התכתשות חריפה ברשתות החברתיות בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי התלקחה לאחר החלטה משפטית בעניינו של קטין בן 16 החשוד בתכנון פיגוע. בעוד בן גביר מגדיר את החשוד כמחבל, טיבי טוען כי מדובר בקטין שאינו מואשם בביצוע פיגוע וכי בית המשפט כבר הורה לשחררו לחלופת מעצר.

המערכת הפוליטית סערה ב-2 במרץ 2026 בעקבות חילופי דברים חריפים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין חבר הכנסת אחמד טיבי, סביב פרשת מעצרו של קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור.

העימות החל לאחר פרסום ברשת X של השר בן גביר, שבו התייחס להחלטה שיפוטית בעניינו של החשוד. בפוסט כתב השר:

"זה חאלד כבוב, שופט בבית המשפט העליון.

הוא החליט בעיצומה של המלחמה לשחרר ממעצר מחבל שהחליט להצטרף לדאע"ש ולבצע פיגוע.

יש למישהו ספק בצד של מי הוא במלחמה הזו?".

הדברים עוררו תגובות רבות ברשת, ובהמשך פרסם חבר הכנסת אחמד טיבי תגובה חריפה משלו, שבה תקף את השר בן גביר ואת התבטאותו. בפוסט שפרסם כתב טיבי:

"מדובר בקטין בן 16.
ב. הקטין לא מואשם בכך שהחליט ‘לבצע פיגוע’.
ג. המלצת שירות המבחן היתה לשחררו לחלופת מעצר.
ד. גם השופט שרמן בבית משפט השלום הורה על שחרור הקטין ממעצר. זה אותו שופט שהאריך שלוש פעמים את מעצרה של יולנדה יבור. גם הוא בצד של איראן?"

בהמשך הפוסט תקף טיבי את השר בן גביר באופן אישי והוסיף:

"גם בן גביר הנער נופף בסמל הקדילק ואיים לרצוח את יצחק רבין. בן גביר המחבל המורשע שוחרר כמה פעמים בשל היותו קטין בעבר."

עוד כתב טיבי כי אם מבקשים להבין כיצד פועלים משטרים טוטליטריים, הרי שלדבריו התהליך מתחיל בפגיעה באליטה האינטלקטואלית והמשפטית, ממשיך בנישול כלכלי, לאחר מכן בדה-לגיטימציה אזרחית מלאה, ורק לאחר מכן מגיעה האלימות הפיזית. בהקשר זה כתב כי כך, לדבריו, פעלו המשטרים כלפי יהודים בשנות השלושים.

בסיום הפוסט הוסיף טיבי כי לדבריו "הציוצים של שקלי ובן גביר היו יכולים להיות אותנטיים יותר בגרמנית".

העימות הפוליטי נסוב סביב הגדרת מעמדו של החשוד – קטין בן 16 שנעצר בחשד למעורבות בפעילות טרור. בעוד טיבי מדגיש כי מדובר בקטין וכי לשיטתו אין כתב אישום בגין החלטה לבצע פיגוע, השר בן גביר הציג את המקרה כמעשה טרור והגדיר את החשוד כמחבל שניסה להצטרף לארגון דאע"ש ולבצע פיגוע.

לאורך השנים תועדו מקרים שבהם היו מעורבים קטינים ואף נערים צעירים בפעילות טרור ובפיגועים קטלניים.

אחד המקרים הידועים התרחש ב-1 בנובמבר 2004, כאשר מחבל מתאבד ביצע פיגוע בשוק הכרמל בתל אביב. סמוך לשעה 11:15 בבוקר פוצץ המחבל מטען חבלה סמוך לדוכן ירקות בדרום השוק. המטען, שהכיל חומר נפץ במשקל כחמישה קילוגרמים והוטמן בתוך בקבוק חלב, גרם להרג של שלושה בני אדם ולפציעתם של יותר מחמישים נוספים.

שלושת ההרוגים בפיגוע היו שמואל לוי, בן 65 מיפו, לאה לוין, בת 64 מגבעתיים, וטטיאנה אקרמן, בת 32 מתל אביב. בין הפצועים היו נפגעים במצב אנוש וקשה לצד נפגעים במצב קל עד בינוני.

ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין נטל אחריות לפיגוע והודיע כי ביצע אותו בתגובה לחיסולים של בכירים בארגון ולמה שכינה "טבח שמבצעת ישראל בשטחים".

למעשה, במערכת הביטחון בישראל ציינו באותה עת כי גילו של המחבל היה כ-15 בלבד. עאמר אל-פאר נמנה עם המחבלים המתאבדים הצעירים ביותר בתקופת האינתיפאדה השנייה.

צילום מתוך אתר הכנסת – שימוש לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי מגן על חשוד בטרור; בן גביר: מדובר במחבל הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ אחמד טיבי ממשיך בפעילותו הרחבה ברשתות החברתיות לקידום הכרה בינלאומית במדינת פלסטין, תוך שיתוף תכנים הקשורים למלחמה בעזה המבוססים על נתונים פלסטיניים. בשבועות האחרונים הגביר הרופא וחבר הכנסת את פעילותו ברשת X, כאשר הוא חולק באופן קבוע פרסומים של מנהיגים ובכירים בינלאומיים התומכים בהקמת מדינה פלסטינית.

הפעילות הציבורית של טיבי ברשתות מתמקדת במספר צירים מרכזיים. הוא משתף באופן קבוע הודעות של מנהיגים זרים המביעים תמיכה במדינת פלסטין, כולל הודעות של נשיאים, שרי חוץ וגורמים דיפלומטיים רמי דרג. במקביל, הוא מפרסם תכנים הנוגעים למלחמה בעזה, כאשר חלק מהם מתבססים על נתונים שמקורם ברשויות הפלסטיניות.

אחד הפרסומים הבולטים של טיבי בתקופה האחרונה התמקד בדיווח מעיתון "הגרדיאן" על שיעור הנפגעים האזרחים בעזה. בפוסט שפרסם כתב טיבי: "הגרדיאן: מאז חידוש המתקפה על עזה במרץ, כלומר מאז התחיל אייל זמיר את כהונתו שיעור האזרחים ההרוגים בעזה הוא 15 מבין כל 16 הרוגים, 94%. השמדה". הפוסט כלל האשמות כבדות כלפי מדיניות ישראל בעזה והתבסס על נתונים שמקורם במשרד הבריאות הפלסטיני בעזה.

נתונים אלה מעוררים שאלות בקרב גורמים ישראליים שונים. משרד הבריאות בעזה פועל תחת שליטתו של ארגון חמאס, והנתונים המתפרסמים על ידו לא עוברים אימות עצמאי. בעבר התגלו באוגדנים פלסטיניים שמות של אנשים שמתו ממוות טבעי בשנים 2006 ו-2008, כלומר הרבה לפני מבצע "חרבות ברזל" הנוכחי.

פעילותו של טיבי מעוררת דיונים ציבוריים על הגבולות של ביטוי דעות פוליטיות בקרב חברי כנסת. טיבי, הרופא שהחל את דרכו הפוליטית בשנות התשעים, מכהן כחבר כנסת זה שנים רבות ונחשב לאחד הפוליטיקאים הערבים הוותיקים בכנסת. פעילותו ברשתות החברתיות זוכה לתהודה רחבה, הן בקרב תומכיו והן בקרב מבקריו.

הפעילות המקוונת של טיבי כוללת גם שיתופים של תוכן המתייחס לאירועי ה-7 באוקטובר. חבר הכנסת לא פרסם הצהרות חד משמעיות בנוגע לאירועים שהתרחשו באותו יום, כאשר מחבלים מעזה חדרו לישובי הדרום וביצעו התקפות שגרמו לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה הישראלית.

עיסוקו הפוליטי של אחמד טיבי מתקיים על רקע מתיחות מתמשכת בישראל סביב מעמדו של הציבור הערבי וייצוגו במערכת הפוליטית. כחבר כנסת, משכורתו ממומנת ממשאביה של המדינה, אולם עיקר פעילותו מתמקדת בקידום האינטרסים הפלסטיניים. מציאות זו מעוררת ביקורת חריפה בקרב חלקים בציבור הישראלי, המטילים ספק בנכונותו או ביכולתו לייצג נאמנה את האינטרסים של מדינת ישראל בבית המחוקקים.

במערכות הבחירות החוזרות ונשנות בישראל, עמדותיו של טיבי ניצבות במוקד מחלוקת ציבורית. תומכיו רואים בו נציג לגיטימי של הציבור הערבי, הפועל לשם קידום זכויותיו וחיזוק מעמדו האזרחי. מנגד, מבקריו טוענים כי דרכו חורגת מן הנורמות הפרלמנטריות המקובלות, וכי היא מערערת את הלכידות החברתית והפוליטית במדינה.

דמותו הפוליטית של טיבי ממחישה את המורכבות המובנית של המערכת הישראלית, שבה נבחרי ציבור מקרב מיעוטים אתניים ודתיים מתמודדים עם אחריות כפולה: מחד גיסא, חובת נאמנות לקהילות שמהן באו; ומאידך גיסא, מחויבות כוללת למדינה ולצרכיה הלאומיים. השאלה כיצד לאזן בין חופש הביטוי הדמוקרטי לבין חובת הנאמנות למדינה מוסיפה לעמוד בלב הדיון הציבורי, וביתר שאת בעיתות של מתיחות ביטחונית.

גם נוכחותו המתמשכת של טיבי בזירה המקוונת וברשתות החברתיות ממחישה את המתח הבלתי פתור במדינה רב-תרבותית. נציגי מיעוטים נדרשים לאזן ללא הרף בין אחריותם כלפי המדינה לבין נאמנותם לקהילותיהם האתניות או הדתיות – דילמה מתמשכת המלווה את החברה הישראלית זה עשרות שנים.

צילום של חבר הכנסת אחמד טיבי, המוגדר כמי שמסית, מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלו — שימוש לפי סעיף 27א לחוק

הפוסט בחזירות גלויה: טיבי חוגג הכרה בפלסטין מכספי הציבור היהודי הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם בתאריך 13.09.2025 הודעה ברורה ומדויקת ברשתות החברתיות, שבה הצביע על המכשול המרכזי למימוש הסכם שחרור החטופים וסיום המלחמה. הודעתו עוררה תגובות מצד גורמים פוליטיים באופוזיציה, אך אלה אינם חברים בקבינט הביטחוני ואין להם גישה למידע המסווג הנדרש להבנת המצב האמיתי.

בפרסום ברשת X, הבהיר נתניהו: "ראשי החמאס היושבים בקטר אינם נותנים דעתם לגורל תושבי עזה. הם חוסמים כל ניסיון להפסקת אש במטרה להמשיך ולגרור את המלחמה עד אין קץ. סילוקם יסיר את המכשול המרכזי לשחרור כל החטופים ולסיומה של המלחמה".

הפרסום זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, עם כ-24 אלף לבבות, 4.1 אלף שיתופים וכ-6 אלף תגובות ברשת X, ומספרים דומים בפייסבוק.

ח"כ אחמד טיבי הגיב בחריפות לפרסום, כשהאשים את ראש הממשלה ב"סיכול המו״מ על העסקה" וטען כי הוא "מקריב את החטופים משיקולים קואליציוניים".

ברם, יש להדגיש כי ח"כ טיבי אינו נמנה עם חברי הקבינט הביטחוני, ולפיכך אין בידיו גישה למידע רגיש הנוגע למגעים הסודיים והמורכבים לשחרור החטופים. טענותיו אינן נשענות על מקור מוסמך או על ראיות ממשיות, ונראות יותר כהאשמות פוליטיות נעדרות בסיס של ממש.

פרסומו של טיבי עורר הדים מצומצמים בלבד – 62 סימוני 'אהבתי' וחמש תגובות – נתון המעיד על תמיכה ציבורית מוגבלת בעמדתו.

יאיר גולן, סגן הרמטכ״ל לשעבר ויו״ר מפלגת הדמוקרטים, פרסם תגובה נוקבת שבה טען: "נתניהו מודה באנגלית שהמתקפה בקטאר נכשלה. החלטה שהוא קיבל למרות התנגדות ראש המוסד והרמטכ״ל ותוך סיכון אכזרי של החטופים. למי שלשכתו הוצפה בכסף קטארי בזמן מלחמה, אין שום לגיטימציה לקבל החלטות ביטחוניות". גולן הוסיף האשמות חמורות נוספות ותבע להרחיק את נתניהו מהשלטון.

גם גולן, על אף עברו הצבאי, איננו חבר בקבינט הביטחוני הנוכחי ואף אינו מכהן כשר בממשלה; לפיכך, אין לו גישה למידע ביטחוני מסווג הנוגע לפעילות השוטפת. טענותיו בדבר התנגדותם של בכירי מערכת הביטחון אינן נשענות על מידע מתועד או מאומת העומד לרשותו.

ההאשמות בדבר "כסף קטארי" הן אמנם חמורות, אך בהיעדר הצגת ראיות מוצקות הן עלולות להיחשב כהשמצות פוליטיות גרידא.

הצהרותיו של גולן מתמצות, אפוא, בפנטזיה או בהבעת דעה אישית בלבד, ולא בקביעות המבוססות על עובדות מוכחות.

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו״ר מפלגת יש עתיד, הגיב לתקיפת ישראל בקטאר עם דברים שנשמעים כאילו הוא דובר רשמי של מצרים. לפיד טען: "הדיווח על הצעת מצרים להקמת כוח ערבי משותף מול התקיפות הישראליות היא פגיעה קשה בהסכמי השלום, שבאה מיד אחרי הפגיעה הקשה בהסכמי אברהם". הוא האשים את הממשלה בהרס המעמד הבינלאומי של ישראל ותבע להחליף אותה.

לפיד, למרות ניסיונו כראש ממשלה לשעבר, אינו נציג מצרים או דובר רשמי שלה, ואין לו מנדט לפרש את עמדותיה או להכריז על החלטותיה. טענותיו מבוססות על דיווחים ולא על מידע רשמי ממקורות מצריים או ישראליים מוסמכים.

לפיד כשל בתקופת כהונתו כראש ממשלה, והכלכלה הידרדרה תחת הנהגתו. לעומת זאת, בממשלת נתניהו הכלכלה נמצאת במגמת עלייה, וזאת על אף המלחמה הקשה. בקרוב יתקיימו הבחירות, ואז יתברר עד כמה תזכה דרכו הפוליטית של "הגאון" לפיד לאמון הציבור.

מנהיגות ישראל תחת נתניהו מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים שדורשים החלטות קשות ומדויקות. ההחלטות הללו מתקבלות בהתבסס על מידע ביטחוני מסווג ושיקולים אסטרטגיים שאינם זמינים לציבור הרחב או לאופוזיציה. נתניהו, כראש ממשלה המכהן בתפקיד זה תקופה ממושכת, צבר ניסיון רב בטיפול במשברים ביטחוניים מורכבים.

הפעילות לשחרור החטופים מתנהלת בערוצים מרובים ומורכבים, הכוללים מגעים דיפלומטיים, לחץ ביטחוני ותמרונים אסטרטגיים. מנהיגי חמאס, הנמצאים בקטאר, אכן מהווים מכשול מרכזי להשגת הסכם, כפי שציין נתניהו בפרסומו. הם נהנים ממעמד מוגן במדינה התומכת בהם ומנצלים זאת כדי להמשיך ולסרב להצעות שחרור החטופים.

ביקורת האופוזיציה, למרות היותה חלק לגיטימי מהדמוקרטיה הישראלית, חייבת להיות מבוססת על עובדות ולא על השערות או מידע חלקי. כאשר מדובר בנושא רגיש כמו שחרור החטופים, חשוב שהביקורת תהיה אחראית ומבוססת על הבנה מלאה של המצב.

נתניהו המשיך לנהל את המלחמה תוך שמירה על עקרונות ברורים: השבת כל החטופים, חיסול חמאס כארגון טרור ומניעת הישנות איומים על ישראל מרצועת עזה. מטרות אלה זוכות לתמיכה רחבה בקרב הציבור הישראלי, כפי שמעיד מספר הלייקים והשיתופים של פרסום ראש הממשלה.

המצב הבינלאומי אכן מורכב, אך ישראל פועלת תוך שמירה על זכותה להגנה עצמית ותוך מאמצים להשגת יעדיה הביטחוניים. הממשלה מתמודדת עם לחצים בינלאומיים תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים הישראליים החיוניים.

ההבדל בין הביקורת הפוליטית מחוץ לקבינט לבין קבלת ההחלטות בפועל הוא משמעותי. מי שמחוץ למעגלי ההחלטה אינו חשוף למלוא המידע, לדילמות המורכבות ולשיקולים הביטחוניים המנחים את מקבלי ההחלטות. זוהי אחת הסיבות לכך שבמדינות דמוקרטיות קיימים מנגנוני בקרה פנימיים בממשלה ולא רק ביקורת חיצונית.

מחובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה, על יהדות העולם ועל אזרחיה מכל לאום ודת. כל איום ייענה ביד תקיפה, וראש הממשלה פועל למילוי חובה זו. אכן, קיימים בשעה זו חילוקי דעות באשר לאופן ניהול המערכה, אך ראוי כי הקהילה הבינלאומית תתמקד במלחמה באוקראינה ובעבירות המיוחסות לפוטין, ולא בישראל, הפועלת באחריות ובתום לב.

חשיבותה של הדמוקרטיה הישראלית מחייבת שמירה על איזון בין הצורך בביקורת ציבורית לבין ההבנה שמי שאינם שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות אינם יכולים לעמוד על מלוא מורכבותם. פרסומו של ראש הממשלה נתניהו מעניק לציבור הבהרה חיונית באשר לזהות המכשול האמיתי לפתרון המשבר: הנהגת חמאס המתבצרת בקטאר, המונעת את הסרת הסבל מעל תושבי עזה ואת שחרור החטופים הישראלים.

צילום של גולן מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו, וצילומי ח"כ טיבי ולפיד מאתר הכנסת – שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טיבי, גולן ולפיד בהתקפה חריפה על נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעיצומו של יום השואה, כאשר עם ישראל מרכין ראש לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו, בחר חבר הכנסת אחמד טיבי לפרסם פוסטים מסיתים ברשת החברתית X, המעלים שאלות חמורות לגבי גבולות השיח הפוליטי במדינה.

טיבי פרסם פוסט חריף בו כינה את השר איתמר בן גביר "מחבל מורשע" וטען כי "הממשלה היא כהניסטית על מלא". בפוסט הבוטה כתב: "דווקא היום יש לומר: בצלאל סמוטריץ הוא השר המשפיע ביותר והשקפתו היא השלטת בממשלת ישראל 2025, נוער הגבעות הם הקבוצה הנתמכת ביותר ע״י הממשלה, הציונות הדתית היא התגלמות הציונות העכשווית כיום, בן גביר, המחבל המורשע, הוא חבר קבינט והממשלה היא כהניסטית על מלא".

בחירת העיתוי, דווקא ביום השואה, נתפסת כפרובוקציה מכוונת ופוגענית. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי כבודו של טיבי למוסדות המדינה ולקודים האתיים המצופים מנבחרי ציבור.

לא הסתפק בכך, טיבי הוסיף שמן למדורה כאשר פרסם סרטון שלטענתו מציג שתי ילדות ברצועת עזה האוכלות לחם. בפוסט הנלווה כתב: "עם פרוסת לחם העשויה מקמח נגוע ומעט פלפל אדום, האיה ואחותה מנסות להקל על הרעב של עוד יום בעזה — תחת מצור מחניק ואיסור על סיוע, כאשר המזון מועט וההישרדות הופכת קשה יותר. האיה ואחותה ופרוסת לחם עבשה. עם חיוך".

אולם הסרטון מעורר סימני שאלה רבים. אין פרטים לגבי זהות הצלם, מיקום הצילום או נסיבותיו, מה שמחזק את הספקות באשר לאמינותו. יתכן שמדובר בתוכן מבוים במטרה לעורר תגובה רגשית וליצור הסתה. זאת ועוד, ידוע כי כ-90% מתושבי עזה מביעים עמדות עוינות כלפי ישראל, עובדה המחייבת התייחסות זהירה לתכנים המגיעים מהאזור.

חשוב לציין כי אכילת לחם או פיתה היא התנהגות נורמטיבית לילדים בכל מקום, כולל בישראל. ההצגה של פעולה יומיומית זו כעדות למצוקה קיצונית מעוררת תהיות לגבי המניעים האמיתיים שמאחורי הפרסום.

בזמן שטיבי מנסה לעורר רחמים כלפי ילדות אלו, הוא מתעלם מהמציאות המורכבת ברצועת עזה ומהעובדה שילדים ישראלים רבים נרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר ולא יזכו לעתיד כלשהו. הניגוד בין הצגת ילדות אוכלות לחם לבין גורלם של ילדים ישראלים שנרצחו הוא צורם במיוחד.

התנהלותו של טיבי מעלה שאלות כבדות משקל לגבי תפקידם של חברי כנסת והאחריות המוטלת עליהם. האם יש גבול להסתה ולפרובוקציה? האם כללי האתיקה של הכנסת מיושמים באופן שוויוני? והאם בחירת העיתוי – יום השואה – היא מקרית או מכוונת להעצים את הפגיעה?

בעוד שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ההתבטאויות המסיתות והמקוממות של טיבי מציבות אתגר משמעותי בפני הסובלנות הדמוקרטית. במיוחד כאשר הן באות מפיו של נבחר ציבור, האמור לשמש דוגמה לכבוד הדדי ולשיח מכבד.

הפרובוקציה המכוונת של טיבי ביום השואה מדגישה את הצורך בשיח ציבורי אחראי יותר, במיוחד בעת הנוכחית של מתיחות ומשבר. אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את כללי האתיקה החלים על חברי הכנסת ולוודא שהם נאכפים באופן אפקטיבי, כדי למנוע ניצול לרעה של הבמה הציבורית להסתה ופילוג.

נ.ב.

מערכת "מעקבב" מאחלת לילדות המופיעות בסרטון שפרסם ח"כ טיבי, האוכלות לחם ברצועת עזה, עתיד בטוח וקריירה מצליחה בתחום המשחק, בתקווה לימים טובים יותר באזורנו.

צילום מתוך העמוד הרשמי של ח"כ אחמד טיבי בפייסבוק, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ח"כ טיבי הסית ביום השואה: "בן גביר מחבל" הופיע לראשונה ב-מעקב.

העמוד ששיתף טיבי מפרסם באופן קבוע קריאות קשות נגד מדינת ישראל לצד הזדהות גלויה עם ארגון הטרור חמאס. בפוסט שאותו בחר טיבי לשתף נכתב: "זה לא בדיוק ארוחת שבירת צום משותפת, אלא יותר הוכחה להישרדות למרות הטרגדיה. כווית ארגנה את הארוחה הזו ברפיח — העיר ההרוסה כליל".

בנוסף, הבחירה לצטט את היטלר בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא בחירה מכוונת לפגוע ברגשות של הציבור היהודי בישראל. השימוש ברטוריקה כזו אינו תורם לשיח פוליטי בונה, אלא רק מגביר את הקיטוב והשנאה.

מול התנהגות זו, עולה השאלה מה צריכה להיות התגובה המתאימה. האם יש לנקוט בצעדים נגד חבר כנסת המשתף תכנים של תומכי טרור ומצטט את היטלר? האם יש להגביל את חופש הביטוי שלו? ואם כן, כיצד לעשות זאת מבלי לפגוע בעקרונות הדמוקרטיים?

התייחסותו המזלזלת של טיבי כלפי מדינת ישראל מהווה תזכורת כואבת לאתגרים המורכבים העומדים בפני החברה הישראלית במאמציה לקיים מסגרת דמוקרטית רב-גונית בסביבה עתירת מתחים ורגישויות. ההכרעה באשר לדרכי התגובה הראויות לפרובוקציות מסוג זה הינה סוגיה הרת-גורל, אשר השלכותיה יעצבו את עתיד השיח הציבורי במדינת ישראל.

בהקשר רחב-היקף יותר, פרשה זו מחדדת את המתח המובנה והבלתי-פוסק בין עקרון חופש הביטוי לבין חובת האחריות הציבורית. חברי בית המחוקקים זוכים לחסינות פרלמנטרית מקיפה, המעניקה להם את האפשרות להביע עמדות שנויות במחלוקת, אולם האם ראוי כי חסינות זו תשמש מגן גם להפצת תכנים המזוהים עם תומכי ארגוני טרור ולציטוט דבריו של האחראי לשואת העם היהודי?

התנהלותו הפרובוקטיבית של חבר-הכנסת אחמד טיבי, הכוללת הפצת תכנים של גורמים התומכים בארגון החמאס והבאת דבריו של היטלר, מציבה אתגר מהותי בפני המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל. התמודדות ראויה עם התנהגות מסוג זה מחייבת מלאכת-מחשבת עדינה בין שימור ערך חופש הביטוי לבין הגנה על ערכי-יסוד דמוקרטיים. האופן שבו תיבחר החברה הישראלית להתמודד עם פרובוקציות אלה יעצב את פני השיח הציבורי בישראל ואת יכולתה להתמודד בהצלחה עם אתגרים פנים-מדינתיים וחיצוניים כאחד.

הפוסט ח"כ אחמד טיבי מצטט היטלר ומשתף דברי תומכי טרור הופיע לראשונה ב-מעקב.

במקביל, ח"כ איימן עודה בחר להשתמש ברגע הרגיש של שחרור החטופות כדי לקדם אג'נדה פוליטית משלו. בציוץ שעורר זעם רב כתב: "שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו נולדנו בני חורין". בחירתו המכוונת להשתמש במילה "אסירים" לתיאור מחבלי חמאס שרצחו אזרחים חפים מפשע, מעידה על התעלמות מוחלטת מהטרגדיה שפקדה את העם היהודי ב-7 באוקטובר.

התנהלותם של שני חברי הכנסת מעלה שאלות נוקבות לגבי מידת נאמנותם לערכי המדינה. בעוד שמשפחות החטופות חיכו בדאגה לשובן של יקיריהן, בחרו טיבי ועודה להתמקד בקידום אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת. השימוש במונח "אסירים" לתיאור מחבלים שביצעו פשעים נגד אזרחים חפים מפשע, והתמיכה המשתמעת בערוץ תקשורת שמזוהה עם תמיכה בטרור, מעידים על פער עמוק בין תפיסת המציאות שלהם לבין הקונצנזוס הישראלי.

נראה כי גם ברגעים הרגישים ביותר, כאשר העם כולו מתאחד סביב שחרור החטופות, מעדיפים חברי הכנסת הללו להתבדל ולהדגיש את עמדותיהם הקיצוניות. התנהלות זו מעוררת זעם רב בציבור הישראלי, שמצפה מנבחרי הציבור שלו לגלות רגישות ואחריות בעת משבר לאומי.

הפוסט פרובוקציית ח"כ ערבים בשחרור החטופות: טיבי בוכה על אלג'זירה, עודה מכנה מחבלים 'אסירים הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבר הכנסת אחמד טיבי מעורר סערה ברשתות החברתיות בשל פרסומים תכופים המביעים עמדות ביקורתיות חריפות כלפי מדינת ישראל ומנהיגיה. במיוחד בולטת פעילותו ברשת X (לשעבר טוויטר), שם הוא משמש כמעין "כתב חדשות" המפיץ מידע בעל אופי חד-צדדי ומגמתי.

בפוסט שפורסם לאחרונה, טיבי הפיץ בהתלהבות ידיעה על כך שבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כביכול הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. הפרסום, שנכתב באנגלית, האשים את השניים ב"פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בעזה".

פעילותו של טיבי ברשתות החברתיות מעלה שאלות נוקבות לגבי הגבול בין חופש הביטוי הפרלמנטרי לבין הסתה. כחבר כנסת המייצג ציבור בחברה הישראלית, טיבי מנצל את במת הרשתות החברתיות להפצת תכנים שלעיתים קרובות נתפסים כמערערים על הלגיטימיות של מדינת ישראל ופעולותיה.

דוגמה נוספת לכך ניתן למצוא בשיתוף תכנים מערוץ אל-ג'זירה, המוכר בקו העריכתי הביקורתי שלו כלפי ישראל. טיבי אף העלה שאלות רטוריות בנוגע למותו של ד"ר אלברש, תוך שימוש ברטוריקה מתלהמת המאשימה את ישראל ב"רצח והתעללות".

התנהלותו של טיבי ברשתות החברתיות משקפת מגמה מדאיגה של שימוש בפלטפורמות דיגיטליות להפצת נרטיבים חד-צדדיים ומסיתים. יש הבדל משמעותי בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה. כאשר נבחר ציבור משתמש בבמה הציבורית שלו באופן שיטתי להפצת מסרים המערערים על הלגיטימיות של המדינה, זה מעלה שאלות אתיות ומוסריות משמעותיות.

בעוד שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית, התנהלותו של טיבי מעוררת דיון ציבורי על גבולות השיח הפוליטי ועל האחריות המוטלת על נבחרי ציבור בשימוש ברשתות החברתיות.

התופעה מדגישה את האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית בעידן הדיגיטלי, כאשר הרשתות החברתיות משמשות ככלי להפצת מסרים פוליטיים בעלי השפעה נרחבת. השאלה המרכזית העולה היא כיצד לשמור על איזון עדין בין חופש הביטוי לבין הצורך למנוע הסתה והסלמה במתחים חברתיים ופוליטיים.

המקרה של ח"כ טיבי מדגים את הצורך בדיון ציבורי מעמיק על תפקידם של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות ועל האחריות המוטלת עליהם בשימוש בפלטפורמות אלה. בעידן שבו המידע זורם במהירות וללא מחסומים, חשוב לזכור כי לדברים הנאמרים ברשתות החברתיות יש השפעה ממשית על השיח הציבורי ועל היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

צילום: רשת X Ahmad Tibi

הפוסט ח"כ טיבי מצייץ בחדווה על צו נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקרית חמורה התרחשה בבית משפט השלום בנוף הגליל כאשר עורך דין רועי דותן הביא עד לדוכן העדים תחת זהות בדויה (תיק )35469-10-24.

במהלך דיון שהתקיים ב-4 בנובמבר 2024, הופיע אדם שהציג את עצמו בשם סיזהר יחייה – שם אשר אינו מתועד כלל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ומשל היה כעפר הארץ – לא נודעו עקבותיו.

העד הובא למתן עדות במסגרת תביעה של שני רגינסקי נגד שמונה אימהות והדס חכימי, מייסדת מיזם "שומרת הטף". בניגוד לנהלים המקובלים בבתי המשפט, עו"ד דותן לא הגיש תצהיר מסודר ובקשה פורמלית לבית המשפט עם פרטיו האמיתיים של העד.

עו"ד איתן סבג, המייצג בהתנדבות את הנתבעות, התנגד להעדת העד בטענה כי הדבר נוגד את סדרי הדין הדורשים הגשת תצהיר מסודר. למרות זאת, כבוד השופט אלעד טל אישר את המשך העדות, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

על פי סעיף 237 לחוק העונשין, העונש על מתן עדות שקר בבית המשפט עומד על עד שבע שנות מאסר, ובמקרים של עדות שקר תמורת טובת הנאה – עד תשע שנות מאסר. המקרה מעורר דאגה עמוקה באשר למנגנוני הבקרה והפיקוח בבתי המשפט ומעלה תהיות לגבי קלות הכניסה של עדים שזהותם לא אומתה כראוי.

השופט אלעד טל, המכהן כשופט בבית משפט השלום במחוז צפון משנת 2016, הוא בעל רקורד מרשים הכולל שירות קרבי ביחידת עורב גבעתי, תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה, וניסיון רב כעורך דין וכרשם בכיר. למרות זאת, במקרה זה לא נערכה בדיקה מעמיקה של זהות העד.

ביום 04.11.2024, דומה כי כבוד השופט טל העניק את מלוא אמונו בעורך הדין רועי דותן, בהסתמך על כללי האתיקה המחייבים להביא לדוכן העדים אך ורק מתייצבים תחת זהותם האמיתית והמוכחת.

לפיכך, לא ראה בית המשפט הנכבד צורך לערוך חקירה מדוקדקת באשר לפרטי זהותו של המתייצב לפניו. עורך הדין דותן, בהיותו מודע לפגם זה, ניצל את המצב שלא כדין בכך שהעניק במה למתחזה, אשר הוליך שולל את בית המשפט הנכבד באמצעות מצג שווא ועדות כזב.

למעשה, זהותו של המתייצב בפני בית המשפט נותרה בערפל. אין זאת אלא שערורייה חמורה, המהווה הפרה בוטה של כללי האתיקה המקצועית, פגיעה בסדרי המשפט, והמרת כבודו של המקצוע המשפטי וכבוד בית המשפט לקלון.

יתכן כי עו"ד רועי דותן עצמו לא היה מודע לזהותו האמיתית של המכנה עצמו סיזהר יחייה, ואולם, בהיותו פרקליטה של שני רגינסקי אשר הביאה עד מפוקפק זה, רובצת עליו חובה מקצועית לבדוק ולאמת את זהות העד המתייצב מטעמו בפני בית המשפט. התנהלות זו מעלה חשש לשיתוף פעולה עם מצג שווא, או למצער, מעידה על רשלנות מקצועית חמורה.

מה מלמדנו בית המשפט בהתנהלות זו? כי כל מתחזה בישראל רשאי, לכאורה, להתייצב ולהעיד בפני ערכאות המשפט ללא מורא וללא חשש מתוצאות מעשיו – תופעה מקוממת ומדאיגה! הנה כי כן, לפנינו פרדוקס מטריד: כל אדם יכול, כביכול, לפקוד את היכל המשפט ולהעיד עדות שקר, תוך הפרה גסה וחמורה של החוק.

מה יהא על מערכת המשפט הישראלית? לאן נעלמו סדרי המשפט והצדק במדינת ישראל? כיצד זה מתנהלים הדברים באולמו של כבוד השופט אלעד טל? אין זאת כי אם בזיון בית המשפט במלוא חומרתו!

הנה כי כן, מתחזה אשר נקב בשם הבדוי "סיזהר יחייה", מסר עדויות כוזבות בפני בית המשפט, והדברים נרשמו בפרוטוקול הדיון. לשמחתנו, קלדנית בית המשפט פעלה בנאמנות ושמרה על הוראות החוק. זאת ועוד, בעת שהמתחזה סיזהר יחייה הטיח איומים, עלה בידי, בהיותי עיתונאי "מעקב", להנציח את דמותו במצלמה באולם הכניסה של בית המשפט.

ראוי לציין כי האיש אשר רימה את בית המשפט גילה התנהגות אלימה במהלך הדיון המשפטי, דבר אשר הוביל למתן החלטה בנדון. בנוסף לכך, נדרש כבוד השופט להורות לאנשי האבטחה של בית המשפט ליטול חלק בהשכנת הסדר (קראו בהרחבה אודות הדיון אשר התקיים בפני בית המשפט ביום 04.11.2024 – לחץ כאן).

יש להתייחס לתמיהה בדבר זהותו האמיתית של המכנה עצמו "סיזהר יחייה". נפלה בחלקנו ההזדמנות לשוחח עמו בשיחת טלפון, במהלכה טען המתחזה כי הוא איש דת דרוזי ונשוי, וכי אין כל זיקה בינו לבין שני רגינסקי. בנוסף לכך, הרבה האיש להפריח לחלל האוויר טענות כזב נוספות.

ערב הדיון מיום 04.11, שוחח המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה עם מערכתנו, והעלה טענות כזב בהכחישו כל קשר לשני רגינסקי

טרם הדיון, מסר המתחזה המכנה עצמו סיזהר יחייה הצהרת כזב למערכתנו, בטענו כי הוא נמנה על בני העדה הדרוזית

• להאזנה לתיעוד השיח המלא עם המתחזה – לחץ כאן

נתפס בידינו המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה" כשהוא סועד במסעדה בחברת הגברת שני רגינסקי, וזאת חרף הכחשותיו הנמרצות בדבר היעדר כל קשר עמה.

ראוי להדגיש כי בגן הילדים בניהולה של שני רגינסקי נחשפה התנהלות מטרידה כלפי הילדים. בית המשפט אף ציין באחת מהחלטותיו כי התקיים יחס משפיל ואלים כלפי הפעוטות. יתרה מזאת, הגן נסגר בצו מנהלי, ועובדות אלו מעוררות דאגה עמוקה.

המתחזה סיזהר יחייה הופיע כעד מטעמה של רגינסקי בהליך משפטי שיזמה נגד שמונה אימהות אשר זעקו את זעקת ילדיהן נוכח היחס הנוראי. כך נמצאנו עדים למחזה מקומם: מתחזה ומנהלת גן שנסגר בצו והנתון כעת בחקירה פלילית, חוברים יחדיו בעדות משותפת.

כנראה רחוק מלהיות דרוזי, ובוודאי שאין הוא "סיזהר יחייה" כפי שהתיימר להציג עצמו. מה שמתברר הוא כי לאיש נטייה מובהקת להתחזות. הפעם נחשף המתחזה כשהוא עוטה מדי יחידת הסיור המיוחדת (יס"מ) של משטרת ישראל – התחזות חמורה לשוטר.

יצוין כי מעשה זה מהווה עבירה פלילית כמשמעותה בסעיף 120 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקובע כדלקמן:

"מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים."

הקושי המהותי בפנינו הוא כדלקמן: בעת שאדם פוגש באדם הלובש מדים הנושאים את סימני משטרת ישראל, מוטלת על האחרון חובת הזדהות. כמו כן, במקרה של הפרת חוק מצד שוטר, עומדת לנפגע הזכות לפנות למחלקה לחקירות שוטרים ולהגיש תלונה.

ברם, בנסיבות המקרה הנדון, אין כל אפשרות להגיש תלונה, שכן לא קיים במצבת כוח האדם של משטרת ישראל שוטר הנושא את השם "סיזהר יחייה".

יש להדגיש כי בארסנל השמות הבדויים של האיש נכללים, בין היתר, השמות "סיזר" ו"ג'אן" (Jan Sezarׁ) בנוסף לכינוי "סיזהר".

בהיותנו גוף תקשורת, כמעט ואין דבר הנבצר מאיתנו. הננו להביא לידיעתכם את מה שנראה כזהותו האמיתית של המתחזה המכנה עצמו "סיזהר יחייה". על פי המידע המצטבר בידינו, ישנה הסתברות גבוהה כי האיש הינו ניזאר יחיא, אשר מוצאו מכפר אכסאל.

קצין הביטחון של המועצה המקומית כפר אכסאל, מר שלבי מוחמד, מסר בשיחתו עם מערכת "מעקב" כי ניזאר יחיא אכן מתגורר בכפר אכסאל. בנוסף, הדגיש קצין הביטחון כי בניגוד להצהרותיו של האיש, הלה נמנה על בני הדת המוסלמית ואין הוא משתייך לעדה הדרוזית, שכן בכפר אכסאל אין כלל תושבים דרוזים.

דא עקא, קצין הביטחון בחר לנתק את השיחה עמנו, כמו שכח כי הוא נושא משרה ציבורית הממומנת מקופת הציבור. יתרה מזאת, שלח למערכת שלנו הודעה קולית ובה הביע תמיהה על עצם פנייתנו אליו, זאת חרף העובדה כי בפתח השיחה הזדהינו כהלכה.

איתרנו מספר תיקים משפטיים בהם מופיע אדם הנחזה להיות ניזאר יחיא כנאשם. תיקים אלו מתנהלים בבית המשפט בנוף הגליל, ולא בערכאה השיפוטית הקרובה למקום מגוריו המוצהר בכפר אכסאל.

כעת מתבהרת סיבת חששו של קצין הביטחון וסירובו לשתף פעולה משעה ששמע את השם ניזאר יחיא. הדבר מתקשר לדבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי אשר פרסם היום בדבר התפשטות הפשיעה בחברה הערבית, והיעדר טיפול הולם מצד המשטרה, דבר המוביל לתחושת הפקר ולהיעדר אכיפה ראויה.

וכך התבטא חבר הכנסת אחמד טיבי מסיעת תע"ל בעניין זה: "הממשלה יכולה להפסיק את הפשיעה בחברה הערבית, פשוט לא רוצה. המשטרה מתייחסת לחברה הערבית כאל חצר אחורית".

שומה על שני רגינסקי להתמודד עם סוגיות גן הילדים שלה אשר נסגר בצו מנהלי, ולספק הסברים מקיפים להורים אשר שילמו ממיטב כספם, בעוד ילדיהם הרכים חוו חוויות קשות מנשוא בגיל כה צעיר.

מסתמן כי רגינסקי בחרה בשירותיו של עורך הדין רועי דותן, המתמחה בענייני חובות ארנונה. אולי מוטב היה לו נותר בתחום התמחותו ונמנע מהבאת מתחזים לפני בית משפט השלום.

אשר למכנה עצמו "סיזהר יחייה", עליו להפנים כי אין הוא סיזהר יחייה, אינו דרוזי ואינו שוטר, וכפי הנראה, מוטב שיפנה לטיפול בתיקים המשפטיים בהם הוא מופיע כנאשם.

ואשר להורים ולילדיהם – אין מנוס מטיפול נפשי מעמיק בידי אנשי מקצוע מוסמכים, שכן טראומות הנחוות בגיל כה רך מותירות את חותמן לשנים ארוכות.

עטורי הערכה וכבוד הינם עורך הדין איתן סבג וצוות משרדו על רוחב ליבם, מסירותם הרבה ודבקותם חסרת הפשרות בעשיית צדק.

יבואו על הברכה מעשיה האצילים של הגברת הדס חכימי, אשר באומץ ליבה חשפה את המעשים הנלוזים של גננות וסייעות בגני הילדים, ובכך הגנה על זכותם של פעוטות רכים מפני התעללות במסגרות החינוכיות.

תגובות:

משטרת ישראל ומשרד החינוך מסרו כי העניין מצוי בחקירה, ולפיכך נמנעים הם ממסירת מידע נוסף מחשש לשיבוש הליכי החקירה. עיריית עפולה הודיעה כי הוצא צו המורה על סגירת הגן, וכי המוסד החינוכי בניהולה של שני רגינסקי הוסר מרשימת גני הילדים המוכרים על ידי העירייה.

עורך הדין רועי דותן, אשר הציג בפני בית המשפט אדם הנושא שם בדוי, לא טרח להגיב לטענות.

צילום השופט אלעד טל, מתוך nevo.co.il, תוכן ע"פ סעיף 27א'

-אנו במעקב-

הפוסט תרמית בבית המשפט: עו"ד רועי דותן הביא עד מתחזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

تم تقديم الشاهد للإدلاء بشهادته في إطار دعوى قضائية رفعتها شاني ريجينسكي ضد ثماني أمهات وهداس حكيمي، مؤسسة مشروع "شومرت هطاف". وخلافاً للإجراءات المتبعة في المحاكم، لم يقدم المحامي دوتان إقراراً خطياً منظماً وطلباً رسمياً للمحكمة يتضمن التفاصيل الحقيقية للشاهد.

اعترض المحامي إيتان سباج، الذي يمثل المدعى عليهن تطوعاً، على شهادة الشاهد بحجة أن الأمر يخالف الإجراءات القضائية التي تتطلب تقديم إقرار خطي منظم. ومع ذلك، وافق القاضي المحترم إلعاد طال على استمرار الشهادة، دون إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

وفقاً للمادة 237 من قانون العقوبات، تصل عقوبة الإدلاء بشهادة زور في المحكمة إلى سبع سنوات سجن، وفي حالات الإدلاء بشهادة زور مقابل منفعة – تصل إلى تسع سنوات سجن. تثير القضية قلقاً عميقاً بشأن آليات الرقابة والإشراف في المحاكم وتطرح تساؤلات حول سهولة دخول شهود لم يتم التحقق من هويتهم بشكل صحيح.

القاضي إلعاد طال، الذي يشغل منصب قاضٍ في محكمة الصلح في المنطقة الشمالية منذ عام 2016، لديه سجل مثير للإعجاب يشمل الخدمة القتالية في وحدة عوريف جفعاتي، وشهادة في القانون من جامعة حيفا، وخبرة واسعة كمحامٍ ومسجل كبير. ومع ذلك، في هذه الحالة لم يتم إجراء فحص دقيق لهوية الشاهد.

في يوم 04.11.2024، يبدو أن القاضي المحترم طال منح ثقته الكاملة للمحامي روعي دوتان، استناداً إلى قواعد الأخلاق المهنية التي تلزم بتقديم شهود فقط تحت هويتهم الحقيقية والمثبتة. وبالتالي، لم تر المحكمة المحترمة حاجة لإجراء تحقيق دقيق في تفاصيل هوية الشخص الماثل أمامها. المحامي دوتان، وهو مدرك لهذا العيب، استغل الموقف بشكل غير قانوني من خلال منح منصة لمحتال، خدع المحكمة المحترمة من خلال تمثيل كاذب وشهادة زور.

في الواقع، ظلت هوية الشخص الماثل أمام المحكمة غامضة. إنها فضيحة خطيرة تشكل انتهاكاً صارخاً لقواعد الأخلاق المهنية، وإساءة لإجراءات المحكمة، وتحويل شرف المهنة القانونية وكرامة المحكمة إلى عار.

ما الذي تعلمنا إياه المحكمة بهذا السلوك؟ أن أي محتال في إسرائيل يمكنه، على ما يبدو، المثول والإدلاء بشهادته أمام المحاكم دون خوف ودون قلق من عواقب أفعاله – ظاهرة مثيرة للغضب ومقلقة! ها نحن أمام مفارقة مزعجة: يمكن لأي شخص، على ما يبدو، أن يزور قاعة المحكمة ويدلي بشهادة زور، في انتهاك فظ وخطير للقانون.

ماذا سيحل بنظام القضاء الإسرائيلي؟ إلى أين اختفت إجراءات المحكمة والعدالة في دولة إسرائيل؟ كيف تجري الأمور في قاعة القاضي المحترم إلعاد طال؟ إنه احتقار للمحكمة بكامل خطورته!

ها هو محتال ذكر الاسم المزيف "سيزهر يحيى"، قدم شهادات كاذبة أمام المحكمة، وتم تسجيل الأمور في محضر الجلسة. لحسن الحظ، عملت كاتبة المحكمة بأمانة والتزمت بأحكام القانون. علاوة على ذلك، عندما أطلق المحتال سيزهر يحيى تهديدات، تمكنت، بصفتي صحفياً في "معقاف"، من توثيق صورته بالكاميرا في قاعة مدخل المحكمة.

تجدر الإشارة إلى أن الشخص الذي خدع المحكمة أظهر سلوكاً عنيفاً خلال الجلسة القضائية، مما أدى إلى اتخاذ قرار في هذا الشأن. بالإضافة إلى ذلك، اضطر القاضي المحترم إلى توجيه رجال أمن المحكمة للمشاركة في فرض النظام (اقرأ المزيد عن الجلسة التي عقدت في المحكمة يوم 04.11.2024 – انقر هنا).

يجب التطرق إلى السؤال حول الهوية الحقيقية للشخص الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". حظينا بفرصة التحدث معه في مكالمة هاتفية، حيث ادعى المحتال أنه رجل دين درزي ومتزوج، وأنه لا توجد أي صلة بينه وبين شاني ريجينسكي. بالإضافة إلى ذلك، أطلق الرجل المزيد من الادعاءات الكاذبة في الهواء.

تم ضبط المحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى" وهو يتناول الطعام في مطعم برفقة السيدة شاني ريجينسكي، رغم إنكاره القاطع لوجود أي علاقة معها.

من المهم التأكيد على أنه في روضة الأطفال التي تديرها شاني ريجينسكي، تم الكشف عن سلوك مقلق تجاه الأطفال. أشارت المحكمة في أحد قراراتها إلى وجود معاملة مهينة وعنيفة تجاه الأطفال الصغار. علاوة على ذلك، تم إغلاق الروضة بأمر إداري، وهذه الحقائق تثير قلقاً عميقاً.

ظهر المحتال سيزهر يحيى كشاهد من قبل ريجينسكي في الإجراءات القانونية التي بادرت بها ضد ثماني أمهات صرخن صرخة أطفالهن في مواجهة المعاملة الفظيعة. وهكذا وجدنا أنفسنا شهوداً على مشهد مثير للغضب: محتال ومديرة روضة تم إغلاقها بأمر وتخضع حالياً لتحقيق جنائي، يتحدان معاً في شهادة مشتركة.

يبدو أنه بعيد كل البعد عن كونه درزياً، وبالتأكيد ليس "سيزهر يحيى" كما ادعى تقديم نفسه. ما يتضح هو أن للرجل ميلاً واضحاً للتحايل. هذه المرة تم كشف المحتال وهو يرتدي زي وحدة الدوريات الخاصة (يسام) التابعة لشرطة إسرائيل – تظاهر خطير بأنه شرطي.

تجدر الإشارة إلى أن هذا الفعل يشكل مخالفة جنائية بمعنى المادة 120 من قانون العقوبات، 1977، التي تنص على ما يلي:
"من صنع أو باع أو سلم ختماً أو طابعاً أو ورقاً يتظاهر بأنه رسمي، وكذلك من صنع أو باع أو سلم زياً لجيش الدفاع الإسرائيلي أو لشرطة إسرائيل أو زياً رسمياً آخر، دون سلطة قانونية، عقوبته – السجن لمدة سنة واحدة؛ إذا قصد إعداد عمل مخالف بموجب هذا الفصل عقوبته السجن سبع سنوات أو عقوبة أشد من ذلك، عقوبته – السجن خمس سنوات."

المشكلة الجوهرية أمامنا هي كالتالي: عندما يلتقي شخص بشخص يرتدي زياً يحمل علامات شرطة إسرائيل، يقع على الأخير واجب التعريف عن نفسه. كذلك، في حالة مخالفة القانون من قبل شرطي، يحق للمتضرر التوجه إلى قسم التحقيق مع الشرطة وتقديم شكوى. ولكن، في ظروف القضية الحالية، لا يوجد إمكانية لتقديم شكوى، حيث لا يوجد في قوام القوى البشرية لشرطة إسرائيل شرطي يحمل اسم "سيزهر يحيى".

يجب التأكيد على أن ترسانة الأسماء المزيفة للرجل تشمل، من بين أمور أخرى، الأسماء "سيزر" و"جان"، بالإضافة إلى اللقب "سيزهر".

بصفتنا هيئة إعلامية، لا يكاد يوجد شيء يتعذر علينا. نود أن نجلب إلى علمكم ما يبدو أنه الهوية الحقيقية للمحتال الذي يطلق على نفسه "سيزهر يحيى". وفقاً للمعلومات المتراكمة لدينا، هناك احتمال كبير أن الرجل هو نزار يحيى، من قرية إكسال.

ضابط الأمن في المجلس المحلي لقرية إكسال، السيد شلبي محمد، أفاد في حديثه مع تحرير "معقا

הפוסט احتيال في المحكمة: المحامي روعي دوتان قدم شاهداً مزيفاً הופיע לראשונה ב-מעקב.

ח"כ אחמד טיבי פרסם ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) האשמות חמורות כלפי צה"ל. טיבי צייץ בחשבונו ציטוט של תא"ל איציק כהן, מפקד אוגדה 162 הפועלת בצפון רצועת עזה, תוך שהוא מייחס לדבריו משמעות שונה מהקשרם המקורי.

בציוץ כתב אחמד טיבי: "ישראל אפילו לא מכחישה שהיא מבצעת טיהור אתני", כשהוא מתבסס על דברי המפקד שאמר "אין חזרה של אף אחד לחלק הצפוני… קיבלנו פקודות ברורות מאוד. המשימה שלי היא ליצור 'טיהור מרחב'."

בעוד צה"ל מדגיש כי פעולותיו נועדו למיגור תשתיות הטרור של חמאס ולהגנה על אזרחי ישראל, טיבי בחר לפרש את המונח הצבאי "טיהור מרחב" כהודאה במדיניות של טיהור אתני.

התבטאותו החריגה של חבר הכנסת טיבי מהווה נדבך נוסף בשרשרת הצהרותיו השנויות במחלוקת בתקופה האחרונה, אשר מעוררות תרעומת עזה בשיח הציבורי הישראלי. בכירים במערכת הביטחון שללו מכל וכל את האשמותיו החמורות, בהדגישם כי מדובר בעיוות מגמתי ומכוון של המציאות המבצעית בזירת הלחימה.

בה בעת, כוחות צה"ל מוסיפים לפעול ברצועת עזה בנחישות ובמקצועיות, תוך דבקות קפדנית בעקרונות המשפט הבינלאומי והשקעת מאמצים בלתי פוסקים לצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית הבלתי מעורבת.

צילום: פייסבוק אחמד טיבי & Yosef Abo Sultan

הפוסט ח"כ טיבי מסית: מאשים את צה"ל בטיהור אתני בעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.