילי לתושבים לגבי ערך חייהם של בעלי החיים?

למרות שאין קשר ישיר מוכח בין מדיניות העירייה לגבי חזירי הבר לבין הרעלת החתולים בהדר, חלק מהתושבים שואלים אם יש קשר עקיף. האם כאשר הרשויות מתמודדות עם בעלי חיים בדרכים קיצוניות, הדבר עלול לתת לגיטימציה מרומזת לאנשים פרטיים לנקוט באמצעים דומים? התחושה בקרב חלק מהתושבים היא ש"אם לראש העיר תחת 'חוקים' מותר לפגוע בבעלי חיים, אז אולי התושבים חושבים שגם להם מותר?"

כעת, בעוד המבוכה הביורוקרטית נמשכת, חיות נוספות עלולות להיפגע. התושבים חוששים אף להוציא את חיות המחמד שלהם לטיול, מחשש שייחשפו לרעל. "אנשים מפחדים להוציא את הכלבים שלהם כי אנחנו לא יודעים מה קורה", אומרת ורניגורה.

עיריית חיפה, העיר הנכבדה המתפארת במערך מצלמות אבטחה מקיף בכל רחביה, מצויה בידה היכולת, באופן סביר ומידתי, לאתר את האחראים למעשים הנדונים – וזאת אילו היה קיים רצון ממשי לחקור את האירוע דנן. ראוי ביותר כי העירייה, בהנהגתו של ראש העיר, תשגר צוות מוסמך ובעל סמכות לערוך בדיקה מקיפה באזור הנדון, ובכך יימנע ראש העיר מלהפגין אדישות מדאיגה לנוכח מצוקת תושבי העיר וגורלם של בעלי החיים.

פנייה של מערכת "מעקב" למשטרה בנושא טרם נענתה. בפניה ביקשנו לדעת האם התקבלו תלונות בנושא הרעלת חתולים באזור, האם נפתחה חקירה, מהי התייחסות המשטרה לטענת התושבים כי נאמר להם שהנושא אינו בסמכותה, ומה על התושבים לעשות במקרה שהם נתקלים בחתול שנחשד כי הורעל או במקרה שהם מזהים חומר חשוד.

המקרה המדאיג אשר אירע בשכונת הדר בחיפה מצטרף לשורת אירועים המעידים על יחס בעייתי כלפי בעלי החיים בעיר. כאשר הרשויות המופקדות על הגנת הציבור והסביבה מתנערות מחובתן החוקית, בעלי החיים הינם הנפגעים הראשונים. אין מדובר אך ורק בסוגיה של זכויות בעלי חיים, כי אם בעניין של בטיחות ציבורית – פיזור חומרים רעילים במרחב הציבורי מסכן אף ילדים וחיות מחמד, ולפיכך מחייב התייחסות דחופה ומיידית.

האם העירייה ורשויות אכיפת החוק תמשכנה להסיר מעליהן אחריות, או שמא סוף סוף תפעלנה לחקירת המקרה ולמניעת הישנותו? התושבים ממתינים למענה, בעודם חוששים לגורלם של חתולי הרחוב הנותרים.

ראוי לציין: באתר הרשמי של עיריית חיפה ובעמוד הפייסבוק המוסמך של הרשות המוניציפלית לא נמצא כל אזכור או התייחסות לאירועי הרעלת החתולים (חרף העובדה כי בקהילות מקוונות מקומיות ובקבוצות שיח המאגדות חובבי בעלי חיים נשמעת מחאה נחרצת בנושא זה, וכן ראוי לציין כי אף בידי רשויות אכיפת החוק אין כל תיעוד או רישום רשמי אודות המקרה הנטען).

צילום מתוך רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א'

-אנו במעקב-

הפוסט חיפה: הרשויות מתעלמות מרצח חתולים הופיע לראשונה ב-מעקב.

"אמנית העם" מקבלת שירותי עירייה בחינם, בעוד אמנים מקומיים נאבקים על במה

התברר שגם בחיפה, כמו בשאר המדינה, יש מי שמקבל הכל על מגש של כסף ציבורי. הפעם זו נועה קירל, שזכתה לשירותי שיווק,  פרסום והפצת כרטיסים מטעם עיריית חיפה – והכל על חשבון משלם המיסים החיפאי. בזמן שאמנים מקומיים צעירים נאבקים על כל במה אפשרית, העירייה בחרה להעניק חבילת VIP שלמה למי שממילא לא חסר לה דבר.

אתו"ס, חברת הבת העירונית הנהנית מתקציב שמן של כ-6 מיליון שקלים מכספי ציבור, הפכה למשרד ההפקות הפרטי של קירל בחיפה. מערך שלם של עובדי ציבור גויס למשימה: ממוקדנים ועד אנשי שיווק, כולם התגייסו לקדם את מי שכבר מזמן לא זקוקה לתמיכה ציבורית.

"אין הסכם", מסר בשחצנות אופיינית שיר פינטו, יחצ"ן הכוכבת. אכן, למה להטריח את עצמנו בפרוצדורות מיותרות כמו מכרזים או חוזים כשאפשר פשוט לקחת משאבי ציבור?

דובר העירייה, מר אלירן טל, מעדיף לשמור על זכות השתיקה למרות שמשכורתו משולמת מכספי הציבור. כנראה שבעיריית חיפה "שקיפות" היא מילה גסה, במיוחד כשמדובר בהסברת השימוש במשאבי ציבור לטובת אמנית מסחרית עתירת הכנסות.

בזמן שחיפה מתמודדת עם איומי חיזבאללה ועסקים מקומיים קורסים, העירייה מצאה לנכון להשקיע משאבים יקרי ערך בקידום מופע של מי שבקושי זקוקה לפרסום. נעשה פרסום ושיווק טוב, כנראה נשלחו הודעות SMS לתושבים, ומערך שירות לקוחות שלם הופעל – הכל במימון משלם המיסים החיפאי.

בעוד אמנים מקומיים צעירים נאלצים להסתפק בהופעות במרתפים ובברים קטנים, ללא גישה למשאבי העירייה, נועה קירל זוכה לטיפול מלכותי מהקופה הציבורית. ריקודים חסרי מוסר השכל זכו לבמה מפוארת, מלווה במאבטחים של חברת שמירה הממומנים מכספי הציבור, בעוד שהאמנות האמיתית נדחקת לשוליים.

תופעה זו מדגימה באופן מטריד כיצד ניתן לצבור הון תוך ניצול ציני של משאבי ציבור ומשתתפי המופע.

הנהלת אתו"ס, בראשות יוסי שלום ובהשתתפות הדירקטורים יוסי הניג, קיריל קארטניק ועו"ד יעקב בורובסקי, החליטה באופן תמוה להעניק בלעדיות לשיווק הכרטיסים לאירוע – ללא מכרז וללא הסבר. אך מי צריך הסברים כשמדובר בכוכבת-על?

חברת אתו"ס (החברה לאמנות, תרבות וספורט), הפועלת תחת חסותה של עיריית חיפה, ניצבת במוקד מחלוקת ציבורית חריפה. זאת בעקבות החלטתה להעניק זכות בלעדית לשיווק כרטיסים להופעתה של הזמרת נועה קירל, ללא קיום הליך מכרזי תקין וללא מתן הזדמנות שוויונית למשווקים מתחרים.

יתרה מזאת, ראוי להדגיש כי עיריית חיפה העמידה לרשות תאגיד הבידור של נועה קירל – שהינו ישות עסקית לכל דבר ועניין – שירותים מוניציפליים נרחבים על חשבון משלמי המיסים. העירייה נקטה במגוון פעולות שיווקיות, לרבות משלוח הודעות טקסט לתושבים והעמדת מערך שירות לקוחות מקיף באמצעות פלטפורמת אתו"ס.

הפוסט נועה קירל והקומבינה החיפאית: הציבור משלם, היא מרוויחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשעות הערב של יום שבת (16.11.24), בשעה 19:50, הופר השקט בעיר חיפה כאשר מטח טילים שוגר לעבר העיר. פגיעה ישירה נרשמה בבית כנסת ברחוב קלר במרכז הכרמל, אירוע שהוביל להפעלת מערך החירום העירוני על כל זרועותיו.

על פי דיווחי מגן דוד אדום, חמישה נפגעים פונו לבית החולים רמב"ם. ארבעה מהם נחבלו באורח קל בעת שמיהרו למרחב המוגן – מדובר באזרחים בגילאי 26, 53, 62 ו-70. בנוסף, נערה בת 16 פונתה בעקבות תסמיני חרדה. צוותי מד"א ממשיכים לסרוק זירות נוספות ברחבי העיר בעקבות דיווחים שהתקבלו, אך עד כה לא אותרו נפגעים נוספים מרסיסים.

הפגיעה גרמה לנזק משמעותי בתשתיות החשמל באזור. צוותי חברת החשמל לישראל הוזעקו למקום ופועלים לנטרול סכנת התחשמלות ולתיקון הנזק שנגרם. על פי הערכות ראשוניות, מדובר בתיקון מורכב שצפוי להימשך מספר שעות עד להשבת אספקת החשמל הסדירה לאזור.

במקביל, שירותי הכבאות וההצלה קיבלו מספר דיווחים על זיהוי עשן במוקדים שונים בעיר. לוחמי האש מתחנת חיפה הוזנקו למוקדי הדיווח לבדיקת הנסיבות ולמניעת התפשטות אש.

ראש העיר חיפה והנהלת העירייה הגיעו לזירת האירוע לפיקוח על פעולות החירום. צוותי העירייה פרוסים בשטח ופועלים לאיתור נפלים ושברי יירוט, תוך גידור אזורים שניזוקו. במקביל, צוותי הרווחה העירוניים נפרסו בשטח למתן מענה מיידי לצורכי התושבים.

מלבד הפגיעה במרכז הכרמל, דווח על נפילת רסיסי יירוט בשכונות קריית חיים וקריית שמואל. הרשויות מדגישות כי על הציבור להימנע מהגעה לאזורי הפגיעה ולהישמע להוראות כוחות הביטחון. התקהלות באזור עלולה להפריע לפעילות כוחות החירום ולסכן את הנוכחים. כמו כן, התושבים מתבקשים להימנע מכל מגע עם נפלים או שברי יירוט ולדווח עליהם לגורמי הביטחון.

גורמי הביטחון וההצלה ממשיכים לפעול בזירה, וצוותי החירום נשארים בכוננות גבוהה. העירייה מדגישה כי תמשיך לעדכן את התושבים בכל התפתחות משמעותית.

צילום: איחוד הצלה

הפוסט טילים על חיפה: פגיעה בבית כנסת הופיע לראשונה ב-מעקב.

על פי דיווחים ראשוניים, זוהו מספר נקודות נפילה בשכונות שונות בעיר. כוחות הביטחון וההצלה הוזעקו מיד למוקדי האירוע, כאשר לוחמי האש מתחנת חיפה, בפיקודו של מפקד התחנה טפסר משנה יצחק סויסה, החלו בסריקות מקיפות באזורים שנפגעו.

באחד המוקדים המרכזיים, ברחוב שלוסברג, דווח על פגיעה ישירה במרכז כיכר. רסיסים התפזרו במבנים הסמוכים, וצוותי החירום עמלו על איתור נפגעים וטיפול בנזקים. במקביל, ברחוב שונית, אותרה פגיעה בסמוך למבנה מגורים. צוותי הכבאות, יחד עם חבלני המשטרה, ערכו סריקות יסודיות במבנה כדי לוודא שאין נפגעים נוספים.

מדיווחי מערכת הבריאות עולה כי עד כה פונו למרכז הרפואי רמב"ם שישה נפגעים. על פי הודעת דוברות בית החולים, ארבעה מהם סובלים מפציעות קלות כתוצאה מרסיסים, אחד במצב קל עד בינוני, ואחד טופל בשל תגובת חרדה. כל הנפגעים הגיעו בהכרה מלאה, ואף אחד מהם אינו מוגדר כמצוי בסכנת חיים.

זכי הלר, דובר מגן דוד אדום, מסר פרטים נוספים על הנפגעים: "צוותי מד"א שיצאו לסרוק במספר מקומות איתרו בשלב זה נפילת חלקי מיירט. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבית החולים רמב"ם נער כבן 13 במצב בינוני עם פציעות מרסיסים בראש, וצעיר כבן 22 במצב קל עד בינוני, עם חבלה בראש מחלון שנפל מגובה כתוצאה מההדף. בנוסף, הצוותים טיפלו במספר נפגעי חרדה".

בעקבות האירוע, הגיע ראש העיר חיפה, יונה יהב, לאחת מזירות הנפילה כדי לעמוד מקרוב על היקף הנזק ולפקח על פעולות החירום. במקביל, פיקוד העורף הודיע כי הנחיות המיגון לתושבי האזור נותרו ברמת כוננות 2, והורה לציבור להישמע להוראות ולהתעדכן בפרסומים הרשמיים.

צילום: איחוד הצלה

הפוסט מתקפת טילים על חיפה: נפגעים ונזק הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד תושבי הצפון רועדים תחת איום הטילים של חיזבאללה, נראה שעיריית חיפה בראשותו של יונה יהב מנהלת מלחמה משלה – מלחמה אבסורדית נגד חזירי הבר. האם זו באמת הבעיה הבוערת ביותר בעיר הנמל?

מלחמת החורמה של יהב: מטווח חי ברחובות חיפה

בזמן שאזעקות מהדהדות ברחבי העיר, תושבי חיפה נאלצים להתמודד עם סכנה נוספת: ציידים חמושים המסתובבים ברחובות. במקום להתמקד בהגנה על התושבים, העירייה שולחת "לוחמים" להילחם במלחמה דמיונית נגד חיות הבר.

האם יונה יהב חושב שהדרך הטובה ביותר להרגיע את התושבים היא באמצעות יריות באמצע הלילה? נראה שראש העיר סובל מאובססיה חולנית להשמדת חזירים, כאילו זו הבעיה היחידה בעיר.

דם על הידיים (והמדרכות)

עדויות מזעזעות מגיעות מתושבי העיר על מקרים בהם כמעט נפגעו מירי הציידים. אבל זה לא מפריע לעירייה להמשיך במסע הציד הפרוע שלה. יתרה מזאת, הקבלנים שאמורים לנקות את שאריות הטבח, מתעלמים מחובתם ומשאירים את הדם על המדרכות.

האם זו הדרך של עיריית חיפה לשמור על בריאות הציבור? לפי דובר העירייה, אלירן טל, החזירים נושאים מחלות מסוכנות. אז למה הדם שלהם נשאר על המדרכות? האם זו רשלנות פושעת או פשוט זלזול בוטה בתושבים?

צילום: דרור שוורץ

תגובת העירייה: תירוצים ועוד תירוצים

כשפנינו לעירייה לקבלת תגובה, קיבלנו את אותם התירוצים השחוקים. הדובר אלירן טל טען שהחזירים מהווים "סכנה מוחשית" ושנמצאו בהם מחלות מסוכנות. אבל אם כך, למה העירייה לא מקפידה על ניקוי יסודי אחרי ה"חיסול"?

יתרה מזאת, העירייה טוענת שהכל נעשה "כדין" ו"בתיאום עם המשטרה". אבל האם זה באמת מרגיע את התושבים ששומעים יריות באמצע הלילה?

חופש הביטוי? לא בחיפה

ומה קורה כשמעזים לבקר את התנהלות העירייה? תביעות השתקה. כן, אתם קוראים נכון. עיריית חיפה, במקום להתמודד עם הביקורת בצורה עניינית, בוחרת להשתיק את המבקרים באמצעות איומים משפטיים.

האם זו הדרך לנהל עיר דמוקרטית? האם כך מתנהלת עירייה שבאמת דואגת לרווחת תושביה?
נקודה חשובה ראויה לציון: בין אם הנכם תומכים בנוכחותם של חזירי הבר או מתנגדים לה, עיריית חיפה מנצלת את משאביכם הכספיים. ראשית, הקבלנים האמונים על חיסול החזירים זוכים לתגמול לא רק עבור הריגתם, אלא גם עבור ניקוי שאריות הדם, ולעיתים אף מפיקים רווח נוסף ממכירת הבשר בשוק השחור במחיר של שלושים שקלים חדשים לקילוגרם. התנהלות זו מהווה הפרה בוטה של ההסכם ומשקפת זלזול מופגן בכספי הציבור.

יתרה מזאת, עיריית חיפה, אשר הגישה תביעה בסך חצי מיליון שקלים חדשים כנגד מערכת "מעקב", עושה זאת על חשבון הקופה הציבורית. העלויות הכרוכות בכך, לרבות תשלום אגרות, עורכי דין והזמן השיפוטי היקר, כולן נופלות על כתפיכם, תושבי חיפה היקרים.

מחסלי החזירים זוכים לתגמול נדיב מקופת המדינה, אולם עיריית חיפה לא טרחה לברר האם כלל התושבים מסכימים לממן את הטבח האכזרי בחיות הבר הללו, קרא עוד

עיר תחת מצור כפול

חיפה נמצאת תחת מתקפה כפולה: מצד אחד איום הטילים, ומצד שני – הנהגה עירונית שנראה כי איבדה את הצפון. במקום להתמקד בהגנה על התושבים ובשיפור איכות חייהם, העירייה עסוקה במלחמות מיותרות ובהשתקת ביקורת.

יונה יהב ועיריית חיפה, הגיע הזמן להתעורר. תושבי חיפה ראויים להנהגה שתתמקד בבעיות האמיתיות של העיר, ולא בהמצאת אויבים דמיוניים.

הגיע הזמן שתושבי חיפה ידרשו יותר מההנהגה שלהם. הגיע הזמן לשינוי אמיתי בעיר הנמל.

עוצרים את הטבח בחזירי הבר בחיפה – קרא עוד

צילום: מתוך דף הפייסבוק יונה יהב, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט חיפה מופגזת: יהב רוצח (חיות), נסראללה רוצח אזרחים הופיע לראשונה ב-מעקב.

באצטלה של "דילול", חיות הבר נרצחות באכזריות

בחודשים האחרונים נחשפה פרשה מטרידה בעיר חיפה, המעלה שאלות קשות לגבי אחריותו של משרד החקלאות בנוגע לציד של חזירי בר. מערכת "מעקב" חושפת תמונה מורכבת של התחמקות מאחריות, נתונים סותרים, ושימוש בכספי ציבור באופן מפוקפק.

• בחיפה תושבים זועמים על מדיניות דילול חזירי הבר של ראש העיר יהב – קרא עוד

• בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות – קרא עוד

לפי מקורות בשטח, נרצחו למעלה מ-400 חזירי בר בחיפה מתחילת השנה. לעיתים, הבשר נמכר באופן בלתי חוקי במחיר של 30 ש"ח לקילו, תוך התעלמות מוחלטת מחוקי הציד והגנת חיות הבר. למרות חומרת המצב, תגובת משרד החקלאות מעוררת תהיות רבות.

בתשובה לפניית "מעקב", ניסה משרד החקלאות להסיר מעצמו אחריות ולהעביר את הטיפול לגורמים אחרים. זאת למרות שהמשרד אמון על פיקוח וטרינרי ועל הגנת בעלי חיים. התנהלות זו מעלה חשש כי המשרד אינו מודע במלואו לתחומי אחריותו או מנסה להתחמק מהם.

עיריית חיפה, מצדה, טוענת כי חזירי הבר מהווים סכנה בריאותית חמורה לתושבים.

אולם, נתוני הבדיקות שבוצעו מעלים ספקות לגבי אמינות טענה זו. עד חודש יוני 2024, בוצעו רק תשע בדיקות דם לחזירי בר – מספר זעום ביחס להיקף הטבח המדווח.

מעניין לציין כי מיד לאחר פרסום הכתבה הראשונה של 'מעקב' בנושא, הנתונים השתנו באופן דרמטי. בתחילת יולי, משרד החקלאות דיווח פתאום על 40 בדיקות שבוצעו. שינוי פתאומי זה מעורר תהיות נוספות לגבי אמינות הנתונים המדווחים ומעלה חשש למניפולציה של המידע.

גם אם נקבל את הנתון המעודכן של 40 בדיקות, עדיין מדובר במספר נמוך מדי כדי לבסס טענות על מגפה או סכנה בריאותית משמעותית.

הפער בין היקף הציד לבין מספר הבדיקות מעלה חשש כבד כי הטיעון הבריאותי משמש כסות לפעילות בלתי חוקית ולכאורה אף מושחתת.

משרד החקלאות מימן את בדיקות הדם מתקציב ציבורי, ועובדה זו מהווה ראיה מפלילה המקשרת את המשרד לטבח חזירי הבר בחיפה.

אולם, יש לציין כי אין זו הראיה היחידה המצביעה על מעורבות המשרד באירוע הנפשע.

בשר פיראטי: המחדל המסוכן בפיקוח על ציד חזירי הבר בחיפה

לפי המסרים של אלירן טל, חזירי הבר, שאוכלוסייתם גדלה משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר באזור חיפה והכרמל, הפכו למטרד עירוני ולסכנה בריאותית. עיריית חיפה, הגדירה את החזירים כ"מסוכנים וחולים".

אולם, התגובות הרשמיות מהגורמים האחראים מעלות תהיות רבות לגבי הטיפול בבעיה.

משרד החקלאות, בתגובה ראשונית לפניית "מעקב", התנער מאחריות וטען כי "משרד החקלאות אינו אחראי על טיפול בחיות בר. יש לפנות לרשות הטבע והגנים, אשר אחראים על חיות הבר בישראל". מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות, יוצר מעגל של העברת אחריות.

לאחר לחץ מצד המערכת, משרד החקלאות הרחיב את תגובתו, אך עדיין נמנע ממתן מענה מקיף לשאלות המהותיות. המשרד ציין כי "במסגרת התוכנית המשותפת של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, לניטור מחלות בחיות ובבעלי חיים, מבוצעות בדיקות שמטרתן היא לשמור על החיות ובעלי החיים ועל בני האדם מפני התפשטות מחלות". לפי המשרד, ב-2024 בוצעו עשרות בדיקות מכ-40 דגימות מחזירי בר במכון הווטרינרי.

אולם, הנקודה המדאיגה ביותר שעולה מהתחקיר היא האפשרות לסחר בלתי חוקי בבשר חזירי בר. כתבי "מעקב" הצליחו ליצור קשר עם ציידים שהציעו למכור 3-4 גופות של חזירי בר, כל אחת במשקל של כ-200 ק"ג, ללא כל בדיקה או פיקוח. משרד החקלאות הגיב לטענה זו באומרו: "לעניין החשד לגבי ציידים המבצעים מכירה פיראטית של בשר חזיר ממקור חיות בר, הציידים המועסקים בחיפה הם מטעם רשות הטבע והגנים. למשרד החקלאות אין שום דרך לבדוק את רישיונם".

התשובה הזו מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח על בטיחות המזון בישראל. אם משרד החקלאות אינו יכול לפקח על רישיונות הציידים או על מכירת הבשר, מי אחראי להבטיח שבשר זה אינו מגיע לצלחת של הצרכן הישראלי?

בנוסף, עולה סוגיית המחלות הזואונוטיות, כגון עכברת, שעלולות לעבור מחזירי הבר לבני אדם. משרד החקלאות ציין כי הוא "מפעיל פרוייקט ניטור מחלות בחיות הבר בכדי להגן על בריאות הציבור ובעלי החיים כאחד", אך לא פירט כיצד מתמודדים עם מקרים של חיות נגועות.

היעדר פיקוח על ציד ומכירת בשר חזירי בר מהווה סיכון משמעותי לבריאות הציבור. מחלות כמו עכברת, טריכינלוזיס ואחרות עלולות להתפשט באמצעות צריכת בשר לא מפוקח.

זהו מקרה קלאסי של 'נפילה בין הכיסאות'. כאשר מספר גופים ממשלתיים אחראים על היבטים שונים של בעיה, קיים סיכון גבוה שאף אחד מהם לא יטפל בה באופן מקיף.

התחקיר מעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של הרשויות להגן על בריאות הציבור ולפקח על בטיחות המזון. האם ייתכן שבשר חזירי בר לא מפוקח מגיע למסעדות או חנויות מכולת? האם הצרכן הישראלי יכול להיות בטוח במה שהוא אוכל?

פינוי חזירי הבר בחיפה

על פי מידע שהגיע למערכת "מעקב", משרד החקלאות, שאמור להיות אחראי על הנושא, פינוי חזירי הבר בחיפה.

הפרשה מעלה שאלות רבות לגבי היקף ההוצאה הציבורית בנושא, המוערכת במאות אלפי שקלים. אף על פי שאין הסכם פורמלי המתיר לקבלן המופקד על פינוי גופות חזירי בר לסחור בבשרם או להעבירו לגורמים אחרים, קיימות ראיות המצביעות על כך שפרקטיקה זו מתקיימת בפועל.

חרף ההפרה הברורה של תנאי ההתקשרות, עיריית חיפה נמנעת מלנקוט בצעדים משמעותיים או לקבל החלטות נחרצות בנושא. התנהלות זו מעוררת חשש כבד לקיומן של קנוניות מורכבות בהליכי המכרזים ולשימוש בלתי ראוי במשאבי הציבור.

עיריית חיפה, הידועה בהתנהלותה הייחודית בנושאי מכרזים, מעורבת גם היא בפרשה. גורמים בעירייה מסרבים להתייחס לשאלות בנושא.

במקביל, משטרת ישראל, האמורה לפקח על פעולות ירי חי בשטח עירוני, מתנערת גם היא מאחריות ומטילה אותה על העירייה.

תופעת "גלגול האחריות" בין רשויות הפכה לנורמה מדאיגה בישראל. אם הייתה האולימפיאדה של בריחה מאחריות, ישראל הייתה זוכה במקום הראשון.

הציד הפרוע בעיר חיפה מעלה חשש לביטחון התושבים

תושבי חיפה מביעים חרדה הולכת וגוברת לנוכח פעילות ציד אינטנסיבית המתרחשת במרחבים הפתוחים הסובבים את העיר. הציידים, אשר מגיעים ברכבי שטח לבנים, דוברי השפה הערבית, נושאים כלי נשק באופן המזכיר לוחמי ארגון החיזבאללה. הללו מבצעים ירי חי באזורים מאוכלסים, דבר המעורר דאגה עמוקה בקרב האוכלוסייה המקומית.

"אנחנו שומעים יריות בלילה ורואים אנשים רעולי פנים. איך נדע אם אלה ציידים, פושעים או חלילה מחבלים?" שואל אחד התושבים בחרדה. המצב מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח והאכיפה של רשויות החוק והרשויות המקומיות.

המצב עלול להיות מנוצל על ידי גורמים עוינים. זו פרצה ביטחונית של ממש," מסביר קצין משטרה בדימוס. "מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים ולבצע פיגוע.

המקרה מעלה זיכרונות מאירועים טרגיים שהתרחשו ברומא, שם נהרג אדם מירי שביצעו ציידים על חזירי בר. בעוד שבאיטליה הרשויות נטלו אחריות, בחיפה נראה כי ראש העיר יונה יהב טרם התייחס לסוגיה באופן משמעותי.

באם יתרחש מקרה של הרג אדם בעיר חיפה, האחריות לטיפול במצב תוטל על כתפיהם של מספר גופים: עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומשטרת ישראל (לנוכח המקרה הנדון, אנו במעקב נערוך כתבה מקיפה ומעמיקה בנפרד).

רשות הטבע והגנים העניקה את הסכמתה לעיריית חיפה לבצע את הרצח חיות הבר (בעת הזו מדובר בחזירי בר, ובשלב הבא, על פי מצב רוחו של יונה יהב, ייתכן כי יהיו אלה תנים. אין לדעת מה מתחולל במוחו של איש בן שמונים, גם אין לחדור לנבכי תודעה של עוזריו).

מחלקת הדוברות נמנעת מלהגיב למערכת המעקב, ועל אף ניסיונותינו הרבים ליצור עמה קשר, לא צלחו מאמצינו.

אנו קוראים לציבור להישאר ערני ולדרוש שקיפות מלאה בנושא. רק באמצעות פיקוח ציבורי הדוק נוכל להבטיח כי משאבי הטבע שלנו יישמרו וכי כספי הציבור ינוצלו באופן ראוי והגון.

הפוסט משבר חזירי הבר בחיפה: התנערות מאחריות מעלה חשש לאסון הופיע לראשונה ב-מעקב.

התראה לפני הגשת תביעה נשלחה לאתרנו, צעד המעלה תהיות רבות לגבי שימוש במשאבי ציבור לצורך הגנה על גורמים פרטיים. זהו ניסיון פסול להשתיק ביקורת ולחסום את זרימת המידע לציבור.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקידה של הרשות המקומית בהגנה על האינטרס הציבורי. במקום לחקור את הטענות ולטפל בבעיה, העירייה בחרה להפנות את משאביה נגד הגורם החושף.

יתרה מכך, הוגשה תלונה במשטרה נגד ה"ציידים" בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין – עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ברשלנות.

ציידים הפועלים מטעם עיריית חיפה חשודים במכירת בשר החזירים שנורו במסגרת המבצע, תוך הפרה לכאורה של החוק והעמדת בריאות הציבור בסכנה. תועדה פעילות בלתי חוקית, וכי רשימת הציידים המעורבים הועברה לגורמי אכיפה שונים, ביניהם המשטרה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשויות המס.

לפי מסמכים שהגיעו לידי 'מעקב', נחשפו פרטים מדאיגים בנוגע להסכם בין עיריית חיפה לקבלנים ראשיים האחראים על הטיפול בחזירי הבר בעיר.

על פי ההסכמים, קבלני הצייד ופינוי גופות חיות הבר מקבלים מאות אלפי שקלים מדי חודש מקופת העירייה. אולם, בניגוד להנחיות המפורשות בהסכם, מתברר כי ישנם ציידים המוכרים את בשר החזירים בשוק השחור במחיר של כ-30 ש"ח לקילו. חשוב לציין כי בהסכם שהגיע לידינו אין שום סעיף המתיר לקיחת חזיר בר הביתה או מכירתו.

חישוב פשוט מראה כי מכירת בשר של חזיר בר ממוצע, השוקל כ-150 קילו, עשויה להניב רווח של כ-4,500 ש"ח לגופה. זאת, בנוסף לתשלום שמקבלים הקבלנים מהעירייה עבור הפינוי והריגת חיות הבר.

יש שאלות רבות לגבי הפיקוח על קבלנים עירוניים ושימוש בכספי ציבור. נראה כי עיריית חיפה לא טרחה לבצע בדיקה מינימלית של פעילות הקבלנים ולא שקלה לבטל חוזים עם קבלנים שאינם עומדים בתנאי ההסכם.

הפרשה חושפת מערכת מורכבת של קומבינות, סגירת עיניים ואי כיבוד הסכמים וכספי הציבור מצד עיריית חיפה. התושבים דורשים כעת תשובות ושקיפות מלאה בנוגע לניהול המבצע.

תגובת העירייה לפרסום היתה מהירה וחריפה. במקום להתמודד עם הטענות שהועלו בכתבה, בחרה העירייה לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה לאתר "מעקב". במכתב, דרשה העירייה הסרה מיידית של הכתבה, פרסום התנצלות, ותשלום של 25,000 ש"ח כתרומה לחיילים.

זהו ניסיון שקוף להפחיד ולהשתיק עיתונאים שעושים את עבודתם. במקום להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו, העירייה בוחרת לאיים בתביעות.

מערכת "מעקב" הגיבה למכתב ההתראה בתקיפות, דוחה את כל הטענות ומצהירה כי היא עומדת מאחורי הפרסום. במכתב תשובה ששלחה המערכת, נטען כי "לפרסומים עומדת הגנת אמת הפרסום, כקבוע בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הפרסומים משקפים אמת לאמיתה, ויש בהם עניין ציבורי מובהק".

'מעקב' הדגיש כי פעל כדין בהגשת תלונות לגורמים הרלוונטיים, וכי זוהי זכותו וחובתו האזרחית. בנוסף, הואשמה העירייה בניסיון "להלך אימים" על האתר באמצעות איום בתביעת השתקה, מה שלטענת האתר מעיד על "חוסר תום לב ועל ניסיון פסול להגביל את חופש הביטוי והעיתונות".

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי ניהול מבצע הדילול של חזירי הבר בחיפה. לפי מקורות בעירייה, המבצע נועד להתמודד עם בעיית חזירי הבר המשוטטים ברחבי העיר, אך הטענות על מכירת הבשר מעלות חשש כבד לגבי התנהלות הציידים והפיקוח עליהם.

מכירת בשר ממקור לא מפוקח מהווה סכנה ממשית לבריאות הציבור.

ניסיונות לקביעת פגישה עם יונה יהב נתקלו בחומה בירוקרטית, כאשר עוזרתו דרשה הגשת בקשה במייל ואף ציינה כי "גם ראש הממשלה צריך לקבוע פגישה" עם יהב. התנהלות זו מעוררת תהיות בדבר נגישותו של ראש העיר לציבור ולתקשורת. יש תחושה, שאלוהים הוא הסגן של מר יונה יהב. התנהלות זו מרחיקה את יהב מהציבור

במקביל, הרשתות החברתיות סוערות בעקבות פוסט מרגש שפרסם מישל טרוני אודות רצח חזירי הבר. הפוסט מדגיש את הצורך בדיון ציבורי פתוח בנושאי סביבה ואיכות חיים.

אלירן טל, דובר העירייה, שלעיתים כותב תגובות מטעם העירייה עם שגיאות כתיב, מסר כי עיריית חיפה מתכוונת להגיש תביעה משפטית גדולה נגד אתרנו. אלירן טל, דובר העירייה, מסר הודעה רשמית בנושא, אך סירב להתייחס לשאלות מהותיות שהועלו בכתבה.

בשיחה, טל טען כי הוא מכיר את זהות העומדים מאחורי הפרסום, בהתבסס על ניסיונו כעיתונאי לשעבר בערוץ 14. עם זאת, כשהתבקש לספק פרטים נוספים, נמנע מלעשות זאת והטיח האשמות ללא ראיות אשר מהוות לשון הרע.

הדובר הבהיר כי אין באפשרותנו, ככתבים, לפגוש את ראש העיר חיפה לצורך קבלת תגובה ישירה.

הפוסט סערה בחיפה: עיריית חיפה מאיימת בתביעת השתקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

חזירי בר נצודים בחיפה – הבשר מגיע לצלחות התושבים.

המבצע לדילול אוכלוסיית חזירי הבר בחיפה החל בעקבות החלטתו של ראש העיר, יונה יהב, במטרה להתמודד עם מה שהוגדר כ"מטרד" עירוני. לשם כך, נחתם הסכם שנוי במחלוקת עם רשות הטבע והגנים, המנוגד לכאורה לערכי הרשות עצמה.

אתמול (6 ביולי) פרסמה מערכת מעקב את החלק הראשון של תחקירה, ובו נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול" (קרא את החלק הראשון לחץ כאן). היום אנו מפרסמים את החלק השני והמזעזע אף יותר של הפרשה.

על פי ההסכם עם רשות הטבע והגנים, הציידים אמורים היו להתמקד ב"דילול" של חזירים זקנים וחולים בלבד. אולם, תיעוד שהגיע לידי מערכת מעקב מראה תמונה שונה לחלוטין: הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים.

אך הממצא המדאיג ביותר הוא שמדובר לא רק בהרג בלתי מבוקר, אלא בעסק של ממש. קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 ש"ח. משמעות הדבר היא שחלק מהציידים מנצלים את המבצע העירוני לטובת רווח אישי, תוך מכירת בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית.

שיחה עם הצייד:

• צייד מציע בשר ללא בדיקות וטרינריות נדרשות, מעלה חששות כבדים לבריאות הציבור. המוכר אינו בודק את זהות הקונים או את ייעוד הבשר, מה שמעורר דאגה כי ייתכן שהבשר יגיע למסעדות.

מערכת מעקב פנתה לעיריית חיפה בשורה של שאלות נוקבות, בין היתר לגבי הפיקוח על הציידים, אופן התשלום להם, והאם נערך מכרז כנדרש בחוק (לגיוס הציידים). העירייה בחרה שלא להשיב לשאלות אלו.

עם זאת, בתגובה רשמית שנמסרה ל"מעקב", טענה עיריית חיפה כי "מדובר בחזירי בר המהווים סכנה מוחשית כלפי התושבים. זאת ועוד, בדגימות דם ורקמות שנעשו נמצאו חזירי הבר נשאים של מחלות המועברות לבני אדם גם ללא מגע ישיר ובכלל זה עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

תגובה זו מעלה תהיות נוספות: אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית? האם העירייה מודעת למכירות אלו? ואם כן, מדוע אינה פועלת למניעתן?

מידע נוסף שהגיע למערכת מעקב מצביע על כך שחלק מהציידים אף מעבירים בשר בחינם לחברים ומכרים. זאת, כאשר לפי טענת העירייה עצמה, מדובר בבעלי חיים הנושאים מחלות מסוכנות.

שיחה עם הצייד:

פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי טענות העירייה בדבר מחלות הן ניסיון ליצור לגיטימציה להרג המסיבי של חזירי הבר. "זו הפחדה זולה. אם באמת היה מדובר בסכנה בריאותית כה חמורה, היינו מצפים לראות פעולה נרחבת הרבה יותר מצד משרד הבריאות", אמרגבריאל פינקלשטיין.
מערכת "מעקב", פנתה לעירייה בדרישה לקבל מידע מפורט על הפרשה. בין השאלות המרכזיות: היכן תוצאות בדיקות המעבדה המאשרות את הסכנה הבריאותית? מה נעשה עם גופות החזירים (הרי מדובר במאות גופות (מעל 350))? וכיצד מתבצע תהליך השמדת הגופות?
בנוסף, מעקב מסר מידע לעיריית חיפה שהציידים המקומיים מוכרים את הבשר או מחלקים אותו לחברים, למרות אזהרות העירייה כי החיות עלולות לשאת מחלות מסוכנות.

בתגובה העירייה בחרה להגיב באיומים ובניסיונות הפחדה. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי שקיפות העירייה ומחויבותה לבריאות הציבור.

תשובות העירייה, או ליתר דיוק היעדרן, רק העמיקו את התעלומה. במקום להציג נתונים ועובדות, בחרו נציגי העירייה להתמקד בהכחשות נמרצות ואף באיומים משפטיים. אלירן טל, דובר העירייה, הגיב בחריפות לטענות שהועלו: "לגבי ה'מידע' על חלוקת הבשר ל'חברים' – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז נאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו".

הדברים נאמרו בתגובה לטענות שהועלו בפני העירייה, לפיהן בשר החזירים המושמדים נמכר או חולק לאנשים פרטיים – האשמה חמורה במיוחד לאור הטענות הקודמות בדבר הסכנה הבריאותית שמהווים החזירים.

במקום להתמודד עם שאלות לגיטימיות, העירייה בוחרת בטקטיקות של הפחדה והשתקה. זו התנהלות שאינה ראויה לגוף ציבורי שאמור לשרת את התושבים.

הפרשה קיבלה תפנית נוספת כאשר דובר העירייה התייחס לכתבה שפורסמה ב"מעקב" (06.06) בצורה שעוררה תהיות נוספות. "אני מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית," כתב טל. "אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר".

בינתיים, השאלות המרכזיות נותרו ללא מענה. נכון לעכשיו, עיריית חיפה טרם הציגה את הנתונים והמסמכים שנדרשו ממנה.

תגובות.

אלירן טל, מנהל אגף הדוברות:

אבי מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית.

אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר.

לגבי "המידע" על חלוקת הבשר ל "חברים" – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז ניאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו.

שבוע טוב.

(מנהל אגף הדוברות כתב עם שגיאות כתיב, כנראה בלחץ ומבין את עומק הבעיה).

משרד הבריאות: העניין בבדיקה.

תגובה מטעם משטרת ישראל טרם נמסרה.

הפוסט בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות הופיע לראשונה ב-מעקב.