עיריית חיפה, בניהולו של ראש העיר יונה יהב—האמון גם על שמירת כספי הציבור—ניהלה הליך משפטי כנגדי, אשר הסתיים בתוצאה מביכה במיוחד עבור העירייה. השופטת כאמלה ג'דעון מחקה את התביעה באופן חד־משמעי וקבעה בפסק דינה: "לאחר עיון בבקשה, ובהעדר תגובה מטעם התובעת עד היום בהתאם להחלטה מיום 19.08.2025, הנני מורה על מחיקת התביעה". ולפיכך, ראוי לשאול: כיצד מנוהלים כספי הציבור בחיפה תחת הנהגתו של יונה יהב?

פרשה מתמשכת בת כשנה באה השבוע אל סיומה הדרמטי, עם החלטת בית המשפט למחוק את התביעה שהגישה עיריית חיפה נגד הח"מ – במילוי תפקידו העיתונאי – ונגד מערכת "מעקב", בסכום של חצי מיליון ש"ח. תביעה זו, אשר עוררה ביקורת ציבורית נוקבת והוגדרה כ"תביעת השתקה", הוגשה בעקבות פרסום תחקיר במערכת "מעקב", שחשף את פעילות ציד חזירי הבר בתחומי העיר חיפה ואת מכירת בשרם בניגוד לחוק.

ביום 4 בספטמבר 2025 פרסמה השופטת כאמלה ג'דעון את פסק דינה הסופי. בפסק הדין נקבע במפורש כי ככל הנראה עיריית חיפה הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו, ועל כן נמחקה התביעה. עוד הדגישה השופטת כי על אף החלטתה מיום 22 ביולי 2025, אשר חייבה את העירייה להגיש את עמדתה באשר להמשך ההליך, בחרה התובעת להתעלם מהוראות בית המשפט. המאבק למען חופש הביטוי נוהל בעקביות ובנחישות – והוכרע בסופו של דבר בניצחון מובהק בבית המשפט.

התביעה נוגה מזעזע של בזבוז כספי ציבור. עיריית חיפה שילמה אלפי שקלים כאגרת בית משפט והעסיקה לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק. כל זאת כדי לתבוע עיתונאי שחשף פעילות בעייתית בניהול כספי הציבור ובטיחות התושבים. העיתונאי דים אמור, שייצג את עצמו בבית המשפט, הצליח להביס את מערכת המשפטנים הענקית של העירייה.

המקרה החל בתחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" וחשף פרקטיקות מטרידות בפעילות הציד של חזירי הבר בחיפה. התחקיר העלה כי במסגרת מבצע "דילול" שיזמה עיריית חיפה, חזירי בר נצודו ללא אבחנה – כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים. הממצא המדאיג ביותר היה הגילוי כי קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 שקל, מה שהפך את המבצע העירוני לעסק רווחי עבור הציידים.

התחקיר חשף כיצד בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית הגיע לצלחות התושבים, למרות שעיריית חיפה עצמה טענה כי החזירים נושאים מחלות מסוכנות כמו עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. התחקיר העלה גם שאלות קשות לגבי תהליכי המכרזים והפיקוח על הקבלנים שהועסקו בפעילות הציד.

במסגרת התחקיר נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול". הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, תוך הפרת ההסכם עם רשות הטבע והגנים שחייב התמקדות בחזירים זקנים וחולים בלבד. התושבים דיווחו על יריות בלילה ועל נוכחות ציידים רעולי פנים באזורים מאוכלסים, מה שעורר חששות ביטחוניים.

התגובה של עיריית חיפה לתחקיר הייתה חריפה. במקום להתמודד עם הממצאים ולהסביר את התנהלותה, בחרה העירייה לתבוע את העיתונאי ואת מערכת "מעקב" בחצי מיליון שקל. התביעה זוכה לביקורת רחבה כ"תביעת השתקה" – ניסיון לחסום ביקורת עיתונאית באמצעות לחץ כלכלי ומשפטי.

בכתב ההגנה שהוגש ביום 10 באפריל 2025 הוצגו טיעונים עקרוניים החורגים מעבר למחלוקת הקונקרטית. נטען כי מדובר בתביעת השתקה מובהקת, אשר תכליתה למנוע ביקורת ציבורית חופשית ולפגוע בעקרון חופש העיתונות. עוד הודגש כי כלל הפרסומים נשענו על מקורות מהימנים, מסמכים רשמיים ודיונים פומביים שנערכו בכנסת.

ההגנה הצביעה על כך שאין כל הוכחה לנזק שנגרם לעירייה מהפרסומים, וכי סכום התביעה מופרך ובלתי מידתי. עוד נטען כי עצם השימוש בכספי ציבור למימון תביעה שמטרתה השתקת עיתונאי הוא חמור כשלעצמו ועומד בסתירה לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

הטיעונים המשפטיים בהגנה התמקדו בהגנות המוכרות בחוק איסור לשון הרע: אמת בפרסום ותום לב. ההגנה הדגישה כי הנושא נדון באופן פומבי בכנסת, שם חברי כנסת שונים התריעו על ליקויים חמורים בניהול משק החי בחיפה. כאשר הנושא נדון פומבית בכנסת, אין מקום לטעון כי פרסומים עיתונאיים בנושא מהווים לשון הרע.

במהלך ההליכים המשפטיים התגלתה תמונה מביכה של ניהול כספי הציבור בעיריית חיפה. העירייה שילמה אגרות בית משפט, הוציאה עשרות אלפי שקלים על שכר טרחת עורכי דין, והקצתה משאבים נרחבים למאבק משפטי שכל מטרתו הייתה השתקת ביקורת עיתונאית. כל זאת במקום להתמודד עם הבעיות שהועלו בתחקיר ולשפר את הפיקוח על פעילויות העירייה.

המקרה עורר דיון רחב על השימוש בתביעות השתקה כנגד עיתונאים בישראל. גורמים משפטיים ציינו כי מדובר בתופעה מדאיגה שבה גופים ציבוריים מנצלים את יתרון הכוח הכלכלי שלהם כדי להרתיע עיתונאים מלעסוק בביקורת. השימוש בכספי ציבור למימון תביעות כאלה מחמיר את הבעיה ויוצר תמריץ מעוות לגופים ציבוריים.

התנהלותה של עיריית חיפה במהלך ההליך המשפטי לא הייתה פחות בעייתית מן התביעה גופה. מן ההתנהלות המשפטית של העירייה ניתן להסיק בבירור כי הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו. התעלמות זו מהוראות בית המשפט משקפת יחס מטריד כלפי מערכת המשפט וכלפי כללי המשחק הדמוקרטיים.

ביום 22 ביולי 2025 הורתה השופטת כאמלה ג'דעון לעיריית חיפה להגיש את תשובתה באשר להמשך ההליך. בהמשך, ביום 19 באוגוסט 2025, ניתנה החלטה נוספת מטעם בית המשפט. על אף זאת, בחרה העירייה להתעלם מההחלטות החוזרות – התנהלות שהובילה בסופו של דבר למחיקת התביעה.

דרך פעולה זו מעוררת תהיות קשות באשר למידת הכבוד שרוחשת העירייה למערכת המשפט ולשלטון החוק. הימנעות ממסירת תשובה למספר החלטות מהווה ביטוי של זלזול בבית המשפט, בבזבוז כספי הציבור ובפגיעה בזמן השיפוטי היקר – וביתר שאת נוכח העובדה שעיריית חיפה היא שיזמה את ההליך מלכתחילה ועל כן הייתה מחויבת להגיב לו.

המקרה שלפנינו ממחיש ביתר שאת את הצורך החיוני בהגנה על חופש העיתונות מפני ניסיונות השתקה. התחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" עסק בסוגיות ציבוריות מהותיות מדרגה ראשונה: ניהול כספי הציבור, בטיחות המזון, פיקוח על פעולות הרשויות, ניהול מרכזים עירוניים, הגנה על בעלי חיים, וכן פיקוח על קבלנים מטעם העירייה. הניסיון להשתיק את העיתונאי שחשף ליקויים אלה מהווה פגיעה ישירה בזכות היסוד של הציבור לדעת.

התחקיר חשף לא רק בעיות בניהול פעילות הציד אלא גם מחדלים מערכתיים בפיקוח הממשלתי. משרד החקלאות נמנע מלקחת אחריות על הנושא והעביר את הטיפול לרשות הטבע והגנים. מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות. מעגל העברת האחריות הזה יצר מצב שבו אף גורם לא לקח אחריות מלאה על הפיקוח והבטיחות.

הממצאים העלו חששות בריאותיים חמורים. אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות כפי שטענה עיריית חיפה, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית ללא כל פיקוח? השאלה הזו נותרה ללא מענה משמעותי מצד הרשויות. התחקיר חשף כשל מערכתי בפיקוח על בטיחות המזון ועל ציד בעלי חיים.

בנוסף לסיכונים הבריאותיים האפשריים, חשף התחקיר גם חששות כבדי משקל בתחום הביטחוני. תושבי חיפה דיווחו על ירי חי באזורים מיושבים ועל נוכחותם של ציידים רעולי פנים. מצב זה עלול לשמש כר נוח לניצול בידי גורמים עוינים, שכן מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים תמימים. מדובר בפרצה ביטחונית חמורה, אשר אינה זוכה למענה הולם ולבחינה רצינית מצד הרשויות המוסמכות.

העלויות הכלכליות של פעילות הציד לא פורסמו במלואן, אך ההערכות מדברות על מאות אלפי שקלים שהוצאו מתקציב הציבור. לצד זה, עלויות התביעה המשפטית – אגרות בית משפט, שכר טרחת עורכי דין, וזמן עבודה של עובדי הציבור – הוסיפו עוד עשרות אלפי שקלים לחשבון שמשלם הציבור. כל זאת כדי לנסות להשתיק עיתונאי שחשף בעיות ציבוריות.

התוצאה הסופית של המקרה מהווה ניצחון עקרוני לחופש העיתונות בישראל. מחיקת התביעה שולחת מסר ברור כי לא ניתן לנצל את מערכת המשפט כדי להרתיע עיתונאים מלמלא את שליחותם. בית המשפט הוכיח כי הוא מכיר בתופעה של תביעות השתקה ומוכן לפעול נגדה.

הנני כעיתונאי, אשר ייצג את עצמו מול מערכת המשפטנים של עיריית חיפה (מבלי להסתייע בעורך־דין), מוכיח כי האמת ותום הלב עשויים לגבור אף על יתרון כוח משמעותי. ניצחון זה אינו אישי בלבד, אלא מהווה הישג עקרוני לכל עיתונאי הנאבק בניסיונות השתקה מצד גופים רבי־עוצמה.

המקרה מדגיש את החשיבות של עיתונות חקרנית עצמאית בשמירה על האינטרסים הציבוריים. התחקיר של מערכת "מעקב" הצליח לחשוף בעיות משמעותיות שלא זכו לטיפול מצד הרשויות הרלוונטיות. ללא הפרסום העיתונאי, סביר להניח שהבעיות היו נמשכות ללא פיקוח ציבורי.

• קרא את סדרת התחקירים על חזירי הבר ועל ראשית התופעה – לחץ כאן

בנוסף לפרסום התחקיר (ולנוכח עמידתם הבלתי־מתפשרת של הפעילים בחיפה), זכה הנושא להתייחסות במליאת הכנסת, שם העלו חברי כנסת שונים שאלות נוקבות באשר להתנהלות העירונית. דיונים אלה תרמו להעמקת המודעות הציבורית לסוגיה והפעילו לחץ ממשי על הרשויות לשפר את מנגנוני הפיקוח והאכיפה. בכך באה לידי ביטוי דוגמה מובהקת לתפקיד החיוני של העיתונות ככלב השמירה של הציבור.

צילום מתוך אתר הכנסת – לצפייה בדיון לחץ כאן

ולכן, אין מדובר בתחקיר אישי או בהבעת דעתי כעיתונאי בלבד. ההשלכות של המקרה חורגות בהרבה מגבולות הסכסוך הספציפי שבין עיריית חיפה לעיתונאי, ומעוררות שאלה עקרונית על חופש הביטוי והעיתונות. מקרה זה יוצר תקדים חשוב המחזק את ההגנה על חופש העיתונות בישראל, ומאותת לגופים ציבוריים כי עליהם לשקול היטב את צעדיהם בטרם ינסו להשתיק ביקורת עיתונאית באמצעות תביעות משפטיות יקרות ומרתיעות.

המקרה מדגים גם את חשיבותה של התמיכה הציבורית בעיתונות עצמאית. מערכת "מעקב", ואני כעיתונאי, מפגינים אומץ בעמידה מול לחץ כבד מצד גוף ציבורי רב־עוצמה. תמיכה ציבורית במצבים כגון אלה היא תנאי חיוני לעידוד עיתונאים נוספים להמשיך ולמלא את שליחותם הציבורית.

הפרשה מעוררת גם שאלות על התנהלותם של פוליטיקאים מקומיים בעידן הרשתות החברתיות ותקשורת דיגיטלית. הנגישות של מידע ויכולת הפרסום המהירה מחייבות רמת שקיפות ואחריותיות גבוהה יותר מבעבר. ניסיונות להשתיק ביקורת נתפסים יותר ויותר כלא לגיטימיים בעיני הציבור.

יוזכר כי עיריית חיפה לא הסתפקה בהגשת התביעה נגד העיתונאי, אלא אף נמנעה מלתת מענה ישיר לשאלות שהועלו בתחקיר. התנהלות זו משקפת בעיה עמוקה יותר ביחסה של הנהלת העירייה לשקיפות ולאחריותיות כלפי הציבור. דמוקרטיה בריאה מחייבת כי גופים ציבוריים יהיו נכונים לביקורת ויחשפו בפני הציבור את המידע הנוגע להתנהלותם.

הניצחון בבית המשפט הוא רק חלק מהמאבק הרחב יותר על שקיפות ואחריותיות ציבורית. כדי שהניצחון יהיה משמעותי באמת, נדרש מעקב מתמשך של הציבור על התנהלות הרשויות ותמיכה בעיתונות עצמאית. רק באמצעות פיקוח ציבורי מתמיד ניתן להבטיח ששירותים ציבוריים יינתנו ברמה הראויה.

התנהלות העירייה בפרשה זו ממחישה כיצד כספי ציבור עלולים להתבזבז כאשר רשויות ציבוריות בוחרות לפעול מתוך אגו פגוע, תחת לפעול מתוך אחריותיות כלפי הציבור. העלויות הכלכליות של ההליך המשפטי הן אך קצה הקרחון של בעיה רחבה יותר – חוסר נכונות אמיתית להתמודד עם ביקורת בונה ולפעול לשיפור הביצועים.

אכן, הציבור הישראלי נהנה מחופש עיתונות חזק יחסית, אולם זכות זו אינה מובנת מאליה. התנהלות העירייה בפרשה זו מזכירה לנו עד כמה חיוני לשמור עליה, ולתמוך בעיתונאים הנוטלים על עצמם סיכונים אישיים כדי לחשוף אמיתות בעלות חשיבות ציבורית. הניצחון בפרשה זו איננו רק של העיתונאי, אלא של כל אזרח המאמין בחשיבות השקיפות והאחריותיות הציבורית.

פסק הדין בבית המשפט מחק לא רק תביעה משפטית אלא גם ניסיון להשתיק את הקול הביקורתי. החזירים, כפי שצוין בהתחלה, אכן ניצחו – לא רק בהישרדותם מפני ציד לא מבוקר, אלא גם בהוכחה שהאמת חזקה יותר מניסיונות ההשתקה. הצדק נעשה, והעיתונות הישראלית יצאה מחוזקת מהמבחן הזה.

צילום יונה יהב: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של ראש העיר, האחראי למדיניות ההרג (בעלי חיים), השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט תחת כהונת יונה יהב: עיריית חיפה בזבזה מאות אלפים לשווא הופיע לראשונה ב-מעקב.

דיון סוער התקיים ב-23.03 בבית משפט השלום בחיפה, כאשר מאור לוי, שהגיש בקשה לצו הטרדה מאיימת נגד ענבל קסם, נעדר מהדיון עצמו. הדיון, שהתקיים בפני כבוד השופטת כאמלה ג'דעון, משך אליו תשומת לב רבה ועשרות מפגינים שהתאספו מחוץ לבית המשפט.

האירוע החל בשעה 10:45, אך עוד לפני תחילת הדיון הרשמי, נראו עשרות מפגינים, ביניהם פעילים למען בעלי חיים ואנשים שטענו כי מסרו את כלביהם למר לוי בתשלום של 7,500-8,000 ש"ח, במטרה שימצא להם בית טוב. המפגינים טענו כי הכלבים הגיעו למשחטה והמתה, והציגו תמונות של כלבים במצב של תת-משקל, המרמז לכאורה על התעללות בבעלי חיים.

• גל זעם: מפגינים מוחים נגד התנהלותו של מאור לוי (23.03):

בניסיון למנוע את ההפגנה, מר לוי פנה לבית המשפט בבקשה לאסור את קיום ההפגנה ואף דרש לקבל את שמות המפגינים. בקשה זו נדחתה על ידי השופטת ג'דעון, שציינה כי "זכות ההפגנה הינה זכות יסוד, ולא ניתן לבטלה בחסות החוק למניעת הטרדה מאיימת".

המפגינים טענו כי שילמו למאור לוי בין 7,500 ל-8,000 ש"ח על מנת שימצא בית חם לכלביהם, אך לטענתם הכלבים הועברו להמתה. כמו כן, הם טענו כי לא קיבלו חשבונית מס או קבלה על התשלום. לפי המפגינים, הם חתמו על חוזה ויתור על הכלב, וכאשר ניסו לקחת בחזרה את הכלבים, מר לוי סירב להעביר את הבעלות. המפגינים אמרו כי בכוונתם לפנות למשטרת ישראל בעניין, אך נכון לרגע כתיבת הכתבה, לא ידוע האם נפתח תיק במשטרה.

את ענבל קסם ייצג עורך הדין נמרוד האן, שנחשב לעורך דין מקצועי ומיומן. לעומת זאת, את מאור לוי ייצגו שני עורכי דין – שי חמו ועו"ד הררי רן יוסף.

לפני תחילת הדיון, עו"ד הררי רן יוסף הודיע לבית המשפט כי מאור לוי לא יתייצב לדיון בשל מחלה. מה שעורר תמיהה הוא שעורכי הדין של מר לוי לא הגישו בקשה מסודרת לדחיית הדיון ולא טרחו להציג אישור מחלה מראש. כמו כן, הם לא פעלו לארגן חקירה של מר לוי באמצעות שיחת וידאו, אף שקיימת פרקטיקה כזו במערכת המשפט.

באופן מפתיע, במקום מר לוי, הגיעה לדיון אשתו, שני לוי. עו"ד האן טען כי לא ניתן לחקור את גב' לוי במקום בעלה, במיוחד כשמדובר בתצהיר שהוגש על ידי מר לוי. תמוה כי עורך הדין האן נדרש להנהיר סוגיה משפטית יסודית זו בפני בית המשפט הנכבד, בפרט נוכח העובדה כי כבוד השופטת ג'דעון השלימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1989.

למעשה, סוגיית התצהירים והעדויות הנגזרות מהם (לרבות הכללים בדבר מי רשאי להיחקר על תצהיר, ובוודאי לא קרובי משפחה של מגיש התצהיר) – הינה מן היסודות הנלמדים כבר בשנת הלימודים הראשונה בפקולטה למשפטים.

שמא נעלם נושא זה מעיני כבוד השופטת ג'דעון, או אולי ביקשה להמעיט בחשיבותו, או שמא היו לה שיקולים אחרים אשר נותרו עמה. אכן, גם השופטת הינה בת אנוש הנתונה לטעויות. למרבה המזל, עורך הדין נמרוד האן האיר את עיני בית המשפט הנכבד באשר לסדרי הדין הראויים.

עניין נוסף שעורר תמיהה היה סירובם של עורכי הדין של מר לוי להראות את אישור המחלה לעו"ד האן, אך הם כן הציגו פתק כלשהו לשופטת, מבלי שאיש ידע מה היה כתוב בו.

עוד אירוע חריג התרחש כאשר עו"ד הררי רן יוסף ביקש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, כלומר, ללא נוכחות הציבור והתקשורת. בקשה זו נדחתה על ידי השופטת ג'דעון, והדיון התקיים בדלתיים פתוחות, כפי שמקובל במערכת המשפט הישראלית.

פרשה זו החלה כאשר בעלי כלבים שילמו למר לוי סכום של 7,500 ש"ח על מנת שימצא פתרון עבור כלביהם. אולם, לפי הטענות, במקום למצוא בית חם לכלבים, מר לוי שלח אותם להמתה. בתגובה, גב' קסם החלה לארגן הפגנות נגדו, מה שהוביל את מר לוי להגיש נגדה בקשה לצו הטרדה מאיימת, בטענה שהיא מאיימת ומטרידה אותו.

לאחר שכל הטענות נשמעו, השופטת ג'דעון דחתה את הבקשה לצו הטרדה מאיימת. עם זאת, היא לא פסקה הוצאות משפט לטובת גב' קסם או לטובת אוצר המדינה, למרות שהדיון גזל זמן שיפוטי יקר וגרם להוצאות לגב' קסם ולעדים שהכינו תצהירים.

בפסק הדין שניתן ב-23 במרץ 2025, השופטת התייחסה לכך שמדובר בהליך רגיש ומורכב, במסגרתו עלו טענות על פעולות שנעשו בבית מגוריו של המבקש, אשר נטען כי יש להן קשר ישיר למקרי ההטרדה שנדונו. היא ציינה כי הדיון הראשון בתאריך 13.03.25 התקיים במעמד צד אחד, ובהמשך היה אמור להתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים ב-25.03.25.

השופטת הבהירה כי אין מנוס אלא להורות על מחיקת הבקשה, נוכח אי-התייצבותו של המבקש לדיון.

ניסיון לראיין את שני לוי לאחר הדיון לא צלח. היא נשאלה שאלות רבות בקשר לכלבים ולטענות הקשות של הלקוחות והמפגינים, אך לא הגיבה.

מצד שני, עו"ד הררי רן יוסף התבטא בזלזול כלפי המפגינים ואמר: "אנשים מסכנים שכולכם".

עו"ד נמרוד האן, שייצג את גב' קסם, הגיב לאחר הדיון ואמר: "מר מאור לוי (המבקש) לא התייצב לדיון מסיבות כאלו ואחרות, ואת המסמכים לא הסכימו לחשוף לפני, וזה מאוד חריג, ולא הגישו מראש – הוא פשוט לא התייצב. בכל מקרה, אם אדם מרגיש מאויים ומוטרד, אתה צריך להגיע לדיון. יחד עם זאת, המבקש הגיש בקשה לפני הדיון בבקשה שאסור לבני אדם להפגין, בית המשפט דחה את הבקשה. זה מאוד מוזר שהם יודעים להגיש בקשה 'איסור הפגנה' אבל לא ידעו להגיש בקשה שהוא חולה. לא הסכמתי לשום פשרות אשר עו"ד של לוי ביקשו".

גב' קסם עצמה מסרה בתגובה: "אנו ניצחנו ונמשיך לפעול למען בעלי החיים. הצדק חייב לנצח".

מקרה זה מעלה שאלות קשות לגבי הטיפול בבעלי חיים וההתנהלות של מערכת המשפט במקרים כאלה. ההחלטה (23.03) של השופטת ג'דעון לדחות את הבקשה לצו הטרדה מאיימת מהווה ניצחון לגב' קסם ולפעילים למען בעלי חיים, אך הפרשה מעידה על הצורך בפיקוח הדוק יותר על אנשים שמקבלים כספים על מנת למצוא בתים לכלבים נטושים.

יש לציין כי המפגינים הביעו את כוונתם להמשיך במאבקם להגנה על בעלי חיים, ולוודא שמקרים דומים לא יישנו בעתיד. הם קראו לרשויות לחקור את הטענות נגד מר לוי ולנקוט בצעדים המתאימים אם אכן יתברר שהכלבים הועברו להמתה במקום למצוא להם בית חם, כפי שהובטח.

התפתחויות נוספות בפרשה זו עשויות להתרחש בשבועות הקרובים, כאשר המפגינים יפנו למשטרה ויבקשו לפתוח בחקירה פלילית. כמו כן, ייתכן שיוגשו תביעות אזרחיות נגד מר לוי על ידי בעלי הכלבים שטוענים כי הוא לא קיים את התחייבויותיו כלפיהם.

מקרה זה משקף את המתח הקיים בין זכויות בעלי חיים לבין האינטרסים של אנשים שעוסקים בתחום, ומעיד על הצורך בשקיפות ופיקוח בכל הנוגע לטיפול בבעלי חיים.

ההחלטה של השופטת ג'דעון לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות, למרות הבקשה של עו"ד הררי רן יוסף, מדגישה את חשיבות השקיפות בהליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בסוגיות שיש להן השלכות ציבוריות רחבות כמו זכויות בעלי חיים.

בסופו של דבר, הניצחון של גב' קסם בתאריך 23.03.2025 בהליך המשפטי מייצג ניצחון גדול יותר עבור זכויות בעלי חיים ועבור הזכות להביע ביקורת ציבורית. זהו מסר חשוב לכל מי שפועל למען בעלי חיים ולכל מי שמאמין בחשיבות של שקיפות ואחריות בטיפול בבעלי חיים.

אפלולית בצל החוק

יחד עם זאת, גב' שני לוי לא המציאה ראיה כלשהי או עובדה מוכחת כי הייתה זו גב' ענבל קסם. קיימים אי-דיוקים בגרסתה; מחד, היא מוסרת בדוכן העדים כי ברשותה מצלמות אבטחה, אך מאידך, לא הוצגו בפני בית המשפט ראיות מוצקות המוכיחות כי גב' ענבל קסם חדרה לביתה (מן הסתם, אילו בית המשפט היה צופה בתיעוד שכזה, היה מורה על מתן הצו, שכן מדובר בעבירה פלילית של הסגת גבול, וגב' קסם מודעת היטב להוראות החוק). להיפך, המשטרה הגיעה למקום ולא בוצעו מעצרים, והמפגינים הורשו להמשיך בפעילותם.

בתגובה לדברי גב' שני לוי, השיבה גב' ענבל קסם בדוכן העדים בבית המשפט:

(המשיבה) גב' קסם, טענה כי ביקשה את אישור השוטר לצלם בשידור חי, וקיבלה את הסכמתו. היא מדגישה כי לא תיעדה את המתרחש בתוך חצר הבית, וכי היא מקפידה לצלם הן את פניה והן את הפעילים.

ענבל קסם הציגה את עצמה כאדם עצמאי הבקיא בגבולות המותר והאסור.

בנוסף, בדיון אשר התקיים ביום 26.03.25, הדגיש עורך הדין האן כי המשטרה לא הרחיקה את המפגינים כטענת המבקשת (גברת שני לוי). אנשי המשטרה אף הבהירו למפגינים באופן נחרץ כי זכותם להישאר במקום ולממש את זכות המחאה. לא הובאה כל ראיה או הוכחה לגרסה חלופית.

פרקליט המשיבה טען בתוקף כי אין לברוא יש מאין, והטעים כי שולחתו אינה משמשת כאפוטרופסית על זולתה. הוא שלל מכל וכל את הטענה כי קיימת הוכחה לשיחת טלפון שהתקיימה עם מאור, ובמהלכה הודיעו המפגינים כי הם "בדרכם" למקום.

עורך הדין האן הדגיש כי מרשתו עזבה את שטח החווה בשעה שבע וחצי בערב, ועל כן התקופה המצוינת בכתבי הטענות של המבקשת, הנעה בין השעות תשע לעשר בערב, שגויה מיסודה ולא ניתן להטיל על שולחתו אחריות להתרחשויות באותן שעות.

האן הקשה מדוע יש מקום להטיל מגבלות על המשיבה שעה שמעשיה אינם מכוונים לעתיד. הוא הוסיף ואמר כי בעת מעצרם של מפירי חוק בהפגנות המתקיימות ברחבי המדינה, אנשי המשטרה פונים באופן ישיר אל מי שהפר את החוק, ולא אל מארגני ההפגנה. אף במקרה דנן, מדובר באדם שלא עבר על הוראות החוק.

 

מגן הכלבים או זאב בעור של כבש?

עמוד האינסטגרם "בשדות" מעניק לנו תיאור מפורט אודות מר מאור לוי:

"מאור לוי, מנכ"ל ובעלים של רשת בשדות ועמותת 'שומר החי'.
במהלך עשר שנים האחרונות, במקביל לניהול הרשת מאור הציל אלפי כלבים, הוא צנוע ולא יגיד את זה על עצמו אז אנחנו נגיד את זה בשבילו. מאור מנהל את הארגון עם עקרון אחד שלא זז מילימטר לאורך כל השנים – אצלנו לא מרדימים כלבים.
פרגנו לו ולכלבים!".

אנו, במערכת "מעקב", החלטנו לערוך תחקיר מעמיק ויסודי בעניינו של מר מאור לוי, וכבר בשם זה בדקנו את עמותת 'שומר החי'. במהלך הבדיקה נתגלתה הפרה חמורה של הוראות החוק. העמותה, אשר הוקמה בשנת 2021, אינה מקפידה על עקרון השקיפות כלפי הציבור ואינה מדווחת כנדרש על פעילותה. דוחות כספיים ואחרים עבור השנים 2021, 2022, 2023 ו-2024 אינם בנמצא.

ראוי להדגיש כי על פי חוק העמותות, חלה חובה על כל עמותה להגיש דיווח שנתי מפורט על פעילותה הכספית והניהולית. דיווח זה אמור לכלול את הדוחות הכספיים לשנה החולפת (ובכלל זה מאזן, דוח רווח והפסד, ודוח כספי) וכן את פירוט פעילות העמותה. החוק קובע כי הדיווח ייעשה לא יאוחר מחמישה חודשים לאחר תום שנת הפעילות (קרי, עד לסוף חודש מאי).

הדיווח הנדרש הינו נדבך מרכזי בדרישות השקיפות, והוא מאפשר לרשם העמותות ולציבור הרחב לקבל מידע מהימן אודות פעילות העמותה, אופן ניהולה, ומקורות המימון העומדים לרשותה.

לאור האמור לעיל, העמותה פועלת בניגוד לכללי הניהול התקין.

מה שמעורר תהייה, עמותת 'שומר החי' אכן פועלת תחת אישור רשמי של רשם העמותות, ומוקנות לה סמכויות כגון פתיחת חשבון בנק וכדומה. אולם, עניין תמוה מתגלה בדפוסי הפרסום של העמותה, אשר מופיעים ומתבססים בעיקר בעמודי המדיה החברתית של "בשדות" – עסק מסחרי הרשום כ"מ.ל. בשדות 2020 בע"מ".

ראוי לבחון כיצד העסק המסחרי "מ.ל. בשדות 2020 בע"מ" מבחין בין מתן קבלה עבור שירותיו העסקיים לבין קבלה המונפקת בשם העמותה. אין בהירות באשר לתיחום הגבולות ביניהם ומהם בדיוק השירותים אותם מספקת החברה העסקית והעמותה, הפועלות בתחום זהה.

למעשה, העמותה עוסקת בשיקום וסיעוד כלבים מוזנחים, ובמקביל, העסק המסחרי מעניק אף הוא סיוע לבעלי חיים למשמורת, מקיים ימי אימוץ ואף גובה "סל אימוץ" – נוהג המקובל בדרך כלל בעמותות ולא בעסקים מסחריים.

---

---

---

---

בחינת תחום פעילות העמותה כפי שנרשם רשמית: "סיוע ושיקום כלבים ובעלי חיים אחרים שאין להם דורש ו/או שהינם מוזנחים", מעלה כי מטרות העמותה כמעט זהות לאלו של העסק המסחרי "בשדות".

הפוסט הכסף לכיס, הכלבים למוות? פרשת מאור לוי הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט שומר שהפך לרוצח: רשות הטבע שותפה להשמדת חיות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשעות הערב של יום שבת (16.11.24), בשעה 19:50, הופר השקט בעיר חיפה כאשר מטח טילים שוגר לעבר העיר. פגיעה ישירה נרשמה בבית כנסת ברחוב קלר במרכז הכרמל, אירוע שהוביל להפעלת מערך החירום העירוני על כל זרועותיו.

על פי דיווחי מגן דוד אדום, חמישה נפגעים פונו לבית החולים רמב"ם. ארבעה מהם נחבלו באורח קל בעת שמיהרו למרחב המוגן – מדובר באזרחים בגילאי 26, 53, 62 ו-70. בנוסף, נערה בת 16 פונתה בעקבות תסמיני חרדה. צוותי מד"א ממשיכים לסרוק זירות נוספות ברחבי העיר בעקבות דיווחים שהתקבלו, אך עד כה לא אותרו נפגעים נוספים מרסיסים.

הפגיעה גרמה לנזק משמעותי בתשתיות החשמל באזור. צוותי חברת החשמל לישראל הוזעקו למקום ופועלים לנטרול סכנת התחשמלות ולתיקון הנזק שנגרם. על פי הערכות ראשוניות, מדובר בתיקון מורכב שצפוי להימשך מספר שעות עד להשבת אספקת החשמל הסדירה לאזור.

במקביל, שירותי הכבאות וההצלה קיבלו מספר דיווחים על זיהוי עשן במוקדים שונים בעיר. לוחמי האש מתחנת חיפה הוזנקו למוקדי הדיווח לבדיקת הנסיבות ולמניעת התפשטות אש.

ראש העיר חיפה והנהלת העירייה הגיעו לזירת האירוע לפיקוח על פעולות החירום. צוותי העירייה פרוסים בשטח ופועלים לאיתור נפלים ושברי יירוט, תוך גידור אזורים שניזוקו. במקביל, צוותי הרווחה העירוניים נפרסו בשטח למתן מענה מיידי לצורכי התושבים.

מלבד הפגיעה במרכז הכרמל, דווח על נפילת רסיסי יירוט בשכונות קריית חיים וקריית שמואל. הרשויות מדגישות כי על הציבור להימנע מהגעה לאזורי הפגיעה ולהישמע להוראות כוחות הביטחון. התקהלות באזור עלולה להפריע לפעילות כוחות החירום ולסכן את הנוכחים. כמו כן, התושבים מתבקשים להימנע מכל מגע עם נפלים או שברי יירוט ולדווח עליהם לגורמי הביטחון.

גורמי הביטחון וההצלה ממשיכים לפעול בזירה, וצוותי החירום נשארים בכוננות גבוהה. העירייה מדגישה כי תמשיך לעדכן את התושבים בכל התפתחות משמעותית.

צילום: איחוד הצלה

הפוסט טילים על חיפה: פגיעה בבית כנסת הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד תושבי הצפון רועדים תחת איום הטילים של חיזבאללה, נראה שעיריית חיפה בראשותו של יונה יהב מנהלת מלחמה משלה – מלחמה אבסורדית נגד חזירי הבר. האם זו באמת הבעיה הבוערת ביותר בעיר הנמל?

מלחמת החורמה של יהב: מטווח חי ברחובות חיפה

בזמן שאזעקות מהדהדות ברחבי העיר, תושבי חיפה נאלצים להתמודד עם סכנה נוספת: ציידים חמושים המסתובבים ברחובות. במקום להתמקד בהגנה על התושבים, העירייה שולחת "לוחמים" להילחם במלחמה דמיונית נגד חיות הבר.

האם יונה יהב חושב שהדרך הטובה ביותר להרגיע את התושבים היא באמצעות יריות באמצע הלילה? נראה שראש העיר סובל מאובססיה חולנית להשמדת חזירים, כאילו זו הבעיה היחידה בעיר.

דם על הידיים (והמדרכות)

עדויות מזעזעות מגיעות מתושבי העיר על מקרים בהם כמעט נפגעו מירי הציידים. אבל זה לא מפריע לעירייה להמשיך במסע הציד הפרוע שלה. יתרה מזאת, הקבלנים שאמורים לנקות את שאריות הטבח, מתעלמים מחובתם ומשאירים את הדם על המדרכות.

האם זו הדרך של עיריית חיפה לשמור על בריאות הציבור? לפי דובר העירייה, אלירן טל, החזירים נושאים מחלות מסוכנות. אז למה הדם שלהם נשאר על המדרכות? האם זו רשלנות פושעת או פשוט זלזול בוטה בתושבים?

צילום: דרור שוורץ

תגובת העירייה: תירוצים ועוד תירוצים

כשפנינו לעירייה לקבלת תגובה, קיבלנו את אותם התירוצים השחוקים. הדובר אלירן טל טען שהחזירים מהווים "סכנה מוחשית" ושנמצאו בהם מחלות מסוכנות. אבל אם כך, למה העירייה לא מקפידה על ניקוי יסודי אחרי ה"חיסול"?

יתרה מזאת, העירייה טוענת שהכל נעשה "כדין" ו"בתיאום עם המשטרה". אבל האם זה באמת מרגיע את התושבים ששומעים יריות באמצע הלילה?

חופש הביטוי? לא בחיפה

ומה קורה כשמעזים לבקר את התנהלות העירייה? תביעות השתקה. כן, אתם קוראים נכון. עיריית חיפה, במקום להתמודד עם הביקורת בצורה עניינית, בוחרת להשתיק את המבקרים באמצעות איומים משפטיים.

האם זו הדרך לנהל עיר דמוקרטית? האם כך מתנהלת עירייה שבאמת דואגת לרווחת תושביה?
נקודה חשובה ראויה לציון: בין אם הנכם תומכים בנוכחותם של חזירי הבר או מתנגדים לה, עיריית חיפה מנצלת את משאביכם הכספיים. ראשית, הקבלנים האמונים על חיסול החזירים זוכים לתגמול לא רק עבור הריגתם, אלא גם עבור ניקוי שאריות הדם, ולעיתים אף מפיקים רווח נוסף ממכירת הבשר בשוק השחור במחיר של שלושים שקלים חדשים לקילוגרם. התנהלות זו מהווה הפרה בוטה של ההסכם ומשקפת זלזול מופגן בכספי הציבור.

יתרה מזאת, עיריית חיפה, אשר הגישה תביעה בסך חצי מיליון שקלים חדשים כנגד מערכת "מעקב", עושה זאת על חשבון הקופה הציבורית. העלויות הכרוכות בכך, לרבות תשלום אגרות, עורכי דין והזמן השיפוטי היקר, כולן נופלות על כתפיכם, תושבי חיפה היקרים.

מחסלי החזירים זוכים לתגמול נדיב מקופת המדינה, אולם עיריית חיפה לא טרחה לברר האם כלל התושבים מסכימים לממן את הטבח האכזרי בחיות הבר הללו, קרא עוד

עיר תחת מצור כפול

חיפה נמצאת תחת מתקפה כפולה: מצד אחד איום הטילים, ומצד שני – הנהגה עירונית שנראה כי איבדה את הצפון. במקום להתמקד בהגנה על התושבים ובשיפור איכות חייהם, העירייה עסוקה במלחמות מיותרות ובהשתקת ביקורת.

יונה יהב ועיריית חיפה, הגיע הזמן להתעורר. תושבי חיפה ראויים להנהגה שתתמקד בבעיות האמיתיות של העיר, ולא בהמצאת אויבים דמיוניים.

הגיע הזמן שתושבי חיפה ידרשו יותר מההנהגה שלהם. הגיע הזמן לשינוי אמיתי בעיר הנמל.

עוצרים את הטבח בחזירי הבר בחיפה – קרא עוד

צילום: מתוך דף הפייסבוק יונה יהב, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט חיפה מופגזת: יהב רוצח (חיות), נסראללה רוצח אזרחים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

עיריית חיפה נגד חזירי הבר: מלחמת השתקה או הגנה על שמה הטוב?

בימים אלה מתנהלת סערה ציבורית סביב תביעת השתקה שהגישה עיריית חיפה נגד אתר החדשות "מעקב". העירייה, שכנראה מעדיפה להשתיק ביקורת במקום להתמודד עם בעיות אמיתיות, דורשת פיצוי של חצי מיליון שקלים בטענה שהפרסומים באתר פגעו בשמה הטוב. אך האם באמת מדובר בפגיעה בשם הטוב, או שמא בניסיון נואש להסתיר את האמת מעיני הציבור?

"מעקב", אתר חדשות עצמאי שהעז לחשוף את האמת מאחורי מדיניות העירייה כלפי חזירי הבר, מצא את עצמו במרכזה של סערה משפטית. הכתבות שפורסמו באתר חשפו את היחס האכזרי של העירייה כלפי אוכלוסיית החזירים, שהפכה לסמל של המאבק בין הטבע לעיר.

בתור העיתונאי העומד מאחורי "מעקב", אני מצהיר בזאת כי לא יצליחו להשתיקני. אין דבר המטיל עליי מורא, ולא ניתן יהיה לדכא את קולם של כלי התקשורת. לנוכח מעשי הרצח וההשמדה של החזירים, לא נחריש.

הסיפור המזעזע של אלמנה עם תשעה ילדים (חזירה מקסימה בשם מולי), שבעלה החזיר "שוקי" נרצח על ידי ציידי העירייה, הוא רק קצה הקרחון. העובדה שהאלמנה אינה יכולה להגיש תלונה במשטרה על רצח בעלה. הפעם תזכה אלמנה ואם חד-הורית (מולי) להשמיע את קולה בבית המשפט באמצעות עיתונאי, אלא אם כן עד מועד הדיון יבוצע בה פשע מחריד ובשרה יימכר במחיר מבצע של שלושים ש"ח (בשר האלמנה במחיר מוזל, השמדת הראיות).

עיריית חיפה, במקום להתמודד עם הביקורת ולשפר את מדיניותה, בחרה בדרך הקלה – ניסיון להשתיק את הביקורת באמצעות תביעת השתקה. אך האם באמת ניתן לקנות שקט בכסף? האם זו הדרך הראויה לנהל את משאבי הציבור?

יתרה מזאת, העובדה שהעירייה משתמשת בכספי משלמי המיסים כדי לממן את התביעה מעוררת תהיות נוספות. במקום להשקיע את הכסף בשיפור איכות החיים של תושבי העיר או בפתרונות הומניים לבעיית חזירי הבר, העירייה מעדיפה לבזבז אותו על הליכים משפטיים מיותרים.

מערכת המשפט, שאמורה להגן על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת, נדרשת כעת להכריע בסוגיה רגישה זו. האם תיכנע לניסיונות ההשתקה של העירייה, או שמא תעמוד על משמר הדמוקרטיה ותגן על זכותם של עיתונאים לחשוף את האמת?

חזירי הבר ממשיכים לשוטט ברחובות חיפה, לא מודעים למאבק המשפטי המתנהל סביבם. הם פשוט מחפשים מקום לחיות בו, בעיר שהולכת ומתפשטת על חשבון בית גידולם הטבעי. האם לא הגיע הזמן שהעירייה תתמודד עם הבעיה האמיתית במקום לנסות להשתיק את מי שמעז לבקר אותה?

האם עיריית חיפה באמת מאמינה שהשתקת הביקורת תפתור את הבעיות? האם זו הדרך הנכונה להתמודד עם אתגרים סביבתיים ואורבניים?

בסופו של דבר, הסיפור הזה הוא לא רק על חזירי בר או על תביעת דיבה. זהו סיפור על הזכות שלנו כאזרחים לדעת מה קורה בעיר חיפה, על החובה של נבחרי הציבור לפעול בשקיפות, ועל התפקיד החיוני של עיתונות חופשית בחברה דמוקרטית.

הפוסט חצי מיליון לא יסתום לנו את הפה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעולם שלנו, שלעתים קרובות מלא במתח ומחלוקות, נדיר למצוא אישיות שמגשרת בין עולמות ומפיצה אור של אהבה וקבלה. הרב יגאל דובינסקי הוא בדיוק כזו אישיות – רב, חייל מילואים, ופעיל חברתי, שמשלב בין עולם הרוח לעשייה מעשית למען החברה הישראלית.

ביום הולדתו, זכינו לשוחח עם הרב דובינסקי ולשמוע על מסע חייו המרתק. בגיל 19 עלה לישראל, ומיד התגייס לצה"ל. הוא שירת בגולני ולקח חלק במבצעים בעזה בשנת 2003. גם היום, שנים לאחר שחרורו, הרב דובינסקי ממשיך לשרת כחייל מילואים בגבול לבנון, מתוך תחושת שליחות עמוקה.

לאחר עלייתו ושירותו הצבאי, מצא הרב דובינסקי את דרכו אל חב"ד. "החיבור לחב"ד היה טבעי עבורי", הוא מספר. "מצאתי בה דרך חיים שמשלבת רוחניות עמוקה עם מעורבות בחברה ועשייה למען הזולת". היום, הרב דובינסקי עומד בראש קהילה גדולה ומשגשגת, לצד היותו אב גאה לארבעה ילדים.

אחד הנושאים שהרב דובינסקי מדבר עליהם בלהט הוא חשיבות השירות הצבאי. "בצה"ל יש המון אנשים מכל גווני הקשת – שמאל וימין, דתיים וחילוניים. אבל כולם משרתים למען מטרה אחת – הגנה על מדינת ישראל ואזרחיה", הוא מסביר. "זו הוכחה חיה לכוחה של אחדות ולחשיבות של מטרה משותפת".

מה שבולט במיוחד בשיחה עם הרב דובינסקי הוא יכולתו המדהימה לסלוח ולראות את הטוב בכל אדם. הוא משתף אותנו באירוע שהתרחש לאחרונה, כאשר אישה שיכורה צעקה עליו ברחוב והאשימה אותו ב"טפילות". במקום להיעלב או לכעוס, הרב דובינסקי ניגש אליה, הרגיע אותה, והראה לה תמונות משירותו הצבאי. "היא מיד התנצלה", הוא מספר בחיוך. "זה מה שחב"ד מלמדת – לדבר בגובה העיניים, לכבד כל אדם, ולהפיץ אהבה".

הרב דובינסקי לא מסתפק רק בדיבורים – הוא פועל ללא לאות למען הקהילה. הוא מעביר שיעורי תורה לקבוצות מגוונות – צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, ולעתים גם בקבוצות מעורבות. "חשוב לי להנגיש את היהדות לכולם. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו להתחבר למסורת ולערכים  ", הוא מסביר.

הפוסט הרב הלוחם: מגולני לקהילה, מאהבה לאחדות הופיע לראשונה ב-מעקב.

באצטלה של "דילול", חיות הבר נרצחות באכזריות

בחודשים האחרונים נחשפה פרשה מטרידה בעיר חיפה, המעלה שאלות קשות לגבי אחריותו של משרד החקלאות בנוגע לציד של חזירי בר. מערכת "מעקב" חושפת תמונה מורכבת של התחמקות מאחריות, נתונים סותרים, ושימוש בכספי ציבור באופן מפוקפק.

• בחיפה תושבים זועמים על מדיניות דילול חזירי הבר של ראש העיר יהב – קרא עוד

• בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות – קרא עוד

לפי מקורות בשטח, נרצחו למעלה מ-400 חזירי בר בחיפה מתחילת השנה. לעיתים, הבשר נמכר באופן בלתי חוקי במחיר של 30 ש"ח לקילו, תוך התעלמות מוחלטת מחוקי הציד והגנת חיות הבר. למרות חומרת המצב, תגובת משרד החקלאות מעוררת תהיות רבות.

בתשובה לפניית "מעקב", ניסה משרד החקלאות להסיר מעצמו אחריות ולהעביר את הטיפול לגורמים אחרים. זאת למרות שהמשרד אמון על פיקוח וטרינרי ועל הגנת בעלי חיים. התנהלות זו מעלה חשש כי המשרד אינו מודע במלואו לתחומי אחריותו או מנסה להתחמק מהם.

עיריית חיפה, מצדה, טוענת כי חזירי הבר מהווים סכנה בריאותית חמורה לתושבים.

אולם, נתוני הבדיקות שבוצעו מעלים ספקות לגבי אמינות טענה זו. עד חודש יוני 2024, בוצעו רק תשע בדיקות דם לחזירי בר – מספר זעום ביחס להיקף הטבח המדווח.

מעניין לציין כי מיד לאחר פרסום הכתבה הראשונה של 'מעקב' בנושא, הנתונים השתנו באופן דרמטי. בתחילת יולי, משרד החקלאות דיווח פתאום על 40 בדיקות שבוצעו. שינוי פתאומי זה מעורר תהיות נוספות לגבי אמינות הנתונים המדווחים ומעלה חשש למניפולציה של המידע.

גם אם נקבל את הנתון המעודכן של 40 בדיקות, עדיין מדובר במספר נמוך מדי כדי לבסס טענות על מגפה או סכנה בריאותית משמעותית.

הפער בין היקף הציד לבין מספר הבדיקות מעלה חשש כבד כי הטיעון הבריאותי משמש כסות לפעילות בלתי חוקית ולכאורה אף מושחתת.

משרד החקלאות מימן את בדיקות הדם מתקציב ציבורי, ועובדה זו מהווה ראיה מפלילה המקשרת את המשרד לטבח חזירי הבר בחיפה.

אולם, יש לציין כי אין זו הראיה היחידה המצביעה על מעורבות המשרד באירוע הנפשע.

בשר פיראטי: המחדל המסוכן בפיקוח על ציד חזירי הבר בחיפה

לפי המסרים של אלירן טל, חזירי הבר, שאוכלוסייתם גדלה משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר באזור חיפה והכרמל, הפכו למטרד עירוני ולסכנה בריאותית. עיריית חיפה, הגדירה את החזירים כ"מסוכנים וחולים".

אולם, התגובות הרשמיות מהגורמים האחראים מעלות תהיות רבות לגבי הטיפול בבעיה.

משרד החקלאות, בתגובה ראשונית לפניית "מעקב", התנער מאחריות וטען כי "משרד החקלאות אינו אחראי על טיפול בחיות בר. יש לפנות לרשות הטבע והגנים, אשר אחראים על חיות הבר בישראל". מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות, יוצר מעגל של העברת אחריות.

לאחר לחץ מצד המערכת, משרד החקלאות הרחיב את תגובתו, אך עדיין נמנע ממתן מענה מקיף לשאלות המהותיות. המשרד ציין כי "במסגרת התוכנית המשותפת של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, לניטור מחלות בחיות ובבעלי חיים, מבוצעות בדיקות שמטרתן היא לשמור על החיות ובעלי החיים ועל בני האדם מפני התפשטות מחלות". לפי המשרד, ב-2024 בוצעו עשרות בדיקות מכ-40 דגימות מחזירי בר במכון הווטרינרי.

אולם, הנקודה המדאיגה ביותר שעולה מהתחקיר היא האפשרות לסחר בלתי חוקי בבשר חזירי בר. כתבי "מעקב" הצליחו ליצור קשר עם ציידים שהציעו למכור 3-4 גופות של חזירי בר, כל אחת במשקל של כ-200 ק"ג, ללא כל בדיקה או פיקוח. משרד החקלאות הגיב לטענה זו באומרו: "לעניין החשד לגבי ציידים המבצעים מכירה פיראטית של בשר חזיר ממקור חיות בר, הציידים המועסקים בחיפה הם מטעם רשות הטבע והגנים. למשרד החקלאות אין שום דרך לבדוק את רישיונם".

התשובה הזו מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח על בטיחות המזון בישראל. אם משרד החקלאות אינו יכול לפקח על רישיונות הציידים או על מכירת הבשר, מי אחראי להבטיח שבשר זה אינו מגיע לצלחת של הצרכן הישראלי?

בנוסף, עולה סוגיית המחלות הזואונוטיות, כגון עכברת, שעלולות לעבור מחזירי הבר לבני אדם. משרד החקלאות ציין כי הוא "מפעיל פרוייקט ניטור מחלות בחיות הבר בכדי להגן על בריאות הציבור ובעלי החיים כאחד", אך לא פירט כיצד מתמודדים עם מקרים של חיות נגועות.

היעדר פיקוח על ציד ומכירת בשר חזירי בר מהווה סיכון משמעותי לבריאות הציבור. מחלות כמו עכברת, טריכינלוזיס ואחרות עלולות להתפשט באמצעות צריכת בשר לא מפוקח.

זהו מקרה קלאסי של 'נפילה בין הכיסאות'. כאשר מספר גופים ממשלתיים אחראים על היבטים שונים של בעיה, קיים סיכון גבוה שאף אחד מהם לא יטפל בה באופן מקיף.

התחקיר מעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של הרשויות להגן על בריאות הציבור ולפקח על בטיחות המזון. האם ייתכן שבשר חזירי בר לא מפוקח מגיע למסעדות או חנויות מכולת? האם הצרכן הישראלי יכול להיות בטוח במה שהוא אוכל?

פינוי חזירי הבר בחיפה

על פי מידע שהגיע למערכת "מעקב", משרד החקלאות, שאמור להיות אחראי על הנושא, פינוי חזירי הבר בחיפה.

הפרשה מעלה שאלות רבות לגבי היקף ההוצאה הציבורית בנושא, המוערכת במאות אלפי שקלים. אף על פי שאין הסכם פורמלי המתיר לקבלן המופקד על פינוי גופות חזירי בר לסחור בבשרם או להעבירו לגורמים אחרים, קיימות ראיות המצביעות על כך שפרקטיקה זו מתקיימת בפועל.

חרף ההפרה הברורה של תנאי ההתקשרות, עיריית חיפה נמנעת מלנקוט בצעדים משמעותיים או לקבל החלטות נחרצות בנושא. התנהלות זו מעוררת חשש כבד לקיומן של קנוניות מורכבות בהליכי המכרזים ולשימוש בלתי ראוי במשאבי הציבור.

עיריית חיפה, הידועה בהתנהלותה הייחודית בנושאי מכרזים, מעורבת גם היא בפרשה. גורמים בעירייה מסרבים להתייחס לשאלות בנושא.

במקביל, משטרת ישראל, האמורה לפקח על פעולות ירי חי בשטח עירוני, מתנערת גם היא מאחריות ומטילה אותה על העירייה.

תופעת "גלגול האחריות" בין רשויות הפכה לנורמה מדאיגה בישראל. אם הייתה האולימפיאדה של בריחה מאחריות, ישראל הייתה זוכה במקום הראשון.

הציד הפרוע בעיר חיפה מעלה חשש לביטחון התושבים

תושבי חיפה מביעים חרדה הולכת וגוברת לנוכח פעילות ציד אינטנסיבית המתרחשת במרחבים הפתוחים הסובבים את העיר. הציידים, אשר מגיעים ברכבי שטח לבנים, דוברי השפה הערבית, נושאים כלי נשק באופן המזכיר לוחמי ארגון החיזבאללה. הללו מבצעים ירי חי באזורים מאוכלסים, דבר המעורר דאגה עמוקה בקרב האוכלוסייה המקומית.

"אנחנו שומעים יריות בלילה ורואים אנשים רעולי פנים. איך נדע אם אלה ציידים, פושעים או חלילה מחבלים?" שואל אחד התושבים בחרדה. המצב מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח והאכיפה של רשויות החוק והרשויות המקומיות.

המצב עלול להיות מנוצל על ידי גורמים עוינים. זו פרצה ביטחונית של ממש," מסביר קצין משטרה בדימוס. "מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים ולבצע פיגוע.

המקרה מעלה זיכרונות מאירועים טרגיים שהתרחשו ברומא, שם נהרג אדם מירי שביצעו ציידים על חזירי בר. בעוד שבאיטליה הרשויות נטלו אחריות, בחיפה נראה כי ראש העיר יונה יהב טרם התייחס לסוגיה באופן משמעותי.

באם יתרחש מקרה של הרג אדם בעיר חיפה, האחריות לטיפול במצב תוטל על כתפיהם של מספר גופים: עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומשטרת ישראל (לנוכח המקרה הנדון, אנו במעקב נערוך כתבה מקיפה ומעמיקה בנפרד).

רשות הטבע והגנים העניקה את הסכמתה לעיריית חיפה לבצע את הרצח חיות הבר (בעת הזו מדובר בחזירי בר, ובשלב הבא, על פי מצב רוחו של יונה יהב, ייתכן כי יהיו אלה תנים. אין לדעת מה מתחולל במוחו של איש בן שמונים, גם אין לחדור לנבכי תודעה של עוזריו).

מחלקת הדוברות נמנעת מלהגיב למערכת המעקב, ועל אף ניסיונותינו הרבים ליצור עמה קשר, לא צלחו מאמצינו.

אנו קוראים לציבור להישאר ערני ולדרוש שקיפות מלאה בנושא. רק באמצעות פיקוח ציבורי הדוק נוכל להבטיח כי משאבי הטבע שלנו יישמרו וכי כספי הציבור ינוצלו באופן ראוי והגון.

הפוסט משבר חזירי הבר בחיפה: התנערות מאחריות מעלה חשש לאסון הופיע לראשונה ב-מעקב.

חזירי בר נצודים בחיפה – הבשר מגיע לצלחות התושבים.

המבצע לדילול אוכלוסיית חזירי הבר בחיפה החל בעקבות החלטתו של ראש העיר, יונה יהב, במטרה להתמודד עם מה שהוגדר כ"מטרד" עירוני. לשם כך, נחתם הסכם שנוי במחלוקת עם רשות הטבע והגנים, המנוגד לכאורה לערכי הרשות עצמה.

אתמול (6 ביולי) פרסמה מערכת מעקב את החלק הראשון של תחקירה, ובו נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול" (קרא את החלק הראשון לחץ כאן). היום אנו מפרסמים את החלק השני והמזעזע אף יותר של הפרשה.

על פי ההסכם עם רשות הטבע והגנים, הציידים אמורים היו להתמקד ב"דילול" של חזירים זקנים וחולים בלבד. אולם, תיעוד שהגיע לידי מערכת מעקב מראה תמונה שונה לחלוטין: הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים.

אך הממצא המדאיג ביותר הוא שמדובר לא רק בהרג בלתי מבוקר, אלא בעסק של ממש. קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 ש"ח. משמעות הדבר היא שחלק מהציידים מנצלים את המבצע העירוני לטובת רווח אישי, תוך מכירת בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית.

שיחה עם הצייד:

• צייד מציע בשר ללא בדיקות וטרינריות נדרשות, מעלה חששות כבדים לבריאות הציבור. המוכר אינו בודק את זהות הקונים או את ייעוד הבשר, מה שמעורר דאגה כי ייתכן שהבשר יגיע למסעדות.

מערכת מעקב פנתה לעיריית חיפה בשורה של שאלות נוקבות, בין היתר לגבי הפיקוח על הציידים, אופן התשלום להם, והאם נערך מכרז כנדרש בחוק (לגיוס הציידים). העירייה בחרה שלא להשיב לשאלות אלו.

עם זאת, בתגובה רשמית שנמסרה ל"מעקב", טענה עיריית חיפה כי "מדובר בחזירי בר המהווים סכנה מוחשית כלפי התושבים. זאת ועוד, בדגימות דם ורקמות שנעשו נמצאו חזירי הבר נשאים של מחלות המועברות לבני אדם גם ללא מגע ישיר ובכלל זה עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

תגובה זו מעלה תהיות נוספות: אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית? האם העירייה מודעת למכירות אלו? ואם כן, מדוע אינה פועלת למניעתן?

מידע נוסף שהגיע למערכת מעקב מצביע על כך שחלק מהציידים אף מעבירים בשר בחינם לחברים ומכרים. זאת, כאשר לפי טענת העירייה עצמה, מדובר בבעלי חיים הנושאים מחלות מסוכנות.

שיחה עם הצייד:

פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי טענות העירייה בדבר מחלות הן ניסיון ליצור לגיטימציה להרג המסיבי של חזירי הבר. "זו הפחדה זולה. אם באמת היה מדובר בסכנה בריאותית כה חמורה, היינו מצפים לראות פעולה נרחבת הרבה יותר מצד משרד הבריאות", אמרגבריאל פינקלשטיין.
מערכת "מעקב", פנתה לעירייה בדרישה לקבל מידע מפורט על הפרשה. בין השאלות המרכזיות: היכן תוצאות בדיקות המעבדה המאשרות את הסכנה הבריאותית? מה נעשה עם גופות החזירים (הרי מדובר במאות גופות (מעל 350))? וכיצד מתבצע תהליך השמדת הגופות?
בנוסף, מעקב מסר מידע לעיריית חיפה שהציידים המקומיים מוכרים את הבשר או מחלקים אותו לחברים, למרות אזהרות העירייה כי החיות עלולות לשאת מחלות מסוכנות.

בתגובה העירייה בחרה להגיב באיומים ובניסיונות הפחדה. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי שקיפות העירייה ומחויבותה לבריאות הציבור.

תשובות העירייה, או ליתר דיוק היעדרן, רק העמיקו את התעלומה. במקום להציג נתונים ועובדות, בחרו נציגי העירייה להתמקד בהכחשות נמרצות ואף באיומים משפטיים. אלירן טל, דובר העירייה, הגיב בחריפות לטענות שהועלו: "לגבי ה'מידע' על חלוקת הבשר ל'חברים' – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז נאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו".

הדברים נאמרו בתגובה לטענות שהועלו בפני העירייה, לפיהן בשר החזירים המושמדים נמכר או חולק לאנשים פרטיים – האשמה חמורה במיוחד לאור הטענות הקודמות בדבר הסכנה הבריאותית שמהווים החזירים.

במקום להתמודד עם שאלות לגיטימיות, העירייה בוחרת בטקטיקות של הפחדה והשתקה. זו התנהלות שאינה ראויה לגוף ציבורי שאמור לשרת את התושבים.

הפרשה קיבלה תפנית נוספת כאשר דובר העירייה התייחס לכתבה שפורסמה ב"מעקב" (06.06) בצורה שעוררה תהיות נוספות. "אני מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית," כתב טל. "אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר".

בינתיים, השאלות המרכזיות נותרו ללא מענה. נכון לעכשיו, עיריית חיפה טרם הציגה את הנתונים והמסמכים שנדרשו ממנה.

תגובות.

אלירן טל, מנהל אגף הדוברות:

אבי מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית.

אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר.

לגבי "המידע" על חלוקת הבשר ל "חברים" – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז ניאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו.

שבוע טוב.

(מנהל אגף הדוברות כתב עם שגיאות כתיב, כנראה בלחץ ומבין את עומק הבעיה).

משרד הבריאות: העניין בבדיקה.

תגובה מטעם משטרת ישראל טרם נמסרה.

הפוסט בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות הופיע לראשונה ב-מעקב.

המחאה, שהתלקחה בימים האחרונים, מתמקדת בטענות כי הפתרון שנבחר הוא אכזרי, בלתי יעיל ומסוכן לתושבי העיר. המפגינים, שהתאספו מול בניין העירייה, נשאו שלטים עם כיתובים כגון "יונה יהב, אל תהרוג אותי – אני רוצה לחיות" ו"רשות הטבע והגנים? יותר כמו רשות הטבח והגנים".

עו"ד אביטל בן נון, אחת ממובילות המחאה, אמרה בדבריה: "אנו עדים לפשע סביבתי חמור. במקום למצוא פתרונות הומניים וארוכי טווח, העירייה בחרה בדרך הקלה והאכזרית ביותר – רצח שיטתי של בעלי חיים".

יאיר גיל, צלם המתעד את חזירי הבר בשלוש השנים האחרונות, הציג בפני המפגינים והתקשורת תיעוד מזעזע של שלוליות דם ברחובות הכרמל. "זו פגיעה בחיות", הסביר גיל.

גבריאל פינקלשטיין, מארגן ההפגנה הגדולה שהתקיימה ב-19 ביוני, טען בריאיון ל"מעקב" כי "העירייה רצחה באופן אלים מעל כ-350 חזירי בר, וזה רק 10% מ-3,000 שנמצאים בחיפה". לדבריו, שיטות הציד הן ברוטליות ומסוכנות: "הציידים לא מרדימים את החזירים, הם פשוט יורים בעיר בשעות הלילה בפארקים ציבוריים. זה מסוכן לא רק לחיות אלא גם לתושבים".

סכנה מתגברת בחיפה: ציד לילי של חזירים מעלה חשש לאסון.

חיפה ניצבת בפני סכנה מתגברת עקב ציד לילי בלתי מבוקר של חזירי בר. מומחים מזהירים כי הירי חסר ההבחנה עלול לגרום לפגיעה בעוברי אורח או בחיות אחרות.

"חזיר פצוע מסוכן פי כמה. יתרה מכך, הסטרס הנגרם לאוכלוסיית החזירים מגביר את קצב הרבייה שלהם", גבריאל פינקלשטיין.

תושבים מדווחים על ירי תכוף בשעות הלילה בשכונות מגורים ובפארקים ציבוריים, מה שמעלה חשש לפגיעה בבני נוער השוהים באזורים אלה.

העירייה נקראת לפעול בדחיפות להסדרת הנושא ולמניעת אסון אפשרי.

עמותת 'תנו לחיות לחיות' מושכת עתירה נגד הרחקת חזירי בר בחיפה.

תושבים זועמים בעקבות החלטת בית המשפט השלום לאשר את מדיניות העירייה ורשות הטבע והגנים להרחקת חזירי הבר מגבולות העיר.

ההחלטה התקבלה לאחר שעמותת "תנו לחיות לחיות" משכה את עתירתה נגד המדיניות, בעקבות המלצת השופטת שולמית ברסלב.ראש העיר יונה יהב, שנבחר על בסיס הבטחתו למגר את תופעת חזירי הבר בחיפה, הגיב בחריפות לדיון המשפטי.

בחילופי דברים סוערים עם נציגי העמותה, יהב צעק: "תסכן את הילדים שלנו".

התקרית משקפת את המתח הגובר בין תומכי הגנת בעלי החיים לבין אלה הדואגים לבטיחות התושבים.

היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד ימית קליין, בירכה על ההחלטה וטענה כי היא מגבה את פעולות העירייה לשמירה על שלום הציבור, ביטחונו ורכושו.

מנגד, פעילי זכויות בעלי חיים מביעים חשש כי המדיניות תפגע באוכלוסיית חזירי הבר ובמערכת האקולוגית העירונית.

רשות הטבע והגנים מעורבת בפעולות הרג בעלי חיים.

רשות הטבע והגנים, הגוף האמון על שמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, מצאה את עצמה במרכזה של סערה ציבורית בעקבות החלטתה לשתף פעולה עם פעולות הרג בעלי חיים. החלטה זו עוררה ביקורת נוקבת מצד ארגוני סביבה ואזרחים מודאגים, הטוענים כי הרשות פועלת בניגוד לחזונה המוצהר ולתפקידה הציבורי.

מקורות בכירים ברשות הטבע והגנים, שביקשו להישאר בעילום שם, הביעו תסכול מההחלטה. "זה כמו לירות לעצמנו ברגל. אנחנו אמורים להגן על חיות הבר, לא להשתתף בהריגתן", אמר אחד מהם.

מבקרי המהלך מזהירים כי צעד זה עלול ליצור תקדים מסוכן. "מה הצעד הבא?" שאל פעיל סביבה מוביל. "האם נראה הרג של גיריות, דרבנים, חתולי ביצות ומינים מוגנים אחרים רק כי הם 'מפריעים' למישהו?".

החזון המוצהר של רשות הטבע והגנים מדגיש את מחויבותה לשמירה על המערכות האקולוגיות ומגוון בעלי החיים בישראל. הרשות אף מתגאה בתפקידה בחינוך הציבור לערכי שמירת טבע. ואולם, מבקרים טוענים כי ההחלטה האחרונה מערערת את אמינותה ומעמידה בספק את יכולתה למלא את ייעודה.

"זוהי בגידה באמון הציבור. הרשות מקבלת כספי ציבור כדי להגן על הטבע, לא להשתתף בהרס שלו", אמרה פעילה מחיפה.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי האיזון בין פיתוח עירוני לבין שמירת טבע, ומדגישה את הצורך בדיון ציבורי מעמיק בנושא. בינתיים, ארגוני סביבה קוראים לציבור להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות כדי לשנות את המדיניות ולהבטיח את שלומם של בעלי החיים בישראל.

תגובות.

ממשטרת ישראל נמסר:

נציין כי מבדיקתנו עולה כי הציידים אוחזים ברישיון מוסדר.

עיריית חיפה, גרוסמן רוני:

העירייה פועלת לצמצום הקונפליקט בין חיות הבר לתושבים. הפעילות מתבצעת בהתאם להבנות ולסיכומים שנעשו עם "רשות הטבע והגנים" במגוון נרחב של דרכים ובכלל זה דאגה לניקיון המרחב הציבורי תוך צמצום מוקדי האכלה ואשפה (המהווים גורם משיכה עיקרי של החיות לעיר) וחסימת נתיבי חדירה לשכונות המגורים.

בתוך כך, מתבצעת גם המתה של חזירי בר "סוררים" אשר איבדו את תחושת הפחד מבני אדם ולא ניתן להרחיקם מגבולות העיר. מדובר בחזירי בר המהווים סכנה מוחשית כלפי התושבים. זאת ועוד, בדגימות דם ורקמות שנעשו נמצאו חזירי הבר נשאים של מחלות שמועברות לבני אדם גם ללא מגע ישיר ובכלל זה עכברת וחיידקים עמידם לאנטיביוטיקה.

ההתקשרויות לרבות כלל הפעילויות מתבצעת כדין, ע"י גורמי מקצוע מיומנים ומאושרים, תוך הקפדה על כל כללי הבטיחות, באישור רט"ג ובתיאום עם המשטרה, בשעות הלילה הרחק ככל הניתן מהציבור כאשר – הפגרים מפונים באופן מידי תוך דקות מהמקום למעט מקרים בודדים בהם תושבים מנעו את הפינוי ונדרשה התערבות של הפיקוח העירוני ומשטרה לצורך פינויים. יצוין כי פעילות העירייה בנושא נבחנה לאחרונה גם ע"י בית המשפט שלא מצא מקום להתערב בה.

רשות הטבע והגנים:

לא טרחו להגיב.

צילומים: צילום: קראין ערד, אנה פוליסוצ’נקו, גבריאל פינקלשטיין, תוכן ע"פ סעיף 27א'.

הפוסט בחיפה תושבים זועמים על מדיניות דילול חזירי הבר של ראש העיר יהב הופיע לראשונה ב-מעקב.