פנייה שהתקבלה במערכת "מעקב" מתושבי חולון מעלה טענות חמורות בנוגע להתנהלות קו 29 בעיר, המופעל על ידי חברת סופרבוס, ובעיקר לעצירותיו בתחנת בית החולים וולפסון, נקודה מרכזית עבור מטופלים, מלווים ואנשים עם מוגבלויות.

על פי הפניות, קו 29 אמור לעצור בתחנת בית החולים וולפסון, מרכז רפואי המשרת אלפי תושבים מדי יום. אלא שלטענת הפונים, לעיתים האוטובוס אינו עוצר בתחנה, אף שממתינים בה נוסעים. לדבריהם, בתחנה זו עולים בדרך כלל מטופלים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים, לרבות נוסעים על כיסאות גלגלים – עלייה המחייבת פתיחת דלת אחורית והפעלת מנגנון נגישות ידני המותקן באוטובוס.

לפי הטענות, הפעלת המנגנון דורשת מהנהג לעצור, לקום ממקומו, ולפתוח באופן ידני את ברז המנגנון המאפשר הורדת רמפה או שימוש במתקן המיועד לבעלי מוגבלויות. הפונים סבורים כי ישנם מקרים שבהם נהגים בוחרים שלא לעצור, ובכך נמנעת מנוסעים עם מוגבלות האפשרות לעלות לאוטובוס.

ביום 18.02.2026, בשעה 13:57 לערך, הגיע צוות "מעקב" לתחנת בית החולים וולפסון. באותה עת עמדו בתחנה אנשים בעלי צרכים מיוחדים, בהם נוסעים עם מוגבלות. אוטובוס קו 29 חלף על פני התחנה מבלי לעצור. על פי התיעוד במקום, האוטובוס לא האט ולא פתח דלתות.

אוטובוס נוסף של קו 29, שהגיע זמן קצר לאחר מכן, כן עצר בתחנה ואסף נוסעים. מהתצפית עלה כי עצירת האוטובוס תלויה, לכאורה, בהתנהלות הנהג הספציפי. על פי הממצאים בשטח, ישנם נהגים המגלים רגישות ונכונות לסייע לנוסעים עם מוגבלות, ולעומתם נהגים אשר אינם עוצרים כלל.

קו 29 מהווה ציר תחבורה מרכזי עבור תושבי חולון והסביבה, ובמיוחד עבור מטופלי בית החולים וולפסון, חלקם במצב רפואי מורכב. תחנה זו אינה תחנה שולית, אלא נקודת שירות חיונית לאוכלוסייה הנזקקת לנגישות מלאה ושוויונית.

חוקי התחבורה הציבורית בישראל מחייבים נגישות מלאה לאנשים עם מוגבלויות, לרבות התקנת אמצעים טכניים המאפשרים עלייה בטוחה לאוטובוס. כאשר אוטובוס חולף על פני תחנה שבה ממתינים נוסעים על כיסאות גלגלים, מתעוררת שאלה באשר ליישום ההוראות בפועל.

מערכת "מעקב" פנתה לחברת סופרבוס לקבלת תגובה. הפנייה התקבלה בחברה ונמסר כי הנושא בבדיקה.

תושבים מדגישים כי עבור אדם המתנייד על כיסא גלגלים, לא ניתן "להסתיר" את המוגבלות. במקרים כאלה, אם נהג בוחר שלא לעצור – בין אם בשל אדישות, חוסר תשומת לב או כל סיבה אחרת – המשמעות המעשית היא פגיעה בזכות הבסיסית לניידות ולשירות ציבורי שוויוני.

נכון לעת זו, ממתינים התושבים לממצאי הבדיקה של חברת סופרבוס. עד אז, קו 29 בחולון, ובעיקר עצירותיו בתחנת בית החולים וולפסון, נותר תחת סימן שאלה כבד – כזה שאינו נוגע ללוחות זמנים בלבד, אלא לנגישות, לאחריות וליחס כלפי אוכלוסיות הזקוקות לשירות יותר מכל.

אפליה שקטה: המציאות היומיומית של אנשים עם מוגבלויות

אפליה כלפי אנשים עם מוגבלויות אינה אחידה, ואינה מתמצה רק במקרים שבהם המוגבלות נראית לעין. קיימים מצבים בריאותיים ונפשיים שאינם גלויים – מחלות אוטואימוניות, הפרעות חרדה, תסמונות כאב כרוני או מוגבלויות נפשיות – אשר פוגעים בתפקוד היומיומי באופן עמוק, אך אינם מותירים סימן חיצוני ברור.

אדם עם מוגבלות גלויה אינו יכול "להסתיר" את מצבו. עצם הנראות חושפת אותו לשיפוט, לסטריאוטיפים ולעיתים גם לאדישות. כאשר שירות ציבורי אינו מונגש בפועל, גם אם הוא מונגש על הנייר, המשמעות היא שלילת שוויון ממשית. הזכות לניידות, לבריאות, לתעסוקה ולחיים עצמאיים אינה אמורה להיות תלויה בטוב ליבו של אדם אחר, אלא להיות מובטחת כחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי.

עם זאת, דווקא מי שמוגבלותו סמויה נתקל לעיתים בחומת חשדנות. אדם המבקש שיפנו עבורו מושב בתחבורה ציבורית עלול להיתקל במבטים ספקניים או בסירוב. מי שמתמודד עם חרדה חמורה עשוי לחוות קושי ממשי במרחבים ציבוריים – ולעיתים אף להידחות או להיתקל בחוסר הבנה בכניסה לעסקים. הסביבה אינה תמיד ערוכה לזהות מגבלה שאינה נראית, והתוצאה היא עימותים, השפלה ולעיתים הדרה של ממש.

למעשה, ביום 15.02.2026 שודרה ב-כאן 11 כתבה שעסקה בסוגיית היחס לאנשים עם צרכים מיוחדים. במסגרת הדיווח נטען כי גם ברשת סופר פארם התרחשו מקרים שבהם לא כובדו זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

הכתבה נשאה את הכותרת: "ב-GPT כתוב שאסור לך להיכנס עם כלב": הלוחם אריאל הושפל בסופר-פארם.

הפער בין חקיקה מתקדמת המבטיחה שוויון ונגישות לבין המציאות היומיומית יוצר תחושת מאבק מתמשך. אנשים עם מוגבלויות – גלויות או סמויות – נאלצים לא אחת להסביר, להצדיק ולהוכיח את מצבם, במקום לקבל שירות בסיסי ומכבד.

חברה הבוחנת את עצמה בכנות נדרשת להכיר בכך שנגישות איננה רק רמפה או מעלית. היא גם מודעות, רגישות והבנה כי לא כל קושי ניתן לראות. שוויון אמיתי מתחיל בהכרה בכך שמוגבלות אינה תמיד נראית לעין – אך היא תמיד אמיתית.

עדכון | 20.02.2026

ביום 19.02.2026 נמסרה למערכת "מעקב" תגובה רשמית מטעם חברת סופרבוס.

תגובת סופרבוס:

"החברה מחוייבת לעמידה בכלל תנאי הנגישות ולשירות מקצועי ורגיש, וכך פועלת מידי יום במאות קווי התחבורה אותם היא מפעילה ברחבי הארץ.

עם קבלת הפנייה נערכה בדיקה מקיפה והמקרה טופל תוך חידוד הנהלים במטרה למנוע מקרים דומים".

מן הראוי לציין כי פניית מערכת "מעקב" התקבלה וטופלה, ולפי הודעת החברה בוצע טיפול מלווה בחידוד נהלים שנועד למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

זהו תפקידה של תקשורת חופשית: לאתר כשלים, להציף בעיות במרחב הציבורי, ולהביא לכך שחברות, ארגונים ורשויות יבדקו, יטפלו ויתקנו. במקרה זה נמסרה תגובה מקצועית מטעם דוברות סופרבוס, אשר פעלה באופן ענייני ומסודר. לצד התגובה, הודגש כי נערכה בדיקה וכי בוצע טיפול בפועל – ולא מדובר במענה פורמלי בלבד.

בהתאם לכך, המערכת תמשיך לעקוב אחר יישום הנהלים בפועל. בחודשים הקרובים צפויה המערכת לשוב ולבחון את ההתנהלות בתחנת בית החולים וולפסון, על מנת לוודא כי הטיפול אכן מיושם בהתאם להצהרות החברה.

נזכיר כי במסגרת הכתבה תועדו מקרים שונים בתחנת בית החולים וולפסון: במקרה אחד נהג לא עצר, ונוסעים עם כיסאות גלגלים נותרו בתחנה ללא אפשרות לנסוע, במקרה אחר הנהג עצר ופעל בהתאם לנדרש, תוך העלאת הנוסעים ומתן שירות מלא כנדרש על פי הנהלים.

המערכת מברכת על כך שלאחר קבלת הפנייה נערכה בדיקה מקיפה, וכי לטענת החברה המקרה טופל תוך חידוד הנהלים, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים.

הפוסט על כיסא גלגלים בוולפסון? קו 29 אולי לא יעצור הופיע לראשונה ב-מעקב.

דוברות בית החולים וולפסון מסרה הצהרה מדהימה: "המתנה במלר"ד הינה עד 6 שעות". הודאה זו מהווה אישור מזעזע לממצאים שפורסמו בתחקיר הקודם שלנו, שחשף את המצב הקשה בבית החולים.

יתרה מזאת, בית החולים ניסה להציג את המצב באור חיובי, כשציין כי "בשנת 2022 דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות קבע כי בוולפסון זמן ההמתנה הקצר ביותר עד לביצוע בדיקות ראשוניות במיון". אם זהו המצב הטוב ביותר, קשה לדמיין מה מתרחש בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ. הממצאים החמורים אשר נחשפו בתחקיר "מעקב" מעלים תהיות נוקבות באשר למצבה של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל. כיצד ייתכן כי במדינה מתקדמת, המתהדרת בטכנולוגיה רפואית חדישה ובצוותים רפואיים מיומנים, נאלצים מטופלים להמתין שעות ארוכות כה לקבלת טיפול בסיסי?

מצבה הנוכחי של מערכת הבריאות מהווה סיכון ביטחוני ממשי. במקרה של מלחמה כוללת, כשנידרש לטפל במאות או אלפי פצועים בו-זמנית, המערכת עלולה לקרוס לחלוטין. זוהי נקודת תורפה קריטית בחוסן הלאומי שלנו.

צוות "מעקב" ערך סיור מקיף בבית החולים וולפסון, וחשף תמונת מצב מדאיגה ביותר. מטופלים נראו ממתינים שעות ארוכות במסדרונות צפופים.

השאלה המתבקשת היא: לאן הולכים כספי הציבור המיועדים למערכת הבריאות? על פי נתוני משרד האוצר, תקציב מערכת הבריאות לשנת 2023 עמד על כ-41 מיליארד שקלים. כנראה, הבעיה אינה בהכרח בגודל התקציב, אלא באופן חלוקתו וניצולו. חלק ניכר מהתקציב מופנה לטכנולוגיות חדשות ותרופות יקרות, בעוד שהתשתיות הבסיסיות והכוח האדם אינם מקבלים את המשאבים הדרושים.

חרף חומרתם המופלגת של הממצאים, תגובותיהם של הגורמים האחראים מעוררות תהיות נוספות. משרד הבריאות בחר להתעלם מפניותינו החוזרות ונשנות לקבלת התייחסות. שתיקה זו מעלה חשש כבד שמא המשרד מודע היטב למצב החמור, ברם נמנע מלהתמודד עמו באורח ישיר וגלוי.

ההודאה המזעזעת של בית החולים וולפסון בזמני המתנה של עד שש שעות במיון היא רק קצה הקרחון של משבר עמוק במערכת הבריאות הישראלית. המצב הנוכחי מסכן חיי אדם ומערער את ביטחונה הלאומי של ישראל. שמא ניצבים אנו בפני נקודת שבר. באם לא תינקט פעולה מיידית ומקפת, עלולים אנו למצוא עצמנו ניצבים אל מול קריסתה המוחלטת של מערכת הבריאות הציבורית. שעת חירום לאומית היא זו, המחייבת התגייסות נחרצת של כלל הגורמים הנוגעים בדבר.

המשבר במערכת הבריאות פוגע ביכולתנו להתמודד עם איומים בריאותיים עתידיים. אנחנו רואים עלייה בשיעורי תחלואה במחלות שהיו אמורות להיות תחת שליטה, וחוסר מוכנות מדאיג לאתגרי הבריאות של המאה ה-21, כמו התפרצויות של מחלות זיהומיות חדשות או השפעות שינויי האקלים על בריאות הציבור.

תקראו את הכתבה הראשונה שפרסמנו במערכת "מעקב" על מה שקרה בבית חולים וולפסון – לחץ כאן

בית החולים וולפסון מגיב לטענות על טיפול במקרה אלימות: פער בין הצהרות לביצוע בשטח

בתגובה לפנייה מיום 8 באוגוסט 2024, הצהיר בית החולים וולפסון על מחויבותו "לרפואה מקצועית, אכפתית ואנושית לכלל המטופלים". ברם, הפער המשמעותי בין הצהרה זו לבין החוויה המתוארת מפי המטופל מעלה תהיות נוקבות באשר ליישומה של מדיניות זו הלכה למעשה. שמא יש פער ניכר בין הרטוריקה הנשגבת לבין המציאות בשטח, ומן הראוי לבחון לעומק את אופן הוצאתה אל הפועל של מדיניות זו. בית החולים התגאה בזמני ההמתנה הקצרים ביותר לביצוע בדיקות ראשוניות במיון, בהתבסס על דו"ח מדדי האיכות של משרד הבריאות משנת 2022. אולם, המטופל שפנה למערכת "מעקב" מתאר תמונה שונה לחלוטין, המעלה תהיות לגבי הרלוונטיות של נתונים היסטוריים אל מול המציאות העכשווית.

בית החולים הדגיש את היערכותו למצבי חירום, כולל הפעלת מיון חירום תת-קרקעי, מחלקות ממוגנות, ומלאי ציוד ומזון לתקופה ממושכת. ההצהרה על "רמת כוננות מוגברת" ו"תיאום עם העיריות וגופי ההצלה" מציירת תמונה של מוכנות מקיפה. אך המקרה הספציפי שהובא לידיעת מערכת "מעקב" מעלה ספקות לגבי יישום נהלים אלה בפועל. המטופל טוען כי במקרה של אלימות שהתרחש במיון, לא הוזמנה ניידת משטרה, בניגוד לנהלים המוצהרים של בית החולים.בית החולים הצהיר על נכונותו לטפל במגוון רחב של מקרים, כולל נפגעי אלימות, תוך מתן "מענה ומעטפת לכל מטופל/ת בהתאם לנהלי העבודה". יתרה מזאת, בית החולים ציין כי במקרים של חשד לאלימות במשפחה או פגיעה בחסרי ישע, הצוות מערב עובדת סוציאלית ומדווח למשטרה. ברם, המקרה המדווח מעלה תהיות חמורות לגבי יישום נהלים אלה. העלינו בתיעודינו המדוקדק כי לא זו בלבד שלא נקראה ניידת משטרה למקום, אלא שבית החולים אף נמנע מלהתייחס לעובדת אי-הזמנתה של הניידת ולא טרח לחקור את נסיבות המקרה לעומקן.

בית החולים הדגיש את חשיבות חוויית המטופל, תוך ציון השקעת משאבים בבניית תהליכי שירות, מעורבות מתנדבים, ומתאמי שירות. ההצהרה על "שירות ומקצועיות ללא פשרות" מציגה תמונה אידיאלית של טיפול רפואי. עם זאת, הפער בין הצהרות אלה לבין החוויה המתוארת על ידי המטופל מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של יישום מדיניות זו בפועל. התחושה היא כי בית החולים מנסה "לצייר תמונה שהכל בשגרה". אם המתנה הנמשכת עד שש שעות לאדם הסובל מלחץ דם העולה על מאתיים, מכאבים בחזהו, שבר, או כאבים דחופים אחרים נחשבת ל"שירות ומקצועיות ללא פשרות", אזי עדיף, כנראה, למות בבית. מה תועלת בטיפול רפואי המתמהמה עד כדי כך, עד שהוא עלול להפוך מגורם מציל חיים למכשול מסכן?

בתגובתו, הביע בית החולים וולפסון צער על חוויית השירות השלילית. עם זאת, התגובה נתפסת כללית ומתחמקת, ללא התייחסות ספציפית לטענות החמורות שהועלו. קיים פער מטריד בין ההצהרות הרשמיות של בתי חולים לבין המציאות בשטח. חשוב לזכור כי מערכת הבריאות נמצאת תחת לחץ מתמיד, אך זה אינו מצדיק התעלמות מנהלים קריטיים, במיוחד כשמדובר במקרי אלימות.

המאורע שהתרחש בבית החולים וולפסון מדגיש ביתר שאת את הפער המטריד בין ההצהרות הרשמיות לבין המציאות הנגלית בשטח. בעוד שמוסדות הרפואה מצהירים בפומבי על מחויבותם לטיפול מקצועי ואנושי, המציאות מציגה בפנינו תמונה מורכבת ורבת פנים לאין שיעור.

תיעדנו מקרה תמוה ומדהים, בו פרמדיקים מד"א נאלצו ליטול על עצמם מטלות שאינן מתחום מומחיותם, כגון החלפת סדינים וניקוי רצפות בית החולים, וזאת בשל היעדרו של צוות עזר במקום. אולם, בתגובתו, מנסה בית החולים לצייר תמונה נאה אך כוזבת למדי של המציאות.

אין כל ספק כי מחלקת הדוברות ויחסי הציבור של בית החולים מתפקדת באופן מעולה. ברם, הדוברת אינה זו אשר מצילה חיי אדם במחלקת המיון. תחת זאת, היא פועלת ממשרדה, ומקבלת את שכרה תמורת חיבור אגדות, או לכל הפחות, סיפורים המתקרבים לסוגה ספרותית זו.

הפוסט וולפסון: 6 שעות במיון – "הכי מהיר בארץ" הופיע לראשונה ב-מעקב.

קשה להעלות על הדעת את התרחיש אשר יתממש כאשר איראן, תימן, סוריה ולבנון יפתחו במתקפה על מדינת ישראל.

הביקורת המקיפה, שנערכה בימי שגרה ולא בעת חירום לאומי, מעלה שאלות קשות לגבי מוכנותו של בית החולים להתמודד עם מצבי חירום רפואיים בקנה מידה גדול. לפי הדו"ח, חדר המיון של וולפסון, שהוא קטן יחסית, מתקשה להתמודד עם העומס היומיומי, כשהבעיה העיקרית היא מחסור חמור בכוח אדם רפואי.

פרמדיקים מד"א מחליפים סדינים בשל מחסור בכוח אדם, מבט מבפנים: צוות 'מעקב' מסקר את המצב בבית החולים וולפסון

ראינו חולים שנאלצו להמתין שעות ארוכות לפני שזכו לראות רופא. אנשים עם מצבים רפואיים שונים, החל משפעת ועד לבעיות לחץ דם, נאלצו להמתין זמן רב מדי לטיפול בסיסי. חלק מהמטופלים פשוט התייאשו ועזבו את בית החולים ללא קבלת טיפול כלל.

מצב זה מעלה חששות כבדים לגבי יכולתו של בית החולים להתמודד עם מצבי חירום לאומיים, כגון מלחמה או אסון טבע, שבהם עשויים להגיע מאות פצועים בבת אחת. אם זה המצב בימי שגרה, קשה לדמיין כיצד יתמודד בית החולים עם גל פצועים המוני.

המוסד הרפואי לא מצא לנכון להתייחס לעניין ונמנע מלהגיב על הנסיבות המטרידות. משרד הבריאות, מצדו, בחר שלא להגיב לממצאים הקשים.

המצב בוולפסון הוא סימפטום של בעיה רחבה יותר במערכת הבריאות הישראלית. שנים של תת-תקצוב והזנחה הביאו אותנו למצב בו בתי חולים רבים מתקשים לספק טיפול הולם אפילו בימי שגרה.

לא יתכן שאזרחים יסכנו את בריאותם בגלל המתנה ממושכת לטיפול רפואי. נדרשת תוכנית חירום לאומית לחיזוק מערכת הבריאות, כולל גיוס כוח אדם נוסף והרחבת תשתיות.

תושבי האזור מביעים חשש עמוק מהמצב. "אני מפחד לחשוב מה יקרה אם חלילה אזדקק לטיפול דחוף", אומר דוד כהן, תושב חולון. "שבע שעות המתנה יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות במקרים מסוימים".

בעת הזאת, במוסד הרפואי וולפסון, מתייסרים החולים בהמתנה ממושכת לרופא, הנמשכת בין ארבע לשבע שעות. במקרה המיטבי, הרופא מתייצב כעבור ארבע שעות. בשיחתנו עם סגל בית החולים, אשר ביקש להישאר בעילום שם, נמסר לנו כי קיים מחסור חמור בכוח אדם: אין די רופאים, אין די אחיות, ואף אין די סניטרים.

הפוסט וולפסון קורס בשגרה: החשש ממצב חירום לאומי הופיע לראשונה ב-מעקב.