דים אמור 

סברתם כי השנה תחדל אוקראינה מלהציב מכשולים בפני עולי הרגל לעיר אומן. אך דומה כי טעיתם טעות חמורה. לפני שאתם יוצאים לנסיעה, תתכוננו ליחס משפיל ומפלה.

לפני ראש השנה 2024, אוקראינה מפתיעה בהחלטה חד-צדדית לשנות את מדיניות הכניסה למדינה עבור אזרחים ישראלים, צעד המעורר ביקורת חריפה וטענות לסחיטה דיפלומטית. ההחלטה, שהתקבלה על ידי המועצה לביטחון לאומי והגנה של אוקראינה, עלולה להשפיע משמעותית על אלפי מאמינים המתכננים את הנסיעה המסורתית לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן.

שגרירות אוקראינה בישראל פרסמה הודעה רשמית בנושא: "ממשלת אוקראינה החלה בהליכים לשינוי מדיניות הכניסה של אזרחי מדינות ללא ויזה, כולל ישראל. המהלך עשוי להוביל להכנסת מערכת הודעה אלקטרונית על הכוונה להיכנס לשטח אוקראינה עבור אזרחי מדינות ללא ויזה". ההודעה מדגישה כי השינוי נובע משיקולי ביטחון לאומי, אך הטיימינג והאופן החד-צדדי של ההחלטה מעוררים תהיות רבות.

גורמים בקהילה היהודית בישראל טוענים כי מדובר בצעד אנטישמי המכוון להקשות על היהודים המבקשים לפקוד את קברו של רבי נחמן.
זו לא הפעם הראשונה שאוקראינה נוקטת בצעדים כאלה ערב החגים. יש כאן דפוס של סחיטה והשפלה כלפי הקהילה היהודית.

השינוי במדיניות עלול להשפיע על אלפי ישראלים המתכננים לנסוע לאומן לקראת ראש השנה.

משרד החוץ הישראלי טרם הגיב רשמית להחלטה האוקראינית, אך גורמים בכירים במשרד אמרו בשיחות סגורות כי מתנהלים מגעים דיפלומטיים מאחורי הקלעים בניסיון למצוא פתרון.

ההחלטה האוקראינית מעלה שאלות רבות לגבי מערכת היחסים בין שתי המדינות. ישראל, שנמנעה עד כה מלספק סיוע צבאי משמעותי לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה, מוצאת את עצמה במצב מורכב. מחד, היא מבקשת לשמור על יחסים טובים עם אוקראינה, ומאידך, היא נדרשת להגן על האינטרסים של אזרחיה.

היחסים בין ישראל לאוקראינה מורכבים ורוויי היסטוריה. ההחלטה הנוכחית היא עוד פרק במערכת יחסים זו, המשקפת את המתח בין שיקולים דתיים, היסטוריים ופוליטיים.

יחד עם זאת:

ממשלת ישראל ניצבת בפני דילמה מורכבת בניסיונה לאזן בין מחויבויותיה הדיפלומטיות לבין צורכי מדיניות הפנים. לאחרונה, בית המשפט העליון הוציא תחת ידו פסיקה משמעותית, אשר מבטלת את הנוהל הקודם שחייב הנפקת אשרה מסוג 2א5 לאזרחי אוקראינה ששהייתם בישראל חרגה מתקופת 90 הימים המותרת.

פסיקה זו מהווה תפנית מהותית במדיניות הקיימת. היא קובעת כי כל אזרח אוקראיני השוהה בישראל מעבר לתקופה המוגדרת של 90 ימים, יזכה לזכויות זהות לאלו המוענקות למחזיקי אשרת 2א5. יתרה מזאת, הפסיקה מתייחסת גם לאזרחי אוקראינה הנמצאים תחת הגנה קבוצתית. אלה, אם יצאו את גבולות המדינה ובעתיד יבקשו לשוב אליה למטרות תיירות, יעברו ביקורת גבולות על בסיס הנהלים הכלליים. זאת, בניגוד למצב הקודם בו נשקפה להם סכנת איסור כניסה מוחלט, כפי שחל על מבקשי מקלט המחזיקים באשרות 2א5.

החלטה זו של בית המשפט העליון מציבה אתגר משמעותי בפני הממשלה, אשר נדרשת כעת לגבש מדיניות חדשה ומאוזנת יותר כלפי אזרחי אוקראינה השוהים בישראל, תוך התחשבות במכלול השיקולים המדיניים, החברתיים והכלכליים הכרוכים בסוגיה רגישה זו – קרא עוד

הפוסט סחיטה דיפלומטית: אוקראינה מחמירה ויזות לישראלים חד-צדדית לפני ראש השנה הופיע לראשונה ב-מעקב.

אוקראינה מאיימת על ישראל לבטל את הסכם האשרה ולא להכניס ישראלים לאומן. החלטה אנטי ישראלית: "ישראלים לא יורשו להגיע לאומן".

ולדימיר זלנסקי ממשלת אוקראינה שוב ושוב קיבלו החלטה אנטי ישראלית, יחד עם זאת אוקראינה ללא הפסקה מבקשת מישראל עזרה ותמיכה! זלנסקי חושב שישראלים יסלחו לו מעשים אנטי יהודיות?

דים אמור || 22.08.2023

ממשלת אוקראינה מסרה החלטה אנטי ישראלית:

שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורנייצ'וק הבהיר כי דבריו של הנשיא זלנסקי כוונו לישראל: "ממשלת אוקראינה לא תסבול השפלה של אזרחיה בעת הכניסה לישראל. אנו נעצור את הסכמי ויתור הוויזה הדו-צדדיים שלנו כפי שנקבע בסעיף 7 להסכם הבין-ממשלתי. האפשרות הזו נמצאת על שולחנה של ממשלתנו.

לא יעלה על הדעת שנצטרך לצאת מגדרנו לארח עשרות אלפי ישראלים באומן, עם סיכון ביטחוני גבוה, ועם מאמץ לוגיסטי עצום, כאשר מנגד – ממשלת ישראל מתעללת באזרחינו המגיעים לישראל במסגרת האמנה בין שתי המדינות. אם ישראל רוצה שאזרחיה יוכלו להגיע לאוקראינה כתיירים, כולל אומן, אני מאמין שראש הממשלה, נתניהו, צריך להתערב, באופן אישי, במציאת פתרון למצב העניינים הנוכחי".".

בתאריך ה-20.08.2023 בשעה 10:28 אוקראינה מפרסמת החלטה אנטי ישראלית, יחד עם זאת באותו התאריך בשעה 11:46, ציטוט:

"שוב תקיפה ברוטלית של הרוסים, שוב מקפחים את חייהם אזרחים חפים מפשע.

הצבא הרוסי הפציץ את העיר צ'רניהיב, הרג 7 אנשים ופצע לא פחות מ-148. מדובר בתקיפה אכזרית באיזור שבו ממקומות מעל 500 דירות המתפרסות על יותר מ-60 בנייני מגורים, שמצטרפת לשורה של תקיפות דומות, שלא פוסקות.

רוסיה הפכה שבת רגילה של אזרחי אוקראינה ליום של אובדן וכאב.".

האם זאת ההחלטה הראשונה נגד ישראל או אנטי ישראלית || אנטי יהודית? ממש לא!

בעבר גם כן אוקראינה החלטה שאדון סטפן בנדרה אשר היה מנהל הפוגרומים ואנטישמי מס' 1 – הוא גיבור אוקראינה! ברור לכולם שההחלטה הזאת היא אנטישמית!

גיבור אוקראינה סטפן בנדרה! מי הוא?

סטפן בנדרה:

מנהיג אוקראיני. בנדרה נולד בגליציה המזרחית ב-1 בינואר 1909 למשפחת כומר יווני – קתולי (הכנסייה האוניאטית) ולמד אגרונומיה במכללה הפוליטכנית בלבוב. ב-1927 הפך חבר בארגון הצבאי האוקראיני (UVO (וב-1929 בארגון הלאומנים האוקראינים (OUN).

בנדרה היה לאחד המנהיגים הצעירים של הארגון האחרון במערב אוקראינה.

במפנה השנים 1932-33 השתלטו בנדרה ומקורביו על הוועד הפועל של התנועה בפולין, שפעלה במחתרת, והכתיבו קו קיצוני לאומני יותר, השפעות מהפשיזם וכן דחף למאבק חמוש.לאחר רצח שר הפנים הפולני, נעצר בנדרה ונשפט בוורשה למאסר עולם. הוא שוחרר – אגב, ע"י הסובייטים – רק עם נפילת פולין, בשנת 1939 ,עם ראשית מלחמת העולם השניה.

בנדה עבר להתגורר בגנרל-גוברנמן ובכינוס הארצי של התנועה, שהתקיים בקרקוב בפברואר 1940 ,הביא לפילוגה. הרוב, שהיה בראשותו, נקרא OUN מהפכנים או B-OUN .

ערב הפלישה לברית המועצות, סייע בנדרה לנאצים בהקמת שני גדודי אוקראינים, "גדוד נכטיגל" ו"גדוד רולאנד", וכן הקימה תנועתו "קבוצות ניידות", שנעו עם הצבא הגרמני לתוך אוקראינה והקימו את הממשל המקומי ואת משטרת העזר האוקראינית.

ב-30 בינואר הכריזו נציגיו בלבוב על הקמת ממשלה אוקראינית עצמאית, אך ב-15 בספטמבר 1941 עצרו הגרמנים את בנדרה, וכעבור זמן מה כלאו אותו במחנה סכסנהאוזן, בתנאים נוחים ביותר, מאחר והתנגדו לאוקראינה עצמאית.

בנדרה המשיך בקשריו עם אנשיו באוקראינה, ועל פי הוראותיו הוקם בסוף שנת 1942 אופ"א – צבא המתקוממים האוקראיני. ב-25 בספטמבר 1944 שוחרר בנדרה מהמעצר וניהל משא ומתן עם הגרמנים. בתום מלחמת העולם השניה הוא התיישב במינכן, ומשם המשיך להנהיג את התנועה, עד שב-15 באוקטובר 1959 נורה ונהרג בידי סוכן סובייטי – קרא עוד (על פי מאמר יד ושם).

במסגרת התחקיר פניתי ל-"יד ושם" (כדי לקבל מידע נוסף), מצרף את התכתבות בין הצדדים:

דים אמור:

"דנה, שלום לך.

הפנייה שלי בקשר לסטפן בנדרה. אני עובד על הכתבה ותחקיר.

כתבה תהיה בין היתר על סטפן בנדרה מנהיג נאצי (בישראל) אשר זכה לכבוד ענק באוקראינה.

אני מעוניין לחקור את העניין, כלומר איזה מידע יש ב-"יד ושם" בנוגע לבנדרה?

למעשה, רציתי לדעת על איזה מסמכים מסתמך "יד ושם" ( מסמכים / ראיות / עובדות )?

באוקראינה טוענים שבישראל מחזקים אך ורק מסמכים של ברית המועצות, גם כן אוקראינים טוענים שהמסמכים של ברית המועצות מטעים ושגויים, כמו כן מזויפים.

ברצוני לפרסם מידע נוסף על בנדרה, שאלה: על איזה מחקרים "יד ושם" מתבסס?

אדגיש: באוקראינה בנדרה – גיבור לאומי וסמל של החופש, חרות והשחרור.

בברכה,
דים אמור".

דנה וילר "יד ושם":

"היי,

כפי שמקובל בעולם המחקר אנו מתבססים על מחקרים של המומחים המובילים בעולם בתחום ובמקרים מסוימים בהם טרם פורסם מחקר רציני שניתן לסמוך עליו אנו בודקים מקורות ראשונים או עורכים מחקר עצמאי, אם זו המטרה שהוגדרה.

בנושא של בנדרה ממליצים לעיין בשני ספרים חשובים:

John-Paul Himka, Ukrainian Nationalists and the Holocaust: OUN and UPA's Participation in the Destruction of Ukrainian Jewry, 1941 – 1944 (Stuttgart: Ibidem, 2021).

Grzegorz Rossolinski-Liebe, Stepan Bandera: The Life and Afterlife of a Ukrainian Nationalist: Fascism, Genocide, and Cult (Stuttgart: Idem-Verlag, 2014).2".

הארגון האוקראיני הלאומני OUN) Orhanizatsiya Ukrayins’kykh Natsionalistiv).

ארגון אוקראיני לאומני ואנטישמי שהוקם ב-1929 בהנהגתו של יבגני קונובלץ (Yevhen Konovalets).

הארגון הושפע מן הפשיזם האיטלקי ומהנציונל-סוציאליזם הגרמני וראה בקומוניזם ובברית-המועצות את אויביה הראשונים במעלה של האומה האוקראינית. לימים אימץ לעצמו הארגון את האנטישמיות נוסח היטלר. המטה שלו הועבר לברלין וקיבל שם מימון ותמיכה מממשלת גרמניה. ב-1940 התפלג הארגון. בראש הרוב האקטיביסטי עמד סטפן בנדרה (Stepan Bandera) וחייליו נקראו בנדרובצים.

בזמן פלישת גרמניה לברית-המועצות יצרו חברי OUN שני גדודים בצבא גרמניה, שימשו מתורגמנים ותקפו יחידות סובייטיות נסוגות. לאחר פלישת הגרמנים ללבוב (Lwow) הכריזו אנשי OUN על הקמת ממשלה אוקראינית לאומית, אך הנאצים סיכלו עד מהרה את תכניתם על-די מעצרם של חברי הממשלה כביכול.

OUN שאף להקים אחרי המלחמה מדינה אוקראינית עצמאית, אך הארגון פורק וחוסל בידי המשטרה הסובייטית בשנות החמישים.

OUN גם כן פיתחה ארגון UPA (אופ"א) היא הזרוע הצבאית של ארגון OUN.

מעשי OUN UPA בניהולו של בנדרה:

הפוגרום הגדול ביותר התרחש בלבוב. ב-28 ביוני 1941 עזב הצבא האדום את לבוב, ואנרכיה החלה בעיר; ארגון הלאומנים האוקראינים, שיצא מהמחתרת, החל להקים מיליציה משלו.

בבוקר ה-30 ביוני, במקביל לכניסת הוורמאכט ללבוב, החלה מיליציית ה-OUN בגיוס של יהודים גברים, לכאורה במטרה לזהות את אלו ששיתפו פעולה עם הסובייטים. העצורים נלקחו לתחנות משטרה; רבים הוכו בתחנות אלו, חלקם הוכו למוות. חלק מהעצורים נשלחו לעבודות שונות בעיר; המספר הגדול ביותר של יהודים הגיע לכלא בריג'ידקי.

ב-1 ביולי החל פוגרום אמיתי בלבוב, בו השתתפו בעיקר אוקראינים – אזרחים פשוטים, חיילי OUN וחברי מיליציית OUN, ובמקביל חברי הגדוד האוקראיני "Nachtigal", שנכנס לעיר לבוב ב-30 ביוני.

במהלך שלושה ימים של זוועות, הרגו הבריונים 4,000 יהודים, 1,000 מהם במסגרת "פעולת כלא" "בבריג'ידקי" ובבתי כלא אחרים בלבוב.

התרחיש של רוב הפוגרומים במערב אוקראינה היה בערך כמו בלבוב. הכל התחיל עם גילוי גופות של אסירים פוליטיים שנורו על ידי ה-NKVD על ידי הגרמנים. לפחות ב-22 מקומות בגליציה המזרחית מצאו הוורמאכט גופות כאלה, ובכל מקום זה הפך לדחף לפוגרומים.

בלבוב, הפוגרום חזר על עצמו ב-25–27 ביולי, עוד 2,000 יהודים נפלו קורבנות.

באותם חודשים עיר טרנופיל חיילי OUN ו UPA רצחו 1,000 יהודים.

הסיוע המשמעותי ביותר לנאצים ב"פתרון שאלת היהודים" ניתן על ידי יחידות המשטרה האוקראינית OUN ו UPA.

5 באוקטובר 1942 בדובנו, שם נהרגו 5,000 יהודים, או בקורץ ב-25 בספטמבר 1942.

עם דברי "תפילת המהפכן האוקראיני" נעשה חיסול הגטו במערב ווליניה (בסתיו) 1942, שכלל הוצאתם להורג של 150,000 יהודים, בוצע על ידי שוטרים גרמנים ו-12,000 אוקראינים.

במשך כל תקופת קיומו של ה-OUN, כחצי מיליון יהודים (מעל 400 אלף) נהרגו ע"י חיילים גרמנים וחיילי OUN ו UPA.

תמונות מתוך הפוגרומים בלבוב ( תמונות מתוך האתר odnarodyna):

תמונות חיילי OUN ו UPA ואזרחי אוקראינה (1941-1942) (תמונות: אתר ויקיפדיה)

תמונות חיילי OUN ו UPA ואזרחי אוקראינה (2018) ( תמונות: אתר news-front )

כעת, כלומר נכון להיום סטפן בנדרה הוא גיבור לאומי באוקראינה, בשנת 2010 הוענק לסטפן בנדרה תואר "גיבור אוקראינה".

ב-7 ביולי 2016, בישיבת עיריית קייב, הצביעו סגני מועצת העיר קייב על שינוי שם השדרה לכבוד סטפן בנדרה (זאת שדירה הכי גדולה באירופה, מעל 4500 מטר ), ההחלטה נכנסה לתוקף לאחר הפרסום הרשמי בעיתון "Khreschatyk" ב-9 באוגוסט 2016.

הצעה להעניק את הפרס לבנדרה נדחתה על ידי הפרלמנט האוקראיני באוגוסט 2019.

Israeli Friends Of Ukraine, שגרירות אוקראינה וקרן נדב הזמינו ישראלים למפגש "חברי" עם פעיל ארגון אנטישמי – קרא תחקיר נוסף.

הפוסט טסים לאומן? לא השנה! אוקראינה מאיימת על ישראל לבטל את הסכם האשרה ולא להכניס ישראלים לאומן. החלטה אנטי ישראלית: "ישראלים לא יורשו להגיע לאומן". הופיע לראשונה ב-מעקב.