ביום שישי, ו' בשבט תשפ"ו, 23 בינואר 2026, תצוין שבת פרשת בא. כבכל שבוע, מתפרסמים זמני כניסת השבת, יציאתה ומועדי הדלקת הנרות בערים השונות בישראל ובעולם, לטובת הציבור הרחב והקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות.

אתר החדשות "מעקב" מבהיר כי הוא שומר שבת ואינו מקיים פעילות שוטפת במהלך שבתות וחגים. פעילות מערכתית בשבת מתקיימת אך ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ובהתאם לעקרון פיקוח נפש בלבד. בהתאם למדיניות זו, לא מתקיימת כל פעילות אנושית של המערכת במהלך השבת.

הפרסומים המופיעים באתר או ברשתות החברתיות בימי שישי לאחר השעה 14:00 ובמהלך השבת הם פרסומים מתוזמנים מראש, המוגדרים במערכות הפרסום האוטומטיות של האתר.

מדובר בפרסום טכנולוגי מתוכנן, שאינו מתבצע בזמן אמת ואינו כולל התערבות של עורכים או אנשי מערכת בשבת עצמה. מערכות הפרסום מאפשרות קביעת מועדי העלאה מראש, כך שתוכן יכול להתפרסם גם בשעה קבועה במהלך השבת, ללא פעולה אנושית ישירה.

הפרסומים האוטומטיים נועדו לשמור על רציפות תפעולית ומוניטיזציה של האתר, ואינם משקפים פעילות מערכתית בפועל. אתר "מעקב" אינו פועל ולא יפעל בשבתות ובחגים.

להלן זמני כניסת ויציאת השבת בערים מרכזיות בישראל, שבת פרשת בא, 23.01.2026:

בירושלים תיכנס השבת בשעה 16:25 ותצא בשעה 17:44.

בתל אביב כניסת השבת בשעה 16:48 ויציאתה בשעה 17:46.

בחיפה תיכנס השבת בשעה 16:33 ותצא בשעה 17:44.

בבאר שבע כניסת השבת בשעה 16:49 ויציאתה בשעה 17:47.

בנתניה כניסת השבת בשעה 16:47 ויציאתה בשעה 17:45.

באשקלון תיכנס השבת בשעה 16:49 ותצא בשעה 17:47.

באשדוד כניסת השבת בשעה 16:49 ויציאתה בשעה 17:47.

ברחובות כניסת השבת בשעה 16:48 ויציאתה בשעה 17:46.

בחולון ובראשון לציון תיכנס השבת בשעה 16:48 ותצא בשעה 17:46.

ברמת גן כניסת השבת בשעה 16:44 ויציאתה בשעה 17:45.

בבת ים כניסת השבת בשעה 16:36 ויציאתה בשעה 17:46.

בפתח תקווה, מודיעין, רעננה, כפר סבא וגבעת שמואל תיכנס השבת בשעה 16:47–16:35 ותצא בשעה 17:45.

בבני ברק כניסת השבת בשעה 16:43 ויציאתה בשעה 17:45.

בבית שמש כניסת השבת בשעה 16:47 ויציאתה בשעה 17:45.

בקריית גת, דימונה, אופקים ונתיבות כניסת השבת בין 16:49 ל־16:38 ויציאתה בין 17:46 ל־17:47.

בצפת תיכנס השבת בשעה 16:43 ותצא בשעה 17:41.

בטבריה כניסת השבת בשעה 16:43 ויציאתה בשעה 17:42.

בעכו, נהריה ועפולה כניסת השבת בין 16:45 ל־16:32 ויציאתה בין 17:42 ל־17:43.

בקריית שמונה כניסת השבת בשעה 16:30 ויציאתה בשעה 17:41.

באילת כניסת השבת בשעה 16:52 ויציאתה בשעה 17:49.

בנוסף, מתפרסמים זמני כניסת ויציאת השבת בערים מרכזיות ברחבי העולם:

בניו יורק תיכנס השבת בשעה 16:44 ותצא בשעה 17:47.

בלונדון כניסת השבת בשעה 16:15 ויציאתה בשעה 17:30.

בפריז תיכנס השבת בשעה 17:15 ותצא בשעה 18:26.

באמסטרדם כניסת השבת בשעה 16:52 ויציאתה בשעה 18:08.

בודפשט כניסת השבת בשעה 16:13 ויציאתה בשעה 17:22.

ברצלונה תיכנס השבת בשעה 17:38 ותצא בשעה 18:41.

בסלוניקי כניסת השבת בשעה 17:16 ויציאתה בשעה 18:20.

ברומא כניסת השבת בשעה 16:55 ויציאתה בשעה 17:59.

בקייב כניסת השבת בשעה 16:17 ויציאתה בשעה 17:30.

בפראג ובאומן כניסת השבת בשעה 16:23–16:24 ויציאתה בשעה 17:35.

בבנגקוק תיכנס השבת בשעה 17:55 ותצא בשעה 18:48.

שבת שלום.

הפוסט 23 בינואר 2026: זמני כניסת ויציאת שבת הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעולם שלנו, שלעתים קרובות מלא במתח ומחלוקות, נדיר למצוא אישיות שמגשרת בין עולמות ומפיצה אור של אהבה וקבלה. הרב יגאל דובינסקי הוא בדיוק כזו אישיות – רב, חייל מילואים, ופעיל חברתי, שמשלב בין עולם הרוח לעשייה מעשית למען החברה הישראלית.

ביום הולדתו, זכינו לשוחח עם הרב דובינסקי ולשמוע על מסע חייו המרתק. בגיל 19 עלה לישראל, ומיד התגייס לצה"ל. הוא שירת בגולני ולקח חלק במבצעים בעזה בשנת 2003. גם היום, שנים לאחר שחרורו, הרב דובינסקי ממשיך לשרת כחייל מילואים בגבול לבנון, מתוך תחושת שליחות עמוקה.

לאחר עלייתו ושירותו הצבאי, מצא הרב דובינסקי את דרכו אל חב"ד. "החיבור לחב"ד היה טבעי עבורי", הוא מספר. "מצאתי בה דרך חיים שמשלבת רוחניות עמוקה עם מעורבות בחברה ועשייה למען הזולת". היום, הרב דובינסקי עומד בראש קהילה גדולה ומשגשגת, לצד היותו אב גאה לארבעה ילדים.

אחד הנושאים שהרב דובינסקי מדבר עליהם בלהט הוא חשיבות השירות הצבאי. "בצה"ל יש המון אנשים מכל גווני הקשת – שמאל וימין, דתיים וחילוניים. אבל כולם משרתים למען מטרה אחת – הגנה על מדינת ישראל ואזרחיה", הוא מסביר. "זו הוכחה חיה לכוחה של אחדות ולחשיבות של מטרה משותפת".

מה שבולט במיוחד בשיחה עם הרב דובינסקי הוא יכולתו המדהימה לסלוח ולראות את הטוב בכל אדם. הוא משתף אותנו באירוע שהתרחש לאחרונה, כאשר אישה שיכורה צעקה עליו ברחוב והאשימה אותו ב"טפילות". במקום להיעלב או לכעוס, הרב דובינסקי ניגש אליה, הרגיע אותה, והראה לה תמונות משירותו הצבאי. "היא מיד התנצלה", הוא מספר בחיוך. "זה מה שחב"ד מלמדת – לדבר בגובה העיניים, לכבד כל אדם, ולהפיץ אהבה".

הרב דובינסקי לא מסתפק רק בדיבורים – הוא פועל ללא לאות למען הקהילה. הוא מעביר שיעורי תורה לקבוצות מגוונות – צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, ולעתים גם בקבוצות מעורבות. "חשוב לי להנגיש את היהדות לכולם. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו להתחבר למסורת ולערכים  ", הוא מסביר.

הפוסט הרב הלוחם: מגולני לקהילה, מאהבה לאחדות הופיע לראשונה ב-מעקב.

למרות שאינו שומר מסורת באופן קפדני, סנדלר ציין כי החגים האהובים עליו הם חנוכה וראש השנה, ולעתים הוא אף מקפיד לצום ביום כיפור. הוא אף התחתן בטקס יהודי מסורתי, כשהוא עוטה כיפה.

הצהרתו של סנדלר מגיעה בזמן קריטי, כאשר יהודים רבים ברחבי העולם חשים צורך להסתיר את זהותם, בדומה לתקופה האפלה של 1939. ישראלים ויהודים בתפוצות מדווחים על עלייה חדה במקרי אלימות ואפליה על רקע אנטישמי.

בעולם שבו אמנים רבים נמנעים מלהביע דעות פוליטיות או זהותיות מחשש לפגיעה בקריירה, עמדתו האמיצה של סנדלר מהווה קריאת השכמה ומקור לגאווה עבור הקהילה היהודית העולמית.

אדם סנדלר, נולד ב-9 בספטמבר 1966 בברוקלין (ניו יורק). הוריו של אדם סנדלר הם ג'ודי לוין, מורה בבית ספר יסודי, וסטנלי סנדלר (סנדלר; 1935-2003), מהנדס חשמל, צאצאים למהגרים יהודים מרוסיה. משפחתו עברה למנצ'סטר, ניו המפשייר, כשהיה בן חמש.

אדם סנדלר היהודי הוכר כשחקן המשתכר ביותר בהוליווד בשנת 2023, הוא נשוי כבר 20 שנה ומעריץ את בנותיו.

אתמול, בראיון לאיגוד היהודי האירופי, אמר אדם סנדלר: "אני מאוד גאה להיות יהודי. זה חלק גדול ממי שאני, וזה חלק משמעותי מהסרטים שלי ומההומור שלי".

אדם סנדלר נולד למשפחה יהודית ודיבר בגלוי על מורשתו היהודית לאורך כל הקריירה שלו. גידולו במשפחה יהודית בברוקלין, ניו יורק, השפיע עמוקות על סגנון הקומדיה שלו ועל אופן סיפור הסיפורים. בסרטים רבים ובקטעי הסטנד-אפ שלו, סנדלר משלב התייחסויות לתרבות היהודית, למסורות ולערכים, שמהדהדים הן בקרב הקהל היהודי והן בקרב הקהל הרחב יותר.

הוא משתמש לעתים קרובות בהומור כדי לחקור ולחגוג היבטים של החיים היהודיים, כולל דינמיקה משפחתית, חגים כמו חנוכה, והחוויה של גדילה בקהילה יהודית. הצגת הדמויות והנושאים היהודיים על ידי סנדלר תרמה לנראות ולהבנה גדולות יותר של התרבות היהודית בתעשיית הבידור המרכזית.

גאוותו בזהותו היהודית באה לידי ביטוי בהופעות פומביות ובראיונות, שבהם הוא מדבר בחיבה על חינוכו ועל ההשפעה שהייתה לכך על הקריירה שלו ועל חייו האישיים.

הפוסט אדם סנדלר מצהיר בגאווה: "אני גאה להיות יהודי" בעידן של אנטישמיות גואה הופיע לראשונה ב-מעקב.