רג'פ טאיפ ארדואן הטיל ביום ראשון את הפצצה הדיפלומטית: טורקיה שוקלת ברצינות לשלוח כוחות צבא לעזה. הנשיא הטורקי, שהאשים את ישראל בעבר ברצח עם, הודיע ביוהנסבורג כי אנקרה בוחנת כיצד לפרוס את כוחותיה במסגרת כוח בינלאומי שיוקם ברצועה. "נחליט לאחר שנסיים את הדיונים", אמר במסיבת עיתונאים בשולי פסגת ה-G20, והשאיר את הזירה הבינלאומית בספק.

המהלך הטורקי איננו צומח בחלל ריק. אנקרה, החברה היחידה במזרח התיכון המוסלמי בארגון נאט"ו, שיחקה תפקיד מרכזי במשא ומתן שהוביל להפסקת האש בעזה. היא חתמה על ההסכם במצרים לצד מדינות נוספות, והתחייבה לא רק לפקח על יישומו אלא גם להצטרף לכוח הייצוב שיוקם. כעת, כשההסכם מתגבש, ארדואן דורש את חלקו בשטח – במילים אחרות: נוכחות צבאית פיזית בלב הסכסוך.

הצעד מעמיד את ישראל במבוכה קשה. מדינה שארדואן כינה "רוצחת עם" עשויה כעת למצוא עצמה פועלת בקרבה גיאוגרפית לכוחות צבאיים טורקיים. היחסים בין ירושלים לאנקרה, שהיו פעם ברית אסטרטגית, קרסו בשנים האחרונות. ארדואן הפך לאחד המבקרים הקשים ביותר של המדיניות הישראלית בזירה הבינלאומית, והפסקת האש בעזה מעניקה לו כעת את הזדמנות הזהב להפוך את הנאומים לנוכחות ממשית. השאלה איננה אם ישראל תרצה, אלא אם תוכל למנוע.

לפי סוכנות רויטרס, אנקרה התמנעה למתווכת מרכזית בתהליך המדיני המורכב שהוביל להפסקת האש. תפקיד זה מקנה לה כעת משקל דיפלומטי כבד, והיא מנצלת אותו להשגת מטרה ברורה: חזרה למזרח התיכון כשחקן צבאי מרכזי. הנשיא הטורקי, שמקדם מזה שנים חזון נאו-עות'מאני של טורקיה כמעצמה אזורית, רואה בעזה שער כניסה. אם יצליח להכניס חיילים טורקים לרצועה תחת לגיטימציה בינלאומית, הוא ישיג מה שלא הצליח במשך עשור: נוכחות צבאית ישירה במוקד המזרח-תיכוני הלוהט.

אבל ארדואן לא מסתפק במזרח התיכון בלבד. הוא הודיע כי מחר, ביום שני, יקיים שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הנושא: הסכם התבואה שקרס. לאחר שאירח לאחרונה את זלנסקי, ארדואן אמר לכתבים כי יפעל לחידוש ההסכם בשיחתו עם פוטין, למרות שהמאמצים הקודמים של טורקיה להשיג הסכמה נכשלו. בכך הוא מציב את עצמו כמתווך בלתי נמנע בשני המוקדים הבוערים בזמן אמת: עזה ואוקראינה.

המהלך הכפול חושף את האסטרטגיה הטורקית: לתפוס מקום בכל שולחן מו"מ אזורי או בינלאומי. אנקרה מנצלת את מעמדה הייחודי – חברה בנאט"ו מצד אחד, מקורבת למוסקבה מצד שני, דוברת בשם העולם המוסלמי מצד שלישי – כדי להפוך לבלתי נמנעת. כל צד זקוק לה, ולכן אף צד לא יכול להתעלם ממנה. זו דיפלומטיה של כוח, לא של ערכים.

השאלה המרכזית שמרחפת כעת מעל לכל המהלכים הללו היא פשוטה: מה יקרה כאשר החלטה תתקבל באנקרה? אם טורקיה אכן תחליט לשלוח חיילים לעזה, היא תיצור תקדים חדש. זו תהיה הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שכוחות של מדינת נאט"ו מוסלמית יפרסו בלב הסכסוך הישראלי פלסטיני. המשמעויות יהיו מרחיקות לכת – עבור ישראל, עבור האזור, ועבור מאזן הכוחות שהתגבש במשך דורות.

ארדואן מודע לכך היטב. ככל הנראה הוא פועל בשני מסלולים בו זמנית – בעזה ובאוקראינה – ומבקש להציג לעולם כי טורקיה שבה למגרש של המעצמות. השאלה איננה עוד אם ברצונו להתבסס כ"הבוס החדש של עזה", אלא מתי יבחר לעשות זאת.

צלום: רויטרס

הפוסט ארדואן מאתגר את ישראל: האשים ברצח עם ושולח צבא לעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט קורסק נופלת: הסדק בחומת פוטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

אירינה פריון הייתה ידועה בדעותיה הלאומניות הקיצוניות ובהצהרותיה השערורייתיות החוזרות ונשנות. כחברת פרלמנט מטעם מפלגת "סבובודה" (תרגום: "חופש"), היא קידמה בנחישות רעיונות של אוקראיניזציה ומתחה ביקורת חריפה על אזרחי אוקראינה דוברי הרוסית.

אחת מאמירותיה המפורסמות ביותר של פריון נגעה לחיילי הצבא האוקראיני. היא הצהירה כי חיילים המדברים רוסית אינם יכולים להיחשב אוקראינים אמיתיים ופטריוטים. דברים אלה עוררו הד ציבורי רחב וביקורת מצד פוליטיקאים ואישי ציבור רבים.

בנוסף, פריון הואשמה לא פעם באנטישמיות ובעוינות כלפי ישראל. בין היתר, היא השוותה את פעולות ישראל לתוקפנות הרוסית, בכנותה את שתי המדינות "כובשות". הצהרות אלה עוררו אף הן תגובות שליליות הן בתוך אוקראינה והן מחוצה לה.

למרות דעותיה הקיצוניות, אירינה פריון לימדה במשך שנים רבות באוניברסיטה הלאומית של לבוב על שם איבן פרנקו, דבר שעורר גם הוא תגובות מעורבות בחוגים האקדמיים.

"מעקב" ניסה מספר פעמים לראיין את פריון, אך נענה בסירוב בוטה. יש הקושרים זאת לדעותיה האנטישמיות המשוערות של הפוליטיקאית.

רציחתה של אירינה פריון עוררה הד רחב בחברה האוקראינית. למרות השנויה במחלוקת של דמותה, פוליטיקאים ואישי ציבור רבים גינו את הפשע הזה, בהדגישם כי רצח הוא בלתי קביל ללא קשר להשקפות הפוליטיות של הקורבן.

נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי הצהיר בנאומו: "ללא קשר למחלוקות פוליטיות, רצח הוא פשע ומעשה טרור. לא נרשה חיסולים פוליטיים במדינתנו. רשויות אכיפת החוק יעשו כל שביכולתן למצוא ולהעניש את האשמים".

חקירת רציחתה של אירינה פריון נמצאת תחת פיקוחו האישי של התובע הכללי של אוקראינה. הוקם צוות חקירה מיוחד הבוחן תרחישים שונים לפשע, כולל מניעים פוליטיים.

הקהילה הבינלאומית הגיבה גם היא לאירוע זה. נציגי האיחוד האירופי וארצות הברית הביעו דאגה מהמצב וקראו לרשויות האוקראיניות לערוך חקירה יסודית וחסרת פניות.

רציחתה של אירינה פריון העלתה שוב את שאלת ביטחונם של אישים פוליטיים באוקראינה ואת הצורך במאבק בקיצוניות בחברה. מומחים מציינים כי לפשע זה עלולות להיות השלכות רציניות על המצב הפוליטי הפנימי במדינה.

ללא קשר להשקפותיה הפוליטיות ולהצהרותיה השנויות במחלוקת של אירינה פריון, רציחתה היא פשע חמור שיש לחקור, והאשמים חייבים להיענש בהתאם לחוק. אירוע זה מדגיש שוב את חשיבות שמירת עקרונות שלטון החוק ואי-קבילות האלימות הפוליטית בחברה דמוקרטית.

הפוסט רצח חברת הפרלמנט האוקראיני לשעבר אירינה פריון זעזע את הציבור הופיע לראשונה ב-מעקב.