"כל אחד לוקח את זה לכיוון אחר. הצבע הצהוב זה כאות הזדהות עם החטופים. זה מה שמרגיש לי לעשות ועכשיו אני עושה סדרה של הדמות הזאת שהיא כאילו חלק מאיתנו מהעם וזה יכול להיות כל אחד, כמו החטופים", מסביר בן אבי.

הסדרה, המציגה דמות אנונימית עטופה בסרט צהוב, מצליחה להעביר מסר ברור ומדויק על ידי שימוש מיומן בטכניקות צילום מתקדמות. היצירה, כבשה את הרשתות החברתיות וזכתה לשבחים רבים מקהל הצופים ומבקרי אמנות כאחד.

"עולם הצילום תמיד עניין אותי, אבל אף פעם לא חשבתי שאהיה צלם מקצועי. אני אחד שחי מיליארד דמויות, והמצלמה בשבילי היא כל יצירה. אני אוהב לצלם אנשים, אבל גם אם אין לי באותו רגע אנשים לצלם, אני אמצא מה לצלם. יש לי תשוקה ליצור", משתף בן אבי.

מעבר לקריירה המצליחה שלו כצלם, בן אבי, נשוי לענבל, משלב את אהבתו לאמנות עם מחויבות עמוקה לקהילה. הוא מתנדב בעמותות "אורות של תקווה" ו"האחים שלנו", ועובד כמטפל סיעודי בנכי צה"ל. שילוב זה של אמנות ואקטיביזם חברתי מעניק לעבודתו עומק ומשמעות מיוחדים.

המיזם החדש של בן אבי מדגים כיצד אמנות יכולה לשמש ככלי רב עוצמה להעברת מסרים חברתיים ופוליטיים. באמצעות שימוש בסמלים פשוטים אך טעונים – כמו הסרט הצהוב – הוא מצליח לגעת ברגשות עמוקים של זהות לאומית, אחדות, ותקווה.

התגובות החמות לסדרת התצלומים מעידות על הצורך העמוק של החברה הישראלית בביטוי אמנותי של הכאב והתקווה הקולקטיביים. בתקופה של מתח וחוסר ודאות, עבודתו של בן אבי מספקת נקודת מפגש רגשית עבור רבים.

היצירה הזו היא מבטאת את מה שכולנו מרגישים – את הכאב, את הדאגה, אבל גם את התקווה והאחדות.

צפו בתמונות – לחץ כאן

צילום: טרלן בן אבי, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט דמעות של תקווה: הצלם טרלן בן אבי מעצב את הזיכרון הלאומי דרך עדשת המצלמה הופיע לראשונה ב-מעקב.