דים אמור

ח"כ ושרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, פרסמה היום (24.10) ברשת X ובפייסבוק פוסט שזכה לתגובות ביקורתיות חריפות מצד משתמשי הרשת. בפוסט, שכלל תמונה משותפת עם הראפר יואב אליאסי המכונה "הצל", כתבה השרה: "חברי היקר והאהוב, יואב אליאסי ״הצל״, איזה כיף לחיילים שתופיע בפניהם! דווקא בשבוע שבו היו מי שהעזו להחרים אותך בגלל הדעות הימניות שלך – אני רוצה להזכיר כאן לכולם מי אתה: אדם שנלחם יום-יום למען לוחמי צה״ל הגיבורים, מגן עליהם מפני שונאים מבית ומחוץ, מחבק משפחות שכולות ומגייס תרומות לחיילים בודדים – מתוך שליחות ואהבת ישראל!". השרה הוסיפה כי שמחה לפגוש את אליאסי באירוע בר מצווה משפחתי, וסיימה בברכת שבת שלום.

הפוסט עורר סערה בקרב הגולשים, שהתמקדו בשני מישורים מרכזיים: האחד, העובדה שגולן עצמה לא שירתה בצה"ל ולמרות זאת מתייחסת למה שכיף לחיילים; והשני, הבחירה לתמוך פומבית באליאסי, דמות שנויה במחלוקת אף בתוך מחנה הימין. בין התגובות הבולטות נכתב: "את התחמקת משירות צבאי ואת אומרת שאת תומכת בחיילי צהל כשאת במקביל תומכת בחוק השתמטות. יש מצב שזה מסובך לך להבין את הסתירה", וגולשת אחרת שאלה בלעג: "איך את יודעת מה כייף לחיילים? עשית צבא?". גולשים נוספים תהו כיצד מי שתומך בחוק השתמטות פועל למען החיילים, ותהו האם השרה עובדת בכלל או רק עושה רעש ומסיתה.

חלק מהמגיבים התייחסו ישירות לטענה שאליאסי הוחרם בגלל דעותיו הימניות. "לא החרימו אותו בגלל דעות ימניות, החרימו אותו בגלל שהוא מסית כמוך וכמו חבורת הכלומניקים שמסביבך", כתב גולש אחד. אחרים הבהירו כי אמנים אחרים בעלי דעות ימניות דומות, כמו סאבלימינל, כן מופיעים, והבעיה אינה בדעות הפוליטיות אלא באיכות המוזיקה או בסגנון ההתבטאות. מספר גולשים תקפו את השרה באופן אישי, כאשר אחד מהם הזכיר "מה קורה עם החקירות במשטרה?" והוסיף צחוק לעג, בעוד אחרת כינתה אותה "פוליטיקאית קטנה".

קראו את כל התגובות – לחצו כאן

יואב אליאסי, הידוע בכינויו "הצל", הוא דמות מורכבת במרחב הציבורי הישראלי. לאורך השנים צבר אליאסי רקורד נרחב של פרסומים ביקורתיים, תחקירים תקשורתיים, הליכים משפטיים ואירועים שעוררו סערות ציבוריות. אתר "העין השביעית" דיווח על עימות פומבי בינו לבין "ידיעות אחרונות" בעקבות השפעת ביקורתו על תכני השער, וניתח את השיח שהוא מייצר כלפי התקשורת. "הארץ" פרסם פרופיל ביקורתי שתיאר אותו כ"ראפר מסית" שהפך לסמול של הימין הכועס, תוך מתן דוגמאות לקריאות פרובוקטיביות ולבניית קהילה נאמנת.

בשנת 2014, בזמן מבצע "צוק איתן", זוהה אליאסי כמארגן מרכזי של התייצבות נגד אלימה בהפגנת שמאל בתל אביב. "הארץ" תיאר אותו אז בדעות מערכת כאחד מ"מוצרי ההסתה" המסוכנים, ודיווחי שטח מאותה תקופה תיעדו תקיפות ופצועים. שלוש שנים מאוחר יותר, ב-2017, דווח כי אליאסי חילק ממתקים "לחגוג" חיסול פעילי טרור, מהלך שעורר גינויים תקשורתיים ובינלאומיים. באותה שנה הגישה מפלגת מרצ תלונה במשטרה על פוסט שפרסם, בטענה שהוא מסית לאלימות. קודם לכן, ב-2016, פנתה ליגת נגד השמצה למפלגת הליכוד בקריאה לבחון מחדש את חברותו של אליאסי בשל התבטאויות שנויות במחלוקת.

בשנים האחרונות המשיך אליאסי להיות בלב מחלוקות. בית המשפט קבע שעליו לפצות בעלת עסק בסכום של 38 אלף שקלים, לאחר שקריאתו לחרם הובילה לגל ביקורות קשות נגדה. ערוץ N12 דיווח על כיתת כוננות בהובלתו שעיכבה עיתונאים בזירת נפילה, ובעקבות פניית ארגון העיתונאים המשטרה חידדה הנחיות לאי־מגע עם עיתונאים. באירוע שעורר ביקורת ציבורית נרחבת, הוענקה לאליאסי דרגת "פקד" סימבולית מצד משטרת מחוז תל אביב בנוכחות השר איתמר בן־גביר, צעד שעורר דיונים על פוליטיזציה של המשטרה.

אליאסי טוען כי קיימת "חותמת שחורה" מטעם מפקדת קצין החינוך הראשי בצה"ל, המונעת ממנו להופיע בפני חיילים בבסיסים. לדבריו: "קצין חינוך ראשי לא מאשר הופעות שלי מול חיילים בגלל הדעות שלי", והוא הוסיף כי בעוד שמוזמנים אמנים אחרים, הוא "לא ראוי" לכך. אליאסי טוען שתרם מיליוני שקלים וציוד לחיילים ומתנדב בפועל, ובכל זאת מוצא את עצמו מחוץ להופעות מול צה"ל. עם זאת, דובר צה"ל הבהיר: "אמנים המופיעים בפני חיילי צה"ל נדרשים לעבור אישור ועדת תרבות על מנת להיות חלק ממאגר האמנים המורשים. לאחר בדיקה נמצא כי האמן לא הגיש בקשה".

מאי גולן עצמה הפכה בשנים האחרונות לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בזירה הציבורית. לצד תפקידה הרשמי בממשלה ובכנסת, נגדה הצטברו שורה של פרסומים, תחקירים וחקירות משטרתיות שיצרו דימוי ציבורי מעורר סערה. ב-15 בספטמבר 2025 פשטה המשטרה על משרדי השרה בחשד להונאה, העסקה פיקטיבית ושימוש לא תקין בכספי ציבור במסגרת המשרד לשוויון חברתי. הפשיטה התבצעה גם על בתי יועציה, ואחד מהם אף נעצר לאחר שנמצאה אצלו מעבדת סמים.

החקירה נולדה בעקבות סדרת תחקירים ששודרו בחדשות 12 ופורסמו ב"גלובס" ו"הארץ", שחשפו את פעילות עמותת "העיר העברית" שהקימה גולן. לפי הדיווחים, העמותה גייסה תרומות ללא שקיפות מספקת, והשרה קיבלה ממנה שכר בניגוד לכללי ניגוד העניינים. לאחר פרסום התחקירים טענה גולן כי ההקלטות שהוצגו בתקשורת "נוצרו בבינה מלאכותית", אך דבריה עוררו גיחוך ואף חיזקו את הדרישות לפתיחת חקירה רשמית. במקביל, שלחו חדשות 12 מכתב התראה לפני תביעת דיבה נגד השרה, לאחר שכינתה את אנשי המערכת "עבריינים תקשורתיים".

עוד קודם לכן, בשנת 2023, ספגה גולן גינויים בינלאומיים חריפים לאחר שהתבטאה נגד מבקשי מקלט מאפריקה וכינתה את עצמה "גזענית גאה". מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה גינוי פומבי חריג על רקע דבריה, שהוצגו כבלתי הולמים לנציגת ממשלה במדינה דמוקרטית. "הארץ" תיאר אז את גולן כדמות שסגנונה הבוטה הפך לסמל לגל גזענות גואה בפוליטיקה הישראלית. במהלך 2025 הגישה גולן תביעת דיבה נגד איש יחסי הציבור רני רהב, אך עצם התביעה חידש את הדיון הציבורי סביב התבטאויותיה ופגיעתה באחרים.

במקביל, דווח כי השרה סירבה להתייצב לחקירה במשטרה בטענה שמדובר ברדיפה פוליטית, צעד שהגביר את המתח בינה לבין גורמי האכיפה. ביקורת תקשורתית רחבה, בעיקר ב"העין השביעית" ו"גלובס", הצביעה על דפוס קבוע בהתנהלותה: עימות עם עיתונאים, חוסר שקיפות, והסתה נגד קבוצות מיעוט. כותבי מאמרים אף טענו כי דמותה ממחישה את ההידרדרות בשיח הציבורי בישראל.

העובדה שגולן לא שירתה בצבא היא נקודת ביקורת קבועה שעולה בכל פעם שהיא מתייחסת לנושאים צבאיים או ביטחוניים. רוב האזרחים הישראלים משרתים בצה"ל, והתייחסותה לנושאי צבא תוך שהיא עצמה לא עברה שירות מעוררת תגובות חריפות. התמיכה שלה בחוק השתמטות, שנתפס בעיני רבים כפוגע בחיילים הנאלצים לשאת בעול הביטחוני, מחריפה את הביקורת כלפיה.

הפוסט שפרסמה גולן מדגיש את הקשר בינה לבין אליאסי, שניהם דמויות שנויות במחלוקת גם בתוך מחנה הימין עצמו. התמיכה ההדדית בין השניים מעלה שאלות על הקשר בין דמויות ציבוריות בעלות רקורד שנוי במחלוקת לבין נבחרי ציבור מכהנים. התגובות לפוסט משקפות תסכול רחב יותר מדפוסי התנהלות של נבחרי ציבור שמתבטאים על נושאים שבהם אין להם ניסיון אישי, ובמקביל מעניקים לגיטימציה לדמויות שהיו מעורבות באירועים שעוררו ביקורת ציבורית חריפה.

שילוב התגובות הציבוריות, הרקע על שני הדמויות והקשר ביניהן מצביע על מתח מתמשך בין נרטיבים פוליטיים שונים. בעוד שגולן ואליאסי רואים את עצמם כנלחמים למען חיילי צה"ל ולמען מדינת ישראל, רבים מהגולשים והתקשורת מציגים תמונה שונה לגמרי: דמויות שמעוררות פילוג, מסיתות ופוגעות בשיח הציבורי. העובדה שגולן נמצאת כרגע בעין הסערה בעקבות חקירות משטרתיות ופרשיות ציבוריות מוסיפה מימד נוסף לפוסט שפרסמה, ומעוררת שאלות על שיקול הדעת של נבחרי ציבור בבחירת בעלי הברית הפומביים שלהם.

הפרשה מדגימה את המתח המתמשך בחברה הישראלית בין דעות פוליטיות שונות, תוך שהיא מעלה שאלות רחבות יותר על אחריותם של נבחרי ציבור, על תפקיד התקשורת בפיקוח ובביקורת, ועל גבולות השיח הלגיטימי במרחב הציבורי. התגובות הרבות והחריפות לפוסט של גולן מצביעות על כך שעבור חלק גדול מהציבור, התמיכה הפומבית באליאסי חורגת מעבר לקו המקובל, במיוחד כשהיא מגיעה מנבחרת ציבור מכהנת שעצמה נמצאת במרכז מחלוקות ציבוריות וחקירות משטרתיות.

נ.ב

אליאסי התגייס לצה"ל ושירת בצריפין בתפקיד "ג'ובניק" – מש"ק משמעת, תפקיד שרוב החיילים אינם נלהבים לחלוק איתו אוהל. משקי המשמעת, כך נוהגים לומר, הם מעין "שוטרים פנימיים" של הצבא, ובלשון החיילים – מלשנים במדים. איננו יודעים מה בדיוק עשה אליאסי בשירותו כמש"ק, אך סביר שלא היה שם הרבה אבק שריפה. חשוב לציין לזכותו כי שירת, וזה כשלעצמו ראוי, אך לוחם הוא לא היה. אולי חלם להיות כזה, אבל בפועל נשאר בג'וב – רחוק מאוד מהחזית, קרוב מאוד לש"ג.

הפוסט השרה גולן לא שירתה דקה בצה"ל – אך מטיפה לחיילים ש"הצל" טוב להם הופיע לראשונה ב-מעקב.

האירוע, אשר התרחש ביום שבת, כ"ד באב תשפ"ד (24 באוגוסט 2024), מעלה שאלות רבות באשר למהימנות המידע ולתפקידם של נבחרי הציבור בעתות מתיחות.

בפוסט שפרסם בעברית ובאנגלית, טען טיבי: "חיילים בעזה בתחביב חדש ישן: שריפת ספרי קוראן. אם זה היה קורה בבית כנסת באירופה או בכל מקום אחר נתניהו, ביידן, מקרון וקאנצלר גרמניה היו זועקים: אנטישמיות. בעזה זה עוד אירוע".

כנראה, טיבי מפיץ מידע לא מאומת ומסית נגד חיילי צה"ל בעת מבצע צבאי מורכב.

"מעקב" פנה לדובר צה"ל לקבלת תגובה על האירוע הנטען. בתשובה נמסר כי צה"ל אינו מכיר את האירוע המדובר ששודר באל-ג'זירה ב-24 באוגוסט.

ראוי לציין כי מן התצלומים המעורפלים בסרט הנדון, אין ביכולתנו לקבוע נחרצות כי המתועדים הינם אנשי צבא ההגנה לישראל, שכן בעבר נצפו מקרים בהם ארגוני חבלה יזמו והעמידו פני מעשי תגרה דומים.

התנהלותו של טיבי מעוררת תמיהה; היה עליו לפנות תחילה לגורמים מוסמכים בצבא ההגנה לישראל לשם קבלת הבהרות בטרם הפצת הסרטון. הללו הדגישו את חשיבות האחריות הציבורית המוטלת על כתפי נבחרי העם, בפרט בעת משבר, ואת הנחיצות בבדיקת אמינות המידע קודם להפצתו ברבים.

מהם תחומי הגבול של חירות הדיבור המוענקת לחברי בית המחוקקים? שאלה זו מקבלת משנה תוקף בעתות של מתיחות ביטחונית.

בנוסף, חבר הכנסת אחמד טיבי מסר בפוסט: "אם זה היה קורה בבית כנסת". דומה כי יש להזכיר לחבר הכנסת טיבי: ארגון החמאס ותומכי הטרור, ביום השביעי לחודש אוקטובר, העלו באש יהודים, בתי כנסת, ילדים, תינוקות, נשים, נכים, קשישים, ואף לקחו בשבי יהודים. היהודים אשר נשרפו באותו יום מר ונמהר הובאו למנוחות, ועובדה זו הינה מוכחת. ברם, לא נחשפנו למקור הסרטון המתסיס של רשת "אל ג'זירה" – שמא מדובר בתעתוע המבוים על ידי שחקני תיאטרון מעזה?

חיילי צבא ההגנה לישראל מגינים אף על חבר הכנסת אחמד טיבי, ומקריבים את חייהם כדי שיוכל לפרסם את פוסטיו חסרי השחר ברשת X.

כאשר חבר הכנסת אחמד טיבי פונה בפרסומיו, ללא מורא ובושת פנים, אל מנהיגי העולם, ראוי לציין כי ההיסטוריה אינה מכירה חברי פרלמנט בארצות הברית או בצרפת הפועלים נגד המדינה בה הם מכהנים, ותומכים בכלי תקשורת המטיפים להסתה. מעשה שכזה הינו חסר תקדים בקרב נבחרי ציבור במדינות דמוקרטיות מתוקנות.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק Ahmad Tibi احمد طيبي, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט ח"כ טיבי מסית נגד חיילי צה"ל הופיע לראשונה ב-מעקב.