עיריית חיפה, בניהולו של ראש העיר יונה יהב—האמון גם על שמירת כספי הציבור—ניהלה הליך משפטי כנגדי, אשר הסתיים בתוצאה מביכה במיוחד עבור העירייה. השופטת כאמלה ג'דעון מחקה את התביעה באופן חד־משמעי וקבעה בפסק דינה: "לאחר עיון בבקשה, ובהעדר תגובה מטעם התובעת עד היום בהתאם להחלטה מיום 19.08.2025, הנני מורה על מחיקת התביעה". ולפיכך, ראוי לשאול: כיצד מנוהלים כספי הציבור בחיפה תחת הנהגתו של יונה יהב?

פרשה מתמשכת בת כשנה באה השבוע אל סיומה הדרמטי, עם החלטת בית המשפט למחוק את התביעה שהגישה עיריית חיפה נגד הח"מ – במילוי תפקידו העיתונאי – ונגד מערכת "מעקב", בסכום של חצי מיליון ש"ח. תביעה זו, אשר עוררה ביקורת ציבורית נוקבת והוגדרה כ"תביעת השתקה", הוגשה בעקבות פרסום תחקיר במערכת "מעקב", שחשף את פעילות ציד חזירי הבר בתחומי העיר חיפה ואת מכירת בשרם בניגוד לחוק.

ביום 4 בספטמבר 2025 פרסמה השופטת כאמלה ג'דעון את פסק דינה הסופי. בפסק הדין נקבע במפורש כי ככל הנראה עיריית חיפה הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו, ועל כן נמחקה התביעה. עוד הדגישה השופטת כי על אף החלטתה מיום 22 ביולי 2025, אשר חייבה את העירייה להגיש את עמדתה באשר להמשך ההליך, בחרה התובעת להתעלם מהוראות בית המשפט. המאבק למען חופש הביטוי נוהל בעקביות ובנחישות – והוכרע בסופו של דבר בניצחון מובהק בבית המשפט.

התביעה נוגה מזעזע של בזבוז כספי ציבור. עיריית חיפה שילמה אלפי שקלים כאגרת בית משפט והעסיקה לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק. כל זאת כדי לתבוע עיתונאי שחשף פעילות בעייתית בניהול כספי הציבור ובטיחות התושבים. העיתונאי דים אמור, שייצג את עצמו בבית המשפט, הצליח להביס את מערכת המשפטנים הענקית של העירייה.

המקרה החל בתחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" וחשף פרקטיקות מטרידות בפעילות הציד של חזירי הבר בחיפה. התחקיר העלה כי במסגרת מבצע "דילול" שיזמה עיריית חיפה, חזירי בר נצודו ללא אבחנה – כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים. הממצא המדאיג ביותר היה הגילוי כי קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 שקל, מה שהפך את המבצע העירוני לעסק רווחי עבור הציידים.

התחקיר חשף כיצד בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית הגיע לצלחות התושבים, למרות שעיריית חיפה עצמה טענה כי החזירים נושאים מחלות מסוכנות כמו עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. התחקיר העלה גם שאלות קשות לגבי תהליכי המכרזים והפיקוח על הקבלנים שהועסקו בפעילות הציד.

במסגרת התחקיר נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול". הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, תוך הפרת ההסכם עם רשות הטבע והגנים שחייב התמקדות בחזירים זקנים וחולים בלבד. התושבים דיווחו על יריות בלילה ועל נוכחות ציידים רעולי פנים באזורים מאוכלסים, מה שעורר חששות ביטחוניים.

התגובה של עיריית חיפה לתחקיר הייתה חריפה. במקום להתמודד עם הממצאים ולהסביר את התנהלותה, בחרה העירייה לתבוע את העיתונאי ואת מערכת "מעקב" בחצי מיליון שקל. התביעה זוכה לביקורת רחבה כ"תביעת השתקה" – ניסיון לחסום ביקורת עיתונאית באמצעות לחץ כלכלי ומשפטי.

בכתב ההגנה שהוגש ביום 10 באפריל 2025 הוצגו טיעונים עקרוניים החורגים מעבר למחלוקת הקונקרטית. נטען כי מדובר בתביעת השתקה מובהקת, אשר תכליתה למנוע ביקורת ציבורית חופשית ולפגוע בעקרון חופש העיתונות. עוד הודגש כי כלל הפרסומים נשענו על מקורות מהימנים, מסמכים רשמיים ודיונים פומביים שנערכו בכנסת.

ההגנה הצביעה על כך שאין כל הוכחה לנזק שנגרם לעירייה מהפרסומים, וכי סכום התביעה מופרך ובלתי מידתי. עוד נטען כי עצם השימוש בכספי ציבור למימון תביעה שמטרתה השתקת עיתונאי הוא חמור כשלעצמו ועומד בסתירה לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

הטיעונים המשפטיים בהגנה התמקדו בהגנות המוכרות בחוק איסור לשון הרע: אמת בפרסום ותום לב. ההגנה הדגישה כי הנושא נדון באופן פומבי בכנסת, שם חברי כנסת שונים התריעו על ליקויים חמורים בניהול משק החי בחיפה. כאשר הנושא נדון פומבית בכנסת, אין מקום לטעון כי פרסומים עיתונאיים בנושא מהווים לשון הרע.

במהלך ההליכים המשפטיים התגלתה תמונה מביכה של ניהול כספי הציבור בעיריית חיפה. העירייה שילמה אגרות בית משפט, הוציאה עשרות אלפי שקלים על שכר טרחת עורכי דין, והקצתה משאבים נרחבים למאבק משפטי שכל מטרתו הייתה השתקת ביקורת עיתונאית. כל זאת במקום להתמודד עם הבעיות שהועלו בתחקיר ולשפר את הפיקוח על פעילויות העירייה.

המקרה עורר דיון רחב על השימוש בתביעות השתקה כנגד עיתונאים בישראל. גורמים משפטיים ציינו כי מדובר בתופעה מדאיגה שבה גופים ציבוריים מנצלים את יתרון הכוח הכלכלי שלהם כדי להרתיע עיתונאים מלעסוק בביקורת. השימוש בכספי ציבור למימון תביעות כאלה מחמיר את הבעיה ויוצר תמריץ מעוות לגופים ציבוריים.

התנהלותה של עיריית חיפה במהלך ההליך המשפטי לא הייתה פחות בעייתית מן התביעה גופה. מן ההתנהלות המשפטית של העירייה ניתן להסיק בבירור כי הפגינה זלזול בבית המשפט ולא כיבדה את החלטותיו. התעלמות זו מהוראות בית המשפט משקפת יחס מטריד כלפי מערכת המשפט וכלפי כללי המשחק הדמוקרטיים.

ביום 22 ביולי 2025 הורתה השופטת כאמלה ג'דעון לעיריית חיפה להגיש את תשובתה באשר להמשך ההליך. בהמשך, ביום 19 באוגוסט 2025, ניתנה החלטה נוספת מטעם בית המשפט. על אף זאת, בחרה העירייה להתעלם מההחלטות החוזרות – התנהלות שהובילה בסופו של דבר למחיקת התביעה.

דרך פעולה זו מעוררת תהיות קשות באשר למידת הכבוד שרוחשת העירייה למערכת המשפט ולשלטון החוק. הימנעות ממסירת תשובה למספר החלטות מהווה ביטוי של זלזול בבית המשפט, בבזבוז כספי הציבור ובפגיעה בזמן השיפוטי היקר – וביתר שאת נוכח העובדה שעיריית חיפה היא שיזמה את ההליך מלכתחילה ועל כן הייתה מחויבת להגיב לו.

המקרה שלפנינו ממחיש ביתר שאת את הצורך החיוני בהגנה על חופש העיתונות מפני ניסיונות השתקה. התחקיר שפרסמה מערכת "מעקב" עסק בסוגיות ציבוריות מהותיות מדרגה ראשונה: ניהול כספי הציבור, בטיחות המזון, פיקוח על פעולות הרשויות, ניהול מרכזים עירוניים, הגנה על בעלי חיים, וכן פיקוח על קבלנים מטעם העירייה. הניסיון להשתיק את העיתונאי שחשף ליקויים אלה מהווה פגיעה ישירה בזכות היסוד של הציבור לדעת.

התחקיר חשף לא רק בעיות בניהול פעילות הציד אלא גם מחדלים מערכתיים בפיקוח הממשלתי. משרד החקלאות נמנע מלקחת אחריות על הנושא והעביר את הטיפול לרשות הטבע והגנים. מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות. מעגל העברת האחריות הזה יצר מצב שבו אף גורם לא לקח אחריות מלאה על הפיקוח והבטיחות.

הממצאים העלו חששות בריאותיים חמורים. אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות כפי שטענה עיריית חיפה, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית ללא כל פיקוח? השאלה הזו נותרה ללא מענה משמעותי מצד הרשויות. התחקיר חשף כשל מערכתי בפיקוח על בטיחות המזון ועל ציד בעלי חיים.

בנוסף לסיכונים הבריאותיים האפשריים, חשף התחקיר גם חששות כבדי משקל בתחום הביטחוני. תושבי חיפה דיווחו על ירי חי באזורים מיושבים ועל נוכחותם של ציידים רעולי פנים. מצב זה עלול לשמש כר נוח לניצול בידי גורמים עוינים, שכן מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים תמימים. מדובר בפרצה ביטחונית חמורה, אשר אינה זוכה למענה הולם ולבחינה רצינית מצד הרשויות המוסמכות.

העלויות הכלכליות של פעילות הציד לא פורסמו במלואן, אך ההערכות מדברות על מאות אלפי שקלים שהוצאו מתקציב הציבור. לצד זה, עלויות התביעה המשפטית – אגרות בית משפט, שכר טרחת עורכי דין, וזמן עבודה של עובדי הציבור – הוסיפו עוד עשרות אלפי שקלים לחשבון שמשלם הציבור. כל זאת כדי לנסות להשתיק עיתונאי שחשף בעיות ציבוריות.

התוצאה הסופית של המקרה מהווה ניצחון עקרוני לחופש העיתונות בישראל. מחיקת התביעה שולחת מסר ברור כי לא ניתן לנצל את מערכת המשפט כדי להרתיע עיתונאים מלמלא את שליחותם. בית המשפט הוכיח כי הוא מכיר בתופעה של תביעות השתקה ומוכן לפעול נגדה.

הנני כעיתונאי, אשר ייצג את עצמו מול מערכת המשפטנים של עיריית חיפה (מבלי להסתייע בעורך־דין), מוכיח כי האמת ותום הלב עשויים לגבור אף על יתרון כוח משמעותי. ניצחון זה אינו אישי בלבד, אלא מהווה הישג עקרוני לכל עיתונאי הנאבק בניסיונות השתקה מצד גופים רבי־עוצמה.

המקרה מדגיש את החשיבות של עיתונות חקרנית עצמאית בשמירה על האינטרסים הציבוריים. התחקיר של מערכת "מעקב" הצליח לחשוף בעיות משמעותיות שלא זכו לטיפול מצד הרשויות הרלוונטיות. ללא הפרסום העיתונאי, סביר להניח שהבעיות היו נמשכות ללא פיקוח ציבורי.

• קרא את סדרת התחקירים על חזירי הבר ועל ראשית התופעה – לחץ כאן

בנוסף לפרסום התחקיר (ולנוכח עמידתם הבלתי־מתפשרת של הפעילים בחיפה), זכה הנושא להתייחסות במליאת הכנסת, שם העלו חברי כנסת שונים שאלות נוקבות באשר להתנהלות העירונית. דיונים אלה תרמו להעמקת המודעות הציבורית לסוגיה והפעילו לחץ ממשי על הרשויות לשפר את מנגנוני הפיקוח והאכיפה. בכך באה לידי ביטוי דוגמה מובהקת לתפקיד החיוני של העיתונות ככלב השמירה של הציבור.

צילום מתוך אתר הכנסת – לצפייה בדיון לחץ כאן

ולכן, אין מדובר בתחקיר אישי או בהבעת דעתי כעיתונאי בלבד. ההשלכות של המקרה חורגות בהרבה מגבולות הסכסוך הספציפי שבין עיריית חיפה לעיתונאי, ומעוררות שאלה עקרונית על חופש הביטוי והעיתונות. מקרה זה יוצר תקדים חשוב המחזק את ההגנה על חופש העיתונות בישראל, ומאותת לגופים ציבוריים כי עליהם לשקול היטב את צעדיהם בטרם ינסו להשתיק ביקורת עיתונאית באמצעות תביעות משפטיות יקרות ומרתיעות.

המקרה מדגים גם את חשיבותה של התמיכה הציבורית בעיתונות עצמאית. מערכת "מעקב", ואני כעיתונאי, מפגינים אומץ בעמידה מול לחץ כבד מצד גוף ציבורי רב־עוצמה. תמיכה ציבורית במצבים כגון אלה היא תנאי חיוני לעידוד עיתונאים נוספים להמשיך ולמלא את שליחותם הציבורית.

הפרשה מעוררת גם שאלות על התנהלותם של פוליטיקאים מקומיים בעידן הרשתות החברתיות ותקשורת דיגיטלית. הנגישות של מידע ויכולת הפרסום המהירה מחייבות רמת שקיפות ואחריותיות גבוהה יותר מבעבר. ניסיונות להשתיק ביקורת נתפסים יותר ויותר כלא לגיטימיים בעיני הציבור.

יוזכר כי עיריית חיפה לא הסתפקה בהגשת התביעה נגד העיתונאי, אלא אף נמנעה מלתת מענה ישיר לשאלות שהועלו בתחקיר. התנהלות זו משקפת בעיה עמוקה יותר ביחסה של הנהלת העירייה לשקיפות ולאחריותיות כלפי הציבור. דמוקרטיה בריאה מחייבת כי גופים ציבוריים יהיו נכונים לביקורת ויחשפו בפני הציבור את המידע הנוגע להתנהלותם.

הניצחון בבית המשפט הוא רק חלק מהמאבק הרחב יותר על שקיפות ואחריותיות ציבורית. כדי שהניצחון יהיה משמעותי באמת, נדרש מעקב מתמשך של הציבור על התנהלות הרשויות ותמיכה בעיתונות עצמאית. רק באמצעות פיקוח ציבורי מתמיד ניתן להבטיח ששירותים ציבוריים יינתנו ברמה הראויה.

התנהלות העירייה בפרשה זו ממחישה כיצד כספי ציבור עלולים להתבזבז כאשר רשויות ציבוריות בוחרות לפעול מתוך אגו פגוע, תחת לפעול מתוך אחריותיות כלפי הציבור. העלויות הכלכליות של ההליך המשפטי הן אך קצה הקרחון של בעיה רחבה יותר – חוסר נכונות אמיתית להתמודד עם ביקורת בונה ולפעול לשיפור הביצועים.

אכן, הציבור הישראלי נהנה מחופש עיתונות חזק יחסית, אולם זכות זו אינה מובנת מאליה. התנהלות העירייה בפרשה זו מזכירה לנו עד כמה חיוני לשמור עליה, ולתמוך בעיתונאים הנוטלים על עצמם סיכונים אישיים כדי לחשוף אמיתות בעלות חשיבות ציבורית. הניצחון בפרשה זו איננו רק של העיתונאי, אלא של כל אזרח המאמין בחשיבות השקיפות והאחריותיות הציבורית.

פסק הדין בבית המשפט מחק לא רק תביעה משפטית אלא גם ניסיון להשתיק את הקול הביקורתי. החזירים, כפי שצוין בהתחלה, אכן ניצחו – לא רק בהישרדותם מפני ציד לא מבוקר, אלא גם בהוכחה שהאמת חזקה יותר מניסיונות ההשתקה. הצדק נעשה, והעיתונות הישראלית יצאה מחוזקת מהמבחן הזה.

צילום יונה יהב: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של ראש העיר, האחראי למדיניות ההרג (בעלי חיים), השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט תחת כהונת יונה יהב: עיריית חיפה בזבזה מאות אלפים לשווא הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט שומר שהפך לרוצח: רשות הטבע שותפה להשמדת חיות הופיע לראשונה ב-מעקב.

בשערורייה שהולכת ומתפתחת, נחשפת התנהלות מביכה ומקוממת של עיריית חיפה, המנהלת מערכה משפטית יקרה על חשבון משלם המיסים נגד אתר "מעקב". תחת להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו נגד קבלן וציידים שלו בנוגע לטיפול האכזרי בחיות בר ומכירת בשרן ללא פיקוח, בחרה העירייה בדרך של השתקה באמצעות צבא של עורכי דין – והכל על חשבון הציבור.

צבא של עורכי דין – יותר מאשר בתיק נתניהו

במהלך חסר תקדים שמעיד על הפאניקה בעירייה, גויסו לא פחות מ-35 עורכי דין לטיפול בתיק – מספר שעולה אפילו על מספר עורכי הדין המטפלים בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זהו בזבוז משווע של כספי ציבור, במיוחד כשמדובר בתביעת השתקה שכל מטרתה למנוע חשיפת האמת.

שקרים, רשלנות וחובבנות במחלקה המשפטית

ההתנהלות השערורייתית של המחלקה המשפטית של עיריית חיפה נחשפה במלוא כיעורה ב-10.12.2024, כאשר גב' צונץ לירז, מנהלת השירות המשפטי, הוכיחה חוסר הבנה בסיסי בהליכי בית המשפט. היא טענה במייל ששלחה כי צירפה כתב תביעה מתוקן – אך לא צירפה דבר. יתרה מזאת, היא ניסתה לבצע מסירה משפטית באמצעות מייל, דבר שכל סטודנט למשפטים בשנה א' יודע שאינו חוקי.

הרשם הבכיר מילאד תלחמי נאלץ להשפיל את העירייה בהחלטה חריפה, כשהזכיר להם את החוק הבסיסי ביותר: "המצאת כתב טענות ראשון באמצעות דואר אלקטרוני אינה המצאה כדין". זמן שיפוטי יקר בוזבז רק בגלל הבורות המשפטית של עורכי הדין העירוניים.

תביעת רפאים: חצי מיליון שקל על לא עוול בכפם

העירייה דורשת 500,000 ₪ בתביעה שמתגלה כחסרת בסיס. בכתב התביעה המקורי לא הוצג שום נזק ממשי שנגרם לעירייה. כעת, באופן תמוה, העירייה מבקשת לשנות את כתב התביעה – לאחר שכתב ההגנה כבר הוכן. זוהי התנהלות שמעידה על חובבנות משפטית ובזבוז נוסף של כספי ציבור.

המידע אשר הרשות המוניציפלית חותרת להעלים מעורר חרדה עמוקה אף יותר: הציידים, אשר פעלו בשליחות הקבלן שנשכר לשירות העירייה ורשות הטבע והגנים לכאורה לשם "טיפול" (קרי, רצח) בחזירי הבר, נתפסו בעת מסחר בבשרם – וזאת בהיעדר כל פיקוח וטרינרי מחויב.

האירוניה הצורמת היא שלפי הצהרות דובר העירייה עצמו, חזירי הבר נושאים מחלות מסוכנות. כלומר, העירייה מודה שהבשר מסוכן – אך במקום לטפל בבעיה, היא תוקפת את מי שחשף אותה.

אינטרסים נסתרים?

במקום לבטל את ההתקשרות עם הקבלן אשר ציידיו הפרו את תנאי ההסכם ושיווקו בשר מסכן חיים, או במקום לערוך בירור ושימוע כמתחייב, בוחרת הרשות המוניציפלית להגן עליו בחירוף נפש ולהטיל דופי במבשר. התנהלות תמוהה זו מעוררת חשד כבד לקיומם של אינטרסים אישיים במערך ההגנה על הקבלן – חשד אשר צפוי להתברר בעת הקרובה במסגרת צווים לגילוי מסמכים.

חיוני להבין את עומק הבעייתיות: המדינה מממנת מכספי הציבור את רצח חזירי הבר האכזרי תוך גרימת סבל לבעלי החיים, ומשלמת בעבור השמדת גופותיהם. התקציב לכך נגרע מקופת המדינה. ואולם, בעוד התשלום מתקבל וגופות החיות מדווחות כמושמדות, קיים חשש סביר כי הן משווקות במחיר של שלושים שקלים חדשים לקילוגרם.

בזבוז כספי ציבור במקום השקעה בתושבים

בזמן שהעירייה מבזבזת מיליונים על תביעות השתקה ועורכי דין:
– נכים בחיפה עדיין מתקשים להגיע למקומות רבים בעיר בשל היעדר נגישות
– הניקיון בעיר לוקה בחסר
– שירותי הרווחה סובלים מתת-תקצוב
– מערכת החינוך זועקת למשאבים

למרות הניסיונות להשתיק ולהפחיד, אתר "מעקב" ממשיך לחשוף את האמת. הצוות המשפטי של האתר מתכונן להגיש בקשות נרחבות לגילוי מסמכים, שעשויות לחשוף את מלוא היקף השערורייה והקשרים המפוקפקים בין העירייה לקבלן.
הרצח האכזרי של חיות הבר בחיפה נמשך, כשהקבלן ממשיך לפעול תחת חסות העירייה. במקום לפקח על פעילותו ולדאוג לרווחת התושבים והחיות, העירייה עסוקה במלחמות משפטיות יקרות על חשבון משלמי המיסים.

התנהלות עיריית חיפה בפרשה זו חושפת תמונה עגומה של בזבוז כספי ציבור, חוסר מקצועיות משווע, וניסיון שקוף להשתיק ביקורת לגיטימית. השאלה המטרידה היא – מה עוד מנסה העירייה להסתיר? התשובה לכך תתברר, כך אנו מקווים, בהליכים המשפטיים הקרובים.

נ.ב

הערך העליון של עיתונאי זה למסור את האמת לציבור, ללא מורא, ללא משוא פנים, גם כשמולו עומדים איומים, תביעות השתקה וניסיונות להפעיל לחץ.

בעידן שבו תביעות השתקה הפכו לכלי להשתקת קולות אמיצים, חשוב לזכור: עיתונאי אמיתי לא נרתע. הוא מבין שהמחויבות שלו היא קודם כל לציבור, לחשיפת עוולות, ולהצגת המציאות כפי שהיא – גם כשזה עולה במחירים אישיים.

כי בלי עיתונות חופשית – אין דמוקרטיה חזקה.

כי בלי עיתונאים אמיצים – האמת עלולה להישאר קבורה.

צילום: ועד הפעולה למען חיות הבר, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט מכספי ציבור: חיפה גייסה 35 עו"ד – להסתרת ציד ומכירת בשר חזירים הופיע לראשונה ב-מעקב.

באצטלה של "דילול", חיות הבר נרצחות באכזריות

בחודשים האחרונים נחשפה פרשה מטרידה בעיר חיפה, המעלה שאלות קשות לגבי אחריותו של משרד החקלאות בנוגע לציד של חזירי בר. מערכת "מעקב" חושפת תמונה מורכבת של התחמקות מאחריות, נתונים סותרים, ושימוש בכספי ציבור באופן מפוקפק.

• בחיפה תושבים זועמים על מדיניות דילול חזירי הבר של ראש העיר יהב – קרא עוד

• בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות – קרא עוד

לפי מקורות בשטח, נרצחו למעלה מ-400 חזירי בר בחיפה מתחילת השנה. לעיתים, הבשר נמכר באופן בלתי חוקי במחיר של 30 ש"ח לקילו, תוך התעלמות מוחלטת מחוקי הציד והגנת חיות הבר. למרות חומרת המצב, תגובת משרד החקלאות מעוררת תהיות רבות.

בתשובה לפניית "מעקב", ניסה משרד החקלאות להסיר מעצמו אחריות ולהעביר את הטיפול לגורמים אחרים. זאת למרות שהמשרד אמון על פיקוח וטרינרי ועל הגנת בעלי חיים. התנהלות זו מעלה חשש כי המשרד אינו מודע במלואו לתחומי אחריותו או מנסה להתחמק מהם.

עיריית חיפה, מצדה, טוענת כי חזירי הבר מהווים סכנה בריאותית חמורה לתושבים.

אולם, נתוני הבדיקות שבוצעו מעלים ספקות לגבי אמינות טענה זו. עד חודש יוני 2024, בוצעו רק תשע בדיקות דם לחזירי בר – מספר זעום ביחס להיקף הטבח המדווח.

מעניין לציין כי מיד לאחר פרסום הכתבה הראשונה של 'מעקב' בנושא, הנתונים השתנו באופן דרמטי. בתחילת יולי, משרד החקלאות דיווח פתאום על 40 בדיקות שבוצעו. שינוי פתאומי זה מעורר תהיות נוספות לגבי אמינות הנתונים המדווחים ומעלה חשש למניפולציה של המידע.

גם אם נקבל את הנתון המעודכן של 40 בדיקות, עדיין מדובר במספר נמוך מדי כדי לבסס טענות על מגפה או סכנה בריאותית משמעותית.

הפער בין היקף הציד לבין מספר הבדיקות מעלה חשש כבד כי הטיעון הבריאותי משמש כסות לפעילות בלתי חוקית ולכאורה אף מושחתת.

משרד החקלאות מימן את בדיקות הדם מתקציב ציבורי, ועובדה זו מהווה ראיה מפלילה המקשרת את המשרד לטבח חזירי הבר בחיפה.

אולם, יש לציין כי אין זו הראיה היחידה המצביעה על מעורבות המשרד באירוע הנפשע.

בשר פיראטי: המחדל המסוכן בפיקוח על ציד חזירי הבר בחיפה

לפי המסרים של אלירן טל, חזירי הבר, שאוכלוסייתם גדלה משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר באזור חיפה והכרמל, הפכו למטרד עירוני ולסכנה בריאותית. עיריית חיפה, הגדירה את החזירים כ"מסוכנים וחולים".

אולם, התגובות הרשמיות מהגורמים האחראים מעלות תהיות רבות לגבי הטיפול בבעיה.

משרד החקלאות, בתגובה ראשונית לפניית "מעקב", התנער מאחריות וטען כי "משרד החקלאות אינו אחראי על טיפול בחיות בר. יש לפנות לרשות הטבע והגנים, אשר אחראים על חיות הבר בישראל". מנגד, משרד הבריאות הפנה את השאלות בחזרה למשרד החקלאות, יוצר מעגל של העברת אחריות.

לאחר לחץ מצד המערכת, משרד החקלאות הרחיב את תגובתו, אך עדיין נמנע ממתן מענה מקיף לשאלות המהותיות. המשרד ציין כי "במסגרת התוכנית המשותפת של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים, לניטור מחלות בחיות ובבעלי חיים, מבוצעות בדיקות שמטרתן היא לשמור על החיות ובעלי החיים ועל בני האדם מפני התפשטות מחלות". לפי המשרד, ב-2024 בוצעו עשרות בדיקות מכ-40 דגימות מחזירי בר במכון הווטרינרי.

אולם, הנקודה המדאיגה ביותר שעולה מהתחקיר היא האפשרות לסחר בלתי חוקי בבשר חזירי בר. כתבי "מעקב" הצליחו ליצור קשר עם ציידים שהציעו למכור 3-4 גופות של חזירי בר, כל אחת במשקל של כ-200 ק"ג, ללא כל בדיקה או פיקוח. משרד החקלאות הגיב לטענה זו באומרו: "לעניין החשד לגבי ציידים המבצעים מכירה פיראטית של בשר חזיר ממקור חיות בר, הציידים המועסקים בחיפה הם מטעם רשות הטבע והגנים. למשרד החקלאות אין שום דרך לבדוק את רישיונם".

התשובה הזו מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח על בטיחות המזון בישראל. אם משרד החקלאות אינו יכול לפקח על רישיונות הציידים או על מכירת הבשר, מי אחראי להבטיח שבשר זה אינו מגיע לצלחת של הצרכן הישראלי?

בנוסף, עולה סוגיית המחלות הזואונוטיות, כגון עכברת, שעלולות לעבור מחזירי הבר לבני אדם. משרד החקלאות ציין כי הוא "מפעיל פרוייקט ניטור מחלות בחיות הבר בכדי להגן על בריאות הציבור ובעלי החיים כאחד", אך לא פירט כיצד מתמודדים עם מקרים של חיות נגועות.

היעדר פיקוח על ציד ומכירת בשר חזירי בר מהווה סיכון משמעותי לבריאות הציבור. מחלות כמו עכברת, טריכינלוזיס ואחרות עלולות להתפשט באמצעות צריכת בשר לא מפוקח.

זהו מקרה קלאסי של 'נפילה בין הכיסאות'. כאשר מספר גופים ממשלתיים אחראים על היבטים שונים של בעיה, קיים סיכון גבוה שאף אחד מהם לא יטפל בה באופן מקיף.

התחקיר מעלה שאלות קשות לגבי יכולתן של הרשויות להגן על בריאות הציבור ולפקח על בטיחות המזון. האם ייתכן שבשר חזירי בר לא מפוקח מגיע למסעדות או חנויות מכולת? האם הצרכן הישראלי יכול להיות בטוח במה שהוא אוכל?

פינוי חזירי הבר בחיפה

על פי מידע שהגיע למערכת "מעקב", משרד החקלאות, שאמור להיות אחראי על הנושא, פינוי חזירי הבר בחיפה.

הפרשה מעלה שאלות רבות לגבי היקף ההוצאה הציבורית בנושא, המוערכת במאות אלפי שקלים. אף על פי שאין הסכם פורמלי המתיר לקבלן המופקד על פינוי גופות חזירי בר לסחור בבשרם או להעבירו לגורמים אחרים, קיימות ראיות המצביעות על כך שפרקטיקה זו מתקיימת בפועל.

חרף ההפרה הברורה של תנאי ההתקשרות, עיריית חיפה נמנעת מלנקוט בצעדים משמעותיים או לקבל החלטות נחרצות בנושא. התנהלות זו מעוררת חשש כבד לקיומן של קנוניות מורכבות בהליכי המכרזים ולשימוש בלתי ראוי במשאבי הציבור.

עיריית חיפה, הידועה בהתנהלותה הייחודית בנושאי מכרזים, מעורבת גם היא בפרשה. גורמים בעירייה מסרבים להתייחס לשאלות בנושא.

במקביל, משטרת ישראל, האמורה לפקח על פעולות ירי חי בשטח עירוני, מתנערת גם היא מאחריות ומטילה אותה על העירייה.

תופעת "גלגול האחריות" בין רשויות הפכה לנורמה מדאיגה בישראל. אם הייתה האולימפיאדה של בריחה מאחריות, ישראל הייתה זוכה במקום הראשון.

הציד הפרוע בעיר חיפה מעלה חשש לביטחון התושבים

תושבי חיפה מביעים חרדה הולכת וגוברת לנוכח פעילות ציד אינטנסיבית המתרחשת במרחבים הפתוחים הסובבים את העיר. הציידים, אשר מגיעים ברכבי שטח לבנים, דוברי השפה הערבית, נושאים כלי נשק באופן המזכיר לוחמי ארגון החיזבאללה. הללו מבצעים ירי חי באזורים מאוכלסים, דבר המעורר דאגה עמוקה בקרב האוכלוסייה המקומית.

"אנחנו שומעים יריות בלילה ורואים אנשים רעולי פנים. איך נדע אם אלה ציידים, פושעים או חלילה מחבלים?" שואל אחד התושבים בחרדה. המצב מעלה שאלות קשות לגבי הפיקוח והאכיפה של רשויות החוק והרשויות המקומיות.

המצב עלול להיות מנוצל על ידי גורמים עוינים. זו פרצה ביטחונית של ממש," מסביר קצין משטרה בדימוס. "מחבלים יכולים בקלות להתחזות לציידים ולבצע פיגוע.

המקרה מעלה זיכרונות מאירועים טרגיים שהתרחשו ברומא, שם נהרג אדם מירי שביצעו ציידים על חזירי בר. בעוד שבאיטליה הרשויות נטלו אחריות, בחיפה נראה כי ראש העיר יונה יהב טרם התייחס לסוגיה באופן משמעותי.

באם יתרחש מקרה של הרג אדם בעיר חיפה, האחריות לטיפול במצב תוטל על כתפיהם של מספר גופים: עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומשטרת ישראל (לנוכח המקרה הנדון, אנו במעקב נערוך כתבה מקיפה ומעמיקה בנפרד).

רשות הטבע והגנים העניקה את הסכמתה לעיריית חיפה לבצע את הרצח חיות הבר (בעת הזו מדובר בחזירי בר, ובשלב הבא, על פי מצב רוחו של יונה יהב, ייתכן כי יהיו אלה תנים. אין לדעת מה מתחולל במוחו של איש בן שמונים, גם אין לחדור לנבכי תודעה של עוזריו).

מחלקת הדוברות נמנעת מלהגיב למערכת המעקב, ועל אף ניסיונותינו הרבים ליצור עמה קשר, לא צלחו מאמצינו.

אנו קוראים לציבור להישאר ערני ולדרוש שקיפות מלאה בנושא. רק באמצעות פיקוח ציבורי הדוק נוכל להבטיח כי משאבי הטבע שלנו יישמרו וכי כספי הציבור ינוצלו באופן ראוי והגון.

הפוסט משבר חזירי הבר בחיפה: התנערות מאחריות מעלה חשש לאסון הופיע לראשונה ב-מעקב.

[במה חשוכה. אור עולה לאט על ילנה, אישה בת 60, יושבת על כיסא בודד במרכז הבמה. היא לבושה בבגדים פשוטים, שיערה אסוף ברישול. מבטה נעוץ בקהל, עיניה מביעות כאב וזעם.]

ילנה [במבטא רוסי כבד]:
אתם יודעים מה זה לראות מוות בעיניים? [פאוזה קצרה] אני ראיתי. לא פעם אחת. ראיתי את המוות בעיניים של החזיר. ראיתי אותו בעיניים של אמא שלי. ואולי… אולי גם בעיניים שלי.

[קמה מהכיסא, מתקרבת לקצה הבמה]

ביום ההוא, כשהגעתי ליער, חשבתי שאני באה להציל חיים. אבל מה מצאתי? מוות. והשפלה. [צוחקת מרירות] אה, כמה שהם צחקו עליי, הציידים האלה. "הנה באה המשוגעת מרוסיה," הם אמרו. "באה להציל את החזירים."

[מחקה קול גברי בלעג] "היי, בבושקה, אולי תחזרי הביתה לבשל בורשט?" [חוזרת לקולה] ואני? עמדתי שם, מול הרובים שלהם, מול הצחוק שלהם. עמדתי והרגשתי את הדם רותח בעורקים שלי.

[מתיישבת בחזרה, קולה שקט יותר]

ואז… ואז ראיתי אותו. את החזיר. הוא הסתכל עליי, בעיניים כל כך… אנושיות. כאילו הוא מבין. כאילו הוא יודע שהסוף קרוב. [פאוזה] ואז הם ירו.

[קמה בפתאומיות, צועקת] למה?! למה הייתם צריכים להרוג אותו?! מה הוא עשה לכם?!

[נושמת עמוק, מנסה להירגע]
(ילנה, בקול רועד ובעיניים דומעות, פונה לקהל)

"מוני שלי… חזיר בר קטן ותמים. רק בן שנה היה, תינוק ממש. הוא סמך עלינו, על בני האדם. אהב אותנו בתמימותו. ואיך בגדנו בו!

(קולה מתגבר, מלא כאב)

מוני, בובה שלי, התקרב בשמחה לציידים. חשב שיקבל ליטוף, מגע ואוהב. במקום זה… (קולה נשבר) קיבל כדור בראש. ככה, בלי אזהרה, בלי רחמים!

(צורחת בכאב) לא אשכח את הפרפורים שלו על הרצפה! דמו הזך מכתים את המדרכה!

צעקתי בכל כוחי: 'הצילו! משטרה! רוצחים!' אבל אתם יודעים מה? אף אחד לא בא. אף אחד! האדישות הזאת… היא שהרגה אותו.

(בזעם) יונה יהב, ראש העיר חיפה, אתה רצחת את מוני שלי! אתה וההחלטות האכזריות שלך!

(קולה נחלש, מלא צער) ארבעה ימים הדם שלו היה על הרצפה. ארבעה ימים! כאילו היה אשפה, לא יצור חי שאהב ונאהב.

מוני שלי… סלח לנו. סלח לאנושות האכזרית הזו."

(ילנה מתמוטטת בבכי)
ואז הגיעה המשטרה. חשבתי… טיפשה שכמוני… חשבתי שהם יעזרו. שהם יבינו. [צוחקת מרירות] אבל הם רק צחקו. גם הם.

[מחקה קול של שוטרת] "נו, יש בשר במבצע!" [קול אחר] "את סתומה." [קול שלישי] "את חולת נפש".

[חוזרת לקולה, בכעס] חולת נפש? אני? כי אכפת לי? כי לא רציתי לראות סבל? [פאוזה] אולי הם צודקים. אולי באמת השתגעתי. כי בעולם הזה, לדאוג זו מחלה. לאהוב זו חולשה.

[מתקרבת שוב לקצה הבמה, פונה ישירות לקהל]

אתם יודעים מה הכי כואב? לא המעצר. לא ההשפלה. אלא חוסר הצדק. [פאוזה] כשהם עצרו אותי, אמא שלי… [קולה נשבר] אמא שלי בת 85, חולה… היא כמעט מתה מפחד. ואני? לא יכולתי לעזור לה. לא יכולתי אפילו להיות לידה.

[מסתובבת, הולכת לאחור הבמה]

ועכשיו? עכשיו אני במעצר בית. מחכה למשפט. [צוחקת מרירות] משפט… איזה בדיחה. איפה הצדק? איפה האנושיות?

[מסתובבת בחדות לקהל]

אתם יודעים מה הכי מצחיק? [פאוזה] שראש העיר, יונה יהב, נותן לזה גיבוי. כאילו להרוג חיות, להשפיל אנשים, זה… זה בסדר. זה "לטובת העיר".

[חוזרת לכיסא, מתיישבת לאט]

אז הנה אני. ילנה. בת 60. עולה מרוסיה. [פאוזה] אישה שראתה מוות בעיניים של חזיר. אישה שראתה פחד בעיניים של אמא שלה. [פאוזה ארוכה] ואישה שרואה… שרואה ייאוש בעיניים של עצמה.

[מביטה ישר לקהל, קולה שקט אך נחוש]

אבל אני לא אוותר. כי אם אני אוותר, אז מי יילחם? מי יזכור את העיניים האלה של החזיר? מי יזכור את הפחד של אמא שלי?

[קמה, עומדת זקופה]

אני אמשיך להילחם. בשביל החיות. בשביל אמא שלי. ובשביל כל אלה שקולם לא נשמע. [פאוזה] כי בסוף… בסוף הצדק חייב לנצח. חייב.

[האור מתחיל לרדת]

ואם לא? [פאוזה ארוכה] אז אולי באמת עדיף להיות משוגעת בעולם אכזרי כל כך.

[האור כבה לחלוטין]

הפוסט מונולוג מתוך המחזה "ציידי יונה" הופיע לראשונה ב-מעקב.

התראה לפני הגשת תביעה נשלחה לאתרנו, צעד המעלה תהיות רבות לגבי שימוש במשאבי ציבור לצורך הגנה על גורמים פרטיים. זהו ניסיון פסול להשתיק ביקורת ולחסום את זרימת המידע לציבור.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקידה של הרשות המקומית בהגנה על האינטרס הציבורי. במקום לחקור את הטענות ולטפל בבעיה, העירייה בחרה להפנות את משאביה נגד הגורם החושף.

יתרה מכך, הוגשה תלונה במשטרה נגד ה"ציידים" בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין – עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ברשלנות.

ציידים הפועלים מטעם עיריית חיפה חשודים במכירת בשר החזירים שנורו במסגרת המבצע, תוך הפרה לכאורה של החוק והעמדת בריאות הציבור בסכנה. תועדה פעילות בלתי חוקית, וכי רשימת הציידים המעורבים הועברה לגורמי אכיפה שונים, ביניהם המשטרה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשויות המס.

לפי מסמכים שהגיעו לידי 'מעקב', נחשפו פרטים מדאיגים בנוגע להסכם בין עיריית חיפה לקבלנים ראשיים האחראים על הטיפול בחזירי הבר בעיר.

על פי ההסכמים, קבלני הצייד ופינוי גופות חיות הבר מקבלים מאות אלפי שקלים מדי חודש מקופת העירייה. אולם, בניגוד להנחיות המפורשות בהסכם, מתברר כי ישנם ציידים המוכרים את בשר החזירים בשוק השחור במחיר של כ-30 ש"ח לקילו. חשוב לציין כי בהסכם שהגיע לידינו אין שום סעיף המתיר לקיחת חזיר בר הביתה או מכירתו.

חישוב פשוט מראה כי מכירת בשר של חזיר בר ממוצע, השוקל כ-150 קילו, עשויה להניב רווח של כ-4,500 ש"ח לגופה. זאת, בנוסף לתשלום שמקבלים הקבלנים מהעירייה עבור הפינוי והריגת חיות הבר.

יש שאלות רבות לגבי הפיקוח על קבלנים עירוניים ושימוש בכספי ציבור. נראה כי עיריית חיפה לא טרחה לבצע בדיקה מינימלית של פעילות הקבלנים ולא שקלה לבטל חוזים עם קבלנים שאינם עומדים בתנאי ההסכם.

הפרשה חושפת מערכת מורכבת של קומבינות, סגירת עיניים ואי כיבוד הסכמים וכספי הציבור מצד עיריית חיפה. התושבים דורשים כעת תשובות ושקיפות מלאה בנוגע לניהול המבצע.

תגובת העירייה לפרסום היתה מהירה וחריפה. במקום להתמודד עם הטענות שהועלו בכתבה, בחרה העירייה לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעת דיבה לאתר "מעקב". במכתב, דרשה העירייה הסרה מיידית של הכתבה, פרסום התנצלות, ותשלום של 25,000 ש"ח כתרומה לחיילים.

זהו ניסיון שקוף להפחיד ולהשתיק עיתונאים שעושים את עבודתם. במקום להתמודד עם הטענות הקשות שהועלו, העירייה בוחרת לאיים בתביעות.

מערכת "מעקב" הגיבה למכתב ההתראה בתקיפות, דוחה את כל הטענות ומצהירה כי היא עומדת מאחורי הפרסום. במכתב תשובה ששלחה המערכת, נטען כי "לפרסומים עומדת הגנת אמת הפרסום, כקבוע בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הפרסומים משקפים אמת לאמיתה, ויש בהם עניין ציבורי מובהק".

'מעקב' הדגיש כי פעל כדין בהגשת תלונות לגורמים הרלוונטיים, וכי זוהי זכותו וחובתו האזרחית. בנוסף, הואשמה העירייה בניסיון "להלך אימים" על האתר באמצעות איום בתביעת השתקה, מה שלטענת האתר מעיד על "חוסר תום לב ועל ניסיון פסול להגביל את חופש הביטוי והעיתונות".

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי ניהול מבצע הדילול של חזירי הבר בחיפה. לפי מקורות בעירייה, המבצע נועד להתמודד עם בעיית חזירי הבר המשוטטים ברחבי העיר, אך הטענות על מכירת הבשר מעלות חשש כבד לגבי התנהלות הציידים והפיקוח עליהם.

מכירת בשר ממקור לא מפוקח מהווה סכנה ממשית לבריאות הציבור.

ניסיונות לקביעת פגישה עם יונה יהב נתקלו בחומה בירוקרטית, כאשר עוזרתו דרשה הגשת בקשה במייל ואף ציינה כי "גם ראש הממשלה צריך לקבוע פגישה" עם יהב. התנהלות זו מעוררת תהיות בדבר נגישותו של ראש העיר לציבור ולתקשורת. יש תחושה, שאלוהים הוא הסגן של מר יונה יהב. התנהלות זו מרחיקה את יהב מהציבור

במקביל, הרשתות החברתיות סוערות בעקבות פוסט מרגש שפרסם מישל טרוני אודות רצח חזירי הבר. הפוסט מדגיש את הצורך בדיון ציבורי פתוח בנושאי סביבה ואיכות חיים.

אלירן טל, דובר העירייה, שלעיתים כותב תגובות מטעם העירייה עם שגיאות כתיב, מסר כי עיריית חיפה מתכוונת להגיש תביעה משפטית גדולה נגד אתרנו. אלירן טל, דובר העירייה, מסר הודעה רשמית בנושא, אך סירב להתייחס לשאלות מהותיות שהועלו בכתבה.

בשיחה, טל טען כי הוא מכיר את זהות העומדים מאחורי הפרסום, בהתבסס על ניסיונו כעיתונאי לשעבר בערוץ 14. עם זאת, כשהתבקש לספק פרטים נוספים, נמנע מלעשות זאת והטיח האשמות ללא ראיות אשר מהוות לשון הרע.

הדובר הבהיר כי אין באפשרותנו, ככתבים, לפגוש את ראש העיר חיפה לצורך קבלת תגובה ישירה.

הפוסט סערה בחיפה: עיריית חיפה מאיימת בתביעת השתקה הופיע לראשונה ב-מעקב.

חזירי בר נצודים בחיפה – הבשר מגיע לצלחות התושבים.

המבצע לדילול אוכלוסיית חזירי הבר בחיפה החל בעקבות החלטתו של ראש העיר, יונה יהב, במטרה להתמודד עם מה שהוגדר כ"מטרד" עירוני. לשם כך, נחתם הסכם שנוי במחלוקת עם רשות הטבע והגנים, המנוגד לכאורה לערכי הרשות עצמה.

אתמול (6 ביולי) פרסמה מערכת מעקב את החלק הראשון של תחקירה, ובו נחשפו עדויות מטרידות לגבי אופן ביצוע ה"דילול" (קרא את החלק הראשון לחץ כאן). היום אנו מפרסמים את החלק השני והמזעזע אף יותר של הפרשה.

על פי ההסכם עם רשות הטבע והגנים, הציידים אמורים היו להתמקד ב"דילול" של חזירים זקנים וחולים בלבד. אולם, תיעוד שהגיע לידי מערכת מעקב מראה תמונה שונה לחלוטין: הציידים נצפו יורים ללא אבחנה בחזירים מכל הגילים, כולל חזירות בהריון וחזירונים צעירים.

אך הממצא המדאיג ביותר הוא שמדובר לא רק בהרג בלתי מבוקר, אלא בעסק של ממש. קילוגרם בשר חזיר בר נמכר ב-30 ש"ח. משמעות הדבר היא שחלק מהציידים מנצלים את המבצע העירוני לטובת רווח אישי, תוך מכירת בשר שלא עבר כל פיקוח או בדיקה וטרינרית.

שיחה עם הצייד:

• צייד מציע בשר ללא בדיקות וטרינריות נדרשות, מעלה חששות כבדים לבריאות הציבור. המוכר אינו בודק את זהות הקונים או את ייעוד הבשר, מה שמעורר דאגה כי ייתכן שהבשר יגיע למסעדות.

מערכת מעקב פנתה לעיריית חיפה בשורה של שאלות נוקבות, בין היתר לגבי הפיקוח על הציידים, אופן התשלום להם, והאם נערך מכרז כנדרש בחוק (לגיוס הציידים). העירייה בחרה שלא להשיב לשאלות אלו.

עם זאת, בתגובה רשמית שנמסרה ל"מעקב", טענה עיריית חיפה כי "מדובר בחזירי בר המהווים סכנה מוחשית כלפי התושבים. זאת ועוד, בדגימות דם ורקמות שנעשו נמצאו חזירי הבר נשאים של מחלות המועברות לבני אדם גם ללא מגע ישיר ובכלל זה עכברת וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

תגובה זו מעלה תהיות נוספות: אם אכן החזירים נושאים מחלות מסוכנות, כיצד ייתכן שבשרם נמכר לצריכה אנושית? האם העירייה מודעת למכירות אלו? ואם כן, מדוע אינה פועלת למניעתן?

מידע נוסף שהגיע למערכת מעקב מצביע על כך שחלק מהציידים אף מעבירים בשר בחינם לחברים ומכרים. זאת, כאשר לפי טענת העירייה עצמה, מדובר בבעלי חיים הנושאים מחלות מסוכנות.

שיחה עם הצייד:

פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי טענות העירייה בדבר מחלות הן ניסיון ליצור לגיטימציה להרג המסיבי של חזירי הבר. "זו הפחדה זולה. אם באמת היה מדובר בסכנה בריאותית כה חמורה, היינו מצפים לראות פעולה נרחבת הרבה יותר מצד משרד הבריאות", אמרגבריאל פינקלשטיין.
מערכת "מעקב", פנתה לעירייה בדרישה לקבל מידע מפורט על הפרשה. בין השאלות המרכזיות: היכן תוצאות בדיקות המעבדה המאשרות את הסכנה הבריאותית? מה נעשה עם גופות החזירים (הרי מדובר במאות גופות (מעל 350))? וכיצד מתבצע תהליך השמדת הגופות?
בנוסף, מעקב מסר מידע לעיריית חיפה שהציידים המקומיים מוכרים את הבשר או מחלקים אותו לחברים, למרות אזהרות העירייה כי החיות עלולות לשאת מחלות מסוכנות.

בתגובה העירייה בחרה להגיב באיומים ובניסיונות הפחדה. התנהלות זו מעלה תהיות לגבי שקיפות העירייה ומחויבותה לבריאות הציבור.

תשובות העירייה, או ליתר דיוק היעדרן, רק העמיקו את התעלומה. במקום להציג נתונים ועובדות, בחרו נציגי העירייה להתמקד בהכחשות נמרצות ואף באיומים משפטיים. אלירן טל, דובר העירייה, הגיב בחריפות לטענות שהועלו: "לגבי ה'מידע' על חלוקת הבשר ל'חברים' – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז נאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו".

הדברים נאמרו בתגובה לטענות שהועלו בפני העירייה, לפיהן בשר החזירים המושמדים נמכר או חולק לאנשים פרטיים – האשמה חמורה במיוחד לאור הטענות הקודמות בדבר הסכנה הבריאותית שמהווים החזירים.

במקום להתמודד עם שאלות לגיטימיות, העירייה בוחרת בטקטיקות של הפחדה והשתקה. זו התנהלות שאינה ראויה לגוף ציבורי שאמור לשרת את התושבים.

הפרשה קיבלה תפנית נוספת כאשר דובר העירייה התייחס לכתבה שפורסמה ב"מעקב" (06.06) בצורה שעוררה תהיות נוספות. "אני מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית," כתב טל. "אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר".

בינתיים, השאלות המרכזיות נותרו ללא מענה. נכון לעכשיו, עיריית חיפה טרם הציגה את הנתונים והמסמכים שנדרשו ממנה.

תגובות.

אלירן טל, מנהל אגף הדוברות:

אבי מבין לפי הקו של הכתבה המגמתית והחד צדדית שאתם מקדמים עיתונות מטעם, במקום לשרטט תמונת מצב אובייקטיבית.

אם הייתם גרים בחיפה כנראה כתבה כזו לא אמינה לא הייתה עולה לאוויר.

לגבי "המידע" על חלוקת הבשר ל "חברים" – מציע לכם להימנע מפרסום שקרי כזה, מכיוון שאז ניאלץ לערב את הייעוץ המשפטי שלנו.

שבוע טוב.

(מנהל אגף הדוברות כתב עם שגיאות כתיב, כנראה בלחץ ומבין את עומק הבעיה).

משרד הבריאות: העניין בבדיקה.

תגובה מטעם משטרת ישראל טרם נמסרה.

הפוסט בשר חזירי בר מחיפה נמכר ב-30 ש"ח לקילו – חשד לעבירות חמורות הופיע לראשונה ב-מעקב.

המחאה, שהתלקחה בימים האחרונים, מתמקדת בטענות כי הפתרון שנבחר הוא אכזרי, בלתי יעיל ומסוכן לתושבי העיר. המפגינים, שהתאספו מול בניין העירייה, נשאו שלטים עם כיתובים כגון "יונה יהב, אל תהרוג אותי – אני רוצה לחיות" ו"רשות הטבע והגנים? יותר כמו רשות הטבח והגנים".

עו"ד אביטל בן נון, אחת ממובילות המחאה, אמרה בדבריה: "אנו עדים לפשע סביבתי חמור. במקום למצוא פתרונות הומניים וארוכי טווח, העירייה בחרה בדרך הקלה והאכזרית ביותר – רצח שיטתי של בעלי חיים".

יאיר גיל, צלם המתעד את חזירי הבר בשלוש השנים האחרונות, הציג בפני המפגינים והתקשורת תיעוד מזעזע של שלוליות דם ברחובות הכרמל. "זו פגיעה בחיות", הסביר גיל.

גבריאל פינקלשטיין, מארגן ההפגנה הגדולה שהתקיימה ב-19 ביוני, טען בריאיון ל"מעקב" כי "העירייה רצחה באופן אלים מעל כ-350 חזירי בר, וזה רק 10% מ-3,000 שנמצאים בחיפה". לדבריו, שיטות הציד הן ברוטליות ומסוכנות: "הציידים לא מרדימים את החזירים, הם פשוט יורים בעיר בשעות הלילה בפארקים ציבוריים. זה מסוכן לא רק לחיות אלא גם לתושבים".

סכנה מתגברת בחיפה: ציד לילי של חזירים מעלה חשש לאסון.

חיפה ניצבת בפני סכנה מתגברת עקב ציד לילי בלתי מבוקר של חזירי בר. מומחים מזהירים כי הירי חסר ההבחנה עלול לגרום לפגיעה בעוברי אורח או בחיות אחרות.

"חזיר פצוע מסוכן פי כמה. יתרה מכך, הסטרס הנגרם לאוכלוסיית החזירים מגביר את קצב הרבייה שלהם", גבריאל פינקלשטיין.

תושבים מדווחים על ירי תכוף בשעות הלילה בשכונות מגורים ובפארקים ציבוריים, מה שמעלה חשש לפגיעה בבני נוער השוהים באזורים אלה.

העירייה נקראת לפעול בדחיפות להסדרת הנושא ולמניעת אסון אפשרי.

עמותת 'תנו לחיות לחיות' מושכת עתירה נגד הרחקת חזירי בר בחיפה.

תושבים זועמים בעקבות החלטת בית המשפט השלום לאשר את מדיניות העירייה ורשות הטבע והגנים להרחקת חזירי הבר מגבולות העיר.

ההחלטה התקבלה לאחר שעמותת "תנו לחיות לחיות" משכה את עתירתה נגד המדיניות, בעקבות המלצת השופטת שולמית ברסלב.ראש העיר יונה יהב, שנבחר על בסיס הבטחתו למגר את תופעת חזירי הבר בחיפה, הגיב בחריפות לדיון המשפטי.

בחילופי דברים סוערים עם נציגי העמותה, יהב צעק: "תסכן את הילדים שלנו".

התקרית משקפת את המתח הגובר בין תומכי הגנת בעלי החיים לבין אלה הדואגים לבטיחות התושבים.

היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד ימית קליין, בירכה על ההחלטה וטענה כי היא מגבה את פעולות העירייה לשמירה על שלום הציבור, ביטחונו ורכושו.

מנגד, פעילי זכויות בעלי חיים מביעים חשש כי המדיניות תפגע באוכלוסיית חזירי הבר ובמערכת האקולוגית העירונית.

רשות הטבע והגנים מעורבת בפעולות הרג בעלי חיים.

רשות הטבע והגנים, הגוף האמון על שמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, מצאה את עצמה במרכזה של סערה ציבורית בעקבות החלטתה לשתף פעולה עם פעולות הרג בעלי חיים. החלטה זו עוררה ביקורת נוקבת מצד ארגוני סביבה ואזרחים מודאגים, הטוענים כי הרשות פועלת בניגוד לחזונה המוצהר ולתפקידה הציבורי.

מקורות בכירים ברשות הטבע והגנים, שביקשו להישאר בעילום שם, הביעו תסכול מההחלטה. "זה כמו לירות לעצמנו ברגל. אנחנו אמורים להגן על חיות הבר, לא להשתתף בהריגתן", אמר אחד מהם.

מבקרי המהלך מזהירים כי צעד זה עלול ליצור תקדים מסוכן. "מה הצעד הבא?" שאל פעיל סביבה מוביל. "האם נראה הרג של גיריות, דרבנים, חתולי ביצות ומינים מוגנים אחרים רק כי הם 'מפריעים' למישהו?".

החזון המוצהר של רשות הטבע והגנים מדגיש את מחויבותה לשמירה על המערכות האקולוגיות ומגוון בעלי החיים בישראל. הרשות אף מתגאה בתפקידה בחינוך הציבור לערכי שמירת טבע. ואולם, מבקרים טוענים כי ההחלטה האחרונה מערערת את אמינותה ומעמידה בספק את יכולתה למלא את ייעודה.

"זוהי בגידה באמון הציבור. הרשות מקבלת כספי ציבור כדי להגן על הטבע, לא להשתתף בהרס שלו", אמרה פעילה מחיפה.

הפרשה מעלה שאלות נוקבות לגבי האיזון בין פיתוח עירוני לבין שמירת טבע, ומדגישה את הצורך בדיון ציבורי מעמיק בנושא. בינתיים, ארגוני סביבה קוראים לציבור להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות כדי לשנות את המדיניות ולהבטיח את שלומם של בעלי החיים בישראל.

תגובות.

ממשטרת ישראל נמסר:

נציין כי מבדיקתנו עולה כי הציידים אוחזים ברישיון מוסדר.

עיריית חיפה, גרוסמן רוני:

העירייה פועלת לצמצום הקונפליקט בין חיות הבר לתושבים. הפעילות מתבצעת בהתאם להבנות ולסיכומים שנעשו עם "רשות הטבע והגנים" במגוון נרחב של דרכים ובכלל זה דאגה לניקיון המרחב הציבורי תוך צמצום מוקדי האכלה ואשפה (המהווים גורם משיכה עיקרי של החיות לעיר) וחסימת נתיבי חדירה לשכונות המגורים.

בתוך כך, מתבצעת גם המתה של חזירי בר "סוררים" אשר איבדו את תחושת הפחד מבני אדם ולא ניתן להרחיקם מגבולות העיר. מדובר בחזירי בר המהווים סכנה מוחשית כלפי התושבים. זאת ועוד, בדגימות דם ורקמות שנעשו נמצאו חזירי הבר נשאים של מחלות שמועברות לבני אדם גם ללא מגע ישיר ובכלל זה עכברת וחיידקים עמידם לאנטיביוטיקה.

ההתקשרויות לרבות כלל הפעילויות מתבצעת כדין, ע"י גורמי מקצוע מיומנים ומאושרים, תוך הקפדה על כל כללי הבטיחות, באישור רט"ג ובתיאום עם המשטרה, בשעות הלילה הרחק ככל הניתן מהציבור כאשר – הפגרים מפונים באופן מידי תוך דקות מהמקום למעט מקרים בודדים בהם תושבים מנעו את הפינוי ונדרשה התערבות של הפיקוח העירוני ומשטרה לצורך פינויים. יצוין כי פעילות העירייה בנושא נבחנה לאחרונה גם ע"י בית המשפט שלא מצא מקום להתערב בה.

רשות הטבע והגנים:

לא טרחו להגיב.

צילומים: צילום: קראין ערד, אנה פוליסוצ’נקו, גבריאל פינקלשטיין, תוכן ע"פ סעיף 27א'.

הפוסט בחיפה תושבים זועמים על מדיניות דילול חזירי הבר של ראש העיר יהב הופיע לראשונה ב-מעקב.