הקלטות חסויות שפורסמו ברשת 13 חושפות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בפורשות כי הדיח למעשה את הרמטכ"ל הרצי הלוי ואת שר הביטחון יואב גלנט במטרה לקדם חוק השתמטות מגיוס. בשיחה עם רב בכיר מציבור החרדי-ליטאי, נתניהו אמר בקולו: "כשהם נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אפשר. המכשול הצבאי הוסר".

השיחה התקיימה עם הרב משה הלל הירש, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומנהיג בציבור החרדי-ליטאי. בה נשמע נתניהו פורס בפניו את התמונה המלאה של מניעיו להחלפת הצמרת הביטחונית. "אנחנו צריכים להציל לא רק את מדינת ישראל אלא גם את עולם התורה, וזה מה שאני מאמין בו", אמר ראש הממשלה. "בעזרת השם, זה גם מה שנעשה. כדי לעשות את זה אנחנו זקוקים לזמן כדי להעביר את החוק באופן ראוי שלא ניתן לאתגר".

צילום: ערוץ 13, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

נתניהו המשיך ופירט את המכשולים שעמדו בפניו: "היו לנו מכשולים עצומים שהסרנו. אתה יודע, כששר הביטחון נגדך והרמטכ"ל נגדך, אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אנחנו יכולים להתקדם". הוא סיפר לרב כי שוחח אישית כ-20 פעמים עם יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, וביקש ממנו לקיים דיונים נוספים בנושא.

"יש אנשים שמנסים לחתור תחתינו", הוסיף נתניהו בהקלטה. "הצבא עושה בדיוק את מה שביקשנו ממנו לעשות עכשיו. הם יוצרים מסלולים, יוצרים את היכולת לקלוט חרדים ולקיים אורח חיים חרדי בצבא. זה מדהים מה שנעשה. כך שאנשים נכנסים חרדים ויוצאים חרדים. אנחנו לא רוצים שהם ייכנסו חרדים וייצאו חילונים".

ראש הממשלה המשיך ופירט את ההבדל בין המצב הקודם למצב הנוכחי: "למעשה, בגלל שהחלפנו את הרמטכ"ל, בגלל שהחלפנו את שר הביטחון, שחסמו את זה למעשה לאורך כל התקופה הארוכה הזאת, עכשיו אנחנו יכולים להתקדם יותר בביטחון ויותר במקצועיות". הוא הבטיח לרב: "אנחנו יכולים להציל את עולם התורה, ולהיפטר מהעול הכבד הזה ששמו עלינו. זה בהחלט אפשרי, בעזרתך".

נתניהו התייחס גם ללוח הזמנים לקידום החקיקה ואמר: "לקבוע דד-ליין מהיר מדי, זה יעכב את התהליך. ראש השנה זה זמן מתאים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה במהירות מסחררת כי אנחנו נותנים ליריבים שלנו מתנה על מגש של כסף. למה לתת להם את זה?". הוא הסביר כי הליכי החקיקה בכנסת כפופים לביקורת ציבורית, "למרבה הצער" כלשונו.

"הם יכולים להפיל אותנו רק בכך שיגידו 'מיהרתם עם זה מדי, לא עשיתם מספיק ישיבות על זה, לא עשיתם מספיק דיונים'", הסביר נתניהו את החשיבות בזהירות. "אז אנחנו רוצים להסיר את כל המכשולים האלה. אז אנחנו עושים את זה למעשה עכשיו. כי אתה יודע – הרמטכ"ל התחלף, המכשול הצבאי, ובאופנים רבים גם המכשול של המחוקק הוסר. אבל במשך יותר מדי זמן הם עיכבו אותנו. הם עיכבו אותנו במשך כמעט שנה וחצי".

בהקלטה תקף נתניהו את האופוזיציה בחריפות: "היריבים, אלה שבשמאל, רק מנסים להפיל את הממשלה ולפגוע בעולם התורה. מה שתקבל זאת ממשלת שמאל שתהרוס את עולם התורה, וזה מה שהם רוצים. האנשים האלה הם נגד עולם התורה, הם לגמרי אנטי, לגמרי אנטי". הוא הפציר ברב להסתייע בעזרתו: "אני אומר, כבוד הרב – אני צריך את העזרה שלך. אני סומך על העזרה שלך ואני רוצה שאתה תסמוך עליי. אם אנחנו נעבוד יחד, נסיים עם הדבר הזה אחת ולתמיד".

תגובת לשכת ראש הממשלה לא איחרה לבוא. במסר רשמי נאמר: "כפי שנשמע בבירור בהקלטות – ללא הפרשנות המסולפת של 'פרשני' ערוץ 13 – ראש הממשלה מציין כי הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודמים הם שמנעו את הקמת היחידות הייעודיות לשירות חרדים. לעומתם, שר הביטחון והרמטכ"ל הנוכחיים מקדמים את הנושא בצורה מהירה ומקצועית – ואנו גאים בכך". נתניהו עצמו כינה את הפרסום "פרשנות מסולפת".

עם זאת, טענת נתניהו נתקלת בסתירה עובדתית ברורה. הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי היה זה שבפועל אישר את הקמת חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית בצה"ל, בניגוד לטענות ראש הממשלה בהקלטות.

מבית הרב הירש הגיעה תגובה זועמת להדלפה: "הזדעזענו לשמוע על הדלפת שיחה שהתקיימה בין מרן ראש הישיבה לראש הממשלה נתניהו. השיחה הייתה אישית והדלפתה לתקשורת היא מעשה חמור של אנשים שבשביל רווח פוליטי פועלים בחוסר אחריות ולא בוחלים בשום דרך".

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט התייחס להקלטות במרומז ברשת X וכתב: "אני גאה בכך שעמדתי על העיקרון לפיו כולם צריכים לקחת חלק במשימת ההגנה על הארץ. על מנת לקיים את מדינת ישראל, אנו זקוקים לצבא חזק ונחוש. הצורך לגייס לצה"ל כל צעיר בגיל גיוס, חיוני כדי לקיים את ביטחון ישראל – כולם חייבים להתגייס: חילונים, דתיים וחרדים, כולם".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב בחריפות: "נתניהו שולח עשרות אלפי צווי מילואים – ובמקביל זוחל לעבר השתמטות חרדית המונית. לנצח ייזכר כמי ששלח לשדה הקרב רק את מי שנוח לו פוליטית, ושמר רק על חיי ילדיהם של שותפיו לקואליציה".

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הוסיף: "נתניהו בעצמו מודה שהוא הדיח את הרצי הלוי וגלנט לא כי הם כשלו כמוהו בהגנה על המדינה ב-7/10, אלא כדי לקדם את חוק ההשתמטות. שוב הוא מפקיר את הלוחמים ומתגייס רק למען המשתמטים. הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה".

מטה המאבק "חופשי בארצנו" מסר: "החשיפה של ליאור קינן בערוץ 13 צריכה לטלטל את מדינת ישראל. ראש ממשלת ישראל פועל נגד לוחמי צה"ל. נגד גיוס לצבא. הוא מוכן לעשות הכול, כולל פגיעה בביטחון המדינה ובחיילים האהובים שלנו, העיקר שיישאר בשלטון. נתניהו – מדינת ישראל היא לא הקורבן שתוכל להעלות למזבח למען המשך קריירת הכישלונות שלך".

במקביל לסערה הציבורית שחוללו ההקלטות, נחשף כי נתניהו בוחן "דרך לגשר על הפערים" לחקיקת חוק פטור מגיוס. על פי מקורים מעורים, ראש הממשלה גישש עם הסיעות החרדיות אם יסכימו להתחייב שלא יפזרו את הכנסת עד תום הכנס הנוכחי תמורת הדחתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. אולם הם הבהירו לו בתגובה: "ההדחה לא תעזור לנו".

שר חרדי, ששמו לא פורסם, סבור כי הפגישות נועדו בעיקר להדיח את אדלשטיין מתפקידו ולא לפתור את המשבר האמיתי. "זו שיטת נתניהו – כשאיימו להפיל את חוק הרווחים הכלואים ביבי פיטר את גלנט. כשמאיימים עכשיו בפיזור הכנסת הוא כנראה יידיח את אדלשטיין", אמר השר, אך הדגיש כי שינוי כיוון לא יהיה. "הבעיה תישאר. נתניהו לא רצה ולא רוצה לפתור את סוגיית מעמדם של לומדי התורה. לכן, הפתרון היחיד הוא פיזור הכנסת".

ההקלטות מציגות תמונה ברורה של ראש ממשלה המודה כי החליף את הצמרת הביטחונית לא מסיבות מקצועיות או בגין כישלונות בתפקיד, אלא כדי להסיר מכשולים מפני חקיקה פוליטית שנויה במחלוקת. הדברים נאמרו בשיחה פרטית עם רב בכיר, ללא ידיעה כי השיחה מוקלטת, מה שמעניק להם משקל רב במיוחד. כעת, עם פרסום ההקלטות, נדרש נתניהו להתמודד עם הדים ציבוריים ופוליטיים של הדברים שאמר, תוך שהוא מנסה לצמצם את הנזק ולהכחיש את הפרשנות הברורה של דבריו.

צילום ראשי דובר צה"ל

הפוסט הקלטות נתניהו חושפות: הדיח את הלוי וגלנט כדי לקדם חוק השתמטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבר הכנסת אחמד טיבי מעורר סערה ברשתות החברתיות בשל פרסומים תכופים המביעים עמדות ביקורתיות חריפות כלפי מדינת ישראל ומנהיגיה. במיוחד בולטת פעילותו ברשת X (לשעבר טוויטר), שם הוא משמש כמעין "כתב חדשות" המפיץ מידע בעל אופי חד-צדדי ומגמתי.

בפוסט שפורסם לאחרונה, טיבי הפיץ בהתלהבות ידיעה על כך שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כביכול הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הפרסום, שנכתב באנגלית, האשים את השניים ב"פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בעזה".

פעילותו של טיבי ברשתות החברתיות מעלה שאלות נוקבות לגבי הגבול בין חופש הביטוי הפרלמנטרי לבין הסתה. כחבר כנסת המייצג ציבור בחברה הישראלית, טיבי מנצל את במת הרשתות החברתיות להפצת תכנים שלעיתים קרובות נתפסים כמערערים על הלגיטימיות של מדינת ישראל ופעולותיה.

דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בשיתוף תכנים מערוץ אל-ג'זירה, המוכר בקו העריכתי הביקורתי שלו כלפי ישראל. טיבי אף העלה שאלות רטוריות בנוגע למותו של ד"ר אלברש, תוך שימוש ברטוריקה מתלהמת המאשימה את ישראל ב"רצח והתעללות".

התנהלותו של טיבי ברשתות החברתיות משקפת מגמה מדאיגה של שימוש בפלטפורמות דיגיטליות להפצת נרטיבים חד-צדדיים ומסיתים. יש הבדל משמעותי בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה. כאשר נבחר ציבור משתמש בבמה הציבורית שלו באופן שיטתי להפצת מסרים המערערים על הלגיטימיות של המדינה, זה מעלה שאלות אתיות ומוסריות משמעותיות.

בעוד שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית, התנהלותו של טיבי מעוררת דיון ציבורי על גבולות השיח הפוליטי ועל האחריות המוטלת על נבחרי ציבור בשימוש ברשתות החברתיות.

התופעה מדגישה את האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית בעידן הדיגיטלי, כאשר הרשתות החברתיות משמשות ככלי להפצת מסרים פוליטיים בעלי השפעה נרחבת. השאלה המרכזית העולה היא כיצד לשמור על איזון עדין בין חופש הביטוי לבין הצורך למנוע הסתה והסלמה במתחים חברתיים ופוליטיים.

המקרה של ח"כ טיבי מדגים את הצורך בדיון ציבורי מעמיק על תפקידם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות ועל האחריות המוטלת עליהם בשימוש בפלטפורמות אלה. בעידן שבו המידע זורם במהירות וללא מחסומים, חשוב לזכור כי לדברים הנאמרים ברשתות החברתיות יש השפעה ממשית על השיח הציבורי ועל היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

צילום: רשת X Ahmad Tibi

הפוסט ח"כ טיבי מצייץ בחדווה על צו נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) חולל היום (21 בנובמבר 2024) סערה בזירה הבינלאומית עם הוצאת צווי מעצר נגד בכירים משני צדי הסכסוך – ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ומוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית לשעבר של חמאס שחוסל על ידי צה"ל.

ההחלטה הדרמטית התקבלה לאחר שבית הדין דחה את העתירות שהגישה ישראל בנושא. על פי מסמכי בית הדין, נתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית".

האישומים החמורים

בהחלטת בית הדין, המנהיגים הישראלים מואשמים בשורת פשעים חמורים:
– שימוש ברעב כשיטת לוחמה
– פשעים נגד האנושות הכוללים רצח
– רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים
– הכוונת תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית

החלטת בית הדין התקבלה פה אחד בלשכה המקדמית, תחת סעיפים 18 ו-19 של אמנת רומא, תוך דחיית כל ערעורי מדינת ישראל בנושא.

תגובת ישראל: "אות קלון לבית הדין"

נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, פרסם תגובה נחרצת להחלטה: "צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי הפלילי הם אות קלון לא למנהיגי ישראל אלא לבית הדין עצמו ולחבריו." בנט הדגיש את ההקשר ההיסטורי של המלחמה, בהזכירו את אירועי ה-7 באוקטובר, בהם "חמאס תקף את ישראל באכזריות, רצח, שרף חיים ואנס מעל 1,200 ישראלים".

לדברי בנט, "ישראל נלחמת את המלחמה הצודקת ביותר נגד הרוע המוחלט", והדגיש כי "כל הישראלים, משמאל ומימין, עומדים מאחורי המלחמה שמטרותיה הן שחרור החטופים הישראלים, חיסול החמאס והשבת הביטחון לישראל".

משרד החוץ הוציא היום הודעה חריפה בעקבות החלטת בית הדין בהאג. בדבריו, הגדיר שר החוץ גדעון סער את ההחלטה כ"רגע שחור" המסמן את אובדן הלגיטימציה של בית הדין הבינלאומי.

סער גינה בחריפות את בית הדין, בטענה כי הפך לכלי שרת פוליטי בידי גורמים קיצוניים הפועלים לערעור היציבות במזרח התיכון. לדבריו, הוצאת הצווים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט היא צעד חסר סמכות, במיוחד לאור העובדה שישראל אינה חברה במוסד זה.

שר החוץ הדגיש כי מדובר בהתקפה על זכותה הבסיסית של ישראל להגן על עצמה, וזאת דווקא כנגד המדינה המאוימת ביותר בעולם. הוא הגדיר את ההחלטה כ"ליקוי מאורות מוסרי" המעניק פרס לציר הרשע ומשרת את כוחות הרוע.

בסיום דבריו, קרא סער למדינות העולם ולכל אדם הגון לדחות את העוול שנעשה בהחלטה זו.

משמעויות והשלכות

החלטת בית הדין מהווה תקדים היסטורי ומעלה שאלות מורכבות לגבי:
– יחסי ישראל עם הקהילה המשפטית הבינלאומית
– השפעת הצווים על המשך ניהול המלחמה
– מעמדם הדיפלומטי של המנהיגים הישראלים בזירה הבינלאומית
– היכולת של ישראל להמשיך במאמציה לשחרור החטופים ולהשגת יעדי המלחמה

צו המעצר נגד מוחמד דף, שכבר חוסל על ידי צה"ל, מדגיש את המורכבות של ההחלטה ואת הניסיון של בית הדין להציג איזון בהתייחסותו לשני הצדדים בסכסוך.

ההחלטה מגיעה בעיצומה של המלחמה ברצועת עזה, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, ומעמידה אתגרים חדשים בפני ההנהגה הישראלית בניהול המערכה הצבאית והדיפלומטית כאחד.

צילום: ICC

הפוסט בהאג מזעזעים: צווי מעצר לנתניהו וגלנט הופיע לראשונה ב-מעקב.

יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר ומפקד שייטת 13 בעבר, הטיל אמש פצצה פוליטית כשהזהיר כי תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה עלולה להוביל להקמת ממשל צבאי ברצועה – מהלך שלדבריו "יסכן את חיילי צה"ל ויפגע בביטחון המדינה".

בפוסט נוקב ברשת X, תקף גלנט את התוכנית להפעלת חברות פרטיות לחלוקת מזון תחת אבטחת צה"ל. "זוהי מכבסת מילים לתחילתו של ממשל צבאי", כתב גלנט, "הכל תלוי בהכנה מבעוד מועד של גורם אלטרנטיבי שיחליף את צה"ל בתפיסת השטח – ללא זאת אנחנו בדרך לממשל צבאי".

גורמים בכירים במערכת הביטחון מסרו בתגובה כי התוכנית נועדה למנוע משבר הומניטרי ולשמור על יציבות ברצועה. "אין כל כוונה להקים ממשל צבאי", אמר בכיר, "מדובר במענה זמני למצב חירום".

אולם גלנט, שפיקד על מבצעים רבים בעזה במהלך שירותו הצבאי, מזהיר כי המציאות בשטח תכתיב דינמיקה שונה. "את הסיוע יחלקו החברות הפרטיות, על החברות ישמור צה"ל ואת המחיר נשלם כולנו", הדגיש.

"ממשל צבאי בעזה הוא לא חלק ממטרות המלחמה", הוסיף גלנט, "אלא מעשה פוליטי מסוכן וחסר אחריות". לדבריו, הצבת כוחות צה"ל לאבטחת פעילות הומניטרית תבוא על חשבון "משימות ביטחוניות חשובות יותר" ותסכן את החיילים.

הביקורת החריפה של גלנט מגיעה בעיתוי רגיש, כאשר הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי לדון בימים הקרובים בתוכנית המפורטת לחלוקת הסיוע. גורמים פוליטיים העריכו כי התבטאויותיו של שר הביטחון לשעבר עשויות להשפיע על הדיונים ולעורר מחדש את השאלה בדבר המעורבות הצבאית ארוכת הטווח בעזה.

הניסיון ההיסטורי מלמד על הסיכונים בהקמת מנגנוני שליטה צבאיים באזורים מאוכלסים. ברגע שצה"ל ייקח אחריות על הביטחון השוטף, יהיה קשה מאוד להתנתק מהמחויבות הזו בלי לגרום לכאוס?

נכון להיום, המתיחות בשטח נמשכת, והשאלה כיצד לספק סיוע הומניטרי מבלי להיגרר לשליטה צבאית מלאה נותרת ללא מענה. דבריו של גלנט מדגישים את הדילמה המורכבת שבפניה ניצבת ישראל: כיצד לשמור על היציבות ההומניטרית מבלי לשקוע בביצה של ממשל צבאי ארוך טווח.

נכון לשעה זו, המתיחות בזירה מוסיפה להתקיים, והסוגיה בדבר אספקת סעד הומניטרי, מבלי להידרדר לכדי שליטה צבאית מוחלטת, נותרת ללא פתרון. התרעותיו של גלנט מעמידות באור חד את המבוך המורכב שבפניו ניצבת ישראל: כיצד לקיים מערך סיוע הומניטרי יציב מבלי לטבוע במצולות השלטון הצבאי ארוך הטווח.

צילום: רשת X, יואב גלנט – Yoav Gallant

הפוסט גלנט מתריע: "בדרך לאסון – ממשל צבאי בעזה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

אמש נחשפה שוב התנהלותו הבעייתית של השמאל הישראלי, המתקשה לקבל החלטות דמוקרטיות ומנסה לכפות את דעותיו על הציבור הישראלי באמצעות אלימות והפרות סדר. פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו – צעד חוקי לחלוטין במסגרת סמכויותיו – הובילו לגל מחאה אלים ומסוכן.

המחנה השמאלי נטש את המצפן המוסרי המנחה. חלף כיבוד התהליכים הדמוקרטיים והסמכות החוקית המוקנית לראש הממשלה אשר נבחר כדת וכדין, בוחרים הם בנתיב של השחתה והצבת מכשולים בדרכים, תוך העמדת חיי אדם בסכנה ושיבוש מרקם החיים של אזרחים מן השורה.

בעוד שישראל כ"ץ, שר הביטחון החדש, מציג גישה ממלכתית ואחראית באומרו כי הוא "מקבל את האחריות בתחושת שליחות ובחרדת קודש למען ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה", מנהיגי האופוזיציה בוחרים בהסתה פרועה. יאיר לפיד, למשל, הגדיל לעשות כשטען כי "ראש הממשלה יצא מדעתו" – רטוריקה מסוכנת המערערת את יציבות המערכת הפוליטית בעת מלחמה.

המציאות מוכיחה כי דווקא הימין מציג אחריות לאומית ומנהיגות שקולה. בעוד גלנט בחר להיפרד בצורה מכובדת ולהצדיע "לנופלים, לפצועים, לחטופים וללוחמי צה"ל", השמאל ממשיך במסע ההסתה והפילוג.

אי אפשר לנהל מדינה כשקבוצה קטנה אך קולנית מנסה לכפות את רצונה על הרוב. הדמוקרטיה מבוססת על קבלת החלטות הרוב, גם כשהן אינן נושאות חן בעיני המיעוט.

ישראל כ"ץ הציג חזון ברור להמשך ניהול המלחמה, הכולל יעדים מוגדרים: השבת החטופים, השמדת החמאס, הכרעת החיזבאללה ובלימת התוקפנות האיראנית. בניגוד לכך, השמאל ממשיך להתמקד בהפגנות אלימות ובערעור הסדר הציבורי.

השאלה המתבקשת היא: מתי יבין השמאל שדמוקרטיה אינה מתמצה רק בזכות המחאה, אלא גם בחובה לכבד את החלטות הממשלה הנבחרת? האם אין זה הזמן להניח בצד את המחלוקות הפוליטיות ולהתאחד מאחורי ההנהגה הנבחרת בעת מלחמה?

בעת אשר המערכת הפוליטית ניצבת בפני אתגרים סבוכים ורבי-פנים, נהיר לכל בר-דעת כי הפתרון אינו טמון בהפקרות ובהפרת הסדר הציבורי. לכידות העם וגיבושו נחוצים כיום מאין כמותם, ומן הראוי כי המחנה השמאלי יפנים תובנה זו אל ליבו.

הפוסט פרובוקציה שמאלנית: כשהדמוקרטיה הופכת לאנרכיה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ביום ראשון, 1 בספטמבר 2024, התעוררה ישראל לבשורה קשה: גופותיהם של שישה חטופים הוחזרו לישראל. בין ההרוגים: הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, כרמל גת, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי. האירוע הטרגי זה מעורר סערה במערכת הפוליטית הישראלית, כאשר מנהיגי האופוזיציה מטיחים ביקורת חריפה בממשלה.

עד לשעה 10:21 בבוקר, ראש הממשלה טרם פרסם הודעה רשמית לציבור או קיים שיחות עם גורמים משפטיים בנוגע לאירוע.

אך בשעה 11:03, ראש הממשלה בנימין נתניהו הפר את שתיקתו בהצהרה ראשונה ומשמעותית, המתייחסת לאירועים הדרמטיים האחרונים בזירה הביטחונית. בדבריו, התייחס נתניהו למבצע להשבת גופות ששת החטופים מעזה ולפיגוע הקטלני בצומת תורקמיא. ההצהרה, שנשאה טון תקיף ובלתי מתפשר, כללה אמירה מפורשת כלפי חמאס: "מי שרוצח חטופים – לא רוצה עסקה". בכך, סימן נתניהו קו ברור בין אפשרות למשא ומתן לבין מעשי טרור קיצוניים.

נתניהו לא הסתפק באמירה זו, והוסיף איום ישיר ובוטה כלפי מנהיגי חמאס ופעיליו: "אני אומר למחבלי החמאס שרצחו את חטופינו ואני אומר למנהיגיהם – דמכם בראשכם". הצהרה זו מסמנת החרפה משמעותית בשיח הישראלי כלפי הארגון, ומרמזת על אפשרות לתגובה צבאית חריפה. דבריו של נתניהו מבטאים את המתח הגובר בין ישראל לחמאס, ומדגישים את הסיכויים הקלושים להגיע להסדר בטווח הקרוב.

שר הביטחון יואב גלנט הגיב בחריפות לאירועים, וקרא לכינוס מיידי של הקבינט המדיני-ביטחוני. בהודעתו אמר: "הקבינט המדיני-ביטחוני חייב להתכנס באופן מיידי ולהפוך את ההחלטה שהתקבלה ביום חמישי. זה מאוחר עבור החטופים שנרצחו בדם קר. חייבים להשיב הביתה את החטופים שנותרו בשבי החמאס". גלנט הוסיף איום ברור: "מדינת ישראל תבוא חשבון עם כל ראשי ומרצחי החמאס, עד האחרון שבהם".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לסוגיה אחרת הקשורה למצב הביטחוני. בפוסט ברשת X (לשעבר טוויטר) כתב: "הזכות לחיים גוברת על חופש התנועה של תושבי הרשות הפלסטינית". דבריו של בן גביר מעלים שאלות לגבי מדיניות התנועה העתידית באזור.

צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'

יאיר לפיד, יושב ראש האופוזיציה, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה. בהצהרתו אמר: "הבוקר הזה שבר את ליבה של מדינה שלמה, חוץ מאלה שעומדים בראשה. מותם של הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו ושלושה חטופים נוספים יכול היה להימנע. במקום לעשות עסקה עושים פוליטיקה, במקום להציל חיים, קוברים חטופים". לפיד הוסיף: "במקום לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה נתניהו עושה הכל כדי להישאר בשלטון. ממשלת האסונות קוברת את מדינת ישראל".

חברת הכנסת מרב מיכאלי הצטרפה לקולות הביקורת. בהודעתה כתבה: "הבוקר שאמור היה להיות בוקר של התחלה חדשה, של שנת לימודים חדשה, של הזדמנות והתרגשות, הוא בוקר של שבר גדול ונורא". מיכאלי הוסיפה: "נתניהו והממשלה המשיחית שלו הקריבו אותם על מזבח האינטרסים והטירוף שלהם. הלחץ הצבאי שנתניהו הבטיח שיחזיר אותם, הוא זה שהרג אותם".

האירועים הטרגיים והתגובות הפוליטיות החריפות מעידים על המתח הגובר בזירה הפוליטית והציבורית בישראל. בעוד שהמשפחות והציבור מתאבלים על אובדן החיים, נראה כי המערכת הפוליטית נכנסת לתקופה סוערת של חשבון נפש וויכוחים על המשך הדרך.

מתוך רשת X של מיכאלי, נתניהו, גלנט, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט שישה ארונות וזעם; מיכאלי: נתניהו הקריב את החטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

הדיונים התקיימו לפני ואחרי יציאת המשלחת הישראלית לקהיר, אך בלטו בהיעדרם כמה מבכירי מערכת הביטחון.

על פי הדיווחים, שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי וראש מפקדת החטופים בצה"ל אלוף (במיל') ניצן אלון לא הוזמנו להשתתף בפגישות אלו. לעומת זאת, ראש המוסד דדי ברנע, העומד בראש צוות המשא ומתן, נכח בכל הדיונים, ובחלקם השתתף גם ראש השב"כ רונן בר.

מקורות המקורבים לבכירים שהודרו טוענים כי הסיבה לאי-הזמנתם נעוצה ברצונו של נתניהו להימנע מלחצים לפשרות בסוגיות מרכזיות, כגון ציר פילדלפי וציר נצרים. עם זאת, לשכת ראש הממשלה הכחישה טענות אלו וציינה כי "המנדט שניתן למשלחת סוכם בהתייעצות עם כל גורמי הביטחון".

בתוך כך, אימה של אחת החטופות התבטאה לאחר פגישה עם ראש הממשלה, באומרה: "יש בהילות שאנשים לא מבינים". דבריה מרמזים על התקדמות אפשרית במגעים לשחרור החטופים.

לשכת שר הביטחון סירבה להתייחס לדיונים המסווגים, ודובר צה"ל נמנע מתגובה. התפתחויות אלו מעלות שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעסקת החטופים ומידת שיתוף הפעולה בין הדרג המדיני לבכירי מערכת הביטחון.

יתר על כן, לפני יומיים העלה ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה ברשת החברתית X בנוגע לסוגיית השבויים ולמאמצי השפעתה של ארצות הברית בעניין זה:

"הנני מעריך את ההבנה שגילתה ארצות-הברית לאינטרסים הביטחוניים החיוניים שלנו, תוך כדי מאמצינו המשותפים להביא לשחרור חטופינו. הנני מבקש להדגיש: מאמצים לשחרור מרב מספר חטופים עודם בחיים – כבר בשלב הראשון של העסקה".

צילום ראשי מתוך רשת X, עמוד: Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו

הפוסט נתניהו מדיר בכירי ביטחון מדיוני החטופים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

כוחות צה"ל ומשמר הגבול הגיבו במהירות לאירוע, והגיעו למקום תוך דקות ספורות מרגע קבלת הדיווח. הכוחות נקטו באמצעים לפיזור הפגנות, כולל ירי באוויר, במטרה להשיב את הסדר על כנו ולהוציא את האזרחים הישראלים מהכפר.

במהלך המבצע, כוחות הביטחון הצליחו לעצור אזרח ישראלי אחד, אשר הועבר להמשך טיפול של משטרת ישראל. בנוסף, התקבל דיווח על פלסטיני שנהרג במהלך האירוע, אך פרטים אלו עדיין נבדקים על ידי הרשויות.

בתגובה לאירוע החמור, צה"ל, שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל פתחו בחקירה משותפת. מטרת החקירה היא לחשוף את האחראים למעשי האלימות ולהביאם לדין.

דובר צה"ל הדגיש בהודעתו כי הצבא מגנה בחריפות אירועים מסוג זה ואת הפורעים האחראים להם. לדבריו, מעשים אלו לא רק פוגעים בביטחון, בחוק ובסדר, אלא גם מסיטים את כוחות הביטחון ממשימתם העיקרית – סיכול טרור והגנה על ביטחון התושבים.

אירוע זה מצטרף לשורה של מקרי אלימות דומים שהתרחשו באזור בחודשים האחרונים, ומעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של רשויות החוק לשמור על הסדר ולמנוע הסלמה נוספת במתיחות בין הקהילות.

אירועים מסוג זה עלולים להוביל להסלמה מסוכנת באזור, ולפגוע במאמצים לשמירה על היציבות. הם קוראים לרשויות לנקוט בצעדים משמעותיים יותר למניעת אלימות מצד אזרחים ולחיזוק שלטון החוק באזור.

הפוסט טרור יהודי: הצתת כפר פלסטיני הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

לפי דיווחים ארגון הטרור חיזבאללה העלה את רמת הכוננות שלו והחל בפינוי מתקנים מרכזיים באזור הבקעא ובדרום לבנון. שני מקורות ביטחוניים מסרו לסוכנות כי הארגון נערך לאפשרות של "הסלמה ישראלית". צעד זה מעיד על החשש בלבנון מפני תגובה צבאית נרחבת מצד ישראל.

בתוך כך, שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, הזהיר בשיחה עם רויטרס כי תגובה ישראלית קשה עלולה להוביל למלחמה אזורית. הוא קרא לארצות הברית לדחוק בישראל לשמור על "ריסון", וציין כי ארה"ב מצידה ביקשה מממשלת לבנון להעביר מסר דומה לחיזבאללה.

בכיר בחיזבאללה, מוחמד רעד, שבנו היה פעיל בארגון וחוסל בנובמבר בתקיפה ישראלית, איים כי "סופה של ישראל יהיה אם היא תבחר לפתוח במלחמה רחבת היקף נגד לבנון". איום זה משקף את המתיחות הגוברת באזור ואת הפוטנציאל להסלמה מהירה.

שר הביטחון יואב גלנט הורה למערכת הביטחון "להיערך לכל התפתחות". במקביל, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי הגיע למג'דל שמס ונפגש עם ראש העדה הדרוזית, השיח' מוואפק טריף, ונציגי המועצה המקומית. הלוי הצהיר כי צה"ל מעלה את המוכנות לשלב הבא של הלחימה בצפון, ו"יפעל בכל האמצעים להשיב את תושבי הצפון הביתה בביטחון".

בזירה הבינלאומית, ארצות הברית גיבתה את ישראל, כאשר גורמים רשמיים הצהירו כי "אין ספק שחיזבאללה אחראי" לאירוע במג'דל שמס. תמיכה זו מעניקה לישראל גיבוי דיפלומטי משמעותי, אך גם מגבירה את הלחץ על ארה"ב למתן את התגובה הישראלית כדי למנוע הסלמה אזורית.

המצב הנוכחי מציב אתגר מורכב בפני מקבלי ההחלטות בישראל. מצד אחד, קיים לחץ ציבורי ופוליטי להגיב בחומרה על הפגיעה באזרחים. מאידך, ישנו חשש מפני הסלמה שעלולה להוביל למלחמה כוללת בצפון, בזמן שישראל עדיין מתמודדת עם הלחימה בעזה.

בעוד הקבינט המדיני-ביטחוני מתכנס לדון באפשרויות התגובה, האזור כולו נמצא במתח גובר. ההחלטה שתתקבל עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על היציבות האזורית ועל המשך הלחימה בגזרה הצפונית. בינתיים, תושבי הצפון ממשיכים לחיות תחת איום מתמשך, כאשר רבים מהם עדיין מפונים מבתיהם.

צילום: וידאו/תמונות: דובר צה"ל

הפוסט מתיחות גוברת בגבול הצפון: חיזבאללה בכוננות, ישראל מאיימת בתגובה חריפה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

הרשימה החדשה של המפקדים משקפת את המשך תהליך ההתחדשות וההתאמה של הצבא לאתגרי הביטחון המשתנים.

דובר צה"ל:

בדיון איוש שהתקיים היום (שני), 22 ביולי 2024, ט״ז בתמוז תשפ"ד, בראשות הרמטכ״ל, רא"ל הרצי הלוי, ובאישור שר הביטחון, יואב גלנט הוחלט על המינויים הבאים:

– תא"ל רמי אבודרהם ימונה לראש מטה זרוע היבשה.
– אל"ם קובי רגב ימונה למפקד מערך ההגנה האווירית ויועלה לדרגת תא"ל.
– אל"ם פליקס קאושנסקי ימונה לראש ראשות פיתוח טנק (רפ"ט) במשרד הביטחון.
– סא"ל יונתן שבתאי ימונה למפקד בית הספר להגנה אווירית ויועלה לדרגת אל"ם.
– סא"ל ע׳ ימונה לקצין המודיעין של פיקוד ההכשרות והאימונים ויועלה לדרגת אל"ם.
– סא"ל ע' ימונה לראש מנהלת מגן בחיל האוויר ויועלה לדרגת אל"ם.
– סא"ל י' סוכם ללימודים במכללה לביטחון לאומי.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט דובר צה"ל מפרסם: שורת מינויים בכירים בצה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.