ח"כ טלי גוטליב פרסמה אתמול פוסט חריף ברשת X שבו היא קוראת לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחותה של הפיזיקאית שקמה ברסלר ו"דומיה", בטענה שהן מפירות את חובת האמונים למדינה. הפוסט של גוטליב מגיע על רקע ההתבטאויות הקיצוניות של ברסלר נגד הממשלה, אותן הגדירה גוטליב כ"מסיתה מסוכנת".

"חובה לשלול את אזרחותה של שקמה ברסלר ודומיה. וזה לגמרי אפשרי. שר הפנים חייב לפעול לאלתר לבטל את האזרחות של ברסלר וחבר מרעיה ערלי הלב", כתבה גוטליב בפוסט שזכה לתהודה רחבה ברשתות החברתיות. לטענת ח"כ הליכוד, ברסלר "פרסמה היום כי הממשלה היא דיקטטורה ג'יהאדיסטית", תוך שהיא מדגישה את חומרת ההאשמה: "קראתם נכון. להאשים בג'יהאד את הממשלה ולמעשה את רוב העם שתומך בה, זה מעשה הפרת אמונים חמור המקנה סמכות לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחות".

גוטליב, שמכהנת בכנסת כמעט שלוש שנים, ממשיכה להיות אחת הדמויות הבולטות והפרובוקטיביות בליכוד. היא לא הסתפקה בקריאה לפעולה נגד ברסלר, אלא הרחיבה את תקיפתה: "אגב, היא לא לבד. יש עוד כמה שמפרים את חובת האמונים שלהם למדינה. אם מיארה לא מעמידה אותם לדין על המרדה, הסתה מסוכנת, קריאה לסרבנות וסיוע לאויב בעת מלחמה, אין מנוס מפתרונות אחרים להיפרע ממי שפוגע אנושות בחוסנה של המדינה, בדמוקרטיה ובסדרי השלטון".

ח"כ גוטליב התבססה על סעיף 11(2) לחוק האזרחות, תוך הדגשה שהמסגרת החוקית קיימת: "ככתוב בחוק האזרחות – המפר אמונים שר הפנים רשאי לפנות לבימ״ש ולעתור לשלילת אזרחותו". היא סיימה את הפוסט בהצהרה נחרצת: "נמאס מאויבים מבית ומסייענים לאויב בעת מלחמה".

שקמה ברסלר-שוורצמן, פיזיקאית ישראלית ופרופסור חבר במכון ויצמן למדע המשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ, הפכה בשנים האחרונות לאחת הדמויות המרכזיות במחאה נגד הרפורמה המשפטית. היא הייתה מיוזמי מחאת הדגלים השחורים וממובילות המחאה, תוך השמעת ביקורת קשה על הממשלה. עמדותיה הרדיקליות והתבטאויותיה הקיצוניות הביאו אותה פעמים רבות למרכז הסערה הציבורית.

למרות שברסלר לא הגיבה באופן ישיר לפוסט של גוטליב, היא בחרה לשתף פוסט של ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, שמתח ביקורת חריפה על גוטליב. "טלי גוטליב נמצאת בכנסת כמעט שלוש שנים. במליאה כמו בוועדות – צווחת, מעוררת פרובוקציות ומהומות. מהות קיומה", כתב בליאק, חבר וועדת הכספים. "שום יוזמת חקיקה משמעותית, שום מהלך פרלמנטרי ראוי לציון. לא תמצאו אדם אחד שהיא סייעה לו במשהו".

בליאק המשיך בהתקפה: "עכשיו היא מציעה לשלול אזרחות לישראלים שמעבירים ביקורת על הממשלה, כמו בכל משטר פשיסטי. עוד דוגמא לאיזה פח אשפה הפך הליכוד בשנת 2025". שיתוף הפוסט של בליאק על ידי ברסלר נתפס כתגובה עקיפה להתקפה של גוטליב עליה.

המחלוקת ממחישה את עומק הקרע בחברה הישראלית: מחד, פעילי מחאה כדוגמת ברסלר מוסיפים להשמיע ביקורת נוקבת כלפי הממשלה ולעשות שימוש במונחים חריפים; ומאידך, חברי כנסת דוגמת גוטליב דורשים נקיטת צעדים דרסטיים כלפי מבקרי השלטון. הקריאה לשלילת אזרחות מציבה על סדר היום שאלות מהותיות באשר לגבולות חופש הביטוי והביקורת במשטר דמוקרטי.

גוטליב, שהפכה לאחת הדמויות המזוהות עם הקו הקשיח בליכוד, ממשיכה להעמיד את עצמה כמגינה על כבוד המדינה ומוסדותיה מפני מה שהיא רואה כמערכת הסתה וחתרנות פנימית. לעומתה, ברסלר וחבריה למחאה רואים עצמם כמגינים על הדמוקרטיה ושלטון החוק מפני מה שהם מגדירים כהשתלטות ברוטלית של הימין על מוסדות השלטון.

הפרשה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין חירות הביטוי לבין האחריות הציבורית, כאשר כל צד מאשים את יריבו בחציית הגבולות הלגיטימיים.

תומכיה של גוטליב רואים בדבריה אמצעי הגנה לגיטימי על המדינה מפני גורמים הנתפסים בעיניהם כאיום על יציבותה, ואילו מבקריה טוענים כי מדובר בניסיון פשיסטי להשתיק כל ביקורת על השלטון.

השאלה המרכזית העולה מן הפרשה היא עד כמה רחוקה החברה הישראלית מוכנה לשאת ביקורת קיצונית כלפי הממשלה, ומהם הכלים הדמוקרטיים הראויים להתמודדות עם הסתה והתבטאויות חריפות.

קריאתה של גוטליב לשלילת אזרחות מציבה אתגר משפטי ומוסרי כבד משקל בפני מערכת המשפט והחברה כולה.

לנוכח התמשכות ההפגנות ושחיקת הקונסנזוס הציבורי, מתחדדת תחושת הפולאריזציה הפוליטית, כאשר שני המחנות מקצינים עמדותיהם זה כלפי זה.

הפרשה מדגימה כיצד הפך השיח הציבורי בישראל לזירת התכתשות כמעט נטולת כללים, שבה המילים משמשות כנשק והביקורת מתגלגלת במהרה לעוינות אישית.

אולי הגיעה העת לשוב ולבחון את האפשרות לשלול אזרחות ממי שנתפסים כבוגדי המדינה. אך מיהו אותו "בוגד"? ומה יקרה אם מחר תקום ממשלת שמאל – האם תישלל אזרחותם של אנשי ימין? השאלה אינה רק פוליטית, אלא משפטית ועקרונית מן המעלה הראשונה.  

צילום של חברת הכנסת טלי גוטליב מאתר הכנסת, ותמונתה של גב' ברסלר מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלה – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט שלילת אזרחות לברסלר: ח"כ גוטליב דורשת פעולה מיידית הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרקליטות המדינה הודיעה אתמול לח"כ טלי גוטליב כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שוקלת להעמידה לדין פלילי בכפוף לשימוע, בחשד לעבירה על חוק השב"כ. החשד מתבסס על פרסום מידע חסוי על זהות של עובד שב"כ, כאשר גוטליב חשפה את זהות בן זוגה של פרופ' שקמה ברסלר כאיש שב"כ.

ההודעה מהפרקליטות מגיעה לאחר שגוטליב זומנה פעמיים לחקירת משטרה במחלקה לחקירות שוטרים בלהב 433, אך סירבה להתייצב לחקירה. הח"כ טענה כי חסינותה הפרלמנטרית מגינה עליה מפני חקירה, טענה שהפרקליטות דחתה במפורש.

גוטליב הגיבה בחריפות על הודעת הפרקליטות וציינה כי "חשיפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי, ובדיוק לשם כך נועדה חסינותי הפרלמנטרית". היא הבהירה כי כפי שלא התייצבה לחקירה, כך אין בדעתה להתייצב לשימוע, והוסיפה: "היועמ"שית מוזמנת לפעול כרצונה ואני אעמוד על חסינותי בוועדת הכנסת – שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתי".

במהלך מאבק האופוזיציה נגד המהפכה המשפטית, גוטליב פרסמה מידע שחשף את זהות בן זוגה של פרופ' שקמה ברסלר כעובד שב"כ. ברסלר, שהובילה את המחאה נגד הרפורמה המשפטית, הפכה למטרה לביקורת ולתקיפות של חברי הכנסת מהקואליציה, כאשר גוטליב הלכה צעד נוסף וחשפה פרטים אישיים על בן זוגה.

השב"כ שלח לפרקליטות המדינה חוות דעת חמורה במאי האחרון, לפיה גוטליב פגעה בביטחון המדינה כשחשפה את זהות בן הזוג כאיש שב"כ, וסיכנה את חייהם של אנשי הארגון. הארגון הבטחוני ציין כי חשיפת זהות עובדים בשירות הביטחון הפנימי מהווה סיכון ביטחוני חמור ופוגעת ביכולת הארגון לבצע את משימותיו.

בינואר זימנה חוקרת בלהב 433 את גוטליב לחקירה, לאחר שהח"כ הודיעה על כוונתה להתייצב למשטרה. אולם גוטליב שינתה עמדתה והודיעה כי אין בכוונתה להתייצב, וכתבה בחשבון הטוויטר שלה: "המלצתי לה לחדול מלפנות אליי שכן אין בכוונתי להתייצב. הפרקליט האמון על התיק יפעל בהתאם להבנתו".

הפרקליטות פנתה אל גוטליב במכתב ובו הבהירה כי עליה להתייצב במשטרה במועד שייקבע, תוך הדגשה כי חסינותה הפרלמנטרית אינה מקנה לה הגנה מפני חקירות. במכתב צוין במפורש: "אין לך חסינות מחקירה במשטרה, עליך להתייצב במועד ובמקום שייקבע". בנוגע לטענותיה אודות חוק החסינות, בפרקליטות הבהירו לגוטליב: "סירובך להתייצב לחקירה בהתבסס על הטענה בדבר קיומה של חסינות מהותית, אין לה על מה שתסמוך".

הפרקליטות הסבירה כי חוק החסינות אינו מקנה לחבר כנסת חסינות מפני התייצבות לחקירה פלילית. כאשר עולה חשד לביצוע עבירה פלילית יש בסמכות גורמי האכיפה לזמן חבר כנסת לחקירה, במסגרתה אף תתברר השאלה האם מעשיו חוסים תחת החסינות המהותית הנתונה לחבר כנסת בגין מעשה או הבעת דעה הנעשים לשם מילוי תפקידו.

גוטליב הגיבה בפוסט מורחב בו היא מגנה את הצעדים נגדה וטוענת כי "חשיפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר המסיתה והממרידה מנהיגת המרי האזרחי שהובילה היא לצד חבר מרעיה את ישראל לעברי פי פחת נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי ובדיוק לשם כך נועדה חסינותי הפרלמנטרית". היא הוסיפה: "כפי שלא התייצבתי לחקירה כך אין בדעתי להתייצב לשימוע".

הח"כ גוטליב הבהירה כי תעמוד על חסינותה בוועדת הכנסת, שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתה. בהמשך הודעתה, גוטליב פנתה אל היועמ"שית באופן אישי: "אמליץ למיארה להתחיל לעבוד על נוסח הבג"ץ שאותו היא תגיש בענייני". היא סיימה את הודעתה במילים: "למביני עניין הבוטח בה׳ חסד יסובבנו".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הביע תמיכה חד-משמעית בח"כ גוטליב וציין כי "טלי גוטליב נלחמת ללא פחד על חופש הביטוי ועל חשיפת האמת לציבור. ניסיון להלך עליה אימים באמצעות חקירה פלילית – מעורר דאגה חמורה". בן גביר הוסיף: "הפיכת מאבק ציבורי וערכי לעבירה פלילית – היא חציית קו אדום. חברת הכנסת גוטליב פעלה מתוך תחושת שליחות ולא מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, והניסיון להרתיע אותה לא יצלח".

המקרה שלפנינו מעורר שאלות יסוד בנוגע לגבולות החסינות הפרלמנטרית של חברי הכנסת, ולמידת הלגיטימיות שבפרסום מידע רגיש במסגרת כהונתם. חוק שירות הביטחון הכללי רואה בחשיפת מידע מסווג עבירה חמורה, אשר בצידה עונש מאסר שיכול להגיע עד לשלוש שנים. עתה, על פרקליטות המדינה לשקול אם להגיש כתב אישום נגד חברת הכנסת גוטליב או לסגור את התיק – החלטה שעשויות להיות לה השלכות רחבות על מערכת האיזונים והבלמים שבין רשויות השלטון במדינת ישראל.

העימות בין חברת הכנסת גוטליב לבין הפרקליטות מתחולל על רקע של מתיחות ציבורית גוברת, אשר ליוותה את המדינה במהלך השנה האחרונה – בעיקר בשל המחלוקת העמוקה סביב הרפורמה המשפטית, שהובילה לקיטוב חברתי מהותי. גוטליב, אשר נחשבת לאחת מהתומכות הבולטות בממשלת ישראל ולמבקרת חריפה של גופי האופוזיציה, מצאה עצמה עתה בלב חקירה פלילית, אשר עשויה להתפתח לכדי הליך פלילי מן המניין.

מהלך הפרקליטות, ככל שיבשיל לכדי כתב אישום, עלול להחריף את השסע הציבורי: תומכיה של גוטליב עשויים לראות בו ביטוי לרדיפה פוליטית חסרת תקדים, בעוד שמבקריה יטענו כי שלטון החוק מחייב שוויון בפני החוק – גם כשמדובר בנבחרי ציבור. השאלה העקרונית אשר תעמוד בפני מערכת המשפט היא האם פרסום זהות איש שירות הביטחון הכללי נעשה במסגרת תפקידה של חברת הכנסת וזוכה לחסינות פרלמנטרית, או שמא מדובר במעשה פלילי מובהק, אשר אינו חוסה תחת ההגנות שמקנה החוק לנבחרי הציבור.

צילום היועצת המשפטית נלקח מאתר משרד המשפטים; צילום חברת הכנסת טלי גוטליב נלקח מאתר הכנסת – בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ גוטליב עלולה לעמוד לדין על עבירת שב"כ הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התבטאה לאחרונה בנושא החטופים בריאיון לערוץ הכנסת.

להלן חילופי הדברים המדויקים כפי שהתרחשו בריאיון:

ח"כ טלי גוטליב: "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס, מדבר את מה שחמאס משמיע"

אבי בלום: "מה, הם יוצאים עם תסמונת שטוקהולם? זה דברים חמורים"
גוטליב: "אני לא רוצה… מפאת כבודם. לבי איתם אחרי מה שעברו. אני על חטופים שיצאו מעזה לא מדברת מילה"

אמירתה של ח"כ גוטליב בנוגע ל"שטיפת מוח" אינה ראויה כשלעצמה. אין זה ראוי לטעון ש"כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס", במיוחד כשמדובר באנשים שעברו טראומה נוראית בשבי של ארגון טרור אכזרי. עם זאת, חשוב להביא את מלוא דבריה, כולל ההבהרות וההסתייגויות שלה.

נושא החטופים הוא פצע פתוח בחברה הישראלית, ומאז 7 באוקטובר כל אמירה בעניין זה נבחנת בזהירות מרבית. בתקופה כה רגישה בתולדות המדינה, החברה הישראלית זקוקה לדיון ציבורי מעמיק וכן שמתמודד עם הסוגיות הקשות שעל סדר היום.

חשוב לציין שהאסון של 7 באוקטובר אכן קרה בתקופת כהונתה של ממשלת הליכוד, וניתן לטעון כי הממשלה חייבת לקחת אחריות גדולה יותר על אירועים אלו ועל פעילותה להשבת החטופים. אולם גם ביקורת מוצדקת על הממשלה צריכה להתנהל באופן אחראי, מאוזן והוגן.

המסר המלא של גוטליב כלל אמנם את האמירה הבעייתית ש"כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס, מדבר את מה שחמאס משמיע", אך גם הצהרה ברורה שלבה עם החטופים ושהיא בוחרת שלא לדבר עליהם מתוך כבוד למה שעברו.
בעת משבר לאומי כמו זה שאנו חווים, חשוב לשמור על שיח מכבד ורגיש, במיוחד כשמדובר בחטופים ומשפחותיהם שעוברים תקופה קשה מנשוא.

צילום מתוך אתר הכנסת (knesset.gov.il), לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט ח"כ גוטליב: "החטופים שטופי מוח של חמאס – והם בליבי" הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתחים ביטחוניים מתלקחים בבירה לצד האשמות חריפות מצד חברי כנסת. השריפות שפרצו לאחרונה בירושלים מעוררות סערה פוליטית, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב מאשימה גורמים עוינים בהצתה מכוונת במסגרת פעילות טרור נגד ישראל.

"שלא יספרו לי שזה לא פיגוע. ארכי פיגוע. הצתה. כמה קל. אין מצלמות. יש אחלה מזג אוויר. והרי לכם פיגוע מבית היוצר של אויבינו האכזריים", כתבה גוטליב ברשת החברתית X. דבריה הנחרצים של גוטליב באים על רקע מספר שריפות שפרצו באזור ירושלים, בתקופה הרגישה של מלחמה מתמשכת.

במקביל להאשמות בנוגע לשריפות, גוטליב קשרה את האירועים למדיניות שחרור מחבלים שלדבריה מתבצעת בחסות המלצות השב"כ. "בינתיים היום שוחררו מחבלים לעזה ללא כל תמורה מבית היוצר של צמרת השב"כ וההמלצות הבזויות שלהם שלא להאריך מעצרם של העזתים בעת מלחמה", הוסיפה גוטליב בהודעתה, וחתמה בקריאה "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע".

האשמותיה של גוטליב לא הסתכמו בעניין השריפות בלבד. בפוסט נוסף שפרסמה, חשפה גוטליב אירוע שלטענתה הושתק בתקשורת, הנוגע לטקס יום הזיכרון שהתקיים בתיאטרון הבימה. לדבריה, סדרנים ממוצא ערבי "חירבו את הטקס ועוררו בהלה נוראית בקרב הנוכחים שנמלטו מהמקום בפחד וחלקם נפגעו תוך כך".

"חס וחלילה שיפרסמו שערבים שנשכרו לשמש סדרנים בזמן הטקס צעקו בערבית ועוד בזמן הצפירה באופן שהזכיר את צעקות מחבלי הנוחבה האכזריים", כתבה גוטליב, רומזת לכאורה על קשר בין התנהגות הסדרנים הערבים לבין הטרור שהכה בישראל.

סיוט בהבימה ביום הזיכרון. צילום: רשתות חברתיות, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

האירועים המתוארים על ידי גוטליב מתרחשים בתקופה רגישה במיוחד עבור החברה הישראלית, כאשר הזיכרון הקולקטיבי של פיגועי הטרור מה-7 באוקטובר עדיין טרי. הנרטיב שמציגה גוטליב מצביע על דפוס פעולה שלדבריה מנוהל בצלה של המלחמה – החל מהצתות יער ועד לחדירה למוסדות ואירועים ממלכתיים.

שאלת המעורבות הערבית באירועי ביטחון נמצאת במרכז השיח הציבורי מאז פרוץ המלחמה, כאשר טענות על "אויב מבפנים" עולות מפעם לפעם. דבריה של גוטליב משקפים את החשדנות הגוברת בחברה הישראלית כלפי האוכלוסייה הערבית, במיוחד כאשר מדובר בגישה לאירועים רגישים ומשמעותיים כמו טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל.

האשמותיה של גוטליב בנוגע להצתות באזור ירושלים מתווספות לחששות מפני "טרור חקלאי" ו"טרור הצתות" שהועלו בעבר על ידי גורמים פוליטיים שונים. בעוד מערכת הביטחון נמנעת לרוב מלייחס מניע לאומני להצתות באופן גורף, גורמים פוליטיים מהימין רואים בכך חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של פגיעה בישראל.

חשוב לציין כי עד כה לא הוצגו ראיות מוצקות לטענות אלה, וגורמי הביטחון הרשמיים לא אישרו כי מדובר בפיגוע מתוכנן. עם זאת, דבריה הנחרצים של חברת הכנסת משקפים את רמת החרדה והחשד השוררים בציבור הישראלי, במיוחד בקרב אלה המזוהים עם הימין הפוליטי.

שאלת הסדרנים הערבים בטקס יום הזיכרון, כפי שתוארה על ידי גוטליב, מעלה סוגיה נוספת הנוגעת לשילובם של ערבים ישראלים במוסדות ובאירועים ממלכתיים. התיאור הדרמטי של גוטליב מציג תמונה של אירוע שגרם לפאניקה בטקס קדוש ורגיש במיוחד לחברה הישראלית, אך באופן מפתיע לא זכה לסיקור תקשורתי בולט לפי טענתה.

יש לציין כי האשמות אלה, המשלבות את סוגיית ההצתות עם האירוע בטקס יום הזיכרון ועם שחרור מחבלים לעזה, מעצבות תמונה רחבה יותר של מה שח"כ גוטליב מציגה כמדיניות הנעדרת נחישות מספקת אל מול איומים ביטחוניים פוטנציאליים מקרב האוכלוסייה הערבית.

ניתן להעלות את ההשערה כי גופי תקשורת מרכזיים דוגמת YNET, וואלה, רשת קשת, תאגיד "כאן" וערוץ 11 חוששים מפרסום מידע רגיש הנוגע למגזר הערבי. בולטת העובדה כי מרבית הסיקור התקשורתי מתמקד בהיבטים חיוביים של החברה הערבית, בעוד שקיים היעדר בולט של תחקירים המתמקדים בפעילות פלילית או עבריינית במגזר זה – זאת בניגוד לשפע תוכניות המתמקדות בעבריינות בחברה היהודית. יתכן כי שיקולים פוליטיים מגבילים את יכולתם של כלי התקשורת להציג תמונה מאוזנת ומקיפה. עם זאת, רק חלוף הזמן יאפשר בחינה מעמיקה של טענות אלו.

בימים טעונים אלו של מתיחות ביטחונית מתמשכת, האשמותיה של חברת הכנסת גוטליב מלבות את השיח הציבורי הסוער בסוגיית יחסי יהודים-ערבים במדינה ובשאלת מדיניות הביטחון הראויה. הדהוד טענותיה במרחבי הרשתות החברתיות משקף את העמקת השסע בחברה הישראלית בתקופה רגישה זו, כאשר שאלות של אמון הדדי וביטחון לאומי תופסות מקום מרכזי בדיון הציבורי.

נכון לעת הזאת, זרועות הביטחון ממשיכות בחקירה מעמיקה של נסיבות השריפות בירושלים, אולם טרם פורסמו ממצאים רשמיים המאששים או מפריכים את הטענות בדבר מניע לאומני העומד מאחורי האירועים המדוברים.

צילומים: משטרת ישראל ואתר הכנסת, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט ח"כ גוטליב: "הצתות – פיגוע מבית אויבינו האכזריים" הופיע לראשונה ב-מעקב.