רג'פ טאיפ ארדואן הטיל ביום ראשון את הפצצה הדיפלומטית: טורקיה שוקלת ברצינות לשלוח כוחות צבא לעזה. הנשיא הטורקי, שהאשים את ישראל בעבר ברצח עם, הודיע ביוהנסבורג כי אנקרה בוחנת כיצד לפרוס את כוחותיה במסגרת כוח בינלאומי שיוקם ברצועה. "נחליט לאחר שנסיים את הדיונים", אמר במסיבת עיתונאים בשולי פסגת ה-G20, והשאיר את הזירה הבינלאומית בספק.

המהלך הטורקי איננו צומח בחלל ריק. אנקרה, החברה היחידה במזרח התיכון המוסלמי בארגון נאט"ו, שיחקה תפקיד מרכזי במשא ומתן שהוביל להפסקת האש בעזה. היא חתמה על ההסכם במצרים לצד מדינות נוספות, והתחייבה לא רק לפקח על יישומו אלא גם להצטרף לכוח הייצוב שיוקם. כעת, כשההסכם מתגבש, ארדואן דורש את חלקו בשטח – במילים אחרות: נוכחות צבאית פיזית בלב הסכסוך.

הצעד מעמיד את ישראל במבוכה קשה. מדינה שארדואן כינה "רוצחת עם" עשויה כעת למצוא עצמה פועלת בקרבה גיאוגרפית לכוחות צבאיים טורקיים. היחסים בין ירושלים לאנקרה, שהיו פעם ברית אסטרטגית, קרסו בשנים האחרונות. ארדואן הפך לאחד המבקרים הקשים ביותר של המדיניות הישראלית בזירה הבינלאומית, והפסקת האש בעזה מעניקה לו כעת את הזדמנות הזהב להפוך את הנאומים לנוכחות ממשית. השאלה איננה אם ישראל תרצה, אלא אם תוכל למנוע.

לפי סוכנות רויטרס, אנקרה התמנעה למתווכת מרכזית בתהליך המדיני המורכב שהוביל להפסקת האש. תפקיד זה מקנה לה כעת משקל דיפלומטי כבד, והיא מנצלת אותו להשגת מטרה ברורה: חזרה למזרח התיכון כשחקן צבאי מרכזי. הנשיא הטורקי, שמקדם מזה שנים חזון נאו-עות'מאני של טורקיה כמעצמה אזורית, רואה בעזה שער כניסה. אם יצליח להכניס חיילים טורקים לרצועה תחת לגיטימציה בינלאומית, הוא ישיג מה שלא הצליח במשך עשור: נוכחות צבאית ישירה במוקד המזרח-תיכוני הלוהט.

אבל ארדואן לא מסתפק במזרח התיכון בלבד. הוא הודיע כי מחר, ביום שני, יקיים שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הנושא: הסכם התבואה שקרס. לאחר שאירח לאחרונה את זלנסקי, ארדואן אמר לכתבים כי יפעל לחידוש ההסכם בשיחתו עם פוטין, למרות שהמאמצים הקודמים של טורקיה להשיג הסכמה נכשלו. בכך הוא מציב את עצמו כמתווך בלתי נמנע בשני המוקדים הבוערים בזמן אמת: עזה ואוקראינה.

המהלך הכפול חושף את האסטרטגיה הטורקית: לתפוס מקום בכל שולחן מו"מ אזורי או בינלאומי. אנקרה מנצלת את מעמדה הייחודי – חברה בנאט"ו מצד אחד, מקורבת למוסקבה מצד שני, דוברת בשם העולם המוסלמי מצד שלישי – כדי להפוך לבלתי נמנעת. כל צד זקוק לה, ולכן אף צד לא יכול להתעלם ממנה. זו דיפלומטיה של כוח, לא של ערכים.

השאלה המרכזית שמרחפת כעת מעל לכל המהלכים הללו היא פשוטה: מה יקרה כאשר החלטה תתקבל באנקרה? אם טורקיה אכן תחליט לשלוח חיילים לעזה, היא תיצור תקדים חדש. זו תהיה הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שכוחות של מדינת נאט"ו מוסלמית יפרסו בלב הסכסוך הישראלי פלסטיני. המשמעויות יהיו מרחיקות לכת – עבור ישראל, עבור האזור, ועבור מאזן הכוחות שהתגבש במשך דורות.

ארדואן מודע לכך היטב. ככל הנראה הוא פועל בשני מסלולים בו זמנית – בעזה ובאוקראינה – ומבקש להציג לעולם כי טורקיה שבה למגרש של המעצמות. השאלה איננה עוד אם ברצונו להתבסס כ"הבוס החדש של עזה", אלא מתי יבחר לעשות זאת.

צלום: רויטרס

הפוסט ארדואן מאתגר את ישראל: האשים ברצח עם ושולח צבא לעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

אנקרה מחריפה את המתקפה הדיפלומטית והכלכלית על ישראל בניסיון למצב את טורקיה כשחקן מרכזי במזרח התיכון, כך עולה מבחינת הצהרות ממשלתיות, פעולות מדיניות וקמפיינים תקשורתיים שנערכו במהלך השבועות האחרונים. למרות שלא פורסם איום צבאי ישיר ב-24 השעות האחרונות, המערכת הרחבה של לחצים שטורקיה מפעילה על ישראל יוצרת תמונה של הסלמה מתמשכת במישורים המדיניים, הכלכליים והציבוריים.

משרד החוץ הטורקי פרסם בשבועות האחרונים סדרת הצהרות חריפות נגד ישראל, שכללו האשמות בהפרת הפסקת האש ברצועת עזה, פגיעה מכוונת באזרחים והפרת המשפט הבינלאומי. באנקרה טוענים כי ישראל מהווה גורם המאיים על היציבות האזורית וכי פעולותיה בעזה מהוות "הפרה ברורה" של הסכמים בינלאומיים. במקביל, משרד החוץ הטורקי האשים את ישראל בהפעלת "תעמולה מלוכלכת" ובהפצת שקרים כלפי טורקיה. השפה הדיפלומטית שבה נעשה שימוש חורגת מהנהוג ביחסים בין מדינות וחוצה את גבולות הנורמות המקובלות בזירה הבינלאומית.

מעבר לרטוריקה החריפה, טורקיה נוקטת צעדים כלכליים דרמטיים. משרד המסחר הטורקי חסם באופן גורף את כל היבוא והיצוא בין שתי המדינות, מהלך שהוגדר כזמני אך עדיין בתוקף. אנקרה מציגה את החסימה הכלכלית כתגובה למה שהיא מכנה "מניעת הסיוע ההומניטרי לעזה", אך בפועל מדובר בפעולה חסרת תקדים בהיקפה שהופכת את הכלכלה לכלי לחץ ישיר על ישראל. הצעד שולח מסר ברור: טורקיה מוכנה לפעול באגרסיביות במישור הכלכלי כדי להשפיע על קביעת המדיניות הישראלית.

התקשורת הטורקית מאמצת בחודשים האחרונים שיח מסית וחריף במיוחד כלפי ישראל. מחקרים שנערכו באוניברסיטאות טורקיות מצביעים על רמות עוינות גבוהות מאוד בקרב הציבור הטורקי כלפי ישראל. סקרים הראו כי למעלה מ-90 אחוזים מהציבור הטורקי אינו מקבל את נימוקי ישראל לגבי הגנה עצמית. נתונים אלו מעידים על עומק ההטיה הציבורית וכן על יכולתם של גורמי השלטון והתקשורת בטורקיה להפעיל לחץ פנימי שמוביל להסלמה רטורית מתמדת.

גורמי מחקר באירופה ובמזרח התיכון מציגים תמונה רחבה יותר של התנועה הטורקית. אנקרה מבקשת למצב את עצמה כשחקן מרכזי בניהול הסכסוך הפלסטיני ובסכסוכים אזוריים נוספים. הקריאה הטורקית להשתתפות פעילה בשיקום אזורי הלחימה, בתיווך ובמעורבות ישירה בעזה, אינה רק ביטוי לתמיכה בפלסטינים אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לקבוע לעצמה מעמד דומיננטי בזירה האזורית. עמדות אלו מתנגשות עם האינטרסים הישראליים, שמבקשים למנוע חדירה של גורמים נוספים למעגל קבלת ההחלטות האזורי.

הרטוריקה הטורקית כוללת גם הצבת "קו תנאים" למימוש מחדש של יחסים תקינים עם ישראל. המסרים החוזרים מאנקרה מדגישים כי תקינות ביחסים תותנה באפשרות כניסה בלתי מופרעת של סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בהתחייבות להפסקת אש יציבה ובאימוץ מדיניות התואמת את האינטרסים הפלסטיניים כפי שטורקיה מפרשת אותם. מדובר בניסיון ברור לייצר לחץ עקיף על ישראל – לא במישור הצבאי הישיר, אלא במישורים המדיניים והכלכליים – במטרה לכפות שינוי מדיניות.

ניתוחים שפורסמו בשבועות האחרונים מתארים עלייה בניסיונות טורקיה להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית באמצעות קמפיינים תקשורתיים מתוכננים. במקביל, מופנים מסרים קשים באופן אישי כלפי בכירים ישראליים. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מציג בהצהרות פומביות את ישראל כמדינה תוקפנית, חסרת לגיטימיות ומהווה איום על השלום האזורי. בטורקיה מופיעים גם דיווחים המציגים את ישראל כפועלת נגד עצמאותה של טורקיה. אלה אינם מקרים בודדים אלא חלק ממהלך תקשורתי מקיף.

הממצאים מצביעים על כך שטורקיה פועלת בשילוב של כוח רך וכוח כלכלי במטרה להפעיל השפעה מקסימלית על ישראל. לעיתים, אנקרה אף מנסה לעקוף גורמים בינלאומיים אחרים כדי למצב את עצמה כגורם מוביל בדיונים המדיניים האזוריים. המהלך הטורקי בנוי על שלושה צירים מרכזיים: שימוש בשפה דיפלומטית חריפה המטשטשת את גבולות הנורמות המקובלות; הפעלת אמצעים כלכליים אגרסיביים שהופכים את המסחר לנשק מדיני; והובלת קמפיינים תקשורתיים המעצבים תודעה ציבורית עוינת כלפי ישראל הן בטורקיה עצמה והן בזירה הבינלאומית.

אף שאין באופק הקרוב איום צבאי מפורש מצד טורקיה, ויש להדגיש זאת בבירור, המגמה הכוללת מעוררת דאגה. השילוב בין רטוריקה מתלהמת, צעדים כלכליים חסרי תקדים והצבת תנאים חד צדדיים ליחסים דיפלומטיים מצביע על מדיניות טורקית המכוונת לשנות את ההתנהלות הישראלית באזור. טורקיה מנסה לכפות על ישראל אימוץ מדיניות שמתיישבת עם האינטרסים הטורקיים, תוך ניצול כלים דיפלומטיים, כלכליים ותקשורתיים.

המציאות המתהווה מחייבת את ישראל להתייחס למהלכים הטורקיים ברצינות. החיבור בין רטוריקה אגרסיבית, פעולות כלכליות עוינות וניסיונות להרחיב את ההשפעה הטורקית במזרח התיכון עלול ליצור לחצים בלתי צפויים בעתיד. אנקרה מציגה את עצמה כמדינה שמוכנה להפעיל מגוון כלים במטרה לעצב מחדש את המפה הגיאו פוליטית האזורית, גם אם המחיר יהיה פגיעה ביחסיה עם ישראל ועם מדינות נוספות.

צילום: AP

הפוסט טורקיה מחריפה: חסימה כלכלית ומתקפה דיפלומטית על ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

שישי, 24 באוקטובר 2025, התגלה כיום מורכב במיוחד על פני הבמה העולמית. בעוד ארצות הברית נותרה בשיתוק ממשלתי חלקי למשך 24 ימים רצופים ללא סימני פריצת דרך בקונגרס, אירועים דרמטיים מתרחשים במקביל בכל יבשות העולם. מהמלחמה באוקראינה ועד למתיחות במזרח התיכון, ממהלכים כלכליים גלובליים ועד לפריצות דרך מדעיות – העולם ממשיך להתגלגל אף כשהמעצמה הגדולה ביותר מתקשה להזיז את גלגליה המינהליים. הכתבה הזו מביאה את התמונה המלאה של יום שלם בתנועה, עם השלכות רחבות היקף על העולם של מחר.

בוושינגטון, הבית הלבן הפתיע היום כשהכריז על נסיגה מתוכנית שנויה במחלוקת לפרוס כוחות פדרליים בסן פרנסיסקו. ההחלטה הגיעה לאחר לחץ אינטנסיבי שהפעילו הן עיריית סן פרנסיסקו והן ענקיות תעשיית ההיי-טק, שחששו מהשלכות על הפעילות העסקית באזור המפרץ. במקביל, ניתוח כלכלי חדש של בלומברג חושף מגמה מדאיגה: בום מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית מאיים לדחוק השקעות קריטיות בייצור התעשייתי. מדובר במגמה כלכלית בולטת של 2025 שעלולה לעצב מחדש את הנוף התעשייתי האמריקאי לעשורים הבאים. כשהסנאט ובית הנבחרים נותרים בקיפאון, משרד המדינה וגורמי מדיניות אחרים נאלצים להמשיך בניהול יום-יומי תחת אילוצים תקציביים ופוליטיים חמורים.

חזית המלחמה באוקראינה המשיכה להתלקח היום, כאשר הנשיא זלנסקי הופיע בלונדון עם סדרת דרישות חדות מארצות הברית. במרכז נאומו עמדה דרישה להרחבת הסנקציות לכל מגזר הנפט הרוסי, יחד עם בקשה לאספקת טילי שיוט ארוכי טווח שיאפשרו לאוקראינה לפגוע עמוק בעורף הרוסי. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא – גל תקיפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים פקד ערים אוקראיניות, עם פגיעות משמעותיות בתשתיות אנרגיה ותחבורה. כלי התקשורת המערביים מדווחים על מרוץ טכנולוגי שבו אוקראינה מגבירה את השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים כדי להערים על מערכות ההגנה האווירית הרוסיות. במקביל, דיווחים לא מאומתים מערביים מציינים שימוש אוקראיני בטילי Storm Shadow נגד מתחם תעשייתי ברוסיה, מה שמעיד על הסלמה משמעותית ביכולות התקיפה של כוחות קייב.

האיחוד האירופי, מצדו, נמצא בעיצומה של מערכה דיפלומטית מורכבת. הצהרה משותפת של יושב ראש הממשלה הבריטי סטארמר והנשיא הצרפתי מקרון לאחר פגישה של קואליציית הנכונים לסייע הדגישה את המשך התיאום האירופי בנוגע לסיוע לאוקראינה. אולם, בריסל עומדת גם בפני אתגר אחר – שיחות מתוכננות בשבוע הבא עם סין על מגבלות יצוא של אדמות נדירות. מדובר בחומרים קריטיים לתעשיית הרכב, השבבים והמטוסים, ועימות רגולטורי זה עלול להיות בעל השלכות רוחב על כלל המשק האירופי. הנציבות האירופית מפרסמת גם ממצאים מקדמיים על הפרות של מטא וטיקטוק של חובות שקיפות לפי חוק השירותים הדיגיטליים, מה שמעיד על נחישות האיחוד לאכוף את הרגולציה החדשה שלו. בד בבד, בכיר בנציבות הביע ביקורת חריפה על חסמי מיזוגי הבנקאות באירופה, תמרור אזהרה למערכת הפיננסית היבשתית.

במזרח התיכון, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ביקר היום במתקן התיאום האמריקאי בינלאומי בישראל והעביר מסר ברור: אין תוכנית חלופית להסכם הפסקת האש, וישראל תהיה זו שתקבע את הרכב הכוח הבינלאומי המיועד לפעול בעזה. הביקור מגיע על רקע גינויים אזוריים נרחבים לקידום הצעות חוק ישראליות בדבר החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אם כי דיווחים מדיניים אירופיים מצביעים על בלימה ישראלית בעקבות לחץ אמריקאי. בשטח עצמו, המתיחות נמשכת – לייבלוגים ישראליים מדווחים על מתיחות סביב סוגיית השבת גופות חטופים וחילופי אש עקביים עם חזבאללה בדרום לבנון. צה"ל תקף יעדים של הארגון, ולפי דיווחים ישראליים חוסל ראש הלוגיסטיקה של חזבאללה בדרום לבנון. הנשיא הטורקי ארדואן קרא ללחץ בינלאומי שיכפה על ישראל עמידה בהפסקת האש, אך עד כה נראה שהפוליטיקה הבינלאומית רחוקה מלהגיע לקונצנזוס בנושא.

קנדה מתמודדת עם משבר כלכלי-מסחרי משלה. ראש הממשלה מארק קרני הודיע היום על נכונות לחדש את שיחות הסחר עם ארצות הברית לאחר שהושעו בעקבות קמפיין פרסומי שנוי במחלוקת של מחוז אונטריו. המתיחות הכלכלית נותרת גבוהה, כאשר סקר רויטרס מראה שכלכלנים צופים הורדת ריבית נוספת של בנק קנדה ל-2.25 אחוזים ב-29 באוקטובר. קרני ניצל גם את יום האומות המאוחדות כדי להדגיש את תפקידה ההיסטורי של קנדה בבניית מערכת שמירת השלום הבינלאומית, בניסיון ברור לחזק את המעמד הדיפלומטי הקנדי בעת משבר.

ביפן, ראש הממשלה החדש סנאה טקאיצ'י נשא היום את נאום המדיניות הראשון שלו בפני הפרלמנט. במרכז הנאום עמדו שני יעדים מרכזיים: האצת היעד להגדלת תקציב ההגנה ל-2 אחוזים מהתוצר עד מרץ הקרוב, ורפורמות כלכליות להמרצת הצמיחה. מדובר בשינוי מדיניות בולט בהשוואה למדיניות היפנית המסורתית של צמצום ההוצאה הביטחונית. תנועה זו משקפת את החששות הגוברים מהתנהגות סין וצפון קוריאה באזור. אולם, אין הכל מושלם – נתוני S&P Global מראים האטה בתאוצה הכלכלית לצד לחצי מחירים גוברים באוקטובר, מה שמעיד על אתגרים כלכליים משמעותיים בפני הממשלה החדשה.

אוסטרליה חווה יום חיובי בשווקים, כאשר שוקי האנרגיה והבורסה הסתגלו בחיוב לסנקציות אמריקאיות חדשות על רוסיה. הסקירה השבועית נותרת זהירה אך אופטימית, משקפת את הרגישות האוסטרלית להתפתחויות גיאו-פוליטיות במזרח אסיה ובשווקי הסחורות העולמיים.

באפריקה, מהלך כלכלי משמעותי היה להודעת FATF על הסרת דרום אפריקה וניגריה מהרשימה האפורה של מדינות בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור. צעד זה צפוי לשפר משמעותית את יכולת המדינות הללו לגייס הון ולמשוך השקעות זרות. במקביל, משטרת גאנה חילצה 57 קורבנות של סחר בבני אדם הקשור לפשיעת סייבר, לאחר פירוק חוליה בינלאומית שפעלה בניגריה. בקמרון, דיווחים מצביעים על ניתוקי אינטרנט מתמשכים לאחר בחירות שנויות במחלוקת, תופעה מדאיגה המזכירה את השימוש הפוליטי במדיום הדיגיטלי כאמצעי שליטה.

על פני השווקים העולמיים, סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על מגזר האנרגיה הרוסי. האיחוד האירופי וארצות הברית מתאמים את מהלכיהם, ובסין חלק מחברות הנפט הממלכתיות הודיעו על השהיית רכישות נפט ימיות מרוסיה. מהלך זה, אם יתרחב, עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת הכלכלית של מוסקבה להמשיך במלחמה. ארצות הברית מעמיקה גם את החקירה בדבר עמידתה של סין בהסכם הסחר מ-2020, כאשר הנשיא טראמפ מכוון לעסקת-על עם הנשיא שי בסבב אסייתי מתוכנן. איומי מכסים חדשים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר אם לא תיווצר פריצת דרך דיפלומטית.

בזירת המדע והרפואה, יום זה הביא מספר פריצות דרך. מחקר חדש של בית החולים סנט-ג'וד חשף מנגנון מיטוכונדרי-ליזוזומלי חדש השולט בתאי T רגולטוריים, פיתוח שעשוי לשפר באופן משמעותי אימונותרפיות לסרטן ומחלות אוטואימוניות. באוניברסיטת קיימברידג', הדמיה חדשה אפשרה זיהוי אשכולות חלבון אלפא-סינוקלאין שעלולים להצית את מחלת הפרקינסון, פיתוח שעשוי לאפשר אבחון מוקדם ואולי גם התערבות טיפולית בטרם החל נזק בלתי הפיך. אלי לילי דיווחה על נתונים מבטיחים לתרופות חדשות לדרמטיטיס אטופית ואלופציה, צעדים נוספים בכיוון הרחבת התוויות לשוק התרופות העצום. אולם, לא הכל חיובי – דוח משותף של JAMA וארגון הבריאות העולמי חושף כי כמעט שליש מאנשי הצוות הרפואי באירופה מדווחים על תסמיני דיכאון, ויותר מ-10 אחוזים דיווחו על מחשבות אובדניות בשבועיים האחרונים. קריאת השכמה זו למערכות הבריאות מצביעה על המחיר האנושי הנסתר של מערכות בריאות עמוסות יתר על המידה.

בתחום החלל והטכנולוגיה, SpaceX השלימה היום שיגור מוצלח נוסף של SpainSat NG-2, קובעת שיא שנתי חדש במספר השיגורים. ההישג מדגיש את ההשתלטות ההולכת וגוברת של חברות פרטיות על תעשיית החלל. בהודו, הארגון המרחבי ההודי ISRO דיווח כי תוכנית גאגניאן למשימת אסטרונאוטים הושלמה ב-90 אחוזים, צעד היסטורי שעשוי להפוך את הודו למעצמת חלל מאוישת בשנים הקרובות. בענף הבינה המלאכותית, דיווחים על עסקאות ענק בשבבי AI ועלייה בהשקעות במרכזי נתונים מצביעים על כך שהבום הטכנולוגי עדיין במרוץ מלא, למרות חששות כלכליים.

בתרבות והבידור, סוף השבוע בארצות הברית יראה בכורות של סרטים חדשים כולל Regretting You ו-Bugonia, כאשר תעשיית הקולנוע מנסה למשוך קהל בתקופת שפל יחסי. בהודו, סרטו של הכוכב דהנוש, Idli Kadai, יעלה לנטפליקס ב-31 באוקטובר, צעד שמדגיש את חשיבותן ההולכת וגדלה של פלטפורמות הסטרימינג בשוק הקולנוע ההודי.

אנטישמיות המשיכה להרים את ראשה במספר מקומות. בבוסטון ובאיי רוד איילנד, ארגונים יהודיים גינו את החזרת שחקני פוטבול שנחשדו בהטרדה אנטישמית לקבוצותיהם. בפרבר יהודי בשיקגו דווח על תקיפת ילדים יהודיים בירי רובי פלסטיק מלווה באמירות אנטישמיות. דיווח נוסף מווינה מציין תקיפה אלימה של ילד יהודי, אם כי החקירה עדיין נמשכת. בארצות הברית, חשיפה של צ'אטים פוליטיים עם תוכן גזעני ואנטישמי הובילה להתפטרויות וגינויים, אך התופעה מעידה על בעיה עמוקה יותר בתרבות הפוליטית האמריקאית.

בטורקיה, אסון הגירה נוסף התרחש כאשר יאכטה מתנפחת עם 18 מהגרים טבעה בים האגאי סמוך לחוף הטורקי. לפחות 14 נפצעו או נהרגו, תזכורת נוספת למשבר ההגירה המתמשך באזור הים התיכון. בווייטנאם, ארגון זכויות אדם דיווח כי רשויות המדינה מתעלמות באופן שיטתי מאשמות על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות כלפי עובדות ממשלתיות, מה שמעיד על בעיה מבנית במערכת הממשלתית הווייטנאמית. בסודאן, בירת המדינה חרטום סובלת מיום רביעי של תקיפות בדרום העיר על ידי כוחות התמיכה המהירה באמצעות רחפנים, ממש רגע לפני שהשדה התעופה תוכנן להיפתח מחדש. המלחמה האזרחית בסודאן ממשיכה להתדרדר, כאשר עשרות אלפים נהרגו וחלקים נרחבים של המדינה נמצאים בסכנת רעב.

בממלכה המאוחדת, שופט בלונדון גזר היום מאסר על חמישה גברים שתקפו אדם שנחשד כמקושר לשירותי ביטחון רוסיים. התקיפה הייתה חלק מקמפיין חבלה וסבוטאז' בריטיים, מה שמדגיש את הפעילות הרוסית המתמשכת בשטח בריטניה ואת נחישות רשויות החוק הבריטיות להתמודד עם תופעה זו.

יום 24 באוקטובר 2025 היה יום של משברים מקבילים, מתיחויות גיאו פוליטיות מתמשכות, פריצות דרך מדעיות מרשימות, ואתגרים אנושיים עמוקים. מהשיתוק הממשלתי בוושינגטון ועד המלחמה באוקראינה, מהמשבר הכלכלי בקנדה ועד השינויים הביטחוניים ביפן, מהסרת המדינות האפריקאיות מהרשימה האפורה ועד ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית – העולם נמצא בשלב מעבר. סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על רוסיה, סין נמצאת בלחץ מסחרי גובר, והמזרח התיכון נותר חביות חומר נפץ.

ברם, לצד כל אלה, המדע ממשיך לפרוץ דרך, החלל הופך נגיש יותר, והחברה האנושית מתמודדת עם אתגרים מוסריים עמוקים של אפליה, טראומה מקצועית, ומשברי הגירה. לא ברור לאן העולם מוביל, אך ברור שהוא נמצא בתנועה מהירה. השאלה היחידה היא האם המוסדות הבינלאומיים והמדינות יצליחו להתאים את עצמם לקצב המהיר הזה, או שהם ימשיכו להתקשות בעוד העולם מתגלגל סביבם.

צילומים מתוך אתרי AP, CNN, BBC ו-The New York Times

הפוסט סיקור עולמי 24.10: משברים, מלחמות ופריצות דרך הופיע לראשונה ב-מעקב.

המשבר הדיפלומטי החריף בין טורקיה לישראל, שהחל בעקבות המתיחות האזורית מאז 7 באוקטובר 2023, הפך במהרה למשבר כלכלי משמעותי עבור שתי המדינות. הקפאת היחסים הדיפלומטיים והפסקת הסחר הישיר יצרו גלי הלם בכלכלות של שתי המדינות, אך ההשפעות התבררו כשונות באופן דרמטי בהיקפן ובאופיין.

במחצית הראשונה של 2025 התבהרה התמונה המלאה של הנזק הכלכלי: בעוד שטורקיה איבדה מקור הכנסה חשוב אך שולי יחסית לכלכלתה הרחבה, ישראל ספגה פגיעה ניכרת בענפי מפתח שהתבססו על יבוא טורקי נרחב.

הנתונים החדים מגלים עד כמה הקשר הכלכלי בין המדינות היה חד־צדדי בעיקרו. הייצוא הישראלי לטורקיה קרס ב־99% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד היבוא מטורקיה צנח ב־70%. המספרים האלה חושפים תמונה ברורה של תלות כלכלית ישראלית בשוק הטורקי בתחומים קריטיים למשק.

ההשפעה המיידית על הכלכלה הישראלית הורגשה בעיקר בשני ענפים מרכזיים. בתחום הבנייה, שנחשב למנוע צמיחה קריטי במשק הישראלי, הסתמכות על חומרי גלם טורקיים הייתה משמעותית במיוחד. כ־35% מהמלט, הנחושת והפלדה שהגיעו לשוק הבנייה הישראלי מקורם בטורקיה. בענף החקלאות, התלות הייתה פחותה אך עדיין משמעותית, כאשר 10־15% מהפירות והירקות בשוק הישראלי הגיעו מטורקיה.

החסימה הפתאומית של מקורות אספקה אלה יצרה בתחילה עיכובים ואי־ודאות רחבה בענף הבנייה. קבלנים דיווחו על קשיים בהשגת חומרי גלם, בעיקר מלט ופלדה, מה שאיים לעכב פרויקטים ולהעלות את עלויות הבנייה במשק. במקביל, המחסור הזמני בפירות וירקות יוצר לחצים על המחירים בשווקים המקומיים.

אולם המערכת הכלכלית הישראלית הפגינה גמישות יחסית. הממשלה, בשיתוף עם יבואנים פרטיים, הצליחה להסב את מקורות האספקה למדינות חלופיות תוך זמן קצר יחסית. יוון, מצרים וקפריסין הפכו למקורות אספקה עיקריים עבור חומרי הבנייה, בעוד שמדינות נוספות במזרח הים התיכון מילאו את החסר בפירות ובירקות.

המעבר למקורות אספקה חלופיים לא חלף ללא מחיר. עלויות ההובלה הגבוהות יותר, זמני השינוע הממושכים ומורכבות הלוגיסטית של פיתוח שרשראות אספקה חדשות יצרו לחצים נוספים על ענפים שכבר התמודדו עם עליות מחירים. במונחים מאקרו־כלכליים, ישראל נאלצה להשקיע משאבים רבים בהסבת מקורות הסחר ובפיתוח יחסים מסחריים חדשים, מה שיצר תחושת פגיעות כלכלית ואי־יציבות.

נכון לקבוע כי ההשפעה על הכלכלה הטורקית התגלתה כשונה מבחינה מהותית. אמנם טורקיה איבדה שוק יצוא בהיקף שנאמד בכשלושה מיליארד דולר בשנה – סכום אשר הציב את ישראל בין חמש ספקיות היבוא המרכזיות של טורקיה עובר למשבר – אולם כלכלתה של טורקיה נשענת על יצוא רחב־היקף בהרבה, בראש ובראשונה אל מדינות אירופה, רוסיה ויתר מדינות המזרח התיכון.

במונחים יחסיים, היקף הסחר עם ישראל היווה רק כ־2% מסך היצוא הטורקי וכחצי אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. כלומר, בעוד שחברות טורקיות ספציפיות בתחומי הברזל, הפלדה והחקלאות ספגו הפסדים ממשיים ופגיעה במקומות עבודה, ההשפעה המאקרו־כלכלית על אנקרה נותרה מוגבלת יחסית.

מבחינתה של טורקיה, הנזק הכלכלי המוגבל התגמד אל מול הרווח הפוליטי בזירה האזורית והפנימית. הצעדים נגד ישראל זכו לתמיכה רחבה בציבור הטורקי התומך במאבק הפלסטיני, מה שחיזק את מעמדו הפוליטי של הנשיא ארדואן. במונחים אסטרטגיים, טורקיה הצליחה לחזק את מעמדה כמדינה מובילה בעולם המוסלמי ולהגביר את השפעתها האזורית.

בתחום התיירות, התמונה מורכבת יותר מהטענות הרווחות על פגיעה חדה. מאז 7 באוקטובר 2023 עלו הערכות כי טורקיה חווה ירידה דרמטית בתיירות, במיוחד בשל היעדרותם של ישראלים. אולם נתוני הרשויות הטורקיות מציירים תמונה שונה.

בשנת 2024 טורקיה רשמה דווקא שיא של כ־52.6 מיליון מבקרים זרים והכנסות בהיקף 61.1 מיליארד דולר, נתון המעיד על המשך כוח המשיכה של היעד הטורקי חרף המתיחות האזורית. בשנת 2025 אמנם ניכרת ירידה מתונה: בין ינואר ליולי נרשמה ירידה של כ־2.1% במספר המבקרים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ביולי 2025 נרשם קיטון של כ־5%, עם 6.97 מיליון מבקרים לעומת 7.33 מיליון ביולי 2024.

הטענה לפגיעה ישירה בהיקף דרמטי עקב ירידה במספר הישראלים אינה נתמכת בנתונים הרשמיים. אמנם זרם התיירים מישראל נפגע בעקבות המשבר הדיפלומטי, אך מדובר בשוק שאינו מהווה את עמוד התווך של התיירות הטורקית. לעומת זאת, רוסיה ואוקראינה מהווים שווקים חשובים בהרבה, ודווקא כאן התמונה מורכבת. לצד ירידות באזורים מסוימים, דווח על עלייה של 22% במספר המבקרים מאוקראינה באנטליה ב־2025.

מבחינה כלכלית, ההכנסות מתיירות המשיכו להוות אחד ממנועי הצמיחה של טורקיה. למרות תנודות במספר המבקרים, במחצית הראשונה של 2025 דווח על עלייה כוללת של כ־9% בכמות המבקרים לצד זינוק של יותר מ־100% בהכנסות משירותים נלווים. המשמעות היא שהתיירות אולי מתמתנת בכמות, אך מתחזקת באיכות ובצריכה.

התמונה העולה מן המשבר הכלכלי שבין טורקיה לישראל היא של אסימטריה מובהקת. ישראל הצליחה לרסן זינוק חד במחירים באמצעות פנייה מהירה לשווקים חלופיים, אולם שילמה מחיר כלכלי כבד יותר בדמות חוסר יעילות, תלות בחומרי גלם חיוניים וערעור יציבותן של שרשראות האספקה. מנגד, טורקיה אמנם איבדה הכנסות יצוא בהיקפים של מיליארדי דולרים, אך פגיעה זו נותרה שולית יחסית לממדיו של משקה הכלכלי הרחב.

המסקנה המתבקשת היא כי המשבר הניב שני סוגים שונים של נזק: טורקיה איבדה הון, ואילו ישראל איבדה יציבות.

גרפיקה: MAAKAV

הפוסט המשבר הטורקי-ישראלי: מי הפסיד יותר? הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט טורקיה מאיימת: "מסוגלים לפלוש לתל אביב תוך 72 שעות" הופיע לראשונה ב-מעקב.

נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן נקט בבוקר יום ראשון בצעד חסר תקדים כאשר קרא באופן פומבי להשמדת ישראל. "יהי רצון שאללה יביא הרס וחורבן על ישראל הציונית", אמר ארדואן בנאום שנשא לרגל עיד אל-פיטר, כאשר המונים צופים בו ומצלמים את דבריו.

דברי השטנה של הנשיא הטורקי הובילו לתגובה מיידית וחריפה מצד שר החוץ הישראלי גדעון סער, שפרסם פוסט ב-X: "הרודן ארדואן חשף את פרצופו האנטישמי. ארדואן מסוכן לאזור, כמו גם לבני עמו שלו, כפי שמוכח בימים אלה ממש. נקווה שהחברות בברית נאט"ו יבינו זאת ויפה שעה אחת קודם".

משרד החוץ הישראלי הצטרף לביקורת החריפה בציוץ באנגלית: "כולם יודעים מה ארדואן עשה לעמים באזור, מקפריסין עד לסוריה, כולם רואים מה הוא עושה לעם שלו (ולפיקאצ'ו) וכולם שומעים מה הוא רוצה לעשות למדינה היהודית. הפנים האמיתיות נחשפו לכולם". האזכור המפתיע של דמות הפוקימון פיקאצ'ו בהודעה הרשמית עורר תהודה ברשתות החברתיות.

משרד החוץ הטורקי מיהר להגיב לדבריו של סער, ופרסם הודעת גינוי על התבטאויותיו של שר החוץ הישראלי.

המתיחות בין המדינות הגיעה לשיא בתקופה רגישה במיוחד. רק יום קודם לנאומו של ארדואן, גינה משרד החוץ הטורקי את תקיפות ישראל בלבנון. בהצהרה רשמית נכתב כי התקיפות "חושפות פעם נוספת את התעלמותה הבוטה של ישראל מהחוק הבין-לאומי ואת האיום המתמשך שלה על ביטחון האזור ויציבותו".

בתגובה, פרסם משרד החוץ הישראלי הודעה חריפה: "בעודו מדכא באלימות את אזרחיו שלו ומבצע מעצרים המוניים של יריבים פוליטיים, ארדואן מתיימר להטיף לקהילה הבין-לאומית ערכים נעלים. בטורקיה של ארדואן, אין צדק, אין חוק ואין חופש. ישראל לא זקוקה להטפות המוסר המגוחכות של ארדואן. ישראל פועלת להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים אמיתיים והתקפות ממשיות – והיא תמשיך לעשות זאת".

במקביל לעימות הדיפלומטי, טורקיה מתמודדת עם סערה פנימית. לפני כשבועיים נעצר אקרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול, המוכר כיריבו הפוליטי המשמעותי ביותר של ארדואן. המעצר בוצע במסגרת מה שתואר כפרשת שחיתות, ימים ספורים לפני שאימאמאולו היה אמור להיבחר כמועמד מפלגת האופוזיציה בבחירות לנשיאות.

מעצרו של אימאמאולו הצית גל מחאה חסר תקדים ברחבי טורקיה, עם הפגנות המוניות ביותר מ-12 ערים, המתוארות כגדולות ביותר שידעה המדינה בעשור האחרון. על פי הדיווחים, כ-2.5 מיליון מפגינים יצאו לרחובות במחאה על מעצרו של אימאמאולו ועל מדיניות הממשלה.

המשטרה הטורקית הגיבה בחומרה לגל המחאה ועצרה לפחות 343 מפגינים. בנוסף, דווח על פשיטות משטרתיות בבתיהם של רבים מהמפגינים.

בזירה הצבאית, צה"ל ביצע בשבוע שעבר תקיפה נרחבת נגד בסיס חיל האוויר הסורי T4 שבמרחב תדמור שבמדבר הסורי. בתקיפה הושמדו תשתיות הבסיס, שבעבר היה תחת שליטה רוסית בתקופת אסד. בישראל קיים חשש כי צבא טורקיה או כוחות שלוחים של אנקרה נערכים להשתמש בבסיס. לפי הדיווחים, בישראל קיימת נחישות למנוע מגורמים טורקיים, פרו-טורקיים או מהמשטר החדש בסוריה הנתמך על-ידי ממשלת ארדואן, להשתמש בבסיס זה.

המתיחות הנוכחית בין ישראל לטורקיה מתרחשת על רקע המשבר המתמשך בעזה, כאשר ארדואן מנצל את הבמה הבינלאומית לביקורת חריפה נגד ישראל. בעוד הנשיא הטורקי מתמקד בהאשמות כלפי ישראל, הוא מתמודד עם התנגדות פנימית גוברת בטורקיה.

היחסים בין ישראל וטורקיה עברו עליות ומורדות לאורך השנים, אך האמירות האחרונות של ארדואן והתגובות החריפות מצד ישראל מציבות את היחסים בין המדינות בנקודת שפל. בעוד שבעבר היו תקופות של שיפור ביחסים, דבריו האחרונים של הנשיא הטורקי מסמנים החרפה משמעותית במתיחות הדיפלומטית.

חברות נאט"ו, הברית הצבאית שטורקיה חברה בה, טרם הגיבו באופן רשמי לקריאתו של ארדואן להשמדת ישראל או לטענותיו של שר החוץ הישראלי בנוגע לסכנה שהנשיא הטורקי מהווה לאזור.

בישראל ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בטורקיה והתבטאויותיו של ארדואן, כאשר גורמים רשמיים מדגישים את נחישותה של ישראל להגן על אזרחיה והאינטרסים שלה באזור. התפתחויות אלה מתרחשות בתקופה רגישה במזרח התיכון, כאשר ישראל מתמודדת עם איומים מצד גורמים שונים באזור.

האמירות האחרונות של ארדואן והתגובות החריפות מצד ישראל ממחישות את העמקת הקרע בין המדינות, כאשר שתיהן נצמדות לעמדותיהן ללא סימנים לרצון להרגעת המתיחות בעתיד הקרוב.

צילום: AP

הפוסט בעוד טורקיה בוערת, ארדואן תוקף את ישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקיפה טורקית נועזת על בסיס רוסי בחלב (אלפו) שבסוריה מטלטלת את המזרח התיכון. האירוע, שהתרחש ימים ספורים בלבד לאחר שפוטין התרברב בטיל חדש, חושף את פגיעותו של הצבא הרוסי. העובדה שהתקיפה בוצעה על-ידי טורקיה, מדינה שנחשבה עד כה לבעלת ברית של רוסיה, מעידה כי איומיו של פוטין אינם מרתיעים אפילו את שותפיו הקרובים.

התקיפה גבתה מחיר כבד מהצבא הרוסי. מטוסים, מסוק, טנקים וטילים הושמדו במהלכה, והבסיס הרוסי נכבש בידי הכוחות הטורקיים. אובדן הציוד והשליטה על הבסיס מוכיחים כי יכולות ההגנה של רוסיה מוגבלות הרבה יותר ממה שפוטין מנסה להציג.

רוסיה נקלעה למצב קשה בשתי חזיתות במקביל. בעוד צבאה נתקל בקשיים משמעותיים באוקראינה, הוא סופג מכה קשה גם בסוריה. ההחלטה לשלוח 1,000 חיילים לסוריה בתגובה לתקיפה הטורקית רק מדגישה את המצוקה: מספר החיילים הקטן יחסית מעיד על מחסור בכוח אדם, והסטתם מהחזית האוקראינית מחלישה את המאמץ המלחמתי שם.

הטיל החדש שפוטין הציג לאחרונה מתגלה כהצהרה ריקה מתוכן. טורקיה הוכיחה שאינה חוששת מעוצמתה הצבאית של רוסיה, והכישלון בהגנה על הבסיס בחלב מערער את אמינות הצבא הרוסי כולו.

המחיר האנושי של המדיניות הרוסית ממשיך לעלות. חיילים רוסים נשלחים למות בסוריה ללא תכלית אסטרטגית ברורה, כשהמוטיבציה העיקרית נראית כלכלית ולא ביטחונית. הם משמשים ככלי במשחק הפוליטי של פוטין, שמעדיף את האינטרסים שלו על פני חיי חייליו.

חולשתה המתגלה של רוסיה צפויה להשפיע על המערכת הבינלאומית כולה. מדינות נוספות עשויות להעז ולאתגר את רוסיה, כשהן רואות שאיומיה מאבדים מכוחם. בעלות בריתה המסורתיות של רוסיה כבר מתחילות לבחון אלטרנטיבות אסטרטגיות.

התקיפה הטורקית בחלב מסמנת נקודת שבר במעמדה של רוסיה. היא חושפת את חולשתו של הצבא הרוסי ואת חוסר יכולתו של פוטין להגן על האינטרסים של מדינתו. המציאות בשטח מוכיחה כי התדמית העוצמתית שפוטין מנסה לשווק אינה אלא אשליה.

הפוסט מכה לפוטין: טורקיה משפילה את רוסיה בסוריה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

הצהרה מפתיעה ברשת התקשורת החברתית המכונה X. הצהרה זו מעלה תהיות נוקבות באשר למעורבותו של נשיא הרפובליקה הטורקית, מר רג'פ טייפ ארדואן, בהסתרת אוצרות ארגון החמאס.

לפי כ"ץ, השבוע התגלע סכסוך בין ארדואן לבין בניו של איסמעיל הנייה, מנהיג החמאס. הבנים, שהגיעו לטורקיה, דרשו גישה ל-3 מיליארד דולר המוחזקים בחשבונות בנק טורקיים על שם אביהם. ארדואן, לטענת כ"ץ, סירב למסור את הכספים.

כיצד הצליח הנייה, שגדל במחנה הפליטים שאטי בעזה, לצבור הון כה עצום? מדוע מוחזקים כספים אלה בטורקיה? ומה בדיוק תפקידו של ארדואן בפרשה?

שר החוץ הישראלי רמז על קשר אפשרי בין ארדואן לכספי הטרור של החמאס, באומרו: "'לך בעקבות הכסף' הוא ביטוי ידוע. במקרה הזה הכתובת ברורה". הוא אף תייג את חשבונו של ארדואן בפוסט, אך עד כה לא התקבלה תגובה מהנשיא הטורקי.

ההצהרה מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת ביחסי ישראל-טורקיה, כאשר ארדואן מתח ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בעזה. עם זאת, האשמות אלו מעלות את המתח לרמה חדשה, ומציבות את טורקיה בעמדה מביכה בזירה הבינלאומית.

אם יתבררו כנכונות, האשמות אלו עלולות להוביל לסנקציות בינלאומיות נגד טורקיה ולפגוע קשות במעמדה הדיפלומטי.

חרף זאת, גורמים דיפלומטיים טורקיים מביעים תקווה, אשר עשויה להיחשב כבלתי מציאותית, כי היחסים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הטורקית ישובו לכנם.

הקהילייה הבינלאומית עוקבת בדריכות ובקשב רב אחר ההתפתחויות המתרחשות. אישים דיפלומטיים בכירים קוראים לעריכת חקירה מעמיקה ומקיפה של הטענות המועלות, ולגילוי שקיפות מרבית מצד כלל הגורמים המעורבים בפרשה.

ככל שהפרשה מתפתחת ונחשפים פרטיה, היא מדגישה ביתר שאת את המורכבות הרבה האופפת את מארג היחסים במזרח התיכון, ומעלה את הצורך הדחוף בהידוק הפיקוח על תנועות הון בינלאומיות אשר עשויות להיות קשורות לארגוני טרור.

צילום: ישראל כץ, מתוך רשת X

הפוסט שר החוץ כץ: ארדואן מסתיר כספי טרור של חמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

המהלך החדש, שנועד להגן על האינטרסים הכלכליים של ישראל, כולל הקמת מנגנון בקרה מקיף הדורש רישוי לכל מוצר המיובא ישירות מטורקיה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר אדישים לנוכח צעדים חד-צדדיים שפוגעים בכלכלה שלנו. המטרה היא לשמור על יציבות השוק תוך הבטחת אספקה רציפה של מוצרים לצרכן הישראלי.

נתוני משרד הכלכלה מראים כי בשנת 2023 הסתכם היבוא מטורקיה בכ-5.2 מיליארד דולר, כולל שירותים. אולם, מומחים מדגישים כי רוב המוצרים הטורקיים אינם ייחודיים וניתן למצוא להם תחליפים בשווקים אחרים או אף לייצרם מקומית.

"אנחנו מתמקדים באיתור חלופות יבוא ממדינות אגן הים התיכון, כמו יוון ואיטליה. זה יאפשר לנו לשמור על עלויות שילוח נמוכות יחסית, תוך חיזוק הקשרים עם שותפות סחר אמינות", הסביר מקור בכיר במשרד.

התגובות בענף המזון מעורבות. בעוד שחלק מהיבואנים מביעים דאגה מהשינוי הצפוי, אחרים רואים בו הזדמנות. זה הזמן לחזק את התעשייה המקומית. יש לנו את היכולת והידע לייצר מוצרים איכותיים, וכעת נוכל להתחרות בתנאים הוגנים יותר?!

ככל שהמהלך יתקדם, צפוי כי הצרכן הישראלי יחווה שינויים הדרגתיים במגוון המוצרים על המדפים. אולם, משרד הכלכלה מבטיח: "נעשה הכל כדי להבטיח מעבר חלק ככל האפשר, תוך שמירה על מחירים הוגנים ומגוון רחב של אפשרויות".

הפוסט מהפכה בסופרמרקטים: בעקבות המשבר בין ישראל לטורקיה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

בעסקה שהושלמה לאחרונה, רכשה אדלטק את מלוא האחזקות של החברה הטורקית בשתי תחנות הכוח "רמת נגב אנרג'יה" ו"אשדוד אנרג'יה" תמורת 127 מיליון דולר.

המהלך מגיע כחלק ממעבר אסטרטגי של זורלו להתמקד באנרגיות מתחדשות, כאשר החברה מוכרת את אחזקותיה בתחנות כוח המבוססות על גז טבעי. בהודעה רשמית של זורלו למשקיעים, צוין כי הצעד ננקט "מבלי לפגוע במשקיעים שלנו".

מנכ"ל זורלו אנרג'י, פריט ארפה, הסביר כי "זורלו ממשיכה לפעול להשגת מטרותיה העסקיות מבלי לפגוע במשקיעים שלנו ובאינטרסים המסחריים שלנו". מצידה, אדלטק, שחיזקה את השליטה שלה בתחנות, ציינה כי מדובר ב"מהלך אסטרטגי לחיזוק השליטה והאיתנות הפיננסית של הקבוצה".

שתי תחנות הכוח הללו, שייכות לחברה משותפת בשם "אזוטק אלקטריק", שהוקמה על ידי זורלו ואדלטק. תחנת הכוח רמת נגב אנרג'יה, הממוקמת ברמת חובב, מחזיקה בכושר ייצור של כ-126 מגה-ואט, בעוד תחנת אשדוד אנרג'יה, הממוקמת באזור התעשייה באשדוד, מחזיקה בכושר ייצור של כ-64 מגה-ואט.

העסקה, שהושלמה לאחר קבלת אישורים רגולטוריים נדרשים, מסמנת את יציאתה של החברה הטורקית זורלו ממקטע תחנות הכוח בישראל, כחלק ממהלך התמקדות מחודש באנרגיות מתחדשות.

הפוסט הכסף הטורקי יוצא מישראל? חברת זורלו מכרה את אחזקותיה בתחנות הכוח לשותפתה אדלטק הופיע לראשונה ב-מעקב.