פרקליטות המדינה הודיעה אתמול לח"כ טלי גוטליב כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שוקלת להעמידה לדין פלילי בכפוף לשימוע, בחשד לעבירה על חוק השב"כ. החשד מתבסס על פרסום מידע חסוי על זהות של עובד שב"כ, כאשר גוטליב חשפה את זהות בן זוגה של פרופ' שקמה ברסלר כאיש שב"כ.

ההודעה מהפרקליטות מגיעה לאחר שגוטליב זומנה פעמיים לחקירת משטרה במחלקה לחקירות שוטרים בלהב 433, אך סירבה להתייצב לחקירה. הח"כ טענה כי חסינותה הפרלמנטרית מגינה עליה מפני חקירה, טענה שהפרקליטות דחתה במפורש.

גוטליב הגיבה בחריפות על הודעת הפרקליטות וציינה כי "חשיפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי, ובדיוק לשם כך נועדה חסינותי הפרלמנטרית". היא הבהירה כי כפי שלא התייצבה לחקירה, כך אין בדעתה להתייצב לשימוע, והוסיפה: "היועמ"שית מוזמנת לפעול כרצונה ואני אעמוד על חסינותי בוועדת הכנסת – שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתי".

במהלך מאבק האופוזיציה נגד המהפכה המשפטית, גוטליב פרסמה מידע שחשף את זהות בן זוגה של פרופ' שקמה ברסלר כעובד שב"כ. ברסלר, שהובילה את המחאה נגד הרפורמה המשפטית, הפכה למטרה לביקורת ולתקיפות של חברי הכנסת מהקואליציה, כאשר גוטליב הלכה צעד נוסף וחשפה פרטים אישיים על בן זוגה.

השב"כ שלח לפרקליטות המדינה חוות דעת חמורה במאי האחרון, לפיה גוטליב פגעה בביטחון המדינה כשחשפה את זהות בן הזוג כאיש שב"כ, וסיכנה את חייהם של אנשי הארגון. הארגון הבטחוני ציין כי חשיפת זהות עובדים בשירות הביטחון הפנימי מהווה סיכון ביטחוני חמור ופוגעת ביכולת הארגון לבצע את משימותיו.

בינואר זימנה חוקרת בלהב 433 את גוטליב לחקירה, לאחר שהח"כ הודיעה על כוונתה להתייצב למשטרה. אולם גוטליב שינתה עמדתה והודיעה כי אין בכוונתה להתייצב, וכתבה בחשבון הטוויטר שלה: "המלצתי לה לחדול מלפנות אליי שכן אין בכוונתי להתייצב. הפרקליט האמון על התיק יפעל בהתאם להבנתו".

הפרקליטות פנתה אל גוטליב במכתב ובו הבהירה כי עליה להתייצב במשטרה במועד שייקבע, תוך הדגשה כי חסינותה הפרלמנטרית אינה מקנה לה הגנה מפני חקירות. במכתב צוין במפורש: "אין לך חסינות מחקירה במשטרה, עליך להתייצב במועד ובמקום שייקבע". בנוגע לטענותיה אודות חוק החסינות, בפרקליטות הבהירו לגוטליב: "סירובך להתייצב לחקירה בהתבסס על הטענה בדבר קיומה של חסינות מהותית, אין לה על מה שתסמוך".

הפרקליטות הסבירה כי חוק החסינות אינו מקנה לחבר כנסת חסינות מפני התייצבות לחקירה פלילית. כאשר עולה חשד לביצוע עבירה פלילית יש בסמכות גורמי האכיפה לזמן חבר כנסת לחקירה, במסגרתה אף תתברר השאלה האם מעשיו חוסים תחת החסינות המהותית הנתונה לחבר כנסת בגין מעשה או הבעת דעה הנעשים לשם מילוי תפקידו.

גוטליב הגיבה בפוסט מורחב בו היא מגנה את הצעדים נגדה וטוענת כי "חשיפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר המסיתה והממרידה מנהיגת המרי האזרחי שהובילה היא לצד חבר מרעיה את ישראל לעברי פי פחת נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי ובדיוק לשם כך נועדה חסינותי הפרלמנטרית". היא הוסיפה: "כפי שלא התייצבתי לחקירה כך אין בדעתי להתייצב לשימוע".

הח"כ גוטליב הבהירה כי תעמוד על חסינותה בוועדת הכנסת, שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתה. בהמשך הודעתה, גוטליב פנתה אל היועמ"שית באופן אישי: "אמליץ למיארה להתחיל לעבוד על נוסח הבג"ץ שאותו היא תגיש בענייני". היא סיימה את הודעתה במילים: "למביני עניין הבוטח בה׳ חסד יסובבנו".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הביע תמיכה חד-משמעית בח"כ גוטליב וציין כי "טלי גוטליב נלחמת ללא פחד על חופש הביטוי ועל חשיפת האמת לציבור. ניסיון להלך עליה אימים באמצעות חקירה פלילית – מעורר דאגה חמורה". בן גביר הוסיף: "הפיכת מאבק ציבורי וערכי לעבירה פלילית – היא חציית קו אדום. חברת הכנסת גוטליב פעלה מתוך תחושת שליחות ולא מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, והניסיון להרתיע אותה לא יצלח".

המקרה שלפנינו מעורר שאלות יסוד בנוגע לגבולות החסינות הפרלמנטרית של חברי הכנסת, ולמידת הלגיטימיות שבפרסום מידע רגיש במסגרת כהונתם. חוק שירות הביטחון הכללי רואה בחשיפת מידע מסווג עבירה חמורה, אשר בצידה עונש מאסר שיכול להגיע עד לשלוש שנים. עתה, על פרקליטות המדינה לשקול אם להגיש כתב אישום נגד חברת הכנסת גוטליב או לסגור את התיק – החלטה שעשויות להיות לה השלכות רחבות על מערכת האיזונים והבלמים שבין רשויות השלטון במדינת ישראל.

העימות בין חברת הכנסת גוטליב לבין הפרקליטות מתחולל על רקע של מתיחות ציבורית גוברת, אשר ליוותה את המדינה במהלך השנה האחרונה – בעיקר בשל המחלוקת העמוקה סביב הרפורמה המשפטית, שהובילה לקיטוב חברתי מהותי. גוטליב, אשר נחשבת לאחת מהתומכות הבולטות בממשלת ישראל ולמבקרת חריפה של גופי האופוזיציה, מצאה עצמה עתה בלב חקירה פלילית, אשר עשויה להתפתח לכדי הליך פלילי מן המניין.

מהלך הפרקליטות, ככל שיבשיל לכדי כתב אישום, עלול להחריף את השסע הציבורי: תומכיה של גוטליב עשויים לראות בו ביטוי לרדיפה פוליטית חסרת תקדים, בעוד שמבקריה יטענו כי שלטון החוק מחייב שוויון בפני החוק – גם כשמדובר בנבחרי ציבור. השאלה העקרונית אשר תעמוד בפני מערכת המשפט היא האם פרסום זהות איש שירות הביטחון הכללי נעשה במסגרת תפקידה של חברת הכנסת וזוכה לחסינות פרלמנטרית, או שמא מדובר במעשה פלילי מובהק, אשר אינו חוסה תחת ההגנות שמקנה החוק לנבחרי הציבור.

צילום היועצת המשפטית נלקח מאתר משרד המשפטים; צילום חברת הכנסת טלי גוטליב נלקח מאתר הכנסת – בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ גוטליב עלולה לעמוד לדין על עבירת שב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

הבוקר נפל טיל ששוגר מתימן בשטח נמל התעופה בן גוריון, דבר שהוביל לביטולים של עשרות טיסות ולנזק כלכלי משמעותי למדינת ישראל. האירוע מדגיש את כישלון מערכת ההגנה של ישראל להתמודד עם איום החות'ים מתימן, זאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות של הממשלה לטפל בסוגיה.

הנפילה בבן גוריון גרמה לשיבושים נרחבים בתנועת הטיסות הבינלאומית, כאשר עשרות טיסות בוטלו והמערכת הכלכלית של ישראל ספגה מכה קשה. העובדה שטיל מתימן, מדינה שסובלת ממחסור בסיסי במזון ובצרכים חיוניים, מצליח להגיע ולפגוע במרכז הכלכלי והתחבורתי החשוב ביותר של ישראל, מעוררת שאלות קשות לגבי יכולות ההגנה של המדינה.

בעוד המדינה מתמודדת עם האירוע הביטחוני החמור, חברי הכנסת עסוקים בדיונים על העלאת שכר לנבחרי ציבור ופיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. הפער בין העיסוק של המערכת הפוליטית לבין הצרכים הביטחוניים והכלכליים הדחופים של המדינה בולט במיוחד לאור האירועים הבטחוניים המתמשכים.

חברת הכנסת מרב מיכאלי התייחסה לפער הזה בחריפות ברשת החברתית X: "במה התעסקה מדינת ישראל הבוקר: עוד שני חללי צה״ל נהרגו בדרום רצועת עזה, שביתה במערכת החינוך, טיל חות״י שמתפוצץ בנמל התעופה בן גוריון ועשרות אלפי מילואימניקיות ומילואימניקים שנקראו לעוד ימי מילואים. במה התעסקה ממשלת ישראל הבוקר: פיצול תפקיד היועמ״שית והעלאת השכר לנבחרות ונבחרי הציבור. אין ספק שאיתם ננצח".

למעשה, התעופה הישראלית נפגעה פעמים רבות כתוצאה מאיומים מתימן, אך הממשלה נמנעת מפעולה מכרעת נגד החות'ים, תוך שהיא ממתינה לאישורים ותמיכה אמריקאית. התלות המוחלטת בארצות הברית בנושא זה מעוררת ספקות לגבי עצמאותה האסטרטגית של ישראל.

במקביל לאירוע הביטחוני, נותרה מערכת החינוך משותקת בשל משבר השכר של המורים. חברת הכנסת לימור סון הר מלך הביעה דאגה לגבי הקיצוצים בחינוך: "החינוך בישראל הוא לא המקום לקצץ בו. יש מספיק שומנים מיותרים, יש מספיק תקציבים מנופחים במקומות אחרים. אבל בחינוך? בזה אסור לגעת. ילדינו אינם צריכים לשלם את מחיר הקיצוצים". יש לציין שחברת הכנסת סון הר מלך לא התייחסה לעלייה בשכרה היא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להסכם שהושג עם ארגוני המורים: "אני שמח שיפה בן דוד ושר החינוך התעשתו, נכנסו למו״מ זריז כך שהקפאות השכר במגזר הציבורי יחולו בהסכמה גם על המורים. כפי שציינתי לאורך כל הדרך, ההורדה מהנטו היתה מיותרת וזו היתה עמדתנו לאורך כל המו״מ. טוב שההיגיון גבר".

בנוסף, סמוטריץ' התייחס לנושא השוואת השכר במגזר הציבורי: "תומכים בהשוואת שכר – כלפי מטה בלבד. הנחיתי לתמוך בהצעה אך ורק בתנאי אחד ברור: לא תהיה כל העלאת שכר – לא לראש הממשלה, לא לשרים, לא לחברי הכנסת ולא לאף בעל תפקיד ציבורי". עם זאת, סמוטריץ' לא התייחס כלל לאירוע הביטחוני החמור שהתרחש בבוקר.

חברת הכנסת טלי גוטליב בחרה להתייחס לפרסום דבר הנפילה: "מי התבוסתן שמאשר את פירסום הפגיעה בנתב״ג?? איזה נרטיב זה משרת חוץ מהחלשה ופגיעה בחוסנה של המדינה. לשם מה קיים הצנזור הצבאי בעל הסמכות הרלוונטית?".

ראוי לציין כי מחזה זה ממחיש את הפער המתרחב בין האתגרים הביטחוניים והכלכליים הניצבים בפני מדינת ישראל לבין סדר היום של הזירה הפוליטית. בשעה שטילים בליסטיים מתימן חודרים למרחב המרכז, לוחמים נופלים בקרבות ברצועת עזה, ועשרות אלפי אנשי מילואים מגויסים לשירות נוסף – בית המחוקקים שקוע בדיונים על תוספות שכר ורפורמות מבניות במערכת המשפט.

הכישלון המתמשך בהתמודדות עם האיום מתימן מעורר תהיות לגבי מדיניות הביטחון של ישראל, במיוחד לאור העובדה שמדינה ענייה כמו תימן מצליחה לייצר ולשגר טילים ארוכי טווח המאיימים על ישראל, בעוד שישראל עצמה אינה מפעילה יכולות דומות כלפי תימן.

התפתחויות היום ממחישות את הפער המתרחב בין סדרי העדיפויות השלטוניים לבין המציאות הקשה בה חיים האזרחים. בשעה שהציבור מתמודד עם איומים ביטחוניים בלתי פוסקים, משבר כלכלי מחריף ושיתוק במערכת החינוך, נציגיו הנבחרים מעדיפים לעסוק בשיפור תנאי העסקתם ורווחתם האישית.

הפוסט טיל מתימן פוגע בנתב"ג; חברי הכנסת עסוקים בהעלאת שכר לעצמם הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) הצהירה באופן נחרץ כי לדעתה ממשלת ישראל מחויבת לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, והדגישה שזו איננה שאלה של "אם" אלא רק של "מתי".

"תקיפת מתקני הגרעין באיראן היא חובה! אין לממשלה הזו פריוילגיה שלא להשלים את המשימה החשובה הזו למען בטחון ישראל", מסרה גוטליב בהצהרה שפרסמה.

גוטליב התייחסה למתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן בעקבות חילופי המהלומות האחרונים בין המדינות. לדבריה, המשא ומתן ו"השיחות" שאיראן מנהלת עם הקהילה הבינלאומית אינם אלא תכסיס להרוויח זמן: "איראן סבלנית מאד ומהתלת בעולם כולו. 'שיחות' הן רק תירוץ לקניית זמן התאוששות ושיקום איראן מנזקי התקיפה האחרונה של ישראל".

ח"כ גוטליב הוסיפה כי היא אינה ממעיטה בערכו של האיום האיראני, והדגישה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע היטב לסכנה. "את מה שאני יודעת יודע גם רה"מ נתניהו. סבלנות היא לא מילה גסה לצד עירנות ותחבולנות מול אוייבינו", אמרה.

התבטאויותיה הנחרצות של חברת הכנסת טלי גוטליב מתרחשות בתקופת מפנה קריטית ביחסי ישראל-איראן, עת אירעו בשבועות האחרונים התנגשויות צבאיות ישירות בין שתי המדינות, בעקבות תקופה ממושכת של עימות חשאי אשר התנהל ברובו באמצעות כוחות מתווכים וארגונים שלוחים.

תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין של איראן עלולה להצית הסלמה אזורית משמעותית, אך גוטליב נחרצת בעמדתה כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להימנע מפעולה. "תקיפת מתקני הגרעין באיראן היא לא שאלה של כן או לא אלא רק שאלה של עיתוי", הדגישה.

בעוד שדבריה של גוטליב צפויים לעורר ביקורת בקרב מחנה השמאל בישראל ובקהילה הבינלאומית, הם משקפים עמדה שהולכת וצוברת תמיכה בקרב חוגי הימין בישראל, הסבורים כי הסכם הגרעין המתגבש לא יעצור את איראן מלהשיג נשק גרעיני וכי רק פעולה צבאית תוכל למנוע תרחיש זה.

בתקופה האחרונה התפרסמו דיווחים מטרידים אודות האצת תהליכי העשרת האורניום באיראן לדרגות גבוהות במיוחד, התפתחות המעוררת חרדה עמוקה בקרב מקבלי ההחלטות בירושלים ובבירות המערב. מומחים בינלאומיים בתחום הגרעין מתריעים כי הרפובליקה האסלאמית נמצאת כיום בסמיכות חסרת תקדים ליכולת הפקת נשק גרעיני, באם תתקבל החלטה אסטרטגית שכזו בטהראן.

הרטוריקה הנחרצת שהשמיעה חברת הכנסת גוטליב מצטרפת למקהלה הולכת וגוברת של התבטאויות נוקבות מפי דרגים בכירים במערכת הפוליטית והביטחונית הישראלית באשר לסכנה האיראנית המתעצמת. דבריה משקפים את הקונצנזוס המתגבש לפיו, אל מול איום הגרעין האיראני המתהווה, על ישראל לשמר את המענה הצבאי כחלופה מוחשית ואופרטיבית, ולא להסתפק בהצהרות מרתיעות בלבד.

צילום: אתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טלי גוטליב: "חייבים לתקוף את הגרעין האיראני" הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב העלתה הצעה חדשנית בנוגע להליך מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא. בפרסום ברשת החברתית X, הציגה גוטליב, עורכת דין במקצועה, פרשנות משפטית מעניינת הנוגעת לחוק יסוד: נשיא המדינה.

על פי הצעתה של גוטליב, קיים מנגנון חוקי המאפשר השפעה על תהליך המינוי של השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. טלי גוטליב מצביעה על דרישה חוקתית לפיה נדרשת חתימת קיום של ראש הממשלה או שר מטעמו לצד חתימת נשיא המדינה.

"הכל כתוב בחוק היסוד", מדגישה גוטליב בפרסומה, תוך שהיא מציעה לראש הממשלה ולשר המשפטים לשקול את האפשרות להימנע מהוספת חתימתם לצד חתימת הנשיא הרצוג. לטענתה, בהיעדר חתימת הקיום, החלטת נשיא המדינה אינה נכנסת לתוקף.

הרקע המשפטי העשיר של גוטליב, כעורכת דין מנוסה, מעניק משנה תוקף להצעתה. ניתוחה המשפטי מבוסס על הבנה מעמיקה של חוקי היסוד והמערכת החוקתית הישראלית. "אחרי הכל, אנחנו שומרי חוק," מסכמת גוטליב את עמדתה.

מהלכה פורץ הדרך של חברת הכנסת גוטליב מעלה לדיון ציבורי נרחב סוגיה משפטית מרתקת, החושפת את מערכת היחסים המורכבת בין הרשות המבצעת לשופטת. גילוי זה מאיר זרקור על מנגנוני האיזון והבקרה המעוגנים במערכת השלטונית בישראל.

יוזמתה החדשנית מדגימה את כישרונה הייחודי בזיהוי וניתוח היבטים משפטיים מורכבים, כשהיא מציגה פתרונות מקוריים המעוגנים במסגרת החוקית הקיימת. ניסיונה העשיר כעורכת דין בא לידי ביטוי מובהק ביכולתה לנתח את המערכת החוקתית ולהציע רעיונות חדשניים במסגרת החוק.

הצעתה החדשנית של גוטליב הציתה שיח ער בקרב הציבור הרחב, הקהילה המשפטית והפוליטית, ומדגישה את חשיבות הדיון הציבורי בסוגיות חוקתיות מהותיות. יכולתה להציע פתרונות משפטיים מקוריים תורמת תרומה משמעותית להעשרת השיח הציבורי בנושאים משפטיים-חוקתיים.

צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

הפוסט המפתח החוקי שיכול לעצור מינוי העליון הופיע לראשונה ב-מעקב.

הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (ראשון) לדיון היסטורי שצפוי לשים קץ לתקופה חסרת תקדים של 15 חודשים בהם בית המשפט העליון פעל ללא נשיא קבוע. על הפרק: מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון והשופט נועם סולברג למשנה לנשיא, בצל החרמה דרמטית מצד שר המשפטים והנציגים הקואליציוניים.

הדיון, שהתכנס לאחר עיכובים חוזרים ונשנים מצד שר המשפטים יריב לוין, מתקיים ללא נוכחותם של לוין עצמו, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. השופט עמית, המועמד לנשיאות, לא ישתתף בהצבעה על מינויו. למרות ההחרמה, צפויה הוועדה לאשר את המינויים ברוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברים.

המהלך עורר ביקורת חריפה בקרב חברי הקואליציה. השר שלמה קרעי תקף בחריפות את ההליך, וכינה אותו "דיקטטורה" ו"בריונות משפטית". בהודעה שפרסם טען כי "כינוס הוועדה נעשה בניגוד לחוק ותוך נטילת סמכותו של יו"ר הוועדה השר לוין בכוח הזרוע". קרעי הוסיף כי "מינויו אם חלילה יאושר, יהיה לא לגיטימי, חרפה למדינת ישראל, וכתם על הדמוקרטיה שלנו".

ח"כ טלי גוטליב הצטרפה למתקפה וקראה לשר המשפטים "להורות על כינוס בית הדין למשמעת לדיון בקובלנה שהגיש נגד יצחק עמית", והוסיפה באופן תקיף כי "עמית ייזכר לדיראון עולם כנשיא העליון שעמד לדין משמעתי, הורשע והודח בבושת פנים".

המינוי המתוכנן מגיע בעקבות פרישתה של הנשיאה אסתר חיות לגמלאות באוקטובר 2023, תקופה שסימנה את תחילתה של תקופה חסרת תקדים במערכת המשפט הישראלית. העיכוב במינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון משקף את המתיחות המתמשכת בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, שהגיעה לשיאים חדשים בשנה האחרונה.

אם יאושר המינוי, יצטרך השופט עמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים בתפקידו החדש, כולל שיקום היחסים עם הדרג הפוליטי והובלת מערכת המשפט בתקופה רגישה זו. במקביל, מינויו של השופט סולברג כמשנה לנשיא צפוי להוסיף נדבך משמעותי להנהגת בית המשפט העליון.

צילום: בית המשפט

הפוסט "הדיקטטורה כבר כאן": סערה פוליטית בהצבעה על נשיא העליון הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) העלתה לרשת X קריאה נחרצת לציבור הישראלי לפנות לשופט יצחק עמית, הממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, בדרישה להקפיא את מועמדותו לתפקיד הנשיא הקבוע עד לבירור מעמיק של טענות המועלות נגדו.

במרכז הטענות המועלות על ידי גוטליב עומדות שאלות בדבר חשש לניגוד עניינים בתפקודו של השופט עמית. לדבריה, קיימים מסמכים התומכים בטענות אלו. גוטליב מצביעה על מספר נקודות מטרידות: כינוס חריג של ועדת תכנון ובנייה שנערך "מהרגע להרגע" לטובת עמית, ומחיקת כתב אישום שהוגש נגדו בעבר – לטענתה, בשל היותו שופט ולא מסיבות מהותיות.

"אנחנו כחברה לא יכולים לעמוד מנגד", כתבה גוטליב, "ואסור שבדיעבד תתבזו כל מי שלא דרש את בירור האמת". היא הביעה תמיהה על כך שהיועצת המשפטית לממשלה, המכונה בפי מתנגדיה "שומרת סף", הורתה שלא לבדוק את הטענות.

גוטליב פנתה לאזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית, וקראה להם לדרוש משופט עמית להקפיא את הליך בחירתו עד לבירור מעמיק של הטענות. "אף אחד לא מעל החוק, בטח שלא ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון", הדגישה.

לטענתה של גוטליב, אם ידיו של השופט עמית נקיות והוא פועל בתום לב, עליו להסכים להקפאת התהליך עד לבירור מקיף של כל הטענות המועלות נגדו. היא מדגישה כי הטענות שהועלו הן "רק קצה הקצה" של הסוגיות הדורשות בירור.

קריאתה של גוטליב מגיעה בעיתוי רגיש, כאשר מערכת המשפט נמצאת במוקד דיון ציבורי נוקב, והליך בחירת נשיא בית המשפט העליון מהווה צומת משמעותי במערכת המשפט הישראלית.

צילום: ערוץ כנסת

הפוסט טלי גוטליב: השופט עמית חייב להקפיא מועמדותו לנשיאות הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה חדשה מטלטלת את משכן הכנסת בירושלים, כאשר חבר הכנסת איימן עודה העלה הצעת חוק שמעוררת שאלות נוקבות על גבולות החופש הפרלמנטרי והנאמנות למדינה. הצעת החוק, המבקשת להכיר במדינת פלסטין, מציתה דיון סוער על מהות הדמוקרטיה הישראלית ועל מקומם של חברי כנסת המייצגים עמדות המנוגדות לקונצנזוס הלאומי.

"146 מדינות כבר הכירו בה, שמהוות 88% ממדינות העולם", טען עודה מעל דוכן הנואמים, כשהוא מוסיף: "אני תומך במדינה פלסטינית כי אני בן אדם, כי אני פלסטיני, כי אני אזרח ישראל, וגם כי אני אזרח ערבי במדינה". הצהרה זו עוררה תגובות נזעמות באולם המליאה, כאשר ח"כ טלי גוטליב הגיבה בקריאת ביניים נחרצת: "אין שני עמים".

בעוד שעודה משלם מיסים למדינת ישראל, חלקם מממנים את צה"ל, הוא מכנה את המדינה "כובשת" ופועל לקידום אג'נדה המנוגדת למדיניות הממשלה.

זוהי צביעות במיטבה, לא יתכן שחבר כנסת יקבל את כל הזכויות והפריבילגיות של היותו נבחר ציבור ישראלי, ובו זמנית יפעל נגד האינטרסים הבסיסיים של המדינה.

גם דעות שאינן נעימות לאוזן הרוב חייבות לקבל במה? זהו המבחן האמיתי של דמוקרטיה?

הדילמה העולה מפרשה זו נוגעת בשורש הויכוח על גבולות הסובלנות הדמוקרטית: האם יש מקום בפרלמנט הישראלי לקולות המערערים על עצם הגדרתה של המדינה? האם ניתן לתת במה למי שמגדיר עצמו כפלסטיני בכנסת ישראל?

השאלה איננה האם לאפשר ביקורת על מדיניות הממשלה, אלא היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פעילות המערערת על עצם קיומה של המדינה.

אין ספק כי פרשה מטלטלת זו מהווה ראי נאמן למתח העז והבלתי פוסק השורר בין עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי לבין סוגיית הנאמנות הבלתי מעורערת לריבונות הלאומית. השאלה המנקרת היא: האם ישכיל בית המחוקקים למצוא את שביל הזהב העדין בין השמירה הקפדנית על חירות הביטוי לבין ההגנה האיתנה על צביונה וערכיה של מדינת ישראל? התשובה לכך טמונה בחיק העתיד.

בעוד הצעת החוק התקדימית של ח"כ עודה מזעזעת את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית ומציתה פולמוס ער על טיבה וגבולותיה, ניצבת בפנינו דילמה נוקבת: כיצד נשכיל לקיים איזון עדין בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין הצו העליון של שמירת הריבונות הלאומית ונאמנות בלתי מסויגת למדינה? סוגיה זו, הטעונה בדם ליבה של החברה הישראלית, מחייבת התמודדות מעמיקה וחשיבה מחודשת על יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

צילום: איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh, רשת X

הפוסט חוק הבגידה של ח"כ עודה: להקים פלסטין על חשבון ישראל! הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתיחות חריפה התפתחה אמש (רביעי) בין הדרג המדיני לצבאי, לאחר שדובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, מתח ביקורת פומבית על "חוק פלדשטיין" המקודם בכנסת. בתגובה לשאלת חדשות 12, הגרי הגדיר את החוק כ"מסוכן לצה"ל" – התבטאות שעוררה גל תגובות נזעמות מצד בכירי הקואליציה.

החוק, שזכה לכינוי "חוק פלדשטיין", מבקש להעניק חסינות פלילית למי שיעביר מסמכים מסווגים ישירות לראש הממשלה. המשמעות המעשית של החוק, לפי מבקריו, היא שכל גורם יוכל להעביר מידע מסווג באופן ישיר לראש הממשלה, תוך עקיפת שרשרת הפיקוד הצבאית והביטחונית.

תגובות חריפות מהקואליציה

חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) הובילה את גל הביקורת נגד דובר צה"ל: "מי אתה דו"צ הגרי שמעז להעביר ביקורת על חוק של הכנסת?" כתבה גוטליב, והוסיפה כי לדעתה דווקא התבטאויותיו של הגרי הן המסכנות את חיילי צה"ל. היא האשימה את צמרת הצבא ב"מידור ראש הממשלה" והגדירה את התנהלות המטכ"ל כ"התנשאות מעל הדרג המדיני".

שרת התחבורה מירי רגב הצטרפה לביקורת וטענה כי אמירתו של דובר צה"ל מצטרפת למגמה מדאיגה של התבטאויות קצינים בכירים נגד הדרג המדיני. "זוהי מציאות בלתי אפשרית במדינה דמוקרטית," כתבה רגב, "הגיע הזמן שגורמי הביטחון וקציני צה"ל יבינו את מקומם ויפעלו בהתאם".

חברת הכנסת מירי רגב הגיבה בחריפות: "לצערי אמירתו של דובר צה״ל מתווספת לאמירותיהם של קצינים בכירים בצה״ל כנגד הדרג המדיני. זוהי מציאות בלתי אפשרית במדינה דמוקרטית. הגיע הזמן שגורמי הביטחון וקציני צה״ל יבינו את מקומם ויפעלו בהתאם. הדרג המדיני הוא המוביל והקובע. טוב עשה הרמטכ״ל שנזף בדובר צה״ל והבהיר את הגבולות המאוד ברורים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. ככל שמישהו מבקש להשפיע על הליכי חקיקה או מדיניות לאומית, מוטב שיפשוט את מדיו, יתמודד על אמון הציבור ויכנס לכנסת ישראל – בדיוק כפי שמקובל בכל מדינה דמוקרטית".

קולות מהתקשורת

רביב דרוקר מערוץ 13 פרסם תגובה חריפה: "אחרי ש'טיפלו' בשב"כ, בצה"ל, בסיירת מטכ"ל, ביועהמ"שית, בביהמ"ש העליון ובכול דבר טוב שקיים במדינה, הגיע תורו של דובר צה"ל. חבורה של שרלטנים שהפרו כל נורמה וכל חוק, ריסקו כל מנהג וכל כלל, מלמדים את אחד האנשים שמתפקדים הכי טוב במלחמה הזאת, על דרך ארץ ודמוקרטיה. צריך לקוות שהגרי לא יירתע ושהרמטכ"ל ייתן גיבוי".

כלי תקשורת נוספים הדגישו את המתח המתמשך בין הדרג המדיני לצבאי על רקע המלחמה, והצביעו על החשש מפני פגיעה בשרשרת הפיקוד הצבאית ובמערכת הביטחון.

הוויכוח סביב "חוק פלדשטיין" משקף מחלוקת עמוקה יותר לגבי מערכת היחסים הראויה בין הדרג המדיני לצבאי בישראל, ומעלה שאלות לגבי גבולות חופש הביטוי של קצינים בכירים בנושאים פוליטיים.

החוק עדיין נמצא בשלבי חקיקה בכנסת, כאשר התומכים בו טוענים כי הוא נחוץ לשיפור זרימת המידע לראש הממשלה, בעוד המתנגדים מזהירים מפני פגיעה אפשרית במערכת הביטחון ובשרשרת הפיקוד.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט "דע את מקומך": הסערה סביב דובר צה״ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

בפרסום ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר), פנתה היום חברת הכנסת טלי גוטליב לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לפטר את ראש השב"כ רונן בר. גוטליב מאשימה את בר ב"רדיפה אישית" של ראש הממשלה ומעלה טענות קשות על תפקוד הארגון

"אדוני ראש הממשלה, פטר את ראש השב"כ עכשיו! מיד!" – כך פתחה גוטליב את פנייתה, בה טענה כי ראש השב"כ פועל ממניעים זרים נגד נתניהו. "אתה נרדף על ידו באופן אישי, והמטרה מצד ראש השב"כ מקדשת כל אמצעי", מסרה גוטליב.

במוקד הביקורת של גוטליב עומדת פרשת ההדלפה הנטענת של מסמך הקשור למשא ומתן לשחרור החטופים. לטענתה, מדובר ב"טענה הזויה" שמשמשת כלי במאבק אישי נגד ראש הממשלה. "מזמרים עליך ועל לשכתך שהודלף מסמך שפגע בביטחון המדינה ועסקת שחרור חטופים", כתבה גוטליב, והדגישה כי המסמך דווקא "רק הבהיר את דבריך כי סינוואר התנגד לכל עסקה".

ח"כ גוטליב לא הסתפקה בביקורת על התנהלות השב"כ בפרשת ההדלפה, והרחיבה את הביקורת גם לתקופה שקדמה למלחמה. "ראש השב"כ רונן בר שחייב לנו הסברים רבים על אשמתו וחדלונו עובר לשביעי לאוקטובר עסוק ברדיפת ראש הממשלה", טענה גוטליב בפוסט.

כאשר המערכת הפוליטית והביטחונית עסוקה במאמצים לשחרור החטופים ובניהול המלחמה המתמשכת. הביקורת הפומבית החריפה על ראש השב"כ מצד חברת כנסת מהליכוד עשויה להעמיק את המתיחות בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי הבכיר במערכת הביטחון.

"אתה מוקף בדורשי רעתך ותוך כך רעת עם ישראל", הזהירה גוטליב את נתניהו, וסיכמה באמירה מרומזת: "אני ממש לא מופתעת".

צילום: רשת X ח"כ טלי גוטליב

הפוסט שב"כ במצוד: ראש הארגון רודף את נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.