בעוד עשן התקיפות האוויריות מעל שמי איראן טרם התפזר, מיהר משרד החוץ הרוסי לשלוף את נשק הדיפלומטיה המוכר שלו: גינויים חריפים בשם "המשפט הבינלאומי". בצעד המדיף ריח עז של מוסר כפול, פרסם משטרו של ולדימיר פוטין הודעה רשמית המגדירה את הפעולה המשותפת של ארצות הברית וישראל כ"מעשה תוקפנות מזוינת שתוכנן מראש", תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שרוסיה עצמה מנהלת מלחמת השמדה אכזרית נגד אוקראינה הריבונית.

הרטוריקה של מוסקבה: "הפרת נורמות" בשירות הדיקטטורה

הודעת משרד החוץ הרוסי (מס' 259-28-02-2026) לא חסכה במילים קשות נגד מה שהגדירה כ"צעד פזיז" של וושינגטון וירושלים. בקרמלין טוענים כי ריכוז הכוחות האמריקאי באזור והתקיפות על אדמת איראן מהווים הפרה של "העקרונות והנורמות היסודיים של המשפט הבינלאומי". אירוני הדבר, שפוטין – מי שהורה על פלישה רחבת היקף למדינה שכנה, ביצע פשעי מלחמה מתועדים והפר כל אמנה בינלאומית אפשרית – הוא זה שבוחר להטיף על "כיבוד ריבונות" של מדינות חברות באו"ם.

הרוסים אף הגדילו לעשות ותקפו את ישראל על "חוסר עניין לכאורה בעימות צבאי", תוך שהם קוראים לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לגנות את "הפעולות חסרות האחריות". במוסקבה מתארים את המערכה כ"הרפתקה מסוכנת" שעלולה להוביל לאסון הומניטרי, כלכלי ורדיולוגי, וטוענים כי המטרה האמיתית היא "חיסול הנהגת מדינה שסירבה להיכנע להגמוניה".

הפחד בקרמלין: האם פוטין הוא הבא בתור?

מאחורי המילים המכובסות על "סדר עולמי" ו"משטר אי-הפצת נשק גרעיני", מסתתר חשש עמוק הרבה יותר. הפרשנים מעריכים כי התקיפה הנחרצת נגד שלטון האייתוללות באיראן, בעלת בריתה הקרובה של רוסיה, מעוררת פחד ממשי בקרמלין.

פוטין מבין היטב כי המודל שהופעל ב-28 בפברואר 2026 באיראן, המשלב עוצמה צבאית עם נחישות לשינוי סדר שלטוני עוין, עלול להוות תקדים מסוכן עבורו.

על פי ההערכות, פוטין חושש כי למרות מערכת היחסים המורכבת שלו עם ממשל טראמפ, הנחישות האמריקאית הנוכחית עלולה להוביל לניסיון להזיזו מהשלטון אם לא יביא לסיום מהיר של המלחמה באוקראינה. במוסקבה מבינים כי "המשבר המלאכותי", כפי שהם מכנים אותו, אינו אלא הפגנת כוח של המערב שמבהירה: תם עידן החסינות לדיקטטורות המערערות את היציבות העולמית.

זעקת הנגזל

הודעת משרד החוץ הרוסי מסתיימת בדרישה להשיב את המצב ל"מסלול של הסדרה פוליטית-דיפלומטית", תוך הצגת רוסיה כגורם המעוניין ב"איזון אינטרסים". זוהי פסגת הצביעות של משטר המפציץ בתי חולים ומרכזי אוכלוסייה באוקראינה, בעודו מבכה על "הפצצת מתקנים" באיראן.

הניסיון הרוסי להציג את ישראל וארה"ב כמי שדוחקות את העולם למערבולת של הסלמה נתפס בקהילה הבינלאומית כניסיון נואש להסיט את האש מהכישלונות הצבאיים והמוסריים של רוסיה עצמה. בעוד פוטין נזכר פתאום בחוקים הבינלאומיים, העולם זוכר היטב את שתיקתו הרועמת מול מעשיה שלו באדמת אירופה.

הודעת מוסקבה אינה אלא "כתב הגנה" של רודן המזהה את טבעת החנק מתהדקת סביב שותפיו לציר הרשע, וחושש כי היום שבו יצטרך לתת את הדין על פשעיו באוקראינה קרוב מתמיד.

צילום: AP

הפוסט פוטין מגנה את ישראל בעודו משמיד את אוקראינה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דיווח דרמטי ב"טלגרף" הבריטי חושף עליית מדרגה מסוכנת במלחמה ההיברידית של פוטין נגד המערב: רשת מנהרות מתוחכמת שנחפרה בבלארוס משמשת להחדרת מאות מהגרים לשטח האיחוד האירופי. ההערכה המודיעינית: ידע מקצועי של חמאס וחיזבאללה הועמד לטובת הפרויקט במימון ובהכוונה של הקרמלין.

בעוד אירופה מנסה לייצב את ביטחונה מול האיום הרוסי הישיר, חזית חדשה ומדאיגה נחשפת מתחת לפני השטח, תרתי משמע. חקירה של משמר הגבול הפולני, שפרטיה פורסמו היום (רביעי) בכלי התקשורת בבריטניה, מעלה כי רוסיה ובלארוס עברו לשימוש בטקטיקות המוכרות מזירות הלחימה של המזרח התיכון כדי לערער את ריבונותה של פולין.

הנדסה מזרח-תיכונית בשירות הקרמלין

על פי הדיווח ב"טלגרף", מוסקבה רותמת את הקשרים האסטרטגיים שלה עם ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה לטובת מאמצי ההגירה הכפויה. גורמי מודיעין מעריכים כי "מומחים מהמזרח התיכון" הם אלו שתכננו והוציאו לפועל את חפירת המנהרות החוצות את הגבול מבלארוס לפולין.

אף שבין החשודים בסיוע לוגיסטי מוזכרים גם גורמים כורדיים, הקשר ההדוק והמתהדק בין שלטון פוטין לציר האיראני ושלוחותיו, מחזק את החשד כי הידע המקצועי שנצבר ברצועת עזה ובדרום לבנון "יובא" ליערות מזרח אירופה. מטרת העל ברורה: יצירת נתיבי חדירה חשאיים שיעקפו את המכשולים הפיזיים והטכנולוגיים שהציבה פולין לאורך הגבול.

חשיפה בלב היער: "בסגנון 'הבריחה הגדולה'"

נתוני משמר הגבול הפולני מציירים תמונה של מבצע הנדסי מורכב. סגן אלוף קטרזינה זדנוביץ', קצינה בכירה בכוחות הביטחון הפולניים, חשפה כי במהלך שנת 2025 אותרו ארבע מנהרות תת-קרקעיות פעילות.

המנהרה המשמעותית ביותר נחשפה באמצע חודש דצמבר האחרון, סמוך לכפר נארבקה (Narewka). מדובר במבנה תת-קרקעי בגובה של 1.5 מטרים, המאפשר תנועה אנושית מאסיבית. פתח הכניסה בצד הבלארוסי הוסווה היטב בלב אזור מיוער, כאשר תוואי המנהרה השתרע על פני כ-50 מטרים בשטח בלארוס וחדר כ-10 מטרים אל תוך השטח הריבוני של פולין.

בדיווח הבריטי הושוותה הטקטיקה לסרט הקולנוע האיקוני "הבריחה הגדולה" משנת 1963, המתאר חפירת מנהרות נועזת של שבויי בעלות הברית ממחנה נאצי. אולם, המציאות של 2025 אינה קולנועית: כ-180 מהגרים, מרביתם מאפגניסטן ומפקיסטן, הספיקו לחצות במנהרה זו לבדה לפני שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הפולניים מיד עם יציאתם מהקרקע.

המלחמה ההיברידית: עליית מדרגה

ניסיונותיה של בלארוס, בגיבוי רוסי, להציף את אירופה בעשרות אלפי מהגרים אינם חדשים. עם זאת, המעבר מחציית גדרות גלויה לשימוש בתשתיות תת-קרקעיות מתוחכמות מסמן החמרה דרמטית. השימוש במומחים חיצוניים שאינם אירופאים נועד להעניק לקרמלין יתרון טקטי מול מערכות ההגנה המתקדמות של נאט"ו והאיחוד האירופי.

מומחים לביטחון לאומי מציינים כי זוהי עדות נוספת לנחישותו של פוטין להפעיל לחץ פוליטי וחברתי על המערב באמצעות נשק אנושי. היכולת להחדיר קבוצות גדולות של אנשים בחשאי, מבלי להפעיל חיישנים קרקעיים או אמצעי תצפית אוויריים, מהווה קריאת תיגר ישירה על ביטחון הגבולות של היבשת.

צילום: AP. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פוטין מחדיר מהגרים לפולין בשיתוף חמאס וחיזבאללה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד שמנהיגי העולם הגבירו אתמול את מאמציהם להביא לסיום המלחמה באוקראינה במסגרת פסגה היסטורית שנערכה בבית הלבן, הוסיפה רוסיה להפגין את כוונותיה האמיתיות בגל תקיפות נוסף, אשר הופנה לעבר מחוז פולטבה שבמרכז אוקראינה. כעת מונח הכדור בידי פוטין, שעליו להכריע אם להיענות לקריאה הבינלאומית לדיאלוג ישיר עם זלנסקי – או להמשיך בדרך הלחימה.

רוסיה שיגרה אתמול כ-270 כטב"מים ועשרה טילים לעבר מספר יעדים אוקראיניים, כאשר רק חלק מהנשק הרוסי הגיע ליעדיו למרות מאמצי היירוט האוקראיניים. ארבעה טילים ו-40 כטב"מים פגעו ב-16 מוקדים, ושברי יירוט נפלו בשלושה מוקדים נוספים. העיתוי המדויק של התקיפה, שהתרחשה במקביל ובעקבות הפסגה בוושינגטון, העביר מסר חד לכל המשתתפים: פוטין ממשיך לפעול על פי רצונו, ללא קשר לדיונים הדיפלומטיים.

הפסגה בבית הלבן אתמול הביאה יחד את הנשיא טראמפ, הנשיא האוקראיני זלנסקי ושבעה מנהיגים אירופיים חשובים, במטרה לחפש דרכים לסיום הסכסוך. הדיונים התמקדו בעיקר בסוגיית הערבויות הבטחוניות שאוקראינה אמורה לקבל, כולל פרטי היקף הערבויות, אופן תפקודן והמנגנונים הנדרשים ליישומן.

בשלב מסוים עזב טראמפ את חדר הדיונים וניהל שיחת טלפון עם פוטין, ולאחר מכן חזר לדון עם זלנסקי ושאר המשתתפים. זמן קצר לאחר השיחה הסתיימה הפסגה, וטראמפ הודיע על התפתחות מרכזית: פוטין הסכים לפגישה ישירה פנים אל פנים עם זלנסקי, שאחריה תתקיים פסגה משולשת נוספת בהשתתפותו.

לדברי טראמפ, פגישת פוטין-זלנסקי אמורה להתקיים תוך שבועיים. למרות שהנשיא האמריקני לא ציין מיקום מדויק, דיווחים בינלאומיים מציינים את בודפשט כאופציה סבירה לאירוח הפגישה. עד כה הקרמלין לא אישר רשמית את הסכמת פוטין לפגישה, והצהרה רוסית רשמית עדיין ממתינה.

ההודעה על הפגישה המיועדת מהווה שינוי דרמטי בעמדה הרוסית. פוטין עשה עד כה הכל כדי להתעלם מזלנסקי, הכריז עליו כמנהיג לא לגיטימי וסירב בתוקף לשקול פגישה ישירה איתו. זלנסקי, לעומתו, הביע מזמן מוכנות לפגישה כזו אם הנסיבות יחייבו זאת, במטרה לדון ברצינות בסיום הלחימה. בימים האחרונים אמר הנשיא האוקראיני כי ארצו מוכנה להיפגש עם רוסיה "בכל פורמט" ושסוגיות טריטוריאליות יידונו ברמה דו-צדדית עם פוטין.

הקאנצלר הגרמני מרץ וראש הממשלה הבריטי סטארמר אישרו את הכוונה לארגן מפגש בין המנהיגים הלוחמים. מרץ הוסיף אזהרה משמעותית: "אנחנו לא יודעים אם לנשיא רוסיה יהיה את האומץ להשתתף בפסגה כזו. לכן, יש צורך בשכנוע". למרות שפוטין הביע בעבר מוכנות מסויימת לשיחות ישירות עם האוקראיניים, הוא עדיין לא אישר באופן חד משמעי פגישה עם זלנסקי.

במקביל לדיונים הדיפלומטיים, הועלתה סוגיית הערבויות הבטחוניות האמריקניות לאוקראינה. זלנסקי גילה כי קייב הציעה לרכוש נשק אמריקני בשווי 90 מיליארד דולר כחלק מהערבויות הבטחוניות. "החבילה כוללת בעיקר מטוסים ומערכות הגנה אווירית. אכן יש חבילה עם ההצעות שלנו בשווי 90 מיליארד דולר, ויש לנו הסכמים עם נשיא ארהב שכאשר הייצוא שלנו ייפתח, הם יקנו כטבמים אוקראיניים. זה חשוב לנו", הסביר הנשיא האוקראיני.

העסקה המוצעת משתלבת במסגרת רחבה יותר של ערבויות ביטחוניות, שנועדו להבטיח את ביטחונה של אוקראינה לאורך זמן. הדיונים בנושא עתידים להימשך בימים הקרובים, שעה שוושינגטון וקייב יבחינו בפרטי התוכנית ויבחנו את דרכי יישומה.

נושא מורכב נוסף שעלה בדיונים הוא הדרישה הרוסית מאוקראינה לסגת ממחוז דונייצק במזרח המדינה. זלנסקי שומר את עמדתו קרוב לחזה ולא הצהיר באופן חד משמעי מה עמדת ארצו בנושא. הדרישה הרוסית נתפסת כבלתי מתקבלת על הדעת, שכן מדובר בקריאה למסירת שטח אוקראיני ריבוני לידי מוסקבה ללא כל תמורה טריטוריאלית מצד רוסיה. מדובר במעין "רכישה" של שטח אוקראיני ללא תשלום או חילופין, ולא בהסכם חילופי שטחים הדדי.

האוקראיניים והאירופיים רוצים כעת להעביר את הלחץ לצד הרוסי ולבחון את רצינותו של פוטין בכל הנוגע למאמצי השלום. הם מנסים להעמיד אותו למבחן ולראות עד כמה הוא מחויב למהלך אמיתי של סיום המלחמה, או האם מדובר במשחקי זמן נוספים מצידו.

פגישה ישירה בין פוטין לזלנסקי תהיה ללא ספק התקדמות משמעותית לכיוון סיום המלחמה, גם אם תוצאותיה אינן ברורות מראש. עצם העובדה שהמנהיגים ייפגשו פנים אל פנים לראשונה מאז הרחבת הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים וחצי היא בעלת חשיבות סמלית ומעשית רבה.

הכדור נמצא כעת במגרשו של פוטין. טראמפ, זלנסקי ומנהיגי אירופה הנוכחים בפסגה ממתינים לראות האם הנשיא הרוסי ירים את הכפפה ויסכים לפגישה הישירה עם מקבילו האוקראיני. תשובתו תשקף את כוונותיו האמיתיות לגבי סיום הסכסוך או המשכו.

בו בזמן, המציאות המלחמתית ממשיכה להכתיב את קצב האירועים. הטילים והכטבמים הרוסים שהופגזו אתמול על פולטבה מזכירים לכל הצדדים שהזמן עובד נגד הדיפלומטיה, ושכל יום של דיונים הוא יום נוסף של סבל ונפגעים. הבחירה בין דיאלוג לתותחים נותרת בידי מוסקבה, והעולם מחכה לתשובתה.

צילום: AP, שימוש מותר בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פוטין מפציץ את אוקראינה בעיצומה של פסגת השלום הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפחות 23 בני אדם נפצעו הלילה במתקפה רוסית חריגה בעוצמתה על העיר קייב, שהחלה זמן קצר לאחר שיחת הטלפון בין הנשיאים ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ. המתקפה, שכללה מאות כטב"מים ו-11 טילי שיוט וטילים בליסטיים, גרמה לנזקים כבדים במספר מוקדים בעיר הבירה האוקראינית.

חלק מהטילים והכטב"מים פגעו במספר מוקדים בקייב, וגרמו נזקים כבדים לעשרות בנייני מגורים ומאות רכבים. בעקבות הפגיעות נשברו שמשות במספר מוקדים ברחבי העיר, ובמשך שעות רבות התנשאו עמודי עשן שחורים בשמי קייב, שניתן היה לראותם מרחוק.

הכוחות האוקראיניים הצליחו ליירט את רוב הכטב"מים שהושגרו לעבר העיר, אולם רק שניים מתוך 11 הטילים שיורו נוטרלו על ידי מערכות ההגנה. שיעור היירוט הנמוך של הטילים הוסיף לעוצמת הנזקים הכבדים שנגרמו ברחבי העיר.

שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה הגיב למתקפה הלילית בפוסט חריף ברשתות החברתיות, בו כתב: "לילה נורא וחסר שינה בקייב. אחד הגרועים ביותר עד כה. מאות רחפנים וטילים בליסטיים רוסיים נפלו על בירת אוקראינה. מיד לאחר שפוטין שוחח עם הנשיא טראמפ. והוא עושה זאת במכוון. תפסיקו לחכות! פוטין מראה בבירור את זלזולו המוחלט בארה"ב ובכל מי שקרא לסיום המלחמה".

קולבה קרא להטיל סנקציות קשות ביותר על מוסקבה ולספק לאוקראינה את כל האמצעים הדרושים להגנה עצמית. דבריו מגיעים על רקע דיווחים שארה"ב מקפיאה משלוחי נשק לאוקראינה שעליהם כבר הוסכם בתקופת הממשל הקודם.

"החלטות שגויות יכולות רק לדחוף את התוקפן להסלים את הטרור", הוסיף שר החוץ האוקראיני. "כל המשטרים הפושעים בעולם עוקבים כעת מקרוב אחר מעשיו של פוטין ותגובתו אליהם. אם הוא ייצא מזה בשלום, כולם יקבלו מסר ברור מאוד. תפסיקו לחכות לשלום. פעלו כדי להשיג שלום. שלום באמצעות כוח".

העיתוי של המתקפה מעורר שאלות לגבי הקשר בינה לבין השיחה שהתקיימה זמן קצר לפניה בין הנשיאים טראמפ ופוטין. מדובר בדפוס המוכר של הנשיא הרוסי, שבעבר כבר הפגין מספר פעמים התנהגות של התרסה ושליחת מסרים בזמנים קריטיים.

המתקפה הלילית מצטרפת לשורה ארוכה של התקפות רוסיות על קייב מאז תחילת הפלישה לאוקראינה לפני כמעט שלוש שנים. עם זאת, העוצמה והתזמון של מתקפה זו מבליטים את המסר שמוסקבה מבקשת להעביר בעת הזו הרגישה, בה מתנהלים נסיונות דיפלומטיים לסיום הסכסוך.

הפגיעות הכבדות בעיר הבירה האוקראינית מדגישות את המשך האלימות וההרס במלחמה, למרות הדיונים הדיפלומטיים שמתקיימים ברמות הבכירות ביותר. המתקפה הלילית מהווה תזכורת חדה לכך שעל פי קרקע המציאות, המלחמה ממשיכה להסתער על האוכלוסייה האזרחית באוקראינה.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט פוטין לא סופר את טראמפ: הפצצת קייב אחרי השיחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

רוסיה מחדדת את עמדתה נגד ישראל ופועלת בכל הכוח להקמת ישיבה מיוחדת באו"ם בנושא הפסקת אש, כך עולה מדיווחים בתקשורת הרוסית. המהלך מגיע על רקע הסלמה חדה בעימות הישראלי-איראני, כאשר מוסקבה מגנה בחריפות את הפעולות הצבאיות הישראליות ומבקשת למקם את עצמה כמתווכת אזורית.

האירועים הדרמטיים באזור נדונו היום בשיחת טלפון בין שרי החוץ של רוסיה ואיראן. שר החוץ האיראני עבאס ערקצ'י התקשר לעמיתו הרוסי סרגיי לברוב, בהמשך לשיחה שקיימו מנהיגי שתי המדינות אתמול. לברוב הדגיש בשיחה כי מוסקבה מגנה את הפעולה הצבאית הישראלית והביע תנחומים לעמיתו האיראני על רקע ריבוי ההרוגים מהתקיפות הישראליות. שר החוץ הרוסי הוסיף כי רוסיה מוכנה לסייע בהרגעת הסכסוך.

בו בזמן, נחשפים פרטים נוספים על הדיפלומטיה המורכבת שמתרחשת מאחורי הקלעים. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס אתמול לשיחה שקיים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כאשר הוא ציין כי רוב השיחה עסקה סביב איראן, אותה פוטין "מכיר מצוין". טראמפ הוסיף כי השניים הסכימו על כך שהמלחמה בין איראן לישראל צריכה להסתיים בהקדם האפשרי.

אמש קיים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שיחה עם פוטין, שהציע לתווך "למניעת הסלמה". בהודעה שפרסם הקרמלין, פוטין ציין בשיחה עם נתניהו את "הצורך בפתרון של שלום וחזרה לתהליך של משא ומתן". המהלך מעיד על ניסיון רוסי להציב את עצמה כמתווכת מרכזית בסכסוך.

בשיחה נפרדת עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, תיאר פוטין את המתקפה הישראלית נגד מתקני הגרעין באיראן כ"הסלמה מסוכנת". בהודעת הקרמלין הודגש כי מוסקבה מגנה את המתקפה ש"מפרה את אמנת האו"ם ואת החוק הבינלאומי". פוטין הביע את "תנחומיו" בפני פזשכיאן על אובדן החיים באיראן וקרא לפתור את משבר הגרעין בדרכים דיפלומטיות.

דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הצהיר רשמית כי רוסיה מגנה את ההסלמה החדה בעימות בין ישראל לאיראן ומביעה דאגה מהמתח הגובר בין המדינות. לדבריו, הנשיא ולדימיר פוטין מתעדכן באופן שוטף בהתפתחויות. פסקוב הוסיף כי משרד החוץ הרוסי, בהנחיית הנשיא, צפוי לפרסם בקרוב הודעה מפורטת באשר למצב במזרח התיכון, וזו תועבר גם לארגון האומות המאוחדות.

עם זאת, המהלכים הרוסיים מעוררים תהיות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי הגינוי הרוסי. מאז 2014, רוסיה מבצעת פעולות צבאיות נרחבות באוקראינה, כבשה את חצי האי קרים ועושה מעשים שתוארו כפשעי מלחמה. הנשיא פוטין אף מבוקש על ידי בית המשפט הבינלאומי בהאג על העבירות באוקראינה. על פי הערכות, כמיליון איש נהרגו ומאות אלפים נפצעו במלחמה באוקראינה מאז תחילתה.

בנוסף, נהנית רוסיה מההסלמה במזרח התיכון גם בהיבט הכלכלי. העלייה במחירי הנפט, שנרשמה בעקבות התקיפות הישראליות, משרתת את האינטרסים של מוסקבה, המצויה תחת סנקציות בינלאומיות כבדות. עליית המחירים מעניקה לכלכלה הרוסית הנצורה אוויר לנשימה ומספקת לה מרווח תמרון חיוני בזירה הגלובלית.

התמונה המורכבת מעידה על מדיניות רוסית פרגמטית המבוססת על אינטרסים גיאופוליטיים וכלכליים. מוסקבה מנסה לשמור על קשרים עם איראן כבת ברית אסטרטגית, תוך ניסיון להציב את עצמה כמתווכת אזורית מובילה. בו בזמן, היא נהנית מהתוצאות הכלכליות של חוסר היציבות האזורית.

הפרדוקס הרוסי מתבטא בכך שמדינה המבצעת פלישה מקיפה לשכנתה מגנה פעולות צבאיות של מדינה אחרת. הדבר מעיד על הפוליטיקה הכפולה של מוסקבה, שמנסה לנצל את המשבר במזרח התיכון לחיזוק מעמדה הבינלאומי תוך התעלמות מהפעולות שלה עצמה באירופה.

הניסיון הרוסי להקים ישיבה באו"ם בנושא הפסקת אש מהווה חלק ממאמציה להציב את עצמה כמעצמה מתווכת, במקביל לניסיון להסיח את הדעת מהפעולות שלה באוקראינה. התמרון הדיפלומטי מעיד על רצון רוסיה לחזור למרכז הבמה הבינלאומית, גם כאשר היא עצמה מבודדת על ידי החברה הבינלאומית.

המהלכים הדיפלומטיים האחרונים מצביעים על מציאות מורכבת שבה אינטרסים כלכליים וגיאופוליטיים מנחים את המדיניות הרוסית יותר מאשר עקרונות מוסריים או משפטיים. רוסיה מנסה לנצל את המשבר הנוכחי כדי לחזק את מעמדה כמעצמה אזורית, תוך ניצול הזדמנויות כלכליות הנובעות מחוסר היציבות.

בהקשר זה, השאלה המרכזית היא האם רוסיה באמת מעוניינת בהרגעה אמיתית במזרח התיכון, או שמא היא רואה במשבר הזדמנות לקידום האינטרסים שלה. התשובה לכך תתברר בשבועות הקרובים, כאשר יבחן האם המהלכים הדיפלומטיים הרוסיים יובילו לפעולות קונקרטיות או שיישארו ברמה הרטורית בלבד.

הזמן הוא אשר יעיד האם רוסיה תצליח להגשים את שאיפותיה להתבסס כמתווכת מרכזית במזרח התיכון, או שמא מדיניות הפנים הכפולים שלה תחשוף את הפער הנפער בין הכרזותיה לבין מעשיה. במציאות הגיאופוליטית המסועפת של עת הזאת, אין מקום לאלתור דיפלומטי, והמהלכים הרוסיים יינתנו לדין על פי תוצאותיהם המוחשיות ולא על פי הודעותיהם הפומביות.

נ.ב
עם זאת, ניכר היטב כיצד רוסיה אינה מהססת להפקיר את בני בריתה בעת הצורך. השנה חזינו בכך באופן מובהק בזירה הסורית — שהרי לרוסיה יש אינטרסים, אך לא באמת יש לה חברים.

הפוסט רוסיה מגנה את ישראל ודוחפת לישיבת או"ם הופיע לראשונה ב-מעקב.

הנשיא דונלד טראמפ הודיע על שיחת טלפון עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בפוסט ברשת החברתית שלו, אך מחק את הפרסום לאחר זמן קצר. השיחה, שנמשכה כשעה ורבע, התקיימה על רקע הסלמה דרמטית בין רוסיה לאוקראינה לאחר מבצע אוקראיני נועז שפגע עשרות מטוסי קרב רוסיים בעומק השטח הרוסי.

השיחה בין המנהיגים מגיעה לאחר שהגנרל בדימוס קית׳ קלוג, שליחו של טראמפ לקידום המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה, טען שהמבצע האוקראיני נגד מטרות צבאיות ברוסיה עלול להוביל להסלמה. עמדה זו מעוררת שאלות, שכן רוסיה מבצעת תקיפות אוויריות מאסיביות נגד אוקראינה באמצעות אותם מפציצים שנפגעו במבצע.

על פי הפוסט שנמחק של טראמפ, השיחה הוגדרה כ"טובה", ובמהלכה נדונו תקיפת העומק האוקראינית ו"תקיפות אחרות שונות שהתרחשו, של שני הצדדים". טראמפ ציין כי פוטין אמר "באופן תקיף שיהיה עליו להגיב למתקפה האחרונה על בסיסי האוויר הרוסיים". יחסו של הנשיא האמריקני כלפי פוטין נראה כמו כלפי עוד מנהיג שעמו הוא משוחח בטלפון, אולם נראה שהוא נזהר שלא להרגיז את המנהיג הרוסי.

מהצד הרוסי, דיווח על השיחה יורי אושאקוב, יועצו של פוטין לענייני חוץ, שגם נכח בשיחה. אושאקוב שימר את הגישה הרוסית המוכרת שמטרתה להציג תמונת מצב של קשרים רציפים בין מוסקבה לוושינגטון וניסיון להוכיח שרוסיה מעוניינת לקדם את האפיק הדיפלומטי.

לטענת אושאקוב, השיחה החלה בדיון על המצב סביב אוקראינה, כאשר פוטין סיפק "מידע מפורט על תוצאות הסבב השני של השיחות הישירות בין רוסיה לאוקראינה באיסטנבול". הוא טען כי "אוקראינה ניסתה לסכל את השיחות הללו על ידי ביצוע התקפות ממוקדות על מטרות אזרחיות לחלוטין ועל אזרחים בהוראת משטר קייב".

בהצהרה דרמטית, אושאקוב אמר כי "התקפות אלו מהוות באופן חד משמעי פעולת טרור על פי המשפט הבינלאומי, ולדעתנו, משטר קייב הידרדר למעשה לארגון טרור". עם זאת, הוא ציין כי "הצד הרוסי לא נפל בפח של הפרובוקציות" וכי הסבב השני של השיחות התקיים באיסטנבול. אושאקוב טען כי השיחות היו "פרודוקטיביות" וכי "התזכירים הרלוונטיים החליפו ידיים וינותחו בבירות – מוסקבה וקייב".

באשר לתקיפה האוקראינית על הבסיסים האוויריים ברוסיה, אושאקוב ציין שטראמפ שב והדגיש שארצות הברית לא ידעה עליהן מראש. הצהרה זו מדגישה את הרגישות האמריקנית לקשר עם פעולות צבאיות עמוקות בתוך השטח הרוסי.

הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי הציג נתונים מדהימים על היקף התקיפות הרוסיות. לטענתו, מתחילת 2025 שיגרה רוסיה נגד אוקראינה קרוב ל-27,700 פצצות אוויריות, 11,200 כטבמים מדגם "שאהד", 9,000 רחפני תקיפה אחרים ומעל 700 טילים, כולל בליסטיים.

זלנסקי הוסיף כי "שיחות עם רוסיה לא הובילו אפילו להפסקת המלחמה, שלא לדבר על שלום אמין. משמעות הדבר היא שעם כל תקיפה חדשה, כל דחייה חדשה של דיפלומטיה, רוסיה מראה אצבע משולשת לעולם כולו". הוא הדגיש כי "רוסיה היא זו שצריכה לחפש שלום. דווקא הם שם במוסקבה צריכים להרגיש שלמלחמה יש מחיר – מחיר גדול, והגבוה ביותר עבור התוקפן".

השיחה בין טראמפ לפוטין התקיימה שלושה ימים אחרי המבצע הדרמטי שזכה לכינוי "קורי העכביש". במבצע זה הצליח שירות הביטחון האוקראיני לפגוע באמצעות 117 כטבמים שהוטמנו במשאיות רוסיות בעשרות מטוסי קרב ומפציצים אסטרטגיים רוסיים. המטוסים הללו משמשים את מוסקבה לשיגור טילים מטווח רחוק ליעדים בתוך אוקראינה.

המבצע תוכנן לפי הדיווחים בקפדנות רבה במשך שנה וחצי והוא ככל הנראה הנועז ביותר של קייב מבין פעולות החבלה המפתיעות שביצעה לאורך המלחמה. הפעולה יצאה לפועל תוך ניצול נהגי משאיות רוסים תמימים שחשבו כי יצאו למשימות תובלה והתבקשו לעצור סמוך לארבעה בסיסים רוסיים.

אחד מהבסיסים שנפגעו הוא "בלאיה" שבסיביר, כ-4,000 קילומטר מהגבול האוקראיני, והאחר "אולניה" שבחוג הארקטי, כ-2,000 קילומטר מהחזית. כשהמשאיות עצרו נפתחו הגגות שלהן, ומתוכן המריאו הכטבמים שהמשיכו ליעדיהם. לטענת קייב יותר מ-40 מטוסי קרב ומפציצים נפגעו, והיקף הנזק עומד על 7 מיליארד דולר. חלק מהמפציצים הם מדגמי Tu-22 ו-Tu-95 שייצורם הופסק לפני שנים ולכן לא ניתן להחליפם.

מבצע הכטבמים בא שעות אחדות אחרי מבצע פיצוצים שגרם לקריסתם של שני גשרים במחוזות במערב רוסיה הגובלים באוקראינה. במחוז בריאנסק ההריסות נפלו על מסילה, ורכבת שבדיוק חלפה במקום התנגשה בהם. לפי רוסיה שבעה בני אדם נהרגו בהתנגשות, והערב עדכנה מוסקבה כי באירוע היו גם 113 פצועים, בהם ילדים. בקריסה השנייה, של גשר במחוז קורסק, לא דווח על הרוגים. רוסיה קבעה כי מדובר היה ב"פעולות טרור" ומייחסת אותן לקייב.

פוטין אמר כי מבצע הפיצוצים מוכיח שאוקראינה כלל אינה רוצה שלום, ולטענתו הוא נועד לשבש את סבב השיחות שנערך בין קייב למוסקבה באיסטנבול ביום שני, למחרת הפיצוצים. "מי בכלל מנהל משא ומתן עם אנשים ששמים את מבטחם בטרור?", שאל פוטין.

במקביל לדיונים על אוקראינה, השיחה בין טראמפ לפוטין נגעה גם לסוגיית איראן. טראמפ הזהיר את איראן כי "הזמן אוזל, נצטרך ממנה תשובה מוחלטת בפרק זמן קצר מאוד!" הוא ציין שפוטין הציע לסייע בשיחות בין וושינגטון לטהרן.

דבריו של טראמפ באים כשברקע האיתותים הפסימיים מטהרן בנוגע לסיכוי להגיע להסכם גרעין. לפי דיווח רויטרס, איראן נערכת להגיב בשלילה להצעה האמריקנית, ודיפלומט איראני אמר שההצעה היא "נון-סטרטר". לטענתו וושינגטון לא התפשרה בדרישה לעצור את העשרת האורניום – נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות הגרעין.

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי מתח ביקורת חריפה על ההצעה האמריקנית, גם אם לא דחה אותה מפורשות. חמינאי אמר כי ההצעה האמריקנית מתמקדת בסוגיית זכותה של איראן להעשיר אורניום וכי היא מנוגדת לאינטרס האיראני: "מי אתם שתגידו לטהרן אם צריכה להיות לנו תוכנית גרעין או לא?". הוא הצהיר כי טהרן לא תוותר על יכולת העשרת האורניום ושבלעדיה תוכנית הגרעין תהיה חסרת ערך.

השיחה בין טראמפ לפוטין וההחלטה למחוק את הפוסט עליה מעידים על מורכבות הקשרים בין שתי המעצמות בתקופה רגישה זו. בעוד טראמפ מנסה לנווט בין הצורך לשמור על קשרים דיפלומטיים לבין הלחץ הפנימי והבינלאומי, פוטין ממשיך להציג עמדה תקיפה שמטרתה להעביר את האחריות למשבר לאוקראינה ולמערב. הסירוב למחוק הפוסט מעיד אולי על הרגישות של הנושא ועל הרצון להימנע מפרשנויות לא רצויות בתקופה בה הדיפלומטיה מנסה למצוא דרכה בין התקיפות והנקמה.

צילומים: ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ (צילום: Mandel Ngan, Maxim Shemetov / various sources / AFP)

תיעוד: הפיצוצים בבסיסי חיל האוויר הרוסי ביום ראשון – בהתאם לסעיף 27 (א).

הפצצת גשר קרים: הפיצוץ בוצע, על פי דיווחים, בידי צבא אוקראינה – הצילומים בהתאם לסעיף 27(א).

הפוסט טראמפ מחק פוסט על שיחה עם פוטין הופיע לראשונה ב-מעקב.

המלחמה באוקראינה עומדת בפני שינוי דרמטי עם התקרבותו של ביקורו החשוב של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי בברלין ביום רביעי. הביקור, שבמהלכו יפגש זלנסקי עם הקאנצלר הגרמני פרידריך מרץ, צפוי להוביל להודעה גרמנית דרמטית שתשנה את מאזן הכוחות במלחמה.

לאחר חודשים של התלבטות ומתיחות דיפלומטית, מתגבשת ההערכה במערב כי גרמניה עומדת לספק לאוקראינה טילי שיוט ארוכי טווח מדגם "טאורוס", צעד שהנשיא זלנסקי דחף אליו זמן רב אך הקאנצלר הקודם אולף שולץ סירב לבצע. ההחלטה המיוחלת מגיעה בעקבות ההסלמה הברורה בתקיפות של רוסיה וסירובה של מוסקבה להסכים להפסקת אש.

בהצהרה מפתיעה בפאנל תקשורתי שקיים לקראת הביקור, הבהיר הקאנצלר מרץ כי בעלות בריתה המערביות העיקריות של אוקראינה הסירו את המגבלות על טווח הנשק המערבי המסופק לקייב. "אין עוד הגבלות על טווח הנשק המסופק לאוקראינה – לא על ידי בריטניה, צרפת ולא על ידינו. אין גם הגבלות מצד ארהב. משמעות הדבר היא שאוקראינה יכולה כעת להגן על עצמה, למשל על ידי תקיפת עמדות צבאיות בתוך רוסיה. עד לאחרונה היא לא יכלה לעשות זאת, ומלבד יוצאים מן הכלל מעטים מאוד, היא גם לא עשתה זאת", הסביר מרץ.

החלטה זו אינה מגיעה בריק. כבר ב-13 באפריל, עוד בטרם אושר מינויו בבונדסטג, הודיע מרץ על האפשרות להעביר את הטילים לקייב בתיאום עם השותפים האירופיים. הנושא נדון בהרחבה במהלך ביקור מנהיגי גרמניה, בריטניה, צרפת ופולין בקייב ב-9 במאי, ומאז מתגבשת האסטרטגיה האירופית החדשה.

השינוי בעמדה הגרמנית מקבל משנה תוקף כאשר בוחנים את ההבדל המהותי בין המדיניות הנוכחית לזו של הממשל הקודם. בריטניה וצרפת כבר סיפקו לאוקראינים טילי שיוט ארוכי טווח מדגם "Storm Shadow", ונעשה בהם שימוש קטלני נגד מטרות רוסיות, בעוד גרמניה תחת שולץ התעקשה שלא לספק את הטילים הגרמניים לאוקראינה.

אם אכן ברלין תספק את טילי ה"טאורוס" לצבא אוקראינה, יחד עם הסרת האיסור על תקיפת מטרות באמצעותם בתוך שטח רוסיה, זו תהיה התפתחות משמעותית במהלך המלחמה. לטיל טווח של 500 קילומטר, הרבה מעבר לטילי השיוט הבריטיים וה-ATACMS מתוצרת ארהב, והוא יעניק לאוקראינה יכולת לפגוע במטרות אסטרטגיות גם במוסקבה ובערים מרכזיות אחרות ברוסיה.

המהלך האירופי הזה מבטא מגמה ברורה של הגברת התמיכה הצבאית באוקראינה, אך הוא מגיע בעיתוי מורכב של חוסר ודאות גדולה לגבי המשך התמיכה הצבאית של ארהב. מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, לא אישר הנשיא האמריקאי חבילות סיוע צבאיות חדשות לאוקראינה ולא פירט האם בכוונתו להוציא את 3.85 מיליארד הדולר שכבר הוקצו על ידי הקונגרס לקייב.

המצב הנוכחי מראה כי מסופקות לאוקראינים חבילות הנשק האחרונות שהובטחו על ידי ממשל ביידן, אך לא צפויים לעת עתה משלוחים חדשים לאחר מכן. לא ברור האם הבית הלבן יאפשר לאוקראינה להמשיך לרכוש נשק אמריקאי, ובינתיים חוסר הוודאות הזה כשלעצמו מעודד את הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ונוסך בו ביטחון להמשיך בתקיפות נגד אוקראינה ולהגבירן.

באופן מפתיע, בתאריך 26 ביוני 2025, הציג הנשיא טראמפ עמדה חדה ביותר כנגד פוטין באמצעות הרשת החברתית Truth Social. בהודעה נדירה בחריפותها, כתב טראמפ: "תמיד היו לי יחסים טובים מאוד עם ולדימיר פוטין מרוסיה, אבל משהו קרה לו. הוא פשוט השתגע לחלוטין! הוא הורג אנשים רבים ללא כל צורך – ולא מדובר רק בחיילים. טילים ומלטים נורים לעבר ערים באוקראינה ללא כל סיבה".

טראמפ המשיך והוסיף: "תמיד אמרתי שהוא רוצה את כל אוקראינה, לא רק חלק ממנה, ואולי זה מתברר כנכון – אבל אם הוא יפעל כך, זה יוביל לנפילה של רוסיה!" ההצהרה הזו מסמנת שינוי משמעותי בטון של הנשיא האמריקאי כלפי המנהיג הרוסי, ועשויה להשפיע על הדינמיקה הגיאופוליטית של הקונפליקט.

עם זאת, טראמפ גם הפנה ביקורת כלפי הנשיא האוקראיני: "הנשיא זלנסקי לא מועיל למדינתו כשהוא מדבר כפי שהוא מדבר. כל דבר שיוצא לו מהפה יוצר בעיות. אני לא אוהב את זה, וזה חייב להיפסק". למרות הביקורת, טראמפ הבהיר את עמדתו כלפי המלחמה עצמה: "זוהי מלחמה שלעולם לא הייתה מתחילה אם אני הייתי נשיא. זו המלחמה של זלנסקי, פוטין וביידן – לא של טראמפ. אני רק מנסה לכבות את הלהבות הגדולות והמכוערות, שהוצתו בשל חוסר כשירות חמור ושנאה".

ההצהרות הללו מגיעות בעת שרוסיה ממשיכה להסלים את תקיפותיה נגד אוקראינה, כולל פגיעות במטרות אזרחיות וחפות מפשע. המציאות הקשה בשטח מעוררת לחץ בינלאומי גובר להגיב בתקיפות נגד המדיניות הרוסית, ובמקביל מציבה את האיחוד האירופי בפני האתגר של מילוי החלל שנוצר בעקבות חוסר הוודאות לגבי המשך התמיכה האמריקאית.

הביקור של זלנסקי בברלין מגיע אפוא ברגע קריטי, כאשר גרמניה עשויה להוביל מהלך אירופי מתואם שיכול לשנות את מהלך המלחמה. אספקת טילי ה"טאורוס" ארוכי הטווח, יחד עם הסרת המגבלות על השימוש בהם נגד מטרות ברוסיה, עשויה ליצור מציאות חדשה בקונפליקט ולאפשר לאוקראינה לנקוט בגישה התקפית יותר.

המציאות הביטחונית החדשה שבה מוצאת עצמה רוסיה מעידה על תמורה דרמטית במאזן הכוחות האסטרטגי. התקפות הכטב"מים האוקראיניים, החודרים עמוק אל השטח הרוסי ומגיעים עד ללבה של מוסקבה, יוצרות מצב של חוסר וודאות חסר תקדים עבור הנהגת הקרמלין.

אם כבר בשלב זה, כאשר אוקראינה פועלת בעיקרה באמצעות כטב"מים, רוסיה חושפת פגיעות כה ניכרת, מה יארע כאשר טילים משוכללים יותר יגיעו אל עיר הבירה? שאלה זו מטרידה לא רק את האוכלוסייה הרוסית, אלא גם את חוגיו הקרובים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

דיווחים ממקורות שונים מצביעים על כך שפוטין שוקל לעזוב את מוסקבה ולעבור למתחם המבוצר שלו בחבל ולדאי – צעד שיעיד על הכרה בחומרת המצב הביטחוני.

הבירה הרוסית אינה עוד מעוז בטוח עבור הנהגת המדינה.

רוסיה, שיזמה את המלחמה בתור המדינה התוקפת, מוצאת עצמה כעת במצב של הגנה לא רק בזירה האוקראינית אלא גם בתוך גבולותיها. מצב זה עלול להוביל לסיומה של המלחמה ההרסנית הזו.

צילום: AP

הפוסט גרמניה תספק לאוקראינה טילים שיגיעו למוסקבה, פוטין בלחץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

מחר יתקיים במוסקבה מצעד הניצחון המסורתי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית, ובמסגרת החלטה שמעוררת סערה ציבורית, ממשלת ישראל בחרה לשלוח את שגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, להשתתף במצעד על אף המחאות והקריאות לבטל את ההשתתפות. ההחלטה מקבלת תפנית מטרידה במיוחד לאור האיומים הביטחוניים המתגברים, והעובדה שרוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס בזמן שישראל נמצאת במלחמה.

דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, אישר למערכת "מעקב" כי "אין שינוי משנים קודמות, וכמו בכל השנים האחרונות ישראל תיוצג במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה סימונה הלפרין. יצטרפו אליה שישה וטרנים ושורדי שואה מישראל". זאת בשעה שדיווחים אוקראיניים מעידים על כוונה לבצע פעולות צבאיות נגד מצעד הניצחון, ונשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הזהיר כי אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד.

"סלחנו ושכחנו" – ישראל מול תומכי חמאס

ההחלטה לשלוח את שגרירת ישראל למצעד במוסקבה מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמים ביטחוניים ופוליטיים בישראל. גורמים בכירים במערכת הביטחון מתארים את המהלך כ"מזעזע" ובלתי נתפס לאור העובדה שממשלת רוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס ובארגוני טרור נוספים הפועלים נגד ישראל.

מדובר בסטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר, לאחר שישראל צעקה "לא נשכח ולא נסלח" – ועתה, פחות משנה לאחר הטבח, בחרה לשלוח נציגות רשמית להתיישב לצד נציגי מדינה התומכת באופן פעיל בארגון שביצע את הטבח.

לא זו בלבד שרוסיה מעניקה חסות דיפלומטית לחמאס ומארחת את נציגיו במוסקבה, היא גם מספקת ציוד צבאי ותמיכה כלכלית לאיראן ולשלוחיה, ובהם חיזבאללה וחמאס. מקורות מדיניים מצביעים על כך שכלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר.

האיום הביטחוני המוחשי

בימים האחרונים התגברו האיומים הביטחוניים באזור מוסקבה. אתמול הותקפה הבירה הרוסית בתגובה לתקיפות רוסיות באוקראינה, והמודיעין האוקראיני אותת כי ב-9 במאי עשויות להתבצע פעולות צבאיות נוספות נגד המצעד בו צפויות להשתתף גם משלחות זרות.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר בשבוע שעבר כי "אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד הניצחון במוסקבה". לדבריו, "אוקראינה ממשיכה לפגוע במטרות צבאיות רוסיות, וב-9 במאי צפויות להיות במוסקבה מטרות צבאיות רבות כחלק ממצעד הניצחון".

הפרדוקס מקבל משנה תוקף כאשר מבינים שישראל מוכנה להעמיד בסיכון את ביטחון השגרירה הישראלית והמשלחת, הכוללת שישה ניצולי שואה, רק כדי להשתתף באירוע תעמולה של מדינה התומכת באויביה המושבעים.

רוסיה והפגיעה ביהודים

הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על פגיעה מתמשכת של רוסיה ביהודים, במיוחד באוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו וכ-400 נפצעו. כ-50,000 יהודים נאלצו לעקור מבתיהם, כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.

במרץ 2022, בחארקוב, נפגע בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה מפגיעת רקטה רוסית. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, מה שגרר גינויים מצד פוליטיקאים ישראלים ורבנים.

במיוחד מזעזעים הם סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמת רוסיה-אוקראינה:

בוריס רומנצ'נקו, בן 96, ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים, נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על ביתו בחארקוב. שר החוץ האוקראיני הגיב אז: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין".

ונדה סמיונובנה עובדקובה, בת 91, ששרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941, נפטרה באפריל 2022 במרתף בו הסתתרה מפני הפגזות רוסיות, כשהיא מנותקת ממים וחום.

הסתירות והצביעות במדיניות הישראלית

בחינת ההתבטאויות הקודמות של בכירי משרד החוץ, ובראשם שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל, חושפת סתירה בולטת בין עמדותיהם המוצהרות בעבר לבין החלטתם הנוכחית.

גדעון סער, שבאוקטובר 2016 הגדיר את רוסיה כבעלת "קו אנטי-ישראלי", ובספטמבר 2018 הצביע על שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן בסוריה, מוביל כעת מדיניות המעניקה לגיטימציה לממשל הרוסי התומך באויביה של ישראל.

שרן השכל, שבאופן עקבי גינתה משטרים טוטליטריים ואת רוסיה בפרט, ואף הצהירה ביוני 2024 כי "לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה", שותקת כעת נוכח החלטת משרד החוץ לשלוח נציגות לאירוע תעמולה רוסי.

ניסיונות לקבלת תגובה

במסגרת הכנת כתבה זו, פנינו למשרד החוץ, לשר גדעון סער ולסגניתו שרן השכל בבקשה לקבל התייחסות לסוגיה. בפנייה מפורטת הוצגו הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:

– רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר

– רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן

– ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור

– רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה

– כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים

– לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם

שר החוץ, גדעון סער, לא הגיב כלל לפנייה. משרדה של סגנית שר החוץ, שרן השכל, ניהל מסע התחמקות ממושך, שכלל הפניות הדדיות בין דוברים ולשכות, ובסופו של דבר לא סיפק כל תגובה מהותית. דובר משרד החוץ הסתפק באישור הטכני כי ישראל תשתתף במצעד.

המשמעות ההיסטורית והערכית

החלטת ממשלת ישראל מעוררת תהיות קשות אודות המחיר הערכי שהמדינה מוכנה לשלם. בשעה שישראל שוקדת על הנצחת זכרם של נרצחי ה-7 באוקטובר ומבקשת מהעולם להכיר בחמאס כארגון טרור, היא שולחת את נציגתה הרשמית לחבור לתומכי אותו ארגון.

מובן שאין זלזול בחשיבות יום ה-9 במאי כיום הניצחון על הנאצים – יום בעל חשיבות היסטורית עליונה, במיוחד לניצולי שואה ולצאצאיהם. אולם המהלך הנוכחי נראה כפגיעה בערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה מדינת ישראל.

יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל, ביניהם דמויות מפורסמות כמו גולדה מאיר (ילידת קייב), הבעל שם טוב (מייסד תנועת החסידות), רבי נחמן מברסלב, רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד), והסופר שלום עליכם. רבים תוהים כיצד מדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים מפנה עורף ליהודי אוקראינה.

לקראת ה-9 במאי

בעוד ימים ספורים, ב-9 במאי, הזרקורים יופנו למוסקבה. שגרירת ישראל, סימונה הלפרין, וששת ניצולי השואה שיתלוו אליה, יהיו בין הנוכחים במצעד. במקביל, ישראל תמשיך להילחם בארגוני טרור הנתמכים על-ידי אותה רוסיה שאת נשיאה יכבדו בנוכחותם.

בשבעת החודשים שחלפו מאז הטבח, ישראל קראה פעמים רבות "לא נשכח ולא נסלח". אך כפי שמעידה ההשתתפות במצעד ה-9 במאי, נראה כי מהר מאוד "סלחנו ושכחנו".

הפוסט קריסה מוסרית: ישראל כורעת ברך בפני תומכי חמאס ורוצחי יהודים במצעד במוסקבה הופיע לראשונה ב-מעקב.

בזירה הפוליטית הישראלית מתרחשת תופעה מבישה: נבחרי ציבור מכובדים, בשאיפתם לשמר את מעמדם ואת כיסאם השמן, משנים את דעותיהם ובוגדים בעקרונותיהם המוצהרים בקלות מדהימה. תופעה זו, המכונה "פוליטיקת הזיקית", מקבלת ביטוי בולט במיוחד בהתנהלותם של שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל – שני פוליטיקאים המייצגים מקרה קיצוני של החלפת עמדות בהתאם לרוחות המנשבות בפוליטיקה.

ח"כ שרן השכל "מחליפה דעות כמו חדרנית מחליפה את הכפפות"

ח"כ שרן השכל הפכה לסמל של תהפוכות פוליטיות. פעם היא בעד הליכוד ונתניהו, פעם היא נגדם בתקיפות; פעם היא מתנגדת לרוסיה ורואה בה איום, וכיום, כשהיא יושבת על הכיסא הנכסף של סגנית שר החוץ, היא אינה מתנגדת לכך ששגרירות ישראל תשב ליד אבו מאזן במצעד הניצחון במוסקבה. השכל מחליפה את דעותיה "כמו חדרנית בבית מלון מחליפה את הכפפות" – והכל רק כדי לשבת בכיסא ולקבל שכר שמן.

ח"כ שרן השכל רואה רק ליכוד: לכאורה נאמנות עיוורת למפלגה:

התפתחות היסטורית: ח"כ שרן השכל, לשעבר בליכוד, יוצאת בגלוי נגד ראש המפלגה בנימין נתניהו:

צילום בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

26 בנוב׳ 2023

כאשר שרן השכל סגנית שר החוץ – פוטין כנראה פתאום הופך לכשר, לגיטימי ואיש טוב. עד כדי כך טוב, ששגרירת ישראל יושבת לצידו – ושרן השכל שותקת.

גדעון סער ושרן השכל מהווים דוגמה מובהקת לתופעת "תביעות, שקר והחלפת דעות". אם היה מוענק פרס על החלפת עמדות בהתאם לרוחות הפוליטיות, הם היו זוכים במקום הראשון. הכל הם יעשו כדי להיאחז בכיסא השמן המעניק להם כסף, תפקיד ומעמד.

שוב, שרן השכל טענה בעבר, פעמים רבות, שרוסיה היא אויב ושיש לשקול אף ניתוק יחסים דיפלומטיים עמה. אך משהצטרפה לקואליציה ומונתה לסגנית שר החוץ — לפתע הפכה רוסיה לשותפה לגיטימית. עד כדי כך לגיטימית, ששגרירת ישראל תשב "יד ביד עם אבו מאזן ועם פוטין — הרוצח והנאציסט" במצעד הניצחון במוסקבה.

בדוגמה פשוטה וברורה זו, ח"כ שרן השכל בגדה בערכיה ובדעותיה המוצהרות. אולי בעצם אין לה דעות כלל, והכל רק משחק של ליצנים האומרים דברים בהתאם לרוח הפוליטית המנשבת באותה עת?

מחקר קטן למען גדעון סער ושרן השכל: רוסיה פוגעת ביהודים

רוסיה, מאז 2022, לא רק משמידה אוקראינים אלא גם פוגעת ביהודים וביהדות אוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה (FJCU), נכון לספטמבר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו, כ-400 נפצעו, וכ-50,000 נאלצו לעקור מבתיהם. כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.

בין ההרוגים היה גם אנטון (מתיאש) סמבורסקי, בנו של הרב משה אזמן, שנהרג בחזית בספטמבר 2024. הפדרציה מסרה כי סייעה בקבורתם של 47 חיילים יהודים, אך ייתכן שמספר הנופלים גבוה יותר בשל חוסר במידע.

במרץ 2022, בחארקוב, פגעה רקטה או רסיסיה בגג של בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, דבר שגרר גינויים מצד הפוליטיקאי הישראלי זאב אלקין והרב הראשי של אוקראינה, משה-ראובן אזמן.

גם אתרי זיכרון יהודיים נפגעו: במרץ 2022 נרשמו תקיפות על אזור באבי יאר – אתר הנצחה לשואת יהודי קייב, שבו נרצחו אלפי יהודים בשנת 1941. ירי טילים רוסיים על האזור גרם להרס נרחב. ביולי 2022 דווח גם על פגיעה בבית העלמין היהודי בקייב.

במרץ 2022, נפצע שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, במהלך מתקפה בקייב. הפציעה הייתה קלה, אך המקרה הדגיש את הסכנה שבמלחמה גם לדיפלומטים ישראלים.

בין ההרוגים היהודיים בולטים במיוחד סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמה:

בוריס רומנצ'נקו (בן 96) – ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים: בוכנוולד, פֶּנֶמִינְדֶה, דורה וברגן-בלזן. נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על בית מגוריו בחארקוב. שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, הגיב: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין."

ונדה סמיונובנה עובדקובה (בת 91) – שרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941 כשהסתתרה במרתף. באפריל 2022 נאלצה להסתתר שוב במרתף בשל הפגזות רוסיות – שם נפטרה, ב-4 באפריל, כשהיא מנותקת ממים וחום.

סוניה לייבובנה טרטקובסקה (בת 83) – גדלה בעיר אירפין שליד קייב, שם נספו קרוביה בשואה. בזמן המלחמה נותרה 20 ימים ללא גז, מים וחשמל. לאחר שפונתה לגרמניה, תיארה כי משקלה ירד כמעט למחצית ממשקלה הרגיל.

אלה איליניתשנה סינלניקובה (בת 90) – ניצולת שואה מחארקוב. חוותה שוב את זוועות המלחמה, מה שהותיר אותה בהלם עמוק ובתחושת חזרה על הטרגדיה.

ארבעה ניצולים מקייב, כולם מעל גיל 80, פונו במרץ 2022 לישראל באמצעות עמותת החסד הישראלית Yad Ezer L'Chaver. הם הובלו דרך העיר מוסטיסקה בפולין, שם קיבלו טיפול רפואי ראשוני בידי צוותים רפואיים מישראל.

אירועים טרגיים אלו ממחישים כיצד עבור רבים מניצולי השואה האוקראינים, מלחמת 2022 היוותה שיבה לאימי העבר.

יהודי אוקראינה: המורשת שסער והשכל מתעלמים ממנה

כל המהות של מדינת ישראל היא להגן על היהודים, אך יהודי אוקראינה הם כנראה "סוג ז'" בעיני שר החוץ גדעון סער וח"כ שרן השכל. ישראל שולחת את שגרירתה ללחוץ ידיים ולחבק את "הרוצח של היהודים" – אם היינו בתקופת גרמניה הנאצית, זה היה כמו לשבת עם היטלר.

יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל. בין הדמויות הבולטות שפעלו באוקראינה או שמוצאם משם:

גולדה מאיר – ראש ממשלת ישראל, ילידת קייב

ליאון טרוצקי (לב ברונשטיין) – מנהיג מהפכני יהודי, יליד אוקראינה

הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר) – מייסד תנועת החסידות, פעל בעיקר במז'יבוז'

רבי נחמן מברסלב – מייסד חסידות ברסלב, נכדו של הבעל שם טוב, קבור בעיר אומן

החוזה מלובלין – אחד מממשיכי דרכו של הבעל שם טוב

רבי שניאור זלמן מליאדי – מייסד חסידות חב"ד, שפעלה רבות באוקראינה

רבי חיים מצ'רנוביץ' ("החכם צבי הקטן") – מגדולי הדרשנים והמקובלים

רבי דוד מלעלוב – מאבות חסידות לעלוב, שפעלה גם באזורים באוקראינה

רבי יצחק מברדיטשב – "סניגורן של ישראל", דמות אהובה מאוד בחסידות

שלום עליכם – סופר יהודי חשוב, יליד פולנובה, סמוך לקייב

לוי יצחק מאשטרחן (ברדיצ'ב) – משורר והוגה

שלמה קרליבך – אף שבילדותו גדל בארה"ב, משפחתו מקורה מאוקראינה

יצחק אדיזס – יועץ ניהולי בעל שם עולמי, ממשפחה אוקראינית

תיעוד מביך: השקרים והמהפכים של השכל וסער

תיעוד מדוקדק של התבטאויות שרן השכל וגדעון סער לאורך השנים חושף את מהירות שינוי דעותיהם בנוגע לרוסיה:

שרן השכל, 1 במאי 2018:

"עם ציון יום הפועלים ה-1.5, כשמעלים על נס את הסוציאליזם, חשוב להזכיר את משנתו של ז׳בוטינסקי: הפתרון לבעיות חברתיות, הוא ההשקפה הליברלית הנוגעת לזכויותיו הטבעיות של האדם, באשר הוא אדם- כל יחיד הוא מלך. אסור לנו לשכוח כי הקומוניזם והרעיון של 'לחלק את העושר מחדש' הביא לרצח המוני ויצר כאוס במקום שוויון. קורבנות לא רק בנפש, אלא גם תופעות לוואי שמשפיעות עד היום על תרבות, חברה וכלכלה במדינות בעלות שורשים קומוניסטיים".

"המפתח היחדי לחברה חופשית וצודקת, הוא חירות אישית, כלכלית ולאומית. רק הליכה במסלול של שוק חופשי, דה רגולציה, הפחתת בירוקרטיה והתערבות ממשלתית, תוביל לכלכלה צומחת ומשגשגת ולשוויון הזדמנויות לכולם".

שרן השכל, 12 ביולי 2019:

"#מצביעי_זהות – אני צריכה אתכם איתי, בליכוד. להילחם על הערכים שלנו, הלאומיים והליברלים. זהות לא עברה את אחוז החסימה וגם בלי הבלאגן הנוכחי (וכנראה הלא אחרון) ספק אם תעבור גם בבחירות הקרובות. הליכוד היא המפלגה היחידה לקידום ליברליזם במדינת ישראל ואני צריכה אתכם איתי".

שרן השכל, 6 ביוני 2024:

"השבוע הגעתי לנאום ולתדרך פוליטיקאים וחברי פרלמנט קנדים באוטוואה ובטורונטו בנוגע למלחמה בישראל… לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה… פעולות ההסברה חייבות לעלות לרמה אחרות כדי להתחרות עם תעמולת האוייב".

שרן השכל, 20 בדצמבר 2021 לדמוקרטTV:

"ח"כ שרן השכל מ'תקווה חדשה' אומרת ללוסי אהריש ודמוקרטTV את דעתה על סרטוניו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, שהגיע לשפל וכעת עומד בשורה אחת עם ארגונים אנטי ישראלים שמוציאים את דיבתה של מדינת ישראל".

(סרטון ופוסט בנושא מופיעים בתחילת הכתבה)

גדעון סער, 20 בספטמבר 2018:

"רוסיה ואיראן הן בנות ברית בסוריה. הן שיתפו פעולה להשאיר את אסאד בשלטון. זה לא אומר כמובן שכל האינטרסים שלהן בסוריה חופפים. אבל בוודאי שנדרש אינטרס רוסי להתעמת עם המדיניות האיראנית להתבסס בסוריה (שנמשכת)".

גדעון סער, 13 באוקטובר 2016:

"ההצבעה הרוסית היום באונסקו היא אשרור נוסף לקו האנטי-ישראלי של מוסקבה. גם בסוריה המעורבות הרוסית, לצד איראן ולמען אסד, מנוגדת לאינטרס הישראלי".

ב-9 במאי 2025, שולח שר החוץ גדעון סער את שגרירת ישראל ברוסיה להתייצב לצד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין: אותו פוטין אשר נקט במדיניות עוינת כלפי האוכלוסייה היהודית והאוקראינית, העניק חסותו לארגון הטרור חמאס, ובעקבות הטבח המחריד שהתרחש ב-7 באוקטובר, אף אירח במעונו הרשמי במוסקבה את בכירי ארגון הטרור. אותו פוטין אשר תחת הנהגתו, אך לפני שנה, התחוללו ברוסיה מעשי אלימות אנטישמיים ופוגרומים חמורים בשדה התעופה ונשרפו בתי כנסת ברוסיה.

צבועים? כן! מאוד צבועים.

הקרקס התקשורתי: כשניסינו לקבל תגובה מהשכל

במסגרת הכנת כתבה זו, ניסינו לקבל את עמדתה של ח"כ שרן השכל בנוגע למצעד הניצחון ברוסיה ולעובדה שישראל תשתתף לצד תומכי טרור. שלחנו פנייה מפורטת לח"כ שרן השכל ב-14 באפריל 2025, ובה פירטנו את הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:

1. רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר
2. רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן
3. ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור
4. רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה
5. כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים
6. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם
7. בערוצי התקשורת הממלכתיים ברוסיה, יהודים וישראלים מוצגים באור אנטישמי
8. במאה ה-21 נרשמו ברוסיה מעשי אלימות אנטישמיים
9. במסגרת מלחמתה באוקראינה, רוסיה אחראית לפגיעות ביהודים ובניצולי שואה
10. רוסיה מבצעת פשעי מלחמה מתמשכים וסיפוח בלתי חוקי של שטחים באוקראינה
11. שלטונו של פוטין מפר זכויות אדם בסיסיות, רודף להט"ב, עיתונאים ואמנים

לאחר קבלת הפנייה, ח"כ השכל ביקשה להפנות אותנו לדוברת שלה. שלחנו פנייה נוספת לדוברת ב-14 באפריל 2025, וכאן החל מה שניתן לכנות "קרקס תקשורתי". הדוברת מסרה שהשכל מכינה תגובה, אחר כך היו חגים, אחר כך הפנו אותנו לדוברות הכללית של משרד החוץ.

ב-24 באפריל 2025, לאחר פניות חוזרות ונשנות, הדוברת מסרה: "היי, שרן לא התעלמה מהפנייה שלך. כמו שאמרתי לך בשיחה, כדאי שתפנה לדוברות המשרד כי ספציפית הנושא הזה לא טופל פרטנית על ידי שרן, וגם בתדרוך לעיתונאים זרים השבוע כשהיא נשאלה על הנושא – השאלה הופנתה לדובר המשרד שנתן עליה מענה מהסיבה שציינתי. אם המשרד לא ענה לך אני אשמח לעזור גם ולבקש מהם להשיב לשאלה שלך. ובנוגע לסגנית אם אתה בכל זאת רוצה את התייחסותה אעביר לה את זה ונהיה בקשר".

באותו יום הדוברת הוסיפה במסרון: "העברתי לה את הפנייה, נעביר לך תגובה בהקדם".

לבסוף, שרן השכל לא שלחה דבר – רק שיקרה.

שלחנו את אותה הפנייה לשר החוץ, מר גדעון סער, אך זו לא זכתה להתייחסות כלשהי מצידו.

האמת שמאחורי המצעד: ישראל לצד תומכי חמאס

בינתיים, ישראל אכן תשתתף במצעד הניצחון ב-9 במאי ברוסיה. דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, מסר למערכת "מעקב": "אין שינוי משנים קודמות כמו בכל השנים האחרונות ישראל מיוצגת במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה".

במילים אחרות, ישראל תשב יחד עם הרוצחים ותומכי חמאס. מדוע "תומכי חמאס"? כי רוסיה תומכת כלכלית ובאמצעות נשק בחמאס, ורואה בו "ארגון פוליטי אשר נלחם למען החרות". ישראל תשב עם רוצח אשר השמיד יהודי אוקראינה ואוקראינים.

ב-15 באפריל 2025 פורסמה כתבה בנושא תחת הכותרת: "ביזיון: גדעון סער שולח נציגי ישראל לחגוג עם תומכי חמאס. ישראל נושקת לרוצח: בושת מצעד ה-9 במאי עם תומך הטרור פוטין – האם שגרירתנו תישב לצד נציגי או תומכי חמאס במוסקבה?", לקריאת הכתבה – לחץ כאן.

הכתבה דרשה מישראל לבטל את השתתפותה ב"אירוע התעמולה של דיקטטור שידיו מגואלות בדמם של בני אדם רבים". לפי המידע שפורסם ברוסיה, ישראל הוזמנה למצעד, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ישתתף בו. במקומו, את ישראל תייצג שגרירתה ברוסיה, סימונה הלפרין.

מכתב פתוח וחריף נשלח לשר גדעון סער, לח"כ שרן השכל ולשגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, בדרישה לבטל את השתתפות ישראל במצעד.

המחיר של חוסר עקביות

ידיו של פוטין מגואלות בדם – דם יהודים אוקראינים שנרצחו, ישראלים הסובלים מחמאס, להט"בים שנרצחו בצ'צ'ניה, ועיתונאים שנרצחו בניסיונם לומר את האמת. ידיו מגואלות גם בדם ממלחמותיו בגאורגיה, מפעילות ואגנר באפריקה ובסוריה, ומדמם של מאות אלפי הרוגים ופצועים באוקראינה.

זהו אבסורד שב-9 במאי נציגי ישראל ישבו עם פוטין ב"מצעד" השקרי שלו. האם הם ישבו גם לצד הדיקטטור לוקשנקו ונציגי חמאס?

חשוב להדגיש: אין זלזול ב-9 במאי. זהו יום חשוב, יום הניצחון על הנאצים, ויש לזכור ולכבד את היום הזה. אולם אין צורך לשבת עם דיקטטור כדי לכבד יום היסטורי חשוב.

מתבקשת השאלה: איך ישראל יכולה לשבת יחד עם תומכי חמאס ורוצחי העם האוקראיני ויהודי אוקראינה?

יש גבול לשיתוף פעולה עם מי שמעריץ את היטלר. פוטין חייב להבין שהוא אינו רצוי ואינו מקובל בדמוקרטיות.

במקום לכבד את זכרם של מיליוני האזרחים הסובייטים שנהרגו במלחמה נגד הנאצים, הפך פוטין את יום הניצחון לחגיגת לאומנות והאדרה עצמית.

ההחלטה להשתתף במצעד ה-9 במאי חורגת משאלה טכנית של ייצוג דיפלומטי. זוהי הכרעה ערכית הנוגעת לליבת הזהות הישראלית. האם מדינת ישראל, שקמה מאפר השואה, יכולה להשתתף באירוע לצד משטר המספק נשק לארגונים הקוראים להשמדתה? האם הקהילה היהודית בישראל ובעולם יכולה לעמוד מנגד כאשר נציגיה מעניקים לגיטימציה למדינה התומכת באויביה המושבעים?

ישראל נמצאת בנקודת מפנה היסטורית. היא אינה יכולה לרקוד בשתי חתונות – להילחם בטרור ובו-זמנית להתרועע עם תומכיו. היא אינה יכולה לדרוש סולידריות בינלאומית מול האיום.

-אנו במעקב-

הפוסט זיקיות הפוליטיקה: השכל וסער בוגדים בערכים למען הכיסא הופיע לראשונה ב-מעקב.

מוסקבה הכריזה על הפסקת אש לרגל חג הפסחא הנוצרי, אך אזרחים אוקראינים ממשיכים לסבול מהתקפות בלתי פוסקות. דיווחים מהשטח מעידים כי ההבטחה נותרה ריקה מתוכן.

בעוד שהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הכריז בפומבי על הפסקת אש זמנית לכבוד חג הפסחא הנוצרי, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה לחלוטין. תושבי ערים אוקראיניות רבות דיווחו על הפצצות כבדות שנמשכו ללא הפסקה, עם פגיעות ישירות בבתי מגורים רק היום.

"אחלה הפסקת אש", אמר בציניות אחד התושבים המקומיים שביתו ניזוק בהפצצה האחרונה. "אנחנו אמורים לחגוג את החג הקדוש, ובמקום זאת אנו מוצאים את עצמנו מתחבאים במקלטים".

הנשיא האוקראיני וולודימיר זילנסקי התייחס להכרזה הרוסית בנאום שנשא אמש: "אין לנו אמון במילים של פוטין. הבטחותיו שוות כקליפת השום". הוא הוסיף כי "האסטרטגיה להפציץ אנשים אשר חוגגים את הפסחא היא מעשה אכזרי ובלתי אנושי".

זו אינה הפעם הראשונה שרוסיה מפרה הפסקות אש מוכרזות. מומחים בינלאומיים לענייני ביטחון מציינים כי הפער בין ההצהרות הרשמיות של הקרמלין לבין המציאות בשטח הולך ומתרחב ככל שהמלחמה נמשכת.

העולם מגלה פעם אחר פעם שנשיא רוסיה הוא שקרן, הצהרות על הפסקת אש הן בעיקר מהלכים תקשורתיים שנועדו לשפר את תדמיתו של פוטין בעיני הקהילה הבינלאומית, בעוד שבפועל ההתקפות נמשכות.

ההתקפות המכוונות בזמן חגים דתיים משקפות אסטרטגיה מחושבת מצד רוסיה. יש כאן ניסיון מכוון לפגוע במורל של האוכלוסייה האוקראינית בזמנים שאמורים להיות משמחים ומקודשים.

מדיניות זו גררה השוואות היסטוריות קשות. כמה מבכירי ההנהגה האוקראינית כינו את פוטין "שטן" ואף העזו להשוות אותו למנהיגים אפלים מהעבר כמו אדולף היטלר, בטענה שהוא מוביל מדיניות של הרס והרג חסר אבחנה.

כשאתה מפציץ בתי מגורים בזמן שהדיירים חוגגים את אחד החגים החשובים בלוח השנה הנוצרי, אתה חוצה קו אדום מבחינה מוסרית, זה מעיד על זלזול מוחלט בחיי אדם. זה מעיד על זלזול מוחלט בחיי אדם.

בקהילה הבינלאומית גוברים הקולות הקוראים להגביר את הסנקציות נגד רוסיה בעקבות ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקות האש המוכרזות. נציגי מדינות המערב בעצרת האו"ם הביעו זעזוע עמוק מהמשך ההתקפות על אזרחים בזמן חג דתי.

"הפסקת האש" הרוסית – הונאה נוספת מבית היוצר של פוטין

בנייני המגורים המרוסקים בחרסון ניצבים כעדות חיה לצביעותו המוחלטת של ולדימיר פוטין. "הפסקת אש"? מי אכן נתן אמון בהבטחה זו? הלא אלו הם אותם מבנים אשר ספגו מתקפות כלי טיס בלתי מאוישים רוסיים רגעים ספורים לאחר המועד בו אמורה הייתה להיכנס לתוקפה אותה "הפסקת אש חד-צדדית" מדומה, אשר עליה הכריז הצאר בן-זמננו לרגל חג הפסחא.

זוהי התגלמות הציניות בהתגשמותה – להכריז על שביתת נשק במועד קדוש, ואז להמטיר פגזים על מעונותיהם של אזרחים תמימים. היש ביטוי מובהק יותר לבוז המוחלט לערכי אנוש בסיסיים?

כדברי מפקד בכיר בצבא אוקראינה: "אין כל הפסקת אש בנמצא. בכל החזיתות, הרוסים ממשיכים בירי, ללא כל שינוי". דבריו אינם מעוררים תמיהה. מתי לאחרונה עמד פוטין בדיבורו?

שר החוץ האוקראיני, אנדריי סיביהא, ניסח זאת בדייקנות כאשר אמר: "פוטין הצהיר כעת על נכונותו כביכול להפסקת אש. שלושים שעות חלף שלושים יום. לצערנו, הננו עדים לתולדות ארוכות של הצהרותיו, אשר אינן עולות בקנה אחד עם מעשיו".

העולם עודנו מתייחס להצהרותיו של פוטין כאילו נודע להן ערך כלשהו, כאילו הן ראויות לנייר עליו נכתבו. ברם, ההיסטוריה מלמדת אותנו בהתמדה: הבטחותיו של פוטין אינן אלא כלי במשחק האסטרטגי שלו, נעדרות כל ערך ממשי.

"ידוע לנו כי אין לתת אמון בדבריו", הוסיף סיביהא, "ונבחן אותו על פי מעשיו, לא על פי אמרותיו".

הגיעה העת כי הקהילה הבינלאומית תאמץ גישה זו. הגיע המועד לחדול מהתייחסות להצהרות מוסקבה כאל דבר-מה הראוי לתשומת לב, ולהתחיל להתבונן אך ורק במעשים בשדה הקרב.

הזכיר לנו שר החוץ האוקראיני גם את העובדה כי "רוסיה יכולה להסכים בכל עת להצעה להפסקת אש מלאה וללא תנאי למשך שלושים יום, אשר עמדה על הפרק מאז חודש מארס". אותה הפסקת אש אשר הופרה שוב ושוב, לטענת שני הצדדים.

אך האמנם שני הצדדים אשמים במידה שווה? לדעתי, התשובה ברורה כשמש. בעוד אוקראינה נאבקת על הישרדותה, על ריבונותה, ממשיכה רוסיה במשחקי הכוח הציניים שלה, תוך רמיסת כל נורמה בינלאומית אפשרית.

"הפסקת אש" בפי פוטין הינה כ"שלום" בפי עריץ – מילה ריקה מתוכן אשר נועדה לשרת אך ורק את האינטרסים האישיים שלו. בנייני המגורים ההרוסים בחרסון הם העדות המצמררת לכך.

למערכת 'מעקב' מסר דובר הצלב האדום: 'אנו מתעדים כל הפרה של שביתת הנשק. בידינו צוותים הפרוסים במרחב הלחימה, המדווחים על פגיעות במעונות אזרחים ובמוסדות ציבור, בסתירה מוחלטת להצהרות הרשמיות היוצאות מן הקרמלין. לרשותנו עומדים אנשי שדה המעידים על פגיעות במשכנות תושבים ובמבני קהילה, בניגוד מוחלט לטענות המוצהרות מטעם מוסקבה'.

המצוקה האנושית נמשכת בעוצמתה. בתי המרפא באזור מוסרים על גל חדש של נפגעים בעקבות המתקפות האוויריות האחרונות. משפחות רבות נאלצו לקיים את טקסי חג הפסחא במחסות תת-קרקעיים, כאשר צלילי התפילות והמזמורים נבלעים בהדי הרעם של הפגזים הנוחתים.

צילום מתוך פרסום ציבורי; השימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים

הפוסט פוטין: הפסקת אש בפה, הפצצות בשטח הופיע לראשונה ב-מעקב.