בשנים האחרונות הפכה סוגיית חזירי הבר בחיפה לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בשיח העירוני והסביבתי בישראל. על פי נתונים שנאספו מדוחות רשמיים, פרסומים תקשורתיים ומסמכים ציבוריים, במהלך שלוש השנים האחרונות נורו והומתו בעיר מאות חזירי בר, במסגרת מדיניות שמוגדרת רשמית כפעולות "דילול", אך נתפסת על ידי גורמים רבים כהשמדת בעלי חיים בקנה מידה רחב.

הצלבת הנתונים מצביעה על מגמה ברורה: עלייה חדה במספר ההמתות, ובעיקר בשנת 2024, שבה נרשמה קפיצה דרמטית בהיקף הירי. אמנם אין מקור אחד שמציג טבלה רשמית ומלאה לכל שנה בנפרד, אך שילוב הנתונים ממספר מקורות מאפשר להרכיב תמונת מצב כללית.

על פי הנתונים שנאספו, בשנת 2024 נורו למוות כ-664 חזירי בר בעיר. בשנת 2023 הומתו כ-118 חזירים, ואילו בשנת 2022, בין מרץ לדצמבר בלבד, הומתו כ־122 חזירים. בסיכום של שלוש השנים האחרונות, בין 2022 ל־2024, מגיע מספר החזירים שהומתו בחיפה לכ-904 פרטים.

בחלק מהמקרים מדובר בירי, ובאחרים בלכידה ולאחר מכן המתה, אולם בשיח הציבורי כל הפעולות הללו נכללות תחת המונח הרשמי "דילול". דוח מבקר המדינה מציג נתון נוסף, שלפיו בין ינואר 2020 לנובמבר 2024 ניצודו 865 חזירים, כאשר חלק גדול מהמספר הזה מיוחס לשנת 2024 בלבד – נתון הממחיש את הזינוק החד בהיקף הפעולות בשנה האחרונה.

הדיון הגיע גם לכנסת. ב-25 בפברואר 2025 קיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות ח"כ יוסף טייב, דיון בנושא הירי בחזירי הבר בחיפה והסביבה. הוועדה הביעה מורת רוח מהיקף הירי וקראה לעירייה למצות חלופות לפני שימוש באמצעים קטלניים, כך שהירי יהפוך לאמצעי אחרון בלבד.

במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם בחודש מאי 2024 הגיע מספר מקרי הירי לשיא של 207 בתוך חודש אחד, ולאחר מכן נרשמה ירידה הדרגתית עד למספרים חד ספרתיים בפברואר 2025. נציג רשות הטבע והגנים ציין כי בחודשים האחרונים ניכרת ירידה משמעותית, וכי בסוף ינואר 2025 הומתו שבעה חזירים בלבד. לדבריו, הרשות אינה מעוניינת בהמתה, והיא נוקטת בה רק במקרים שבהם אין ברירה, כאשר מדובר בחיה שאיבדה פחד מבני אדם ומהווה סכנה.

יוזמת הדיון, ח"כ יסמין פרידמן, הציגה תמונות של חזירים פצועים וטענה כי מאז אפריל 2024 נורו מאות חזירים ללא מיצוי אמצעים אחרים. לטענתה, הירי אינו פותר את הבעיה ואף עלול לעודד ריבוי נוסף.

ברם, נציגת הייעוץ המשפטי של עיריית חיפה ציינה כי העירייה מפעילה תקציבים לגידור, סניטציה והסברה, וכי נרשמה ירידה חדה בתלונות הציבור ובדרישות לפיצוי בגין נזקים. עוד נמסר כי בית המשפט המחוזי קבע כי הירי בתחומי העיר חוקי.

בתום הדיון דרש יו"ר הוועדה להדק את הפיקוח על הציידים, לפרסם לציבור את הנחיות הירי של רשות הטבע והגנים ולהעביר לוועדה את דוחות הפעולה של הפקחים.

המצב בחיפה משתלב בתמונה רחבה יותר ברמה הארצית. נתונים שנמסרו במסגרת בקשת חופש מידע מצביעים על כך שבחמש השנים האחרונות נהרגו בישראל יותר מ-90 אלף חזירי בר ותנים במסגרת פעולות דילול. בעשור האחרון נורו גם עשרות אלפי עופות, שפנים ודורבנים.

על פי הנתונים, בין השנים 2015 ל-2025 נורו כ-2,500 דורבנים, כ-4,500 שפנים, וכן עשרות אלפי יונים, אנפות בקר ועורבים אפורים. חלק מהירי נועד למנוע התפשטות מחלות, חלקו להגנה על גידולים חקלאיים, וחלקו לצמצום השפעת מינים מסוימים על מינים המצויים בסכנת הכחדה.

עם זאת, גם בתוך רשות הטבע והגנים קיימת הכרה בכך שמדיניות הדילול אינה פותרת את בעיית ריבוי היתר, ולעיתים אף עלולה להחריף אותה. לפי גורמי הרשות, במקרים מסוימים דילול תנים באזור מסוים אפשר לתנים מאזורים אחרים לחדור לאותו שטח, לרבות פרטים שנשאו מחלות.

גורמים אקדמיים ברשות מציינים כי הדילול הוא אמצעי משלים בלבד, וכי הפתרון המרכזי צריך להתבסס על סניטציה, פינוי פסולת ופגרים, וגידור אזורים רגישים. לדברי אנשי מקצוע, כמויות גדולות של מזון המפוזר בשטחים ציבוריים ובאתרי פסולת הן גורם מרכזי לריבוי חזירי בר ותנים בקרבת אזורי מגורים.

ארגוני בעלי חיים מציגים עמדה חריפה עוד יותר. לטענתם, פעולות הדילול אינן רק בלתי יעילות, אלא גם גורמות להרג מיותר של בעלי חיים, מבלי לספק פתרון ארוך טווח. לדבריהם, מחקרים מצביעים על כך ששיטות הומניות, כגון סניטציה יעילה, גידור ושינוי התנהגותי של הסביבה האנושית, עשויות להיות יעילות יותר.

בתוך כך, סוגיית הירי בלב אזורים מיושבים מעוררת ביקורת נוספת. בחיפה אושרו פעולות ירי גם בסמוך לאזורים עירוניים, דבר שעורר מחלוקת ציבורית וחשש לבטיחות התושבים. מבקרי המדיניות טוענים כי אישורי הירי ניתנים בקלות יחסית, וכי הגופים האמונים על הגנת חיות הבר אינם פועלים די הצורך למציאת חלופות.

הנתונים המצטברים מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, רשויות המדינה מציגות את הדילול כאמצעי נקודתי להתמודדות עם סכנות, מחלות ונזקי חקלאות; מצד אחר, גורמים מקצועיים וארגוני בעלי חיים מצביעים על כך שמדובר בפתרון זמני בלבד, שאינו מטפל בשורש הבעיה ואף עלול להחריף אותה.

כך, בתוך שלוש שנים בלבד, מתקרב מספר החזירים שהומתו בחיפה לאלף פרטים – נתון שממשיך לעורר מחלוקת ציבורית חריפה ולחצים פוליטיים לבחינה מחודשת של המדיניות. הדיון הציבורי, המשפטי והפרלמנטרי בנושא עדיין נמשך, והסוגיה נותרת פתוחה.

עיריית חיפה, במימון כספי הציבור, בחרה להגיש תביעת השתקה נגד מערכת "מעקב", ולשם כך שכרה לא פחות מ-35 עורכי דין. סכום התביעה עומד על כחצי מיליון שקלים, כאשר האגרה לבדה מסתכמת באלפי שקלים, וזאת עוד בטרם מובאות בחשבון עלויות ניהול ההליך ושכר הטרחה המשפטי, הכול מכספי משלמי הארנונה.

לכאורה, ראש העיר נפגע מן הפרסומים שבהם נטען כי בתחומי חיפה מתבצע הרג של בעלי חיים. הדיון נקבע ליום 15.05.2026 בבית המשפט, ופעילים נקראים להגיע, להביע תמיכה במערכת ולהשמיע את קולם. את קולם של בעלי החיים, תישא מערכת "מעקב" באולם הדיונים.

לא שיערנו כי יונה יהב רגיש עד כדי כך – אך מה בדבר בעלי החיים שנורו והושמדו? המסר, כפי שמציגים פעילים: רצח הוא רצח, השמדה היא השמדה, והרג הוא הרג.

נ.ב:

הרג בעלי חיים נעשה באישור רשות הטבע והגנים. לבעלי החיים אין גורם שמגן עליהם באופן מלא, וחוק צער בעלי חיים, שאמור להעניק להם הגנה, אינו אפקטיבי בפועל.

שוב נדגיש: רשויות וגופים שאמורים להגן על בעלי החיים מעניקים בפועל אישורים לרצח ולהשמדה, בעוד כספי הציבור מופנים למהלכים אלה. כך נוצר מצב שבו הציבור סבור כי רשות הטבע והגנים מצילה בעלי חיים, אך בעיניי מדובר באשליה בלבד.

הפוסט תחת יונה יהב: פועלת מכונת רצח והשמדת בעלי חיים הופיע לראשונה ב-מעקב.

חברת "אשכולות", הגוף המרכזי לניהול זכויות אמנים בישראל, המאחדת תחתיה עשרות אלפי יוצרים, שחקנים, זמרים ורקדנים, מצויה בתקופה האחרונה בלב פרשה מורכבת המטלטלת את עולם התרבות.

רצף של עדויות פנימיות, מסמכים משפטיים והכרעות בתי משפט שניתנו נגד החברה בתקופת כהונתו של המנכ״ל אורי רשטיק, יחד עם מהלכים פרלמנטריים ותביעות אישיות נגדו, מציירים תמונה עגומה של ניהול לקוי לכאורה: היעדר שקיפות, שימוש שנוי במחלוקת בכספי האמנים, קשרים פוליטיים רגישים ותביעות כבדות משקל. מכלול זה מעורר חשש ממשי לשימוש בלתי ראוי בכספי הציבור, להוצאת כספים מן החברה ועוד.

עדויות חריגות והכחשות גורפות

ב־15 בספטמבר 2025 התקיים ראיון בלעדי של מערכת "מעקב" עם היועץ המשפטי הרשמי של חברת "אשכולות", עו"ד ברק בר-שלום. במהלך הראיון השמיע בר-שלום שורה של אמירות חד משמעיות וחריגות באשר להתנהלותו של מנכ"ל החברה, מר אורי רשטיק. לדבריו: "לא תשמע ממני שמה שעשה אורי רשטיק תקין"; וכן: "המצב של אורי אינו תקין, והדבר נדון ואף התקבלו החלטות". דברים אלו אינם משתמעים לשתי פנים: היועץ המשפטי של החברה עצמה, שתפקידו להגן על פעילותה ולשמור על תקינותה, מצביע על ניהול בלתי תקין מצד המנכ"ל.

ביום שלאחר מכן, ב־16 בספטמבר 2025, פנינו לרשטיק עצמו בבקשה לקבלת תגובה. תשובתו הייתה חריפה וזלזלנית: "אתה מדבר שטויות"; "כל מה שאתה אומר זה קשקוש מוחלט"; "אתה משקר". בדבריו לא ניתנה כל התייחסות עניינית או מענה ממשי לטענות שהועלו.

הפער החריף בין הצהרות היועץ המשפטי לבין תגובת המנכ"ל ממחיש את עומק המשבר: מצד אחד עדות פנימית המאששת חוסר תקינות, ומן העבר השני – הכחשה גורפת ובלתי מנומקת.

הכרעות בתי המשפט והמהלכים בכנסת

הסערה אינה מוגבלת לעדות פנימית בלבד. כבר בעבר קבע רשם ההקדשות כי "אשכולות" אינה יכולה להמשיך להתקיים כחברה פרטית, והורה להפוך אותה לחל"צ – חברה לתועלת הציבור, שקופה, ללא מטרות רווח. החברה, באמצעות נציגיה, סירבה להחלטה והגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

במסגרת תיק 56880-09-22 פסק כב' השופט אלי אברבנאל כי "עולה חשש אינהרנטי לשימוש בלתי ראוי בכספי הציבור". בית המשפט קבע כי האמנים זכאים לשקיפות מלאה ולניהול ציבורי של כספי התמלוגים. אולם "אשכולות" לא קיבלה את ההכרעה, מימנה הליך משפטי נוסף על חשבון כספי האמנים עצמם, והגישה ערעור לבית המשפט העליון.

לקריאת פסק הדין המלא – לחץ כאן

במקביל, פעלה החברה במסדרונות הכנסת. הוגשה הצעת "חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025". ההצעה נרשמה על שמו של ח"כ יוסף טייב (ש"ס), ח"כ המזוהה עם חינוך תורני ולא עם עולם האמנות. את הדיון הוביל חבר הכנסת דוד ביטן, יו״ר ועדת הכלכלה, שככל הנראה שימש לא רק כיו״ר פורמלי, בדיוני הכנסת ניתן היה לחוש כי היה גם לדמות דומיננטית שהכתיבה את סדר היום – כך לפחות עולה מן הרושם והפרשנות שנוצרו בעת נוכחותנו בדיון.

למעשה, מפלגתו של חבר הכנסת טייב היא מן הגורמים המרכזיים הפועלים לקידום סגירת תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" – מהלך שעלול להסב פגיעה ישירה באלפי אנשים הקשורים לתעשיית התרבות והמדיה. מכאן ניתן להתרשם כי מצוקת האמנים וזכויותיהם אינן בראש מעייניו. השאלה בדבר הקשר שבין תפיסותיו החינוכיות־דתיות לבין יחסו לעולם התרבות והאמנות נותרת אפוא בעינה.

טייב אף נקשר תדיר לדיון הציבורי בסוגיית "הטלפונים הכשרים" וחסימות תכנים, כחלק מפעילותו הפרלמנטרית. הוא נמנה עם יוזמי "חוק הקומה הכשרה", שעבר ב־24 ביולי 2024, אשר מטרתו להסדיר תשתיות סינון ותכנים לציבור החרדי. ייתכן, ואף סביר להניח, כי בביתו אין מכשיר טלוויזיה – עובדה המעוררת עניין בשאלת בקיאותו בכל הנוגע לניהול כספי התמלוגים וזכויות האמנים בחברת "אשכולות". לא פחות מעניין הוא מחדלו להתייחס לפסק הדין שניתן בעניין זה בבית המשפט המחוזי.

בד בבד, יש להזכיר כי חבר הכנסת דוד ביטן מתמודד כיום עם כתב אישום חמור בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון – בהיקפים הנאמדים במאות אלפי שקלים.

מול תמונת מצב זו מתעורר החשד כי "אשכולות" מבקשת לקדם, לכאורה וככל הנראה, קומבינציה חקיקתית פוליטית שעשויה, כנראה, להכשיר את מעמדה בבית המשפט העליון – וכל זאת על גבם ובכספם של האמנים.

תשעה מיליון שקלים לשיפוץ משרדים, העברות לעמותות מקורבות ותביעה אישית נגד המנכ"ל

ביקורת ציבורית חריפה נמתחת גם על האופן שבו הוצאו כספי האמנים. החברה השקיעה תשעה מיליון שקלים בשיפוץ משרדי החברה בחולון. סכום זה, המגיע כולו מכספי תמלוגים, אינו שקול לחלוקת הכנסות ישירה לאמנים.

לשם השוואה:

• בעפולה נבנה פארק מים שלם בעלות דומה.

• בנתניה הוקם מרכז קהילתי חדש בעלות של שבעה מיליון שקלים.

• בהוד השרון נבנה בית תרבות חדש בתקציב של שבעה מיליון שקלים.

• בראשון לציון הוקמו מרכז צעירים ומרכז נוער בתקציב כולל של 7.5 מיליון שקלים.

• לפי אתר "עלויות בנייה" (21.09.2025), בניית בניין מגורים בן שמונה קומות בשטח של 3,000 מ"ר עולה בין תשעה ל־12 מיליון שקלים.

מול הנתונים הללו עולה השאלה: האם אמנים היו מעדיפים משרדים משופצים ומפוארים – או חלוקת סכום זה ישירות לחשבונותיהם?

מעבר לכך, "אשכולות" העבירה לארגון "א.מ.י. – אגודת אמני ישראל" למעלה מחצי מיליון שקלים בשנים 2022–2023. הארגון פועל ללא אישור לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה.

עבור השנים 2024–2025 טרם הגיש ארגון א.מ.י – אגודת אמני ישראל את דוחותיו הכספיים.

עניין מעניין הוא כי ששי קשת, ממייסדי "אשכולות", נמנה גם עם מייסדי ארגון "א.מ.י – אגודת אמני ישראל". רעייתו, יונה אליאן־קשת, מכהנת כיום כיו"ר הארגון, ובנוסף היא בעלת מניות בחברה – ולפיכך נמנית, בין היתר, עם הגורמים המצביעים על העברת כספים לארגון "א.מ.י" שבניהולה.

בנוסף, הועברו כ־797 אלף שקלים לארגון "שח"ם" בשנים 2021–2022.

עבור השנים 2023–2025 לא אותרו דוחות כספיים באתר "גיידסטאר" (אתר התאגידים של ישראל, משרד המשפטים), ומשרד רואי החשבון של הארגון, דלל ושות', סירב למסור מידע. יודגש כי ארגון "שח"ם" כלל לא קיבל את ההכרה לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה, המאפשרת מתן הטבות מס לתורמים.

יו"ר "שח"ם", גב' ריקי בליך, מחזיקה במניה בחברת "אשכולות", ובין היתר מעוניינת כי הארגון שבניהולה יקבל כמעט מיליון שקלים בתוך כשנתיים.

נציין כי מר אורי רשטיק עצמו כיהן בעבר כמנכ"ל "שח"ם". אסתי זקהיים, גיא לואל ודור סרוגו – אשר שימשו כחברי ועד ב"שח"ם" והובילו הליך משפטי נגד "אשכולות" – מונו בהמשך לדירקטורים בחברה. מצב זה מעורר חשש ממשי לניגודי עניינים מהותיים.

נכון להיום, ויתרה מזאת, אסתי זקהיים, גיא לואל ודור סרוגו אינם רק דירקטורים, אלא גם נמנים עם בעלי המניות בחברה.

אל אלה מתווספת תביעה אישית חמורה נגד רשטיק עצמו. בתיק 32965-09-24, המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון, טוען הקבלן דורון אסרף כי במקביל לשיפוץ משרדי "אשכולות" בהיקף של תשעה מיליון שקלים, נדרש לבצע שיפוץ מקיף בביתו של רשטיק בגני תקווה. לטענתו, היקף העבודות בביתו הפרטי עמד על 244,500 ש"ח, אך התשלום בפועל הסתכם ב־44,500 ש"ח בלבד. הדיון בתיק נקבע ל־6 בינואר 2026.

רשטיק מצדו דוחה את הטענות מכל וכל, טוען כי מסמכי החשבונות מפוברקים ואף הגיש תביעת לשון הרע נגד הקבלן בסך 328,828 ש"ח.

קראו את התחקיר: "מנכ"ל 'אשכולות' נתבע על ניצול קבלן ששיפץ את משרדי החברה לשיפוץ ביתו הפרטי" – לחצו כאן

תגובת "אשכולות"

״אשכולות אימצה מדיניות שקיפות מרחיבה וממשל תאגידי חדשני מעבר לכל חברה מקבילה לה ובמסגרת זו מפורסמים באתר החברה- נתונים אודות הכנסות החברה והוצאותיה, החלטות ונהלי חלוקת התמלוגים, נהלי החברה, הסכמים עם איגודים מקצועיים, תקנון החברה ועוד. בחברה יש דירקטורים חיצוניים שנבחרים על ידי ועדה חיצונית בראשות שופט בדימוס, מבקר פנים בלתי תלוי, הליכי בחירות פומביים ודיגיטליים והכל מעל ומעבר לנדרש.

דירקטוריון אשכולות פועל למקסם את התמלוגים המשולמים לאמנים המבצעים ובכלל זאת להפחתת תקורות ככל הניתן תוך הבטחה שכל ההוצאות הינן הוצאות חיוניות.

ביהמ"ש העליון החליט על עיכוב ביצוע של פסק הדין עד להחלטה אחרת ולפיכך המעבר לחל"ץ הוקפא עד להחלטה סופית של ביהמ"ש. החברה תכבד כמובן כל החלטה שתתקבל ע"י ביהמ"ש.

אשכולות פועלת לטובת אמני ישראל ולמיקסום זכויותיהם.

ישנה תמימות דעים בענף ובחברה כי אורי רשטיק הוא מנכ״ל מוצלח ומוערך שהוביל את אשכולות בשנים האחרונות לשורה של הישגים משמעותיים.

כל רמיזה על פיטוריו הינה השמצה פרועה ושקרית מיסודה.

בכהונתו, ביסס את מעמד החברה כגורם מרכזי בשוק התמלוגים, ייצב את הכנסותיה והוביל להסכמים ארוכי טווח ובריאי קיימא עם כלל גופי השידור והתקשורת המרכזיים בישראל ובנוסף צורפה אשכולות לארגון הבינלאומי SCAPR ונחתמו הסכמים עם ארגונים בחו"ל לצורך גביית תמלוגים לאמנים מבצעים ישראלים מעבר לים.

רשטיק ייסד יחד עם עילם את הגוף המשותף אשל״מ לגבייה משותפת של זכויות מבצעים, כל אלו הביאו לגידול של למעלה מ־33% בהכנסות החברה.

כל הטענות האחרות המועלות מחוסרות בסיס ואין להם עיגון במציאות.

ליאור רוטברט
דובר אשכולות"

הפוסט היועמ״ש: מנכ״ל "אשכולות" אורי רשטיק התנהל לא תקין הופיע לראשונה ב-מעקב.