בעיצומו של יום השואה, כאשר עם ישראל מרכין ראש לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו, בחר חבר הכנסת אחמד טיבי לפרסם פוסטים מסיתים ברשת החברתית X, המעלים שאלות חמורות לגבי גבולות השיח הפוליטי במדינה.

טיבי פרסם פוסט חריף בו כינה את השר איתמר בן גביר "מחבל מורשע" וטען כי "הממשלה היא כהניסטית על מלא". בפוסט הבוטה כתב: "דווקא היום יש לומר: בצלאל סמוטריץ הוא השר המשפיע ביותר והשקפתו היא השלטת בממשלת ישראל 2025, נוער הגבעות הם הקבוצה הנתמכת ביותר ע״י הממשלה, הציונות הדתית היא התגלמות הציונות העכשווית כיום, בן גביר, המחבל המורשע, הוא חבר קבינט והממשלה היא כהניסטית על מלא".

בחירת העיתוי, דווקא ביום השואה, נתפסת כפרובוקציה מכוונת ופוגענית. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי כבודו של טיבי למוסדות המדינה ולקודים האתיים המצופים מנבחרי ציבור.

לא הסתפק בכך, טיבי הוסיף שמן למדורה כאשר פרסם סרטון שלטענתו מציג שתי ילדות ברצועת עזה האוכלות לחם. בפוסט הנלווה כתב: "עם פרוסת לחם העשויה מקמח נגוע ומעט פלפל אדום, האיה ואחותה מנסות להקל על הרעב של עוד יום בעזה — תחת מצור מחניק ואיסור על סיוע, כאשר המזון מועט וההישרדות הופכת קשה יותר. האיה ואחותה ופרוסת לחם עבשה. עם חיוך".

אולם הסרטון מעורר סימני שאלה רבים. אין פרטים לגבי זהות הצלם, מיקום הצילום או נסיבותיו, מה שמחזק את הספקות באשר לאמינותו. יתכן שמדובר בתוכן מבוים במטרה לעורר תגובה רגשית וליצור הסתה. זאת ועוד, ידוע כי כ-90% מתושבי עזה מביעים עמדות עוינות כלפי ישראל, עובדה המחייבת התייחסות זהירה לתכנים המגיעים מהאזור.

חשוב לציין כי אכילת לחם או פיתה היא התנהגות נורמטיבית לילדים בכל מקום, כולל בישראל. ההצגה של פעולה יומיומית זו כעדות למצוקה קיצונית מעוררת תהיות לגבי המניעים האמיתיים שמאחורי הפרסום.

בזמן שטיבי מנסה לעורר רחמים כלפי ילדות אלו, הוא מתעלם מהמציאות המורכבת ברצועת עזה ומהעובדה שילדים ישראלים רבים נרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר ולא יזכו לעתיד כלשהו. הניגוד בין הצגת ילדות אוכלות לחם לבין גורלם של ילדים ישראלים שנרצחו הוא צורם במיוחד.

התנהלותו של טיבי מעלה שאלות כבדות משקל לגבי תפקידם של חברי כנסת והאחריות המוטלת עליהם. האם יש גבול להסתה ולפרובוקציה? האם כללי האתיקה של הכנסת מיושמים באופן שוויוני? והאם בחירת העיתוי – יום השואה – היא מקרית או מכוונת להעצים את הפגיעה?

בעוד שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ההתבטאויות המסיתות והמקוממות של טיבי מציבות אתגר משמעותי בפני הסובלנות הדמוקרטית. במיוחד כאשר הן באות מפיו של נבחר ציבור, האמור לשמש דוגמה לכבוד הדדי ולשיח מכבד.

הפרובוקציה המכוונת של טיבי ביום השואה מדגישה את הצורך בשיח ציבורי אחראי יותר, במיוחד בעת הנוכחית של מתיחות ומשבר. אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את כללי האתיקה החלים על חברי הכנסת ולוודא שהם נאכפים באופן אפקטיבי, כדי למנוע ניצול לרעה של הבמה הציבורית להסתה ופילוג.

נ.ב.

מערכת "מעקבב" מאחלת לילדות המופיעות בסרטון שפרסם ח"כ טיבי, האוכלות לחם ברצועת עזה, עתיד בטוח וקריירה מצליחה בתחום המשחק, בתקווה לימים טובים יותר באזורנו.

צילום מתוך העמוד הרשמי של ח"כ אחמד טיבי בפייסבוק, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי הסית ביום השואה: "בן גביר מחבל" הופיע לראשונה ב-מעקב.

יד ושם משיק את התחרות השנתית "מעצבים זיכרון" לעיצוב הכרזה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. התחרות, הפתוחה למעצבים ומעצבות מקצועיים, תתמקד השנה בנושא "ממעמקים: כאב השחרור והצמיחה בסימן שמונים שנה לכניעת גרמניה הנאצית".

התחרות מזמינה אנשי מקצוע מתחום העיצוב לקחת חלק בעיצוב זיכרון השואה במרחב הציבורי הישראלי. הכרזה הנבחרת תשמש ככרזה הרשמית של מדינת ישראל ליום השואה הקרוב, ותוצג במוסדות ציבור, מוסדות חינוך ומרכזי הנצחה ברחבי הארץ.

הכרזה הממלכתית מהווה כלי משמעותי בשימור והנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים. היא משקפת את האתגר המורכב של הנצחת השואה באמצעות שפה חזותית עכשווית, תוך שמירה על כבוד הנספים והניצולים.

ההרשמה לתחרות פתוחה עד ה-24 בדצמבר 2024. מעצבים המעוניינים להשתתף מוזמנים למלא טופס הרשמה, ויקבלו את פרטי התחרות המלאים בהקדם.

השנה מציינת את שנת ה-80 לכניעת גרמניה הנאצית, אירוע היסטורי שסימל את סוף מלחמת העולם השנייה באירופה ואת שחרור שארית הפליטה ממחנות הריכוז וההשמדה. נושא התחרות מבקש לבטא את המורכבות הרגשית של רגע השחרור, שלצד השמחה והתקווה לוו גם בכאב עמוק ובהתמודדות עם האובדן הנורא.

להרשמה – לחץ כאן

הפוסט מעצבים זיכרון: תחרות כרזת יום השואה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הסרט, המתמקד בכיתה בבית ספר תיכון המעלה הצגה לרגל טקס יום השואה, מבטיח להעלות שאלות מורכבות על זיכרון, זהות וטראומה לאומית.

עלילת הסרט מתמקדת באנטון, עולה חדש ולא פופולרי, המקבל את תפקיד השומר הנאצי בהצגה, בעוד שרוב חבריו לכיתה מגלמים את תפקידי אסירי מחנות הריכוז היהודים. דרך עיניו של אנטון, הסרט מבטיח לבחון מחדש את המשמעות של יום השואה עבור הדור הצעיר בישראל.

בראיון בלעדי עם מעקב, חושף הבמאי יבגני גראטוול את תהליך היצירה המורכב שעבר הסרט. "הרעיון הגיע לפני שבע שנים", מספר גראטוול. "התסריט עבר הרבה שינויים. פיתחתי אותו, אבל לא היה לי את האומץ לשחרר אותו".

לאחר שהגיש את התסריט לקרנות קולנוע שונות, החליט גראטוול לבסוף לממן את הסרט בעצמו. "זה היה 'עכשיו או לעולם לא'", הוא מסביר.

ההחלטה לממן את הסרט באופן עצמאי לא הייתה קלה. "המדינה לא נתנה תקציב", מגלה גראטוול. "חסכתי כסף כמה שנים וכל הצילומים הם על חשבוני". למרות האתגרים הכלכליים, גראטוול נשמע נחוש ומלא תקווה לגבי הפרויקט.

אחד האתגרים המשמעותיים בהפקת הסרט היה העבודה עם שחקנים צעירים. "מעולם לא עבדתי עם ילדים בעבר", מודה גראטוול. "אבל מצאתי את השפה המשותפת איתם. לביים ילדים זה קשה, אבל גם כיף".

הבמאי מציין כי הצוות מורכב משילוב של שחקנים מקצועיים מנוסים לצד ילדים ללא ניסיון קודם בקולנוע, אשר מגלמים את התפקידים הראשיים. "הגעתי לילדים דרך חוגי תיאטרון במתנ"ס", הוא מסביר, "ואני מאוד מרוצה מהרמה שלהם. הם שחקנים מעולים".

המתמודדת עם אלימות, כוח וזיכרון היסטורי

יבגני גראטוול ממשיך להסביר כי במוקד היצירה ניצבת דמותו של דוד תלמיד, אשר גילומה הופקד בידי השחקן רב-הכישרון, אביתר בצלאלי. דוד מתואר כנער המתמודד עם קשיים בביתו, ומוצא מפלט בהפגנת כוח ואלימות בבית הספר. "דוד מאוד נמשך לכוח", מסביר גראטוול, "הוא מתעלל באנטון רק בגלל שיש לו את היכולת לעשות זאת". דמותו של אנטון, אותה מגלם בוגדן יופה, הופכת לקורבן של התעללות זו.

שוב המורה תמי, השבויה בתוך מערכת חינוכית נוקשה. "היא פשוט הולכת לפי סטיגמה. תלמידים בשבילה הם רק ברגים", מדגיש גראטוול.

אחד הרגעים המשמעותיים ביצירה הוא כאשר אנטון הופך להיות מכונה "הנאצי". גראטוול רואה בכך משל לאופן שבו החברה מתייגת ומדביקה תוויות, לעתים באופן שרירותי ומזיק.

גראטוול מתייחס גם להקשר הרחב יותר של היצירה: "היום אנו רואים שוב מלחמות ושוב יש סיפורים קשים. זה סוג של מעגלים, דור ישן מת ומגיע דור חדש". הוא מדגיש את הרלוונטיות של הנושאים הנדונים ביצירה לאירועים עכשוויים.

הצוות השחקנים כולל גם את עמית גמירה בתפקיד טל ומאור כהן בתפקיד אור, חברו של דוד. גראטוול מדגיש את חשיבות הכימיה בין השחקנים ואת היכולת שלהם להביא לחיים את הדמויות המורכבות.

בצד האמנותי, גראטוול מציין לשבח את עבודתה של המאפרת רותם ג'וליאן ראובן. "רותם עשתה איפור תקופתי באופן יוצא מן הכלל", הוא אומר, "היא חלק בלתי נפרד מהיצירה". הוא מדגיש את חשיבותו של האיפור הנכון בהעברת המסר האמנותי ובבניית האווירה הנכונה. "רותם מאוד מקצועית, וזו זכות לעבוד איתה", הוא מוסיף.

יבגני לא שוכח להודות לצוות הטכני והיצירתי מאחורי הקלעים. הוא מציין במיוחד את עבודתם של הצלמים, את אלכס סרוליוש מיקלר מפיקה בפועל, ואת עוזרי הבמאי. "כל הצוות פשוט מדהים", הוא אומר.

לא ניתן לאויב לעצור את היצירה": אריאל לביא על אתגרי הפקת "יום השואה" בצל המלחמה

אריאל לביא, מפיק הראשי, שיתף את מערכת "מעקב" בתובנות מאחורי הקלעים של ההפקה. לביא, מפיק סרטים ותסריטאי בינלאומי בעל ניסיון עשיר, סיפר על האתגרים הייחודיים שבהפקת סרט בתקופה זו: "כאשר התחלנו את הצילומים היה קשה עם המלחמה ומילואים, קשה לעבוד עם האזעקות ולחץ של המלחמה, קשה לצלם סרט ולא לדעת מה יהיה מחר", אמר לביא.

למרות הקשיים, צוות ההפקה ממשיך בעבודתו במלוא המרץ. "אנו עובדים תחת לחץ בלתי רגיל, אך ממשיכים ליצור ושום דבר ואף אחד לא יעצור אותנו. חמאס וחיזבאללה לא יגרמו לנו לא ליצור", הדגיש לביא.

הסרט, קיבל משמעות נוספת לאור האירועים האחרונים. לביא מסביר: "יום השואה זה יום חשוב לעם ישראל וליהודים, ההיסטוריה מראה לנו שאנטישמיות יש גם היום. לאחר ה-7.10 אנו רואים את העלייה באנטישמיות, ויום השואה זו טרגדיה של העם שלנו – וחשוב לזכור, שחשוב לדבר על זה וכמו כן חשוב לצלם על זה".

לביא מאמין כי הוא יעשה רעש בזירה הבינלאומית. "יש לי ניסיון בינלאומי ואני יודע שלסרט יתחברו והוא יעשה רעש (במובן הטוב כמובן) ויזכה בפרסים רבים", אמר המפיק.

אחד היתרונות המשמעותיים של הסרט, לדברי לביא, הוא צוות השחקנים המוכשר. "אחת ההצלחות זה צוות שחקנים המוכשר ביותר, וליהוק מקצועי", ציין. הוא מאמין כי הדור הצעיר המשחק בסרט יחבר את בני הנוער לקולנוע, ובזכות הסרט, תעשיית הקולנוע הישראלית תגלה שחקנים מבטיחים וחדשים.

הסרט מיועד להקרנה בפסטיבלים בינלאומיים ובישראל, בבתי קולנוע, בפלטפורמות VOD ובהקרנות נוספות. למרות האתגרים הלוגיסטיים והרגשיים, צוות ההפקה ממשיך בעבודתו, מתוך אמונה בחשיבות הפרויקט ובמסר שהוא נושא.

"יום השואה" מצטרף לשורה ארוכה של יצירות קולנועיות המתמודדות עם נושא השואה, אך מביא איתו פרספקטיבה עכשווית וחיבור לדור הצעיר. בתקופה של עלייה באנטישמיות ברחבי העולם, הסרט מבקש להזכיר את חשיבות הזיכרון והלקחים מהעבר.

ההפקה של "יום השואה" מדגימה את כוחה של היצירה הישראלית, שממשיכה להתקיים ולשגשג גם בתנאים מאתגרים. היא מהווה עדות לחוסנה של התעשייה המקומית ולנחישותם של היוצרים להביא סיפורים חשובים למסך, גם כאשר המציאות מציבה מכשולים בלתי צפויים.

בוגדן יופה: מנער ישראלי לנאצי על המסך – סיפורו של כוכב עולה בקולנוע הישראלי

בוגדן יופה, תלמיד תיכון בן 17, מערכת "מעקב" זכתה לראיין את השחקן הצעיר ולהציץ אל מאחורי הקלעים של אחת ההפקות המסקרנות של השנה.

"אני משחק 'נאצי', אני רק נראה כמו 'נאצי'," אומר יופה בפתיחות מפתיעה. כאשר נשאל על תחושותיו לגבי התפקיד המורכב, הוא משיב בפשטות: "אני בסדר עם זה, אני עושה מה שנדרש ממני". תשובה זו מעידה על בגרות מקצועית ויכולת הפרדה בין המציאות לבין עולם המשחק – תכונות מרשימות עבור שחקן בתחילת דרכו.

מה שמעניין במיוחד הוא העובדה כי יופה לא למד משחק באופן פורמלי. למרות זאת, הוא הצליח להגיע לאודישנים ולזכות בתפקיד משמעותי. כאשר נשאל על המקורות שסיפקו לו מידע על האודישנים, יופה בחר לשמור על חשאיות, כפי שנהוג בקרב שחקנים מנוסים. התנהלותו של בוגדן עוררה עניין רב בקרב צוות "מעקב" ורומזת על סיפור מרתק שעתיד להתגלות, בפרט אם הסרט יזכה להצלחה בפסטיבלים בינלאומיים.

למרות ההצלחה המסתמנת בעולם הקולנוע, יופה מגלה כי שאיפותיו העתידיות נמצאות דווקא בכיוון אחר לגמרי. "בשנה הבאה אני אהיה בכיתה י"ב ואני חולם להיות טייס בצה"ל", הוא מספר. הצהרה זו מדגישה את הפער המעניין בין הקריירה המתפתחת שלו בקולנוע לבין השאיפות הפטריוטיות שלו לשרת את המדינה.

היצירה, אשר מועד חשיפתה לציבור הרחב טרם נקבע, צפויה לעורר שיח ציבורי נרחב בסוגיות כגון אלימות במוסדות החינוך, מערכת החינוך הישראלית, וההשלכות ארוכות הטווח של טראומה היסטורית על החברה בישראל. גראטוול מייחל כי יצירתו תשמש ככלי לבחינה עצמית ולדיון חברתי מעמיק.

בהינתן צוות רב-כישרונות ונושא טעון, יצירתו החדשה של גראטוול עתידה להיות מן היצירות הנדונות ביותר השנה. היא מציבה מראה בפני החברה הישראלית, מעלה תהיות מורכבות אודות זהות, כוח והיסטוריה, ומזמינה את הצופים לשקול מחדש את יחסנו זה לזה ולמורשתנו המשותפת.

"יום השואה" מבטיח להיות סרט מאתגר ומעורר הרהור, המתמודד עם שאלות סבוכות על זהות, זיכרון קולקטיבי והאופן שבו החברה הישראלית מתמודדת עם עברה רווי הטראומה. באמצעות סיפורם של תלמידי תיכון המתכוננים למופע לציון יום השואה, הסרט מבקש לבחון מחדש את משמעותו של יום הזיכרון הזה עבור הדור הצעיר בישראל.

הפוסט סרט "יום השואה" מעורר דיון על זיכרון השואה הופיע לראשונה ב-מעקב.

אנשי חינוך דורשים להשעות סטודנטים להוראה שביזו את יום השואה.

• דים אמור 

העצומה אשר התפרסמה בתאריך ה-08.05.2024.

פרטי העצומה:

"אנו, אנשי מערכת החינוך במדינת ישראל, שמענו בזעזוע על סטודנטים להוראה שביזו את זכר הנספים בשואה במספר מכללות להוראה ברחבי הארץ.

אנו פונים בדרישה חד משמעית אל שר החינוך ואל ראשי המל"ג: הורו לראשי המכללות להשעות באופן מיידי ולתמיד את הסטודנטים המעורבים במעשים אלו!

לא נסכים שבמדינת ישראל סטודנטים, שעתידים להוות חלק ממערכת החינוך הישראלית, ירשו לעצמם לפגוע בקודשי הקודשים של החברה הישראלית! לא נסכים שאותם סטודנטים יהפכו לקולגות שלנו! לא נסכים לפגוש אותם בחדרי המורים, במסדרונות בתי הספר ובחדרי ההשתלמויות.

לא נסכים שהם יהיו אלה שיחנכו את תלמידי מדינת ישראל!

כולנו מסתכלים בזעזוע ובתדהמה על המתחולל באוניברסיטאות ברחבי העולם. אולם מה לנו כי נלין עליהם, אם בתוככי מדינת ישראל חוברים סטודנטים לגרועים שבאויבינו, ומביעים הזדהות גלויה עם הקמים עלינו לכלותנו?!

חופש הביטוי יקר לכולנו, אך אותם סטודנטים חצו את הקו האדום, ואנו דורשים שהם ייענשו במלוא חומרת הדין, ושהם לא יוכלו להשתלב במערכת החינוך במדינת ישראל. אנו בטוחים כי הם יוכלו למצוא את מקומם באינספור מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, שישמחו לקבל שונאי ישראל אל בין שורותיהם.

שר החינוך, ראשי המל"ג, ראשי המכללות להוראה וארגוני המורים השונים  – אנו מצפים מכם לא רק לגינוי החד משמעי למעשיהם, אלא למעשים חד משמעיים ובלתי הפיכים שיבטיחו את הוצאתם של אותם סטודנטים מחוץ למערכת החינוך הישראלית.

על החתום,

נשי ואנשי חינוך מכל הקשת הישראלית." לחץ כאן לעצמה.

חלק מאזרחי ישראל הערבים, מצהירים על זהותם הפלסטינית.

בשדה הציבורי נוצרה התגייסות מחודשת סביב הסוגיה הרגישה של זהות לאומית בקרב המגזר הערבי-ישראלי. מחנה אחד, שחלקים ממנו מוגדרים כקיצוניים, שב ומתעקש על הצהרת נאמנות לזהות פלסטינית על חשבון הישראלית. התנהגויות אלה, שבמקרים מסוימים כוללות גם כפירה בשואה והפגנות מחאה ביום הזיכרון, כמו כן ביום השואה, מעוררות סערה ציבורית נרחבת.

מנגד, קולות רבים קוראים להגברת המודעות והחינוך לערכי שוויון וסולידריות לאומית. עצומה חדשה שהופצה בימים האחרונים מנסה לחזק את הקשר בין כלל אזרחי המדינה לזהותה הייחודית כמדינה יהודית ודמוקרטית. רבים מקווים כי מהלכים אלה יצליחו לגשר על הפערים ולהשיב את האיזון הרצוי בסוגיה הרגישה הזו.

הפוסט אנשי חינוך דורשים להשעות סטודנטים להוראה שביזו את יום השואה הופיע לראשונה ב-מעקב.