מערכת "מעקב", שחשפה לראשונה את פרשת דורון מדלי באוגוסט 2025 ופרסמה סדרת תחקירים עד נובמבר, מגלה כעת כיצד כתבים בכירים בשידור הציבורי מנסים לכאורה להכשיר את האשמות החמורות נגד היוצר הידוע. במרכז הסערה: דורית אסרף מזרחי, כתבת וראש תחום התרבות בכאן חדשות ומגישת "תרבותניקים" ברשת ב', שמסריה למערכת מעלים שאלות קשות על אובייקטיביות ודו פרצופיות עיתונאית.

עדות קשה: דורון מדלי במוקד פרשת סמים וניצול מיני

לקריאת הכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: "אני מת לעשות קוקאין שאתה ערום"

לעיון בכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

הוגשה תביעה נגד דורון מדלי: ניצול מיני, כפייה מינית, תשלום עבור מין וסמים

לקריאת הכתבה לחץ כאן

בסוף נובמבר השנה, כמעט שלושה חודשים לאחר שקיבלה את תחקיר "מעקב", בחרה אסרף מזרחי להגיב בהודעה שמעוררת תמיהה: "כמו שאתה רואה אף אחד מהערוצים הגדולים לא נגע בזה. מעניין למה. לפי מה שבדקתי זה לא פלילי, מגעיל, אולי פרובוקטיבי, לאן היית רואה את זה מתפתח עכשיו". התבטאות זו, המצביעה על בדיקה עיתונאית שהסיקה שאין פלילי בעניין, מעלה שאלה מהותית: מאימתי כתבים הופכים לשופטים שקובעים מה פלילי ומה לא?

הקשר בין כאן 11 למדלי, שיצירותיו משודרות בערוץ באמצעות חברת אירוויזיון, מוסיף ממד של מורכבות ומעלה שאלות באשר לקיומו האפשרי של ניגוד עניינים. אך הצביעות האמיתית נחשפת דווקא כאשר בוחנים את התנהלות אותה מערכת בפרשות דומות. בסוף דצמבר 2024 פרסמה "כאן 11" בתוכנית "יהיה טוב" כתבה עם הכותרת "ט׳ מפרשת אייל גולן חושפת הכול בפנים גלויות", כתבה שהזדעזעה את המדינה. הפרט המעניין: הכתבה פורסמה לאחר שהפרקליטות ומשטרת ישראל סגרו את התיקים נגד גולן, ללא כתב אישום. אם אין עבירה פלילית, מדוע פרסמו? היכן הבדיקה העיתונאית שקובעת שאין פלילי בעניין?

דווקא אותה כתבת, דורית אסרף, פרסמה ב-16 בינואר 2025 כתבה המשך על פרשת גולן. בכתבה תיעדה העיתונאית כיצד זמולצקי ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שלחו מכתב לערוצי התקשורת, ובו קראו להפסיק את הסיקור הבידורי של גולן. עוד הציגה כיצד ארגונים ורשויות מקומיות החלו לבטל בזה אחר זה את הופעותיו. אולם בשום שלב בכתבה לא צוין כי על פי בדיקות רשמיות של גורמים מוסמכים במדינה לא נמצאה כל עבירה פלילית במעשיו של גולן כלפי גב’ ט’,  כלומר, ביחס לטענותיה של גב’ טאיסיה זמולוצקי (ט'). מחדל זה מעלה שאלה מהותית: האם המידע לא נכלל משום שהיה מערער את יסודות הכתבה ומחליש את האייטם כולו?

בפרשת מדלי, שבה הוגשה תביעה אזרחית לבית המשפט הטוענת לניצול מיני, סם אונס ופגיעה חמורה בגבר צעיר, ובית המשפט טרם פסק דבר, הכתבת מחליטה על דעת עצמה שאין פלילי בעניין. ההבדל בין שתי הפרשאות מהותי: בפרשת גולן התיקים נסגרו, ובכל זאת פרסמו בהרחבה. בפרשת מדלי התביעה מתנהלת בבית המשפט, ולמרות זאת הכתבת טוענת שלפי בדיקתה אין פלילי.

הפער החריף בין האופן שבו טופלו שתי הפרשות מעלה שאלות נוקבות באשר לקיומו של סטנדרט כפול. בעוד שבמקרים שבהם נשים מעלות טענות להתעללות מתפרסמות כתבות נרחבות גם בהיעדר כתב אישום, ואף כאשר התיקים נסגרו במשטרה לאחר בדיקה מעמיקה, ובאותם מקרים היה מופעל לחץ תקשורתי כבד על המשטרה, עד כי עצם סגירת התיק דרשה בירור קפדני ומחמיר, שכן כל טעות הייתה מזמינה מתקפה ציבורית על רשויות האכיפה – כאן ניכרת זהירות יתרה, כמעט תמוהה, שאינה תואמת את הרף התקשורתי המקובל.

כאשר גבר מתלונן על ניצול מיני ופגיעה באמצעות סם אונס, לכאורה הכתבת מחליטה שהכל תקין. המסר: פגיעה מינית בגברים פחות לגיטימית? או שמא הקשר בין הערוץ למדלי משפיע על ההחלטה העיתונאית? או שמא הכתבות המלטפות והמחמיאות שפורסמו על דורון מדלי יצרו מצג מטעה, שחתר למעשה תחת התמונה המלאה, ובכך העניקו במה לאדם שלכאורה התנהגותו חמורה ואכזרית?

מקור מטעם "כאן 11" מסר למערכת "מעקב" כי לטענתו הערוץ מבקש "להלבין" את שמו של דורון מדלי, וכי תמיכתו בו ברורה ומובהקת. לדבריו, הנהלת הערוץ כלל הנראה שואפת להפיק כתבה שתציג את מדלי באור חיובי, וזאת למרות שכתב התביעה מצייר תמונה של ניצול מיני חמור כלפי התובע. לשיטת אותו מקור, בכך ניתן להסביר את הפער בסיקור: בעוד כלי תקשורת מרכזיים כבר פרסמו את פרטי הפרשה, ערוץ "כאן 11" נמנע עד כה מכל התייחסות פומבית לנושא.

עוד הוסיף המקור כי לטענתו הסיבה למחדל הסיקור נובעת מכך שמדובר ב"ערוץ הבית" של מדלי, ששיריו מושמעים תדיר ברשת ב’, וכי התקבלה שם, לכאורה, החלטה בלתי רשמית לשמור על תדמיתו של היוצר. יצוין כי הדברים מובאים כפי שנמסרו על ידי המקור בלבד.

משכך, טענתה של אסרף מזרחי שלפיה איש מן הערוצים הגדולים לא דיווח על הפרשה מתבררת כחסרת כל בסיס. ערוץ 15 וערוץ 13 כבר פרסמו כתבות בנושא, למעשה, ב-26 בנובמבר שודר בתוכנית "הצינור" (רשת) ראיון מפורט עם התובע וכתבה מקיפה. זאת ועוד, כלל כלי התקשורת המרכזיים – וואלה, ישראל היום, אייס, TV-GRAM, "ערב טוב עם גיא פינס" (קשת), מעריב ואחרים – כבר סיקרו את הפרשה בהרחבה.

• לצפייה בכתבה ששודרה בערוץ 13, במסגרת תוכנית "הצינור", יש ללחוץ כאן

פנתה מערכת "מעקב" למחלקת הדוברות של "כאן 11" במסגרת פנייה עיתונאית לצורך קבלת תגובת הערוץ בנוגע לגב' אסרף – אך בערוץ לא טרחו להגיב. זאת למרות שמדובר בערוץ ציבורי ממלכתי המתוקצב בכמעט מיליארד שקלים מכספי הציבור, ואשר מחזיק מערך דוברות מסודר המתוקצב ומשתכר גם הוא מן הציבור.

הפרשה מעלה שאלות יסוד על אתיקה עיתונאית, ניגוד עניינים ודו פרצופיות בשידור הציבורי. המסר לציבור צריך להיות חד וברור: אונס הוא אונס, הטרדה היא הטרדה, ניצול מיני הוא ניצול מיני, ומתן סם אונס הוא מתן סם אונס, ללא כל קשר למעמד החברתי של הפוגע או של הנפגע. יחסי מין חייבים להיערך בהסכמה חופשית וברורה, ובמסגרת החוק. הדברים נאמרים באופן כללי, ואינם מכוונים לאדם מסוים.

הפוסט עיתונאית כאן 11 ככל הנראה קבעה: סם אונס לגבר "לא פלילי" – מלבינים את מדלי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

בבית משפט השלום בתל אביב הוגשה היום, ב-24 בנובמבר 2025, תביעה אזרחית בסכום של 450,000 שקלים נגד היוצר והמוזיקאי דורון מדלי.

מדובר בכתב תביעה המכיל טענות קשות ביותר לניצול מיני, הטרדה מינית, כפייה, איומים ושימוש באלימות – כל אלה כלפי אדם המתואר כחסר מעמד בישראל ונטול כל הגנה משפטית או חברתית. התביעה, שהוגשה באמצעות עורך הדין יהושע רובין, חושפת סיפור דרמטי על מערכת יחסים שבה, לטענת התובע, נוצלה פגיעותו הקיצונית לצורך השגת סיפוקים מיניים, שליטה ואיומים. מערכת "מעקב" בוחרת שלא לפרסם את שמו של התובע בשל הסכנה הממשית לחייו כפי שעולה מהתביעה. כל הכתוב להלן מבוסס אך ורק על האמור במסמך התביעה שהוגש לבית המשפט – טענות שטרם הוכחו בפני ערכאה שיפוטית.

התובע, כך עולה מכתב התביעה, הוא פלסטיני חסר מעמד בישראל שנמלט מהרשות הפלסטינית לאחר שנגזר עליו, לטענתו, גזר דין מוות עקב סיוע למניעת פיגוע נגד אזרחים ישראלים. מצבו המשפטי בישראל, כפי שהוא מתואר בתביעה, הוא מצב של תלות מוחלטת: אין לו אפשרות לעבוד באופן חוקי, אין לו גישה לשירותי בריאות, אין לו יכולת לשכור דירה, והוא חי בפחד מתמיד מפני פנייה לרשויות שעלולה להוביל להסגרתו לשטחים – מה שעשוי להסתכם, לטענתו, במותו. זהו אדם שמצוי, על פי התיאור שלו עצמו, במצב של פגיעות קיצונית – נטול רשת ביטחון, נטול הגנה משפטית, נטול יכולת פנייה למשטרה או לרשויות אחרות. זהו, כך מתואר בכתב התביעה, המצע שעליו נבנה הסיפור המתואר להלן.

לפי התביעה, המפגש הראשון בין התובע לבין דורון מדלי התרחש סמוך לסינמטק תל אביב. מדלי, כך נטען, הראה עניין במצבו של התובע, שאל שאלות על מצוקתו ועל היעדר המעמד שלו בישראל, והציע לו סיוע. מדלי הזמין את התובע לביתו, יצר עמו קשר רציף והתחיל לבנות מערכת יחסים שהתבססה, לכאורה, על אמון ועל הבטחה למציאת פתרון למצוקתו. התובע מתאר כי בשלב מסוים הוא הוזמן פעם נוספת לדירתו של מדלי, ולאחר מכן ליווה אותו לפגישה אצל עורך דין המקורב למדלי. בפגישה זו, כך נטען, מדלי שילם סכום כסף משמעותי עבור טיפול משפטי. לפי גרסת התובע, כל אלה היוו שלב ראשון בבניית תלות רגשית וכלכלית, שלב שהיה אמור להוביל לניצול בשלבים מאוחרים יותר.

האירוע המרכזי והדרמטי ביותר בכתב התביעה מתואר באופן הבא: מדלי הזמין את התובע לדירתו והבטיח לו שתתקיים "מסיבה" בה ישתתפו "אנשים חשובים" שיוכלו לסייע לו במציאת עבודה ובהסדרת מעמדו בישראל. התובע הגיע לדירה, אך האורחים לא הגיעו. לפי התיאור שבכתב התביעה, מדלי הסביר לתובע שהאורחים יאחרו, והציע לו משקה. לאחר שתיית המשקה, כך טוען התובע, גופו לא נשמע לו, הוא חש בלבול וחוסר שליטה בתנועותיו, והוא חשד שהוכנס למשקה חומר מסמם – תופעות שהוא מתאר כ"סימנים התואמים סם אונס". במצב זה, כשהתובע אינו מסוגל להתנגד, כך נטען, מדלי ליטף אותו, נגע בו וכפה עליו מגע מיני בניגוד לרצונו. התובע טוען כי במהלך כל האירוע הוא לא היה מסוגל להגיב או להתנגד, וכי המשיך לחוש בלבול וחולשה גופנית. לפי התביעה, אף אורח לא הגיע, מסיבה לא התקיימה, ומה שנותר היו "מגשי סושי וסמים", לשון התביעה. זוהי טענה קשה ביותר, המייחסת למדלי ביצוע של תקיפה מינית באמצעות שימוש בחומר לא ידוע ששולב במשקה, מעשה המנוסח בכתב התביעה כ"שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה" – עילה פלילית המוזכרת בסעיף 327 לחוק העונשין.

לאחר אירוע זה, כך עולה מהתביעה, התובע מצא עצמו במבוי סתום: מצד אחד הוא חש שעבר חוויה טראומטית וכי נעשה בו שימוש לרעה, ומצד שני הוא לא יכול היה לפנות למשטרה מחשש שייעצר ויוסגר לשטחים – מה שעשוי להוביל, לטענתו, למוות. הפחד הזה, כך מתואר בתביעה, הפך לכלי שליטה בידיו של מדלי. לפי התובע, מדלי המשיך לשלוח לו הודעות ולהציע לו "קשרים אינטימיים" תמורת תשלום כספי. התובע טוען כי מדלי אמר לו במפורש שיש בידיו "רשת פלסטינים" המסופקים לגברים בישראל, וכי הוא רואה בתובע "מיוחד". מערכת יחסים זו, כך מתואר בכתב התביעה, יצרה מציאות שבה התובע חש תלות מוחלטת, פחד ממשי ואי יכולת להתנגד או לצאת מהמעגל. זוהי טענה של שליטה המושתתת על ניצול מצב של פגיעות קיצונית – לא מדובר רק באלימות פיזית, אלא גם בשליטה רגשית, כלכלית ומשפטית.

בהמשך, כך נטען בתביעה, מצבו של התובע הידרדר עד כדי חוסר בית מוחלט. מדלי הציע לו להתגורר בדירתו, אך לא במרחב המגורים הרגיל – אלא בחדר ממ"ד שהוסב למחסן. לפי התביעה, בתקופה זו מדלי המשיך להשקות את התובע ב"קוקטיילים" ולהפעיל עליו לחץ רגשי וכלכלי. התובע טוען כי מדלי איים עליו שיפגע בהליך המשפטי שלו אם לא ייענה לדרישותיו, ואף איים עליו שלא ליצור קשר עם עורך דינו. לפי גרסתו של התובע, מדובר היה בשליטה מוחלטת על חייו: הוא היה תלוי במדלי למגורים, למזון, לכסף ולכל היבט אחר של קיומו בישראל – ומעל לכל, הוא חשש שאם לא יישמע, הוא עלול לאבד את הסיכוי היחיד שלו להסדרת מעמדו או אפילו להיות מושלך לרחוב – מה שבמצבו עלול להסתכם בסכנת חיים ממשית.

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביום 7 באוקטובר 2023, כך עולה מהתביעה, הכול התהפך. לפי התובע, מדלי חשש להחזיק בביתו פלסטיני בימים הראשונים של המלחמה, והשליך אותו לרחוב ללא כל הכנה או תכנון. התובע מתאר את עצמו כאדם שנותר בלילה אחד ללא קורת גג, ללא מזון, ללא גישה לטיפול רפואי וללא כל אפשרות לקבל עזרה – ובנוסף לכך, הוא חשש להסתובב ברחובות בימים שבהם המתח הבטוני היה בשיאו ושבהם כל מי שנראה כערבי או פלסטיני עלול היה להיתפס כחשוד. לפי התביעה, מדובר במצב של סכנת חיים ממשית, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה פיזית – ובפרט נוכח העובדה שהתובע היה חסר מעמד, ללא יכולת לפנות למוסדות כלשהם לקבלת סיוע.

לאחר שהתובע פנה לסיוע משפטי ושעורך דינו שלח מכתב התראה למדלי, התובע טוען כי מדלי ניסה ליצור עמו קשר ישיר. לפי התביעה, מדלי הציע לתובע כסף, הציע לממן עבורו טיפול משפטי והבטיח "להסדיר את ישארותו בארץ". התובע סירב להצעות אלה, וטוען כי גם לאחר הסירוב, מדלי המשיך לפנות אליו ולהטריד אותו. מערכת "מעקב" קיבלה מידע לפיו מדלי ניסה להפעיל לחץ על התובע, ניסה לפגוש אותו לאחר קבלת מכתב ההתראה, ואף איים על מערכת "מעקב" – אך לא מסר תגובה רשמית לפניותינו. כתב ההגנה טרם הוגש לבית המשפט.

• ראיות, עובדות, תיעודים והקלטות הנוגעות לתביעה זו, שפרסמנו בעבר, הובאו לפרסום על בסיס חומר ממכתבי ההתראה, לצד ריאיון עם הקורבן. בשלב זה, שמות המעורבים מוסתרים בהתאם לבקשת הקורבן ולפניית המקורות

עדות קשה: דורון מדלי במוקד פרשת סמים וניצול מיני

לקריאת הכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: "אני מת לעשות קוקאין שאתה ערום"

לעיון בכתבה לחץ כאן

דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

כתב התביעה כולל מגוון רחב של עילות משפטיות, המשלבות עוולות אזרחיות ועבירות פליליות המהוות בסיס לתביעה נזיקית. בין העילות: תקיפה על פי פקודת הנזיקין, תרמית, הפרת חובה חקוקה, גרימת נזק באשם, איומים על פי סעיף 192 לחוק העונשין, שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה על פי סעיף 327 לחוק העונשין, מעשה מגונה על פי סעיף 348 לחוק העונשין, ותקיפה לפי חוק העונשין. מדובר בעילות חמורות, חלקן מוכרות מתחום המשפט הפלילי והמועברות לזירה האזרחית לצורך פיצוי כספי על נזקים שנגרמו. התביעה מדגישה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין המעשים הנטענים לבין הנזק שנגרם לתובע, וכי מדובר בניצול מכוון של פגיעות קיצונית ותלות הנובעת ממצבו החוקי של התובע כאדם חסר מעמד.

התובע מעריך את הנזק הלא ממוני שנגרם לו בסכום של 450,000 שקלים. בכתב התביעה הוא מתאר נזקים נפשיים קשים: חרדה כרונית, טראומה מתמשכת, פחד ממשי על חייו, סיוטים, השפלה קיצונית ופגיעה בלתי הפיכה בכבודו האנושי. לפי התובע, הוא עדיין חי בפחד מתמיד, עדיין חסר מעמד בישראל, ועדיין מתמודד עם השלכות פסיכולוגיות קשות של המעשים שיוחסו למדלי. התביעה מציגה תמונה של אדם שנפגע באופן עמוק ביותר – לא רק פיזית, אלא בעיקר נפשית, חברתית ומשפטית – ושזקוק לפיצוי הולם על הנזק שנגרם לו.

בסיום כתב התביעה מודגש כי קיים "פער חריף בין המוניטין הציבורי של דורון מדלי לבין מעשיו הנטענים". פער זה, אם יימצאו הטענות נכונות, עלול להיות מהחמורים שנחשפו בשנים האחרונות בישראל. מדובר בטענות המייחסות לאדם ציבורי, יוצר ומוזיקאי, ביצוע של מעשים קשים ביותר כלפי אדם פגיע ונטול כל הגנה – מעשים המשלבים ניצול מיני, הטרדה, כפייה, איומים ושימוש באלימות, הכול תוך ניצול מצב של תלות ופחד. זהו סיפור שבמרכזו עומדת שאלה של ניצול כוח – לא רק כוח פיזי, אלא בעיקר כוח חברתי, כלכלי ומשפטי – כלפי אדם שנמצא בשוליים החברתיים והמשפטיים ביותר של החברה הישראלית.

נכון למועד פרסום כתבה זו, טרם נמסרה תגובתו של דורון מדלי. מערכת "מעקב" פנתה למדלי לקבלת תגובה, אך לא קיבלה תשובה. מערכת "מעקב" תפרסם כל תגובה שתתקבל במלואה, ללא עריכה, ובהתאם לכללי האתיקה העיתונאית. חשוב להדגיש כי כל האמור לעיל הינו טענות התובע כפי שהן מופיעות בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט, וטענות אלה טרם הוכחו בערכאה שיפוטית. דורון מדלי זכאי להגן על עצמו, להציג את גרסתו, ולהביא ראיות התומכות בגרסתו.

בית המשפט יבחן את הטענות, ישמע את שני הצדדים, ויקבע האם הטענות מבוססות ואם יש מקום לפסוק פיצוי לתובע. עד אז, יש לזכור כי עקרון החזקת החפות חל גם בהליכים אזרחיים, ויש לבחון את הטענות באופן מושכל, ביקורתי ואחראי.

צילום ראשי של דורון מדלי מתוך תאגיד השידור הישראלי – שימוש בהתאם לסעיף 27א’

-אנו במערב-

הפוסט הוגשה תביעה נגד דורון מדלי: ניצול מיני, כפייה מינית, תשלום עבור מין וסמים הופיע לראשונה ב-מעקב.

• אזהרת קריאה: הכתבה שלפניכם מיועדת לבני 18 ומעלה בלבד. התוכן כולל תיאורים מיניים קשים ובוטים, ואינו מומלץ למי שעלול להתקשות בהתמודדות עם חומר רגיש מסוג זה. הקריאה מיועדת לבעלי חוסן נפשי ועמידות רגשית

הפוסט דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

תחקיר "מעקב" חושף: ראש העיר נוף הגליל רונן פלוט, המכונה "הבוס", וסגנו דוד שינאן, לכאורה מנהלים מערך של פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות במטרה לתקוף מבקרים ולהשתיק ביקורת ציבורית. עובדי עירייה על חשבון משלם המיסים מגויסים למאמץ.

בתחקירנו המעמיק אשר ערכנו נחשפה התנהלות מטרידה ומעוררת דאגה בצמרת עיריית נוף הגליל. מסמכים והתכתבויות אשר הגיעו לידי המערכת חושפים כיצד, לכאורה, סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, בהכוונתו של ראש העיר, מר רונן פלוט, מפעיל מערך מתוחכם של פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות. זאת במטרה להתנכל למבקרי ציבור ולגולשים המעזים להביע ביקורת על אודות התנהלותה של העירייה.

המידע הגיע לידי "מעקב" ממקור בכיר בעיריית נוף הגליל, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לנקמה. "אני מפחד פחד מוות", התוודה המקור בפניי, "אחרי שהעניין יתפוצץ אני אמחק את הפרופיל הזה ואשמיד את מכשיר הטלפון שלי". דבריו חושפים את האווירה הקשה השוררת בעירייה, בה לטענתו, "ראש העיר הוא אדם נקמן".

התחקיר חושף כיצד לכאורה דוד שינאן פנה לדובר העירייה יגאל סטוליירוב ולחברי מועצה נוספים בבקשה להקים פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, שמטרתם הייתה לתקוף את מבקרי העירייה ובראשם מקסים פלסטון, פעיל חברתי ומנהל קבוצת הפייסבוק "מצילים את נוף הגליל".

מקסים פלסטון, תושב מן השורה, מתואר על ידי מקורותינו כאדם שמאתגר באופן קבוע את העירייה בהצפת מחדלים ומנהל מאבק עיקש למען שקיפות ומנהל תקין בעיר. בין היתר, הוא מבקר את סדרי העדיפויות של ראש העיר ומדיניותו. בתגובה, לפי התחקיר, הוא הפך ליעד מרכזי למתקפה מאורגנת של פרופילים מזויפים המופעלים לכאורה בידיעת ובהנחיית בכירי העירייה.

המשמעות היא חמורה: עובדי ציבור, המקבלים משכורת מכספי משלם המיסים, מגויסים לכאורה למטרות פוליטיות אישיות, תוך שימוש לא חוקי במשאבי העירייה. יתרה מכך, לפי מקור בכיר נוסף בעירייה, דוברות העירייה מנהלת גם את הדף האישי של ראש העיר – עוד דוגמה לניצול לרעה של משאבי ציבור ועובדי ציבור לטובת מטרות אישיות-פוליטיות של נבחרי ציבור.

זיוף פרופילים: הקנוניה העירונית

בהתכתבותו הראשונית, ככל הנראה פנה סגן ראש העיר דוד שינאן אל מיכה קופין בתלונה כי האחרון יצר פרופיל ברשת החברתית 'פייסבוק', אשר הוביל לחסימת פרופיל בדוי אשר היה בשימושם.

מניתוח חילופי הדברים ביניהם עולה לכאורה כי השניים קבעו פגישה, ובעקבות זאת העביר נבחר הציבור וחבר מועצת העיר רשימה מפורטת של הפרופילים המזויפים לידיו של סגן ראש העיר דוד שינאן.

פרט משמעותי נוסף הינו כי מיכה קופין הודיע לשינאן על שהותו בשירות מילואים, אך ציין במפורש כי בתאריך18.02.2025 ישהה בביתו. כמו כן, ביקש קופין לדעת: "מתי תשהה מחר במשרדי העירייה? ברצוני לשוחח עמך בנוגע לסוגיה זו" (בהתייחסו ליצירת זהויות בדויות) – לכאורה.

במהלך התכתובת הנדונה, הוזכר מסמך מאת מר מקסים לפסטון וכן הוזכר שמה של גברת ענת (המשוערת כנראה, הגברת ענת טובול).

אנו חושפים חלק מן הפרופילים המזויפים, אשר כנראה נוצרו על ידי נבחרי הציבור של נוף הגליל:

• נדגיש כי לחלק מן הפרופילים יש את אותו "אב" – דהיינו את אותה כתובת מזהה (ID 284882215), אשר הינה מספר ייחודי במערכת פייסבוק בדומה לכתובת IP, והיא שייכת באופן בלעדי למערכת פייסבוק – זוהי הונאה מוחלטת אשר נעשתה, בין היתר ולא רק, על ידי אדם אחד.

(נציין כי הנתונים פורסמו על ידי מערכת "מעקב" ונערכו על ידי עיתונאי, ולא על ידי איש מקצוע מתחום המחשבים)

סגן מנצל דובר לזיופי פרופילים

ההתכתבות השנייה הינה עם מר יגאל סטוליארוב (דובר), קרי עובד בעיריית נוף הגליל אשר זכה במכרז לביצוע עבודת דוברות עבור העירייה.

אולם, כפי הנראה, סגן ראש העיר דוד שינאן מנצל את העובד לטובתו האישית, ולכאורה מבקש ממנו ליצור פרופילים מזויפים (ראו לאן מופנים כספי הציבור הנגבים מארנונה, מיסים וכדומה) – התנהלות זו הינה חריגה ביותר ומהווה עבירה חמורה.

התכתבות שלילית ואי דיווח

בהתכתבות השלילית אשר הומצאה לרשותנו מתועדת לכאורה תקשורת בין סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, לבין מר מיכאל חסלר.

חרף סירובו המפורש של מר חסלר לשתף פעולה בעניין זה, כפי הידוע לנו, לא הוגש כל דיווח רשמי בנידון, וזאת על אף קיומה של חובת דיווח סטטוטורית בעניין מסוג זה.

"מעקב" פנתה לעורך הדין יהושע רובין, שהסביר כי התנהלות זו עשויה להוות עבירה על מספר סעיפים בחוק העונשין, ביניהם: בידוי ראיות (סעיף 238), שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244), שימוש לרעה בכוח המשרה (סעיף 280), מרמה והפרת אמונים (סעיף 284), הפרת חובה חקוקה (סעיף 286), תחבולה (סעיף 416) והתחזות כאדם אחר (סעיף 441).

כיצד פרופילים מזויפים פועלים

אנו מביאים בזאת לפני הציבור ראיות ותיעוד נוספים המעידים על האופן שבו מערכות אוטומטיות ("בוטים") פועלות באופן עוין כלפי האזרחים אשר מעזים להשמיע קול ביקורתי.

למותר לציין כי כלל הפרופילים הבדויים היו, לכאורה, בהתכתבות ישירה עם סגן ראש העיר, מר דוד שינאן.

יש בכך משום אבסורד, ואף פרדוקס מובהק, כי סגן ראש העיר, מר דוד שינאן, פרסם לא מכבר רשומה ציבורית בנושא פרופילים מזויפים, וזאת, כפי הנראה ולכאורה, מתוך היכרותו האישית והמעמיקה עם התופעה.

לצורך התחקיר, "מעקב" פנתה לכל המעורבים בפרשה. הניסיון לקבל תגובה מראש העיר רונן פלוט נתקל בדחייה מיידית. "תעשה לי טובה, תעזוב אותי", השיב פלוט לפניית "מעקב", וחסם מיד את מספר הטלפון של הכתב – פעולה המהווה לכאורה עבירה על החוק, המחייב את נבחרי הציבור לא לחסום את הציבור.

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

גב' ענת טובול, חברת המועצה, טענה בשיחתה עם 'מעקב' כי לא הייתה מודעת כלל לנושא.

מיכה קופין, חבר מועצה נוסף, הכחיש כל מעורבות באומרו בשיחת טלפון כי "דבר לא היה".

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

מיכאל חסלר, חבר מועצה מטעם "יש עתיד", התחמק משיחה טלפונית ממשית עמי כעיתונאי "מעקב". בתחילה ביקש לדחות את השיחה לשעה 18:00, אך כאשר ניסיתי ליצור עמו קשר בשעה היעודה, גיליתי כי חסלר חסם אותי – מה שמעיד לכאורה על חוסר אמינות ואף מהווה עבירה על החוק.

להאזנה לשיחה, לחץ כאן:

חשנו שנבחר הציבור ישית חסימה עלינו באמצעות הטלפון, אך באפליקציית הוואטסאפ לא הוטלה חסימה שכזו. לפיכך, שיגרנו אליו מסרון (18:11): "שלום לך, מיכאל. בשיחתנו הקודמת התחייבת לשוב ולשוחח, ואף להשיב בשעה 18:00, אך שוב אינך זמין — דבר שהיה, למרבה הצער, בגדר צפוי. עם זאת, אין זה מן הראוי כי נבחר ציבור ינהג בדרך של שקר. נודע לי כי הגעת ללשכתו של רונן פלוט בעירייה, וייתכן שאף קיבלת מעין הנחיה שלא להשיב.
מאחל לך ערב נעים".

חסלר נתפס בכזב – זוהי הדוגמה לדור הצעיר של המפלגה "יש עתיד".

התחקיר חושף דפוס פעולה מדאיג בעיריית נוף הגליל: כאשר מקור מהימן בעירייה מדווח על ישיבה דחופה שנערכה בין חסלר, פלוט והדוברת אורנה יוסף בוחבוט, כנראה בקשר לפרשה, מיד לאחר פניית "מעקב". פניית "מעקב" לחסלר בנושא זה נותרה ללא מענה.

לפי התחקיר, כנראה המטרה המרכזית של הפעלת הפרופילים הפיקטיביים הייתה ליצור מצג שווא של ויכוח ציבורי לגיטימי. זאת, על מנת להעמיד פנים שקיימים תומכים רבים של פלוט ומדיניותו, בעוד שבפועל רוב התגובות התומכות הגיעו מאותם פרופילים מזויפים. התגובות כללו לעתים עלבונות והכפשות כלפי פלסטון ותושבים אחרים שהעזו לבקר את התנהלות העירייה.

לצורך העניין, גם יגאל סטוליירוב, סגן דוברת העירייה המופקד על ניהול המדיה החברתית של העיר ואף משמש כדובר, אליו פנה לכאורה שינאן בבקשה להקים פרופילים פיקטיביים, השיב בלקוניות ל"מעקב" כי הוא "במילואים".

"מעקב" פנתה גם לדוברות העירייה בבקשה לתגובה רשמית על הפרשה המתגלגלת. ב-21.4.2025 נשלחה פנייה מפורטת למנהלת הדוברות, אורנה יוסף בוחבוט, אשר אישרה בשעה 16:35 כי קיבלה את המכתב, אך טענה כי היא ב"סיור". עד למועד פרסום תחקיר זה, למרות חובתה כעובדת ציבור להשיב לפניות התקשורת, לא התקבלה תגובה רשמית של העירייה לטענות הקשות.

בפנייה הרשמית, "מעקב" העלתה שורה של שאלות נוקבות לגורמים השונים בעירייה, כולל ראש העיר, סגנו, מנהלת הדוברות, וחברי המועצה המעורבים בפרשה. השאלות התייחסו לנושאים מרכזיים כגון: הפעלת פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, שימוש במשאבי ציבור לניהול עמודים אישיים של נבחרי ציבור, הנחיות לעובדי ציבור לבצע פעולות שאינן חלק מהגדרת תפקידם הרשמית, ופגיעה אפשרית באמון הציבור.

תחקירנו מעלה תמונה מדאיגה של המצב הפוליטי בנוף הגליל; למעשה, תחת הנהגתו של רונן פלוט, לכאורה התגבשה מערכת הפועלת להשתקת ביקורת באמצעים מעוררי תהייה מבחינה אתית וחוקית כאחת.

מקורותינו מציינים כי המצב הפוליטי בעיר מדאיג במיוחד – לפלוט יש רוב מוחלט במועצת העיר, עם 11 מנדטים לסיעתו, 2 מנדטים לסיעה דתית התומכת בו, ו-4 מנדטים לסיעה ערבית הנמצאת בקואליציה שלו. כך, מתוך 17 מנדטים במועצה, כולם נמצאים בקואליציה, ואין כל אופוזיציה משמעותית בעיר. כתוצאה מכך, כל החלטות המועצה מתקבלות פה אחד, ללא ביקורת או פיקוח משמעותי.

בנוסף, מתגלה תמונה קשה בנוגע להתנהלות עיריית נוף הגליל כלפי מבקריה: כנגד מקסים פלסטון, פעיל חברתי בולט המותח ביקורת על ראש העיר ומדיניותו, הוגשו תביעות בסכומים ניכרים – עד כה, בסך מצטבר של כ-760 אלף שקלים. בין התובעים נמנים ראש העיר רונן פלוט עצמו, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וסגן ראש העיר עואודה שוכרי.

משמעות הדבר היא כי פלסטון נאלץ להוציא עד כה למעלה מ-60 אלף שקלים על הגנה משפטית, כאשר כמעט כל שכרו מוקדש למימון מאבקו הציבורי.

יתרה מזו, הוא נושא במחיר אישי כבד מבחינת בריאותו, איתנותו הנפשית והתמודדותו עם פרסומים פוגעניים המיוחסים לדוד שינאן.

מה שמתגלה כאן הוא לכאורה מערכת שלמה שנועדה להשתיק ביקורת ציבורית, באמצעות שימוש בפרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, תביעות אסטרטגיות נגד אזרחים מבקרים, ושימוש בעובדי ציבור למטרות פוליטיות אישיות.

לצורך הבנה מלאה של מפת הכוחות בעיר, חשוב לציין את הרקע הפוליטי של המעורבים הראשיים בפרשה: דוד שינאן הוא חבר מפלגת "הליכוד"; דוד מיכה שייך אף הוא למפלגת "הליכוד"; מיכאל חסלר הוא חבר מפלגת "יש עתיד"; ורונן פלוט, שבעברו שימש כמנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, כמנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות, וכמנכ"ל הכנסת, היה בעבר חבר מפלגת "העבודה" והיום משתייך למפלגת "הליכוד" ומכהן כראש העיר נוף הגליל.

"מעקב" ממשיכה לעקוב אחר התפתחות הפרשה וקוראת לגורמי אכיפת החוק לבחון את הממצאים המדאיגים שעלו בתחקיר זה. התנהלות זו, אם תתברר כנכונה, מהווה פגיעה חמורה בערכי השקיפות, האתיקה והדמוקרטיה, ומחייבת את התערבותם של גורמי הפיקוח והאכיפה.

למעשה אני כעיתונאי במערכת "מעקב" מודע לחשיבות העליונה של חופש הביטוי והביקורת הציבורית בשדה הדמוקרטי. המאבק נגד אמצעים המכוונים להשתקת ביקורת ציבורית לגיטימית ימשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות העיתונאי שלנו, למען הגנה על עקרונות השקיפות, הדמוקרטיה, וזכותו הבלתי מעורערת של הציבור לדעת.

תגובות:

חלק מן התגובות פורסמו במהלך הכתבה, דוברת עיריית נוף הגליל לא טרחה להשיב (השתיקה המדברת), מפלגת "יש עתיד" קיבלה פנייה וטרם הגיבה, מפלגת "הליכוד" גם היא לא מסרה תגובה.

מר מקסים פלסטון מסר ל"מעקב":

"כבר תקופה ארוכה נחשפתי לחשבונות פיקטיביים המגיבים בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל ומנסים להכפיש אותי ואת הקבוצה שלי בפומבי,יכול רק לנחש שמדובר באנשים שלא אוהבים את הביקורות שלי וביקורות של תושבי העיר על המתרחש בעיר מכל הבחינות!

הופתעתי לשמוע שסגן ראש העיר לכאורה מנהל חשבונות פיקטיביים נגדי ונותן הוראות לעובדי עיריה שזה חמור מאוד ולנבחרי ציבור להגיב נגדי!
ברגע שהכתבה תתפרסם אסתכל על החומר ואשקול את צעדיי".

התצלומים המובאים להלן נלקחו מדפי הפייסבוק של רונן פלוט, מיכאל חסלר, דוד שינאן ומיכה קופין, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

-אנו במעקב-

הפוסט "קרטל ההשתקה": כך מחסלים ביקורת בנוף הגליל – בשיטות אפורות הופיע לראשונה ב-מעקב.