דים אמור 

בית המשפט העליון קיבל היום (יום שני) החלטה דרמטית בדחותו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, בנוגע למינוי אודליה מינס לתפקיד ממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה. החלטה זו מהווה ניצחון משמעותי לשר התקשורת, שלמה קרעי, אשר קידם את המינוי.

ההחלטה התקבלה לאחר שהיועמ"שית הביעה התנגדות למינוי והצטרפה לעותרים נגדו. לפי דברי השר קרעי, היועמ"שית אף קבעה כי קיימת "מניעה משפטית" למינוי, וזאת מבלי לאפשר לו להציג את עמדתו בפני בית המשפט.

בתגובה להחלטת בג"ץ, מסר שר התקשורת קרעי הודעה חריפה בה טען כי "ניצחנו את היועמ"שית היום בבג"ץ". הוא הוסיף כי החלטה זו, יחד עם התנהלותה של היועמ"שית בשנתיים האחרונות, מהווים "הוכחה ניצחת לכך שהממשלה הזו חייבת להדיח את היועמ"שית לאלתר".

קרעי הרחיב את ביקורתו והאשים את היועמ"שית בהתערבות יתר בעבודת הממשלה. לדבריו, "זה לא עניין משפטי, זה לא עניין של איזונים ובלמים, הכל מתכנס לעובדה שיש כאן אישה אחת, בתפקיד אחד, שקיבלה החלטה בעצמה או על ידי שלוחיה, להפוך את חיי הממשלה הזו לגיהנום, לעשות הכל כדי שניכשל בתפקידנו בכל החזיתות ולהתערב בכל נושא ועניין ללא שום סמכות".

השר אף התייחס למכתב שפרסמה היועמ"שית באותו היום בנוגע להחלטות הקבינט בזמן מלחמה, אותו כינה "הזוי". הוא טען כי התנהלות זו, יחד עם פעולותיה בשנתיים האחרונות, מחזקות את הצורך בהדחתה המיידית מתפקידה.

החלטת בג"ץ והתגובה החריפה של שר התקשורת מדגישות את המתח המתמשך בין הדרג הפוליטי לבין היועצת המשפטית לממשלה. מקרה זה מהווה דוגמה נוספת למחלוקות סביב סמכויות היועץ המשפטי והשפעתו על קבלת ההחלטות בממשלה.

בעוד שהחלטת בג"ץ מאפשרת את המשך תהליך המינוי של אודליה מינס לתפקיד ממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה, היא גם מעלה שאלות לגבי מערכת היחסים העתידית בין הממשלה ליועצת המשפטית, ועל האיזון בין הרשויות במערכת הפוליטית הישראלית.

צילום: מתוך הפייסבוק של שלמה קרעי , תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט ניצחון שר קרעי: בג"ץ דחה התנגדות היועמ"שית הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

מחוז קורסק, הממוקם בגבול רוסיה-אוקראינה, הפך לאחרונה לזירת עימות בין הכוחות הרוסיים והאוקראיניים. בעוד שהצבא האוקראיני נמנע מפגיעה מכוונת בבתי אזרחים, הצבא הרוסי נקט בטקטיקה של "אדמה חרוכה" בניסיון להרחיק את הכוחות האוקראיניים מהגבול. במסגרת זו, הופלו על האזור פצצות מוטסות-נושאות, נשק שאינו בשימוש הצבא האוקראיני, וגרמו להרס נרחב של תשתיות אזרחיות.

הפיצוי המוצע, 10,000 רובל למשפחה, נתפס כעלבון בקרב רבים מהנפגעים. "איך אפשר לבנות מחדש חיים שלמים ב-100 יורו? זה בקושי מספיק לקנות כמה מצרכים בסיסיים, לא כל שכן לשכור דירה או לרכוש רהיטים חדשים" שאל יוריי, תושב קורסק שביתו נהרס כליל.

הביקורת על גובה הפיצוי מתחדדת לנוכח העובדה שארוחה במסעדה יוקרתית במוסקבה יכולה לעלות יותר מ-17,000 רובל – כמעט פי שניים מהסכום המוצע לנפגעים. "זה מראה שפוטין והאליטות שסביבו חיים בבועה", אמרה ילנה, פעילה חברתית מקומית. "הם לא מבינים את המצוקה האמיתית של האזרחים הפשוטי".

מעבר לסכום הנמוך, הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת הפיצוי מוסיפה מלח על הפצע. תושבים נדרשים לעבור תהליך ארוך ומסורבל של הגשת בקשות, המצריך מסמכים רבים ואישורים מגורמים שונים. "אנשים שאיבדו הכל נאלצים עכשיו להתמודד עם מבוך בירוקרטי. זה כאילו המדינה מענישה אותם פעמיים", אמר סרגיי, עורך דין המסייע לנפגעים.

המצב בקורסק משקף בעיה רחבה יותר ברוסיה של פוטין. בעוד שהקרמלין משקיע משאבים עצומים במאמץ המלחמתי באוקראינה, אזרחים רוסים רבים מרגישים מוזנחים ומופקרים. "פוטין מבטיח לנו גדולה לאומית, אבל בפועל אנחנו סובלים. איפה הביטחון? איפה הרווחה? איפה העתיד שהובטח לנו?" אמר דמיטרי, תושב קורסק.

הפער הגדל בין ההנהגה לבין העם עלול להוביל לחוסר יציבות פוליטית בטווח הארוך. כשאזרחים מרגישים שהמדינה לא דואגת להם, האמון במערכת מתערער. זה יכול להוביל לתסיסה חברתית ואף למחאות נרחבות.

למרות הביקורת, נראה כי הקרמלין ממשיך בקו הנוקשה שלו. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הגן על תוכנית הפיצויים ואמר כי היא "צעד ראשון בתהליך שיקום האזור". אולם, רבים רואים בכך הצהרה ריקה מתוכן.

תושבי קורסק ממשיכים להתמודד עם המציאות הקשה. רבים מהם נאלצים להסתמך על עזרה מארגוני סיוע ומתנדבים, בהיעדר תמיכה משמעותית מהממשלה. "אנחנו לא מבקשים הרבה. רק את הזכות הבסיסית לחיות בכבוד ובביטחון", אמרה מריה, אם לשלושה שביתה נהרס.

אכזבה גוברת במחוז קורסק: תושבים מביעים תסכול חרף תמיכה מסיבית בבחירות

17.03.24 התושבים, שהעניקו לנשיא ולדימיר פוטין תמיכה מסיבית של 88.51% מהקולות, מוצאים עצמם כעת במצב של תסכול עמוק נוכח הפער בין ציפיותיהם למציאות בשטח.

לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית של הפדרציה הרוסית, פוטין זכה לתמיכה חסרת תקדים במחוז קורסק. סוכנות הידיעות ריא נובוסטי דיווחה כי "לאחר ספירת 100 אחוזים מהפרוטוקולים במחוז קורסק, ולדימיר פוטין משיג 88.51 אחוזים מהקולות". תוצאה זו שיקפה לכאורה אמון רב של התושבים בהנהגתו של פוטין ובחזונו לעתיד האזור והמדינה.

עם זאת, בחודשים שחלפו מאז הבחירות, מתגלה תמונה מורכבת יותר. תושבים רבים במחוז קורסק מביעים אכזבה עמוקה מהפער בין הבטחות הבחירות לבין המציאות היומיומית.

המתח הגובר במחוז קורסק מעלה שאלות נוקבות לגבי מערכת הציפיות של הבוחרים ויכולתה של מערכת פוליטית לספק מענה מיידי לדרישות האזרחים. האתגר העומד בפני ההנהגה המקומית והארצית הוא לגשר על הפער בין ההבטחות לביצוע, תוך שמירה על אמון הציבור.

בעוד שהדיון הציבורי ממשיך להתלהט, נותר לראות כיצד יתפתחו היחסים בין התושבים להנהגה בחודשים הקרובים, וכיצד ישפיע המצב על עתידו הפוליטי והחברתי של מחוז קורסק.

על תושבי מחוז קורסק להשכיל להתמודד עם תוצאות בחירתם הריבונית; משהעניקו את אמונם לפוטין, שומה עליהם לקבל בהכנעה את החלטותיו ולהלום את השלכותיהן.

הפוסט פוטין מזלזל: ארוחה או פיצוי? הקרמלין מציע פירורים לקורבנות המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מקורות דיפלומטיים בכירים בירושלים, שביקשו להישאר בעילום שם, הביעו תסכול רב מהמהלך הרוסי. "זהו צעד שמתעלם באופן בוטה מהאינטרסים הביטחוניים של ישראל. אנחנו רואים בחומרה רבה את ההתקרבות בין רוסיה לאיראן, במיוחד בתחום הצבאי", אמר למעקב אחד המקורות.

ההתפתחות האחרונה מציבה את ממשלת ישראל בפני דילמה מורכבת. מצד אחד, רוסיה נחשבת לשחקן מפתח במזרח התיכון, ושמירה על ערוצי תקשורת פתוחים עמה נתפסת כחיונית לאינטרסים הישראליים באזור. מאידך, התמיכה הרוסית באיראן – מדינה המצהירה על כוונותיה להשמיד את ישראל – מעמידה בספק את אמינותה של רוסיה כשותפה אסטרטגית.

ישראל נמצאת במצב מורכב. היא זקוקה לקשרים עם רוסיה כדי לשמור על יציבות בגבול הצפוני ולתאם פעילות צבאית בסוריה? אך בה בעת, היא לא יכולה להתעלם מהתמיכה הרוסית באויביה המושבעים.

אולי, הגיע הזמן לשקול מחדש את היחסים עם רוסיה. ישראל חייבת להבין שרוסיה פועלת אך ורק לטובת האינטרסים שלה, גם אם זה בא על חשבון הביטחון הישראלי. המשך היחסים הנוכחיים עלול לפגוע באמינות הישראלית בזירה הבינלאומית.

הממשלה מגלה עיוורון מסוכן. לא ייתכן שנמשיך לשמור על יחסים תקינים עם מדינה שמחזקת את אויבינו המרים ביותר.

ידוע כי רוסיה הקימה מפעלים לייצור רובי קלצ'ניקוב ברצועת עזה. כמו כן, ידוע כי סיפקה טילים לארגוני החמאס והחיזבאללה.

עם בעלי ברית כרוסיה, אין צורך באויבים נוספים.

הפוסט יחסי ישראל-רוסיה במבחן: האם הגיע הזמן לבחון מחדש את הקשרים הדיפלומטיים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

העתירה, שהוגשה לאחרונה, דורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ קריב בגין חשד להדלפת פרוטוקול סודי של ועדת החוץ והביטחון.

השופטת גילה כנפי שטייניץ, שדנה בעתירה, קבעה כי על הגורמים הרלוונטיים להגיש את תגובתם בהקדם. החלטה זו מסמנת שלב משמעותי בהתפתחות הפרשה, שעוררה הדים רבים בזירה הפוליטית והמשפטית.

ארגון לביא, המוכר כארגון אזרחי הפועל למען טוהר המידות בשירות הציבורי, טוען כי ההדלפה הנטענת מהווה עבירה חמורה על החוק ופגיעה בביטחון המדינה. מנגד, תומכיו של ח"כ קריב טוענים כי מדובר בניסיון פוליטי לפגוע במוניטין שלו ובפעילותו הפרלמנטרית.

ההחלטה של בג"ץ מעלה שאלות לגבי האיזון העדין בין חסינות פרלמנטרית לבין שלטון החוק, ומדגישה את המתח המתמיד בין הצורך בשקיפות לבין שמירה על סודיות בענייני ביטחון.

הפוסט בג"ץ דורש תשובות בעניין העתירה נגד ח"כ גלעד קריב הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

גוטליב, הידועה בעמדותיה הנחרצות בנושאי ביטחון, קראה לנתניהו "לקחת שליטה על האירוע" ולחקור באופן אישי את הנסיבות שהובילו להחלטה השנויה במחלוקת.

בפוסט שפרסמה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), טענה גוטליב כי "עובדים על כולנו" וכי אין למעשה מצוקת מקום בבתי הכלא. היא הסתמכה על סרטון שפורסם מכלא נפחא, בו שהה לטענתה המחבל מנהל שיפא, המציג לדבריה "היערכות שב"ס, תאים לא צפופים ותאים ריקים לגמרי".

גוטליב לא הסתפקה בביקורת בלבד, אלא הציעה לנתניהו צעדים קונקרטיים: "תזמין אליך את תא"ל מאיר חן שחתם על פקודת השחרור ותגיע ישירות לגורם בשב"כ שחושב שכולנו טיפשים", כתבה. "מגיע לנו להגיע לחקר האמת".

זו אינה הפעם הראשונה שגוטליב יוצאת בביקורת נוקבת כלפי גורמי הביטחון והממשלה. רק לפני יומיים, ב-2 ביולי, קראה בכנסת לנתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר, ואף הוסיפה כי ניתן היה "להורות לעצור אותו".

התבטאויותיה של גוטליב מדגישות את המתח הגובר בתוך מפלגת השלטון סביב סוגיות ביטחוניות רגישות. הביקורת הפומבית מצד חברת כנסת בכירה בליכוד כלפי ראש הממשלה מעידה על חילוקי דעות משמעותיים בתוך המפלגה ומעלה שאלות לגבי יכולתו של נתניהו לשמור על אחדות השורות.

עם זאת, יש הרואים בכך ניסיון של גוטליב למצב את עצמה כקול ביקורתי בולט בתוך הליכוד.

בעוד הסערה ממשיכה להתגלגל, נותר לראות כיצד יגיב נתניהו לאתגר שהציבה בפניו גוטליב. האם יבחר להתעלם מהביקורת, או שמא יפעל לחקירה מעמיקה של הנושא כפי שדרשה? התשובה לשאלה זו עשויה להשפיע לא רק על עתידה הפוליטי של גוטליב, אלא גם על יחסי הכוחות בתוך הליכוד ועל מדיניות הביטחון של ישראל בכללותה.

צילום: ערוץ 99, תוכן ע"פ סעיף 27א'

הפוסט סערה בליכוד: גוטליב מאתגרת את נתניהו בנושא שחרור המחבלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

לפי מידע בלעדי שנמסר ל'מעקב' על ידי רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל, הצדדים הגיעו להסכמות מלאות בכל הנושאים שעמדו על הפרק.

ההסכם ההיסטורי מתייחס לשורה ארוכה של סוגיות שהעלו ראשי העדה הדרוזית, ובראשן אישור תקציב הולם לשנת 2024 ותכנית חומש, כפי שסוכם בעבר. בנוסף, ההסכם כולל התחייבות לעצירה מיידית של פעולות האכיפה המוגברות וביטול הקנסות שהוטלו לאחרונה.

נושא מרכזי נוסף שקיבל מענה הוא הסדרת הבנייה במגזר הדרוזי, כולל התחייבות לפעול לביטול חוק קמיניץ ואישור חוק החשמל, שהיה אחד ממוקדי המחאה. ההסכם גם מתייחס למצוקת הצעירים הדרוזים ומציע פתרונות לסוגיות הייחודיות שלהם, תוך הכרה בתרומתם להגנת המדינה.

סוגיית טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן, שהציתה את גל המחאה האחרון, זכתה גם היא להתייחסות מיוחדת. לפי ההסכם, עבודות הבנייה יוקפאו באופן מיידי עד להשלמת בחינה מחודשת של הפרויקט, תוך שיתוף נציגי העדה הדרוזית בתהליך קבלת ההחלטות.

רפיק חלבי הביע שביעות רצון מההסכם ואמר: ""לפני שעתיים הגיענו להסדר עם ראש הממשלה, קיבלנו מה שרצינו".

עם חתימת ההסכם, צפויות המחאות והפגנות שהתקיימו ברחבי הארץ להסתיים. ראשי העדה קראו לכל המפגינים לחזור לשגרה ולאפשר יישום מסודר של ההסכם. בימים הקרובים צפויים להתפרסם פרטים נוספים על מנגנוני היישום והפיקוח על ביצוע ההסכם.

הפוסט סוף למחאה הדרוזית: הסכם היסטורי נחתם עם ראש הממשלה הופיע לראשונה ב-מעקב.