על הנייר, מדובר במילים הגבוהות ביותר במילון האזרחי: "שקיפות שלטונית", "אתיקה עיתונאית", "חינוך לדמוקרטיה". מילים שממיסות לבבות של פקידים, פותחות דלתות של בתי ספר ומזרימות נהרות של תקציבים. אך מאחורי המילים המכובסות הללו, מתחת לרדאר של הנהלת משרד החינוך הנוכחית, מתנהל לכאורה אחד המהלכים המתוחכמים והמדאיגים ביותר שנראו פה בשנים האחרונות.

שר החינוך הנוכחי, יואב קיש, מזוהה כאיש ימין מובהק. הוא וסביבתו הפוליטית ודאי לא היו חותמים ביודעין על צ'ק פתוח לטובת גופים המזוהים עם קצה המפה השמאלית של הפוליטיקה הישראלית. ובכל זאת, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה לחלוטין. קומבינציה ארגונית וכלכלית גאונית, הפועלת דרך פרצות במערכת החינוך, מאפשרת לארגוני תקשורת ואקטיביזם מהשמאל הקיצוני לקבל גישה ישירה לדור העתיד של מדינת ישראל, והכול במימון מלא של משלם המסים הישראלי.

בזמן שההורים סבורים לתומם כי ילדיהם מקבלים העשרה אזרחית אובייקטיבית, בפועל מוחדר לבתי הספר סוס טרויאני אידאולוגי שמטרתו, כך נראה, היא אחת: גידול וטיפוח של דור השמאל הקיצוני הבא, בתוך "מלכודת" חינוכית מתוחכמת שעולה מיליוני שקלים לקופה הציבורית.

המנגנון הפיננסי: כך עוקפים את השר ומחלבים את תקציב המדינה

כדי להבין כיצד התנהלה ההטעיה החמורה הזו מתחת לאפו של שר החינוך, יש לצלול אל נבכי הבירוקרטיה הממשלתית, וליתר דיוק: אל מנגנון הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית).

קרא עוד – לחץ כאן

לקריאת הכתבה המלאה – לחצו כאן

תקציבי גפ"ן הם כספים ציבוריים שמקורם ישיר בתקציב המדינה. משרד החינוך מעביר את הכספים הללו לבתי הספר במטרה לאפשר למנהלים אוטונומיה ברכישת תוכניות, סדנאות, הרצאות ופעילויות חינוכיות מתוך מאגר ספקים שאושר מראש על ידי המשרד.

כאן טמון המלכוד הגדול:

• כאשר גוף חיצוני מצליח להשתחל למאגר המאושר של גפ"ן, ובית ספר בוחר ברכישת שירותיו, התשלום אינו מגיע מכיסם הפרטי של ההורים.

• מקור הכסף הוא תקציב המדינה – כלומר, כספי הציבור, כספיו של משלם המסים הימני, הדתי, המסורתי והמרכזי כאחד.

• כל גוף שמקבל אישור לפעול במסגרת הגפ"ן נהנה למעשה ממימון ציבורי עקיף. ככל שיותר בתי ספר ישוכנעו לרכוש את פעילותו, כך יגדל היקף המיליונים המוזרמים אליו ישירות מהקופה הציבורית.

זהו מנגנון שלכאורה נועד להיטיב עם התלמידים, אך בפועל הפך לפרצה הקוראת לגופים אידאולוגיים בעלי אג'נדה מובהקת. הורים המחפשים עבור ילדיהם חוג או סדנה, מוצאים פעילות שנראית על פניה כ"חינוך לדמוקרטיה", בשווי מוערך של כ-1,500 שקלים לתלמיד, מבלי להבין שהם מכניסים למערכת מסרים בעלי גוון פוליטי חריף.

הקונסטלציה המשולשת: שלוש מערכות, הנהלה אחת וצבע פוליטי ברור

התמונה הופכת למורכבת ולמטרידה עוד יותר כאשר בוחנים את המבנה הארגוני של הגופים הפועלים מאחורי הקלעים. על הנייר, מדובר בשלושה גופי תקשורת נפרדים מבחינה מערכתית. בפועל, מדובר במערך משומן החולק מסגרת ארגונית וכלכלית משותפת.

שלושת הגופים הללו מציגים מערכות תוכן ועורכים נפרדים, אך ההיסטוריה הכלכלית שלהם מספרת סיפור של איחוד כוחות מוחלט. בשנת 2020 החל שיתוף הפעולה הכלכלי בין "שקוף" ל"העין השביעית", ובשנת 2022 הצטרף למערך גם "המקום הכי חם בגיהנום". שלוש המערכות חולקות כיום הנהלה משותפת ומודל מימון מאוחד.

מבדיקת מקורות פומביים עולה כי שלושת כלי התקשורת הללו פועלים תחת מסגרת משותפת ומצהירים על מימון ציבורי, תרומות ותמיכות מהציבור הרחב. אולם, כאשר צוללים לתכנים שלהם, קשה להתעלם מהקו האידאולוגי המשותף.

שלושת האתרים מסקרים בתדירות גבוהה ובעין אוהדת למדי את פעילות ארגון המחאה "אחים לנשק", כמו גם תנועות מחאה ואישים המזוהים עם השמאל. למרות שכתבי "העין השביעית" ו"המקום הכי חם בגיהנום" מרבים לדווח על תביעות, אירועים ופעילים הקשורים ל"אחים לנשק" מבלי שישנם מסמכים המעידים על יחסי ניהול או בעלות רשמיים, האווירה הכללית והאג'נדה הציבורית ברורות לכל קורא.

והנה האבסורד: בעוד שגופים אלו מנהלים קו תקשורתי חריף, לעיתים מסית וחד-צדדי נגד ממשלת הימין וערכיה, אחד הזרועות של השילוש הזה – ארגון "שקוף" – קיבל את חותמת הכשרות הרשמית ממשרד החינוך להיכנס לתוך בתי הספר התיכוניים בישראל.

"שקיפות" במעמד צד אחד: השיימינג הציבורי מגיע לכיתות

ההחלטה של משרד החינוך לאשר את פעילותו של ארגון "שקוף" במסגרת תוכנית גפ"ן מעוררת שאלות אתיות וציבוריות קשות. לאחרונה הציגו בארגון "שקוף" בגאווה את אישור פעילותם במערכת החינוך ואת כניסתם הצפויה לבתי הספר. מדובר באישור המאפשר להם, כאמור, לגבות מיליוני שקלים מכספי המדינה עבור מפגשים עם בני נוער.

לקריאת המייל המלא שנשלח לנמענים – לחץ כאן

אך האם הגוף המתיימר לחנך לאתיקה, דמוקרטיה וזכויות אזרח, עומד בעצמו בסטנדרטים האלה? תחקיר מערכת "מעקב" מגלה מציאות בעייתית ביותר באשר לחומרי הפרסום והשיווק של הארגון.

מבקרים רבים טוענים כי לצד מסרים נמלצים של שקיפות, הארגון עושה שימוש בדוגמאות הכוללות אזרחים ודמויות ציבוריות באופן שעלול להתפרש כהשפלה פומבית, לעג אישי ושיימינג מכוער. במסגרת חומרי הפרסום והתכנים שהפיץ הארגון לציבור, נעשה שימוש בוטה בשמותיהם ותמונותיהם של דמויות ציבוריות כגון הדר מוכתר ומרדכי דוד.

מערכת "מעקב" פנתה למרדכי דוד כדי לברר האם ניתנה לו זכות תגובה בסיסית, כפי שמחייבת האתיקה העיתונאית והאנושית, בטרם שולב שמו בחומרי ההסברה החינוכיים של הארגון.

מרדכי דוד מסר בתגובה מופתעת: "איש מטעם 'שקוף' או הגופים הקשורים אליו לא פנה אליי מעולם לקבלת תגובה. הופתעתי לחלוטין לגלות כי שמי ותמונתי משמשים כחלק ממסרים שיווקיים וחינוכיים, מבלי שהתבקשתי להגיב ומבלי שניתנה לי ההזדמנות להציג את גרסתי". דוד הוסיף כי הוא רואה את העניין בחומרה רבה, בוחן את הנושא בימים אלו ושוקל להתייעץ עם גורמים משפטיים באשר להמשך צעדיו.

הדר מוכתר, ששמה ותמונתה נכללו אף הם באותם פרסומים, בחרה שלא למסור תגובה לדברים.

העובדה שגוף המציג עצמו כמקדם ערכים של שקיפות ואתיקה פועל לכאורה בניגוד לעקרון היסוד המקצועי ביותר – מתן זכות תגובה ומניעת פגיעה בלתי נחוצה באנשים – צריכה להדליק נורת אזהרה אדומה בוהקת אצל כל מנהל בית ספר ואצל כל הורה. אם כך מתנהג הארגון במרחב הציבורי, אילו מסרים "חינוכיים" הוא יעביר לתלמידים בתוך כותלי הכיתה הסגורה?

איפה הפיקוח? השאלה הבוערת לשר החינוך

האירוע הזה מתחדד שבעתיים לנוכח העובדה שמשרד החינוך עצמו הודיע לא מכבר כי בשנת הלימודים תשפ"ז יופעל במערכת "נוהל עבודה בגמישות מופחתת". מדובר במנגנון פיקוח ובקרה מוגבר, שנולד במטרה מוצהרת להתמודד עם מקרים שבהם התגלו פערים חמורים בניהול התקין של משאבי הציבור במסגרת הגפ"ן. לפי הודעת המשרד, מטרת המהלך היא "לחזק את הניהול התקין של משאבי הציבור ולהבטיח כי המשאבים המיועדים לתלמידים משמשים בפועל למטרות שלשמן נועדו".

אם משרד החינוך מצהיר על הידוק הפיקוח, כיצד ייתכן שדווקא תחת הגדרות אלו אושרה פעילותו של גוף פוליטי כה מובהק? כיצד נבחנים התכנים והמסרים של הגופים הללו? האם מישהו במזכירות הפדגוגית בדק את ההיבטים הערכיים והאתיים של פעילות הגוש "שקוף-העין השביעית-המקום הכי חם"?

אין מדובר בשאלה פוליטית גרידא, אלא בשאלה חינוכית, מוסרית ועקרונית מן המעלה הראשונה. מערכת החינוך של מדינת ישראל נועדה להעניק לתלמידים כלים לחשיבה עצמאית, לאחריות אזרחית ולכיבוד הזולת. היא לא נועדה לשמש מגרש משחקים עבור ארגונים המבקשים לגדל את "צבא השמאל החדש" בחסות תקציבים ממשלתיים.

נשאלת השאלה הבלתי נמנעת: לו היה מדובר בגוף ימין קיצוני שהיה מנסה להחדיר תכנים פוליטיים דומים לבתי הספר במסווה של "ציונות ושקיפות", מה היה קורה אז?

ניתן לומר בוודאות של כמעט 300 אחוזים כי הרחובות בקפלן היו נסגרים, הפגנות ענק היו משתקות את המדינה, וזעקות השבר על "הדתה" ו"שטיפת מוח ימנית" היו מהדהדות בכל כלי התקשורת המרכזיים עד להסרת התוכנית לאלתר. אך כשמדובר בשמאל, הגלגלים הבירוקרטיים נעים בשקט, מתחת לרדאר, ובמימון נדיב של המדינה.

משרד החינוך מתעורר: "הנושא ייבחן, התוכנית עלולה להסרת"

בעקבות הממצאים המדאיגים שהועלו והפגיעה לכאורה בזכות התגובה ובניהול התקין, פנתה מערכת "מעקב" באופן רשמי למנהלת תחום דוברות באגף הבכיר של משרד החינוך. נראה כי הנתונים הציבו סימני שאלה קשים גם בפני בכירי המשרד, שאינם מעוניינים למצוא את עצמם מממנים אג'נדות קיצוניות.

ממשרד החינוך נמסרה תגובה רשמית וחד משמעית ל"מעקב":

"לאור הטענות שהועלו בפנייה, הנושא ייבחן על ידי הגורמים המקצועיים במשרד. ככל שיימצא כי קיימת חריגה מהתכנים שאושרו או מהנחיות המשרד, יינקטו הצעדים הנדרשים, לרבות הסרת התוכנית ממאגר התוכניות של משרד החינוך".

ההצהרה הזו של משרד החינוך היא צעד ראשון וחשוב, אך חובת ההוכחה נותרה על שולחנו של השר יואב קיש. הציבור זכאי לקבל תשובות ברורות ושקופות (באמת): מהם הקריטריונים המדויקים שבאמצעותם אושרה הפעילות הזו מלכתחילה? כיצד נבחנים היבטים של אתיקה ואחריות ציבורית במאגר הגפ"ן?

כאשר מדובר בכספי הציבור ובעיצוב נפשם של ילדי ישראל, חובת הביקורת אינה חלה רק על מוסדות המדינה – אלא, ואולי בעיקר, על אותם גופים המבקשים ליהנות ממשאביה של המדינה תוך שהם פועלים להחלשת ערכיה מבתוך המערכת. מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר הבדיקה ולוודא שכספי הציבור לא ישמשו כלי שרת פוליטי.

תגובת מערכת "שקוף":

מערכת "מעקב" פנתה למערכת "שקוף" לקבלת תגובה רשמית על הדברים ועל אי פנייתם למרדכי דוד ולהדר מוכתר טרם הפצת הקמפיין. כל שהתקבל מהמערכת היא הודעה אוטומטית בנוסח: "הודעתך התקבלה ואנחנו משתדלים לענות ממש מהר!". עד לרגע פרסום שורות אלו, לא התקבלה כל תגובה עניינית. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם במלואה.

הפוסט סוס טרויאני בחינוך: השמאל הקיצוני מהנדס את דור העתיד על חשבון הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב" מעלה שאלות באשר לחוקיות פעילותו של מיזם "האקדמיה לתקשורת" שמפעיל ערוץ 14. מבדיקת המערכת עולה כי למרות שימוש במונחים המזוהים עם לימודים אקדמיים, נציגי המיזם מודים בשיחות עם מתעניינים כי הלימודים אינם מקנים תואר אקדמי ואינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. במקביל, עלו סימני שאלה באשר לאופן הצגת המיזם לציבור, לגביית שכר הלימוד ולהכרה שניתנה לו על-ידי משרד העבודה. בעקבות הממצאים פנתה מערכת "מעקב" למשרד העבודה, למועצה להשכלה גבוהה, ללשכת סגן ראש הממשלה יריב לוין ולגורמים נוספים בבקשת תגובה.

ערוץ 14 הסתבך, וככל הנראה הפעם בענק. אחת הפרשות המשפטיות והציבוריות המורכבות והחמורות ביותר מתפתחת בימים אלה סביב אחד המיזמים המרכזיים של הערוץ. תחקיר מקיף ומבוסס של מערכת "מעקב" חושף כי המוסד אשר הקים הערוץ תחת השם היומרני "האקדמיה לתקשורת", פועל לכאורה ללא אישור המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) – דבר המהווה עבירה גסה וישירה על החוק, ובפרט על חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

במרכז הפרשה עומד מהלך שיווקי ופרסומי נרחב במסגרתו מציג ערוץ 14 לציבור הרחב מוסד לימודים חדש מטעמו. אלא שעל פי דין, המונח "אקדמיה" אינו מונח מדף שיווקי, אלא תואר סטטוטורי מוגן ומפוקח. סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה קובע איסור חסר פשרות על שימוש במילה "אקדמיה" או נגזרותיה למוסד שלא קיבל את אישור המל"ג.

בנוסף להפרת חוק המל"ג, ממצאי התחקיר מעלים חשד כבד לעבירה חריפה על החוק המעגן את איסור הטעיית הציבור בישראל – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. סעיף 2 לחוק זה קובע איסור מוחלט וגורף על עוסקים לעשות כל מעשה או מחדל, לרבות במסגרת פרסומים פומביים, העלולים להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. השימוש המוצהר במילה "אקדמיה" על ידי גוף מסחרי, מייצר מצג אובייקטיבי כלפי הצרכן הסביר כאילו מדובר בלימודים המקנים הכרה אקדמית רשמית.

14,500 שקלים עבור חצי שנה – ללא נקודות זכות

במסגרת הדברים, ראיינו כתבי מערכת "מעקב" את נציגי המכירה הרשמיים של "האקדמיה לתקשורת" מטעם ערוץ 14, במטרה לבחון את המצגים המוצגים לאזרחים הפונים למוסד. נציגי המכירות השיבו לשאלות ישירות ואשרו באופן רשמי כי הם אכן "האקדמיה". מן העדויות והנתונים שנאספו עולה כי עלות מסלול הלימודים, האורך כחצי שנה בלבד, עומדת על סכום עתק של כ-14,500 שקלים חדשים.

עם זאת, כאשר נשאלו נציגי המכירות שאלות מקצועיות לגבי מהות הלימודים, נחשפה התמונה המלאה המבססת את החשד להטעיה. נציגת ערוץ 14 מסרה והודתה מפורשות כי התלמידים אינם מקבלים תעודה אקדמית, כי הלימודים אינם מקנים נקודות זכות לצורך תואר אקדמי כלשהו, וכי המוסד "אינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה".

הודאה זו חושפת באופן מוחלט קיומה של הטעיית הציבור ועבירה לכאורה על חוק הגנת הצרכן וחוק המועצה להשכלה גבוהה, ובפרט סעיף 21א' לחוק. מן המקורות המוסמכים במועצה להשכלה גבוהה התקבל אישור רשמי וסופי, הקובע כי המוסד והערוץ אכן אינם מוכרים על ידי המל"ג ואינם מחזיקים באישורים הנדרשים בחוק להצגת עצמם כאקדמיה.

חשיפה: ציר הקשרים הפוליטיים במשרד העבודה

התחקיר מקבל תפנית חדה ומטלטלת עם חשיפת נתון רשמי נוסף: נציגת המכירות של ערוץ 14 אישרה בשיחה כי אותה "אקדמיה" מוכרת באופן רשמי על ידי משרד העבודה של מדינת ישראל. נתון זה מעורר שורה ארוכה של שאלות קשות ונוקבות המופנות ישירות לעבר משרד העבודה: כיצד ייתכן שמשרד ממשלתי מעניק הכרה וגיבוי למוסד אשר לכאורה עובר על החוק, פועל ללא אישור המל"ג ומטעה את הציבור בישראל?

ההסבר האפשרי למצב תמוה זה עשוי להימצא בציר הקשרים הפוליטיים האופפים את הערוץ. בראש משרד העבודה עומד השר יריב לוין (סגן ראש הממשלה וממלא מקום שר העבודה). השר לוין ידוע ומזוהה פוליטית כדמות המקורבת מאוד להנהלה בערוץ 14 ומקיים עמם קשרים הדוקים.

עובדות אלו מציבות חובה ציבורית ראשונה במעלה לברר ולחקור באופן דחוף: האם קשריו הפוליטיים הענפים של הערוץ וקרבתו היתרה של השר יריב לוין להנהלה, הם שעמדו לזכותו של ערוץ 14 וסייעו לו לקבל אישורים ולהיות מוכר על ידי משרד העבודה – וזאת ללא כל הכשרה, סמכות או אישור מצד המועצה להשכלה גבוהה כנדרש על פי חוקי המדינה?

שתיקה בצמרת הממשל; הרשות השנייה: "העניין בטיפול"

כמתחייב מכללי האתיקה העיתונאית והמקצועית, פנתה מערכת "מעקב" לכל הגורמים המעורבים בפרשה על מנת לקבל את תגובתם הרשמית לממצאים.

• משרד העבודה: נשלחה פנייה רשמית ומפורטת לדוברות משרד העבודה – אך עד למועד זה טרם התקבלה כל תשובה או התייחסות לשאלות הקשות.

• המועצה להשכלה גבוהה: נשלחה פנייה רשמית לדוברת המועצה להשכלה גבוהה – וגם מטעמם אין תשובה עדיין.

מה פשר התעלמותה לכאורה של המועצה להשכלה גבוהה מפנייה עיתונאית העוסקת בנושא המצוי בליבת סמכויותיה? תהייה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה ששר החינוך, יואב קיש, מכהן גם כיו"ר המל"ג, מופקד על אכיפת חוק המועצה להשכלה גבוהה, וכי לממשלה מעורבות ישירה במינוי חבריה.

זאת ועוד, בעבר כבר פורסמו דיווחים על אודות קשרים הדוקים ויחסים חמים בין השר לבין ערוץ 14. בנסיבות אלו, מן הראוי כי המועצה ושר החינוך יספקו לציבור הסבר נהיר ושקוף באשר להיעדר המענה לפנייה העיתונאית האמורה.

• השר יריב לוין: נשלחה פנייה עיתונאית ישירה לסגן ראש הממשלה וממלא מקום שר העבודה, יריב לוין, בנוגע לקרבתו להנהלת הערוץ ומעורבותו במתן האישורים – השר לוין בחר שלא להגיב.

• בנוגע לשר יואב קיש: פנייה עיתונאית ישירה הופנתה לשר החינוך, יואב קיש, בדבר קשריו הקרובים עם הנהלת הערוץ ומעורבותו במתן האישורים – אולם השר בחר שלא להגיב.

• הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: הגוף המפקח על הערוץ השיב באופן רשמי לפניית המערכת. במענה שנשלח ישירות לדואר האלקטרוני של מערכת "מעקב", מסרה הרשות השנייה כי עניין זה נמצא בטיפול הרשות, וכי טרם התקבלו תוצאותיו הסופיות של הטיפול.

• התקבלה תגובה מטעם משרד החינוך: "פנייתך התקבלה ביחידה לפניות, לשכת השר. נתחיל את הטיפול בה בהקדם האפשרי".

נ.ב

תחקיר זה מציב מראה נוקבת אל מול התנהלותם של גופי השלטון בישראל, ומעלה תהייה מטלטלת המהדהדת בחלל הציבורי: האם הגענו לעידן שבו הקרבה המיניסטריאלית מייצרת מסלול עוקף חוק?

הממצאים שלפנינו משרטטים תמונה מדאיגה, לפיה, ככל הנראה, די בכך שערוץ 14 נהנה מרוח גבית ומחברים במסדרונות משרד החינוך ומשרד העבודה, כדי שיתאפשר למיזם מטעמו לפעול לכאורה בניגוד מוחלט להוראות הדין ולמצגי האמת הנדרשים מהאקדמיה.

השאלה הנוקבת העומדת לפתחנו היא האם מדובר כאן בציר קשרים פוליטי מתוזמן היטב שפעל לטובת הערוץ, או שמא בפספוס רשלני ומחדל פיקוחי עמוק של הרשויות, אשר עצמו עיניים והתירו לכלל זה להתרחש.

מערכת "מעקב" תמשיך לעמוד על המשמר ולדרוש תשובות ברורות, שכן הציבור זכאי לדעת היכן עובר הגבול בין קשרים לבין שלטון החוק.

צילום: השר יואב קיש והשר יריב לוין, מתוך אתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט קומבינת "האקדמיה" של ערוץ 14: האם הערוץ שיקר לציבור וככל הנראה עבר על החוק? הופיע לראשונה ב-מעקב.

לאחר משא ומתן ממושך שנמשך חודשים ארוכים, הושג הסכם שכר חדש למורים ולמנהלים בחטיבות העליונות. ההסכם, שנחתם בין ארגון המורים, מרכז השלטון המקומי, משרד האוצר ומשרד החינוך, צפוי להביא לשיפור משמעותי בשכרם ובתנאי העסקתם של המורים והמנהלים, ולהבטיח יציבות במערכת החינוך.

שר החינוך, יואב קיש, מסר לציבור את עיקרי ההסכמות שהושגו:

תוספות שכר משמעותיות:
המורים יקבלו מענק מיידי בגובה 9,600 ₪ למשרה מלאה, אשר ישולם כבר במשכורת חודש אוקטובר. בנוסף, תינתן תוספת שכר בגובה 2,000 ₪, כאשר 1,200 ₪ מתוכה ישולמו החל מה-1 בספטמבר 2024. יתר הפעימות הוסדרו במסגרת ההסכם.

שיפור בגמול השתלמות:
ערכו של גמול ההשתלמות יועלה מ-1.2% ל-1.3%, מה שצפוי לתמרץ את המורים להמשיך בהתפתחותם המקצועית.

תוספות שכר לבעלי תפקידים:
ההסכם כולל תוספות שכר ייעודיות למגוון בעלי תפקידים במערכת החינוך, ביניהם מנהלים, סגני מנהלים, מחנכים, יועצות, רכזי שכבות ומורי החינוך המיוחד.

תגמול דיפרנציאלי בית ספרי:
המענק הדיפרנציאלי, הניתן בגין הישגי בית הספר, יוכפל פי שניים למנהלים ופי 1.5 לסגני מנהלים. צעד זה נועד לעודד מצוינות ולתגמל את הנהלות בתי הספר על הישגים משמעותיים.

שינוי מבנה שבוע העבודה:
במסגרת ההסכם, תתווסף שעת הוראה פרונטלית בכיתה, לצד הפחתה בשעות ההוראה הפרטנית. סך הכל, משרה מלאה תכלול 38 שעות שבועיות במקום 40 שעות שבועיות כפי שהיה עד כה.

גמולים גמישים:
ההסכם מעניק למנהלי בתי הספר גמישות בהגדרת תפקידים חדשים בתחילת כל שנת לימודים, בהתאם לצרכים הייחודיים של בית הספר, ולקבוע את התגמול עבורם.

חוזים מיוחדים:
ההסכם מאפשר חוזים מיוחדים לעמיתי הוראה ולמנהלים, מה שעשוי לאפשר גמישות נוספת בהעסקת כוח אדם איכותי במערכת החינוך.

שקט תעשייתי:
אחד ההישגים המשמעותיים של ההסכם הוא הבטחת יציבות במערכת החינוך לחמש השנים הבאות. בנוסף, הושגו הסכמות לגבי החזרת חלק מימי השביתה כימי לימודים, מה שיסייע להשלים פערים לימודיים שנוצרו.

שר החינוך, יואב קיש, הדגיש כי ההסכם מהווה "בשורות טובות למורים ולתלמידים" וצפוי להבטיח "שקט ויציבות למערכת החינוך, יפסיקו את העיצומים והשביתות ומערכת החינוך תחזור לפעילות מלאה".

קיש ציין כי התוצאה החיובית הזו, שהגיעה לדבריו באיחור, היא "תוצאה ישירה של אחריות לאומית גדולה וכבדה של כל אחד מהצדדים למשא ומתן שהובילה לנקודת ההתגמשות והפשרה".

ההסכם החדש מסמן נקודת מפנה משמעותית במערכת החינוך הישראלית, ומשקף הכרה בחשיבותם של המורים ובצורך לשפר את תנאי העסקתם. הצדדים מקווים כי ההסכם יתרום לשיפור איכות ההוראה, יעודד מורים מצטיינים להישאר במערכת, ויסייע בגיוס כוח אדם איכותי לתחום החינוך.

אולם, יישומו של ההסכם והשלכותיו המעשיות על מערכת החינוך ייבחנו בתקופה הקרובה. הצלחתו תלויה בשיתוף פעולה מתמיד בין כלל הגורמים המעורבים: משרד החינוך, משרד האוצר, הרשויות המקומיות, ארגוני המורים והסגל החינוכי בשדה.

שר החינוך השקיע מאמצים רבים ומתמשכים בגיבוש ההסכם, ולבסוף הגיע לידי השלמתו.

בנוסף לכך, שר החינוך קרא לכל הגורמים להתגייס "למען קידומה המואץ של מערכת החינוך ודור העתיד של מדינת ישראל". ההסכם החדש מהווה צעד משמעותי בכיוון זה, ומעניק תקווה לשיפור מתמשך במערכת החינוך הישראלית.

הפוסט קיש מכריז: הסכם שכר מהפכני למורי התיכון הופיע לראשונה ב-מעקב.

השר הדגיש במיוחד את כניסתם של כ-180 אלף ילדים לכיתה א', המסמנת את תחילת דרכם במערכת החינוך הפורמלית. "ברוכים הבאים!" איחל קיש לתלמידים הצעירים.

בשל המצב הביטחוני המיוחד באזור הצפון, נערך השנה חדר המצב לפתיחת שנת הלימודים בצפון הארץ. קיש הזמין את הציבור לצפות בדבריו מחדר המצב, שם התייחס לאתגרים הייחודיים עמם מתמודדים תושבי הצפון.

פתיחת שנת הלימודים מתקיימת השנה על רקע מתיחות ביטחונית מתמשכת בגבול הצפון, המשפיעה על שגרת החיים של התושבים באזור. משרד החינוך נערך להתאים את מערכת הלימודים למצב הביטחוני, תוך שמירה על שגרת לימודים ככל הניתן.

למרות האתגרים, מערכת החינוך הישראלית ממשיכה לפעול ולקלוט את מאות אלפי התלמידים החדשים והוותיקים, כשהיא מתאימה את עצמה למציאות המורכבת.

יואב קיש:

הפוסט שר החינוך: שנת הלימודים נפתחת חרף אתגרים הופיע לראשונה ב-מעקב.

במוקד המחלוקת עומדות דרישות השכר של המורים, אשר לטענת גורמים בממשלה מקבלים מענה מדי שנה. עם זאת, ארגון המורים טוען כי התנאים הנוכחיים אינם מספקים ודורש שיפורים נוספים.

שר החינוך, יואב קיש, הביע את תסכולו מהמצב וקרא לפתרון מהיר של המשבר. בניסיון אחרון למנוע את השביתה, זימן קיש פגישת חירום עם הגורמים הרלוונטיים, ביניהם יו"ר השלטון המקומי, יו"ר ארגון המורים והממונה על השכר באוצר.

קיש הדגיש את חשיבות פתיחת שנת הלימודים במועדה, במיוחד לאור המצב הביטחוני המורכב: "אחרי כל המאמצים עדיין אין לנו אפשרות להשלים עם שביתה בעת מלחמה. זו האחריות הלאומית של כולנו", אמר.

השר לא חסך ביקורת מיו"ר ארגון המורים, רן ארז, וטען כי התנהלותו "שערורייתית" ו"חסרת אחריות". לדבריו, ארז פוגע בתלמידי ישראל כבר שנה שלמה, למרות שלטענתו הושג "הסכם ראוי וטוב עבור המורים".

המחלוקת הנוכחית מדגישה את המתח המתמשך בין צרכי המורים לבין אילוצי התקציב הממשלתי. בעוד שהמורים טוענים כי שכרם ותנאי עבודתם אינם הולמים את השקעתם ואחריותם, הממשלה מתקשה לעמוד בדרישות התקציביות המתמשכות.

השפעות המשבר ניכרות כבר עתה: תלמידים לא מקבלים ציונים ולא יוצאים לטיולים, מה שמשבש את שגרת הלימודים ופוגע בחוויה החינוכית הכוללת.

למרות המכשולים, שר החינוך הביע נחישות להביא לפתרון: "אני לא אוותר ואמשיך לעשות הכול כדי שב-1 לספטמבר נוכל לפתוח את שנת הלימודים כסדרה", הצהיר.

הסיכויים להגיע לפשרה בטווח הקצר נראים נמוכים, מה שמעלה חששות כבדים לגבי פתיחת שנת הלימודים במועדה.

משבר זה מבליט את הנחיצות בפתרון ארוך-טווח ומקיף למערכת החינוך הישראלית, אשר ישכיל לאזן בין צורכי המורים, התלמידים והמדינה. בהיעדר פתרון שכזה, נדמה כי המחזוריות השנתית של מחלוקות ואיומי שביתה תוסיף להטיל צל על מערכת החינוך גם בשנים הבאות.

בעוד הצדדים מתמידים במאמצי המשא ומתן, הורים ותלמידים שרויים באי-ודאות באשר לפתיחת שנת הלימודים. התקווה היא כי הצדדים יגיעו לכלל הבנות בהקדם, על מנת לאפשר לתלמידי ישראל לשוב אל ספסל הלימודים ולפתוח את שנת הלימודים החדשה כמתוכנן.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק של Yoav Kisch

הפוסט סחטנים או קורבנות? מורים מאיימים בשביתה! הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

בהודעה שפרסם ברשת החברתית X, הדגיש השר את חשיבותה הקריטית של פתיחת שנת הלימודים עבור התלמידים, המורים וההורים בישראל.

קיש התייחס בחריפות לגורמים המאיימים בעיכוב פתיחת שנת הלימודים, באומרו כי הם "נמצאים בניתוק מוחלט מהמציאות הישראלית" ומדברים "בחוסר אחריות קיצוני". הוא הדגיש כי פתיחת שנת הלימודים היא "חובתנו הלאומית", וכי אין לאיש את הפריבילגיה להתעקש או להתייאש ממנה.

השר חשף כי הוא מוביל באופן אישי את שיחות המשא ומתן בין ארגון המורים לאוצר מזה ארבעה שבועות. הוא הביע את אכזבתו מכך שהצדדים מתקשים "לעשות את הקילומטר האחרון" ולהגיע להסכמה. עם זאת, הבטיח קיש כי המשא ומתן יימשך עד להשגת הסכמות, תוך שהוא מתחייב לשים את "מלוא כובד משקלו" להשגת מטרה זו.

בפנייה ישירה לרן ארז, יושב ראש ארגון המורים, ציין קיש כי למרות שקשיים בפתיחת שנת הלימודים הם "ריטואל מוכר", השנה הנוכחית אינה שנה רגילה. הוא הדגיש כי לתלמידים ולמורים מגיע יותר, רומז על הצורך בגמישות ובפשרה מצד כל הגורמים המעורבים.

בעת הזו, כאשר המשבר המתמשך מטיל צל כבד ומעיק החשש מפני שיבושים אפשריים בפתיחת שנת הלימודים, צפויות להתקיים בימים הקרובים התכנסויות נוספות בין הצדדים הניצים. שר החינוך התחייב בנחישות להמשיך ולהוביל את המאמצים להשגת פריצת דרך משמעותית, אולם המציאות הקשוחה מלמדת כי חול הזמן הולך ואוזל במהירות מדאיגה.

מבטם של כל הגורמים במערכת החינוך – החל מן התלמידים הצעירים, דרך ההורים הדואגים, המורים המסורים וכלה במנהלים רבי-האחריות – נשוא בכיליון עיניים אל עבר הימים הבאים, בתקווה כמוסה לבשורות מעודדות אשר יבטיחו את פתיחתה הסדירה והתקינה של שנת הלימודים. השר קיש, מצדו, ממשיך להפגין אופטימיות זהירה ומחושבת, תוך שהוא מדגיש בלהט את מחויבותו האישית העמוקה להביא לפתרון הולם למשבר המורכב.

חרף העובדה כי האתגרים הניצבים בפני מערכת החינוך נראים כבירים ומשמעותיים, נחישותו הבלתי מתפשרת של שר החינוך מהווה קרן אור מבטיחה עבור אלה המייחלים לראות את מערכת החינוך שבה לפעילות מלאה ותקינה. עם זאת, רק הימים הקרובים, בחלוף הזמן הדוחק, יגלו האם המאמצים הנמרצים והבלתי נלאים יישאו פרי, ואם אכן תיפתח שנת הלימודים כסדרה, כפי שמבטיח בנחרצות השר קיש, או שמא יתרגשו ויבואו על המערכת ימים קשים של אי-ודאות ומבוכה.

צילום: מתוך עמוד הפייסבוק (Yoav Kisch – יואב קיש)

הפוסט קיש נחוש: שנת הלימודים תיפתח בוודאות הופיע לראשונה ב-מעקב.