הפורמט נולד מתוך תפיסה שלפיה אמנות ועיתונות אינן סותרות זו את זו, אלא יכולות לפעול יחד ליצירת תיעוד מדויק, ביקורתי ומעורר מחשבה. האיורים אינם פרשנות גרפית חופשית בלבד, אלא חלק בלתי נפרד מן הדיווח עצמו.

בתוך מספר חודשים צפויה להתקיים תערוכה ייעודית שתציג את איורי החדשות שנוצרו במסגרת כרוניקה מצוירת, ותאפשר מבט רחב על התהליך והעשייה שמאחורי הפורמט החדש.

היוזמה מתקיימת במסגרת פעילותה העיתונאית של מעקב.

הפוסט כרוניקה מצוירת – פורמט עיתונאי חדש המשלב דיווח חדשותי ואיור הופיע לראשונה ב-מעקב.

חברת הכנסת נעמה לזימי פרסמה היום (שבת) ברשת החברתית X פוסט תקיף ומלא האשמות, בו היא כינתה את מרדכי דוד, צעיר שומר שבת, "העבריין המשתמט" וטענה כי הוא "מתקבל כאורח כבוד של יו"ר ועדה ויו"ר הכנסת". הפרסום, שהופץ לעשרות אלפי עוקבים, לא כלל כל ראיה או תיעוד לטענות החמורות, ומעלה שאלות רציניות בנוגע לאפשרות של לשון הרע.

לזימי, חברת כנסת הידועה בלשונה החריפה וביטויה הבלתי מסויג, לא נמנעה מלהשתמש במונחים כבדי משקל. היא כינתה את דוד "עבריין", זאת ללא כל הרשעה פלילית או פסק דין משפטי, ומבלי לפרסם את עמדתו או לאפשר לו להגיב לטענות. השימוש במונח "עבריין" כלפי אדם שלא הורשע בפלילים עלול להוות עבירה על חוק איסור לשון הרע, במיוחד כאשר מדובר בפרסום פומבי של חברת כנסת בעלת השפעה ציבורית.

מה שמעורר תמיהה במיוחד הוא העובדה כי לזימי עצמה נמצאת לעיתים תכופות בהפגנות שמאל שבהן נסגרים כבישים באופן לא חוקי, נשרפים צמיגים וציוד ציבורי, ומבוצעות פעולות ללא אישור משטרתי כנדרש בחוק. בהפגנות אלו, בהן היא מככבת כמנהיגה, נפגע הסדר הציבורי באופן ממשי ומתבצעות עבירות פליליות שונות. עם זאת, היא רואה לנכון להאשים אחרים בעבריינות, תוך שהיא עצמה נוטלת חלק פעיל באירועים המפירים את החוק.

בפוסט שפרסמה, לזימי מציגה שורה של השוואות ומסרים פוליטיים חריפים. היא כותבת על "שורפי פחים במאבק עבור הצלת החטופים שמחזיקים במעצר קרוב לחודשיים", זאת בניגוד ל"משתמטים שעושים את זה, תוך שהם מכים שוטרים ואנשי כוחות ביטחון". טענה זו, המיוחסת למרדכי דוד ללא כל בסיס עובדתי שפורסם, מעמידה אותו באור שלילי ביותר מבלי שניתנה לו זכות התגוננות או הבהרה.

חברת הכנסת ממשיכה ומתייחסת לכנס לזכרו של מאיר כהנא, בו לטענתה "מככבים חברי הכנסת של השר הכהניסט", זאת לעומת כנס של "עומדים ביחד עבור חיים משותפים" שבו "המשטרה מגיעה להלך אימים עם נשקים ארוכים ולהחרים שלטים". גם כאן, ההשוואה נעשית ללא הצגת הקשר מלא או נסיבות האירועים.

לזימי מזכירה גם את נאוה רוזליו, אקטיביסטית המחאה, אותה היא מתארת כמי ש"מאויימת על חייה ומקבלת מאות איומים ברצח", וכן את יולנדה יבור ש"במעצר על פוסט". היא משווה זאת ל"סוכני קטאר שפעלו עם מדינת אויב מתוך לשכת ראש הממשלה" ול"טרוריסטים יהודים שמנסים להתסיס אינתיפאדה שלישית בגדה".

את הפוסט מסיימת לזימי בקריאה פוליטית ברורה: "פני הרודנות בחסות השחיתות המשיחית לאומנית. ימים אפלים. רק המאבק וההתנגדות יביאו לשינוי. כל מי שרוצה פה חיים שפויים חייב להבין שזה עלינו. רק במאבק בלתי מתפשר נגד מי שהחליטו למוטט פה מדינה עבור שררה נצליח לצאת מזה ולבנות מחדש. במקום בו יש מאבק יש תקווה. התקווה תנצח".

השאלה המרכזית שעולה מהפרסום היא כיצד חברת כנסת מרשה לעצמה להאשים אזרח ישראלי בעבריינות באופן פומבי, ללא ראיות, ללא מתן זכות תשובה, וללא כל בדיקה משפטית של הטענות. כאשר חברת כנסת משתתפת באופן קבוע בהפגנות המפירות את החוק, שורפות ציוד ציבורי וחוסמות כבישים ללא אישור, ובמקביל מאשימה אחרים בעבריינות – האם אין כאן כפל מידה בולט?

הפוסט פורסם בשעה 12:00 בשבת. מרדכי דוד לא היה זמין למתן תגובה. כאשר נקבל את תגובתו, נפרסם אותה באופן המלא.

צילום של חברת הכנסת נעמה לזימי, מתוך אתר הכנסת; צילום של מרדכי דוד, מתוך ערוץ 14. השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק

הפוסט "העבריין המשתמט": האשמות חמורות ללא ראיות? הופיע לראשונה ב-מעקב.