דים אמור

ביום שני האחרון, ה-24 בנובמבר, פרסם חבר הכנסת איימן עודה פוסט פרובוקטיבי ברשת החברתית X, שבו כינה את כוחות הביטחון הישראלים בכינוי "פאשיזם". הפרסום מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל בנוגע להסתה ולשון הרע, ומלווה באירוע שהתרחש במזרח ירושלים ושם זרקורים על רשת מורכבת של מימון זר, קשרים בעייתיים וניהול חשאי.

עודה כתב ברשת X: "בתיאטרון האבסורד שנקרא הכיבוש יש רגעים שאי אפשר לתאר במילים, רגעים של אכזריות טהורה. הביטו בילדים האלה: בוכים, מבוהלים, ילדים תמימים שבאו רק להשתתף במופע אמנותי בתיאטרון אל-חכוואתי שבירושלים המזרחית. הפאשיזם הולך ומתפשט, אבל שורשיו נטועים בכיבוש. לכן חייבים לסיים אותו, חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כי כולנו נולדנו בני חורין".

הרקע לפרסום הוא פשיטה שביצעה משטרת ישראל על תיאטרון אל-חכוואתי במזרח ירושלים ופיזור מופע ילדים שנערך שם. השר איתמר בן גביר הוציא צו לסגירת התיאטרון מכוח החוק ליישום הסכמי אוסלו בגדה המערבית וברצועת עזה. המשטרה פעלה על פי הצו, בטענה שקיים קשר בין האירוע בתיאטרון לרשות הפלסטינית וכי האירוע נערך ללא ההיתר הנדרש על פי החוק. המופע שפוזר נקרא "חלומות מתחת לעץ הזית" ותואר כמופע מוזיקלי של ילדים ובני נוער.

תיאטרון אל-חכוואתי אינו תיאטרון רגיל. הוא פועל בשטחה של מדינת ישראל אך מגדיר את עצמו כ"התיאטרון הלאומי הפלסטיני". התיאטרון מנהל חשבון בנק ברשות הפלסטינית, ולעיתים לרשם העמותות בישראל אין גישה לחשבון זה, ככל הנראה מדובר במצב המצביע על ניהול לא תקין.

אולם לא על כך הוצא צו הסגירה. לפי מקור בכוחות הביטחון, התיאטרון מחדיר בהצגות ילדים, החל מגיל שלוש, מסרים המלמדים ילדים ערבים ישראלים שהם "פלסטינים" ומעבירים תכנים שלא לאהוב את מדינת ישראל ולכאורה שלא לאהוב יהודים. המקור מסר כי כל ההצגות, מהצגות ילדים ועד הפקות למבוגרים, מהוות שנאה כלפי יהודים ולמדינת ישראל.

דברי חבר הכנסת עודה, המכנה בציבוריות את יהודים, את עם ישראל, שוטרים יהודים וכוחות הביטחון הישראלים בכינוי "פאשיסטים", מעלים שאלות משפטיות חמורות בדבר הסתה ולשון הרע. האבסורד הטמון בדבריו הוא שעודה משתכר מדי חודש מכספי הציבור של אותם "פאשיסטים" שאותם הוא מכנה בשמות.

בפרסום הסרטון שצורף למסר של עודה נכתב בערבית: "פועלים למנוע מן הילדים את הזכויות הבסיסיות ביותר, את משאלות ליבם ואת תחביביהם. בירושלים מוטלות מגבלות נרחבות שמטרתן לסכל כל ניסיון להבליט את זהותנו הפלסטינית באמצעות מורשתנו ותרבות הפולקלור שלנו". צו הסגירה לא הוצא סתם, ולפי דברי המקור, חומר ההצגות מסית לכאורה נגד מדינת ישראל.

בדיקה מעמיקה חושפת תמונה מורכבת של מימון זר וניסיונות הסתרה. בשבע השנים האחרונות קיבל התיאטרון מיליוני שקלים בתרומות מחוץ לארץ. בדוחותיו לרשם העמותות, התיאטרון ניסה להסתיר ולמחוק או לטשטש את שמות התורמים.

כעמותה הפועלת על פי חוקי מדינת ישראל, התיאטרון מחויב להיות שקוף כלפי הציבור, אולם גם הפרטים של יו"ר והנהלת התיאטרון הוסתרו מהציבור הרחב. רק לאחר ביקורת עומק שערך רשם העמותות ודרישתו לחשיפת שמות התורמים התגלה מקור המימון המרכזי.

אחד התורמים המרכזיים של התיאטרון הוא ארגון HBS, קרן היינריך בל (Heinrich Böll Foundation), קרן גרמנית פוליטית המקושרת למפלגה הירוקה הגרמנית, אשר תרם מאות אלפי שקלים לתיאטרון. הבעיה ב-HBS איננה רק בכסף. לארגון יש אינטרס להחזיק תיאטרון בישראל המגדיר את עצמו כפלסטיני ואשר לכאורה מסית נגד ישראל. הארגון HBS תומך כלכלית ותקשורתית בארגוני טרור הפועלים באופן מכוון נגד מדינת ישראל.

קרן היינריך בל היא קרן גרמנית פוליטית המקושרת למפלגה הירוקה הגרמנית ופועלת בתחומים של חינוך, דמוקרטיה, זכויות אדם וקיימות. לפי גורם שדיווח על כך, HBS שלחה בעבר מימון או הייתה קשורה מבחינת שותפות לכמה עמותות פלסטיניות שנחשדו בקשרים לגורמי קיצון או טרור. לדוגמה, לפי האתר NGO Monitor, HBS מימנה או הייתה קשורה לארגונים כמו Addameer. במקרים מסוימים, כמו כנס שזוהה עם השתתפות של חברי חמאס, HBS ארגנה את הכנס וככל הנראה תומכת בחמאס.

עמדות ופעילות פוליטית של HBS, לרבות שיתוף פעולה עם ארגונים פלסטיניים, קריאות מחאה ושיתוף לכאורה עם ארגון חמאס תחת כותרת "תמיכה בזכויות אדם", הביאו אותה תחת ביקורת של גורמים הטוענים לקשרים עם ארגונים חשודים. תחקירים מצביעים על מימון של ארגונים לא ממשלתיים שהועמדו בקשר עם קבוצות שהוגדרו כארגוני טרור.

אחד הדוברים של HBS, חסן יוסף, מתואר כבן לדמות מרכזית בתנועת חמאס בגדה המערבית וכמי שנעצר במשך שנים אחדות בידי רשויות ישראל. ארגון HBS מתייחס באופן רשמי לרשויות ישראל כאל "רשויות הכיבוש הישראליות". דוברים נוספים כוללים את יונס אל-ג'ארו, לשעבר מבכירי החזית העממית לשחרור פלסטין ולאחר מכן יו"ר מועצת המנהלים של עמותת אל-דמיר לזכויות אדם בעזה.

על פי פרסום בעיתון "מקור ראשון" מיום 17 בנובמבר 2017, נחשף כי משרד קרן היינריך בל ברמאללה, קרן פוליטית הממומנת בידי ממשלת גרמניה ומשויכת למפלגת הירוקים, שותף בארגון כנס שכותרתו "האינתיפאדה של 1987: היסטוריה וזיכרון", לציון שלושים שנה לאינתיפאדה הפלסטינית הראשונה נגד ישראל. הכנס, שתוכנן להתקיים בעזה בין 24 ל-26 בנובמבר ובביירות בין 28 ל-30 באותו חודש, כלל ברשימת הדוברים משתתפים שהם חברים לשעבר או בהווה בארגוני הטרור חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין.

לפיכך, תיאטרון אל-חכוואתי פעל בכל הכוחות להסתיר את התורם המרכזי שלו. התורם HBS הוא מידע עובדתי – ארגון התומך בטרור מחזיק וגורם לתיאטרון פלסטיני בישראל להתקיים. כאשר חומר ההצגות הוא לכאורה הסתה, לא סתם התיאטרון קיבל צו סגירה וכוחות הביטחון הגיעו לאכוף את צו מדינת ישראל.

הנהלת התיאטרון מורכבת מערבים בעלי אזרחות ישראלית, האחראים על ניהולו בפועל. התיאטרון, כגוף מוסדי, מקבל מימון מארגון HBS, אשר על פי הטענות המועלות בעניינו מקיים, לכאורה, קשרים ישירים או עקיפים העלולים להתפרש כתמיכה בחמאס ובגורמים או פעילים בעלי אופי בעייתי.

חברי הוועד הם דימה אבו הלאל, האני גושה, וואל אבו ערפה, טארק סייד, סלאח עדאמה, עימאד מונה וראאד טוויל. רואה החשבון המבקר הוא סמיר סחאר (אליוסף סי פי איי), המוסמך לדווח הוא דינה וכילה, והיועץ המשפטי הוא עורך הדין סני חורי. ניסיונות ליצור קשר עם עורך הדין של התיאטרון, עם חברי הוועד ועם התיאטרון עצמו לקבלת תגובה לא צלחו.

התיאטרון מקבל גם תרומות מארגון SIDA, סוכנות סיוע ופיתוח בינלאומית שבדית, גוף ממשלתי הממומן מתקציב המדינה השבדי. הסוכנות תומכת בפרויקטים של סיוע, פיתוח, זכויות אדם, חינוך, בריאות וממשל דמוקרטי. התיאטרון לא הסתיר עובדה זו.

אולם דיווחים ומחקרים מצביעים כי SIDA מימנה, בעבר ובהווה, ארגונים פלסטיניים שלטענתם קשורים לגורמים קיצוניים או קבוצות שהוגדרו על ידי ישראל כארגוני טרור או בעלי קשרים לטרור. לדוגמה, לפי ארגון NGO Monitor, חלק ממקבלי המענקים של שבדיה דרך SIDA כללו ארגונים לא ממשלתיים שהואשמו בהטפה, הסתה והצדקת אלימות לאחר אירועי השביעי באוקטובר 2023.

הביקורת נגד SIDA, כפי שמוצגת על ידי NGO Monitor ומחקרים אקדמיים, טוענת כי הבקרה על אופן הזרמת הכסף והשימוש בו עלולה להיות לקויה. כלומר, למרות ש-SIDA לא העבירה ישירות כספי טרור, חלק מהארגונים שזכו למימון עשויים לקדם אידאולוגיה עוינת, הסתה או קמפיינים נגד ישראל, עובדה המעלה שאלות מוסריות ואסטרטגיות.

לחבר הכנסת איימן עודה אין ראיות לכך שממשלת ישראל, צו הסגירה נגד התיאטרון וכוחות הביטחון הם "פאשיסטים". לעומת זאת, ככל הנראה קיימות ראיות לכך שהתנהלות התיאטרון בעייתית, במיוחד בנוגע לגופים התורמים לו. כאשר מדובר בכסף, כנראה שלא מסריח. רק בפיגועים המתבצעים בישראל נפגעים בני אדם, יהודים, אזרחים ותיירים.

-אנו במעקב-

צילום של ח"כ עודה והשר בן גביר מתוך ארכיון הכנסת, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט אחרי צו בן גביר נגד התיאטרון: ח"כ עודה כינה את כוחות הביטחון "פאשיסטים" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בימים שקדמו לפרוץ המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן ב-13 ביוני, נשמעו הקולות הביקורתיים של חברי כנסת שונים כלפי מערכת הביטחון וממשלת ישראל, במועדים הבאים עתה לכותרות בעיצומה של המלחמה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, שמשפיל בכל הזדמנות את מערכת הביטחון ואת ראש הממשלה ושרי הממשלה, התבטא באופן הרגיל שלו במהלך התקופה שקדמה למלחמה. לפי התיעוד, טיבי השווה חיילים לפאשיזם וכינה יהודים "מחבלים" ו"כובשים" בהתבטאויות שונות.

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

שר הבריאות גינה את התבטאויותיו של ד"ר גטאס, ולשכתו מסרה: "שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות. השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

• תמונות מתוך ההפגנה שנערכה בעיר נוף הגליל (14.05.25). ההפגנה התקיימה במחאה נגד חבר מועצת העיר, ד"ר ראיד גטאס. המוחים קראו לפיטוריו של גטאס, אולם ראש העיר, מר רונן פלוט, לא נענה לדרישה. נראה כי מטעמים אישיים ובהתאם להבנות פוליטיות, נוח לפלוט להותיר במועצה אדם שלכאורה מחזיק בעמדות עוינות כלפי צה"ל, ואף טוען כי בעזה מתרחשת "השמדת עם". צילום: מעקב

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "בעקבות הפוסט ולמרות שאין בין הרופא לכללית יחסי עובד מעביד ומדובר ברופא עצמאי במעמד של ספק שירותים, התקיימה שיחת בירור עם הרופא על ידי המנהל הרפואי של האיזור בו הוא עובד, הרופא הבהיר כי לא הייתה כל כוונה לפגוע ואף התנצל אם דבריו הובנו אחרת".

חבר הכנסת איימן עודה, שנודע בביקורתו החריפה כלפי צה"ל והממשלה, המשיך גם בתקופה שקדמה למלחמה להסית ולמתוח ביקורת נגד המדינה. ב-16 ביוני 2025, ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה, פרסם עודה ברשת X: "הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן להמשך מלחמתו של נתניהו. רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. הצבעת אי אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית".

בנוסף, עודה כתב: "אתמול ביקרתי בטמרה. ראיתי את ההרס. את ההלם. את הדממה המוחלטת. חברי, קאסם אבו אל-היג'א, שאיבד את בתו ואת נכדותיו, אמר אתמול: 'האובדן כבד מאוד. אני קורא לאחיי בחברה היהודית ולכל מי שאיבד את יקיריו – מלחמות אינן הפתרון. אנחנו צריכים להפגין יחד ולצעוק: עצרו את המלחמה!' אני מצטרף לקריאתו של חברי קאסם, ואומר את הדברים הללו, בקול ברור, חד, ובזעקה גדולה: די למלחמה עם איראן! די למלחמה על עזה! כן לעסקה כוללת! די לכיבוש – וכן, כן לשלום!".

בעוד שישראל נאבקת על זכותה לקיום אל מול איומים איראניים המתמשכים באיום על חייה, חבר הכנסת איימן עודה תומך במאבק נגד המדינה, תוך הסתה ופגיעה באחדות הלאומית. במקביל, פוסטים של חברי סיעתו קוראים להפסקת המלחמות ומציעים פתרונות המבקשים לבטל את האיום הביטחוני, בעוד שבפועל איראן ממשיכה להוות סכנה ישירה לקיומה של ישראל.

הרצח בטמרה בוצע על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק (אנו משתתפים בצערן של המשפחות).

• תרגום:

"הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן בעד המשך המלחמה של נתניהו.

רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. זו הייתה הצבעת אי-אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית.

צפו בנאום המלא שלי מהכנסת היום כאן"

באמתחתה של ישראל עומדת זכות מוצדקת להגן על עצמה במלחמה נגד איראן, ומדינות רבות בעולם תומכות בעמדה זו. איראן מאיימת להשמיד את המדינה היהודית, וליהודים יש מדינה אחת בלבד. לעומת זאת, לערבי איימן עודה עומדות לרשותו מדינות כמו איראן, לבנון, סוריה, ירדן, מצרים — אך ליהודים אין מדינות נוספות. על כן, כאשר נשקפת איום להשמדת מדינת ישראל, היא פועלת להגנה על עצמה.

הרצח בטמרה בוצע על ידי גורמים הממומנים ומונחים על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק.

הפוסט פוליטיקאים שהתבטאו באמירות קשות נגד צה"ל בערב המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

במערבולת הסערה הפוליטית שהתעוררה בעקבות הפסקת האש, נשמעים קולות צורמים מכל עבר, כאשר במרכזם עומדת שאלה אחת מטלטלת שהעלתה ח"כ נעמה לזימי ברשת X: "מה עם החטופים?"

התגובות לשאלה זו חושפות את השסעים העמוקים בחברה הישראלית בזמן שהמדינה מתמודדת עם האתגרים המורכבים של ניהול מלחמה וניסיונות להחזיר את החטופים. יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר הדמוקרטים, לא היסס לשפוך שמן על המדורה כאשר הגיב בחריפות ברשת X.

"החיילים בחזית והחטופים בעזה הם רק קלפים במשחק ההישרדות שלו – נתניהו משתמש בחיי אזרחינו וחיילינו כי הוא רועד מפחד מאיתנו – מהמחאה הציבורית נגד פיטורי ראש השב״כ," כתב גולן, שהמשיך וקרא למחאה נרחבת. "לכן, אסור לתת לטירוף לנצח. המחאה חייבת להתפרץ בזעם כדי להציל חטופים, חיילים ואת מדינת ישראל מהידיים של האיש המושחת והמסוכן הזה. זה האחריות שלנו. זו החובה שלנו. ואם לא נתייאש – ננצח".

דבריו של גולן מהדהדים את הקריאות הגוברות מצד האופוזיציה להפעיל לחץ ציבורי על הממשלה בנוגע לטיפולה בסוגיית החטופים ובניהול המלחמה. הוא מציג את ראש הממשלה כמי שמשתמש בחיי אדם כקלפי משחק פוליטיים, האשמה חמורה שמשקפת את עומק הקיטוב הפוליטי.

במקביל, גם ח"כ איימן עודה הצטרף למקהלת המבקרים ברשת X עם אמירות חריפות במיוחד. "נתניהו בחר בלהחזיר את בן גביר—ולכן עוד מלחמה והרס, הפקרת החטופים, והמשך קידוש המוות ופולחן הדם", פרסם עודה, מאשים את הממשלה בהפקרת החטופים ובהאדרת הסכסוך האלים.

הדברים שפרסם עודה זכו לתהודה כאשר מוחמד מג'אדלה, ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ופרשן חדשות 12, דיווח על ראיון שנתן עודה. "איימן עודה, יו״ר חד״ש-תע״ל בראיון לרדיו נאס: נתניהו החליט לחזור למלחמה על עזה כדי להחזיר את בן גביר לממשלה, הציבור הערבי צריך להשתלב במחאה נגד הממשלה כדי לעצור את המלחמה", צייץ מג'אדלה.

האשמות אלה מטעם עודה מציגות את החלטות הממשלה בנוגע למלחמה כמונעות משיקולים קואליציוניים צרים, תוך התעלמות מגורלם של החטופים והאזרחים משני צדי הגבול.

בעת שהמערבולת הפוליטית מתחוללת בעוזה, דובר צה"ל מסר הודעה רשמית בדבר תמורות במדיניות ההתגוננות האזרחית, המעידות על בחינה מחודשת של המצב הביטחוני השורר: "בתום הערכת מצב, הוחלט כי היום (ג') בשעה 2:00, יתעדכנו הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. במסגרת השינויים אזור הנחייה עוטף עזה יעבור ממדרג פעילות מלאה למדרג פעילות מצומצמת, שאינו מאפשר קיום פעילויות חינוכיות".

ההודעה ממשיכה ומציינת כי "איזורי ההנחייה מערב הנגב ומערב לכיש נותרו ללא שינוי – פעילות מלאה. יש להמשיך ולעקוב אחר ההנחיות המפורסמות על ידי פיקוד העורף באמצעי ההפצה הרשמיים. ההנחיות המלאות מעודכנות בפורטל החירום הלאומי וביישומון פיקוד העורף".

השינויים בהנחיות פיקוד העורף מתרחשים בזמן רגיש במיוחד, עם הפסקת האש המתהווה והמשך המאמצים להחזרת החטופים, כאשר גורמים פוליטיים משני צדי המתרס מנסים להשפיע על דעת הקהל ולהטות את הכף לטובתם.

המחלוקת החריפה סביב גורל החטופים ואופן ניהול המלחמה מדגישה את האתגרים העצומים העומדים בפני המנהיגות הישראלית בתקופה מורכבת זו, כאשר כל החלטה נבחנת תחת זכוכית מגדלת ומעוררת ביקורת מכיוונים מנוגדים.

בעוד שהממשלה מנסה לאזן בין הצורך בהשגת יעדי המלחמה לבין ההכרח להחזיר את החטופים, נראה כי הדרך להשגת קונצנזוס לאומי רחוקה מתמיד. הרטוריקה החריפה מצד דמויות מרכזיות באופוזיציה רק מעמיקה את השסעים ומקשה על גיבוש אסטרטגיה מוסכמת.

סוגיית החטופים, שנשארה כפצע פתוח מאז תחילת המלחמה, ממשיכה להוות את אחת הנקודות הרגישות ביותר בשיח הציבורי, עם לחץ גובר מצד משפחות החטופים והציבור הרחב להעמיד את החזרתם בראש סדר העדיפויות הלאומי.

האם הפסקת הלחימה תוביל להתקדמות משמעותית בסוגיית השבויים? האם זעקת ההמונים תשכיל להטות את מדיניות הקברניטים? שאלות אלו נותרות ללא מענה, בעת שמדינת ישראל מתמודדת עם אחת המערבולות המורכבות ביותר בקורותיה המודרניים.

שאלתה התמציתית והמכמירה של חברת הכנסת לזימי – "מה עם החטופים?" – ממשיכה להדהד באוויר הציבורי, בהיעדר פתרון הולם, תוך שהיא חושפת את המארג הסבוך של דילמות פוליטיות, ביטחוניות ומוסריות האופף את החברה הישראלית.

צילומים: מתוך עמודי הפייסבוק הרשמיים של: יאיר גולן, נעמה לזימי, איימן עודה

הפוסט קרב פוליטי על גורל החטופים הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה חדשה מטלטלת את משכן הכנסת בירושלים, כאשר חבר הכנסת איימן עודה העלה הצעת חוק שמעוררת שאלות נוקבות על גבולות החופש הפרלמנטרי והנאמנות למדינה. הצעת החוק, המבקשת להכיר במדינת פלסטין, מציתה דיון סוער על מהות הדמוקרטיה הישראלית ועל מקומם של חברי כנסת המייצגים עמדות המנוגדות לקונצנזוס הלאומי.

"146 מדינות כבר הכירו בה, שמהוות 88% ממדינות העולם", טען עודה מעל דוכן הנואמים, כשהוא מוסיף: "אני תומך במדינה פלסטינית כי אני בן אדם, כי אני פלסטיני, כי אני אזרח ישראל, וגם כי אני אזרח ערבי במדינה". הצהרה זו עוררה תגובות נזעמות באולם המליאה, כאשר ח"כ טלי גוטליב הגיבה בקריאת ביניים נחרצת: "אין שני עמים".

בעוד שעודה משלם מיסים למדינת ישראל, חלקם מממנים את צה"ל, הוא מכנה את המדינה "כובשת" ופועל לקידום אג'נדה המנוגדת למדיניות הממשלה.

זוהי צביעות במיטבה, לא יתכן שחבר כנסת יקבל את כל הזכויות והפריבילגיות של היותו נבחר ציבור ישראלי, ובו זמנית יפעל נגד האינטרסים הבסיסיים של המדינה.

גם דעות שאינן נעימות לאוזן הרוב חייבות לקבל במה? זהו המבחן האמיתי של דמוקרטיה?

הדילמה העולה מפרשה זו נוגעת בשורש הויכוח על גבולות הסובלנות הדמוקרטית: האם יש מקום בפרלמנט הישראלי לקולות המערערים על עצם הגדרתה של המדינה? האם ניתן לתת במה למי שמגדיר עצמו כפלסטיני בכנסת ישראל?

השאלה איננה האם לאפשר ביקורת על מדיניות הממשלה, אלא היכן עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין פעילות המערערת על עצם קיומה של המדינה.

אין ספק כי פרשה מטלטלת זו מהווה ראי נאמן למתח העז והבלתי פוסק השורר בין עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי לבין סוגיית הנאמנות הבלתי מעורערת לריבונות הלאומית. השאלה המנקרת היא: האם ישכיל בית המחוקקים למצוא את שביל הזהב העדין בין השמירה הקפדנית על חירות הביטוי לבין ההגנה האיתנה על צביונה וערכיה של מדינת ישראל? התשובה לכך טמונה בחיק העתיד.

בעוד הצעת החוק התקדימית של ח"כ עודה מזעזעת את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית ומציתה פולמוס ער על טיבה וגבולותיה, ניצבת בפנינו דילמה נוקבת: כיצד נשכיל לקיים איזון עדין בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין הצו העליון של שמירת הריבונות הלאומית ונאמנות בלתי מסויגת למדינה? סוגיה זו, הטעונה בדם ליבה של החברה הישראלית, מחייבת התמודדות מעמיקה וחשיבה מחודשת על יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

צילום: איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh, רשת X

הפוסט חוק הבגידה של ח"כ עודה: להקים פלסטין על חשבון ישראל! הופיע לראשונה ב-מעקב.

עודף של מסרים נגד ממשלת ישראל הפך למזוהה עם איימן עודה, שפורסם לאחרונה בראיון לערוץ "הלא". במהלך הראיון, הוא הסביר את עמדתו נגד "פעולות מזוינות של יחידים" והציג שלוש סיבות עיקריות לכך.

לפי עודה, הסיבה הראשונה היא מוסרית. הוא טוען כי אין לירות על עוברים ושבים, על אנשים חסרי מגן. הוא מסביר את עמדתו בנוגע לפגיעות האזרחיות, אך בה בעת הוא מתעלם מהשפעת האלימות על החברה הערבית עצמה, כמו גם מההשלכות של התנהגות שכזו על הקהילה כולה.

באופן מעניין, עודה מתייחס גם לתוכניות שמבצע הממסד השלטוני נגד ערביי ישראל. הוא מדבר על "תוכנית מסוכנת מאוד" אותה מייחס לממשלת נתניהו, שכזכור כינתה את ערביי ישראל "חזית רביעית". הוא מציין שבן גביר חימש עשרות אלפי אנשי ימין קיצוני, ומביע חשש מפני מלחמת רחובות בין האזרחים הערבים ליהודים. עם זאת, במקום לבקש הידברות ופתרונות, עודה מתעקש להדגיש את האיבה והמאבק, דבר שמעמיק את השסעים בין הקבוצות.

הצעד המטריד ביותר בהצהרותיו הוא האשמת הגזענים, על כך שהם ינצלו את האווירה הנוכחית כדי לפגוע באזרחים ערבים. הוא מצהיר כי "הרוצחים האלה יזוכו", וכך הוא משדר מסר של חוסר אמון במערכת המשפטית והמדינה כולה. במקום להציע דרכים לפתרון, הוא מחמיר את המצב.

איימן עודה מדבר על הישארות ערבים ישראלים במולדתם כהישג לאומי והיסטורי, אך מבלי לספק פתרונות מעשיים או גישה חיובית לעתיד. במקום זאת, הוא מתרכז במאבק ובקריאות למאבק ציבורי נגד המלחמה והמשך "התוקפנות הפלילית בעזה". זהו מסר שאינו תורם לקידום השיח בין האזרחים אלא להיפך, מעמיק את השנאה והמרחק.

אכן, בעודו מציג את עצמו כנציג של ערבים ישראלים וכנגד אלימות, עודה לא לוקח אחריות על התופעות החברתיות והבעיות המורכבות שנובעות מהתנהלות כזו. בשעת מלחמה, כאשר החברה הישראלית זקוקה לאחדות ולשיח בונה, נראה כי איימן עודה בוחר בדרך של השפלה מוסתרת, שמזיקה לא רק לו, אלא גם לעמו.

הפוסט איימן עודה: מסית או לוחם צדק? הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעקבות הפיגוע הקטלני בבאר שבע אתמול, פרסם חבר הכנסת איימן עודה הודעה ברשת החברתית X שעוררה ביקורת נוקבת בקרב הציבור והפוליטיקאים כאחד.

בהודעתו, התייחס עודה לאירוע החמור כ"מאבק בין הערבים והיהודים", מבלי להשתמש במילה "פיגוע" או לגנות באופן ישיר את הרצח.

"אני פונה לכל האזרחים הערבים ובמיוחד הצעירים וקורא להם בתוקף – אסור לאזרחים הערבים להשתמש בנשק בשום פנים ואופן", כתב עודה. "ואני מוסיף באמונה מלאה שאסור שיהיה מאבק בין הערבים והיהודים".

עודה המשיך וקרא למאבק משותף של ערבים ויהודים למען "השלום, הדמוקרטיה והחיים המשותפים הבנויים על השוויון והכבוד ההדדי".

תגובתו של עודה, שפורסמה זמן קצר לאחר הפיגוע, עוררה תהיות רבות לגבי הלגיטימציה שניתנה לכאורה לאירוע הטרור באמצעות השימוש במונח "מאבק".

נראה כי תגובתו של ח"כ עודה רק הוסיפה שמן למדורת המתיחות הקיימת. נותר לראות כיצד יגיבו מנהיגים פוליטיים נוספים וכיצד ישפיע האירוע על השיח הציבורי בימים הקרובים.

צילום ראשי מתוך רשת X איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh

הפוסט ח"כ עודה מכנה את הפיגוע בבאר שבע "מאבק" הופיע לראשונה ב-מעקב.