ב-13 במרץ 2026 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי על ביטול כתב האישום בפרשת "שדה תימן", שעסקה בחשדות להתעללות בעציר ביטחוני במתקן כליאה בדרום. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מחודשת של התשתית הראייתית ושל מכלול הנסיבות שהתפתחו לאורך ההליך, ובכך נחתם שלב מרכזי בפרשה שעמדה במוקד דיון ציבורי ומשפטי רחב.

הפרשה זכתה לחשיפה נרחבת לאחר שידור תיעוד מרכזי במהדורת חדשות 12, במסגרת דיווחו של הכתב המשפטי גיא פלג. פרסום החומרים עורר תגובות חריפות בזירה הציבורית והמשפטית, לרבות ביקורת מצד גורמים שטענו לפגיעה אפשרית בזכויות הנאשמים ולהשלכות תדמיתיות שנגרמו להם בעקבות הסיקור התקשורתי.

בכתבה שפורסמה לאחר ביטול כתב האישום צוטט עורך דין המייצג את הלוחמים, אשר טען כי ההחלטה מחזקת את טענות ההגנה בדבר פגיעה בזכות להליך הוגן, הדלפות מחקירה ונזק תדמיתי שנגרם למרשיו. לדבריו, התביעה האזרחית שהוגשה נגד גורמים שונים, ובהם גורמים תקשורתיים, נועדה לבחון את אחריותם לפרסומים שנעשו במהלך החקירה.

קרא עוד – לחץ כאן

ההתפתחויות המשפטיות והציבוריות סביב הפרשה לא נותרו בגבולות המערכת המשפטית בלבד. שורה של התבטאויות במערכת הפוליטית ליוו את ביטול כתב האישום: שר הביטחון ישראל כ"ץ ציין כי "הצדק נעשה", השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את ההחלטה עדות לכשלים מערכתיים, שר התקשורת שלמה קרעי קרא לערוץ 12 לערוך חשבון נפש ציבורי, ואילו שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הודיע כי הקרן שהקים תסייע ללוחמים במסגרת תביעות הדיבה. גם השרה גילה גמליאל בירכה על מה שהגדירה "תיקון עוול".

על רקע מכלול האירועים, פנתה מערכת "מעקב" ביום 13 במרץ 2026 לכתב המשפטי גיא פלג בבקשה לקבל את תגובתו המקצועית והעדכנית להשלכות ביטול כתב האישום על הסיקור שניתן לפרשה, וכן להליכים המשפטיים הנוגעים לשמו. הפנייה נעשתה במסגרת עבודה עיתונאית ומתוך מטרה להציג תמונת מצב מלאה, מאוזנת ומדויקת ככל האפשר.

התגובה שהתקבלה כללה שורה קצרה בלבד: "עיתונאי? לא נראה". נוסח זה נמסר ללא פירוט, הסבר או התייחסות עניינית לשאלות שהופנו. אופן המענה עורר תחושה של זלזול והותיר את הסוגיות המהותיות, הנוגעות לסיקור הפרשה ולשיח הציבורי שהתפתח בעקבותיה, ללא מענה מספק.

האירוע שב ומחדד את השיח הציבורי באשר לגבולות האחריות המקצועית המוטלת על עיתונאים, במיוחד במצבים שבהם עיתונאי בכיר – כדוגמת גיא פלג – הופך בעצמו למושא לביקורת או לפניות תגובה. מצבים מסוג זה מציבים למבחן את אמות המידה המקצועיות ואת תפיסת שליחותה הציבורית של העיתונות.

שאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין חובת השקיפות והצורך במתן מענה לציבור ניצבת בלב הדיון, בפרט כאשר מדובר בפרשות רגישות בעלות השלכות משפטיות ותדמיתיות רחבות. הדיון מחדד את הציפייה לניהול שיח ענייני, שקול ומבוסס, גם בעת מחלוקת מקצועית או ביקורת ציבורית.

בחירה להשיב באופן שנתפס כמצומצם או בלתי ענייני מעלה תהיות ביחס לאופן מימוש האחריות המקצועית כלפי עמיתים וכלפי הציבור. אף שזכותו של כל גורם לבחור אם להגיב לפנייה תקשורתית, אופי המענה עשוי להשפיע על האופן שבו נתפסים דמותו הציבורית ומידת מחויבותו לנורמות של עיתונות אחראית ומקצועית.

מעמד עיתונאי לפי נוחות הסיקור

מתגלה פרדוקס מובהק: בעבר, במסגרת סיקור שעסק במעצרי כעיתונאי עצמאי במהלך הפגנה, בחן צוות חדשות 12 את התיעוד העיתונאי שהצגתי ואת התלונה שהוגשה מטעמי למח"ש. באותה כתבה צוין במפורש, מפי גיא פלג, כי פעלתי במסגרת תפקידי העיתונאי וכי מעמדי המקצועי לא הוטל בספק.

באותה עת הועברה למחלקת התחקירים של ערוץ 12 גם תעודת העיתונאי, וגיא פלג, יחד עם עמיתיו, פרסם כתבה מקיפה שעסקה בנסיבות המעצר. צוותו אף פנה לדוברות המשטרה וקיבל תגובות רשמיות, אשר שולבו במסגרת הסיקור.

באותה תקופה נחשבתי, הלכה למעשה, לעיתונאי לגיטימי ומקצועי – מסקנה שנלמדה גם מאופן הסיקור עצמו. ואולם, נדמה כי בהתקיים זיקה אינטרסנטית מסוימת, הכרה זו מתעצבת בהתאם לנסיבות: אז נתפסתי כעיתונאי הראוי להתייחסות ולבדיקה מקצועית, ואילו כיום, בחלוף כשנה וחצי, משאני מציג שאלות מקצועיות נוקבות, נדמה כי מעמדי העיתונאי מוטל לפתע בספק.

ראוי לציין כי לא נתבקשה הצגת תעודת עיתונאי, ולא נערכה בחינה עניינית של מעמדי המקצועי. תחת זאת, ננקטה – ככל הנראה – גישה מזלזלת, שבמסגרתה החליט מר פלג, על דעת עצמו, כי אינני עוד עיתונאי. מצב דברים זה מעורר תהיות כבדות באשר לאחידות הסטנדרטים המקצועיים ולמידת עקביותם.

צילום: ערוץ 12 – שימוש בהתאם לסעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים

במקביל, ניסיונות לקבל את תגובתו של עורך הדין אפרים דמרי לא נשאו פרי עד למועד הפרסום. בוצעו פניות טלפוניות ואף הועברה פנייה כתובה, ובמסגרתן התבקשנו להעביר קישור לאתר "מעקב". חרף זאת, לא התקבלה תגובה, באופן העשוי להעיד כי הפנייה לא נענתה או שלא נמצאה ראויה למענה לשיטתו.

פרשת "שדה תימן" ממשיכה אפוא להוות מוקד לבחינה מחודשת של גבולות הסיקור העיתונאי, של יחסי הגומלין בין מערכת המשפט לתקשורת ושל השפעת פרסומים מוקדמים על הליכים משפטיים רגישים. ביטול כתב האישום אינו מסיים את ההשלכות המשפטיות והציבוריות של האירועים, וההליכים האזרחיים והדיון הציבורי צפויים להימשך.

בתוך כך, מתחדדת השאלה באיזו מידה רשאים כלי תקשורת להסתמך על חומרי חקירה מתהווים, ומהי האחריות הנלווית לפרסום תיעוד בעל פוטנציאל השפעה רחב. הדיון סביב התנהלות גורמים תקשורתיים בפרשה זו ממחיש את המתח המתמשך בין הצורך לחשוף מידע בעל עניין ציבורי לבין החובה להגן על זכויות הפרט ועל עקרונות ההליך ההוגן.

ההתפתחויות האחרונות מדגישות כי סוגיות של אתיקה עיתונאית אינן מסתיימות בפרסום עצמו, אלא ממשיכות להתברר גם לאחריו — הן בזירה המשפטית והן במרחב הציבורי. שאלות של מקצועיות, אחריות וגבולות השיח התקשורתי נותרות במרכז תשומת הלב, כאשר כל פרשה מסוג זה מוסיפה נדבך נוסף לדיון המתמשך על תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית.

הפוסט גיא פלג במבוי מקצועי: כשהשאלות מתחדדות, הכתב בוחר בבריחה ובזלזול הופיע לראשונה ב-מעקב.

הוא נחשב לאחד הפרצופים המוכרים ביותר על המסך, מי שמדווח ללא מורא מזירות פשע ומסדרונות בתי המשפט, אך נדמה כי דווקא תחת פנסו של הכתב המוערך נותר חלל ריק של סימני שאלה. ברהנו טגניה, כבר בן 45, ממשיך לתחזק סטטוס של רווק נצחי ללא כל תיעוד של זוגיות נשית באופק. האם מדובר בדבקות יוצאת דופן בקריירה, או שמא ב"ארון" שטרם נפתח?

ברהנו טגניה (45), כתב הפלילים הממולח של חברת החדשות (12), בנה לעצמו מוניטין של אדם שאינו חושש לחשוף אמיתות כואבות. אך בעוד הוא נובר בחייהם של אחרים, חייו האישיים נותרים בגדר תעלומה המעסיקה את הרשתות החברתיות ואת קהל הצופים. השאלה המהדהדת, שעלתה לא פעם בפורומים שונים (דוגמת אתר "סטיפס"), היא פשוטה וישירה: "האם ברהנו טגניה גיי?". הגולשים תוהים כיצד ייתכן שדמות ציבורית כה "חמודה", המקרינה לעיתים רכות מסוימת, נותרת ללא כל אזכור לבת זוג לאורך עשורים של פעילות אינטנסיבית.

הסוד שלא נחשף

ביוני 2025, כותרות העיתונים בישראל הבטיחו דרמה גדולה: "כתב חדשות 12 חושף את 'הסוד'". הקוראים והעוקבים, אשר אולי ציפו לווידוי אישי דרמטי שיביא קץ לשמועות, בין אם בדמות פרטים על מערכת זוגית, תוכניות לנישואין או גילוי אישי משמעותי – התבדו במהרה.

ה"סוד" שנרמז בכותרות התברר כאכזבה של ממש: טגניה פשוט עובד קשה. סוד, לכאורה. אבסורד? ככל הנראה – בהחלט. במדינה שבה כל אזרח עמל לפרנסתו, הניסיון למתג מוסר עבודה כ"סוד" נתפס בעיני רבים כניסיון נואש להסיט את האש מהשאלות המהותיות באמת.

בעניין זה לא פנינו למר ברהנו טגניה, שכן מדובר בשמועות ופרשנות המבוססות על שאלות שעולות ברשת. בעודו איש מפורסם ודמות ציבורית, השאלות הללו ימשיכו ללוות אותו – האם האמת תצא לאור, או שמא הכתב הפלילי ימשיך לשמור על שתיקה בתיק האישי ביותר שלו?

בין שמרנות לליברליות

טגניה, שעלה מאתיופיה ב-1992 והתברג בלב הקונצנזוס הישראלי, מייצג סיפור הצלחה מרשים. מקצין בחיל התותחנים ועד לפרס העיתונות של "בני ברית". אולם, השמרנות המיוחסת לעיתים לקהילה ממנה צמח מעלה תהייה: האם הוא חושש שהאמת שלו לא תתקבל בברכה? אם מדובר בנטייה הומוסקסואלית, הרי שהצביעות זועקת – אדם שחורת על דגלו את ה"אמת" העיתונאית, לכאורה מסתיר את האמת הפרטית שלו עצמו.

האם נראה בקרוב חתונה מתוקשרת עם אישה שתפריך את כל השמועות, או שמא נזכה לראות את טגניה צועד אל מחוץ לארון בצעד אמיץ? נכון לעכשיו, העובדות מדברות בעד עצמן: ברהנו טגניה הוא רווק. כל השאר – פרשנויות, תהיות ושאלות שעולות ברשת ונותרו ללא מענה. בזמן שהוא ממשיך לדווח על פשעים וחשדות, הציבור ממשיך לתהות מתי ייפתר התיק המעניין מכולם: תיק חייו האישיים של הכתב הכי חמוד (ונשי?) על המרקע.

לזהותו המינית של אדם אין רלוונטיות לדיון הציבורי – בין אם הוא דו-מיני, הומוסקסואל או הטרוסקסואל. המוקד צריך להיות באופן שבו נתפסים דמותו ופועלו.

הצילום הראשי נוצר באמצעות סוכן בינה מלאכותית של מערכת "מעקב"

הפוסט בין חשיפות פליליות לשאלות זהות מינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

חדשות 12 (N12) עומדים במרכז עימות תקשורתי חריג עם משטרת ישראל, לאחר פרסום כתבה שעסקה בפעילות כוחות הביטחון בכפר תראבין שבנגב. המשטרה מאשימה את הערוץ ואת אתר החדשות בפרסום סיקור חלקי, מגמתי ומטעה, אשר לטענתה אינו משקף את מהלך האירועים המלא ופוגע בלגיטימציה הציבורית של פעילות השוטרים והלוחמים בשטח.

הכתבה, שפורסמה ביום 28 בדצמבר 2025 ועודכנה למחרת, עסקה בפעילות משטרתית בכפר תראבין ונשאה את הכותרת: "לא נותנים לנו לפעול בתראבין: שוטרים בורחים מעימות – ומקבלים הנחיות רופסות ממפקדים | חשיפה".

לטענת המשטרה, כבר ברמת הכותרת מוצג מסגור חד משמעי המייצר תודעה של כישלון מבצעי, נסיגה ואובדן שליטה, מבלי שניתנת לצופה האפשרות להיחשף למכלול הנתונים המבצעיים שהובילו לסיום הפעילות במקום.

הסיקור, מתמקד כמעט באופן בלעדי בשלב יציאת הכוחות מן הכפר, תוך התעלמות מהשלבים שקדמו לכך: מטרת הפעולה, משכה, היקף ההתנגדות בשטח, תנאי הסיכון, שיקולי הפיקוד והנהלים המבצעיים שעל פיהם פעלו הכוחות. בחירה עריכתית זו יוצרת, לפי עמדת המשטרה, תמונה חלקית המובילה את הצופה למסקנה משתמעת של "בריחה", מבלי לבחון האם מדובר בסיום יזום של משימה לאחר השגת יעדיה.

מעבר למסגור החלקי, הכתבה עושה שימוש בשפה טעונה ובדימויים רגשיים חריפים במיוחד, כגון "בריחה", "השפלה" ו"אובדן משילות", מבלי להציג ניתוח מקצועי של דוקטרינת פעולה, שיקולי בטיחות או נוהלי עבודה באזורים מאתגרים. השפה הדרמטית מחליפה ניתוח אנליטי ומעמיק, ומעצימה אפקט רגשי על חשבון הצגת עובדות והקשרים מבצעיים.

במוקד ביקורת נוספת עומד, לטענת המשטרה, טשטוש הגבול בין סיקור ביטחוני לבין ביקורת פוליטית. הכתבה קושרת בין האירועים בתראבין לבין מדיניות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומציגה את הפעילות המשטרתית כחלק מנרטיב רחב יותר של ביקורת על תפקוד המשטרה תחת אחריותו. לטענת גורמים במשטרה, הקישור הפוליטי נעשה מבלי להבהיר לצופה היכן מסתיים הדיווח העובדתי והיכן מתחילה פרשנות בעלת אופי ציבורי פוליטי, ובכך נפגעת האובייקטיביות העיתונאית.

הכתבה יוצרת רושם מערכתי רחב על בסיס אירוע נקודתי, כאשר מן המקרה הספציפי נגזרות מסקנות כלליות על תפקוד המשטרה בנגב כולו, מבלי להציג נתונים השוואתיים, רצף אירועים, או הקשר רחב יותר של פעילות אכיפה באזור. לפי המשטרה, אופן הצגה זה עלול להטעות את הציבור ולבסס תפיסה כוללת שאינה נשענת על תמונה מלאה.

את הכתבה בחדשות 12 ערך העיתונאי אלמוג בוקר, המוכר לציבור ככתב העוסק דרך קבע בענייני ביטחון. ואולם, לפי תגובת המשטרה, בפרסום האמור לא הופעלה עיתונאות אחראית: לטענתה, חומר עובדתי מהותי שפורסם על ידה והציג תמונה שונה מן המתוארת בכתבה – לא נכלל בפרסום, מסיבות שלא הובהרו. במשטרה סבורים כי מדובר בהשמטה מכוונת, אשר תרמה, לשיטתם, להצגת נרטיב חד צדדי הפוגע בגוף האוכף. עוד נמסר כי המשטרה רואה בפרסום חלק ממגמה רחבה יותר של סיקור ביקורתי, אשר במקרה זה חרג, לטענתה, מגבולות הדיווח המאוזן.

בתגובה לכתבה מסרה משטרת ישראל הודעה חריגה בניסוחה. בהודעה נכתב: "מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות ‘בריחת’ הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים".

לצד ההודעה פרסמה המשטרה סרטון מלא של הפעילות, שלטענתה מציג רצף מבצעי שונה מזה שהוצג בכתבה, ומדגים סיום משימה יזום ולא נסיגה תחת לחץ. המשטרה טוענת כי פרסום הסרטון נועד לחשוף את הפער בין המציאות המבצעית לבין האופן שבו הוצגה לציבור במסגרת הסיקור הטלוויזיוני.

צילום דוברות המשטרה, שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים; הסרטון המלא אשר לא פורסם בידי N12

ביום 2 בינואר 2026 פרסמה דוברות משטרת ישראל הודעה נוספת, שבה חידדה את עמדתה. בהודעה נכתב כי הכתבה ששודרה הציגה "תמונה חלקית ומגמתית", תוך התמקדות ביציאת הכוחות בלבד, וכי הסרטון שפרסמה המשטרה נועד "להעמיד דברים על דיוקם" ולהציג לציבור את ההתרחשות בשלמותה. לדברי הדוברות, הסרטון ממחיש כי לוחמי חטיבת סה"ר וכוחות השיטור של המחוז הדרומי פעלו בכפר תראבין במקצועיות, בנחישות ובהתאם למצופה מהם, בניגוד לרושם שנוצר בעקבות הסיקור.

בהמשך ההודעה ציינה המשטרה כי במקביל לפעילות הגלויה נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרות הסדר, באמצעים גלויים וסמויים, וכי המשטרה תפעל להביא את העבריינים לדין. עוד הודגש כי אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית מבוקרת הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכי הצגתם כהיעדר משילות משקפת, לשיטתה, חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון.

למערכת N12 ולעיתונאי אלמוג בוקר נמסרה גם תגובת משטרת ישראל. בתגובה הרשמית נמסר כדלקמן:

"ממשטרת ישראל נמסר:
'מדובר בפרסום מגמתי המטיל דופי בשוטרים ובלוחמים, המבצעים פעילות תקדימית ועוצמתית, לילות כימים למען ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים. הטענה אודות “בריחת” הכוחות הינה עיוות מוחלט של המציאות, כשבפועל – הכוחות סיימו פעילות מבצעית בהתאם ליעדיה ולאחר השגת המטרות, עזבו את המקום באופן מבוקר ועל פי נהלים. במקביל נפתחה חקירה לאיתור המעורבים בהפרת הסדר, באופן גלוי וסמוי, והמשטרה תשים ידיה על העבריינים ותביאם לדין.

בנוסף, אמצעי בטיחות, היערכות בכוחות מתוגברים ותנועה מבצעית הם חלק בלתי נפרד מעבודת משטרה מקצועית ואחראית, במיוחד באזורים מאתגרים, וכל פרשנות אחרת וניסיון להציג שיקולי בטיחות מבצעיים כהיעדר משילות מעידים על חוסר הבנה בסיסי של עבודת כוחות הביטחון, והציבור מוזמן להתעדכן. כלל האמצעים עומדים לרשות הלוחמים והשוטרים, וככל שקיים חסר – הוא מסופק במיידי. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות, באחריות ובמקצועיות נגד כל גורם אלים, תוך שמירה על חיי השוטרים והאזרחים כאחד".

בקריאה מקצועית של תגובות המשטרה, במסגרת פרשנות מערכת "מעקב", עולה כי מדובר בתגובות טעונות, מתגוננות ואף תוקפניות, שנועדו, לשיטתה של המשטרה, להתמודד עם פגיעה תדמיתית חמורה. על פי פרשנות זו, אין המשטרה מסתפקת בהכחשת פרטים עובדתיים גרידא, אלא פועלת לערעור הלגיטימציה העיתונאית של הפרסום עצמו, באמצעות הצגתו כ"מגמתי" וככזה ש"מטיל דופי".

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עיתונאי מחזיק בראיות מסוימות ומפרסם אך ורק חלק מהן, מציאות זו עשויה להיחשב כהטעיית הציבור, ואף ניתן לפרשה, בנסיבות מסוימות, כעבירה אפשרית על חוק איסור לשון הרע, נוכח פגיעה בשם הטוב ופרסום אי אמת, הפוגעים, בין היתר, במשטרת ישראל, בשוטרים שהיו במקום ובשר איתמר בן גביר.

עוד נטען בפרשנות כי השימוש בביטויים טעונים כגון "לילות כימים", "פעילות תקדימית ועוצמתית" ו"ביטחון תושבי הנגב הנורמטיביים" משקף ניסיון לייצר חומת מגן מוסרית סביב השוטרים והלוחמים, וכי המאבק המרכזי הוא על השפה עצמה: דחיית המונח "בריחה" והחלפתו בנרטיב של "סיום משימה" ו"עזיבה מבוקרת". בנוסף, נטען כי האמירה שלפיה פרשנות אחרת מעידה על חוסר הבנה של עבודת כוחות הביטחון מהווה האשמה מרומזת בחוסר מקצועיות עיתונאית.

העימות בין משטרת ישראל לבין חדשות 12 מדגיש מחלוקת עמוקה סביב אופן סיקור אירועים ביטחוניים רגישים, שאלות של מסגור, איזון, והגבול שבין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין פרסום שעלול, לטענת המשטרה, להטעות את הציבור ולפגוע באמון בכוחות האכיפה.

אמירות ועובדות שלא פורסמו ב-חדשות 12

נקודה נוספת שלא הובאה בפרסום של N12 היא תגובותיו הפומביות של השר איתמר בן גביר, אשר מסר לציבור התייחסות ישירה וחד משמעית לאירוע.

ביום 28.12.2025 פרסם השר ברשת X את הדברים הבאים:
"בסיור משילות בתראבין. יהיה חוק וסדר בנגב – אנחנו בעלי הבית כאן!"

וכן הוסיף:
"מי שלא מרוצה – שילך לשתות מים בעזה".

רשת X

בהמשך לכך, ביום 31.12.2025, פרסם השר בן גביר ברשת X הודעה נוספת, ובה כתב:

"תארבין. הבוקר, יחד עם המשמר הלאומי וכוחות המשטרה. בפעם השלישית השבוע ובפעם ה-28 בנגב בחודשיים האחרונים. אנחנו לא מתכוונים למצמץ – מי שלא נורמטיבי אנחנו נכסח אותו, המשטרה תטפל בו, המשמר הלאומי יכריע אותו!".

בקריאה פרשנית של התבטאויותיו הפומביות של איתמר בן גביר, ניתן לזהות קו עקבי של מימוש הבטחות פוליטיות והפגנת נוכחות שלטונית בשטח. בניגוד לגישות שנקטו ממשלות קודמות, ובפרט בתקופת ממשלת נפתלי בנט, בן גביר בוחר להגיע פיזית לזירות חיכוך מורכבות, להצהיר הצהרות ברורות ולפעול באופן גלוי, גם במחיר ביקורת ציבורית ותקשורתית.

מן האמירות עולה תפיסת משילות חד משמעית, המבקשת לשדר מסר של ריבונות, אכיפת חוק ואי היסוס מול תופעות של אלימות, עבריינות והפרת סדר. בעיני תומכיו, מדובר בגישה אמיצה שאינה מסתפקת בדיווחים מרחוק או בהודעות כלליות, אלא מתורגמת לפעולה רציפה בשטח, בשיתוף המשטרה והמשמר הלאומי.

עוד ניתן לראות בדבריו המשך ישיר להצהרותיו טרם הבחירות – הבטחות בדבר החזרת תחושת הביטחון, חיזוק הנוכחות הממשלתית בנגב והפסקת מדיניות ההכלה. מנקודת מבט זו, בן גביר מצטייר כשר הפועל בהתאם לקו שהציג לבוחריו, ללא ניסיון לריכוך מסרים או הסתתרות מאחורי ניסוחים דיפלומטיים, ובכך מחזק בעיני תומכיו את אמינותו הפוליטית.

פרסום חלקי וערעור אמון הציבור בחדשות 12

כאשר עיתונאי זה או אחר מפרסם תמונה חלקית בלבד – ובמקרה זה אלמוג בוקר – אין מדובר אך ורק בפגיעה בעיתונאות ובזילות המקצוע, אלא גם בזלזול ממשי בצופי החדשות, בקהל של חדשות 12, במעריצים ובציבור רחב של בני אדם המאמינים, לעיתים באמון עיוור, לתכני הערוץ.

לכל עיתונאי עומדת זכותו לפרש את המציאות מנקודת מבטו, אולם עד ליום 04.01.2026 ניתן היה לפרסם שורה ארוכה של עדכונים, ובפרט נוכח העובדה שמאז 28.12.2025 חלפו ימי חדשות רבים, שבמהלכם לא פורסמה גרסה עדכנית או משלימה. לטענת המערכת, לערוץ 12 קיימת אג'נדה ברורה הפועלת נגד השר איתמר בן גביר, תוך ניסיון להכפיש שמות של פוליטיקאים ממחנה הימין – גם במחיר השפלת שוטרים, פגיעה במשטרת ישראל ופגיעה בשר מכהן בממשלת ישראל.

למען הבהירות יודגש: אין חולק כי בן גביר אינו דמות מושלמת, וכי קיימים לגביו לא מעט כשלים וביקורות. בדומה לכך, גם משטרת ישראל מחויבת לביקורת ציבורית ונדרשת לבחינה מתמדת של התנהלותה – ואף מערכת זו פרסמה לא אחת ביקורת קשה הן על השר והן על המשטרה. ואולם, הביקורת חייבת להיעשות בדרך ראויה, תוך הבחנה מדויקת בין טענות לעובדות, ותוך היצמדות קפדנית לאירוע עצמו ולנתונים המוכחים בלבד.

נ.ב

עיתונאי פועל מתוך מטרה אחת ויחידה – מימוש זכותו של הציבור לדעת את האמת, שהיא תכלית העל של המקצוע. העיקרון המנחה, הנלמד ומוטמע בכל הכשרת עיתונאים – "זכות הציבור לדעת" – אינו סיסמה ריקה, אלא מושג מהותי שמרכיבו המרכזי והמחייב הוא האמת עצמה.

הצילום באדיבות עמוד הפייסבוק הרשמי של אלמוג בוקר, ונעשה בו שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

ערוץ 12 בחר שלא למסור תגובה לפניית המערכת, ואילו העיתונאי אלמוג בוקר לא העביר את תגובתו עד למועד פרסום הדברים.

-אנו במעקב-

הפוסט אלמוג בוקר מסלף? לפי המשטרה: כתבתו ב-N12 מטעה הופיע לראשונה ב-מעקב.

ינון מגל התייחס הבוקר (שני) בשידור לתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו בידי גיא פלג וחדשות 12, בעקבות פרסומיו והתבטאויותיו סביב פרשת שדה תימן. הדברים נאמרו במסגרת תוכניתו ברדיו 103FM, והובאו על רקע הליך משפטי שבו נתבע מגל בסכום של מיליון שקלים.

בדבריו בשידור מתח מגל ביקורת חריפה על עצם הגשת התביעה ועל התנהלות גוף החדשות. לדבריו, חדשות 12 הגישו נגדו תביעה בסכום של מיליון שקלים, והוא תהה מדוע לא הוגשה תביעה בסכום גבוה בהרבה. מגל אמר כי לטענתו עילת התביעה נובעת מהאמירה שלו שלפיה חדשות 12 ביצעו "עלילת דם", והוסיף כי לשיטתו הגוף התקשורתי פועל מתוך תפיסה שהוא עדיין "מנהל את המדינה". עוד ציין כי אינו מוטרד מן ההליך המשפטי וכי התביעה אינה משפיעה עליו מבחינה אישית.

בהמשך דבריו הרחיב מגל את טענותיו והאשים את חדשות 12 בפרסום שלדבריו פגע בלוחמי צה"ל בעיצומה של מלחמה. הוא טען כי במסגרת הסיקור נטען שחיילים אנסו מחבל, וכי פרסום כזה יצר, לדבריו, תדמית בינלאומית שלפיה חיילי צה"ל הם אנסים. מגל אמר כי לשיטתו מדובר בטעות חמורה, והוסיף כי היה על חדשות 12, לטענתו, להתנצל, למחוק את הפרסום מן הארכיונים ולהודות בשגיאה, במקום לנקוט צעדים משפטיים נגד מי שמבקר את הפרסום.

בשלב זה של הדיון התערב בן כספית, שותפו של מגל לשידור, וביקש להעמיד את הדברים בהקשרם. כספית ציין כי מדובר בפרסום עיתונאי שהתבסס על חקירה שהתנהלה בזמן אמת, והבהיר כי הדיווח של חדשות 12 עסק בכותרת חקירה ולא בקביעה עובדתית חלוטה. לדבריו, עצם העובדה שהוגשה תביעה בסכום של מיליון שקלים, ולא בסכום גבוה יותר, מלמדת כי אין מדובר בניסיון להפגין כוח מופרז. עוד הוסיף כי אין תביעה מצד לוחמי כוח 100 נגד חדשות 12, וכי הסיקור נעשה בהתאם למידע שהיה קיים באותה עת.

מגל השיב לדבריו של כספית וחזר על עמדתו שלפיה חדשות 12 שגו בפרסום. הוא אמר כי לשיטתו, הטעות שנעשתה תלווה את השיח הציבורי עוד שנים רבות, וכי לטענתו תידון שוב ושוב הטענה ל"עלילת דם" כלפי לוחמי כוח 100. מגל הוסיף כי עצם הגשת התביעה נגדו בגין הדברים שאמר מהווה, לדבריו, חוצפה ומעידה על נתק או "ורטיגו" שבו מצוי גוף החדשות.

בהמשך השידור ביקש כספית להביא לסיום הדיון. הוא אמר כי לדעתו מגל מקדים ומכפיש את בית המשפט עוד בטרם החל ההליך להתברר, והבהיר כי אינו מעוניין להקדיש זמן נוסף לנושא במסגרת התוכנית. לדבריו, יש להתקדם לנושאים אחרים, והוא ביקש שלא להמשיך בעימות.

העימות המילולי בשידור מצטרף לעימות משפטי מתמשך בין הצדדים, על רקע שאלות של גבולות השיח הציבורי, אחריות עיתונאית, וחופש הביטוי בתקופה רגישה. התביעה שהוגשה צפויה להתברר בבית המשפט, שם יידרשו הצדדים לפרוש את טענותיהם ולהתמודד עם האמירות והפרסומים שבמוקד המחלוקת.

צילום מסך מערוץ 14, שימוש הוגן בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט ינון מגל נגד חדשות 12: "עשיתם טעות" הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתוני הרייטינג האחרונים מעלים תמונה בעייתית עבור ערוץ 11, הערוץ הממלכתי היחיד שנותר בישראל, המתקיים על כספי משלם המסים. בעוד הערוצים המסחריים מתחרים ביניהם על קהל הצופים, ערוץ 11 מוצא עצמו באופן עקבי במקום האחרון בכל רצועות השידור המרכזיות, עם פערים משמעותיים מול המתחרים הפרטיים.

במהדורות החדשות המרכזיות, הסדר נותר יציב: חדשות 12 של קשת שומרת על מעמדה המוביל עם רייטינג של 13.6 אחוזים ו-345 אלף צופים. ערוץ 14 מחזיק במקום השני עם 8.6 אחוזים ו-200 אלף צופים, הישג המבסס את מעמדו כשחקן מרכזי בשוק החדשות הישראלי. חדשות 13 של רשת מגיעה למקום השלישי עם 5.4 אחוזים ו-133 אלף צופים. אולם התמונה הבעייתית ביותר נחשפת במקום האחרון: חדשות 11 רושמת רק 3.3 אחוזי צפייה עם 77 אלף צופים בלבד, פער משמעותי מול המתחרים.

ההבדלים הדרמטיים בין הערוצים מתעצמים ברצועת הפריים טיים, שעת השיא היקרה של השידור הטלוויזיוני. תוכנית הריאליטי "מאסטר שף" של קשת 12 מובילה בבירור עם 18.2 אחוזי רייטינג ו-470 אלף צופים, הישג המעיד על כוח המשיכה של תכניות בידור איכותיות בשעות השיא. ערוץ 14 מציג ביצועים חזקים ברצועה זו עם שתי תכניות שונות: "הפטריוטים" משיגה 10 אחוזים עם 238 אלף צופים, ואחריה "פתחי ושי" עם 6.7 אחוזים ו-171 אלף צופים.

רשת 13 מגיעה למקום השלישי ברצועת הפריים טיים עם התוכנית "מה קרה לצה״ל" שרושמת 6.7 אחוזים ו-171 אלף צופים. אך שוב, ערוץ 11 מוצא עצמו במקום האחרון, הפעם עם התוכנית "אינתיפאדה" שמושכת רק 1.9 אחוזי רייטינג ו-45 אלף צופים. המספרים הללו מעלים שאלות קשות לגבי יכולתו של הערוץ הממלכתי למשוך קהלים בשעות השיא, בדיוק כשהציבור יושב מול המסכים.

גם ברצועת השעה 19:00, המהווה פתיחה קריטית לערב השידור, התמונה דומה. "המהדורה המוקדמת" של קשת 12 בהנחיית קרן מרציאנו שולטת ברייטינג עם 10.6 אחוזים ו-251 אלף צופים. ערוץ 14 מאחז במקום השני עם התוכנית "שבע" בהנחיית ליטל שמש, הרושמת 6.0 אחוזים ו-137 אלף צופים. רשת 13 מגיעה למקום השלישי עם "אזור מלחמה" של רביב דרוקר ב-4.5 אחוזים ו-102 אלף צופים.

כאן 11 סוגרת שוב את הרשימה, הפעם עם התוכנית "שבע" בהנחיית ליאל קייזר ואליאור לוי, שמושכת רק 1.8 אחוזי רייטינג ו-32 אלף צופים. המיקום האחרון העקבי בכל רצועות השידור המרכזיות מצביע על בעיה מבנית עמוקה בערוץ.

ההבדל המהותי בין ערוץ 11 לבין מתחריו הפרטיים מחדד את הבעייתיות: בעוד ערוצים 12, 13, 14 ו-9 הם ערוצים מסחריים שצריכים להצדיק את קיומם מבחינה עסקית ולמשוך מפרסמים באמצעות רייטינג גבוה, ערוץ 11 הוא ערוץ ממלכתי המתקיים מכספי הציבור. מעמד זה מעמיד אותו בסטנדרט שונה: הוא אמור לשרת את הציבור הרחב ולהצדיק את התקציב המוקצה לו מכיס המדינה.

הרייטינג הנמוך באופן עקבי מעלה שאלות קשות על ערך ההשקעה הציבורית בערוץ. כאשר עשרות אלפי צופים בלבד בוחרים לצפות בתכניות הערוץ, גם בשעות השיא ובמהדורות החדשות המרכזיות, עולה הספק האם הערוץ מצליח למלא את ייעודו כשירות ציבורי. המספרים מצביעים על ניתוק בין ההצעה התכנית של הערוץ לבין הביקוש האמיתי של הצופים הישראלים.

הפערים הגדולים במיוחד נראים כאשר משווים את מספרי הצופים של כאן 11 לאלו של ערוץ 12 המוביל: בעוד חדשות 12 מושכת 345 אלף צופים, חדשות 11 מגיעה רק ל-77 אלף, פער של כמעט פי חמישה. ברצועת הפריים טיים, הפער אף גדול יותר: 470 אלף צופים למאסטר שף מול 45 אלף בלבד לתכנית של כאן 11, פער של יותר מפי עשרה.

המציאות הזו מציבה את קובעי המדיניות בפני דילמה: האם ערוץ ממלכתי שמתקיים על חשבון הציבור יכול להמשיך לפעול כאשר הוא מושך קהלים כה מצומצמים? האם יש צדק בהמשך מימון ציבורי כאשר הציבור עצמו, לפחות על פי נתוני הצפייה, בוחר שלא לצפות בתכניות הערוץ? השאלות הללו הופכות לדחופות יותר ככל שהפערים ברייטינג ממשיכים להתרחב ומעמדו של ערוץ 11 כשחקן שולי בנוף התקשורתי הישראלי מתבסס.

הנתונים מבוססים על מדידות הרייטינג של הוועדה הישראלית למדרוג

הפוסט קשת 12 בראש הטבלה, ערוץ 14 במקום השני הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

במבצע משטרתי נרחב שהתנהל הבוקר פשטה המשטרה על המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ועל משרדו של עורך דין מוכר ששמו נקשר בפרשת השרה מאי גולן. עורך הדין נעצר ונלקח לחקירה בחשד לקבלת שוחד בנסיבות מחמירות ולהלבנת הון, במסגרת חקירה שעוסקת בחשדות לשחיתות ושימוש לא תקין בכספי ציבור במשרד הממשלתי.

המבצע, שבוצע על ידי שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, כלל מספר חיפושים ועיכוב חשודים נוספים. באחד החיפושים, שנערך בביתה של מקורבת לשרה גולן, אותרה מעבדת סמים. השרה עצמה צפויה להיחקר עוד במהלך היום במסגרת החקירה.

החקירה החלה לפני מספר חודשים והיא עוסקת בחשד לכך שעובדי המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ונוספים היו מעורבים בקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים, העסקה פיקטיבית והסתרה של מקורות מימון. לפי חשד המשטרה, החשודים השתמשו בעמותות ובמערכות ממשלתיות ككלי להוצאת כספים שלא כדין.

פרשת גולן החלה להתגלות בעקבות תחקירים עיתונאיים שחשפו חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים. לפי החשדות, השרה ביצעה מינויים פיקטיביים למקורבים, עשתה שימוש פסול בכספי ציבור, זייפה מסמכים רשמיים ונתנה תצהיר שקרי לבית המשפט. בתחקיר שפורסם בחדשות 12 עלו ממצאים שלפיהם מקורבים ותורמים לעמותה "העיר העברית" שהקימה גולן קיבלו תפקידים ללא פעילות ממשית, בתמורה לטובות הנאה.

ביולי האחרון הורו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן למשטרה לחקור באזהרה את השרה מאי גולן, בעקבות החשדות לשחיתות שעלו נגדה בתחקירים. החלטה זו אפשרה למשטרה לפתוח בחקירה פורמלית ולאסוף ראיות במקרה.

במסגרת החקירה נחשפו פרטים נוספים על התנהלותה החשודה של גולן. בפברואר האחרון, כחודש וחצי לאחר שנפתחה בדיקה ראשונית בעניין, פורסם כי עדה מרכזית שנחקרה בלהב 433 מסרה עדות מפורטת על התנהלותה של גולן וחיזקה את החשד לשינוי יומנים וחלוקת משרות למקורבים. לאחר שדמויות נוספות מסביבתה של השרה הגיעו להעיד, החליטה המשטרה לפנות ליועצת המשפטית לממשלה על מנת לפתוח בחקירה רשמית.

אחד הפרטים המעניינים בפרשה נוגע לעורך הדין שנעצר הבוקר. בחודש שעבר פורסם בחדשות 13 כי השרה גולן ניסתה למנות את אותו עורך דין לתפקיד עובד מדינה במשרד לשוויון חברתי, חרף העובדה שהוא חשוד ועתיד להעיד נגדה. לפי הדיווח, עורך הדין קיבל ממנה לכאורה כספי ציבור פיקטיביים מבלי לבצע עבודה משפטית.

בתגובה לביקורת, מסרה השרה גולן אז כי "בשל העובדה שערוצי התקשורת השמיצו את עורך הדין בגלל הקשר אליי, בחרתי לפנות דווקא אליו כדי שישמש יועץ בלשכתי. נגמרו ימי הפנקס האדום". הצהרה זו עוררה ביקורת נוספת בשל הרושם שהשרה מתעלמת מהחשדות נגד עורך הדין ומנסה למנותו למרות מעמדו החשוד בחקירה.

במשטרה אמרו כי החקירה עוסקת בחשד לכך שעובדי המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ונוספים היו מעורבים בקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים והעסקה פיקטיבית. בהודעה רשמית נמסר כי "שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עצרו הבוקר חשוד אחד, עיכבו נוספים ובצעו מספר חיפושים, במסגרת חקירת חשד לקבלת דבר במרמה, שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים והעסקה פיקטיבית, במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה".

גילוי מעבדת הסמים בביתה של מקורבת השרה מוסיף ממד נוסף לפרשה המסתבכת. הגילוי מעלה שאלות לגבי מעגל המקורבים של השרה ואופי הפעילות שהתרחשה בסביבתה. המשטרה לא חשפה פרטים נוספים על מעבדת הסמים או על זהות בעלת הבית, אך הממצא מצטרף לרשימת החשדות והממצאים החמורים בפרשה.

השרה גולן הכחישה בעבר את כל המיוחס לה וטוענת כי ההקלטות שפורסמו במסגרת התחקירים זויפו. עם זאת, במהלך השעות האחרונות, במקום להתייחס לפרשה או לעצירת עורך הדין, בחרה השרה לפרסם הודעות ברשתות החברתיות בנושאים אחרים לגמרי.

לפני 16 שעות השרה גולן העניקה ראיון לערוץ 14 בו מסרה שעברה לינץ' על ידי השמאל והטרדה מינית. "השמאל בישראל רוצה שנפחד לרוץ בבחירות ושאנשי המחנה הלאומי יפחדו להביע את הדעות שלהם מחשש שיותקפו באלימות פיזית ומילולית. אותי הם בטח לא יוכלו להפחיד", אמרה גולן בראיון.

בנוסף, השרה כתבה ברשת X: "הגעתי כעת תחת אבטחה כבדה לאירוע הרמת כוסית של הליכוד בפתח תקווה והותקפתי על ידי מפגינים שקיללו אותי, זרקו לעברי חפצים וקראו לעברי הערות הכוללות הטרדות מיניות. אם פעילי ימין היו מתנהגים כך המהדורות היו נפתחות, אבל הם לא בוחלים בכלום, לא בהסתה לרצח ולא בפציעה עד זוב דם של צלם תמים. המפגינים כבר יודעים שאני לא מפחדת מהם ולא מתנצלת על דרך הימין האידאולוגית – אמשיך לעמוד בגאון ולהשמיע את קול האמת שלי ושל הקהל העצום אותו אני מייצגת".

בחירתה של השרה להתמקד בנושאים אחרים במקום להתייחס לחקירה המשטרתית יוצרת רושם של המשכיות ברגיל, כאילו אצלها לא קורה דבר חמור. גישה זו מעוררת שאלות לגבי אסטרטגיית ההגנה שלה ולגבי האופן בו היא מתכוונת להתמודד עם החקירה המתפתחת.

עורך הדין שנעצר הבוקר הועבר לחקירה במשרדי להב 433, ובהמשך היום יובא להארכת מעצר בבית המשפט השלום בראשון לציון. החשודים הנוספים שעוכבו הועברו גם הם לחקירה, והמשטרה ממשיכה לאסוף ראיות ועדויות במקרה.

החקירה נמצאת בשלביה הראשונים לאחר המעבר לחקירה גלויה, ויש לצפות לפיתוחים נוספים בימים הקרובים. חקירתה של השרה גולן עצמה, שאמורה להתקיים עוד היום, עשויה לשפוך אור נוסף על הפרשה ועל היקף החשדות נגדה ונגד מקורביה.

פרשת גולן מצטרפת לשורה של פרשות שחיתות שפקדו את הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות, ומדגישה את החשיבות של בקרה ופיקוח על השימוש בכספי ציבור במשרדי הממשלה. התפתחויות הפרשה תמשכנה להיבחן בקפידה, בעיקר לאור החמורות של החשדות ומעורבותם של גורמים נוספים בפעילות החשודה.

המעצר של עורך הדין ופשיטת המשטרה על המשרד הממשלתי מסמנים נקודת מפנה בחקירה ומעידים על כך שהמשטרה רואה בחומר הראיות שנאסף בסיס מספיק להמשך פעולות החקירה. גילוי מעבדת הסמים מוסיף ממד פלילי נוסף לפרשה ועשוי להוביל להרחבת החקירה לכיווני נוספים.

מערכת "מעקב" לא קיבלה כל תגובה מטעם השרה.

משטרת ישראל טרם מסרה את תגובתה ל"מעקב".

צילום: מאי גולן, מתוך דף הפייסבוק הרשמי – שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

צילום רכב משטרתי: דים אמור.

הפוסט מעבדת סמים אצל מקורבת גולן, עורך דין נעצר הופיע לראשונה ב-מעקב.

אביגדור ליברמן ונפתלי בנט נפגשו השבוע במסגרת הכנות למערכת בחירות שעלולה להתקיים בעתיד הקרוב. ליברמן פרסם ברשת X תמונה משותפת עם בנט וחשף פרטים על התייעצותם האסטרטגית.

"נפגשתי היום עם נפתלי בנט. שוחחנו על איראן, המשך המלחמה בעזה, המגעים לעסקת החטופים, סוגיית הגיוס לצה״ל, הכלכלה, ועל הדרכים להחליף את הממשלה בהקדם", כתב ליברמן בפוסט שפורסם לאחר המפגש.

ליברמן הדגיש במיוחד את הצורך בתכנון מוקדם לקראת מערכת הבחירות הבאה: "הדגשתי את הצורך בגיבוש קווי היסוד של הקואליציה הבאה בהקדם האפשרי ותיאום מקסימלי בין כל המפלגות הציוניות".

הפגישה מתקיימת על רקע סקר האחרון של ערוץ 12 מתאריך 17 באוגוסט 2025, שמצביע על כוח פוליטי משמעותי לשני הפוליטיקאים. לפי הסקר, אם הבחירות היו מתקיימות באותו מועד, מפלגתו של בנט הייתה זוכה ב-20 מנדטים, בעוד ליברמן היה משיג 11 מנדטים. יחד, שני הפוליטיקאים יכולים להגיע לכ-31 מנדטים – כוח פוליטי שיכול להשפיע משמעותית על הרכב הקואליציה הבאה.

מפגש זה מעורר זיכרונות מהתקופה שבה בנט הגיע לראשות הממשלה בנסיבות חריגות. ב-2021, בנט נבחר לראש הממשלה למרות שלא הוביל את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. הוא הגיע לתפקיד במסגרת ממשלת השינוי – ממשלת ישראל השלושים ושש – שהוקמה ביוני 2021 כממשלת חילופים, ולא כתוצאה ישירה מתוצאות הבחירות.

בנט הוביל אז את מפלגת "ימינה" שזכתה ב-7 מנדטים בלבד בבחירות לכנסת ה-23. עם זאת, הצלחתו ליצור קואליציה רחבה המונה 61 חברי כנסת אפשרה לו להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון. בממשלתו של בנט השתתפו מפלגות ממגוון רחב של הספקטרום הפוליטי, מהימין הקיצוני ועד למפלגות הערביות.

כעת, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים הן בזירה הביטחונית והן בזירה הפנימית, הפגישה בין בנט וליברמן מצביעה על ניסיון ליצור גוש פוליטי שיוכל להציע אלטרנטיבה לממשלה הנוכחית. שניהם מתייחסים לעצמם כמייצגי "המפלגות הציוניות", מונח שמתייחס לכלל המפלגות שלא כוללות את המפלגות החרדיות או הערביות.

סדר היום שנדון במפגש משקף את האתגרים העיקריים העומדים בפני המדינה: האיום האיראני, ניהול המלחמה בעזה, המאמצים להשבת החטופים, משבר הגיוס החרדי, המצב הכלכלי, והשאלה הפוליטית המרכזית של החלפת הממשלה.

נושא הגיוס לצה"ל, שהוזכר במפגש, נותר אחד הנושאים המעוררים מחלוקת חריפה בחברה הישראלית. ממשלת נתניהו מתקשה להתמודד עם הלחץ הציבורי והמשפטי להרחיב את הגיוס, בעוד מפלגות הקואליציה החרדיות מתנגדות בתוקף לכל שינוי במעמד הפטור של בני הישיבות.

המפגש בין בנט וליברמן מצביע על תחילת עונת הבחירות הלא רשמית, גם אם מועד הבחירות עדיין לא נקבע באופן רשמי. שני הפוליטיקאים, שהיו בעבר חלק מממשלות שונות ושיתפו פעולה במסגרות מגוונות, נראים כמי שמנסים לבנות חלופה פוליטית שתוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים בפני המדינה.

האם ברית זו תתרחב לכלול מפלגות נוספות מהמרכז והמרכז-שמאל, ואם כן – איך תיראה המפה הפוליטית החדשה, אלו שאלות שיקבלו מענה רק עם התקדמות התהליך הפוליטי לקראת מערכת הבחירות הבאה.

צילום מתוך רשת X הרשמית של אביגדור ליברמן – שימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט מתגבשת ברית ליברמן–בנט נגד נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתוני הרייטינג האחרונים חושפים תמונה דרמטית של המאבק על הצופה הישראלי: "האח הגדול" ברשת 13 ממשיך לשבור שיאים עם רייטינג מרשים של 20.1% ו-469 אלף צופים, ומחזיר את הרשת לעמדת ההובלה ברצועת הפריים טיים. ההצלחה הגדולה של הריאליטי הישראלי מעמידה בסימני שאלה את יתר התכניות המתחרות ומוכיחה שוב את כוחו של הז'אנר בטלוויזיה הישראלית.

בעוד "האח הגדול" מוביל ברצועת הפריים טיים, קשת 12 ממשיכה לשלוט במהדורות החדשות המרכזיות. חדשות 12 השיגו רייטינג של 14% עם 371 אלף צופים, פער משמעותי מול המתחרים. במקום השני הגיע ערוץ 14 עם חדשות 14 ברייטינג של 8.6% ו-233 אלף צופים, ואחריו רשת 13 עם חדשות 13 ברייטינג של 6.6% ו-163 אלף צופים. כאן 11 נותרה מאחור עם חדשות 11 ברייטינג של 3% ו-78 אלף צופים בלבד.

למרות ההצלחה של "האח הגדול", תכנית "רוקדים עם כוכבים" בקשת 12 מוכיחה עמידות מרשימה עם רייטינג של 16.1% ו-433 אלף צופים. התכנית, הנמצאת בשלבי הגמר, מצליחה לשמור על קהל צופים נאמן למרות התחרות הקשה. הפער בין שתי התכניות הגדולות מעיד על התחרות הצמודה בין הערוצים המובילים.

ערוץ 14 מציג תמונה מורכבת יותר. "הפטריוטים" עם ינון מגל השיגה רייטינג של 8.4% עם 234 אלף צופים, בעוד "פתחי את שי" הגיעה לרייטינג של 4.6% עם 111 אלף צופים. החלוקה בין שתי התכניות מראה על קושי בריכוז הקהל סביב תכנית מרכזית אחת.

כאן 11 נאבקת בקשיים משמעותיים ברצועת הפריים טיים. "המרדף" השיג רייטינג של 3.8% עם 93 אלף צופים, ו"קחו מספר" הגיע לרייטינג של 2.7% עם 70 אלף צופים. הנתונים מעידים על הקושי של הערוץ הציבורי למשוך קהל משמעותי בשעות הצפייה העיקריות.

ברצועת השידורים המוקדמת של השעה 19:00, קשת 12 ממשיכה את מגמת ההובלה. "מהדורה מוקדמת – עופר חדד" השיגה רייטינג של 9.8% עם 247 אלף צופים. ערוץ 14 הגיע למקום השני עם "לפני הכותרות – מגי טביבי" ברייטינג של 6.4% ו-163 אלף צופים. רשת 13 התמקמה במקום השלישי עם "אזור מלחמה – דרוקר" ברייטינג של 4.6% ו-110 אלף צופים, וכאן 11 סיימה במקום האחרון עם "שבע עם ליאל קייזר ואליאור לוי" ברייטינג של 1.7% ו-44 אלף צופים.

רצועת הלייט מציגה תחרות מעניינת בין הערוצים המובילים. רשת 13 הובילה עם "אח לילה" שהשיג רייטינג של 9.5% ו-204 אלף צופים, המשך ישיר להצלחת "האח הגדול". קשת 12 הגיעה צמוד מאחור עם "גיא פינס" ברייטינג זהה של 9% אך עם מספר צופים גבוה יותר – 231 אלף. בהמשך הרצועה, קשת 12 המשיכה עם "אברי ושרקי" שזכה לרייטינג של 5.6% ו-131 אלף צופים, ורשת 13 עם "היום שהיה" ברייטינג של 4.6% ו-99 אלף צופים.

ערוץ 14 הציג "סטורי לילה" עם רייטינג צנוע של 2.6% ו-63 אלף צופים, וכאן 11 סיימה עם "חדשות הלילה" ברייטינג של 1.8% ו-40 אלף צופים בלבד. הנתונים מעידים על קושי של הערוצים הקטנים יותר לפרוץ לרצועת הלייט המתחרה.

נתוני הרייטינג החדשים מעידים על שינוי במאזן הכוחות בטלוויזיה הישראלית. בעוד רשת 13 חוזרת לשלוט ברצועת הפריים טיים הודות להצלחת "האח הגדול", קשת 12 ממשיכה לשמור על עליונותה בחדשות ובתכני המידע. ערוץ 14 מתקשה למצוא את מקומו בין שני הגדולים, וכאן 11 נותרת מאחור בכל הרצועות.

ההצלחה של "האח הגדול" מוכיחה שוב את כוחם של תכני הריאליטי בטלוויזיה הישראלית. הרייטינג הגבוה של 20.1% מצביע על רעב של הקהל הישראלי לתכנים מהסוג הזה, בעיקר בתקופה של מתח ביטחוני. התכנית מצליחה לספק בריחה וסיפוק צפייה לקהל רחב, ומחזירה את רשת 13 למפה הטלוויזיונית הישראלית כשחקן מרכזי.

המאבק על הצופה הישראלי ממשיך להתחדד, כאשר כל ערוץ מנסה למצוא את הנוסחה הנכונה למשיכת קהל. בעוד הריאליטי והבידור מוכיחים את עצמם כמושכי קהל עיקריים, החדשות ותכני המידע נותרים חלק מרכזי מהתחרות. הנתונים מראים שהטלוויזיה הישראלית עדיין מסוגלת למשוך מיליוני צופים, אך ההתמחות והמיקוד הופכים קריטיים יותר מתמיד.

הנתונים מבוססים על פרסומי "הוועדה הישראלית למדרוג", נכון ליום 4 באוגוסט 2025.

הפוסט רייטינג: ערוץ 14 עומד חזק מול 13 ו-12! הופיע לראשונה ב-מעקב.

מהדורת חדשות 12 המרכזית חיזקה הערב את מעמדה כמהדורת החדשות הפופולרית ביותר בישראל, כאשר רשמה רייטינג של 13.6% המייצג 320 אלף צופים. הפער בין המובילה לבין המתחרות הראשיות נותר משמעותי ומדגיש את הבעיות המתמשכות של שאר הרשתות במגזר החדשות.

חדשות 14 השיגה 7% רייטינג עם 174 אלף צופים, תוצאה המציבה אותה במקום השני בתחום החדשות אך עדיין בפער גדול מהמובילה. חדשות 13 הגיעה ל-5.2% רייטינג עם 126 אלף צופים, בעוד חדשות 11 נותרה בזנב המהדורות עם 3.5% רייטינג ו-94 אלף צופים בלבד. חדשות ערוץ 9 רשמה תוצאה חלשה במיוחד עם 1.8% ו-36 אלף צופים.

בשעות הפריים טיים התרחש מהפך דרמטי כאשר רשת 13 השיגה חזרה מרשימה עם "האח הגדול" שהוביל את הערב עם 17.5% רייטינג ו-443 אלף צופים. הצלחה זו מאירה באור חדש את המאבק בין הערוצים ומעמידה את רשת 13 במקום מוביל בלתי מעורער בפריים טיים למרות הקשיים שלה בתחום החדשות.

קשת 12 הגיעה למקום השני עם "המטבח המנצח VIP" שזכה ל-13.2% רייטינג ו-316 אלף צופים. התוכנית לא הותירה סיכוי אמיתי לתוכניות של ערוץ 14, שניסה להתמודד עם "הפטריוטים" שהביא 7.2% רייטינג ו-211 אלף צופים. "פתחי את שי" באותו ערוץ רשם תוצאה חלשה יותר עם 5.5% רייטינג ו-134 אלף צופים.

ספורט 5 השיג 5.4% רייטינג ו-158 אלף צופים עם משחק הכדורגל ריאל מדריד מול פריז סן ז'רמן, תוצאה סבירה לתוכן ספורט באירוע בינלאומי. כאן 11 נותרה בתחתית הרשימה עם "הזירה" שהשיגה 3.5% רייטינג ו-81 אלף צופים, ו"בואו לאכול איתי המבטח הערבי" עם 1.6% רייטינג ו-41 אלף צופים. בערוץ 9 היו ל"עקבות" 0.9% בלבד, תוצאה המדגישה את הקשיים המתמשכים של הערוץ.

הנתונים מצביעים על מגמות מעניינות בנוף הטלוויזיה הישראלית: בעוד מהדורות החדשות ממשיכות להיות נחלתה הבלעדית של קשת 12, רשת 13 מצליחה לתפוס מחדש את הפריים טיים עם תוכן בידור פופולרי.

ערוץ 14 מוביל בחדשות במקום השני ויציב במיקום זה, בעוד שהוא מתקשה להתמודד עם המתחרים בפריים טיים. המאבק בין הערוצים ממשיך להתחדד, כאשר כל רשת מנסה למצוא את הפורמט הזוכה שיביא לה את הצופים המבוקשים.

הנתונים על פי הוועדה הישראלית למדרוג

הפוסט רייטינג: קשת 12 וערוץ 14 מובילים בחדשות הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתוני הרייטינג העדכניים מראים כי ערוץ 14 ממשיך לבסס את מעמדו כערוץ השני בפופולריות בישראל. הנתונים מצביעים על יציבות ברורה – ערוץ 14 נמצא באופן קבוע במקום השני, ולפי המגמה הנוכחית, הערוץ מתקרב בצעדים משמעותיים לערוץ המוביל, קשת 12.

בפריים טיים, הובילה תכנית "הראש" של ערוץ 12 עם 14.1% רייטינג המשקף 366 אלף צופים. במקום השני ניצבה תכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 עם 8.9% (248 אלף צופים). במקום השלישי "המקור" ברשת 13 עם 5.7% (130 אלף צופים), ובמקום הרביעי "המזח" בכאן 11 עם 5.2% (144 אלף צופים). במקום החמישי הגיעה תכנית "עקבות – ציד חד-קרן" בערוץ 9 עם 1.7% (32.3 אלף צופים).

ברצועת החדשות, נמשכת אותה מגמה: "חדשות 12" הובילו עם 13.3% (333 אלף צופים), כאשר "חדשות 14" מחזיקות בבטחה במקום השני עם 8.1% (208 אלף צופים). במקום השלישי "חדשות 13" עם 6% (150 אלף צופים), ובמקום הרביעי "חדשות 11" עם 4% (108 אלף צופים). את רשימת החדשות חתמו "חדשות 9" עם 2.38% (44.6 אלף צופים).

ברצועת השעה שבע, מובילה "המהדורה המוקדמת" בקשת 12 עם 8.3% (201 אלף צופים), ואחריה "שבע עם יערה זרד" בערוץ 14 עם 5.2% (111 אלף צופים). במקום השלישי "אזור מלחמה" ברשת 13 עם 4.8% (112 אלף צופים), ובמקום הרביעי "שבע עם איילה חסון" בכאן 11 עם 3.8% (86 אלף צופים). את הרשימה חתמה תכנית "אירועי היום" בערוץ 9 עם 1.5% (29 אלף צופים).

בשעות הלילה המאוחרות, הוביל ערוץ 12 עם "אברי ושרקי" שזכו ב-7.3% (164 אלף צופים), אחריהם "סטורי לילה" בערוץ 14 עם 3.7% (103 אלף צופים). במקום השלישי "היום שהיה" ברשת 13 עם 1.7% (46 אלף צופים), ובמקום הרביעי "חדשות הלילה" בכאן 11 עם 1.4% (41 אלף צופים). את החמישייה סגרה תכנית "עקבות – המלשין" בערוץ 9 עם 1.1% (21.3 אלף צופים).

בשעות הבוקר, הוביל ערוץ 12 עם "חדשות הבוקר" (4.2%, 104 אלף צופים) ו"משדר בוקר" (3.8%, 84 אלף צופים). במקום השלישי "ישראל הבוקר" בערוץ 14 עם 2.5% (51 אלף צופים), ובמקום הרביעי "כותרות הבוקר" בערוץ 14 עם 1.4% (26.9 אלף צופים). את החמישייה הפותחת סגרה תכנית "העולם הבוקר" ברשת 13 עם 1.3% (31 אלף צופים), ואת הרשימה חתמה "פותחים יום" ברשת 13 עם 1.1% (21 אלף צופים).

ערוץ 14 התייצב במקום השני וכבר תקופה ארוכה אינו זז ממעמד זה. יותר מכך, הפער בינו לבין המוביל ערוץ 12 הולך ומצטמצם, ועוד מעט עשוי ערוץ 14 אף לדרוס את ערוץ 12 ולתפוס את המקום הראשון.

ערוץ 13 נראה כעסק לא מוצלח במיוחד, שמתקשה להביא רייטינג משמעותי. אולם המצב בכאן 11 מדאיג אף יותר, שכן מדובר בתאגיד הנתמך ב-100% מכספי המדינה, עם תקציב של כמיליארד שקל. תקציב עתק זה הולך בפועל לשריפה, שכן התאגיד סובל מרייטינג נמוך והפסדים משמעותיים.

נתוני הרייטינג מספרים סיפור ברור: בעוד ערוץ 12 עדיין מוביל, ערוץ 14 מתבסס באופן יציב במקום השני, כאשר ערוצים 13 ו-11 נשארים הרחק מאחור. אם המגמה הנוכחית תימשך, אנו עשויים לראות בקרוב את ערוץ 14 מאתגר את הדומיננטיות של ערוץ 12, תוך שהוא משאיר את התאגיד וערוץ 13 בתחתית טבלת הרייטינג.

עבור תאגיד השידור הציבורי, הנתונים מעלים שאלה קשה – כיצד ייתכן שעם תקציב של כמיליארד שקל מכספי הציבור, התוצאות בפועל כה נמוכות? זוהי שאלה שהציבור הישראלי צריך לשאול את עצמו בעת שכספי המסים ממשיכים לזרום לתאגיד שלא מצליח להביא צופים למסך.

נתוני הרייטינג לפי הוועדה הישראלית למדרוג.

הפוסט רייטינג ערוצים: 12 בינתיים מוביל, 14 דורס, 13 ו-11 גוססים הופיע לראשונה ב-מעקב.