עימות חריף פרץ אתמול בין חברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד לבין שר התקשורת שלמה קרעי, סביב נושא תמריצים כלכליים למשתמטים משירות צבאי. כהן, ששימשה בעבר כשרה לשוויון חברתי ולענייני גמלאים, פרסמה ביקורת חריפה ברשת החברתית X על תגובתו של השר להצעות חוק שיזמה.

לפי דברי כהן, השר קרעי השיב בשם הממשלה להצעות חוק שהגישה, אשר מטרתן ביטול תמריצים כלכליים המיועדים למי שמשתמטים משירות בצבא הגנה לישראל. בתגובתו, כך לפי כהן, חזר השר שוב ושוב על טיעון מרכזי אחד, כשהוא שואל: "למה אתם פוגעים במעוטי היכולת?".

אולם חברת הכנסת לא השאירה את הדברים בעינם. בפרסום החריף שלה ברשת, היא הטיחה שאלה נגדית בשר: "אבל על איזה מעוטי יכולת הוא מגונן? רק על אלה שמשתמטים מצה"ל ובוחרים שלא לעבוד". כהן הציגה במילים חדות את הדואליות שלטענתה מאפיינת את עמדת השר והממשלה – הגנה על קבוצה אחת של מעוטי יכולת, אך לא על אחרת.

בהמשך דבריה, כהן ציינה קבוצה שונה לחלוטין של אזרחים, אותם לטענתה הממשלה מתעלמת מצורכיהם. "לאיזה מעוטי יכולת אין לו בעיה להתאכזר?" שאלה, והשיבה: "לאלה שמתגייסים ומנסים להתפרנס בכבוד". כהן מציבה בפרסומה ניגוד בוטה בין שתי קבוצות אוכלוסייה – מצד אחד, אלה שמשתמטים משירות ובוחרים שלא לעבוד, אך זוכים לתמיכה כלכלית; ומצד שני, אלה שמתגייסים ומשרתים, ולאחר מכן מנסים להתפרנס, אך אינם זוכים לאותה רמת תמיכה.

חברת הכנסת סיימה את הפרסום שלה במסר פוליטי חד המופנה כלפי הממשלה הנוכחית. "אלה סדרי העדיפויות של ממשלת ה-7.10", כתבה כהן, תוך שהיא משתמשת בכינוי המתייחס לממשלה שהוקמה לאחר המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר.

המתיחות בין כהן לקרעי משקפת מחלוקת רחבה יותר הנמשכת בזירה הפוליטית בישראל סביב נושא השירות הצבאי והתמריצים הכלכליים. בעוד הממשלה טוענת כי התמיכה הכלכלית מיועדת לסייע לאוכלוסיות חלשות ומעוטות יכולת, מעלה האופוזיציה טענות כי מדיניות זו יוצרת עיוות חמור – מצב שבו משתמטים משירות צבאי נהנים מתמריצים, בעוד חיילים משוחררים שמשרתים את המדינה מתמודדים עם קשיים כלכליים ללא תמיכה דומה.

כהן, המכהנת כיום כחברת כנסת מסיעת יש עתיד, מביאה לוויכוח הזה נסיון רב משנות כהונתה כשרה לשוויון חברתי ולענייני גמלאים בממשלות קודמות. הניסיון הזה מקנה לביקורת שלה משקל מיוחד בנושא המדיניות החברתית והכלכלית.

הצעות החוק שהגישה כהן מכוונות לבטל את התמריצים הכלכליים למשתמטים משירות צבאי, תוך כדי ניסיון ליצור שוויון גדול יותר בין אלה שמשרתים לבין אלה שבוחרים שלא לעשות זאת. עם זאת, הממשלה, באמצעות שר התקשורת קרעי, מתנגדת להצעות אלה, תוך שהיא מציגה אותן כפגיעה באוכלוסיות מעוטות יכולת.

הוויכוח המתנהל בין הצדדים הוא לא רק טכני-משפטי, אלא משקף ערכים ושאלות יסוד על אופי החברה הישראלית – מי זכאי לתמיכה, מה אופי הקשר בין שירות צבאי לבין זכאות לסיוע כלכלי, וכיצד המדינה מחלקת את משאביה בין קבוצות שונות באוכלוסייה. המתיחות הזו צפויה להימשך ככל שהצעות החוק יתקדמו בכנסת, והציבור הישראלי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא רגיש זה.

השר שלמה קרעי מסר:
"אנחנו מביאים חוק גיוס היסטורי, חסר תקדים — מה שאתם לא חלמתם להביא".
השר קרעי פנה לחברי האופוזיציה ושאל:
"איפה הייתם כשהקואליציה והממשלה היו בידיים שלכם? מה עשיתם כדי לגייס חרדים?".

צילום של ח"כ כהן וח"כ קרעי מתוך אתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט מירב כהן: קרעי מגונן רק על משתמטים מצה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחלוקת פוליטית חריפה פרצה השבוע בין שני חברי כנסת מקצוות המפה הפוליטית, סביב סוגיית הנסיעות לאומן ומדיניות הממשלה כלפי הציבור החרדי בזמן מלחמה. ח"כ מירב כהן ממפלגת יש עתיד וח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית מייצגים שתי גישות מנוגדות לחלוטין בנושא רגיש זה, המעורר ויכוח ציבורי נוקב בתקופת מלחמה.

ח"כ כהן תקפה בחריפות את מדיניות הממשלה, וכינתה אותה "ממשלה אנטי-ציונית" העסוקה בשני דברים בלבד: "לעזור למשתמטים ועריקים חרדים לטוס לאומן בזמן ש-60,000 מילואימניקים נקראים לכבוש את העיר עזה, ולהעביר מיליארדי שקלים לחרדים כדי לעודד השתמטות, תמורת תמיכה בתקציב המדינה". דבריה החריפים משקפים את המתח הגובר בציבור הישראלי בנושא השתמטות מהגיוס וההקצבות לציבור החרדי בזמן מלחמה.

ואולם, ח"כ סוכות השמיע עמדה שונה בתכלית. בהיותו אחד מן הנוסעים לאומן בשנה החולפת, ובהציגו עצמו כמי ש"מחובר מאוד לתורתו של רבי נחמן ובעד סיוע המדינה לעשרות אלפי אנשים שזה לב השנה עבורם", הביע תמיכה במעורבות המדינה כלפי אותם רבבות חוגגים.

עם זאת, סוכות הביע התנגדות "לחלוטין להוציא עשרות מיליונים בזמן מלחמה כדי לשלם פרוטקשן למדינות אחרות", והציע לקצץ "בכמעט מיליארד לתאגיד, עשרות מיליונים להבימה ועוד".

הרקע האישי של שני חברי הכנסת מטיל אור נוסף על המחלוקת. ח"כ כהן, בת 44, שירתה בגלי צה"ל כעורכת ומפיקה, ולאחר שחרורה עבדה ככתבת כלכלה. בגיל 21 מונתה לדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון. היא בוגרת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני מהאוניברسיטה העברית.

מירב כהן בנתה מוניטין של פעילה חברתית, כאשר ייסדה את מטה המאבק בעושק הקשישים שטיפל באלפי מקרים של הונאות קשישים. היא הקימה יחד עם עופר ברקוביץ' את תנועת "התעוררות" בירושלים, והובילה מאבקים כמו פתיחת חניון קרתא בשבת והמחאה החברתית. כיהנה כמנכ"לית ארגון "אמון הציבור" וייסדה את חברת ההזנק "Crowd Action". בשנת 2019 נבחרה לכנסת מטעם "כחול לבן" וכיהנה בממשלה ה-35 כשרה לשוויון חברתי. בינואר 2021 הצטרפה למפלגת יש עתיד ומכהנת כיום כשרה לשוויון חברתי והיא השרה הצעירה ביותר בממשלה.

לעומתה, ח"כ סוכות לא שירת בצה"ל וקיבל פטור בגין "אי-התאמה" לאחר שבראיון בלשכת גיוס הודיע שאין לו אמון בצבא מאז ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון בשנת 2005. עברו של סוכות כולל עימותים מרובים עם כוחות הביטחון. הוא נעצר שלוש פעמים במהלך הפגנות נגד אלוף פיקוד המרכז גדי שמני בשנים 2007-2009, בגלל התנגדותו לפינוי מאחזים על ידי צה"ל.

באוקטובר 2008 הורחק סוכות לשישה חודשים משטחי יהודה ושומרון בצו פיקוח מיוחד של שמני. ועדת ערעורים צבאית קיבלה את ערעורו על הצו, אך בעתירה לבג"ץ בוטלה החלטת הוועדה בהסכמת הצדדים. לטענת סוכות, הצו הוצא בגלל כוונתו לעלות למאחזים במהלך חג הסוכות ולא מסיבות ביטחוניות.

ב־18 בינואר 2010 נעצר סוכות בחשד למעורבות בהצתת מסגד בכפר יאסוף, שהתרחשה ב־11 בדצמבר 2009. ואולם, לאחר חקירת שב"כ שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. בשנים שלאחר מכן השמיע סוכות התבטאויות אחדות בגנות פעולות "תג מחיר", ואף הביע חרטה על מעשים שעשה בנערותו. בינואר 2012 נעצר פעם נוספת, והורחק בצו מנהלי מיהודה ושומרון לתקופה של תשעה חודשים.

המחלוקת בין שני חברי הכנסת משקפת פער עמוק בחברה הישראלית, ואף מלמדת כי גם כאשר שניים עוסקים באותו נושא, התפיסות עשויות להיות שונות בתכלית. הפערים מתחדדים במיוחד בסוגיות יחסי דת ומדינה, גיוס חרדים ושימוש במשאבי הציבור בשעת מלחמה. בעוד ח"כ כהן רואה בתמיכה בנסיעות לאומן ביטוי לאנטי־ציונות ולהעדפת מי שנמנעים מגיוס, ח"כ סוכות רואה בה ביטוי לחירות דתית ולתמיכה בציבור החרדי.

הוויכוח מתחדד על רקע המלחמה המתמשכת, כאשר עשרות אלפי מילואימניקים נקראים לשירות פעיל ומשאבי המדינה מתוחים לקיצונים. שאלת הסדרי העדיפויות הלאומיים, הוגנות החלוקה של הנטל הביטחוני והכלכלי, ותפקיד המדינה בתמיכה בקהילות שונות, עומדות במוקד הדיון הציבורי החריף שמתקיים בישראל.

המחלוקת חושפת את הקוטביות הגוברת בחברה הישראלית ואת הקשיים בגיבוש קונצנזוס לאומי בנושאים רגישים. היא מדגישה את המתח בין שקילות שונות של ערכים לאומיים, דתיים וחברתיים, ומעמידה בספק את יכולתה של הממשלה הנוכחית לנווט בין האינטרסים הסותרים של הקהילות השונות בעת משבר לאומי.

צילום חברת־הכנסת מירב כהן מעמוד הפייסבוק הרשמי המנוהל מטעמה; צילום חבר־הכנסת צבי ידידיה סוכות מעמוד הפייסבוק הרשמי המנוהל מטעמו – השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט מחלוקת פוליטית: שתי דעות על נסיעות לאומן הופיע לראשונה ב-מעקב.