דים אמור

מידע מודיעיני רגיש מציב את טראמפ מול הכחשות פוטין לסיוע לאיראן. שיחות חשאיות וטענות לשקר רוסי מעצימות חשש לעימות מעצמות ולהסלמה בינלאומית מסוכנת.

דיווחים ממקורות מדיניים ופרשנות מערכת "מעקב" מצביעים על מערך מתגבש של עימותים גלובליים, כאשר מידע מודיעיני חדש, לטענת מקורות באוקראינה, עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין וושינגטון, מוסקבה וטהראן.

לפי המסרים שייחס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לגורמים אמריקאיים, הועבר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מידע מודיעיני הנוגע לסיוע רוסי לאיראן. לפי אותן טענות, מדובר במידע הכולל נתונים על אספקת כטב"מים, וכן אינדיקציות לאפשרות של העברת מערכות טילים בעתיד הקרוב.

על פי מקור שצוטט על ידי מערכת "מעקב", טראמפ קיים שיחה טלפונית עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ימים ספורים לאחר קבלת המידע, במטרה לבחון את עמדת הקרמלין בנוגע לטענות. לפי הפרסום, גורמים בדוברות הרוסית הכחישו כי מוסקבה מעניקה סיוע צבאי לאיראן. עם זאת, לפי הפרשנות שהובאה ב"מעקב", ההכחשה נתפסה על ידי טראמפ כבלתי אמינה.

במערכת מעריכים כי התפתחות זו עשויה להוות נקודת מפנה ביחסי ארצות הברית-רוסיה, במיוחד על רקע מדיניות הסנקציות והמהלכים הדיפלומטיים האחרונים. לפי אותה פרשנות, קיימת תפיסה כי הסרת סנקציות אפשרית על רוסיה נתפסת בוושינגטון כמהלך זמני בלבד, שאינו משקף שינוי אסטרטגי עמוק אלא חלק מתהליך רחב יותר של הערכת מצב.

הדיווחים מצביעים על דפוס פעולה דיפלומטי שננקט מול איראן. עד ל-28 בפברואר 2026 קיימו שליחים אמריקאיים סדרת פגישות עם גורמים איראניים, שבמהלכן הועלו כבר בראשית המגעים טענות בדבר הצגת מידע מטעה. חרף זאת, השיח נמשך, ככל הנראה כחלק מאסטרטגיה שנועדה לאפשר לאיראן להיחשף, לחדד את עמדותיה ולתרום לגיבוש הערכה מודיעינית רחבה ומבוססת יותר.

בהקשר זה מצביעים גורמים שונים על גישתו התקיפה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנוטה להגיב בנחרצות לניסיונות הנתפסים בעיניו כהטעיה מדינית. לפי הערכות הנשענות על דיווחים בלתי רשמיים, התנהלותה של מוסקבה אינה משקפת הפנמה מלאה של דפוסי פעולה אלה – מצב העלול, לכאורה, להוביל להשלכות אסטרטגיות משמעותיות בזירה הבינלאומית.

בתוך כך נטען כי סוגיית המיגון של מתקנים תת-קרקעיים ברוסיה, לרבות מקלטים ומתחמים מבוצרים, עומדת במוקד השוואתי מול יכולות ההגנה של מתקנים דומים באיראן – טענה המופיעה במקורות שונים, אך אינה זוכה בשלב זה לאישור רשמי מצד גורמים מוסמכים.

במקביל, הערכות שונות מצביעות על שחיקה ניכרת בעוצמתה של רוסיה, בין היתר על רקע הקצאת משאבים ממושכת למערכה המתמשכת באוקראינה וניהול לחימה ממושך לאורך שנים. לפי פרשנויות מסוימות, כל טעות אסטרטגית נוספת עשויה לשאת השלכות כבדות ואף פטליות מבחינתה.

לפי אותה פרשנות, החזקת ראיות מודיעיניות לכאורה בדבר סיוע רוסי לאיראן עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות האסטרטגיות של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. בתוך כך, נטען כי תפיסת האמון בין וושינגטון למוסקבה מצויה במבחן, במיוחד נוכח המתח המתמשך סביב המלחמה באוקראינה.

מקורות המקורבים למערכת "מעקב" מציינים כי טראמפ, על פי אותה פרשנות, ראה בעבר בפוטין שותף אפשרי להבנות מדיניות, אך כעת קיימת הערכה כי תפיסה זו מתערערת. בהקשר זה נטען כי הכחשות רוסיות באשר למעורבות במהלכים הקשורים לאיראן נתפסות כחלק ממאבק רחב על השפעה גלובלית.

בנוסף, הפרסום מתייחס לנרטיב הרוסי הרשמי סביב הלחימה באוקראינה, שבו מציגה מוסקבה את פעולותיה כהגנה על האוכלוסייה המקומית. לפי הפרשנות שהובאה, תפיסה זו עומדת במחלוקת חריפה בזירה הבינלאומית, והיא נתפסת כמרכיב מרכזי במאבק התודעתי בין המעצמות.

במערכת "מעקב" מציינים כי שילוב המידע המודיעיני, ההצהרות המדיניות והמהלכים הדיפלומטיים עשוי להצביע על התפתחות אפשרית של שלב חדש במאבק הבין-גושי. לפי אותה הערכה, מוקדי המתיחות אינם מוגבלים עוד לזירות מקומיות, אלא מתגבשים לכדי מערכת עימותים גלובלית רחבת היקף.

כתבה זו מבוססת על מקור ופרשנות מערכת "מעקב".

הפוסט משבר אמון בין טראמפ לפוטין על רקע איראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

יום חמישי עמוס זה, 23 באוקטובר 2025, מתאפיין במתיחות גלובלית רחבת היקף שממשיכה להסלים בזירות מרכזיות ברחבי העולם. בוושינגטון מזהיר הבית הלבן כי המשך השבתת הממשל הפדרלי עלול לשתק את תנועת הטיסות בארצות הברית בתקופת החגים הקרובה, כאשר הסיכון לעיכובים רחבי היקף בתעבורה האווירית גדל מיום ליום על רקע המשבר התקציבי המתמשך. במקביל פרסמו ראשי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס מכתב רשמי חריף בו הם דורשים מהנשיא דונלד טראמפ למסור מסמכים הנוגעים לדרישה לכאורה לקבלת תשלומים מהאוצר האמריקאי, כאשר הדמוקרטים מצטטים במכתב את הסעיף החוקתי המכונה Domestic Emoluments. הדרישה מעלה שאלות רציניות אודות ניגוד עניינים אפשרי ומהווה חזית נוספת במאבק הפוליטי הסוער בין הממשל לבין מתנגדיו.

בחזית האנרגטית הבינלאומית מתרחשים התפתחויות דרמטיות כאשר ארצות הברית מטילה עיצומים כבדים וחסרי תקדים על ענקיות האנרגיה הרוסיות Rosneft ו-Lukoil, במה שמהווה את הסנקציות הראשונות בקדנציה הנוכחית של טראמפ המכוונות ישירות נגד ליבת תעשיית האנרגיה הרוסית. באירופה מאמץ האיחוד האירופי את חבילת הסנקציות התשע עשרה נגד רוסיה, הכוללת לראשונה איסור מדורג על יבוא גז נוזלי מרוסיה והקשחה משמעותית של הצעדים נגד מה שמכונה "צי הצללים" של מכליות הנפט המעבירות נפט רוסי בעקיפת תקרת המחיר המערבית. חבילת הסנקציות האירופית כוללת גם צעדים נגד בנקים רוסיים נוספים והגבלות על תנועת דיפלומטים. הקרמלין הגיב במהירות כאשר הנשיא ולדימיר פוטין הגדיר את הסנקציות כ"רציניות" אך קבע בנחרצות שהן לא יביאו להפסקת המלחמה באוקראינה. בקייב התקבלו הצעדים בהתלהבות כאשר גורמים אוקראינים ראו בהם לחץ קריטי על מוסקבה שיכול לסייע בהפיכת מאזן הכוחות.

במזרח התיכון מתחדדת המתיחות סביב יוזמות סיפוח ישראליות אפשריות בגדה המערבית. בראיון חריף אמר הנשיא טראמפ כי ישראל "תאבד את כל התמיכה האמריקאית" אם תבצע צעדי סיפוח חד צדדיים בגדה, כאשר סגן הנשיא ואנס (Vance) הצטרף לאזהרה וכינה את ההצבעות בכנסת הישראלית בנושא זה "מהלך פוליטי טיפשי". למרות האזהרות הקשות מוושינגטון, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה מרקו רוביו מציגים אופטימיות זהירה בירושלים, אם כי לא ברור מה עומד מאחורי האופטימיות הזו לאור החריפות של האזהרות האמריקאיות. בנושא רצועת עזה בוחנת וושינגטון מודל חלופי להפעלת סיוע הומניטרי שיחליף את המנגנון הקיים, כאשר המודל החדש המוצע מכונה "חגורת הומניטרית" ויכלול מרכזי חלוקה מפוקחים שנועדו להבטיח הגעת סיוע לאוכלוסייה האזרחית בצורה יעילה ומבוקרת יותר.

באירופה, מעבר לנושא הסנקציות על רוסיה, הותיר הבנק המרכזי האירופי את הריבית ללא שינוי בישיבת ספטמבר, כאשר בכירים בבנק מאותתים כי הסיכוי לקיצוצי ריבית נוספים במהלך שנת 2025 פוחת אם הנתונים הכלכליים יישארו יציבים. ההחלטה משקפת את האיזון העדין שהבנק מנסה לשמור בין הצורך לתמוך בצמיחה הכלכלית לבין המאבק באינפלציה.

בזירה האסיאתית מתרחשות התפתחויות משמעותיות במספר מדינות. ביפן מתכננת ממשלת ראש הממשלה טאקאיצ'י חבילת תמרוץ כלכלית רחבה, אך בו זמנית מזהה הבנק המרכזי היפני "סימני התחממות יתר" בשוק המניות המקומי בדוח היציבות הפיננסית שפורסם לאוקטובר. הדואליות הזו מעידה על האתגר המורכב שעומד בפני קובעי המדיניות היפנים. בין ארצות הברית לסין אישר הבית הלבן כי הנשיא טראמפ ייפגש עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג בשבוע הבא בבוסאן שבדרום קוריאה, על רקע עימות מסחרי מתחריף בין שתי המעצמות ושיחות סחר שנקבעו למלזיה החל ממחר. הפגישה מתרחשת בעיצומה של משבר סחר המתמקד במתכות קריטיות ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי והבינה המלאכותית, כאשר המתיחות מגדילה את התנודתיות בסקטורי הכרייה והטכנולוגיה ברחבי העולם. צפון קוריאה מגבירה את הלחץ לקראת הביקור כאשר אתמול שיגרה טילים קצרי טווח במה שנראה כמהלך המיועד להזכיר את נוכחותה בזירה האזורית.

באוסטרליה נמצאת הנהלת הבורסה בסידני תחת לחץ רגולטורי לעמוד בתוכנית תיקון על רקע חששות מפקחים, בעוד נבחרת הקריקט האוסטרלית חוגגת ניצחון צמוד על הודו באדלייד שנועל את הסדרה. אולם אירוע בטיחות חמור מטיל צל כאשר שני גולשים, בהם תייר בריטי, טבעו בסערה במלבורן.

בקנדה משדר ראש הממשלה מארק קרני עמדה קשיחה בנושאי סחר כאשר הוא מזהיר שאם השיחות עם וושינגטון ייכשלו, קנדה "לא תאפשר גישה לא הוגנת לשווקים" הקנדיים. במקביל שוקל קרני מפגש עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בשולי פסגה באסיה. בחזית האנרגיה הנקייה הכריזה ממשלת קנדה על השקעה ממשלתית גדולה "להנעת עתיד אנרגיה נקי" בהודעה רשמית שמדגישה את המחויבות של אוטווה למעבר אנרגטי.

באפריקה סוכלו מתקפות מתואמות של ארגונים איסלאמיסטים בצפון מזרח ניגריה, כאשר הצבא הניגרי מדווח על חיסול של עשרות לוחמי בוקו חראם במבצע שכלל שימוש ברחפנים על ידי המורדים שנוטרל על ידי כוחות הביטחון.

חזית החדשנות הטכנולוגית פרסמה חברת גוגל את "Quantum Echoes", צעד משמעותי נוסף לקראת מה שהחברה מכנה "יתרון קוונטי בר אימות" המבוסס על שבב Willow, כאשר הפרסום מאתמול זוכה לסיקור כלכלי וניתוחי נרחב היום. ברפואה חושף מחקר חדש ממרכז פוקס צ'ייס מנגנון חיסוני סמוי שניתן לרתום למלחמה בסרטן, בפרסום שיצא לאור היום ומעורר תקוות בקהילה האונקולוגית.

בעולם התרבות והקולנוע ממשיך הסרט "Black Phone 2" לשמור על מומנטום בקופות האמריקאיות לקראת חג ההלואווין, בעוד אולפני IMAX מדווחים על קפיצה מרשימה של חמישים אחוז בהכנסות הרבעון עם תרומה חזקה של סרט האנימה היפני "Demon Slayer: Infinity Castle". בהודו מכין להיט האימה קומדיה "Thamma" שיצא ב-21 באוקטובר את דרכו לשחרור בפלטפורמות הזרמה, אם כי תאריך רשמי טרם נקבע.

בחזית המאבק באנטישמיות בבריטניה בוחנת רשות הצדקה טענות לאנטישמיות בכנס של ארגון פמיניסטי, כאשר רשויות הפיקוח מצהירות שהן "בקשר" עם העמותה הרלוונטית. בזירה הדיגיטלית מעלה דוח עדכני של ארגון Combat Antisemitism Movement החמרה בשיח האנטישמי ברשת החברתית X וקורא להקשחת אכיפה מצד הרשת והרשויות.

הבית הלבן אישר רשמית כי פסגת טראמפ-שי תיקבע ל-30 באוקטובר בבוסאן כאשר לוח הזמנים האסיאתי של הנשיא האמריקאי ננעל סופית. ביפן דווח על רעידות אדמה קלות שלא הובילו להתרעת צונאמי וללא דיווחים על נפגעים. בספורט הקיצון זכה האוסטרלי פיל גור באליפות העולם Backyard Ultra לאחר שהשלים 475 מייל בהישג סיבולת קיצוני שמדגיש את גבולות היכולת האנושית.

צילומים מתוך: AP, Reuters, Politico, The Economic Times – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט סיקור עולמי 23.10: סנקציות כבדות על רוסיה, טראמפ מזהיר ישראל מסיפוח הופיע לראשונה ב-מעקב.

ישיבת חירום התקיימה היום במועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק, לאחר שממשלת ונצואלה הגישה בקשה דחופה לכנס דיון על רקע הסלמה חריפה בין קראקס לוושינגטון. לפי דיווח אתר החדשות הרוסי "רמבלר", הישיבה כללה תרגום חי לרוסית ושודרה בזמן אמת ברחבי העולם. בבסיס המשבר עומדת סדרה של פעולות צבאיות אמריקאיות בים הקריבי שגבו את חייהם של עשרות בני אדם והביאו את אזור אמריקה הלטינית לסף התלקחות מסוכנת.

נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, שלח מכתב רשמי לנציג הקבוע של רוסיה במועצת הביטחון, וסילי נבנזיה, ובו טען כי ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מתכונן לביצוע מתקפה מזוינת נגד מדינתו. במכתב האשים מדורו את ארה"ב באיומים גוברים ובהכנות מתקדמות למבצע צבאי שמטרתו להפיל את משטרו. לטענת הנשיא הוונצואלי, וושינגטון משתמשת במאבק הכביכול בסחר הבינלאומי בסמים כתירוץ ומסווה להתקפה שמטרתה האמיתית היא החלפת משטר והשתלטות על משאבי הטבע העצומים של ונצואלה.

הרקע המיידי למשבר הוא סדרת תקיפות טילים שביצע הצי האמריקאי בשבועות האחרונים נגד ספינות בים הקריבי, סמוך לחופיה של ונצואלה. במהלך ארבעה מבצעים נפרדים תקפו כלי שיט של חיל הים האמריקאי ספינות שלפי טענת הפנטגון היו מעורבות בהברחת סמים. התקיפות הסתיימו בהריגת עשרים ואחד בני אדם, מספר שאושר באופן רשמי על ידי ממשלת ונצואלה רק לאחר שבתחילה הכחישה את האירועים וטענה כי מדובר בפייק ניוז שיוצר באמצעות בינה מלאכותית. השינוי בעמדה הרשמית של קראקס בא לאחר שהנשיא טראמפ פרסם סרטון מתועד המראה את רגעי התקיפה, דבר שהכריח את ונצואלה להודות בהתרחשות האירועים ולפנות באופן רשמי למועצת הביטחון.

ממשל טראמפ מצדו מצדיק את הפעולות הצבאיות במסגרת מדיניותו להילחם בקרטלי הסמים. הנשיא האמריקאי הגדיר את המבצע כחלק מעימות מזוין רחב היקף נגד ארגוני הפשע המאורגן שמרכזם באמריקה הלטינית. לפי העמדה האמריקאית, כל ארבע הספינות שהותקפו הפליגו משטח ונצואלה ונשאו מטענים של סמים מסוכנים שיעדם היה שוק הסמים האמריקאי. לדברי גורמים בממשל, המבצעים הצבאיים הם חלק מקמפיין נרחב יותר למיגור סחר הסמים שמאיים, לטענתם, על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

אולם ונצואלה דוחה בתוקף את הסבריה של וושינגטון. נציג ונצואלה במועצת הביטחון של האו"ם, סמואל מונקאדה, הצהיר במהלך הדיון כי המניע האמיתי לפעולות האמריקאיות נותר זהה למה שהיה במשך עשרים ושש השנים האחרונות: ניסיון להחליף את המשטר בקראקס ולהשתלט על משאבי הנפט והגז העצומים של ונצואלה. מונקאדה הוסיף כי המאבק לכאורה בסמים הוא תירוץ שקוף שנועד להצדיק התערבות צבאית זרה במדינה ריבונית.

ההסלמה הדרמטית במתיחות הגיעה יום אחד בלבד לאחר שקונגרס ארה"ב דחה הצעת חוק שנועדה להגביל את סמכותו של הנשיא להשתמש בכוח צבאי נגד סוחרי סמים מבלי לקבל אישור מפורש מהקונגרס. דחיית הצעת החוק פירושה שלנשיא טראמפ יש כעת חופש פעולה מלא להמשיך ואף להעצים את הפעולות הצבאיות באזור הקריבי ללא פיקוח מחמיר של הרשות המחוקקת. המהלך הפרלמנטרי הוסיף דלק למשבר והעצים את החשש בקראקס מפני הרחבת הפעילות האמריקאית.

במקביל לדיונים הצבאיים והדיפלומטיים, פרץ גם ויכוח פומבי בין מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו לבין הנשיא מדורו. רוביו האשים את צבא ונצואלה במעורבות ישירה בקרטלים ובהברחת סמים, והצהיר כי כוחות ביטחון וונצואליים משתפים פעולה עם ארגוני פשע בינלאומיים. מדורו דחה את ההאשמות בחריפות והצהיר כי הוא מגן על מוסריות חייליו וכי הצבא הוונצואלי אינו מעורב בסחר בסמים. הנשיא הוונצואלי תקף את וושינגטון והאשים אותה בניסיון להכפיש את מוסדות המדינה במטרה להצדיק התערבות.

המתיחות בין שתי המדינות מתנהלת על רקע של משבר דיפלומטי מתמשך שנמשך שנים. ארה"ב מציעה כבר מספר שנים פרס של חמישים מיליון דולר על מידע שיוביל למעצרו של ניקולאס מדורו, שממשלתו אינה מוכרת על ידי וושינגטון מאז הבחירות שהתקיימו בונצואלה בשנת 2024. ארה"ב טוענת כי הבחירות זויפו וכי מדורו ממשיך לשלוט בכוח בניגוד לרצון העם הוונצואלי. העמדה האמריקאית היא כי המשטר בקראקס הוא דיקטטורי ושחייב להיות מוחלף ממשל דמוקרטי.

הפנייה של ונצואלה למועצת הביטחון הוגשה שעות ספורות לאחר שהוכרז על הענקת פרס נובל לשלום למנהיגת האופוזיציה הוונצואלית, מריה קורינה מצ'אדו. ההכרזה על הענקת הפרס נתפסה בקראקס כצעד פרובוקטיבי ממתן והוסיפה דלק למתיחות הדיפלומטית. מצ'אדו, שנחשבת למנהיגה הפוליטית הבולטת ביותר נגד משטר מדורו, זכתה להכרה בינלאומית רחבה בשנים האחרונות בעקבות פעילותה למען דמוקרטיה בונצואלה. הענקת הפרס בעיתוי זה נתפסת על ידי אנליסטים פוליטיים כמסר ברור של הקהילה הבינלאומית כלפי המשטר בקראקס.

במהלך הדיון במועצת הביטחון התגלעה מחלוקת חדה בין מדינות העולם. רוסיה וסומליה התנגדו בתוקף לנוכחות הצבאית האמריקאית באזור הקריבי והאשימו את וושינגטון בתוקפנות ובהפרת ריבונותה של מדינה עצמאית. הנציג הרוסי במועצה תקף את ארה"ב והאשים אותה בשימוש בכוח צבאי שלא כדין ובהפרת עקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי. סין הצטרפה לביקורת החריפה והאשימה אף היא את ארה"ב בתוקפנות ובניסיון להפיל משטר לגיטימי באמצעות כוח צבאי.

מנגד, בריטניה קראה להפעלת לחץ דיפלומטי על ונצואלה כדי למנוע ממנה להמשיך ולהיות בסיס לסחר בסמים. הנציג הבריטי הדגיש כי למרות שלונדון תומכת במאמצים למיגור סחר הסמים, היא מתנגדת לפלישה צבאית ישירה למדינה ריבונית וקוראת לפתרון דיפלומטי למשבר. יוון הביעה תמיכה כללית במדיניותה של ארה"ב אך הוסיפה אזהרה דומה, תוך שהיא מדגישה כי יש למצוא דרכים להתמודד עם האתגר מבלי להגיע לעימות צבאי מלא.

ישראל הצטרפה לעמדת ארה"ב והביעה תמיכה בפעולות הצבאיות נגד הספינות המבריחות סמים. ממשלת ירושלים ראתה במבצעים חלק ממאמץ לגיטימי למלחמה בפשע המאורגן הבינלאומי ובסחר בסמים המסכן את ביטחון אזורים שלמים.

נציג ארה"ב במועצת הביטחון הגן בתוקף על הפעולות הצבאיות והצהיר כי בונצואלה שורר משטר דיקטטורי שמסכן את האזור כולו. הנציג האמריקאי טען כי סמי ונצואלה מהווים איום ישיר לא רק על ביטחון ארה"ב אלא על העולם כולו, וכי וושינגטון לא תוכל לעמוד מנגד ולהתעלם מהסכנה המתמשכת. הנציג הוסיף כי ממשלת ונצואלה מעורבת עמוקות בסחר הסמים ולא ניתן להפריד בין המשטר לבין הקרטלים.

אנליסטים מערביים מזהירים כי המצב סביב ונצואלה מתקרב במהירות רבה לנקודה מסוכנת ביותר. מומחי יחסים בינלאומיים וביטחון מדגישים כי הקהילה הבינלאומית נדרשת למצוא בדחיפות מנגנונים דיפלומטיים יעילים לבלימת ההסלמה לפני שהמצב יחרוג משליטה. החשש הוא שאם לא יימצא פתרון מדיני, האזור עלול להימצא בסערה של עימות צבאי שיכלול מעצמות עולמיות ויגרור השלכות קשות על אמריקה הלטינית כולה.

נכון לשעה זו, הדיון במועצת הביטחון עדיין נמשך. טרם התקיים הצבעה על הצעת החלטה כלשהי וטרם התקבלה החלטה רשמית. הקהילה הבינלאומית מחכה בדריכות לראות האם המועצה תצליח להגיע להסכמה על מנגנון להרגעת המצב, או שהמשבר ימשיך להחמיר ולהוביל את האזור למצב של עימות פתוח בין ונצואלה לארה"ב.

הפוסט ונצואלה-ארה"ב: ישיבת חירום באו"ם על רקע חשש מפרוץ מלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

ועדת הפרס באוסלו הכריזה היום על מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה, כזוכה בפרס נובל לשלום לשנת 2025. ההחלטה הגיעה על רקע ציפיות והערכות רבות כי הפרס יוענק דווקא לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והיא מעוררת גלי הדים פוליטיים ודיפלומטיים. לפי מקורבים לטראמפ, הנשיא האמריקני נסער מהחלטת הוועדה, והוא ממש עצבני. המקורות מעריכים כי לפרס נובל יהיו השלכות בלתי צפויות, ומדגישים כי טראמפ לא סולח ולא יסלח על כך שהוא לא זכה בפרס.

בהודעה הרשמית של ועדת הפרס נכתב כי מצ'אדו זוכה בפרס נובל לשלום על פועלה העקבי למען זכויות דמוקרטיות בוונצואלה ועל מאבקה העיקש למען מעבר שקט וצודק מדיקטטורה לדמוקרטיה. הוועדה הדגישה כי מצ'אדו הובילה את תנועת הדמוקרטיה במדינה ונחשבת לדוגמה יוצאת דופן לאומץ אזרחי באמריקה הלטינית. עוד נמסר מטעם הוועדה כי מצ'אדו הצליחה לאחד את האופוזיציה סביב הדרישה לבחירות חופשיות, ופעלה לאורך השנים למען עצמאות מערכת המשפט, זכויות אדם וייצוג אמיתי לאזרחים.

ועדת הפרס ציינה כי למרות שהמשטר חסם את מועמדותה לנשיאות ב־2024, מצ'אדו המשיכה להיאבק בדרכים לא-אלימות, תוך שיתוף פעולה עם מועמד אחר מהאופוזיציה ואלפי מתנדבים שפעלו לקיום בחירות שקופות. למרות האיומים והרדיפה, היא נשארה במדינה והפכה לסמל לתקווה ולמאבק דמוקרטי בדרכי שלום. בחודש ינואר הופיעה מצ'אדו בציבור לראשונה אחרי שפעלה במחתרת במשך זמן רב, מחשש לפגיעה בה מצידו של משטר הרודן ניקולס מדורו. היא הופיעה בעצרת תמיכה ענקית בעיר צ'קאו בוונצואלה, ובתוך שעות בודדות הותקפה ונעצרה על ידי כוחות המשטר. מעצרה הביא לסערה גדולה במדינה ומחוצה לה, ערב השבעתו של מדורו לכהונה שלישית כנשיא המדינה. לאחר יממה שוחררה מצ'אדו, והיא ממשיכה לפעול במדינה.

כאשר נשאלה ועדת הפרס מה הייתה ההשפעה של הלחצים שהופעלו בנושא הקמפיין לבחירתו של טראמפ, היא השיבה כי לאורך ההיסטוריה, הוועדה לא הגיבה לקמפיין או ללחץ תקשורתי. חברי הוועדה ציינו כי הם מקבלים המון מכתבים כל שנה של אנשים שקוראים לבחור במועמדים שונים, אך הוועדה יושבת בחדר בין התמונות של הזוכים, והחדר מלא בעוצמה וגאווה. הוועדה הדגישה כי היא מבססת את החלטותיה על העבודה והרצון של אלפרד נובל. יושב ראש הוועדה הביע ביקורת מרומזת על התנהלותו של טראמפ בציינו כי אנחנו חיים בעולם שיש בו פחות דמוקרטיות ורוצים לתמוך בכוחות הדמוקרטיים.

מטה המשפחות להחזרת החטופים הגיב על החלטת ועדת פרס נובל לשלום, ואמר כי על אף שוועדת פרס נובל בחרה השנה בזוכה אחרת, האמת נותרת ברורה ובלתי ניתנת לערעור – אין מנהיג או ארגון שעשו יותר למען השלום בעולם מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המטה הדגיש כי הנשיא טראמפ פועל ללא לאות, גם ברגע זה ממש, כדי להבטיח את השבתם של כל 48 יקירינו – החיים והחללים. החיים המוכרחים לשוב הביתה כדי להתחיל את השיקום וההחלמה, החללים לקבורה ראויה בכבוד, קבורה וסגירת מעגל שנמנעה ממשפחותיהם זמן רב מדי. לדברי המטה, ההיסטוריה תזכור את הישגיו כתרומה המשמעותית ביותר לשלום העולמי בדורנו.

החל מהבוקר, לפי טבלת ההימורים באתר פולימרקט, מצ'אדו התבססה כמועמדת המובילה. הטבלה השתנתה במהירות, ואתמול היו אלה שירותי החירום של סודאן שדורגו במקום הראשון. לפי רויטרס, שירותי החירום של סודאן ונציבות האו"ם לפליטים היו המועמדים המובילים לזכייה. ההערכה המרכזית בקרב המומחים הייתה שטראמפ לא יזכה. הפעם האחרונה שוועדת הפרס התכנסה הייתה ביום שני – לפני ההודעה על הפסקת האש בעזה.

למרות שורה של הצעות מועמדות מצד גורמים בכירים לאורך השנים, והישגים מדיניים שטראמפ עצמו מייחס לזכותו, כמו הסכמי אברהם והיוזמה להפסקת הלחימה בעזה, גורמים הבקיאים בעבודת ועדת הנובל אמרו השבוע לסוכנות הידיעות AP כי סיכוייו אינם גבוהים. חלק מהמומחים ציינו כי ייתכן אף שחלק מפעולותיו פוגעות בסיכוייו. אחת הטענות המרכזיות היא שהוועדה נוטה להעדיף מאמצי שלום ארוכי טווח ומוסדות הפועלים לקידום פיוס בין-לאומי – ולא מהלכים מהירים או רועשים.

מאז כהונתו הראשונה, טראמפ מרבה להזכיר בפומבי שהוא ראוי לפרס נובל, ואף אמר באחרונה בעצרת באו"ם כי כולם אומרים שאני צריך לקבל את פרס נובל לשלום. עם זאת, כללי הפרס אינם מאפשרים לאדם להציע את עצמו. טראמפ הוצע לפרס כמה פעמים מאז 2018, הן על ידי גורמים בארה"ב והן על ידי פוליטיקאים זרים. חברת הקונגרס האמריקנית קלאודיה טני, למשל, המליצה עליו לפרס בזכות תפקידו בחתימת הסכמי אברהם. גם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וממשלת פקיסטן הגישו את מועמדותו בחודשים האחרונים – אך לאחר המועד הסופי להגשת המועמדויות השנה שנקבע ליום הראשון בפברואר.

טראמפ טוען שהוא סיים שבע מלחמות, ואפילו רמז לאחרונה שיוכל לסיים מלחמה שמינית אם תוכנית השלום שלו תביא לסיום המלחמה בעזה. הוא היה אדריכל הסכמי אברהם, ורק אתמול הכריז על השלב הראשון בהסכם בין ישראל וחמאס. בעקבות ההסכמה על השלב הראשון של התוכנית, שאמור לכלול הפסקת אש ושחרור חטופים, התגברו לאחרונה הקריאות להעניק לו את הפרס, כולל מטעם משפחות החטופים.

החלטת ועדת הפרס להעניק את הפרס למצ'אדו במקום לטראמפ מעוררת שאלות לגבי ההשלכות הפוליטיות והדיפלומטיות של ההחלטה. מקורבים לטראמפ מדגישים כי הנשיא האמריקני כועס מאוד על כך שלא זכה בפרס, וכי הוא לא סולח על עלבונות מסוג זה. הזמן יגלה אם אכן יהיו השלכות בלתי צפויות להחלטת הוועדה, ואיך תשפיע זכייתה של מצ'אדו על היחסים בין ארצות הברית לוועדת פרס נובל ולנורווגיה בכלל.

הפוסט לא טראמפ: נובל לוונצואלה והנשיא נסער מאוד הופיע לראשונה ב-מעקב.

בישראל ובחמאס נערכים לתחילת מימוש ההסכם לשחרור כל החטופים וסיום המלחמה ברצועת עזה, לאחר שהסכימו לשלב הראשון בתוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מרגע האישור שניתן מצד הממשלה בישראל, השעון החל לתקתק. כוחות צה"ל יחלו בנסיגה לקו הצהוב המעודכן תוך 24 שעות מההצבעה בממשלה, ומרגע הנסיגה שעון בן 72 שעות יתחיל לתקתק עד לשחרור החטופים. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צפוי להגיע לישראל ביום שני, אם כי מועד הביקור עדיין אינו סופי.

הערב בכיכר החטופים בתל אביב התקבצו קרוב לחמישה אלפים בני אדם, וביניהם מאות נציגי תקשורת מישראל ומרחבי העולם. הכיכר, שהפכה לסמל לאומי של כאב ותקווה, עמדה במרכז תשומת הלב הבינלאומית עם הדיווחים על התקדמות משמעותית בעסקת החטופים. הציבור מרגיש כי ייתכן שסוף סוף החטופים ישובו הביתה. גם אם קשה להאמין להצהרות חמאס, הפעם התחושה בשטח היא שהמומחה רציני מתמיד. לצד התקווה, נוכח גם כאב כבד – ישראל צפויה לשלם מחיר גבוה. על פי ההבנות, כ-2,000 אסירים פלסטינים ישוחררו מבתי הכלא, ומאז ה-7 באוקטובר נפלו חיילים רבים בקרבות בעזה.

בכיכר החטופים שוררים בעת ובעונה אחת חגיגה גדולה וכאב עמוק – שמחה על השבים, לצד צער כבד על אלה שלא ישובו עוד. ברצועת עזה מוחזקים 20 חטופים שנמצאים בוודאות בחיים, ועוד 28 חללים. ישראל כולה נושאת עיניים בתקווה עצומה לעתיד של גאולה ונחמה. בקרב משפחות החטופים התרגשות עצומה. עינב צנגאוקר, אימו של אחד החטופים, מסרה בהתרגשות כי בנה שב הביתה.

היום התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני ואחריו הממשלה כדי לאשר את שחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא תמורת החטופים, קרי השלב הראשון בתוכנית. הממשלה הייתה אמורה להתכנס בשעה 18:00, אך הדיון החל באיחור של יותר מארבע שעות. בישיבת הממשלה הלילה לא אושרו שאר מרכיבי העסקה. זאת, מאחר שישראל טוענת כי הקבינט כבר אישר את חמשת העקרונות לסיום המלחמה שבתוכנית טראמפ.

לאחר ההצבעה בממשלה, שנתנה את החותמת הסופית להסכם, תידרש ישראל להסיג את כוחות צה"ל תוך 24 שעות לקו הנסיגה שהוסכם מול חמאס במסגרת התוכנית. לאחר הנסיגה ימשיך צה"ל לשלוט ב-53 אחוזים משטחי הרצועה. הקו עדיין לא נחשף על גבי מפה, אבל לפי גורם ישראלי הוא אינו שונה מאוד מהקו הצהוב שפרסם הנשיא טראמפ בסוף השבוע האחרון, לצד כמה תיקונים שלהם הסכימה ישראל. במסגרת הנסיגה, ישראל תוציא את כוחות צה"ל מהעיר עזה, שעליה החלה להשתלט במבצע "מרכבות גדעון ב'", וגם מחאן יונס.

מסיום 24 השעות הללו יחל לתקתק שעון בן 72 שעות, שעד סיומן יידרש חמאס לשחרר את החטופים, ללא טקסים פומביים. בחמאס טענו כי אינם יודעים בוודאות את מיקומם של תשעה מתוך 28 החללים. בתחילה הייתה הערכה שהחטופים ישוחררו כבר ביום שבת, אך כעת הסברה היא שהם ישוחררו ביום שני או שלישי. בעקבות ההערכה בישראל שחמאס לא יאתר את כל החללים, יוקם כוח משימה בינלאומי להשבתם.

ביום שני צפוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגיע לישראל ולנאום בכנסת, אם כי מועד ביקורו עדיין אינו סופי. "זהו יום גדול לעולם", אמר הנשיא האמריקני. "העולם כולו התאחד סביב זה. ישראל וכל מדינה. זה היה יום פנטסטי, יום נהדר עבור כולם".

בעסקה לא ישוחררו מחבלי נוחבה שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, ולפי דוברת לשכת ראש הממשלה גם לא מרואן ברגותי. גורם ישראלי אמר לרשת CNN כי גופות מנהיגי חמאס יחיא ומוחמד סינוואר לא ייכללו בעסקה. ההחלטה שלא לכלול את מחבלי נוחבה ואת ברגותי מהווה קו אדום ישראלי שנשמר בעסקה.

למרות הכול, נדמה כי לאחר חודשים ארוכים של ציפייה, ישראל מתקרבת לרגע הגורלי של עסקה ושל שחרור. אך בלבבות כולם נותר כאב עצום – על הנופלים, על הימים הקשים, ועל אלה שעדיין לא שבו. התוכנית שגובשה מהווה שלב ראשון בהסכם רחב יותר לסיום המלחמה ברצועת עזה, וישראל נדרשת לפעול לפי לוח זמנים צמוד ומחייב שכל עיכוב בו עלול לסכן את העסקה כולה.

המהלך הדיפלומטי שהוביל להסכם זה כלל מעורבות אמריקנית אינטנסיביית, בראשות נשיא ארצות הברית טראמפ, שהפך את שחרור החטופים לאחד מסדרי העדיפויות המרכזיים של ממשלו. לצד הלחץ האמריקני, גם מדינות ערביות, ובראשן מצרים וקטאר, שיחקו תפקיד מרכזי בתיווך ובלחץ על חמאס לקבל את תנאי העסקה. השילוב בין לחץ בינלאומי, אינטרסים אזוריים ולחץ ציבורי בישראל הוא שהוביל לפריצת הדרך הנוכחית.

העסקה מעוררת רגשות מעורבים בקרב הציבור הישראלי. מצד אחד, התקווה לשוב ולראות את יקיריהם של משפחות החטופים חוזרים הביתה, ומצד שני הכאב הכבד על המחיר שנדרש לשלם – שחרור אלפי אסירים פלסטינים, חלקם עם דם על הידיים, וההכרה בכך שלא כל החטופים ישובו בחיים. הדיון הציבורי סביב העסקה משקף את הקרע העמוק בחברה הישראלית בין התומכים בה מתוך אמונה שהצלת חיי החטופים היא ערך עליון, לבין המתנגדים לה בטענה שהמחיר הביטחוני והמוסרי גבוה מדי.

בשעות הקרובות, ככל שכוחות צה"ל יתחילו בנסיגה לקו המוסכם, העיניים תהיינה נשואות לעזה ולהתנהלות חמאס. השאלה המרכזית היא האם חמאס אכן יעמוד בהתחייבויותיו ויבצע את שחרור החטופים בתוך פרק הזמן שנקבע. בעבר, ארגוני טרור פלסטיניים הפרו הסכמים והפכו שחרורי שבויים לאירועים תעמולתיים. הדרישה שהשחרור יתבצע ללא טקסים פומביים נועדה למנוע ניצול תקשורתי של האירוע על ידי חמאס.

הקושי באיתור מיקומם של תשעה חללים מעיד על המורכבות התפעולית של העסקה. חמאס מחזיק את החטופים במקומות שונים ברצועה, חלקם במנהרות ומקומות מוסתרים, וחלק מהגופות עלולות להיות תחת הריסות או בידי תאים שונים של הארגון. הקמת כוח משימה בינלאומי להשבת החללים מעידה על ההכרה שיש צורך במנגנון נוסף מעבר להסכם הישיר עם חמאס כדי להבטיח את השבת כל הנעדרים.

הביקור המתוכנן של נשיא ארצות הברית בישראל, אם אכן יתבצע, יסמל את המעורבות האמריקנית העמוקה בהסכם ואת חשיבותו האסטרטגית עבור הממשל האמריקני. נאום בכנסת של נשיא אמריקני הוא אירוע נדיר ומשמעותי, ובחירה בעיתוי זה תדגיש את הישג הדיפלומטי ואת המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל. המהלך גם נועד להעביר מסר לחמאס ולמדינות האזור על כוח השותפות בין ישראל לארצות הברית.

השליטה של צה"ל ב-53 אחוזים משטח הרצועה גם לאחר הנסיגה מעידה על כך שישראל שומרת על אחיזה ביטחונית משמעותית בעזה. הנסיגה מעיר עזה ומחאן יונס היא מהלך משמעותי, שכן שני האזורים הללו היו מוקדי פעילות צבאית אינטנסיבית של צה"ל במהלך המלחמה. מבצע "מרכבות גדעון ב'" בעיר עזה התמקד בהשתלטות על אזורים עירוניים צפופים ובחיסול תשתיות של חמאס. הנסיגה מאזורים אלה תלווה בסידורים ביטחוניים שנועדו למנוע חזרה של חמאס לשליטה מלאה.

העסקה מעלה גם שאלות לגבי העתיד של הרצועה לאחר סיום השלב הראשון. התוכנית של נשיא טראמפ כוללת חמישה עקרונות שאושרו על ידי הקבינט הישראלי, אך פרטים נוספים על השלבים הבאים עדיין לא נחשפו במלואם. ההבנה היא שהעסקה הנוכחית היא שלב ראשון בתהליך ארוך יותר שאמור להוביל לסיום מלא של המלחמה ולהסדרה מסוימת של מעמד הרצועה.

לוח הזמנים הצמוד והמחייב משקף את הלחץ הבינלאומי והציבורי להשבת החטופים במהירות. 24 השעות שבהן צה"ל נדרש לבצע את הנסיגה הן פרק זמן קצר יחסית למהלך צבאי בסדר גודל כזה. ה-72 שעות שלאחר מכן, שבמהלכן חמאס נדרש לשחרר את החטופים, מהוות חלון זמן קריטי שבמהלכו העולם כולו יפנה את מבטו לעזה. כל עיכוב או תקלה בלוח זמנים זה עלולים לסכן את העסקה ולהוביל להחזרת המצב לנקודת המוצא.

המשפחות של החטופים חיות בימים אלה בין תקווה לפחד. לאחר חודשים של אי ודאות וייסורים, הן מתקרבות לרגע האמת. השאלה האם יקיריהן יחזרו בחיים או שמא יקבלו רק גופות היא שאלה שמלווה אותן בכל רגע. השמחה על ההתקדמות בעסקה מתערבבת בחרדה מפני האפשרות שהמציאות תהיה קשה יותר מהציפיות.

בשעות הקרובות ובימים הבאים, כל צעד בלוח הזמנים ייבחן בזכוכית מגדלת. הציבור בישראל, התקשורת הבינלאומית, וממשלות ברחבי העולם יעקבו אחר ביצוע העסקה, ותקוותיהם תהיינה שהפעם, סוף סוף, החטופים אכן ישובו הביתה.

צילום: מעקב, דים אמור

הפוסט מתי ישוחררו החטופים, מתי יגיע טראמפ: הלוח הזמנים המתעדכן לעסקה   הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפחות 23 בני אדם נפצעו הלילה במתקפה רוסית חריגה בעוצמתה על העיר קייב, שהחלה זמן קצר לאחר שיחת הטלפון בין הנשיאים ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ. המתקפה, שכללה מאות כטב"מים ו-11 טילי שיוט וטילים בליסטיים, גרמה לנזקים כבדים במספר מוקדים בעיר הבירה האוקראינית.

חלק מהטילים והכטב"מים פגעו במספר מוקדים בקייב, וגרמו נזקים כבדים לעשרות בנייני מגורים ומאות רכבים. בעקבות הפגיעות נשברו שמשות במספר מוקדים ברחבי העיר, ובמשך שעות רבות התנשאו עמודי עשן שחורים בשמי קייב, שניתן היה לראותם מרחוק.

הכוחות האוקראיניים הצליחו ליירט את רוב הכטב"מים שהושגרו לעבר העיר, אולם רק שניים מתוך 11 הטילים שיורו נוטרלו על ידי מערכות ההגנה. שיעור היירוט הנמוך של הטילים הוסיף לעוצמת הנזקים הכבדים שנגרמו ברחבי העיר.

שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה הגיב למתקפה הלילית בפוסט חריף ברשתות החברתיות, בו כתב: "לילה נורא וחסר שינה בקייב. אחד הגרועים ביותר עד כה. מאות רחפנים וטילים בליסטיים רוסיים נפלו על בירת אוקראינה. מיד לאחר שפוטין שוחח עם הנשיא טראמפ. והוא עושה זאת במכוון. תפסיקו לחכות! פוטין מראה בבירור את זלזולו המוחלט בארה"ב ובכל מי שקרא לסיום המלחמה".

קולבה קרא להטיל סנקציות קשות ביותר על מוסקבה ולספק לאוקראינה את כל האמצעים הדרושים להגנה עצמית. דבריו מגיעים על רקע דיווחים שארה"ב מקפיאה משלוחי נשק לאוקראינה שעליהם כבר הוסכם בתקופת הממשל הקודם.

"החלטות שגויות יכולות רק לדחוף את התוקפן להסלים את הטרור", הוסיף שר החוץ האוקראיני. "כל המשטרים הפושעים בעולם עוקבים כעת מקרוב אחר מעשיו של פוטין ותגובתו אליהם. אם הוא ייצא מזה בשלום, כולם יקבלו מסר ברור מאוד. תפסיקו לחכות לשלום. פעלו כדי להשיג שלום. שלום באמצעות כוח".

העיתוי של המתקפה מעורר שאלות לגבי הקשר בינה לבין השיחה שהתקיימה זמן קצר לפניה בין הנשיאים טראמפ ופוטין. מדובר בדפוס המוכר של הנשיא הרוסי, שבעבר כבר הפגין מספר פעמים התנהגות של התרסה ושליחת מסרים בזמנים קריטיים.

המתקפה הלילית מצטרפת לשורה ארוכה של התקפות רוסיות על קייב מאז תחילת הפלישה לאוקראינה לפני כמעט שלוש שנים. עם זאת, העוצמה והתזמון של מתקפה זו מבליטים את המסר שמוסקבה מבקשת להעביר בעת הזו הרגישה, בה מתנהלים נסיונות דיפלומטיים לסיום הסכסוך.

הפגיעות הכבדות בעיר הבירה האוקראינית מדגישות את המשך האלימות וההרס במלחמה, למרות הדיונים הדיפלומטיים שמתקיימים ברמות הבכירות ביותר. המתקפה הלילית מהווה תזכורת חדה לכך שעל פי קרקע המציאות, המלחמה ממשיכה להסתער על האוכלוסייה האזרחית באוקראינה.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט פוטין לא סופר את טראמפ: הפצצת קייב אחרי השיחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפעולה צבאית חסרת תקדים, שנערכה ב־22 ביוני 2025 בשיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית, הותקפו שלושה מתקני גרעין מרכזיים באיראן, במסגרת מבצע "עם כלביא" שהובילה ישראל. בין המתקנים שהותקפו נמנים פורדו, נתנז ואספהאן – אשר מהווים את ליבת התוכנית הגרעינית האיראנית.

לפי הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ברשת X, המבצע (22.06) התבצע "בתיאום מלא ביני לבין הנשיא טראמפ, ובתיאום מבצעי מלא בין צה"ל וצבא ארצות הברית". נתניהו הדגיש כי התקיפה האמריקנית המשיכה "ביתר שאת ובעוצמה כבירה" את הפעולות הישראליות הקודמות נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.

המלחמה בין ישראל לאיראן מסמנת נקודת מפנה דרמטית במאזן הכוחות במזרח התיכון. איראן – מדינה המונה למעלה ממאה מיליון תושבים – מצויה כעת בעמדת חולשה אסטרטגית חסרת תקדים, אל מול ישראל שמונה ככתשעה מיליון אזרחים בלבד. זאת, בעקבות שורת פעולות ישראליות נרחבות, שהגיעו לשיאן בתקיפה האמריקנית על מתקני הגרעין של איראן.

עד להצטרפותה של ארצות הברית למבצע, פעלה ישראל לבדה נגד איראן, תוך ביצוע תקיפות מדויקות לעבר יעדים אסטרטגיים ברחבי המדינה. הפעולות כללו השמדת מתקנים צבאיים, תשתיות שיגור טילים ומטרות נוספות – ובהן גם פתיחת המרחב האווירי האיראני – והכול בביצוע כוחות ישראליים בלבד, ללא כל סיוע חיצוני.

הצטרפותה של ארצות הברית למבצע מביאה איתה יכולות צבאיות עצומות הפוכות מאיומי המשטר האיראני. בעוד שטהראן איימה שנים על השמדת ישראל ופיתחה יכולות גרעיניות לשם כך, המציאות החדשה מציגה תמונה הפוכה לחלוטין – איראן נותרה ללא יכולות גרעיניות ובמצב של חולשה אסטרטגית מוחלטת.

לפי דברי נתניהו, מיד לאחר השלמת המבצע התקשר הנשיא טראמפ אליו לשיחה "מאוד חמה, מאוד מרגשת", בה בירך טראמפ את נתניהו, את צה"ל ואת העם הישראלי, ובתמורה בירך נתניהו את הנשיא, את הטייסים האמריקניים ואת העם האמריקני.

המבצע חושף את הפער העצום בין התעמולה האיראנית למציאות הצבאית. שנים של איומים על כוח צבאי מתקדם וטכנולוגיות מתוחכמות התבררו כחסרי בסיס מול היכולות המבצעיות הישראליות והאמריקניות. המשטר האיראני, שהציג עצמו כמעצמה אזורית מאיימת, מוצא עצמו כעת "על הברכיים" ללא היכולות הגרעיניות שהיוו את עמוד השדרה של אסטרטגיית ההרתעה שלו.

הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית מתבטאת לא רק בשיתוף פעולה צבאי, אלא גם במסר ברור הנשלח למעצמות אחרות באזור ובעולם. הדגמת הכוח המשותף הזו מהווה חריגה מהקונטקסט המזרח־תיכוני ונוגעת במישרין ליחסי הכוחות הגלובליים, במיוחד מול רוסיה, שנמצאת כנראה אל מול המחשה של יכולות אמריקניות שעשויות להיות רלוונטיות גם עבורה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייכנס להיסטוריה כאיש אמיץ ביותר, שהחליט לפתוח במבצע צבאי נועז נגד איראן. רבים מהמומחים סבורים כי איש אחר לא היה מסוגל להפגין אומץ כזה. נראה כי הפעולה המשותפת מסמנת גם שינוי באסטרטגיה האמריקנית במזרח התיכון, תחת נשיאותו השנייה של דונלד טראמפ. בחירתו של טראמפ להצטרף בכוח למבצע הישראלי ולהוביל בעצמו את התקיפה על מתקני הגרעין מעידה על מחויבות נחרצת לפעולה צבאית נגד איומים גרעיניים אזוריים.

התוכנית הגרעינית האיראנית, שפותחה במשך יותר מעשור וחצי תוך השקעת מיליארדי דולרים ומשאבים עצומים, הושמדה במהלך פעולות שנמשכו מספר חודשים ובמיוחד בתקיפה המכרעת של ה-22 ביוני. המתקנים המרכזיים בפורדו, נתנז ואספהאן, שהיוו את לב התוכנית, נהרסו במלואם ועמם נמחקה למעשה יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני בטווח הנראה לעין.

ההשלכות של המבצע חורגות מהקונטקסט הביטחוני המיידי ונוגעות לעתיד המזרח התיכון כולו. איראן, שהיוותה במשך עשרות שנים את הגורם המערער את היציבות האזורית והמימן רשתות טרור ברחבי האזור, מוצאת עצמה במצב של חולשה שלא נראה כמותו מזה עשרות שנים.

המשטר בטהראן יצטרך כעת להתמודד עם מציאות חדשה בה הוא איבד את נשק ההרתעה המרכזי שלו מול ישראל. היכולות הצבאיות הקונבנציונליות של איראן, כפי שהוכחו במהלך החודשים האחרונים, הן נמוכות משמעותית מהתדמית שהמשטר ביקש לקדם, והן אינן מספקות מענה לפני הכוח המשותף של ישראל וארצות הברית.

מבצע "עם כלביא" ייזכר בדפי ההיסטוריה הצבאית כדוגמה יוצאת דופן להישג מבצעי. צבא הפועל במקצועיות וביעילות מסוגל להשמיד בסיסים, טילים ומטרות נוספות של צבא גדול בהרבה. איראן, אם כי מדינה עצומה במימדיה, סובלת מחולשה טכנולוגית ניכרת. היכולת לבצע פעולה מורכבת כל כך, ברמת דיוק מרשימה, מעידה על תיאום מושלם, מודיעין חד והצטיידות טכנולוגית מתקדמת של צה"ל.

כפי שסיכם ראש הממשלה נתניהו בהודעתו: "אנחנו עומדים יחד, אנחנו נלחמים יחד, ובעזרת השם – אנחנו מנצחים יחד". המבצע, לדבריו, מקיים את ההבטחה לעם ישראל על השמדת מתקני הגרעין האיראניים ופותח פרק חדש ביחסי הכוחות במזרח התיכון.

נ.ב

ראוי לציין כי מועד ביצוע הפעולה נושא משמעות היסטורית מיוחדת: ב־22 ביוני 1941 פתחה גרמניה הנאצית במלחמה נגד ברית המועצות. נדמה כי בחירת התאריך איננה מקרית, והיא עשויה להתפרש כמסר מכוון לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין – מסר המדגים את עוצמתה הצבאית של ארצות הברית ואת חוזקה של הברית האסטרטגית בה היא עומדת בראש.

גרפיקה: מעקב

הפוסט איראן נשברה: מעצמת הטרור בדרך להתמוטטות הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז הבוקר (ראשון) כי מתקני הגרעין המרכזיים של איראן הושמדו לחלוטין במתקפה אמריקנית שתואמה במלואה עם ישראל. בהצהרה מוקלטת שפורסמה ברשת X בשעה 05:40, הביע נתניהו הכרת תודה עמוקה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואמר כי "ההבטחה שנתתי בתחילת מבצע עם כלביא – קוימה".

נתניהו חזר על הבטחתו מתחילת המבצע, כי מתקני הגרעין האיראניים יושמדו "בדרך זו או אחרת". לדבריו, התקיפה האמריקנית בוצעה "בתיאום מלא ביני לבין הנשיא טראמפ, ובתיאום מבצעי מלא בין צה"ל וצבא ארצות הברית" ופגעה בשלושת מתקני הגרעין המרכזיים: פורדו, נתנז ואספהאן.

ראש הממשלה תיאר שיחה חמה ומרגשת עם הנשיא טראמפ שהתקיימה מייד לאחר השלמת הפעולה. "הוא בירך אותי, הוא בירך את צבאנו והוא בירך את עמנו. ואני ברכתי אותו, את טייסי ארצות הברית ואת העם האמריקני", סיפר נתניהו.

בהצהרתו הדגיש נתניהו כי התקיפה האמריקנית המשיכה "ביתר שאת ובעוצמה כבירה את התקיפות של צה"ל והמוסד על תוכנית הגרעין של איראן". לדבריו, התוכנית האיראנית "איימה על עצם קיומנו והיא גם סיכנה את שלום העולם כולו".

ראש הממשלה השבח את הנשיא טראמפ בכלל ונדיר: "הנשיא טראמפ מנהיג בעוז את העולם החופשי. הוא ידיד ענק של ישראל, ידיד שלא היה כמותו". נתניהו הוסיף כי הוא מדבר "מעומק הלב של כל אחד ואחת" מאזרחי ישראל ומטעם "העם היהודי כולו".

המתקפה האמריקנית שבוצעה הלילה סימנה את הפעם הראשונה בה ארצות הברית תוקפת ישירות מתקני גרעין איראניים. על פי דיווחים, ישראל וארצות הברית התאמנו על תקיפה מסוג זה כבר לפני כשנה, כאשר דמו במסגרת תרגיל את התקפה ההתקפית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.

נתניהו סיים את הצהרתו במסר של אחדות ונחישות: "אנחנו עומדים יחד, אנחנו נלחמים יחד, ובעזרת השם – אנחנו מנצחים יחד". ובסיום ציטט מפרשת השבוע: "עלה נעלה כי יכול נוכל להם".

צילומים: צילום מדף X של בנימין נתניהו בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט נתניהו מכריז: מתקני הגרעין של איראן הושמדו הופיע לראשונה ב-מעקב.

איראן שיגרה הבוקר מטח של כ-30 טילים לעבר ישראל, שעות בודדות אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על "תקיפות מוצלחות מאוד באיראן" ושיתף פוסט ברשת החברתית שלו: "פורדו איננו!". התקיפה האמריקנית-ישראלית פגעה במתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואיספהאן, בהשתתפות מפציצי B-2 אמריקניים וצוללות עם טילי טומהוק.

המטח האיראני גרם לנפילות בחיפה, תל אביב, נס ציונה ובאר יעקב. לפי עדכוני מד"א, 30 פצועים פונו עד כה לבתי החולים – אחד במצב בינוני והשאר במצב קל, כולל שלושה ילדים. פצוע אחד נפגע מרסיסים בכביש.

הפגיעה החמורה ביותר אירעה בנס ציונה, שם טיל פגע ישירות בשכונת וילות וגרם להרס רב למספר בתים. כוחות הביטחון וההצלה עדיין סורקים במקום כדי לוודא שלא פספסו אנשים בבתים שנפגעו. במקביל החל פינוי כלי הרכב שנהרסו כליל כדי לאפשר מעבר חופשי של מכוניות ורכבי הצלה.

פרמדיק מד"א עדי אנטוניצי תיאר את הזירה בנס ציונה: "מדובר בפגיעת טיל באזור של בתים פרטיים בשכונת מגורים, עם הרס רב למספר בתים. הצוותים הגדולים של מד"א שהוזנקו למקום העניקו טיפול רפואי למספר פצועים קל שנפגעו מרסיסים וסובלים מחבלות בגופם". הוא הוסיף כי הדיירים שהקשיבו להנחיות פיקוד העורף ונכנסו למרחב מוגן עם האזעקות מנעו פציעות קשות.

בין בתי החולים שקלטו פצועים: איכילוב קלט שמונה פצועים כולל שני ילדים, קפלן שלושה כולל ילד, בני ציון חמישה, ואסף הרופא שבעה פצועים, אחד מהם במצב בינוני. ייתכן שחלק מהפצועים הגיעו עצמאית לבתי החולים.

התקיפה האמריקנית באיראן הייתה הראשונה מסוגה אחרי שארה"ב הצטרפה בפועל למלחמה לצד ישראל. טראמפ הכריז זמן קצר אחרי התקיפה: "המתקנים המרכזיים להעשרה גרעינית הושמדו לחלוטין". בהצהרה נוספת הוא כתב: "השלמנו תקיפה בפורדו ואתרי גרעין נוספים, עכשיו זה הזמן לשלום!".

התגובה האיראנית הגיעה במהירות. החות'ים והאיראנים פרסמו איום: "כל אזרח או איש צבא אמריקני באזור הוא כעת מטרה לגיטימית". טראמפ השיב באיום נגדי: "כל פעולת תגמול תיענה בעוצמה גדולה בהרבה ממה שראינו". אמש איים בכיר איראני כי הכור בדימונה עשוי להפוך למטרה.

בעקבות המתיחות החריפה, פיקוד העורף החמיר את ההנחיות והורה על עבודה רק במקומות חיוניים. לא יתקיימו פעילויות חינוכיות והמרחב האווירי של ישראל נסגר שוב, מה שהוביל לביטול טיסות חילוץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה לטראמפ ואמר: "קודם בא כוח, אחר כך בא שלום". הצהרה זו מגיעה בעת שהאזור עומד על סף הסלמה חדה במיוחד, כאשר שלוש זירות עיקריות – צפון, מרכז ודרום – מתמודדות עם נפילות טילים וירי.

ההסטוריה מראה כי זו הפעם הראשונה שארה"ב מצטרפת בפועל לתקיפה ישירה במתקני הגרעין האיראניים. התקיפה המשותפת מסמלת נקודת מפנה במדיניות האמריקנית כלפי איראן, אך התגובה המיידית של טהראן מעידה על נכונותה להסלים את המצב אף על פי הפגיעה הקשה שספגה.

המתח הגובר בין הצדדים מעורר חשש כבד מפני הסלמה נוספת, ביחוד לאור האיומים הגומלין והנכונות הגלויה של כל הצדדים להמשיך בעימות. סגירת המרחב האווירי והמגבלות החדשות שהטיל פיקוד העורף מעידות על הערכת המצב הביטחוני כחמור ביותר.

התקיפות המשותפות פגעו במתקנים רגישים ביותר במערך הגרעיני האיראני, ובכללם המתקן בפורדו הנחשב למתקדם ביותر בתוכנית הגרעין האיראנית. הפגיעה במתקנים אלה עלולה לגרום לתגובות נוספות מצד איראן ובעלות בריתה באזור, דבר העלול להוביל להסלמה רחבה יותר במזרח התיכון.

צילומים: צילום מדף X של בנימין נתניהו בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים; צילום מאתר The White House; תיעוד מבצעי של מד״א; צילום מזירת הפגיעה בתל אביב (בהתאם לסעיף 27א); צילום מטעם איחוד הצלה. כל הצילומים מוצגים בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט מטח איראני לישראל: 30 פצועים – ארה"ב לצד ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

רוסיה מחדדת את עמדתה נגד ישראל ופועלת בכל הכוח להקמת ישיבה מיוחדת באו"ם בנושא הפסקת אש, כך עולה מדיווחים בתקשורת הרוסית. המהלך מגיע על רקע הסלמה חדה בעימות הישראלי-איראני, כאשר מוסקבה מגנה בחריפות את הפעולות הצבאיות הישראליות ומבקשת למקם את עצמה כמתווכת אזורית.

האירועים הדרמטיים באזור נדונו היום בשיחת טלפון בין שרי החוץ של רוסיה ואיראן. שר החוץ האיראני עבאס ערקצ'י התקשר לעמיתו הרוסי סרגיי לברוב, בהמשך לשיחה שקיימו מנהיגי שתי המדינות אתמול. לברוב הדגיש בשיחה כי מוסקבה מגנה את הפעולה הצבאית הישראלית והביע תנחומים לעמיתו האיראני על רקע ריבוי ההרוגים מהתקיפות הישראליות. שר החוץ הרוסי הוסיף כי רוסיה מוכנה לסייע בהרגעת הסכסוך.

בו בזמן, נחשפים פרטים נוספים על הדיפלומטיה המורכבת שמתרחשת מאחורי הקלעים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס אתמול לשיחה שקיים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כאשר הוא ציין כי רוב השיחה עסקה סביב איראן, אותה פוטין "מכיר מצוין". טראמפ הוסיף כי השניים הסכימו על כך שהמלחמה בין איראן לישראל צריכה להסתיים בהקדם האפשרי.

אמש קיים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שיחה עם פוטין, שהציע לתווך "למניעת הסלמה". בהודעה שפרסם הקרמלין, פוטין ציין בשיחה עם נתניהו את "הצורך בפתרון של שלום וחזרה לתהליך של משא ומתן". המהלך מעיד על ניסיון רוסי להציב את עצמה כמתווכת מרכזית בסכסוך.

בשיחה נפרדת עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, תיאר פוטין את המתקפה הישראלית נגד מתקני הגרעין באיראן כ"הסלמה מסוכנת". בהודעת הקרמלין הודגש כי מוסקבה מגנה את המתקפה ש"מפרה את אמנת האו"ם ואת החוק הבינלאומי". פוטין הביע את "תנחומיו" בפני פזשכיאן על אובדן החיים באיראן וקרא לפתור את משבר הגרעין בדרכים דיפלומטיות.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הצהיר רשמית כי רוסיה מגנה את ההסלמה החדה בעימות בין ישראל לאיראן ומביעה דאגה מהמתח הגובר בין המדינות. לדבריו, הנשיא ולדימיר פוטין מתעדכן באופן שוטף בהתפתחויות. פסקוב הוסיף כי משרד החוץ הרוסי, בהנחיית הנשיא, צפוי לפרסם בקרוב הודעה מפורטת באשר למצב במזרח התיכון, וזו תועבר גם לארגון האומות המאוחדות.

עם זאת, המהלכים הרוסיים מעוררים תהיות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי הגינוי הרוסי. מאז 2014, רוסיה מבצעת פעולות צבאיות נרחבות באוקראינה, כבשה את חצי האי קרים ועושה מעשים שתוארו כפשעי מלחמה. הנשיא פוטין אף מבוקש על ידי בית המשפט הבינלאומי בהאג על העבירות באוקראינה. על פי הערכות, כמיליון איש נהרגו ומאות אלפים נפצעו במלחמה באוקראינה מאז תחילתה.

בנוסף, נהנית רוסיה מההסלמה במזרח התיכון גם בהיבט הכלכלי. העלייה במחירי הנפט, שנרשמה בעקבות התקיפות הישראליות, משרתת את האינטרסים של מוסקבה, המצויה תחת סנקציות בינלאומיות כבדות. עליית המחירים מעניקה לכלכלה הרוסית הנצורה אוויר לנשימה ומספקת לה מרווח תמרון חיוני בזירה הגלובלית.

התמונה המורכבת מעידה על מדיניות רוסית פרגמטית המבוססת על אינטרסים גיאופוליטיים וכלכליים. מוסקבה מנסה לשמור על קשרים עם איראן כבת ברית אסטרטגית, תוך ניסיון להציב את עצמה כמתווכת אזורית מובילה. בו בזמן, היא נהנית מהתוצאות הכלכליות של חוסר היציבות האזורית.

הפרדוקס הרוסי מתבטא בכך שמדינה המבצעת פלישה מקיפה לשכנתה מגנה פעולות צבאיות של מדינה אחרת. הדבר מעיד על הפוליטיקה הכפולה של מוסקבה, שמנסה לנצל את המשבר במזרח התיכון לחיזוק מעמדה הבינלאומי תוך התעלמות מהפעולות שלה עצמה באירופה.

הניסיון הרוסי להקים ישיבה באו"ם בנושא הפסקת אש מהווה חלק ממאמציה להציב את עצמה כמעצמה מתווכת, במקביל לניסיון להסיח את הדעת מהפעולות שלה באוקראינה. התמרון הדיפלומטי מעיד על רצון רוסיה לחזור למרכז הבמה הבינלאומית, גם כאשר היא עצמה מבודדת על ידי החברה הבינלאומית.

המהלכים הדיפלומטיים האחרונים מצביעים על מציאות מורכבת שבה אינטרסים כלכליים וגיאופוליטיים מנחים את המדיניות הרוסית יותר מאשר עקרונות מוסריים או משפטיים. רוסיה מנסה לנצל את המשבר הנוכחי כדי לחזק את מעמדה כמעצמה אזורית, תוך ניצול הזדמנויות כלכליות הנובעות מחוסר היציבות.

בהקשר זה, השאלה המרכזית היא האם רוסיה באמת מעוניינת בהרגעה אמיתית במזרח התיכון, או שמא היא רואה במשבר הזדמנות לקידום האינטרסים שלה. התשובה לכך תתברר בשבועות הקרובים, כאשר יבחן האם המהלכים הדיפלומטיים הרוסיים יובילו לפעולות קונקרטיות או שיישארו ברמה הרטורית בלבד.

הזמן הוא אשר יעיד האם רוסיה תצליח להגשים את שאיפותיה להתבסס כמתווכת מרכזית במזרח התיכון, או שמא מדיניות הפנים הכפולים שלה תחשוף את הפער הנפער בין הכרזותיה לבין מעשיה. במציאות הגיאופוליטית המסועפת של עת הזאת, אין מקום לאלתור דיפלומטי, והמהלכים הרוסיים יינתנו לדין על פי תוצאותיהם המוחשיות ולא על פי הודעותיהם הפומביות.

נ.ב
עם זאת, ניכר היטב כיצד רוסיה אינה מהססת להפקיר את בני בריתה בעת הצורך. השנה חזינו בכך באופן מובהק בזירה הסורית — שהרי לרוסיה יש אינטרסים, אך לא באמת יש לה חברים.

הפוסט רוסיה מגנה את ישראל ודוחפת לישיבת או"ם הופיע לראשונה ב-מעקב.