דים אמור

באקט משמעותי המהדהד בזירה הבין לאומית, חתם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על תיקון נרחב לקוד הפלילי במדינתו, הקובע לראשונה אחריות פלילית מוגדרת בגין גילויי אנטישמיות. הצעד, שזכה להערכה רבה מצד גורמים רשמיים בישראל, מסמן נקודת מפנה במאבקה של אוקראינה בפשעי שנאה ובביסוס ערכי הסובלנות בחברה האוקראינית.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, בירך על המהלך והדגיש את חשיבותו: "אני מביע את הערכתי לנשיא וולודימיר זלנסקי ולאוקראינה על התיקונים לחוק העונשין, המטילים אחריות פלילית על גילויי אנטישמיות. תיקונים אלו מהווים צעד חשוב ומתבקש במאבק בפשעי שנאה, ובפרט באנטישמיות, ומעידים על מחויבותה של אוקראינה להגנה על זכויות אדם ועל ערכי הסובלנות".

עיכוב חסר תקדים

על אף חשיבותו הציבורית והערכית, הדרך לחקיקה הייתה רצופה בסימני שאלה. התיקון לקוד הפלילי עבר בפרלמנט האוקראיני (הראדה העליונה) ב-15 בפברואר 2022, שבוע בלבד בטרם פלשה רוסיה למדינה. אולם, חתימתו של הנשיא זלנסקי התעכבה למשך תקופה חריגה של ארבע שנים ושני חודשים. מדובר בפרק זמן המהווה שיא יוצא דופן בהליכי חקיקה מסוג זה, כאשר החוק נותר במשרדי הנשיאות מבלי לקבל תוקף רשמי עד לימים האחרונים.

התהליך החקיקתי החל עוד בפברואר 2021, עם הגשת שתי הצעות חוק שעסקו במניעה והתמודדות עם אנטישמיות. בעוד שהחוק למניעה ולהתמודדות עם אנטישמיות אושר ונחתם כבר באוקטובר 2021, התיקון הפלילי המשקף את האכיפה בפועל המתין עד עתה.

המסגרת העונשית: מסיכול ועד מאסר

התיקונים מעגנים את המאבק באנטישמיות במסגרת סעיף 161 לקוד הפלילי האוקראיני, העוסק בפגיעה בשוויון זכויות על רקע גזע, דת או לאום. החוק מציב רף ענישה מדורג בהתאם לחומרת העבירה:

• עבירות בסיסיות: קנס הנע בין 3,400 ל-8,500 גריבנה, או הגבלת חירות לתקופה של שלוש עד חמש שנים.

• עבירות בנסיבות מחמירות (אלימות, איומים, או ביצוע בידי בעל תפקיד): קנס מוגדל (עד 17,000 גריבנה) או מאסר בפועל של שנתיים עד חמש שנים, בצירוף שלילת הזכות לכהן בתפקידים מסוימים.

• עבירות במסגרת קבוצה מאורגנת: מאסר של חמש עד שמונה שנים.

הגדרת השנאה

החוק מספק הגדרה מפורטת של ביטויי אנטישמיות האסורים על פי דין. רשימה זו כוללת:

1. שלילת זכותם של יהודים להגדרה עצמית.

2. הפצת סטריאוטיפים כוזבים והטלת אחריות קולקטיבית על הקהילה.

3. הכחשת השואה או הצדקתה.

4. קריאות לאלימות נגד יהודים.

5. ונדליזם, חילול בתי קברות, פגיעה באתרים דתיים ומוסדות ציבור.

6. ייצור והפצה של סמלים ותכנים המסיתים לשנאה.

זווית מדינית: "בית לאומי לכל יהודי"

בעוד שהחקיקה האוקראינית מתקבלת בברכה ככלי משפטי בתוך גבולות המדינה, בשיח הציבורי בישראל מדגישים את העובדה כי עתידו וביטחונו של העם היהודי אינם נשענים על חוקים זרים, אלא על קיומה של מדינת ישראל.

כמדינה ריבונית, עשירה וחזקה, ישראל מציבה את הגנת העם היהודי כיעד עליון. הנדבך המרכזי בתפיסה זו הוא "חוק השבות, תש"י-1950", חוק יסוד המעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לישראל ולהשתקע בה כחלק מהיותה הבית הלאומי של העם היהודי.

החוק מקנה לכל יהודי, ילדיו, נכדיו ובני זוגם, זכאות לאזרחות ישראלית מיידית. קיום המדינה, יחד עם זרוע הביטחון של צה"ל, מהווים ערובה איתנה לכך שהיהודים אינם תלויים בחסדיהם של גורמים חיצוניים, אלא נהנים ממדינת מגן חזקה, המשלבת כלכלה מתפתחת וכוח צבאי משמעותי, המבטיחים את חוסנו של העם היהודי בכל עת.

נ.ב

בעולם שבו מיליוני בני אדם נעקרים מבתיהם ונאלצים לחפש מקלט מעבר לגבולות ארצם, ניצבת מדינת ישראל כעובדה היסטורית מובהקת, ולעיתים אף צורמת בעיני שונאיה: אין ולא יהיו עוד פליטים יהודים במובנם הקלאסי.

בעוד שבמדינות רבות, ובהן אוקראינה, אדם ממוצא לאומי מסוים שנולד מחוץ לגבולות המדינה אינו זכאי לאזרחות אוטומטית מכוח השתייכותו בלבד, מציגה ישראל מודל ייחודי וחריג במפת המדינות. במסגרת עקרונותיה המכוננים, חוק השבות מעגן תפיסה ברורה: יהודי הוא יהודי, ללא תלות במקום לידתו, בתנאי חייו או בנסיבות שהובילו אותו אל שערי המדינה.

מדינת ישראל פותחת את שעריה בפני כל יהודי ובני משפחתו, בהתאם להוראות חוק השבות, ומעניקה להם מעמד אזרחי מיידי לצד מערך קליטה מקיף הכולל סיוע כלכלי, ליווי חברתי ותמיכה בשנות ההתבססות הראשונות. לצד זאת, קיימת הכרה ייחודית ומצומצמת בבני אדם שאינם יהודים, אשר סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אלו המוכרים כחסידי אומות העולם – אשר במקרים מסוימים זוכים למעמד מיוחד ואף לאפשרות להסדרת מעמדם בישראל.

במציאות עולמית שבה פליטים רבים נאלצים להתמודד עם מערכות בירוקרטיות מורכבות ולעיתים אף תלויים בחסדי מדינות מארחות, מציבה ישראל כתובת ברורה וחד משמעית עבור יהודים באשר הם. עבור רבים, מדובר לא רק במסגרת מדינית, אלא בעוגן זהותי וביטחוני בעל משמעות עמוקה.

בעיני גורמים עוינים, ככל הנראה, מציאות זו מגלמת שינוי היסטורי דרמטי: העם היהודי, אשר לאורך דורות נאלץ לנדוד ולחפש מקלט, ביסס לעצמו ריבונות לאומית יציבה, מסגרת שבה השייכות הלאומית אינה מקור לרדיפה, אלא מפתח לביטחון, לחירות ולהמשכיות.

צילום: וולדימיר זלנסקי (AP); גדעון סער (אתר הכנסת); תל אביב – "מעקב".

הפוסט אוקראינה אישרה חוק פלילי נגד אנטישמיות; ישראל בירכה על הצעד הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

מידע מודיעיני רגיש מציב את טראמפ מול הכחשות פוטין לסיוע לאיראן. שיחות חשאיות וטענות לשקר רוסי מעצימות חשש לעימות מעצמות ולהסלמה בינלאומית מסוכנת.

דיווחים ממקורות מדיניים ופרשנות מערכת "מעקב" מצביעים על מערך מתגבש של עימותים גלובליים, כאשר מידע מודיעיני חדש, לטענת מקורות באוקראינה, עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין וושינגטון, מוסקבה וטהראן.

לפי המסרים שייחס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לגורמים אמריקאיים, הועבר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מידע מודיעיני הנוגע לסיוע רוסי לאיראן. לפי אותן טענות, מדובר במידע הכולל נתונים על אספקת כטב"מים, וכן אינדיקציות לאפשרות של העברת מערכות טילים בעתיד הקרוב.

על פי מקור שצוטט על ידי מערכת "מעקב", טראמפ קיים שיחה טלפונית עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ימים ספורים לאחר קבלת המידע, במטרה לבחון את עמדת הקרמלין בנוגע לטענות. לפי הפרסום, גורמים בדוברות הרוסית הכחישו כי מוסקבה מעניקה סיוע צבאי לאיראן. עם זאת, לפי הפרשנות שהובאה ב"מעקב", ההכחשה נתפסה על ידי טראמפ כבלתי אמינה.

במערכת מעריכים כי התפתחות זו עשויה להוות נקודת מפנה ביחסי ארצות הברית-רוסיה, במיוחד על רקע מדיניות הסנקציות והמהלכים הדיפלומטיים האחרונים. לפי אותה פרשנות, קיימת תפיסה כי הסרת סנקציות אפשרית על רוסיה נתפסת בוושינגטון כמהלך זמני בלבד, שאינו משקף שינוי אסטרטגי עמוק אלא חלק מתהליך רחב יותר של הערכת מצב.

הדיווחים מצביעים על דפוס פעולה דיפלומטי שננקט מול איראן. עד ל-28 בפברואר 2026 קיימו שליחים אמריקאיים סדרת פגישות עם גורמים איראניים, שבמהלכן הועלו כבר בראשית המגעים טענות בדבר הצגת מידע מטעה. חרף זאת, השיח נמשך, ככל הנראה כחלק מאסטרטגיה שנועדה לאפשר לאיראן להיחשף, לחדד את עמדותיה ולתרום לגיבוש הערכה מודיעינית רחבה ומבוססת יותר.

בהקשר זה מצביעים גורמים שונים על גישתו התקיפה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנוטה להגיב בנחרצות לניסיונות הנתפסים בעיניו כהטעיה מדינית. לפי הערכות הנשענות על דיווחים בלתי רשמיים, התנהלותה של מוסקבה אינה משקפת הפנמה מלאה של דפוסי פעולה אלה – מצב העלול, לכאורה, להוביל להשלכות אסטרטגיות משמעותיות בזירה הבינלאומית.

בתוך כך נטען כי סוגיית המיגון של מתקנים תת-קרקעיים ברוסיה, לרבות מקלטים ומתחמים מבוצרים, עומדת במוקד השוואתי מול יכולות ההגנה של מתקנים דומים באיראן – טענה המופיעה במקורות שונים, אך אינה זוכה בשלב זה לאישור רשמי מצד גורמים מוסמכים.

במקביל, הערכות שונות מצביעות על שחיקה ניכרת בעוצמתה של רוסיה, בין היתר על רקע הקצאת משאבים ממושכת למערכה המתמשכת באוקראינה וניהול לחימה ממושך לאורך שנים. לפי פרשנויות מסוימות, כל טעות אסטרטגית נוספת עשויה לשאת השלכות כבדות ואף פטליות מבחינתה.

לפי אותה פרשנות, החזקת ראיות מודיעיניות לכאורה בדבר סיוע רוסי לאיראן עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות האסטרטגיות של ארצות הברית בזירה הבינלאומית. בתוך כך, נטען כי תפיסת האמון בין וושינגטון למוסקבה מצויה במבחן, במיוחד נוכח המתח המתמשך סביב המלחמה באוקראינה.

מקורות המקורבים למערכת "מעקב" מציינים כי טראמפ, על פי אותה פרשנות, ראה בעבר בפוטין שותף אפשרי להבנות מדיניות, אך כעת קיימת הערכה כי תפיסה זו מתערערת. בהקשר זה נטען כי הכחשות רוסיות באשר למעורבות במהלכים הקשורים לאיראן נתפסות כחלק ממאבק רחב על השפעה גלובלית.

בנוסף, הפרסום מתייחס לנרטיב הרוסי הרשמי סביב הלחימה באוקראינה, שבו מציגה מוסקבה את פעולותיה כהגנה על האוכלוסייה המקומית. לפי הפרשנות שהובאה, תפיסה זו עומדת במחלוקת חריפה בזירה הבינלאומית, והיא נתפסת כמרכיב מרכזי במאבק התודעתי בין המעצמות.

במערכת "מעקב" מציינים כי שילוב המידע המודיעיני, ההצהרות המדיניות והמהלכים הדיפלומטיים עשוי להצביע על התפתחות אפשרית של שלב חדש במאבק הבין-גושי. לפי אותה הערכה, מוקדי המתיחות אינם מוגבלים עוד לזירות מקומיות, אלא מתגבשים לכדי מערכת עימותים גלובלית רחבת היקף.

כתבה זו מבוססת על מקור ופרשנות מערכת "מעקב".

הפוסט משבר אמון בין טראמפ לפוטין על רקע איראן הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בעוד העולם ממשיך להסתובב על צירו, היום הרביעי בנובמבר 2025 הביא עמו שרשרת ארוכה של אירועים משמעותיים שמעצבים את המציאות הגיאופוליטית, הכלכלית והחברתית בכל יבשות העולם. מקלפיות הבחירות בארה"ב ועד לשדות הקרב באוקראינה, מהמשברים ההומניטריים באפריקה ועד לפריצות דרך מדעיות במעבדות המחקר המובילות, היום מציג תמונה מורכבת של עולם בתנועה מתמדת.

בארצות הברית התקיים היום יום הבחירות המקומיות והמדינתיות, בשנה שאינה כוללת בחירות לקונגרס. מרוצי המפתח בניו יורק, ניו ג'רזי ווירג'יניה מושכים תשומת לב ארצית ונבחנים כמדד מהימן לאקלים הציבורי בשנה השנייה לכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. במקביל, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי לעדכון מכסי ההדדיות מול סין, צעד שמגיע בעקבות הסדר כלכלי שנחתם ב-30 באוקטובר. ההסדר כולל התחייבויות סיניות להקלה בשליטת יצוא קריטיים ורכישות חקלאיות אמריקאיות, ונראה כי משקף ניסיון לאזן את היחסים הכלכליים המורכבים בין שתי המעצמות.

בחזית המזרחית של אירופה, הקרבות באוקראינה אינם פוסקים. קרבות עירוניים עזים מתרחשים בעיר פוקרובסק שבדונצק, כאשר רוסיה טוענת להידוק טבעת הלחץ סביב העיר, בעוד אוקראינה מדווחת על לחימה מתמשכת בתוך ההריסות. עיר נוספת שנשחקת במחיר אנושי וחומרי כבד, כשכל בית ורחוב הופכים לזירת קרב. במקביל לסבל בשטח, הנשיא זלנסקי מברך על חבילת ההרחבה של הנציבות האירופית לשנת 2025, צעד שמסמל את המסלול האירופי שאוקראינה ממשיכה לשאוף אליו גם בעיצומה של מלחמה קשה. בכירים באיחוד האירופי מדגישים התקדמות משמעותית, אך גם מציבים דרישות קשיחות בנושא שלטון החוק.

הנציבות האירופית פרסמה היום את דוח ההרחבה השנתי לשנת 2025, מסמך מקיף שמתווה את עתיד ההרחבה של האיחוד. מונטנגרו, אלבניה, מולדובה ואוקראינה מסומנות כמדינות המתקדמות ביותר בתהליך, עם יעד אפשרי של קבלה לאיחוד עד שנת 2030. עם זאת, הדוח אינו מתעלם מבעיות: הוא כולל אזהרות חדות לגבי נסיגות דמוקרטיות בסרביה ובגאורגיה. הנציבות מבהירה כי לא יהיו קיצורי דרך בתהליך ההצטרפות, והמדינות המועמדות יידרשו לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים.

במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית ישראלית ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב הבינלאומית. גורם בכיר בחמאס טען היום להסכמה עם הרשות הפלסטינית על הקמת ועדה זמנית לניהול רצועת עזה בשם הרשות. הדיווח מגיע בעיצומן של מחלוקות פנימיות עמוקות והמשך המגעים הבינלאומיים להסדרה. במקביל, לפי דיווח אוסטרלי, וושינגטון מקדמת רעיון להקמת כוח ייצוב בעזה עד שנת 2027 כחלק מתכנית רחבה יותר בשיתוף האו"ם, אם כי הפרטים עדיין מתגבשים ומדובר ברעיון שטרם גובש לכדי תכנית מפורטת.

באסיה, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג קרא היום להעמקת שיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, תשתיות, חקלאות וחלל, לצד דחיפה לפיתוח בינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ופיתוח ירוק. בניתוח נפרד, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על ירידה משמעותית בפליטות הפחמן של סין במחצית הראשונה של 2025, ירידה שמיוחסת להשקעות מסיביות בטכנולוגיות ירוקות. באוסטרליה, ראש שירות הביטחון והמודיעין האוסטרלי הוציא אזהרה חריגה: לפחות שלוש מדינות מוכנות לבצע התנקשויות בשטח אוסטרליה, והאזהרה כללה גם התייחסות לניסיונות גניבת סודות הקשורים לשותפות הביטחונית AUKUS. ביפן, לשכת הקבינט מסרה על מסיבות עיתונאים יומיות בנושאי מדיניות, בעוד סגן שר החוץ קיבל משלחת של תכנית שלום ובנייה, עדכון שגרתי אך המשקף המשך דיפלומטיה אזורית פעילה.

בקנדה, הממשלה הפדרלית פרסמה היום את תקציב 2025 שכותרתו "קנדה החזקה", התקציב הראשון של ראש הממשלה מארק קרני. לפי רויטרס, הגירעון התקציבי מוכפל בניסיון לבלום חיכוכים סחר מול ארצות הברית ולהמריץ השקעות פנימיות. במקביל, קנדה משתתפת בתרגיל הצבאי טליסמן סאבר באוסטרליה, כחלק מהידוק שותפויותיה באזור האינדו-פסיפיק.

באפריקה, המשבר בסודאן מחריף. ארגוני זכויות אדם קוראים היום למושב חירום של מועצת זכויות האדם בג'נבה בעקבות נפילת העיר אל-פאשר לידי כוחות RSF, לצד דיווחים קשים על פשעי מלחמה ואלימות אתנית. במערב אפריקה, ארגון ההגירה הבינלאומי משיק יוזמה אזורית לשיפור המענה לנעדרים במסלולי הגירה, בשיתוף פעולה עם ממשלות האזור.

בתחום המדע והרפואה נרשמו היום מספר פריצות דרך משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת סידני מיפו "מפת כאב" בגזע המוח, מחקר שיכול להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לכאב שאינם מבוססים אופיאטים. במכון ויל קורנל, חוקרים הצליחו לחסום מקור רדיקלים חופשיים באסטרוציטים, צעד שצמצם דלקת והגן על נוירונים ויכול להוות יעד תרופתי חדש למחלות דמנציה. מדעני מכון ווייק-פורסט הדגימו דרך "להטביע" תאי סרטן באמצעות הפרעה לפינוי פסולת חמצנית בתא, גישה שעשויה להוליד כיווני טיפול חדשים במחלות ממאירות. במישור הטכנולוגי, משרד האנרגיה האמריקאי חידש מימון בהיקף 625 מיליון דולר לחמשת מרכזי המחשוב הקוונטי הלאומיים, כאשר מעבדת ברוקהייבן מפרטת יעדי חומרה וארכיטקטורות מודולריות. בסין, דיווחים מצביעים על יעד לפריצות דרך בהידרוגן ירוק בתכנית החומש ה-15 שתחל ב-2026.

בתחום התרבות והבידור, המוזיקה העולמית ממשיכה להרגיש את ההשלכות של המלחמה בעזה. מחאות, קריאות לחרם ודיונים סוערים לקראת האירוויזיון 2026 ממשיכים לטלטל את עולם הפופ והמוזיקה הקלאסית, כך מסכם העיתון הצרפתי לה מונד את תמונת המצב המורכבת.

בספורט האירופי, הערב הניב תוצאות מפתיעות בליגת האלופות: ליברפול הפסידה לריאל מדריד 1-0, אתלטיקו מדריד נכנעה לאוניון סן-ז'ילואז 3-1, ארסנל ניצחה את סלאביה 3-0, פ.ס.ז' הפסידה לבאיירן מינכן 2-1, וטוטנהאם השפילה את קופנהגן 4-0.

בתחום האנטישמיות, דוחות מעודכנים של גופים ישראליים ובינלאומיים מדגישים מגמת עלייה מתמשכת באנטישמיות מאז 2023, עם מעקבים רציפים הזמינים לציבור. בחזית הדיפלומטית, מלך ספרד מתכנן ביקור מדיני נדיר בבייג'ינג בין ה-10 ל-13 בנובמבר, איתות להעמקת קשרים כלכליים על רקע מתיחות בין סין לאיחוד האירופי. סין הארכה את פטור הויזה למדינות נוספות, ויפן מאותתת על רצון להגיע לפסגה עם צפון קוריאה בסוגיית החטופים היפניים.

יום אחד בעולם, שרשרת ארוכה של אירועים שמתחברים זה לזה ויוצרים את הפסיפס המורכב של המציאות הבינלאומית בשנת 2025.

צילומים מתוך מקורות: CNN, ABC, AP, Reuters, The Times of Israel, The Guardian – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט העולם סוער: קרבות באוקראינה, אסון הומניטרי בסודאן והתרחבות האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-מעקב.

בהצבעה שהתקיימה ביום שישי השבוע בעצרת הכללית של האו"ם, הצביעה אוקראינה שוב בעד החלטה הנוגדת את האינטרסים הישראליים – הפעם בעד הקמת מדינה פלסטינית. ההצבעה, שבה תמכו 142 מדינות מול עשר שהתנגדו, מעמיקה את המחלוקת הגוברת בין קייב לירושלים ומעוררת שאלות חדות על התנהלותו של הנשיא וולודימיר זלנסקי כלפי מדינת היהודים.

"הצהרת ניו יורק להקמת מדינה פלסטינית", כפי שכונתה ההחלטה, נועדה לשמש "מפת דרכים" למדינות המתכוונות להכיר במדינה הפלסטינית. המסמך, שגובש במסגרת ועידת שלום ביוזמת צרפת וערב הסעודית במטה האו"ם בניו יורק בסוף יולי, זכה לתמיכה של רוב עצום של מדינות העולם. בצד אוקראינה הצביעו בעד גם רוסיה ומרבית מדינות אירופה, בעוד ישראל וארצות הברית התנגדו. מבין מדינות אירופה, רק הונגריה הצביעה נגד ההחלטה.

ההחלטה קובעת כי שלום בין ישראל לפלסטינים אינו ניתן להשגה ללא הקמת מדינה פלסטינית. המסמך מגנה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ואת פעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה, קורא להפסקת אש ולשחרור החטופים, ודורש נסיגה מלאה של צה"ל מעזה וסיום הכיבוש בשטחי הגדה המערבית. לפי ההצהרה, המדינה הפלסטינית החדשה תהיה "מפורזת" תחת ניהול הרשות הפלסטינית בתמיכה בינלאומית, כאשר חמאס יפורק מנשקו ויורחק מהשלטון.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיב לתוצאות ההצבעה בהצהרה: "ביחד אנו סוללים דרך בלתי הפיכה לשלום". לצד צרפת הודיעו גם בריטניה, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל ומלטה על כוונתן להכיר בקרוב במדינה הפלסטינית.

התנהלותה של אוקראינה בזירה הבינלאומית כלפי ישראל מעוררת ביקורת הולכת וגוברת בישראל. ההצבעה הנוכחית מתווספת לשורה של עמדות אוקראיניות שנתפסות כעויינות לישראל, זאת על אף העובדה שישראל מארחת אלפי פליטים אוקראינים מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה. הביקורת מתמקדת בפער בין הסיוע שישראל מעניקה לפליטים האוקראינים לבין העמדות האוקראיניות בזירה הבינלאומית.

המצב מזמין השוואה בין דרכי התנהלותן של שתי המדינות לנוכח מלחמותיהן. בעוד אוקראינה שקועה בעימות עם רוסיה ושולחת לעולם מאות אלפי פליטים, ישראל, המתמודדת עם איום קיומי, רואה את אזרחיה מתייצבים בהמוניהם לשירות מילואים. ההבדל בולט: בישראל נרשמת התגייסות פטריוטית רחבה, בעוד שבאוקראינה ניכרת נטישה המונית של המולדת.

דמותו של הנשיא זלנסקי מעוררת אף היא סימני שאלה. על אף מוצאו היהודי, שב ומאמץ הוא קו מדיני הנוגד את האינטרסים של העם היהודי ושל מדינת ישראל. עברו כליצן במה שהפך לראש מדינה מעלה תהיות כבדות באשר לכשירותו המנהיגותית. יחסיו עם מנהיגי העולם טעונים: דונלד טראמפ רואה בו מריונטה, ולדימיר פוטין מבטא כלפיו בוז גלוי. עתידו הפוליטי נותר מעורפל, והשאלה היא לאן יפנה בשעת מבחן – אם ייאלץ בעצמו לחפש מקלט מחוץ לגבולות אוקראינה.

הרקע ההיסטורי מוסיף מורכבות למצב. באוקראינה נחשב סטפן בנדרה לגיבור לאומי, למרות שהוא נושא באחריות לטבח של אלפי יהודים בשטחי אוקראינה במלחמת העולם השנייה. על רקע זה, התנהלותו של נשיא יהודי הפועל נגד אינטרסים יהודיים וישראליים מעוררת תהיות כבדות ביחס לזהותו ולמוטיבציות שלו.

• הפוגרום ביהודים בעיר לבוב, שאורגן בידי סטפן בנדרה, מנהיג לאומני נאצי

שגריר ישראל באו"ם דני דנון, בנאומו לפני ההצבעה, כינה את ההצהרה "חד-צדדית" ואמר כי "היא תיזכר לא כצעד לשלום, אלא כעוד מחווה ריקה שמחלישה את סמכות העצרת". לדבריו, "המנצח העיקרי של כל אישור כזה הוא חמאס, שיציג זאת כפרי פעולותיו מ-7 באוקטובר".

הציבור בישראל מגיב בכעס על ההצבעה האוקראינית. ברשתות החברתיות מתרבות הקריאות להפסיק כל סיוע ותמיכה באוקראינה, לרבות ביטול ההקלות והוויזות שניתנות לאוקראינים. חלק מהקוראים דורשים להחזיר את אלפי הפליטים האוקראינים החיים כיום בישראל לארצם, בטענה שמדינתם פועלת בניגוד לאינטרסים הישראליים.

ההצבעה בעצרת הכללית, אמנם אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך היא משקפת את המגמה הבינלאומית הגוברת להכרה במדינה פלסטינית. ההחלטה כוללת דרישות רחבות היקף, כולל סנקציות נגד מתנחלים ישראלים וארגונים התומכים בהתנחלויות, מתן זכות בלעדית לפלסטינים לגבות מכסים ומסים, ותמיכה פוליטית וכלכלית ברשות הפלסטינית.

העמדה האוקראינית בהצבעה זו מעמיקה את הפער בין שתי המדינות ומעוררת שאלות יסוד על העתיד של היחסים הדיפלומטיים ביניהן. בזמן שישראל נאבקת באיום קיומי ומגינה על עצמה מול ארגוני טרור, היא מוצאת עצמה מבודדת יותר ויותר בזירה הבינלאומית, כאשר גם בעלות ברית צפויות כמו אוקראינה פועלות נגדה.

נ.ב

הפוגרום בלבוב – מעשה טבח מאורגן בידי סטפן בנדרה

בין ה־30 ביוני ל־2 ביולי 1941 התרחש בלבוב (לביב), עיר גדולה ורב־תרבותית במזרח גליציה, פוגרום אכזרי ורב־ממדים. הוא בוצע תחת הנהגתו של סטפן בנדרה, מנהיג הפלג הרדיקלי של הארגון הלאומני האוקראיני (OUN), בשיתוף פעולה עם שלטונות הכיבוש הנאציים, וגרר רצח המוני של אלפי יהודים חפים מפשע.

רקע היסטורי

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר למעלה מ־300 אלף נפש: כ־157 אלף פולנים (מעל 50%), כ־100 אלף יהודים (כ־32%), וכ־50 אלף אוקראינים (כ־16%). באותם ימים נחשבה לבוב מרכז תרבותי וחינוכי חשוב. עם פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941, נסוגו הכוחות הסובייטיים מן העיר. בטרם נסוגו, הוציא הנ.ק.ו.ד. להורג אלפי אסירים בבתי הכלא – בהם גם לאומנים אוקראינים. מראות הזוועה שימשו תעמולה נאצית והוצגו כמעשי "בוגדנות יהודית־בולשביקית".

הכרזת "מדינה אוקראינית" וקריאות להשמדה

ב־30 ביוני 1941 הכריזו בנדרה ויד ימינו, יארוסלב סטצקו, על הקמת "מדינה אוקראינית עצמאית". במקביל פרסמו מנשרים הקוראים לטיהור אתני: "רוסים, פולנים ויהודים – אויבי האומה – דמם בראשם". אנשי ה־OUN חבשו סרטי זרוע בצבעי הלאום, כחול וצהוב, והקימו מיליציה אוקראינית עממית. אלה שיתפו פעולה עם יחידות גרמניות, בהן גם חיילי הגדוד "נכטיגל", והחלו באיסוף ובהשפלת יהודים.

מהלך הפוגרום

האלימות פרצה כבר ב־30 ביוני, והגיעה לשיאה בין ה־1 ל־2 ביולי. יהודים נגררו מבתיהם, נלקחו מן הרחובות ונעצרו. רבים הוכו באכזריות, נשים – לרבות הרות – נאנסו, וגברים נאלצו לבצע "עבודות ביזיון" לעיני ההמון. עדויות מתארות יהודים שנאלצו לנקות גללי סוסים בכובעיהם, אחרים אולצו לגרור גופות מן הכלא ולהציבן ברחוב.

היסטוריון ניצול, קורט לוין, תיאר צעיר אוקראיני לבוש חולצה רקומה מסורתית שהכה יהודים במוט ברזל עד שחתך את בשרם, תלש אוזניים ועיניים, ולבסוף רצח במכת אלה אדם לנגד עיניו.

מספרי הקורבנות

הנתונים על מספר הנרצחים שונים בין מקורות:

• לפי דו"ח היודנראט בלבוב – כ־2,000 יהודים נרצחו בימים הראשונים של יולי.

• דיווחי שירותי הביטחון הגרמניים דיברו על 7,000 יהודים "שנאסרו ונורו".

• מחקרים מאוחרים יותר מציינים כי בפוגרום הראשון נרצחו בין 2,000 ל־5,000 יהודים, ועוד 2,500–3,000 נרצחו בירי המוני שביצעו האיינזצגרופן.

• בסוף יולי, במה שכונה "ימי פטליורה", נרצחו בלבוב עוד 1,500–2,000 יהודים, חלקם ברחובות העיר וחלקם בירי המוני ביערות.

בסך הכול, לפי הערכות היסטוריונים שונים, נרצחו בלבוב במהלך יוני־יולי 1941 בין 6,000 ל־8,000 יהודים.

מעורבות לאומנים אוקראינים

אף שהגרמנים עודדו ואף הובילו את חלק מן ההוצאות להורג, היה זה בנדרה ותנועתו שהעניקו לפוגרום את תשתיתו האידיאולוגית והארגונית. לאומנים מקומיים, אנשי מיליציה וחברי ארגון הנוער של ה־OUN לקחו חלק פעיל במעשי הרצח. חלקם ביקשו להוכיח לגרמנים נאמנות כדי לקדם את חלומם למדינה אוקראינית עצמאית.

תוצאות והנצחה

במהלך החודשים הבאים הוקם גטו לבוב, אליו רוכזו כ־120 אלף יהודים. רובם המכריע נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ או נרצחו במחנה יאנובסקה. כאשר הצבא האדום נכנס לעיר ביולי 1944 נותרו בחיים פחות מאחוז אחד מיהודי לבוב.

לאורך עשרות שנים טושטשה מעורבותו של בנדרה ואנשיו. בברית המועצות הוצג הפוגרום כפרי מדיניות נאצית בלבד, ואילו בקרב חוגים לאומניים באוקראינה שלאחר המלחמה נעשה ניסיון להציג את בנדרה כ"גיבור לאומי". אלא שהמקורות ההיסטוריים – מסמכים, עדויות וחקירות – משרטטים תמונה חד־משמעית: הפוגרום בלבוב היה רצח עם מתוכנן, שבו בנדרה ואנשיו נטלו חלק פעיל ומשמעותי, ובמהלכו נרצחו אלפי יהודים רק בשל יהדותם.

הפוסט אוקראינה מצביעה שוב נגד ישראל: "הנשיא היהודי" זלנסקי תומך במדינה פלסטינית הופיע לראשונה ב-מעקב.

על פי דיווחים ב"טלגרף" הבריטי ובכלי תקשורת בינלאומיים נוספים, ממשל טראמפ מעמיד השבוע את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפני בחירה קשה: לחתום על מה שמכונה "הסכם שלום" או להסתכן באובדן התמיכה האמריקנית במאמצים לסיום הסכסוך.

התוכנית, שתוצג בקרוב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין על ידי שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב וויטקוף, כוללת שמונה סעיפים מרכזיים שמשנים משמעותית את המפה הגיאופוליטית באזור.

במסגרת התוכנית, אוקראינה תידרש לוותר רשמית על חצי האי קרים, כאשר ארצות הברית תכיר בו באופן רשמי כשטח רוסי. אוקראינה לא תוכל להצטרף לברית נאט"ו, אם כי תישמר לה האפשרות לנהל משא ומתן על הצטרפות עתידית לאיחוד האירופי.

לפי המתווה, כל פעולות הלחימה לאורך קו החזית הנוכחי ייעצרו במלואן, מה שמשמעותו הותרת כ-19.5% משטחה הריבוני של אוקראינה תחת שליטה רוסית. במקביל, ארצות הברית תסיר את כל הסנקציות שהטילה על רוסיה, צעד שצפוי להזרים הון עתק לכלכלה הרוסית ולאפשר לה להתאושש מהמשבר הכלכלי שפקד אותה.

סעיף משמעותי נוסף נוגע לתחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, שכיום נמצאת תחת כיבוש רוסי. על פי התוכנית, התחנה תעבור לשליטה אמריקנית ויתקיים שיתוף פעולה אנרגטי בין ארצות הברית לרוסיה, על אף שהתחנה שייכת רשמית לאוקראינה.

התוכנית גם קובעת כי יתקיים משא ומתן ישיר בין רוסיה לאוקראינה, אך ארצות הברית לא תעניק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה. במקום זאת, מדינות אירופה יידרשו לנהל מגעים עם האוקראינים על הגברת הסיוע הביטחוני. בנוסף, ארצות הברית ואוקראינה יחתמו על הסכם בנושא מחצבים.

פגישה משמעותית בנושא התקיימה היום בלונדון, בהשתתפות בכירים אוקראיניים, אמריקניים ובריטיים, שככל הנראה דנו בפרטי התוכנית. הנשיא זלנסקי כבר הבהיר בעבר שחצי האי קרים הוא שטח ריבוני אוקראיני, ושאין בכוונת ארצו לוותר עליו במסגרת הסכם כלשהו.

משקיפים בינלאומיים מציינים כי התוכנית המוצעת דורשת מאוקראינה ויתורים משמעותיים, בעוד רוסיה אינה נדרשת לוותר על דבר ואף מקבלת שורת הטבות משמעותיות. הסרת הסנקציות האמריקניות צפויה להיות בעלת ערך כלכלי עצום עבור רוסיה ולאפשר לה להתאושש מהמשבר הכלכלי שפקד אותה בעקבות המלחמה.

פרשנים מדיניים טוענים כי טראמפ מנסה להשיג הישג מדיני מהיר בדמות "סיום המלחמה", אך מתעלם מההשלכות ארוכות הטווח של הסכם שכזה. מומחים ליחסים בינלאומיים מזהירים כי כניעה לדרישות רוסיה עלולה לשדר חולשה ולהזמין קונפליקטים נוספים בעתיד.

חשוב לציין כי התוכנית עדיין לא הוצגה באופן רשמי, ופוטין טרם הגיב אליה פומבית, אם כי לפי הדיווחים הבינלאומיים, התוכנית משקפת במידה רבה את האינטרסים הרוסיים, ולכן סביר שיקבל אותה בחיוב.

המהלך מגיע בזמן רגיש במיוחד, כאשר אוקראינה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בשדה הקרב ועם מחסור הולך וגובר באספקה צבאית ובתמיכה בינלאומית. הימים הקרובים צפויים להיות קריטיים בקביעת עתיד הסכסוך ועתידה של אוקראינה כמדינה ריבונית.

צילום: מתוך "טלגרף", בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טראמפ מציב את זלנסקי בפני בחירה קשה הופיע לראשונה ב-מעקב.

מוסקבה הכריזה על הפסקת אש לרגל חג הפסחא הנוצרי, אך אזרחים אוקראינים ממשיכים לסבול מהתקפות בלתי פוסקות. דיווחים מהשטח מעידים כי ההבטחה נותרה ריקה מתוכן.

בעוד שהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הכריז בפומבי על הפסקת אש זמנית לכבוד חג הפסחא הנוצרי, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה לחלוטין. תושבי ערים אוקראיניות רבות דיווחו על הפצצות כבדות שנמשכו ללא הפסקה, עם פגיעות ישירות בבתי מגורים רק היום.

"אחלה הפסקת אש", אמר בציניות אחד התושבים המקומיים שביתו ניזוק בהפצצה האחרונה. "אנחנו אמורים לחגוג את החג הקדוש, ובמקום זאת אנו מוצאים את עצמנו מתחבאים במקלטים".

הנשיא האוקראיני וולודימיר זילנסקי התייחס להכרזה הרוסית בנאום שנשא אמש: "אין לנו אמון במילים של פוטין. הבטחותיו שוות כקליפת השום". הוא הוסיף כי "האסטרטגיה להפציץ אנשים אשר חוגגים את הפסחא היא מעשה אכזרי ובלתי אנושי".

זו אינה הפעם הראשונה שרוסיה מפרה הפסקות אש מוכרזות. מומחים בינלאומיים לענייני ביטחון מציינים כי הפער בין ההצהרות הרשמיות של הקרמלין לבין המציאות בשטח הולך ומתרחב ככל שהמלחמה נמשכת.

העולם מגלה פעם אחר פעם שנשיא רוסיה הוא שקרן, הצהרות על הפסקת אש הן בעיקר מהלכים תקשורתיים שנועדו לשפר את תדמיתו של פוטין בעיני הקהילה הבינלאומית, בעוד שבפועל ההתקפות נמשכות.

ההתקפות המכוונות בזמן חגים דתיים משקפות אסטרטגיה מחושבת מצד רוסיה. יש כאן ניסיון מכוון לפגוע במורל של האוכלוסייה האוקראינית בזמנים שאמורים להיות משמחים ומקודשים.

מדיניות זו גררה השוואות היסטוריות קשות. כמה מבכירי ההנהגה האוקראינית כינו את פוטין "שטן" ואף העזו להשוות אותו למנהיגים אפלים מהעבר כמו אדולף היטלר, בטענה שהוא מוביל מדיניות של הרס והרג חסר אבחנה.

כשאתה מפציץ בתי מגורים בזמן שהדיירים חוגגים את אחד החגים החשובים בלוח השנה הנוצרי, אתה חוצה קו אדום מבחינה מוסרית, זה מעיד על זלזול מוחלט בחיי אדם. זה מעיד על זלזול מוחלט בחיי אדם.

בקהילה הבינלאומית גוברים הקולות הקוראים להגביר את הסנקציות נגד רוסיה בעקבות ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקות האש המוכרזות. נציגי מדינות המערב בעצרת האו"ם הביעו זעזוע עמוק מהמשך ההתקפות על אזרחים בזמן חג דתי.

"הפסקת האש" הרוסית – הונאה נוספת מבית היוצר של פוטין

בנייני המגורים המרוסקים בחרסון ניצבים כעדות חיה לצביעותו המוחלטת של ולדימיר פוטין. "הפסקת אש"? מי אכן נתן אמון בהבטחה זו? הלא אלו הם אותם מבנים אשר ספגו מתקפות כלי טיס בלתי מאוישים רוסיים רגעים ספורים לאחר המועד בו אמורה הייתה להיכנס לתוקפה אותה "הפסקת אש חד-צדדית" מדומה, אשר עליה הכריז הצאר בן-זמננו לרגל חג הפסחא.

זוהי התגלמות הציניות בהתגשמותה – להכריז על שביתת נשק במועד קדוש, ואז להמטיר פגזים על מעונותיהם של אזרחים תמימים. היש ביטוי מובהק יותר לבוז המוחלט לערכי אנוש בסיסיים?

כדברי מפקד בכיר בצבא אוקראינה: "אין כל הפסקת אש בנמצא. בכל החזיתות, הרוסים ממשיכים בירי, ללא כל שינוי". דבריו אינם מעוררים תמיהה. מתי לאחרונה עמד פוטין בדיבורו?

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביהא, ניסח זאת בדייקנות כאשר אמר: "פוטין הצהיר כעת על נכונותו כביכול להפסקת אש. שלושים שעות חלף שלושים יום. לצערנו, הננו עדים לתולדות ארוכות של הצהרותיו, אשר אינן עולות בקנה אחד עם מעשיו".

העולם עודנו מתייחס להצהרותיו של פוטין כאילו נודע להן ערך כלשהו, כאילו הן ראויות לנייר עליו נכתבו. ברם, ההיסטוריה מלמדת אותנו בהתמדה: הבטחותיו של פוטין אינן אלא כלי במשחק האסטרטגי שלו, נעדרות כל ערך ממשי.

"ידוע לנו כי אין לתת אמון בדבריו", הוסיף סיביהא, "ונבחן אותו על פי מעשיו, לא על פי אמרותיו".

הגיעה העת כי הקהילה הבינלאומית תאמץ גישה זו. הגיע המועד לחדול מהתייחסות להצהרות מוסקבה כאל דבר-מה הראוי לתשומת לב, ולהתחיל להתבונן אך ורק במעשים בשדה הקרב.

הזכיר לנו שר החוץ האוקראיני גם את העובדה כי "רוסיה יכולה להסכים בכל עת להצעה להפסקת אש מלאה וללא תנאי למשך שלושים יום, אשר עמדה על הפרק מאז חודש מארס". אותה הפסקת אש אשר הופרה שוב ושוב, לטענת שני הצדדים.

אך האמנם שני הצדדים אשמים במידה שווה? לדעתי, התשובה ברורה כשמש. בעוד אוקראינה נאבקת על הישרדותה, על ריבונותה, ממשיכה רוסיה במשחקי הכוח הציניים שלה, תוך רמיסת כל נורמה בינלאומית אפשרית.

"הפסקת אש" בפי פוטין הינה כ"שלום" בפי עריץ – מילה ריקה מתוכן אשר נועדה לשרת אך ורק את האינטרסים האישיים שלו. בנייני המגורים ההרוסים בחרסון הם העדות המצמררת לכך.

למערכת 'מעקב' מסר דובר הצלב האדום: 'אנו מתעדים כל הפרה של שביתת הנשק. בידינו צוותים הפרוסים במרחב הלחימה, המדווחים על פגיעות במעונות אזרחים ובמוסדות ציבור, בסתירה מוחלטת להצהרות הרשמיות היוצאות מן הקרמלין. לרשותנו עומדים אנשי שדה המעידים על פגיעות במשכנות תושבים ובמבני קהילה, בניגוד מוחלט לטענות המוצהרות מטעם מוסקבה'.

המצוקה האנושית נמשכת בעוצמתה. בתי המרפא באזור מוסרים על גל חדש של נפגעים בעקבות המתקפות האוויריות האחרונות. משפחות רבות נאלצו לקיים את טקסי חג הפסחא במחסות תת-קרקעיים, כאשר צלילי התפילות והמזמורים נבלעים בהדי הרעם של הפגזים הנוחתים.

צילום מתוך פרסום ציבורי; השימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט פוטין: הפסקת אש בפה, הפצצות בשטח הופיע לראשונה ב-מעקב.

• מאת: דים אמור

אוקראינה מתאבלת על אחת ההתקפות הקטלניות ביותר בחודשים האחרונים, לאחר שטילים רוסיים פגעו במרכז העיר סומי ביום ראשון של דקלים. על פי נתונים רשמיים מעודכנים, 34 אזרחים נהרגו, ביניהם שני ילדים, ולמעלה מ-117 נפצעו, מתוכם 15 ילדים.

שר הפנים האוקראיני, איגור קלימנקו, דיווח כי רוסיה ביצעה שתי מתקפות בליסטיות על העיר, והזהיר כי מספר הנפגעים עלול לגדול. "הפגיעות נרשמו בדיוק במרכז העיר. היום הוא יום ראשון של דקלים, רבים היו ברחוב, וגם כנסייה נמצאת בקרבת מקום, שם התקיים טקס קידוש. בדיוק בזמן הזה הרוסים תקפו, תוך מודעות מלאה לכך שהם מכים באזרחים", אמר קלימנקו.

ההתקפה פגעה במרכז הכנסים של אוניברסיטת סומי הממלכתית, מקום שלפי תושבים מקומיים "משמש לקיום קורסים שונים, חוגים וסדנאות" ומהווה "מרכז חינוכי לכל העיר." גם הרחובות הסמוכים ספגו נזק כבד – מכוניות נהרסו ובתים סמוכים ניזוקו.

הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי הגיב בחריפות להתקפה: "מכה נוראה של טיל בליסטי רוסי על סומי. טילי האויב פגעו ברחוב עירוני רגיל, בחיים רגילים: בתים, מוסדות חינוך, מכוניות ברחוב… וזה ביום שבו אנשים הולכים לכנסייה: יום ראשון של דקלים, חג כניסת ישו לירושלים. רק נבלה יכולה לפעול כך".

זלנסקי הוסיף: "כבר חלף חודש שני מאז שפוטין מתעלם מהצעת אמריקה להפסקת אש מלאה וללא תנאים. לצערנו, הם שם, במוסקבה, בטוחים שהם יכולים להרשות לעצמם להמשיך להרוג. צריך לפעול כדי לשנות את המצב".

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביגה, הגדיר את ההתקפה כ"רוע מוחלט" והדגיש כי אוקראינה מעבירה מידע מפורט על האירוע לשותפיה הבינלאומיים. "רוסיה מסרבת זה חודש שני ברציפות לקבל את ההצעה האמריקאית להפסקת אש מלאה, שאוקראינה קיבלה ללא תנאי ב-11 במרץ. במקום זאת, רוסיה מגבירה את הטרור", אמר.

תגובה בינלאומית נחרצת

מנהיגי העולם גינו בחריפות את ההתקפה הרוסית. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר: "לפני כמה שעות בעיר סומי, טילים רוסיים נפלו על נשים, גברים וילדים. מותם של אנשים אלה טרגי באותה מידה ונגרם מאותו רוע שמאיים היום על פולין ועל כל אירופה".

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, כינה את ההתקפה "מחרידה" ו"תזכורת קשה לשפיכות הדמים המתמשכת" שמובילה רוסיה. "הנשיא זלנסקי הפגין את מחויבותו לשלום, ועכשיו הנשיא פוטין חייב להסכים להפסקת אש מלאה ומיידית ללא תנאים – כפי שעשתה אוקראינה," הוסיף סטארמר.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, טען כי ההתקפה מדגימה "זלזול בוטה בחיי אדם", בעוד קית' קלוג, השליח המיוחד של נשיא ארה"ב לאוקראינה ורוסיה, כתב כי ההתקפה "חוצה כל גבול של הגינות".

יושבת ראש הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הגדירה את ההתקפה כ"ברברית" ו"מתועבת במיוחד" מאחר שהתרחשה בזמן ש"אנשים התאספו בשלום כדי לחגוג את יום ראשון של דקלים".

הקנצלר העתידי של גרמניה, פרידריך מרץ, האשים את רוסיה בביצוע פשע מלחמה. "זה היה מעשה בוגדני ופשע מלחמה חמור, מכוון ומכוון," אמר. "זו התשובה, כך פועל פוטין עם אלה שמדברים איתו על הפסקת אש".

ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, גינתה את מה שהיא כינתה "ההתקפה הרוסית הנוראה והפחדנית", בעוד שר החוץ של צ'כיה, יאן ליפבסקי, כינה את המתקפה "מפלצתית".

ראש המדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הגדירה את ההתקפה כ"דוגמה מחרידה לכך שרוסיה מגבירה את ההתקפות, בזמן שאוקראינה הסכימה להפסקת אש ללא תנאים".

תגובת ארה"ב וישראל

מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הביע את "תנחומיו העמוקים ביותר לקורבנות התקפת הטילים הרוסית המחרידה על סומי".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הגיב מאוחר יותר והגדיר את האירוע כ"נורא", אך לא הזכיר במפורש את רוסיה. "נאמר לי שהם עשו טעות. אבל אני חושב שזה נורא. אני חושב שכל המלחמה היא דבר נורא", אמר טראמפ לעיתונאים על סיפון מטוס הנשיאות בדרכו לוושינגטון. כאשר נשאל למה התכוון במילה "טעות", השיב: "הם עשו טעות, שאל אותם". לא ברור למי התכוון בתשובתו.

גם משרד החוץ הישראלי פרסם הודעה: "תנחומינו העמוקים ביותר לעם ולממשלת אוקראינה, וכן למשפחות שאיבדו את יקיריהם בהתקפה הרוסית האחרונה על סומי".

נכון לעכשיו, שירותי החירום האוקראיניים ממשיכים במאמצי החילוץ והסיוע לפצועים, כאשר החשש גובר שמספר הקורבנות עלול עוד לעלות.

התמונות והסרטון מתוך רשתות חברתיות באוקראינה, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט נאצים רוסים מבצעים טבח: פשע פשיסטי נגד אזרחי אוקראינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

המזכר ייצג רגע מכריע במאמצי פירוק הנשק לאחר המלחמה הקרה. אוקראינה, שירשה ארסנל גרעיני משמעותי לאחר התמוטטות ברית המועצות, הסכימה להעביר נשק זה לרוסיה תחת לחץ דיפלומטי משמעותי הן מוושינגטון והן ממוסקבה. הערך הכספי של העברה גרעינית זו הוערך במיליארדי דולרים, מה שהותיר את אוקראינה פגיעה מבחינה צבאית תוך חיזוק היכולות הגרעיניות של רוסיה.

אולם, ערבויות הביטחון שהובטחו לאוקראינה החלו להתפורר בשנת 2014, כאשר רוסיה, אחת מהערבים להסכם, סיפחה את חצי האי קרים ותמכה בתנועות בדלניות במזרח אוקראינה באזורי לוגנסק ודוניצק. ארצות הברית, הערב השני לביטחון, הגיבה בסנקציות מוגבלות שהתבררו כבלתי מספיקות כדי להרתיע את התוקפנות הרוסית.

עד שנת 2025, המצב הידרדר עוד יותר, כאשר ארצות הברית נראית כעת כנוטשת את מחויבותה כערבה לביטחון, מה שמותיר את אוקראינה במצב מסוכן הולך וגובר. הקריסה הברורה של ערבויות הביטחון של מזכר בודפשט מעלה שאלות מטרידות לגבי אמינותם של הסכמים בינלאומיים וההשלכות של פירוק נשק גרעיני עבור מדינות קטנות יותר הלכודות בין מעצמות עולמיות.

הפוסט בגידת מעצמה: ארה"ב רומסת הסכמים, אוקראינה מדממת הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט זלנסקי נגד ישראל: משבר דיפלומטי רב-ממדי בין ירושלים לקייב הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט טראמפ מתעלם מזלנסקי: ההסכם עם פוטין יתקדם ללא קייב הופיע לראשונה ב-מעקב.